Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 27a
וְאָמְרוּ: הַעֲלוּם לַסּוּכָּה.
Traduction
and they each said: Take them up to the sukka.
Tossefoth non traduit
ואמרו העלום לסוכה. בפ' בתרא דיומא (דף עט:) מייתי מתני' דהכא בהאי לישנא לא מפני שהלכה כן אלא שרצו להחמיר על עצמן וכשנתנו לר' צדוק כו' היינו משום דמתרצינן מתניתין הכי מייתי לה הש''ס כאילו משנתנו שנויה כך:
וּכְשֶׁנָּתְנוּ לוֹ לְרַבִּי צָדוֹק אוֹכֶל פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה, נְטָלוֹ בְּמַפָּה וַאֲכָלוֹ חוּץ לַסּוּכָּה וְלֹא בֵּירַךְ אַחֲרָיו. הָא כְּבֵיצָה, בָּעֵי סוּכָּה. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דְּרַב יוֹסֵף וְאַבָּיֵי! דִּילְמָא פָּחוֹת מִכְּבֵיצָה נְטִילָה וּבְרָכָה לָא בָּעֵי, הָא כְּבֵיצָה בָּעֵי נְטִילָה וּבְרָכָה.
Traduction
And when they gave Rabbi Tzadok less than an egg-bulk of food, he took the food in a cloth and he ate it outside the sukka and did not recite a blessing after eating it. The Gemara infers: Had they given him an egg-bulk of food, he would have been required to eat it in a sukka. Let us say that this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Yosef and Abaye, who said that one is permitted to eat that measure in the context of a casual meal outside the sukka. The Gemara answers: No proof can be cited from here, because perhaps the reason the mishna emphasizes that Rabbi Tzadok ate less than an egg-bulk of food is that eating less than an egg-bulk does not require washing hands and reciting a blessing after eating it; however, eating an egg-bulk requires washing and reciting a blessing.
Rachi non traduit
הכי גרסינן נימא תיהוי תיובתיה דרב יוסף. דאמר לעיל תרתי תלת:
ואביי. דאמר כדטעים בר בי רב דהיינו כביצה דכביצה אוכל הנאכל בבליעה אחת הוא כדאמרי' בפ' בתרא דיומא (דף פ.) מכל האוכל אשר יאכל:
הא כביצה בעי נטילת ידים וברכה. אבל סוכה אפי' כביצה נמי לא:
Tossefoth non traduit
הא כביצה בעי נט''י לאכילה. ולא מישתרי במפה דחיישינן דלמא נגע כדמסיק פ' כל הבשר (חולין דף קז:) ומיהו תימה דהא ר' צדוק כהן היה כדפרישי' וא''כ אפי' כביצה שרי במפה בלא נט''י כדאמר שמואל התם התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות:
מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּסּוּכָּה, אַחַת בְּיוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לַדָּבָר קִצְבָה, חוּץ מִלֵּילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן שֶׁל חַג בִּלְבַד.
Traduction
MISHNA: Rabbi Eliezer says: A person is obligated to eat fourteen meals in the sukka over the course of the seven days of the festival of Sukkot, one during the day each day and one at night each night. And the Rabbis say: There is no quota for the number of meals, and one may choose whether or not to eat any of the meals except for the meal on the evening of the first Festival day of Sukkot, which one is required to eat in the sukka.
Rachi non traduit
מתני' י''ד סעודות. ובגמרא מפרש טעמא:
אין לדבר קצבה. אם רצה להתענות אין אנו זקוקין לו אלא אם יאכל לא יאכל חוץ לסוכה:
חוץ מלילי י''ט הראשון. שאינו רשאי להתענות כדיליף בגמרא:
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִי שֶׁלֹּא אָכַל [לֵילֵי] יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן — יַשְׁלִים לֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן שֶׁל חַג. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין לַדָּבָר תַּשְׁלוּמִין, וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ''מְעֻוָּת לֹא יוּכַל לִתְקוֹן וְחֶסְרוֹן לֹא יוּכַל לְהִמָּנוֹת''.
