Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 28b
הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכָל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה. אָמַר אַבָּיֵי: לְעוֹלָם סוּכָּה הִלְכְתָא, וְאִיצְטְרִיךְ. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא ''תֵּשְׁבוּ'' — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מָה דִּירָה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, אַף סוּכָּה — אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The verse equated a woman to a man with regard to all punishments and prohibitions in the Torah. The mitzvot of Yom Kippur include prohibitions, as well as the punishment of karet. Why, then, was this additional derivation necessary? Abaye said: Actually, sukka is a halakha transmitted to Moses from Sinai. Nevertheless, it was necessary to teach that a woman is exempt from the mitzva of sukka, as it might enter your mind to say: ''Shall you reside'' (Leviticus 23:42) indicates that you reside in the sukka as you dwell; just as dwelling is typically performed by a man and his wife, so too, the mitzva of sukka is performed by both a man and his wife. Therefore, it teaches us that women are exempt.
Rachi non traduit
אמר אביי לעולם סוכה. לפטור' הלכתא היא דאלו קרא חיובא קמרבי דאזרח גברי הוא דמשמע וה' לרבות את הנשים הוה לן למדרשיה כדדרשינן ביום הכפורים אלא שהלכה למשה מסיני פוטרתן ודקתני האזרח להוציא את הנשים אסמכתא בעלמא הוא ועיקר קרא לרבויי אתא כדלקמן ודקשיא לך למה לי הלכתא לפוטרן הא מצות עשה שהזמן גרמא הוא איצטריך ס''ד כו':
Tossefoth non traduit
השוה הכתוב אשה לאיש. וא''ת פ''ק דערכין (ד' ד:) דאמר אין לי אלא איש שהעריך אשה שהעריכה מנין ובפ' ד' מיתות (סנהדרין דף סו.) גבי מקלל אביו ואמו דאיצטריך לן איש איש לרבות אשה דדריש לה מדכתיב איש תרי זימני דאין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות תיפוק ליה מדהשוה אשה לאיש וכן בפ' נגמר הדין (סנהדרין ד' מו:) אין האשה נתלית מדכתיב איש ולא אמרי' השוה אשה לאיש וי''ל דלענין פרשה שנאמרה בלשון זכר הוא דאמרינן השוה הכתוב אשה לאיש דאהא מייתי לה בריש תמורה (ד' ב:) והכא גבי אזרח אבל היכא דכתיב איש ממעטינן אשה ומיהו קשה דבפ' שור שנגח ארבעה וחמשה (ב''ק ד' מד:) אמר שור שור שבעה להביא שור האשה גבי שור שהמית והתם לא כתיב ביה שור איש אלא דכתיב ביה וגם בעליו יומת וזה אינו אלא לשון זכר ושמא יש בו שום יתור שהייתי ממעט ממנו אשה אי לאו דרביי' רחמנא אי נמי משום דדרשינן בפרק ד' וה' (שם דף מד.) נגיחה למיתה נגיחה לנזקין הוה ילפי' מיתה מנזקין דכתיב בהו כי יגח שור איש:
רָבָא אָמַר: אִיצְטְרִיךְ, סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָלֵיף ''חֲמִשָּׁה עָשָׂר'' ''חֲמִשָּׁה עָשָׂר'' מֵחַג הַמַּצּוֹת. מָה לְהַלָּן — נָשִׁים חַיָּיבוֹת, אַף כָּאן — נָשִׁים חַיָּיבוֹת. קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
Rava said a different reason: A halakha transmitted to Moses from Sinai was necessary to teach that a woman is exempt from the mitzva of sukka, as it might enter your mind to say: Derive a verbal analogy with regard to Sukkot, about which it is written: ''On the fifteenth day of this seventh month is the festival of Sukkot'' (Leviticus 23:34), from Passover, about which it is written: ''And on the fifteenth day of the same month is the festival of matzot'' (Leviticus 23:6). Just as there, women are obligated to eat matza on Passover even though it is a time-bound mitzva, so too here, with regard to the mitzva of sukka, women are obligated. Therefore, the halakha transmitted to Moses from Sinai teaches us that they are exempt.
Rachi non traduit
רבא אמר אצטריך. מה התם נשים חייבות באכילת מצה ואף ע''ג דמצה מצות עשה שהזמן גרמא דנפקא כדר''א בפסחים (דף מג:) שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל מצות כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה ונשים ישנן במצות לא תעשה דהיינו אכילת חמץ:
וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סוּכָּה הִלְכְתָא, קָרָא לְמָה לִי? לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: ''הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל'' אָמַר רַחֲמָנָא — וְלֹא אֶת הַגֵּרִים, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: And now that you said that women’s exemption from the mitzva of sukka is a halakha transmitted to Moses from Sinai, why do I need the definite article stated in the verse in the term ''the homeborn''? The Gemara answers: This verse comes to include converts, as it might enter your mind to say that the Merciful One says: ''The homeborn in Israel,'' indicating that only homeborn Jews are included and not the converts. Therefore, the verse teaches us that converts are also obligated.
