Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 48a

רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ לְעִנְיַן פָּזֵ''‎ר קֶשֶׁ''‎ב. פַּיִיס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. זְמַן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. רֶגֶל בִּפְנֵי עַצְמוֹ. קָרְבָּן בִּפְנֵי עַצְמוֹ. שִׁירָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. בְּרָכָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ.

Traduction

is a Festival in and of itself with regard to the matter of: Peh, zayin, reish; kuf, shin, beit. This is an acronym for: A lottery [payis] in and of itself, i.e., a new lottery is performed on that day to determine which priests will sacrifice the offerings that day, and the order established on Sukkot does not continue; the blessing of time [zeman], i.e., Who has given us life, sustained us, and brought us to this time, in and of itself, as it is recited just as it is recited at the start of each Festival; a Festival [regel ] in and of itself, and there is no mitzva to sit in the sukka (see Tosafot); an offering [korban] in and of itself, as the number of offerings sacrificed on the Eighth Day is not a continuation of the number sacrificed on Sukkot but is part of a new calculation; a song [shira] in and of itself, since the psalms recited by the Levites as the offerings are sacrificed on the Eighth Day are not a continuation of those recited on Sukkot; a blessing [berakha] in and of itself, as the addition to the third blessing of Grace after Meals and to the Amida prayer (see Tosafot) is phrased in a manner different from that of the addition recited on Sukkot.

Rachi non traduit

פז''ר קש''ב. סימן הוא כדמפרש ואזיל:

פייס בפני עצמו. שבכל פרי החג לא היו מטילין פייס איזה משמר יקריב לפי שבסדר היו מקריבין אותן עד שכל כ''ד משמרות שונות ומשלשות בהן חוץ משתים כדאמרי' בהחליל (לקמן סוכה דף נה:) ופר דשמיני בתחילה מפייסין עליו:

זמן. לברך בו שהחיינו:

רגל בפני עצמו.. שאין יושבין בסוכה:

קרבן לעצמו. שאינו כסדר פרי החג דא''כ היו בו ששה פרים:

ברכה לעצמו. את יום השמיני ובתוספתא משמע שמברכין את המלך והכי גרסינן לה ברכה בפני עצמו שנאמר (מלכים א ח':ס''ו) ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך:

Tossefoth non traduit

רגל בפני עצמו. דאין יושבין בסוכה קרבן לעצמו שאינו בסדר פרי החג דא''כ היו בו ששה פרים ברכה לעצמו את יום שמיני חג העצרת הזה ובתוספתא משמע שמברכין את המלך דה''ג בה ברכה לעצמו שנאמר ביום השמיני שלח את העם ויברכו את המלך כך פי' בקונט' והשתא לא הוי כי ההוא דתניא לעיל דאמרינן כשם שחג טעון שיר קרבן ברכה ולינה כך שמיני טעון קרבן שיר וברכה ולינה ורבינו תם מפרש ברכה דהכא ברכת המזון ותפלה כי ההיא דלעיל ורגל בפני עצמו לענין שטעון לינה ורבינו חננאל מפרש לענין [שידחה] אבילות משום דאמרי' פרק בתרא דמועד קטן (דף יט.) דהקובר את מתו שבעה ימים קודם הרגל בטלה ממנו גזרת שלשים וזימנין דליכא שבעה קודם לרגל ואפ''ה בטלה הימנו גזרת ל' משום שמיני עצרת ורבינו תם עצמו יסד במעריב של שמיני עצרת קודש ללינה ושלשים ידחם כאשר אבלים ינחם ומיהו אי אפשר לומר שידחה לגמרי דהא פרק בתרא דמו''ק (דף כד:
ושם) אמרי' יום אחד לפני החג וחג ושמיני שלו הרי כאן עשרים ואחד יום וברכת המלך לא בעי למיתני משום דצריך למיתני דומיא דברכה של ז' ימי החג שיר שהיו אומרים מזמור שלם משא''כ בשאר ימי החג שלא היו אומרים מזמור שלם אלא חציו היום וחציו למחר כך מפרש ר''ת כדאיתא בשילהי החליל (לקמן סוכה דף נה.) דמותיב בה סימנא הומבה''י ולעיל פירשתי שהיו אומרים למנצח על השמינית:

מַתְנִי' הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה — שְׁמוֹנָה. כֵּיצַד? מְלַמֵּד שֶׁחַיָּיב אָדָם בְּהַלֵּל וּבְשִׂמְחָה וּבִכְבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג כִּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַחַג.