Traduction
And furthermore, Rabbi Eliezer said: One who did not eat a meal on the evening of the first day of the Festival should compensate with a meal on the evening of the last day of the Festival, on the Eighth Day of Assembly, despite the fact that he will not eat it in the sukka. And the Rabbis say: There is no compensation for this matter, and with regard to similar cases where it is impossible to rectify failure to fulfill a positive mitzva, it is stated: ''That which is crooked cannot be made straight; and that which is wanting cannot be numbered'' (Ecclesiastes 1:15).
Rachi non traduit
ישלים. סעודתו זאת בי''ט האחרון בשמיני עצרת ואע''פ שאינו בסוכה ובגמרא פריך עלה:
גְּמָ' מַאי טַעְמֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? ''תֵּשְׁבוּ'' כְּעֵין תָּדוּרוּ. מָה דִּירָה — אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה, אַף סוּכָּה — אַחַת בְּיוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: What is the rationale for the opinion of Rabbi Eliezer, who mandates eating fourteen meals in the sukka? The Gemara answers that he derives his opinion from the verse: ''In sukkot shall you reside'' (Leviticus 23:42), which the Sages interpreted to mean: Reside as you dwell in your permanent home. Therefore, just as in one’s dwelling one typically eats one meal during the day and one meal at night, so too, in a sukka one eats one meal during the day and one meal at night.
Tossefoth non traduit
תשבו כעין תדורו. בירושלמי יליף בגזרה שוה נאמר כאן תשבו ונאמר להלן ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים מה ישיבה שנאמרה להלן עשה בה את הלילות כבימים אף ישיבה האמורה כאן עשה בה לילות כבימים וטעמא דרבנן מפרש ר' יוחנן בשם רבי ישמעאל נאמר חמשה עשר בפסח ונאמר ט''ו בחג מה ט''ו הנאמר בפסח לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות אף ט''ו הנאמר בחג לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות חברייא בעו אי מה להלן עד שיכנס למצה כשהוא תאוה אף כאן עד שיכנס לסוכה בתאוה ר' זירא בעי אי מה להלן עד שיאכל כזית דגן מצה אף כאן עד שיאכל כזית דגן בסוכה:
וְרַבָּנַן? כְּדִירָה. מָה דִּירָה — אִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל, אַף סוּכָּה נָמֵי — אִי בָּעֵי אָכֵיל אִי בָּעֵי לָא אָכֵיל.
Traduction
The Gemara asks: And how do the Rabbis interpret that verse? The Gemara answers: They explain that a sukka is like a permanent dwelling. Just as in one’s dwelling, if one desires to eat, he eats, and if one does not desire to do so, he does not eat, so too, in the sukka, if one desires to eat, he eats, and if one does not desire to do so, he does not eat.
Tossefoth non traduit
אי בעי אכיל ואי בעי לא אכיל. כלל דאי אכיל חייב לאכול בסוכה כדאמרינן לעיל ומשמע הכא דבי''ט לא הוי חובה ואי בעי לא אכיל כלל חוץ מליל י''ט הראשון ולפי זה אם טעה ולא הזכיר של י''ט בברכת המזון אינו צריך לחזור והא דאמרי' פ' שלשה שאכלו (ברכות דף מט:) שבתות וי''ט דלא סגי ליה דלא אכיל אם טעה חוזר לא מיתוקמא אלא בלילי י''ט הראשון של פסח ובלילי י''ט הראשון של חג והא דאשכחן בפ' ב' דביצה (דף טו:) ובפ' אלו דברים בפסחים (דף סח:) גבי י''ט חלקהו חציו לה' וחציו לכם חציו לאכילה וחציו לבית המדרש דברי ר' יהושע אפשר בבישרא ופירי דאין בהן ברכת המזון ולא בעי הזכרת י''ט אבל לילי י''ט הראשון של חג לא סגי בלא פת כיון דילפינן מחג המצות אע''ג דלר' אליעזר אמרינן בשאר ימים אם השלים במיני תרגימא יצא:
אִי הָכִי אֲפִילּוּ לֵילֵי יוֹם טוֹב רִאשׁוֹן נָמֵי!