Rachi non traduit
והשתא דאמרת סוכה לפטורה הלכתא היא. ולאו ממשמעותא דאילו ה' דקרא רבוייא היא קרא למה לי כלומר אמאי אתא ה' דסוכה:
לרבות את הגרים. שחייבים בסוכה:
Tossefoth non traduit
לרבות הגרים. דס''ד ישראל ולא גרים כי האי גוונא אשכחן פרק כל המנחות באות (מנחות דף סא:
ושם) גבי תנופה דאמרי' אין לי אלא בני ישראל גרים ועבדים משוחררים מניין ת''ל המקריב וכן בפרק הערל (יבמות דף עד: ושם) ובספ''ק דכריתות (דף ז:) דבר אל בני ישראל אשה כי תזריע אין לי אלא בני ישראל גיורת ושפחה משוחררת מניין ת''ל אשה ותימה דבפרק אלו הן הנחנקין (סנהדרין דף פו. ושם) גבי גונב נפש אמרינן בני ישראל למעוטי למי שחציו עבד וחציו בן חורין אבל כולו משוחרר לא ממעט מבני ישראל וכן בפרק בנות כותים (נדה דף לד.) בני ישראל מטמאין בזיבה ואין הנכרים מטמאין בזיבה אבל גרים ומשוחררים לא ממעטי וכן במנחות בפ' שתי מדות (מנחות דף צג. ושם) בני ישראל סומכין ואין הנכרים סומכין אבל גרים ומשוחררים סומכין ובפ''ק דערכין (דף ה:) בני ישראל מעריכין ואין הנכרים מעריכין ושמא בכל הני יש שום רבוי דמרבינן גרים ומשוחררים:
יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא. לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וּמִיעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי מֵעוֹנֶשׁ וּמֵאַזְהָרָה, לֹא נִתְחַיְּיבוּ נָשִׁים כְּלָל, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: The obligation of women to fast on Yom Kippur is derived from the statement that Rav Yehuda said that Rav said. In that case, why do I need the definite article in the term: The homeborn? The Gemara answers: That phrase was needed only to include women in the extension of the period of affliction on Yom Kippur eve, as it might enter your mind to say: Since the Merciful One excludes one who violates the obligation to afflict himself during the extension of the period of affliction from the punishment of karet and from the Torah prohibition, women should not be obligated to observe that period at all. Their obligation to observe Yom Kippur is based on the principle: The verse equated a woman to a man with regard to all punishments and prohibitions in the Torah. Since there is neither punishment nor Torah prohibition during that period, women should be exempt. Therefore, the verse teaches us that since they are obligated to observe Yom Kippur, they are obligated to observe the extension of Yom Kippur as well.
Rachi non traduit
מדרב יהודה נפקא. ולמה לי קרא ה' דהאזרח לרבויי נשים לעינוי:
לתוספת עינוי. שהצריך הכתוב להתחיל ולהתענות מבעוד יום:
הואיל ומעטיה קרא. מלאו וכרת דכתיב בעינוי (ויקרא כג) בעצם היום הזה על עצמו של יום ענוש כרת ואינו ענוש כרת על תוספת עינוי ומאזהרה נמי אימעוט בפרק בתרא דיומא (דף פא.) נשים נמי למעטי דלא ליחייבו ביה אפילו למצות עשה בעלמא:
אָמַר מָר: ''כָּל'' לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים. וְהָתְנַן: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה! לָא קַשְׁיָא כָּאן — בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ, כָּאן — בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ. קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ מִדְּרַבָּנַן הוּא! מִדְּרַבָּנַן, וּקְרָא — אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.
Traduction
The Master said in the baraita: ''All the homeborn'' comes to include the minors capable of performing this mitzva. The Gemara asks: Didn’t we learn in the mishna: Women and slaves and minors are exempt from the mitzva of sukka? The Gemara answers: This is not difficult. Here, in the baraita where it is taught that minors are included, it is referring to a minor who reached the age of training, whose parents are commanded to train him in the performance of mitzvot and to accustom him to fulfill them. Here, in the mishna where it stated that the minor is exempt, it is referring to a minor who did not yet reach the age of training. The Gemara asks: The obligation of a minor who reached the age of training to perform mitzvot is by rabbinic law, and therefore it is not derived from a verse. The Gemara answers: Indeed, the obligation of the minor is by rabbinic law as part of his training, and the verse is a mere support alluding to that obligation.