Traduction

MISHNA: This mishna elaborates upon the first mishna in this chapter. The obligation to recite hallel and the mitzva of rejoicing on the Festival by sacrificing and eating the meat of peace-offerings are always for eight days. The mishna explains: How so? This teaches that a person is obligated in hallel, and in the mitzva of rejoicing, and in reverence for the last day of the Festival like he is for all the other days of the Festival.

Rachi non traduit

מתני' והשמחה. שלמי שמחה:

והלל. לגמור בו את ההלל:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי — דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ'' — לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ''אַךְ'' — חִלֵּק.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters, that on the eighth day of the Festival one is obligated to rejoice, derived? It is as the Sages taught that the verse states with regard to Sukkot: ''And you shall be altogether joyful'' (Deuteronomy 16:15). The verse comes to include the evenings of the last day of the Festival, i.e., then too, one is obligated to rejoice by partaking of the meat of the peace-offerings sacrificed the previous day. The Gemara asks: Does the verse come to include the evening of the eighth day? Or perhaps it comes to include only the evening of the first day of the Festival. The Gemara answers: When the verse says: Altogether, it is exclusionary, and it has distinguished this night from the other nights of the Festival.

Rachi non traduit

גמ' מנא ה''מ. דשמיני חייב בשמחה דהא לא כתיב ביה בהדיא אלא בשבעת ימי החג דכתיב (דברים ט''ז:י''ג) חג הסוכות תעשה לך וגו' וסמיך ליה ושמחת בחגך:

אך שמח. בההיא פרשה דעשר תעשר כתיב ז' ימים תחוג:

לרבות לילי יו''ט האחרון. לשמחה שלפניו לכוללו עם שבעת הימים שיזבח שלמים בשביעי כדי לאכול ליל שמיני דהאי שמח למאי אתא כיון דכתיב לעיל מיניה ושמחת בחגך אלא לרבות שמחת ליל שמיני וכיון דאתרבי לילי יו''ט האחרון שהוא טפל ק''ו היום שהוא עיקר שחייב בשמחה ושאר הלילות לא צריכי ריבויי דימים אפילו לילות במשמע כדרבינן גבי סוכה (לעיל סוכה מג.) וכי איצטריך ללילי יו''ט האחרון איצטריך דאינו בכלל שבעה ועל כרחך לילה אתרבי שהוא סמוך לשבעת ימים דקרא ויום אתי בק''ו ואשמעינן שבשלמים הנזבחים בחג הסוכות ישמחו בליל שמיני שאינו יכול להקריב בלילה:

או אינו אלא לרבות לילי יו''ט הראשון. ואשמעי' שצריך לזבוח שלמים ערב יום טוב לשמחת לילה הראשון ולא בעינן זביחה בשעת שמחה:

וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן וּלְהוֹצִיא לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן? מְרַבֶּה אֲנִי לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן — שֶׁיֵּשׁ שִׂמְחָה לְפָנָיו, וּמוֹצִיא אֲנִי לֵילֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן — שֶׁאֵין שִׂמְחָה לְפָנָיו.

Traduction

The Gemara asks: What did you see that led you to include the evenings of the last day of the Festival in the mitzva of rejoicing and to exclude the evenings of the first day of the Festival? Why not require one to sacrifice peace-offerings on the afternoon preceding the Festival to be eaten on the first night? The Gemara answers: I include the evenings of the last day of the Festival, before which there is a day of rejoicing, as it is reasonable that the rejoicing should continue, and I exclude the evenings of the first day of the Festival, before which there is not a day of rejoicing, as there is no obligation to sacrifice offerings on the afternoon preceding the Festival.

מַתְנִי' סוּכָּה — שִׁבְעָה. כֵּיצַד? גָּמַר מִלֶּאֱכוֹל — לֹא יַתִּיר אֶת סוּכָּתוֹ. אֲבָל מוֹרִיד אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, מִפְּנֵי כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג.