Traduction
The Gemara asks: If so, then according to the Rabbis, even on the first Festival evening as well one should not be required to eat in the sukka.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: נֶאֱמַר כָּאן ''חֲמִשָּׁה עָשָׂר'', וְנֶאֱמַר ''חֲמִשָּׁה עָשָׂר'' בְּחַג הַמַּצּוֹת. מָה לְהַלָּן — לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ רְשׁוּת, אַף כָּאן — לַיְלָה הָרִאשׁוֹן חוֹבָה, מִכָּאן וְאֵילָךְ רְשׁוּת.
Traduction
Rabbi Yoḥanan said in the name of Rabbi Shimon ben Yehotzadak: There is a verbal analogy between the festivals of Passover and Sukkot. It is stated here, with regard to Sukkot: ''On the fifteenth day of this seventh month is the festival of Sukkot for seven days unto the Lord'' (Leviticus 23:34). And it is stated: ''And on the fifteenth day of the same month is the festival of matzot unto the Lord'' (Leviticus 23:6) with regard to the festival of Passover. Just as there, with regard to Passover, on the first night there is an obligation to eat matza and from that point onward it is optional, as from that point onward the only obligation is to refrain from eating leaven, so too here, with regard to Sukkot, on the first night there is an obligation to eat in the sukka and from that point onward it is optional.
Rachi non traduit
גמ' מכאן ואילך רשות. דהכי ילפינן לה בפ' בתרא דפסחים (דף קכ.) ששת ימים תאכל מצות וביום השביעי עצרת מה שביעי רשות אף ששה רשות לפי שהשביעי בכלל שבעת ימים תאכל מצות ויצא מן הכלל ללמד שאכילת מצות האמור בו אינו חובה אלא אם באת לאכול תהא אכילתך מצה ולא חמץ ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא:
והתם גופיה מנלן. דלילה הראשון מיהא חובה:
וְהָתָם מְנָלַן? אָמַר קְרָא: ''בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצּוֹת'', הַכָּתוּב קְבָעוֹ חוֹבָה.
Traduction
The Gemara asks: And there, with regard to Passover, from where do we derive that there is an obligation to eat matza on the first night? The Gemara answers that the verse says: ''In the evening you shall eat matzot'' (Exodus 12:18). The verse established it as an obligation.
וְעוֹד אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְהָא אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אַרְבַּע עֶשְׂרֵה סְעוּדוֹת חַיָּיב אָדָם לֶאֱכוֹל בַּסּוּכָּה, אַחַת בַּיּוֹם וְאַחַת בַּלַּיְלָה! אָמַר בֵּירָא אָמַר רַבִּי אַמֵּי: חָזַר בּוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
§ The mishna continues: And furthermore, Rabbi Eliezer said that one who did not eat a meal on the evening of the first day of the Festival should compensate with a meal on the evening of the last day of the Festival. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Eliezer say that a person is obligated to eat fourteen meals in the sukka, one during the day and one at night? However, the compensatory meal on the evening of the Eighth Day of Assembly is not eaten in the sukka. Beira said that Rabbi Ami said: Rabbi Eliezer retracted his previous statement and agrees with the Rabbis that there is no quota for the meals that one must eat in the sukka, and it is only the meal on the first evening of the Festival that one must eat in the sukka. Their dispute is with regard to compensation if one failed to eat the meal on the first evening.