Rachi non traduit
קטן שהגיע לחינוך. משאינו צריך לאמו:
אסמכתא בעלמא נינהו. וקרא לרבי אליעזר כדאית ליה לרבות גר שנתגייר בינתים וקטן שגדל דעושים סוכה בחולו של מועד מה שאין שאר ישראל עושין או לרבנן כדאית להו שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת ולהכשיר סוכה שאולה:
Tossefoth non traduit
כאן בקטן שהגיע לחינוך. כגון קטן שאינו צריך לאמו אע''פ דמתניתין קתני לה בהדיא דרך הש''ס להקשות ולתרץ כן ודכוותי' פ''ק דחגיג' (דף ד. ושם) דדריש כל זכורך לרבות הקטנים ופריך והתנן חוץ מחרש שוטה וקטן ומשני כאן בקטן שהגיע לחינוך דהיינו כדתנן התם כל שאינו יכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר. הבית ואם יכול לעלות היינו הגיע לחינוך וקס''ד דמקשה דכל קטן מרבי משום דקרא סתמא כתיב מרבינא להו ודכוותה בריש בנות כותים (נדה דף לב. ושם) דאי לאו משום דבת שלש שנים ויום אחד לענין ביאה הלכתא הוה מרבי אפי' בת יום אחד מדכתיב ואשה משום דקרא סתמא כתיב והשתא הגיע לחינוך דאמרינן בכל דוכתא אין כולן שוים אלא כל אחד לפי עניינו דהכא אמרי' באין צריך לאמו וגבי חגיגה שיכול לעלות ובסוף לולב הגזול (לקמן סוכה דף מב.) גבי לולב ביודע לנענע וגבי ציצית ביודע להתעטף וגבי תורה ביודע לדבר:
קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ כּוּ'. הֵיכִי דָּמֵי קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ? אָמְרִי דְּבֵי רַבִּי יַנַּאי: כֹּל שֶׁנִּפְנֶה וְאֵין אִמּוֹ מְקַנַּחְתּוֹ. רַבִּי (שִׁמְעוֹן) אוֹמֵר: כָּל שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא ''אִמָּא, [אִמָּא]!'' גְּדוֹלִים נָמֵי קָרוּ? אֶלָּא: (אֵימָא) כָּל שֶׁנֵּעוֹר וְאֵינוֹ קוֹרֵא: ''אִמָּא, אִמָּא!''.
Traduction
The mishna continues: A minor who does not need his mother any longer is obligated in the mitzva of sukka. The Gemara asks: What are the circumstances of a minor who does not need his mother? In the school of Rabbi Yannai they said: This is referring to any child who defecates and his mother does not need to wipe him. Rabbi Shimon says: It is any child who awakens from his sleep and does not call: Mother, mother. The Gemara asks: Older children also call for their mother when they arise; what, then, is the criterion? The Gemara answers: Rather, say that any child who awakens and does not call: Mother, mother, repeatedly until his mother comes is characterized as one who does not need his mother. An older child will cry once. However, if his mother does not come, he will tend to himself.
Rachi non traduit
הכי גרסינן כל שניעור משנתו ואינו קורא אמא. שאינו כרוך אחריה לקרותה בכל שעה שניעור:
ופרכינן [אמא] גדולים נמי קרו. כלומר שאינו קורא לאמו הוא דקרית ליה אין צריך לאמו הא אם קורא אמא צריך לאמו קרית ליה אפילו גדול שאינו צריך לאמו רגיל לקרותה כשניעור:
אלא כל שניעור ואינו קורא אמא אמא. שאינו כרוך אחריה לקרות ולשנות עד שתבא אליו אבל קורא ושותק לאו צריך לאמו הוא:
מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ כּוּ'. מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר? חַסּוֹרֵי מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי: וְשַׁמַּאי מַחְמִיר, וּמַעֲשֶׂה נָמֵי וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן, וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִיכֵּךְ עַל הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן.
Traduction
The mishna relates: There was an incident where the daughter-in-law of Shammai the Elder gave birth and he removed part of the roof so the baby would be in a sukka. The Gemara asks: Does the mishna cite an incident to contradict the preceding halakha that minors that are not independent are exempt from the mitzva of sukka? The Gemara answers: The mishna is incomplete, and it teaches the following: And Shammai is stringent even with very small children; and there was also an incident and the daughter-in-law of Shammai the Elder gave birth and Shammai removed the coat of plaster from the roof and left the beams and roofed with the beams over the bed for the newborn minor.