Traduction

MISHNA: The mitzva of sukka is seven days. How does one fulfill this obligation for seven full days? When one finished eating on the seventh day, he should not dismantle his sukka immediately, because the obligation continues until the end of the day. However, he takes the vessels down from the sukka into the house from minḥa time and onward in deference to the last day of the Festival, when he will require the vessels in the house.

Rachi non traduit

מתני גמר מלאכול. בשביעי:

לא יתיר את סוכתו. לא יתיר אגדים שלה לסותרה דהא כל היום חובתה לישן ולשנן ואי אקלע ליה סעודתא אכיל לה בגווה:

אבל מוריד הוא את הכלים. ואת המצעות שנשתמש בהן בתוכה כדתניא בפ' הישן (לעיל סוכה דף כח:) היו לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן לסוכה:

מפני כבוד יום טוב. שמראה כמכין עצמו לקראתו למקום שיסעוד שם הלילה:

גְּמָ' אֵין לוֹ כֵּלִים לְהוֹרִיד, מַהוּ? אֵין לוֹ כֵּלִים?! אֶלָּא כִּי אִשְׁתַּמַּשׁ בְּמַאי אִשְׁתַּמַּשׁ? אֶלָּא: אֵין לוֹ מָקוֹם לְהוֹרִיד כֵּלָיו, מַהוּ? רַבִּי חִיָּיא בַּר (רַב) אָמַר: פּוֹחֵת בָּהּ אַרְבָּעָה. וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: מַדְלִיק בָּהּ אֶת הַנֵּר.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: If one does not have vessels to take down from the sukka, what should he do? The Gemara asks: One does not have vessels? But when he utilized his sukka during the Festival, with what vessels did he eat when he utilized the sukka? Rather, this is the question: If he has no place into which he can take down his vessels and he must continue eating in the sukka, what is the halakha? What can he do to underscore the fact that he is eating there not to fulfill a mitzva, thereby violating the prohibition against adding to the mitzvot of the Torah, but only due to the lack of an alternative? Rabbi Ḥiyya bar Rav said: He reduces the roofing of the sukka by four handbreadths, thereby rendering the sukka unfit. And Rabbi Yehoshua ben Levi said: He lights a lamp inside the sukka, which is prohibited during the festival of Sukkot.

Rachi non traduit

גמ' אין לו מקום. אחר לאכול שם (שיוריד כליו וצריך לאכול בסוכה) ביו''ט האחרון:

מאי. מה יעשה להוכיח שאינו מוסיף על המצוה לעשות סוכה שמנה ימים:

פוחת בה ארבעה. טפחים ופוסלה:

מדליק בה את הנר. דאמרי' (דף כט.) שרגא בסוכה קטנה לבר ממטללתא:

Tossefoth non traduit

פוחת בה ארבעה. טפחים ופוסלה כך פי' בקונט' ותימה מה שיעור הוא זה בארבעה והלא אויר פוסל בשלשה בין בסוכה גדולה בין בסוכה קטנה בין באמצע כדמוכח שילהי פ' קמא (דף יז.):

מדליק בה את הנר. פירשנו לעיל פרק הישן (סוכה דף כט. ושם בד''ה ואמרי לה):

וְלָא פְּלִיגִי: הָא לַן וְהָא לְהוּ.

Traduction

The Gemara notes: And they do not disagree with regard to the halakha. Instead, they are providing different solutions for different locations. This is for us, who live outside Eretz Yisrael, and this is for them, who live in Eretz Yisrael. Those who live in Eretz Yisrael reduce the roofing, since the obligation to sit in the sukka no longer applies. However, those who live outside of Eretz Yisrael, who are obligated to sit in the sukka on the eighth day with regard to which there is uncertainty that it might be the seventh day, must find another way to distinguish the eighth day from the days of the Festival of Sukkot.

Rachi non traduit

הא לן. לבני בבל שהשמיני שלהם ספק שביעי דלא קים להו בקביעא דירחא מדליק בה את הנר ולא יפחתנה ויפסלנה לפי שצריך לישב בה מחר:

והא להו. לבני א''י דקים להו בקביעא דירחא ולא יתבי בסוכה בשמיני פוחת:

הָא תִּינַח סוּכָּה קְטַנָּה, סוּכָּה גְּדוֹלָה מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? דִּמְעַיֵּיל בַּהּ מָאנֵי מֵיכְלָא. דְּאָמַר רָבָא: מָאנֵי מֵיכְלָא — בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא. מָאנֵי מִשְׁתְּיָא — בִּמְטַלַּלְתָּא.

