Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 16b

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִלְמַעְלָה, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִלְּמַטָּה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: לֹא תְּהֵא מְחִיצָה גְּדוֹלָה מִן הַכּוֹתֶל שֶׁבֵּינֵיהֶן.

Traduction

Beit Shammai say: The partition that permits drawing water may be placed below; and Beit Hillel said it must be placed above. Rabbi Yehuda said: A partition for the cistern should be no more stringent than the wall serving as a partition between the two courtyards. Once there is a wall between courtyards, there is no need to erect an additional partition specifically for the cistern.

Rachi non traduit

בית שמאי אומרים מלמעלה. דיו אם עשאה מלמעלה מתוך אוגנו:

מן הכותל שביניהן. אותה הנעשית לחוץ בין החצרות ותלויה על פני פי הבור ואע''פ שלא נעשית בשביל המים דקא סבר מחיצה תלויה מתרת בחצרות אפילו כל טלטול:

Tossefoth non traduit

בית שמאי אומרים מלמעלה ובית הלל אומרים מלמטה. בכל הספרים גרסינן איפכא בפ' כיצד משתתפין (עירובין דף פו.):

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: רַבִּי יְהוּדָה בְּשִׁיטַת רַבִּי יוֹסֵי אֲמָרָהּ, דְּאָמַר מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת.

Traduction

Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Yehuda stated his opinion in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, who said that a suspended partition permits one to carry, and therefore the wall between the courtyards suffices to divide the cistern as well.

Rachi non traduit

בשיטת רבי יוסי. דמתניתין:

וְלָא הִיא, לָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי, וְלָא רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara rejects this equation. And that is not so, as neither does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, nor does Rabbi Yosei hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

לא רבי יהודה סבר לה כרבי יוסי. שתהא מחיצה תלויה מתרת בסוכה ולא רבי יוסי סבר לה כרבי יהודה בבור שתהא מתרת בשבת:

לָא רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם, אֶלָּא בְּעֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת דְּרַבָּנַן. אֲבָל הָכָא, סוּכָּה דְּאוֹרָיְיתָא — לָא.

Traduction

The Gemara elaborates: Neither does Rabbi Yehuda hold in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, as Rabbi Yehuda states his opinion that a suspended partition suffices only there, with regard to the joining of the courtyards, which is an obligation by rabbinic law. However, here, with regard to sukka, which is by Torah law, a suspended partition does not suffice.

Rachi non traduit

דרבנן. הא דאסרינן להביא מימי חצר זו לזו בלא עירוב מדרבנן הוא דמדאורייתא לא מיתסר אלא מרשות היחיד לרשות הרבים:

וְלָא רַבִּי יוֹסֵי סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יְהוּדָה: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הָכָא, אֶלָּא בְּסוּכָּה דְּמִצְוַת עֲשֵׂה. אֲבָל שַׁבָּת, דְּאִיסּוּר סְקִילָה — לָא.

Traduction

Nor does Rabbi Yosei hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as Rabbi Yosei states his opinion that a suspended partition suffices only here, with regard to a sukka, which is a positive mitzva. However, in the case of carrying between courtyards on Shabbat, which is a prohibition that is punishable by stoning, no, a suspended partition does not suffice.

Rachi non traduit

אבל שבת דאיסור סקילה הוא. במלאכות דאורייתא מחמירין אפילו במידי דרבנן דאית בה:

וְאִם תֹּאמַר: מַעֲשֶׂה שֶׁנַּעֲשָׂה בְּצִיפּוֹרִי, עַל פִּי מִי נַעֲשָׂה? לֹא עַל פִּי רַבִּי יוֹסֵי, אֶלָּא עַל פִּי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

The Gemara asks: And if you say: Since Rabbi Yosei does not hold in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda with regard to the laws of Shabbat, according to whose opinion was the action that was taken in Tzippori performed, where they relied on suspended partitions even on Shabbat? The Gemara answers: It was not performed according to the opinion of Rabbi Yosei but rather on the authority of Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yosei.

Rachi non traduit

ואם תאמר. כיון דרבי יוסי לא סבר לה כרבי יהודה בשבת:

מעשה שנעשה בציפורי. שהתירו בשבת על ידי מחיצה תלויה כדאמר רב דימי לקמיה:

על פי מי נעשה. והלא רבי יוסי ראש של ישיבת ציפורי הוה כדאמרינן בסנהדרין (דף לב:) צדק צדק תרדוף הלך אחר בית דין יפה אחר רבי יוסי לציפורי:

לא על פי רבי יוסי נעשה. שכבר נפטר:

וּמַאי מַעֲשֶׂה — דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי, אָמַר: פַּעַם אַחַת שָׁכְחוּ וְלֹא הֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, לְמָחָר פֵּירְסוּ סְדִינִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים, וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

Traduction

And what was that incident? When Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said: One time they forgot and did not bring a Torah scroll to the synagogue on Shabbat eve prior to the onset of Shabbat. The next day, on Shabbat, to avoid violating the prohibition against carrying, they spread and suspended sheets on posts that were fixed along the path from the house in which the Torah scroll was stored to the synagogue, establishing partitions. And they brought a Torah scroll along that path and read from it.