Rachi non traduit
מעשה לסתור. דהא קטן הצריך לאמו הוא ואמאי פיחת וסיכך:
מַתְנִי' כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע, וּבֵיתוֹ עֲרַאי. יָרְדוּ גְּשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת — מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה — לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו.
Traduction
MISHNA: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. If rain fell, from when is it permitted to vacate the sukka? It is permitted from the point that it is raining so hard that the congealed dish will spoil. The Sages told a parable: To what is this matter comparable? It is comparable to a servant who comes to pour wine for his master, and he pours a jug [kiton] of water in his face to show him that his presence is not desired. So too, in the sukka, rain is an indication that the Holy One, Blessed be He, does not want the person to fulfill the mitzva of sukka.
Rachi non traduit
מתני' סוכתו קבע. להיות כל עיקר דירתו בה:
מאימתי מותר לפנות. הימנה ולירד:
משתסרח המקפה. משתתקלקל המקפה כל תבשיל קפוי לא רך ולא עב קרוי מקפה:
משל לעבד כו'. כלומר גשמים היורדים בחג סימן קללה הם משל לעבד כו':
ושפך לו קיתון. של מים על פניו ובגמרא מפרש מי שפך למי:
גְּמָ' תָּנוּ רַבָּנַן: כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי, כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה. מְנָא הָנֵי מִילֵּי? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ''תֵּשְׁבוּ'' — כְּעֵין תָּדוּרוּ, מִכָּאן אָמְרוּ: כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי. כֵּיצַד? הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, מַצָּעוֹת נָאוֹת — מַעֲלָן לַסּוּכָּה, אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה וּמְשַׁנֵּן בַּסּוּכָּה.
Traduction
GEMARA: The Sages taught: All seven days of Sukkot, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka, which was typically built on the roof. If he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka. He eats and drinks and relaxes in the sukka. The Gemara asks: From where are these matters derived? The Gemara explains that it is as the Sages taught: ''In sukkot shall you reside'' (Leviticus 23:42), and they interpreted: Reside as you dwell in your permanent home. From here they said: All seven days, a person renders his sukka his permanent residence and his house his temporary residence. How so? If he has beautiful vessels, he takes them up to the sukka; if he has beautiful bedding, he takes it up to the sukka; he eats and drinks and relaxes in the sukka and studies Torah in the sukka.
Rachi non traduit
גמ' ומשנן בסוכה. סובר למודו ומחתכו על בוריו לעמוד דהיינו שמעתא דאמוראי וסברא של טעמי משנה וברייתא מה טעם זה חייב וזה פטור זה אסור וזה מותר:
Tossefoth non traduit
תשבו כעין תדורו. רבא נמי דמפרש טעמא אחרינא גבי שומרי גנות לעיל (סוכה דף כו.) לא פליג אהא ברייתא כדפרישית שם:
ומשנן בסוכה. לבאר טעם המשניות והיינו הש''ס ופריך והא תנוי לבר ממטללתא לפי שצריך מחשבה ורוחב אויר ומשני דבגמרא נמי יש עיון כגון דבר פלוני אסור ומותר אבל לעיוני בטעמים בר מסוכה:
אִינִי?! וְהָאָמַר רָבָא: מִקְרָא וּמִתְנֵא בִּמְטַלַּלְתָּא, וְתַנּוֹיֵי בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא! לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּמִגְרַס, הָא — בְּעַיּוֹנֵי.
Traduction
With regard to studying Torah in the sukka, the Gemara asks: Is that so? Didn’t Rava say: Studying Bible and studying Mishna are undertaken in the sukka; however, analyzing the Mishna must be undertaken outside the sukka. This indicates that one should not analyze Torah in the sukka. The Gemara answers: It is not difficult. This baraita, where it was taught that one studies in the sukka, is with regard to extensive study, i.e., broad study and memorization. That statement of Rava that one should study outside the sukka is with regard to intensive study; such study requires an environment where one can concentrate properly in order to engage in analysis of the Mishna.
Rachi non traduit
מקרי ומתני. לקרות שבכתב ולשנות משניות הערוכות ושגורות בפה:
במטללתא. בסוכה:
ותנוי. הש''ס דהוא סברא לטרוח ולשנן וכן שמעתא דאמוראי שאינן באות אלא מכלל דקדוקי שהן למדין מתוך דברי משנה דמדמו מלתא למלתא:
בר ממטללא. אם ירצה דמצטער הוא ומצטער פטור מן הסוכה והאויר יפה לו להרחיב דעתו קא סלקא דעתיה תנוי היינו משנן:
הא למיגרס כו'. כלומר תרי גווני שינון הוו למיגרס גמרא הברורה לו כבר והיינו שמעתא צריך סוכה והיינו משנן:
לעיוני. בר ממטללתא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source