Rachi non traduit
והאמר ר' אליעזר י''ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה. וכיון דביום אחרון לא בסוכה יתיב ואם ישב בה לשם מצוה עובר על בל תוסיף מאי השלמה דסוכה איכא הכא:
אמר בירא. שם חכם:
חזר בו ר' אליעזר. אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה ואם רצה להתענות יתענה חוץ מלילי יום טוב הראשון ובהא מיהא פליג עלייהו דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבנות יום ראשון אף בי''ט האחרון:
Tossefoth non traduit
והא א''ר אליעזר י''ד סעודות חייב אדם לאכול בסוכה. אהא דמשלים בי''ט האחרון פריך דליכא סוכה:
חזר בו ר' אליעזר. אצל חכמים לומר שאין לדבר קצבה ואם רצה להתענות יתענה חוץ מלילי י''ט הראשון ובהא מיהא פליג עלייהו דקסבר יש לה תשלומין כמו שיש תשלומין לקרבן י''ט ראשון אף בי''ט אחרון כך פי' בקונטרס ולישנא דישלים ואם השלים לא משמע כלל לשון תשלומין אלא לשון השלמה חשבון של י''ד סעודות ועוד כיון דממצה ילפינן לא מנינן שיהא תשלומין למצה של לילה הראשון של פסח ועוד דמשמע קצת בירושלמי דבעי כזית דגן לסעודת י''ט הראשון של חג כמו גבי מצה והכא אמרי' דישלים במיני תרגימא ועוד מעובדא דאפוטרופוס של אגריפס משמע דלא פטר ר' אליעזר בסעודה אחת לכך נראה לפרש חזר בו ר' אליעזר ממה שהיה מצריך סוכה ולעולם י''ד סעודות בעי ובירושלמי משני אמר ר' אחא למצוה חשובה כלומר לכתחילה צריך לאכול בסוכה ואם לא אכל משלים בשמיני בלא סוכה:
מַשְׁלִים בְּמַאי? אִילֵימָא בְּרִיפְתָּא, סְעוּדָה דְיוֹמֵיהּ קָא אָכֵיל. אֶלָּא, מַאי יַשְׁלִים — יַשְׁלִים בְּמִינֵי תַרְגִּימָא. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אִם הִשְׁלִים בְּמִינֵי תַרְגִּימָא — יָצָא.
Traduction
The Gemara asks: With what will he compensate for his failure to eat the Festival meal? If we say that he compensates with bread, he is thereby eating the festive meal of that Eighth Day of Assembly; how is it obvious that it is compensation for a different meal? Rather, what is the meaning of: He should compensate? It means that he should compensate by adding types of delicacies [targima]. That is taught in a baraita as well: If he compensated by adding types of delicacies, he fulfilled his obligation.
Rachi non traduit
אילימא בריפתא. כלומר תאמר שסעודת י''ט האחרון שהוא סועד בלחם ולפתן וצורכי הסעודה תהא תשלומין לראשון:
סעודתא דיומיה קאכיל. ומאי היכר יש כאן שתהא לשם סעודה ראשונה הלא דרכו לסעוד היום:
במיני תרגימא. לאחר שסילק יביאו פרפראות ומעדנים לפניו כגון פירות וכסנין וקפלוטות מבושלות:
תרגימא. פרונגו''ש:
תניא נמי הכי. דבהכי הויא סעודה לאשלומי ואע''פ שאינו חוזר וקובע עצמו לאכול שתי סעודות של לחם ובשר:
אם השלים כו'. וכ''ש אם קבע סעודה שניה בלחם ובשר:
Tossefoth non traduit
במיני תרגימא. פי' בקונטרס כגון פירות וכיסנין וקפלוטות מבושלין ואי אפשר לומר כן דהא רבא מסיק פ' ח' דיומא (דף עט:
ושם) דפירי לא בעי סוכה ודייק מהכא ואי ס''ד פירות בעי סוכה לישלים בפירות ודחי באתרא דלא שכיחי פירות ואיבעי' אימא מיני תרגימא נמי מיני פירי נינהו מ''מ משמע דאי פירי לא בעי סוכה אין השלמה מועלת בפירות ומיני תרגימא הוו כגון בשר ודגים ושאר דברים שמלפתין בהן את הפת ואין ללמוד מכאן שיועילו מיני תרגימא להשלים שלש סעודות של שבת דשאני התם דילפי' (שבת דף קיז:) מדכתיב תלתא היום גבי מן שהוא במקום פת ואפי' באנו להשוותם לא נפיק בפירות כדפריש' דלא מהני גבי סוכה.:
שָׁאַל אַפּוֹטְרוֹפּוֹס שֶׁל אַגְרִיפַּס הַמֶּלֶךְ אֶת רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: כְּגוֹן אֲנִי, שֶׁאֵינִי רָגִיל לֶאֱכוֹל אֶלָּא סְעוּדָה אַחַת בַּיּוֹם, מַהוּ שֶׁאוֹכַל סְעוּדָה אַחַת וְאֶפָּטֵר? אָמַר לוֹ: בְּכָל יוֹם וְיוֹם אַתָּה מַמְשִׁיךְ כַּמָּה פַּרְפְּרָאוֹת לִכְבוֹד עַצְמְךָ, וְעַכְשָׁיו אִי אַתָּה מַמְשִׁיךְ פַּרְפֶּרֶת אַחַת לִכְבוֹד קוֹנֶךָ?
Traduction
The steward [apotropos] of King Agrippas asked Rabbi Eliezer: For someone like me, who is accustomed to eat only one meal a day, what is the halakha? Is it sufficient that I eat one meal and exempt myself from the obligation to eat any more that day? Rabbi Eliezer said to him: Each day you continue eating and taste various kinds of appetizers in deference to your own desires, and now you do not continue eating even one appetizer in deference to your Maker?
Rachi non traduit
אפוטרופוס של אגריפס. ממונה על שלו ורב ביתו שקורין שקל''ק:
מהו שאוכל סעודה אחת ביום. בסוכה ואפטר:
פרפראות. מיני מעדנים הפותחים את בני מעיים להיות לבו משוך אחר הפת ויאכל:
וְעוֹד שְׁאָלוֹ: כְּגוֹן אֲנִי שֶׁיֵּשׁ לִי שְׁתֵּי נָשִׁים, אַחַת בִּטְבֶרְיָא וְאַחַת בְּצִיפּוֹרִי, וְיֵשׁ לִי שְׁתֵּי סוּכּוֹת אַחַת בִּטְבֶרְיָא וְאַחַת בְּצִיפּוֹרִי, מַהוּ שֶׁאֵצֵא מִסּוּכָּה לְסוּכָּה וְאֶפָּטֵר? אָמַר לוֹ: לֹא! שֶׁאֲנִי אוֹמֵר: כָּל הַיּוֹצֵא מִסּוּכָּה לְסוּכָּה בִּטֵּל מִצְוָתָהּ שֶׁל רִאשׁוֹנָה.
Traduction
And the steward further asked Rabbi Eliezer: For someone like me, who has two wives, one in Tiberias and one in Tzippori, and has two sukkot, one in Tiberias and one in Tzippori, what is the halakha? Can I depart from one sukka to another sukka and exempt myself from the obligation? In other words, is it permitted to fulfill the mitzva in one sukka for part of Sukkot and in another for the rest of the Festival? Rabbi Eliezer said to him: No, as I say that anyone who departs from one sukka to another sukka has negated the mitzva of the first. The obligation is to reside in the same sukka for all seven days.
Rachi non traduit
מהו שאצא מסוכה לסוכה. לאכול ולישן היום בזו ולמחר בזו:
ביטל מצותה של ראשונה. אפי' ימים שעברו עליו כבר איבדן למפרע ואינו מצוה כדיליף לקמן שצריך לישב כל ז' בסוכה אחת:
תַּנְיָא רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר:
Traduction
It is taught in a baraita that Rabbi Eliezer says:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source