Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 50b

גְּמָ' אִיתְּמַר: רַב יְהוּדָה וְרַב עֵינָא, חַד תָּנֵי: שׁוֹאֵבָה, וְחַד תָּנֵי: חֲשׁוּבָה. אָמַר מָר זוּטְרָא: מַאן דְּתָנֵי שׁוֹאֵבָה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, וּמַאן דְּתָנֵי חֲשׁוּבָה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ. מַאן דְּתָנֵי שׁוֹאֵבָה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דִּכְתִיב: ''וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן''. וּמַאן דְּתָנֵי חֲשׁוּבָה לָא מִשְׁתַּבַּשׁ, דְּאָמַר רַב נַחְמָן: מִצְוָה חֲשׁוּבָה הִיא, וּבָאָה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְּרֵאשִׁית.

Traduction

GEMARA: It was stated that Rav Yehuda and Rav Eina disagreed: One of them teaches that the celebration was called the Celebration of Drawing [sho’eva] and one of them teaches that it was called the significant [ḥashuva] celebration. Mar Zutra said: The one who taught sho’eva is not mistaken, and the one who taught ḥashuva is not mistaken. The one who taught sho’eva is not mistaken, as it is written: ''And you shall draw [ushavtem] water with joy from the wells of salvation'' (Isaiah 12:3), and its name reflects the fact that it is a celebration of the water libation. And the one who taught ḥashuva is not mistaken, as Rav Naḥman said: It is a significant mitzva and it originated from the six days of Creation.

Rachi non traduit

גמ' מששת ימי בראשית. דאמרן לעיל שיתין נבראו מששת ימי בראשית לקבל הנסכים:

Tossefoth non traduit

חד תני שואבה. בירושלמי מפרש שמשם שואבים רוח הקודש שהשכינה שורה מתוך שמחה דכתיב ויהי כנגן המנגן ותהי עליו רוח ה' ומייתי עובדא דיונה בן אמיתי שהיה מעולי רגלים ובשמחת בית השואבה שרתה עליו שכינה:

וחד תני חשובה. בריש מסכת ע''ז (דף ב. ושם) גבי עידיהן ואדיהן מפרש טעמא מאן דתני אדיהן מ''ט לא תני עידיהן ובשמעתין לא דייק הכי ולא בדוכתי טובא בריש כיצד מעברין (עירובין דף נג.) מעברין ומאברין ובפ' הגוזל בתרא (ב''ק קטז:) גבי מסיקין ומציקין ובריש פרק שני דיבמות (דף יז. ושם) גבי ראשונה ושניה ובפרק משילין (ביצה דף לה:):

תָּנוּ רַבָּנַן: הֶחָלִיל דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף יוֹם טוֹב אֵינוֹ דּוֹחֶה. אָמַר רַב יוֹסֵף: מַחְלוֹקֶת בְּשִׁיר שֶׁל קָרְבָּן, דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי, וַעֲבוֹדָה הִיא, וְדוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. וְרַבָּנַן סָבְרִי: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וְלָאו עֲבוֹדָה הִיא, וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת. אֲבָל שִׁיר שֶׁל שׁוֹאֵבָה, דִּבְרֵי הַכֹּל שִׂמְחָה הִיא, וְאֵינָהּ דּוֹחָה אֶת הַשַּׁבָּת.

Traduction

§ The Sages taught: The flute overrides Shabbat; this is the statement of Rabbi Yosei bar Yehuda. And the Rabbis say: It does not override even a Festival. Rav Yosef said: The dispute is with regard to the song that the Levites sang accompanying the daily offering. As Rabbi Yosei bar Yehuda holds that the primary essence of song is the accompaniment by musical instruments, and consequently these instruments are a component of the Temple service and override Shabbat. The Rabbis hold that the primary essence of song is singing with the mouth, and consequently the instruments are not a component of the service; they merely accompany the singing on occasion and therefore they do not override Shabbat. However, with regard to the song of the Drawing of the Water, everyone agrees that it is rejoicing and not a component of the Temple service; therefore it does not override Shabbat.