Rachi non traduit

אלא על פי רבי ישמעאל בנו ומאי מעשה דכי אתא רב דימי אמר פעם אחת שכחו בציפורי ולא הביאו ספר תורה בערב שבת. [שהיה דרכן להצניע ספר תורה בבתים מפני הנכרים ואותו הבית שהניחו לתוכו] היה בבית אחד שבחצר בית הכנסת ובתים הרבה היו פתוחין לחצר ולא עירבו או שהיו חצרות הרבה פתוחות לאותו מבוי ובית הכנסת פתוח לו והיה ספר התורה בחצר שכנגד בית הכנסת ולא נשתתפו במבוי ואסור להוציא מן החצרות למבוי ופרסו סדינין על גבי עמודים שהיו לרוחב המבוי וחלקו את המבוי ולא היו פתוחים מן המחיצה ולפנים אלא בית הכנסת וחצר שכנגדו והביאו ספר התורה שהרי שאר החצרות נסתלקו ואין איסור כאן:

פֵּירְסוּ סָלְקָא דַּעְתָּךְ? מֵהֵיכָן הֱבִיאוּם בְּשַׁבָּת! אֶלָּא, מָצְאוּ סְדִינִין פְּרוּסִין עַל גַּבֵּי הָעַמּוּדִים וְהֵבִיאוּ סֵפֶר תּוֹרָה וְקָרְאוּ בּוֹ.

Traduction

The Gemara asks: Does it enter your mind that they spread the sheets on Shabbat? Carrying before the partitions were established was prohibited. From where did they bring these sheets on Shabbat? Rather, they found sheets already spread on the posts, and they brought a Torah scroll and read from it. They relied on a suspended partition even in this matter related to Torah law. They relied neither on the opinion of Rabbi Yehuda nor on the opinion of Rabbi Yosei; rather, they relied on the authority of a third tanna.

Rachi non traduit

מהיכן הביאום. והלא היה אסור להכניס ולהוציא והלא הכל מודים כו' לא גרסינן דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא ומחיצה כזו מותר לעשות כדאמרינן בפרק כל גגות (עירובין דף צד.) אמר להם שמואל נגידו לי גלימא:

סדינין פרוסין. והיו גבוהין מן הארץ דהוה ליה מחיצה תלויה:

Tossefoth non traduit

פירסו סלקא דעתך מהיכן הביאום. והלא היה אסור להכניס ולהוציא והא הכל מודים לא גרסינן דמחיצה בלא גג לאו אהל הוא ומחיצה כזו מותר לעשות בשבת כדאמרינן בפרק כל גגות (עירובין דף צד.) אמר להו שמואל נגידו לי גלימא כך פי' בקונטרס וכמו כן בפרק כל הכלים (שבת דף קכה:) גבי פקק החלון דהאי חלון למעלה בגג אבל מן הצד לא שייך איסור אהל והביא ראיה כמו כן מההיא דכל הגגות דאמר להו שמואל נגידו לי גלימא ואהדרינהו רב לאפיה ופריך לשמואל למה לי למעבד הכי הא אמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה ומשני שמואל דעבד לצניעותא בעלמא משמע דאם היה שמואל אוסר כרב ניחא ליה במאי דעבד שמואל הכי ולא הוה קשיא ליה מידי היכי שרי למיעבד הכי אלמא לא חשיב אהל בדפנות מן הצד דהא לא קפיד רב על עשיית המחיצה אלא משום דקסבר אסור לטלטל הסדין לתוכה וקשיא לפירוש הקונטרס מאי הקשה היאך הביאו הסדינים דלמא דרך מלבוש הביאום ועוד קשה דלשון חלון שייך בכותל ובגג ארובה כדתנן (ביצה דף לה:) משילין פירות דרך ארובה וכמו ארובות שבדלת דפרק בתרא דיומא (דף עו.) היינו בארובות שבגג כמו ארובות השמים (בראשית ז) ועוד מוכח פרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מד. ושם) דשייך מן הצד עשיית אהל גבי עשיית דופן פריך והא אתמר עלה הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה ביו''ט ובפרק כיצד משתתפין (עירובין דף פו:) גריס בקונטרס כמו שכתוב בספרים פירסו לכתחלה מי שרי והאמר מר הכל מודים שאין עושין אהל עראי לכתחלה בשבת ונראה לר''ת דמן הצד נמי שייך עשיית אהל וכל היכא דאמרינן דמחיצה זו מועלת להתיר חשיב עשיית אהל בתחלה כי הך דפרסו סדינין והוי כדופן שלישי של סוכה דחשבינן אהל בפרק מי שהוציאוהו (עירובין מד.) אבל דופן רביעי אינה אלא תוספת אהל דבלאו הכי משתריא ורב שהקפיד בפרק כל גגות (עירובין דף צד.) אעשיית מחיצה הקפיד דלדידיה כיון דאסור לטלטל לא היה לפרוש שם סדין בשבת משום עשיית אהל והא דפריך שמואל למה לי למיעבד הכי הא אמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה כל שכן דאם היה אסור לטלטל דטפי הוי קשיא לן היכי שרי למיעבד הכי אלא האמת מקשה ומאן דשרי תוספת אהל אפילו באהל שלמעלה מן הגג נמי שרי כדמוכח פרק המוצא תפילין (עירובין דף קב. ושם) גבי הנהו דיכרי דהוו בי רב הונא ביממא בעו טולא בליליא בעו אוירא ולקמן פ' הישן (סוכה דף כז:) גבי עובדא דרבי אליעזר ששבת בסוכתו של (רבי יהודה) ברבי אילעאי בקיסרי:

אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר אֲבִימִי: מַחְצֶלֶת אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ — מַתֶּרֶת בְּסוּכָּה מִשּׁוּם דּוֹפֶן. הֵיכִי עָבֵיד? תָּלֵי לֵיהּ בָּאֶמְצַע, פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לְמַטָּה וּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה לְמַעְלָה, וְכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה כְּלָבוּד דָּמֵי.

Traduction

§ Rav Ḥisda said that Avimi said: A mat that is four handbreadths and a bit wide can permit the use of a sukka as a wall. The Gemara explains: How does one accomplish this? He suspends it in the middle of a space ten handbreadths high, with less than three handbreadths below it and less than three handbreadths above it. And the principle states: The legal status of any objects that have a gap of less than three handbreadths between them is as if they were joined [lavud]. Therefore, a mat four handbreadths and a bit wide can constitute a fit partition of ten handbreadths.

Rachi non traduit

מחצלת שרחבה ארבעה ומשהו. וארכה כאורך הדופן:

מתרת בסוכה. אם תולה אותה באויר בפחות משלשה סמוך לסכך ופחות משלשה לקרקע וכגון שאין הסוכה גבוהה אלא עשרה מצומצמין:

פְּשִׁיטָא? מַהוּ דְּתֵימָא: חַד לָבוּד אָמְרִינַן, תְּרֵי לָבוּד לָא אָמְרִינַן — קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: This is obvious. The principle of joining with regard to a gap of less than three handbreadths is well known. There is no need to teach this halakha. The Gemara answers: Lest you say that we state the principle of lavud once with regard to a particular surface but we do not state the principle of lavud twice to consider it joined in different directions, Avimi teaches us that one may implement the principle twice.

Tossefoth non traduit

מהו דתימא חד לבוד אמרינן תרי לבוד לא אמרינן. ותימה דהא נמי מלתא דפשיטא היא דמכשירין לעיל (סוכה דף ז.) קנה קנה פחות משלשה דדופן סוכה כדופן שבת ושמא סלקא דעתך לחלק בין שתי לערב ואין להקשות דתיסגי בשני חבלים שעוביין יתר מטפח ואמרינן לבוד כדאשכחן פרק קמא דעירובין (דף טז:) דמקיפין בשלשה חבלים והכא בשנים סגי הא אמרינן התם דלא התירו אלא בשיירא:

מֵיתִיבִי: מַחְצֶלֶת שִׁבְעָה וּמַשֶּׁהוּ מַתֶּרֶת בְּסוּכָּה מִשּׁוּם דּוֹפֶן. כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּסוּכָּה גְּדוֹלָה. וּמַאי קָא מַשְׁמַע לַן — דִּמְשַׁלְשְׁלִין דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

The Gemara raises an objection to the opinion of Avimi from a baraita: A mat that is seven handbreadths and a bit wide can permit use of a sukka as a wall. Apparently, a mat can serve as the wall of a sukka only when the principle of joined objects is implemented once. The Gemara answers: When that baraita was taught, it was with regard to a large sukka, one considerably higher than ten handbreadths. One suspends the mat from a bit less than three handbreadths from the roofing, and it is considered a fit sukka wall although it is a significant distance off the ground. And what does it teach us? It teaches that one may lower walls from up downward, in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.

