Vayedaber

Simple Havroutah

Souccah

Daf 16a

מִטָּה מְטַמֵּאת חֲבִילָה וּמְטַהֶרֶת חֲבִילָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מְטַמֵּאת אֵבָרִים וּמְטַהֶרֶת אֵבָרִים. מַאי נִיהוּ? אָמַר רַבִּי חָנָן אָמַר רַבִּי: אֲרוּכָּה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם, קְצָרָה וּשְׁתֵּי כְרָעַיִם.

Traduction

A bed becomes ritually impure as a complete entity if it comes into contact with a source of impurity. And it becomes ritually pure as a single entity through immersion, and in the case of impurity imparted by a corpse, through sprinkling and immersion. However, it may be neither impurified nor purified when dismantled. This is the statement of Rabbi Eliezer. The Rabbis say: It becomes ritually impure even when it is dismantled into its component parts, and, so too, it becomes ritually pure even when it is dismantled into its component parts. The Gemara asks: If the bed breaks into parts that serve no purpose, it is pure; what are these component parts mentioned by the Rabbis? Rabbi Ḥanan said that Rabbi Yehuda HaNasi said: The component parts are a long board and two legs attached to it and a short board and two legs attached to it.

Rachi non traduit

חבילה. ביחד:

ומטהרת חבילה. אם טמאה היא אין טבילה עולה לה אברים אברים אלא מתקנה ומטבילה:

Tossefoth non traduit

מטה מטמאת חבילה. משנה היא פרק י''ח דכלים ומטמאת חבילה כשהיא מחוברת יחד אבל נתפרקה אבר אבר אינה מקבלת טומאה אפילו בקצרה ושתי כרעים ומכל מקום מודה רבי אליעזר שאם נתפרקה וחזר וחיברה חוזרת לטומאתה כדקאמר ומטהרת חבילה אם טמאה היא אין טבילה עולה לה אברים אברים אלא מתקנה ומטבילה וחכמים אומרים מטמאת אברים כדמסיק בארוכה ושתי כרעים כן ריהטא דמתני' דכלים לכאורה אבל בתוספתא דכלים לא משמע הכי דתניא כיצד כרע שפירשה מן הארוכה עם הקצרה רבי אליעזר אומר הרי זה חיבור ואם הטבילה אינה חוצצת וחכמים אומרים אינו חיבור ואם הטבילה חוצצת ולפי שיטת התוספ' הכי פירושא דמתני' ומטמאת חבילה דכשם כשכולה שלימה אם נטמא אחד מאבריה נטמאת כולה כך נמי כשפירש הכרע מן הארוכה ועומדת עם הקצרה חיבור הוא ואם נטמאת הכרע נטמאת הקצרה והיינו דקתני בתוספתא רבי אליעזר אומר הרי זה חיבור ומטהרת חבילה אם הטביל הכרע והקצרה ביחד אין הקצרה חוצצת עליה כי היכא דלא חייצא במטביל את השלימה וחכמים אומרים מיטמאת אברים ולא חבילה ואם נטמאת הכרע היא טמאה ולא קצרה ואינה חיבור כשלימה והיינו זה דקתני בתוספתא וחכ''א אינה חיבור ומטהרת אברים מטביל הכרע בפני עצמה ולא חבילה הכרע עם הקצרה שהקצרה חוצצת עליה ואינה כשלימה דהמטביל מטה שלימה אע''פ שלא פירקה טהורה:

ומטהרת חבילה. משמע דפשוטי כלי עץ טמאין כגון מטה דחזיא למדרסות ואית להו טהרה במקוה והא דמשמע פרק רבי עקיבא (שבת דף פד. ושם) דמפץ אין לה טהרה במקוה אומר ר''ת דהתם בשל שיפא ושל גמי והא דאמרינן פ' כיצד הרגל (ב''ק דף כה:
ושם) גבי מפץ וקמייתי לה בין לטומאת ערב בין לטומאת שבעה דמשמע שיש לו טהרה לאחר שבעה דאפילו באנו לפרש דלדין טומאת שבעה קאמר כלומר להיות אב הטומאה משום דאין לך דבר הטמא טומאת שבעה אלא אם כן הוא אב הטומאה מכל מקום אי לית ליה טהרה במקוה אין יכול ליעשות אב הטומאה כדמוכח בשילהי עירובין (דף קד:) אלא צריך לומר דההיא ברייתא דמפץ במת מנין משמע דמיירי ליה בכל מפץ בין בשל עץ כגון מחצלת של קנים בין בשל שיפא וגמי ודייקינן פרק אמר רבי עקיבא (שבת דף פד.) ממפץ של שיפא וגמי ובפרק כיצד הרגל (ב''ק דף כה:) דייקינן ממפץ של עץ והא דאית להו לפשוטי כלי עץ טהרה במקוה אף על גב דקרא דבמים יובא דבסוף פרשת שמיני כתיב גבי מקבלי כלי עץ דכתיב מכל כלי עץ או בגד או עור או שק מכל מקום נפקא לן מאידך קרא דכתיב בפרשת מדין כל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו דליכא למימר מה מעשה עזים מטלטל מלא וריקן דלא שייך למדרש הכי אלא גבי שק שאין דרך לעשותו אלא מלא וריקן שעשוי לשאת בו משאות כדכתיב (בראשית מ''ב:כ''ה) ולהשיב כספיהם איש אל שקו:

לְמַאי חַזְיָא? לְמִסְמְכִינְהוּ אַגּוּדָּא וּלְמֵיתַב עֲלַיְיהוּ וּמִשְׁדֵּא אַשְׁלֵי.

Traduction

The Gemara asks: And for what purpose are these parts suited; what function qualifies their status as vessels? The Gemara answers: It is possible for one to lean them against the wall and to sit on them, after placing boards across the top and placing ropes across their length and width. The boards of the bed can thereby be used for the purpose of sitting or lying upon them; consequently, they are considered vessels.

Rachi non traduit

למסמכינהו אגודא. לקרבן אצל הכותל הרחב כמלא רוחב מטה ונותן עצים מן הכרעים ולכותל למראשותיה ולמרגלותיה:

ומשדא אשלי. ונותן חבלים ומסרג וראויה למשכב ומטמא מדרס:

גּוּפָא, אָמַר רַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי: סִכְּכָהּ בִּבְלָאֵי כֵלִים פְּסוּלָה. מַאי בְּלָאֵי כֵלִים? אָמַר אַבָּיֵי: מַטְלָנִיּוֹת שֶׁאֵין בָּהֶם שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ, דְּלָא חַזְיָין לֹא לַעֲנִיִּים וְלֹא לַעֲשִׁירִים.

Traduction

§ The Gemara returns to discuss the matter itself cited above. Rabbi Ami bar Tavyomei said: If one roofed the sukka with worn, incomplete, vessels, the sukka is unfit. The Gemara asks: What are these worn vessels? Abaye said: They are small cloths that do not have an area of three by three fingerbreadths, which, due to their size, are not suited for use either by the poor or by the wealthy.

Tossefoth non traduit

דלא חזי' לא לעניים ולא לעשירים. ואפילו חישב עליהן בטלה דעתו והא דמשמע בזבחים פרק דם חטאת (זבחים דף צד.) דמטלית פחותה משלש על שלש מהניא ביה מחשבה דלא דמי דהתם מחשבתו ניכרת מתוך מעשיו כדפרישית פרק כ''ח דכלים:

תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַבִּי אַמֵּי בַּר טַבְיוֹמֵי: מַחְצֶלֶת שֶׁל שִׁיפָא וְשֶׁל גֶּמִי, שְׁיָרֶיהָ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּפְחֲתוּ מִכְּשִׁיעוּרָהּ — אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן.

Traduction

It is taught in a baraita in accordance with the opinion of Rabbi Ami bar Tavyomei: In the case of a mat made of different types of vegetation, e.g., papyrus and reed grass, even though its remnants were reduced from the requisite measure for contracting ritual impurity, one may not roof the sukka with them. This precisely corresponds to the opinion of Rabbi Ami.

Rachi non traduit

שיפא. לישק''א:

ושל גמי. יונ''ק:

שיריה. כגון נפחתה ונשתייר בה:

אע''פ. שפחותה עכשיו מכשיעור לטומאה דתנן (כלים פ' כ''ז מ''ב) מפץ ששה על ששה:

אין מסככין. הואיל ומכלי קאתו ותחלתה היתה מקבלת טומאת משכב הזב והנדה:

מַחְצֶלֶת הַקָּנִים, גְּדוֹלָה — מְסַכְּכִין בָּהּ, קְטַנָּה, — אֵין מְסַכְּכִין בָּהּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אַף הִיא מְקַבֶּלֶת טוּמְאָה, וְאֵין מְסַכְּכִין בָּהּ.