Rachi non traduit

בשיר של קרבן. בחליל המכה לפני המזבח בשעת ניסוך (המים ו) היין לתמיד של שחר וניסוך היין לתמיד של בין הערבים שהלוים עומדין על דוכנם ואומרים שיר והחליל מכה לפניהם כדתנן במסכת ערכין (דף י.) בי''ב יום בשנה החליל מכה לפני המזבח ואין אומרים שיר על המזבח אלא על היין כדאמרינן התם ובאותו חליל נחלק רבי יוסי בר יהודה לומר שהוא דוחה:

עיקר שירה. שקרבן צבור טעון שיר מן התורה כדאמרינן במסכת ערכין (דף יא.) מכמה מקראות וסבר ר' יוסי עיקר השיר אינו אא''כ חליל מכה עם השיר וכן כנורות ונבלים הכל כמנין המפורש שם הלכך עבודה היא וכי היכי דתמיד דוחה שבת שיר שלו נמי דוחה שבת:

בפה. הלוים אומרים השיר דבר יום ביומו כגון לה' הארץ ומלואה (תהילים כ''ד:א') בראשון גדול ה' ומהולל (שם מח) בשני וכן כולם ובשבת שאי אפשר לחליל אינו דוחה שאין כלי שיר המצוה ולקמן ילפינן טעמייהו מקראי:

אבל שיר של שואבה. שהיה כל הלילה על מעלות היורדות מעזרת ישראל לעזרת נשים כדקתני במתני' והלוים בכנורות ובנבלים:

דברי הכל שמחה יתירה היא. ואינה מן התורה אלא לחבב את המצות ולא דחי שבת:

Tossefoth non traduit

ורבנן סברי עיקר שירה בפה. תימה דבפ' המוצא תפילין (עירובין קב:) תנן קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה ואיכא תנא בגמ' דאמר לא היה קושרה אנא עונבה ועד כאן לא פליגי אלא בתיקון כלי אי דחי שבת משום מכשירי קרבן אבל שיר עצמו לכ''ע דחי ותנן נמי פרק שני דערכין (דף י.) בשנים עשר יום בשנה החליל מכה לפני המזבח בשחיטת פסח ראשון ובפסח שני ובי''ט הראשון של פסח ובי''ט של עצרת ושמנה ימי החג אלמא דחי שבת וי''ט דא''א לשמנת ימי החג בלא שבת ולרב ירמיה בר אבא דמסיק בשמעתין בשיר של שואבה פליגי אבל שיר של קרבן לכ''ע דחי ניחא ורב יוסף דהכא איתותב מברייתא וצ''ל דמתניתין דערכין ודעירובין הוה מוקי להו רב יוסף כרבי יוסי בר יהודה ומיהו אכתי קשה דבסוף תמיד נשחט (פסחים סה.) משמע דמילתא דפשיטא היא דאין שבות במקדש ואפי' ר' נתן דמחמיר התם מודה דשבות צריכא התירו ועוד תנן בפירקין (דף נג:) גבי תקיעות של מקדש דבכל יום היו שם עשרים ואחת תקיעות ואפילו בשבת כדדייק בגמרא דבכל יום תנן. ולא אשתמיט דפליג שום תנא ואין לומר דהנהו תקיעות דאורייתא דהא (דקתני) שלש לפתיחת שערים ותקיעות נמי שלש כדי להבטיל העם ממלאכה דוחות י''ט שחל להיות בערב שבת כדתנן פרק קמא דחולין (דף כו:) י''ט שחל להיות בערב שבת תוקעין ולא מבדילין שהיו משנין בהם במקצת כדמפרש התם טעמא בגמרא וכל הני דהתם דרבנן ולא גזור במקדש ובמילוי המים דכתיב ושאבתם מים בששון. גזור וי''ל דלפי שהיה שם רוב כלי שיר חלילים כנורות מצלתים נבלים שצריכים לתקן תדיר גזור בהו טפי מהנך דסגי בשופר דלא בעי תיקון ואגב דגזור בהו גזור נמי שלא יתקעו למילוי המים בי''ט כדמוכח בפירקין (דף נד:) דפריך אי הכי ערב שבת שבתוך החג נמי לא ליחשביה זימנין דלא אשכחן כגון דחל יו''ט ראשון של חג בע''ש כלומר דבצרי להו תקיעות משום דלא תקעי למילוי המים והיינו טעמא כדפרישנא לפי שרגילין בהו להרבות בשאר כלי שיר בלא מספר כדתנן בפירקין (דף נא:) גזרו שלא יתקעו כלל:

אָמַר רַב יוֹסֵף: מְנָא אָמֵינָא דִּבְהָא פְּלִיגִי, דְּתַנְיָא: כְּלֵי שָׁרֵת שֶׁעֲשָׂאָן שֶׁל עֵץ, רַבִּי פּוֹסֵל וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה מַכְשִׁיר. מַאי לָאו בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, מַאן דְּמַכְשַׁיר סָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי, וְיָלְפִינַן מֵאַבּוּבָא דְמֹשֶׁה. וּמַאן דְּפָסֵיל סָבַר: עִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וְלָא יָלְפִינַן מֵאַבּוּבָא דְמֹשֶׁה.