Traduction

The Gemara asks: This works out well with regard to a small sukka, since it is prohibited to light a lamp due to the danger of a conflagration, and lighting a lamp will underscore the distinction. However, with regard to a large sukka, in which there is no prohibition and therefore no distinction, what can be said? The Gemara answers: One underscores the distinction in that he brings eating vessels, e.g., pots in which food was cooked, into the sukka, as Rava said: Eating vessels are taken out of the sukka; drinking vessels remain in the sukka. By leaving the pots and pans in the sukka, he indicates that the sukka is no longer involved in fulfillment of the mitzva.

Rachi non traduit

התינח בסוכה קטנה. בהדלקת הנר:

סוכה גדולה מאי איכא למימר. דהכי אמרן לעיל (שם) שרגא אמרי לה במטללתא ואמרי לה לבר ממטללתא ולא פליגי הא בסוכה גדולה כו':

מַתְנִי' נִיסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד? צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחְזֶקֶת שְׁלֹשָׁה לוּגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁילוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. עָלָה בַּכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ, שְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל סִיד הָיוּ, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מוּשְׁחָרִין פְּנֵיהֶם מִפְּנֵי הַיַּיִן. וּמְנוּקָּבִין

Traduction

MISHNA: With regard to the rite of water libation performed in the Temple during the Festival, how was it performed? One would fill a golden jug with a capacity of three log with water from the Siloam pool. When those who went to bring the water reached the Gate of the Water, so called because the water for the libation was brought through this gate leading to the Temple courtyard, they sounded a tekia, sounded a terua, and sounded another tekia as an expression of joy. The priest ascended the ramp of the altar and turned to his left. There were two silver basins there into which he poured the water. Rabbi Yehuda said: They were limestone basins, but they would blacken due to the wine and therefore looked like silver. The two basins were perforated at the bottom

Rachi non traduit

מתני' מן השילוח. מעיין הוא סמוך לירושלים:

מחזקת שלשה לוגין. זהו פחות שבנסכים רביעית ההין לכבש:

שער המים. אחד משערי עזרה נקרא כן על שם שמכניסין בו צלוחית של מים של ניסוך בחג:

תקעו והריעו. משום שמחה דכתיב (ישעיהו י''ב:ג') ושאבתם מים בששון:

עלה בכבש. שהיה בדרומו של מזבח:

ופנה לשמאלו. שהנסכים נעשים בקרן מערבית דרומית וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונה ובמסכת זבחים יליף לה מקראי בפרק קדשי קדשים (זבחים דף סג.):

שהיו מושחרין פניהם. ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד:

Tossefoth non traduit

שער המים. מן השערים הדרומיים שבעזרה הוא דתנן במס' מדות (פ''ב מ''ו) שערים הדרומיים סמוכים למערב וקחשיב שער המים וקתני למה נקרא שער המים שבו מכניסין צלוחית המים של ניסוך המים בחג:

ספלים של כסף. תימה דתנן במנחות פרק שתי הלחם (מנחות דף צט:) שתי שולחנות היו באולם אחד של כסף ואחד של זהב על של כסף נותנין לחם הפנים בכניסתו ועל של זהב ביציאתו שמעלין בקודש ולא מורידין אפי' סילקוהו מעל שלחן הזהב בהיכל לא היו יכולים להורידו ולהניחו בשל כסף וא''כ הכא שהיו ממלאים בצלוחית של זהב היאך היו מנסכין בספלין של כסף וכי תימא בצלוחית שאינה מקודשת היו ממלאין לא היא דגבי חבית כשנתמלא מע''ש קתני מתני' שאינה מקודשת כדמפרש טעמא בגמרא אבל צלוחית שהיו ממלאין בחול היתה מקודשת וי''ל דספלים היו קבועים בסיד ולא כלים נינהו דנחשבין כגופו של מזבח והרי הם כלבונה שהיתה בבזיכין של זהב שהיו מקטירין על המזבח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source