Traduction

The baraita continues: If a mat of reeds is large and not designated for sleeping, but is suited only for roofing, one may roof the sukka with it. However, the status of a small mat, which can be utilized for sleeping, is that of a vessel, and one may not roof the sukka with it. Rabbi Eliezer says: The status of even a large mat is that of a vessel. It is capable of contracting ritual impurity, and therefore one may not roof his sukka with it.

Rachi non traduit

גדולה מסככין בה. דלאו כלי הוא דסתמא לסיכוך:

אף היא מקבלת טומאה. קסבר סתמא לשכיבה וכלי היא:

הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ. אָמַר רַב הוּנָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה, אֲבָל יֵשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה — הֲרֵי זֹה סוּכָּה.

Traduction

The mishna states: In the case of one who hollows out and creates a space inside a stack of grain, it is not a sukka. Rav Huna said: The Sages taught that it is not a sukka only in a case where there is not a space one handbreadth high along seven handbreadths upon which the grain was piled. However, if there is a space measuring one handbreadth high along seven handbreadths upon which the grain was piled, and now, by hollowing out the stack, one is raising the existing walls and not forming a new space, it is a fit sukka.

Rachi non traduit

אלא שאין שם חלל טפח. גובה במשך אורך ורחב שבעה טפחים כשיעור סוכה ואח''כ הגדיש כל הגדיש על אותו חלל דעכשיו נעשה שם סכך מאליו ולא היה עליו שם סכך מתחילה:

אבל אם יש שם כו'. חלל טפח אהל הוא נמצא שם סכך על אותו גדיש וכשחוטט בו מלמטה למעלה עד שמגביה את החלל לשיעור גובה עשרה אין זו עשייתו שהרי אינו מתקן אלא הדפנות ובדפנות לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי והרי היא כסוכה שפחותה מעשרה וחקק בה והשלימה לעשרה:

Tossefoth non traduit

אבל אם יש שם חלל טפח. מצינן למימר רב הונא לטעמיה דאמר לעיל (סוכה דף י.) גבי בין סוכה לסוכה טפח ושמא מאן דאמר התם ארבעה הכא מודה דהא לשמואל דאמר התם עשרה הכא לא שייך:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה — הֲרֵי זֹה סוּכָּה. וְהָאֲנַן תְּנַן אֵינָהּ סוּכָּה! אֶלָּא לָאו, שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב הוּנָא. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

That is also taught in a baraita: One who hollows out a stack of grain to make himself a sukka, it is a sukka. The Gemara wonders: But didn’t we learn in the mishna that it is not a sukka? Rather, is it not correct to conclude from it, in accordance with the opinion of Rav Huna, that in certain circumstances it is possible to hollow out a stack of grain and establish a fit sukka? The Gemara concludes: Indeed, learn from it that this is the case.

אִיכָּא דְּרָמֵי לַיהּ מִירְמֵא. תְּנַן: הַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה — אֵינָהּ סוּכָּה. וְהָא תַּנְיָא: הֲרֵי זוֹ סוּכָּה! אָמַר רַב הוּנָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה, כָּאן בְּשֶׁאֵין שָׁם חָלָל טֶפַח בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעָה.

Traduction

Some raised this matter as a contradiction between the mishna and the baraita. We learned in the mishna: One who hollows out a stack of grain in order to make himself a sukka, it is not a sukka. But wasn’t it taught in a baraita that this is a sukka? Rav Huna said: This is not difficult. Here, where it is a sukka, it is a case where there is a space measuring one handbreadth high along seven handbreadths, while there, where it is not a sukka, it is a case where there is not a space one handbreadth high along seven handbreadths.

Rachi non traduit

איכא דרמי לה מירמא. לא מתני להא דרב הונא בלשון לא שנו ולפרושי מתני' אלא רמי מתני' מירמ' אברייתא ודרב הונא אשנויא אתמר:

מַתְנִי' הַמְשַׁלְשֵׁל דְּפָנוֹת מִלְמַעְלָה לְמַטָּה, אִם גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים — פְּסוּלָה. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה, אִם גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — כְּשֵׁרָה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁמִּלְּמַטָּה לְמַעְלָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, כָּךְ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה עֲשָׂרָה טְפָחִים.