Traduction

Rav Yosef said: From where do I say that they disagree about this matter? It is as it is taught in a baraita: With regard to Temple service vessels that one crafted of wood, Rabbi Yehuda HaNasi deems them unfit and Rabbi Yosei bar Yehuda deems them fit. What, is it not that they disagree with regard to this matter? The one who deems the wooden vessel fit holds that the primary essence of song is accompaniment by musical instruments, and we derive that sacred vessels may be crafted of wood from the wooden flute of Moses, which according to this opinion was a service vessel. And the one who deems the wooden vessel unfit holds that the primary essence of song is singing with the mouth, and therefore we do not derive any halakha relevant to service vessels from the wooden flute of Moses, as according to this opinion it was not a service vessel.

Rachi non traduit

דבהכי פליגי. בעיקר שירה בפה או בכלי:

מאן דמכשר. עץ לכל כלי שרת סבר עיקר שירה בכלי והוו להו כלי השיר כלי שרת ואבוב היה במקדש מימות משה והוא של קנה כדתנן בערכין (דף י:) הלכך שאר כלי שרת מיניה ילפינן לאכשורי בשל עץ:

עיקר שירה בפה. וכלי לבסומי קלא בעלמא הוא הלכך כלי השיר אינן כלי שרת ולא ילפינן מינייהו לדמויי כלי שרת לאבוב של משה:

לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא עִיקַּר שִׁירָה בִּכְלִי, וְהָכָא בְּדָנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר קָמִיפַּלְגִי. מַאן דְּמַכְשַׁיר סָבַר: דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר, וּמַאן דְּפָסֵיל סָבַר: לָא דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר.

Traduction

The Gemara rejects this explanation of the baraita. No, that is not necessarily the matter that they dispute, as one could say that everyone agrees: The primary essence of song is singing accompanied by musical instruments. And here, it is with regard to whether one derives the possible from the impossible that they disagree. Can one establish a principle that applies in all cases based on a case with a unique aspect? The one who deems wooden service vessels fit holds that one derives the possible, i.e., Temple service vessels, from the impossible, i.e., the flute of Moses. Although there was no alternative to crafting the flute of Moses from wood, one may derive from this that sacred service vessels, even when the alternative to craft them from metal exists, may be crafted from wood. And the one who deems wooden service vessels unfit holds that one does not derive the possible from the impossible.

Rachi non traduit

אין דנין אפשר משאי אפשר. שאר כלים אפשר שיהיו של מתכת והן מכובדים הלכך ממנורה ילפינן להו ולא מאבוב של משה דהתם טעמא משום שאי אפשר לעשות של מתכת כדמפרש בערכין (דף י:) שצפהו זהב ולא היה קולו ערב נטלו את ציפויו והיו קולו ערב ומאן דמכשר סבר דנין אפשר משאי אפשר דמ''מ אשכחן כלי שרת דעץ:

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: דְּכוּלֵּי עָלְמָא דְּעִיקַּר שִׁירָה בַּפֶּה, וְאֵין דָּנִין אֶפְשָׁר מִשֶּׁאִי אֶפְשָׁר, וְהָכָא בְּמֵילַף מְנוֹרָה בִּכְלָלֵי וּפְרָטֵי אוֹ בְּרִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי קָא מִיפַּלְגִי. רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי, רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי.

Traduction

And if you wish, say instead in rejection of Rav Yosef’s proof that everyone agrees that the primary essence of song is singing with the mouth, and one does not derive the possible from the impossible. And here, it is with regard to deriving the halakhot of the Temple candelabrum by means of the hermeneutic principle of generalizations and details or by means of the principle of amplifications and restrictions that they disagree. Rabbi Yehuda HaNasi interprets verses by means of the principle of generalizations and details, and Rabbi Yosei bar Yehuda interprets verses by means of the principle of amplifications and restrictions.