Rachi non traduit

מחצלת שבעה ומשהו. אלמא חד לבוד אמרינן ותו לא:

בסוכה גדולה. הגבוהה הרבה שאין יכול לומר בה שני לבודין הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו ומעמידה בפחות משלשה סמוך לסכך דהויא לה מחיצה עשרה ותו לא איכפת לן אם תלויה היא וקמ''ל דמשלשלין מלמעלה למטה כר' יוסי:

Tossefoth non traduit

כי תניא ההיא בסוכה גדולה. בגבוה הרבה שאין יכול לומר שני לבודין הלכך בעי מחצלת שבעה ומשהו ומעמידה בפחות משלשה סמוך לקרקע כך פירש בקונטרס אבל בכל הספרים גרסינן מאי קמ''ל דמשלשל דפנות מלמעלה למטה כר' יוסי לפיכך צריך לפרש דמעמידה למעלה בפחות משלשה סמוך לסכך ואפילו גבוה הרבה מן הארץ כשרה כרבי יוסי דמתניתין דאמר מחיצה תלויה מתרת:

אָמַר רַבִּי אַמֵּי: פַּס אַרְבָּעָה וּמַשֶּׁהוּ — מַתִּיר בְּסוּכָּה מִשּׁוּם דּוֹפֶן. וּמוֹקֵים לֵיהּ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה טְפָחִים סָמוּךְ דּוֹפֶן, וְכָל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לַדּוֹפֶן כְּלָבוּד דָּמֵי.

Traduction

Apropos forming a sukka wall based on the principle of lavud, the Gemara cites that Rabbi Ami said: A board that measures four handbreadths and a bit can permit the use of a sukka, serving as a wall, and it is effective if one establishes it less than three handbreadths from the adjacent wall. And the principle states: The legal status of any objects with a gap of less than three handbreadths between them is as if they were joined.

Rachi non traduit

פס ד' ומשהו מתיר בסוכה. אם גבוה י' ורחבה ד' ומשהו:

ומוקי לה בפחות מג' סמוך לדופן. השני במקצוע וכי אמרינן לבוד איכא דופן שבעה וזה משך סוכה קטנה כדי ראשו ורובו:

Tossefoth non traduit

פס ארבעה. בהאי דמעומד שייך לשון פס ולעיל דרחבה לגובה הדופן שייך לשון מחצלת:

בפחות משלשה סמוך לדופן. מצות סוכה בשתי דפנות דשיטה דכולהו אמוראי דלעיל בפירקין (סוכה דף ו:) כרבנן דאמרי שתים כהלכתן היינו כמין גאם ואם האחת מן הדפנות שלימות ונתונה מזרחית מוקי לה להאי פס ארבעה ומשהו לצד דרום או לצד צפון בפחות משלשה לדופן מזרחית ונחשב כסתום ויש כאן שתי דפנות שלימות ותימה למה לי פס ארבעה יעשה פס שני טפחים ויעמידנו סמוך לדופן וירחיק שלשה טפחים פחות משהו ויעמיד פס אחד של שני טפחים ומשהו דכוותיה פריך פ''ק דעירובין (דף י:) דאמר רב יהודה מבוי שהוא רחב ט''ו אמה מרחיק שתי אמות ועושה פס ג' אמות ופריך ואמאי יעשה פס אמה ומחצה וירחיק שתי אמות ויעשה פס אמה ומחצה וליכא לשנויי הכא כדמשני התם דאתי אוירא דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה דהכא כל הפחות מג' כלבוד דמי והוה ליה כסתום דאפילו עשה כל דפנות הסוכה קנה קנה בפחות מג' כשרה כדתניא לעיל (סוכה דף ז.) דופן סוכה כדופן שבת ובלבד. שלא יהא בין קנה לחבירו ג' טפחים ואין שייך לחלק כלל בין סוכה של ג' דפנות לסוכה של ארבעה ועוד קשיא טפי דבשני פסין שיש בכל אחד חצי טפח ומשהו סגי דמוקי חד בפחות מג' סמוך לדופן ואידך מוקי בפחות מג' סמוך לראשון וי''ל משום דאמרינן בסוף פ''ק דעירובין (דף טז:) דכל מחיצה שאינה של שתי וערב אינה מחיצה ואם היו שני פסין שאין בכל אחד ארבעה הויא לה כמחיצה של שתי:

מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? הָא קָא מַשְׁמַע לַן — שִׁיעוּר מֶשֶׁךְ סוּכָּה קְטַנָּה שִׁבְעָה.

Traduction

The Gemara asks: What is he teaching us? The principle of lavud is well known. The Gemara answers: He comes to teach us that the minimum measure of the horizontal extension of the wall of a small sukka is seven handbreadths. Therefore, it is possible to establish a wall for the sukka using a board that measures four handbreadths and a bit.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source