Traduction

MISHNA: One who lowers the walls of the sukka from up downward, if the lower edge of the wall is three handbreadths above the ground, the sukka is unfit. Since animals can enter through that space, it is not the wall of a fit sukka. However, if one constructs the wall from down upward, if the wall is ten handbreadths high, even if it does not reach the roofing, the sukka is fit. Rabbi Yosei says: Just as a wall built from down upward must be ten handbreadths, so too, in a case where one lowers the wall from up downward, it must be ten handbreadths in length. Regardless of its height off the ground, it is the wall of a fit sukka, as the legal status of a ten-handbreadth partition is that of a full-fledged partition in all areas of halakha.

Rachi non traduit

מתני' המשלשל. כל מלמעלה למטה קרי שלשול:

מלמעלה למטה. שהתחיל לארוג המחיצה אצל הסכך ואורג ובא כלפי מטה:

שלשה טפחים פסולה. דהיינו כדי שיזדקר הגדי בבת ראש דאמרן פסולה:

מלמטה למעלה. שהתחיל לארוג מלמטה סמוך לקרקע ומגביה ועולה כיון שהגביה עשרה כשרה ואף על פי שלא הגיע לסכך:

רבי יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה. דיו באריגת י':

כך מלמעלה למטה. דיו באריגת עשרה ואפילו גבוהה הרבה מן הארץ כשרה וקסבר מחיצה תלויה עשרה מתרת:

גְּמָ' בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת, וּמַר סָבַר מְחִיצָה תְּלוּיָה אֵינָהּ מַתֶּרֶת.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: With regard to what principle do Rabbi Yosei and the Rabbis disagree? The Gemara explains: One Sage, Rabbi Yosei, holds that a suspended partition, even if it does not reach all the way down, renders it permitted to carry on Shabbat, like a full-fledged partition. And one Sage, the Rabbis, holds that a suspended partition does not render it permitted to carry on Shabbat.

תְּנַן הָתָם: בּוֹר שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת — אֵין מְמַלְּאִין מִמֶּנָּה בְּשַׁבָּת אֶלָּא אִם כֵּן עָשָׂה לָהּ מְחִיצָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה, בֵּין בְּתוֹךְ אוֹגְנוֹ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר:

Traduction

We learned in a mishna there, in tractate Eiruvin: In the case of a cistern that is located between two courtyards, situated partly in each courtyard, one may draw water from it on Shabbat only if a partition ten handbreadths high was erected specifically for the cistern to separate the water between the domains, lest the residents of one courtyard draw water from the domain of the other courtyard. This partition is effective whether it is above, and lowered toward the water; whether it is below, in the water; or whether it is within the airspace of the cistern below the rim, above the surface of the water. A partition situated in any of these places forms a boundary between the two courtyards, permitting one to draw water from the cistern. Rabban Shimon ben Gamliel says that this is the subject of an early dispute of tanna’im.

Rachi non traduit

גמ' בור שבין שתי חצירות. חציו בחצר זו וחציו בחצר זו ומחיצה בין החצירות ומהלכת ותלויה על פי הבור ואין פתח ביניהם לערב זו עם זו:

אין ממלאין ממנה. לא זו ולא זו לפי שמימי חצר זו מביא לזו:

בין מלמטה. סמוך למים:

בין מתוך אוגנו. כלומר בין מלמעלה רחוק מן המים ובלבד שתהא בתוך אוגן של בור דמוכחא מילתא דבשביל אוגן המים נעשית ומפרשינן טעמא בעירובין שמחיצה תלויה מתרת במים דקל הוא שהקילו חכמים במים אבל מחיצה החוצצת את החצירות ומהלכת ע''פ הבור שלא נעשה בשביל המים אינה מתרת דאין מחיצה תלויה מתרת במים אלא הנעשית בשביל להתיר מלוי המים כגון גזוזטרא שלמעלה מן הים דתנן בעירובין (דף פז:) דעושין לה מחיצה תלוי' וכגון זו שבתוך אוגן הבור:

Tossefoth non traduit

בין מלמטה בין מתוך אוגנו. ויש ספרים שכתוב בהן בין מלמטה מתוך אוגנו ולא יתכן דאם כן מלמעלה היינו חוץ לבור דאי בתוך הבור סמוך לשפתו היינו מתוך אוגנו ואם כן היינו כותל שביניהן דקאמר ר''י שמפסיקין בין שתי החצרות ומהלכת על פי הבור ועוד דאם כן לא הוי למעלה דת''ק כגון למעלה דרבן שמעון בן גמליאל דפליגי אמוראי פרק כיצד משתתפין (עירובין דף פו.) דרב הונא אמר למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור ורב יהודה אומר למטה למטה מן המים [למעלה למעלה מן המים]:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source