Rachi non traduit

ה''ג ואיבעית אימא עיקר שירה בפה ואין דנין אפשר משאי אפשר. וה''פ דכ''ע עיקר שירה בפה וליכא למילף מאבוב ואת''ל עיקר בכלי אפילו הכא מאבוב לא גמר דאין דנין אפשר משאי אפשר:

והכא במילף מנורה בכללי ופרטי או בריבויי ומיעוטי קמיפלגי ה''ג ול''ג ממנורה. יש שדורשין את התורה בכלל ופרט ויש שדורשין אותה במדת רבוי ומיעוט הדורשה בכלל ופרט משמע ליה פרט הבא אחר כלל פירושו של כלל הלכך כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט ואפילו דברים הדומין לפרט אין נדונין עמו לפי שהוא פירושו מהו כלל הכלול למעלה זה שאני אומר לך עכשיו ולא יותר וכי אתי כלל שני אחר הפרט בא להוסיף עליו ודייך אם תוסיף עליו את הדומים לו הלכך אי אתה דן על ידי כלל האחרון אלא דברים הדומין לפרט שלא נתרבו מתחילה והדורשה בריבוי ומיעוט לא משמע ליה פרט הבא אחר כלל פירושו של כלל דנימא אין בכלל אלא מה שבפרט אלא משום דבכלל קמא נתרבה הכל במשמע אתי פרטא בתראה למעוטי ממשמעותיה וכי הדר אתי ריבוי אחריני בהדיה אהני לרבויי כל מילי דאלו דברים שהן כעין הפרט לא איצטריך דלא אימעיטו להו ממיעוטא והכי אמר בהדיא בפרק נגמר הדין (סנהדרין דף מה:) גבי כל הנסקלין נתלין דמאן דדריש ריבויי ומיעוטי משמע ליה בריבוי ומיעוט לחודיה בלא ריבוי אחרון כל הדומין לפרט:

רַבִּי דָּרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי: ''וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת'' — כָּלַל, ''זָהָב טָהוֹר'' — פָּרַט, ''מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה'' — חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל, אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁל מַתֶּכֶת, אַף כֹּל שֶׁל מַתֶּכֶת.

Traduction

Rabbi Yehuda HaNasi interprets the verse ''And you shall make a candelabrum of pure gold: of beaten work shall the candelabrum be made'' (Exodus 25:31), by means of the principle of generalizations and details. ''And you shall make a candelabrum of,'' is a generalization, as the material of the candelabrum is not specified; ''pure gold,'' that is a detail, limiting the material exclusively to gold; ''of beaten work shall the candelabrum be made,'' the verse then generalized again. The result is a generalization and a detail and a generalization, from which you may deduce that the verse is referring only to items that are similar to the detail; just as the detail is explicit that the candelabrum is crafted from gold, which is a metal, so too all other materials used in crafting the candelabrum must be of metal. The candelabrum is a prototype for all other Temple service vessels.

רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה, דָּרֵישׁ רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי: ''וְעָשִׂיתָ מְנוֹרַת'' — רִיבָּה, ''זָהָב טָהוֹר'' — מִיעֵט, ''מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְנוֹרָה'' — חָזַר וְרִיבָּה, רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה — רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רַבִּי — רַבִּי כֹּל מִילֵּי, מַאי מַיעֵט — מַיעֵט שֶׁל חֶרֶס.

Traduction

Rabbi Yosei bar Yehuda, however, who deems wooden Temple service vessels fit, interprets verses by means of the principle of amplifications and restrictions. ''And you shall make a candelabrum of,'' is an amplification, as the material of the candelabrum is not specified; ''pure gold,'' is a restriction, limiting the material exclusively to gold; ''of beaten work shall the candelabrum be made,'' the verse repeated and amplified. The result is amplification and restriction and amplification, from which one derives to amplify all items except for those items most dissimilar to the restriction. What did the verse amplify? It amplified all materials, even wood. And what did the verse exclude with this restriction? It excluded a candelabrum crafted of earthenware.

Rachi non traduit

מיעט של חרס. דע''כ מיעוטא למעוטי אתא וזהו הראוי להתמעט יותר מן הכל:

אָמַר רַב פָּפָּא:

Traduction

Rav Pappa said: Rav Yosef stated that the dispute between Rabbi Yosei bar Yehuda and the Rabbis concerning whether or not the flute overrides Shabbat and Festivals is based on the significance and the role of song in the sacrifice of offerings.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source