Le texte Le vocabulaire Les révisions
Souccah
Daf 12a
אִי: מָה חֲגִיגָה בַּעֲלֵי חַיִּים, אַף סוּכָּה נָמֵי בַּעֲלֵי חַיִּים!
Traduction
The Gemara asks: If that juxtaposition is the source of the halakha, say: Just as the Festival peace-offering is brought from animals, so too the sukka roofing should consist of animals. As that is clearly not the case, that verse cannot be the source for the roofing of the sukka.
Tossefoth non traduit
אי מה חגיגה בעלי חיים. לעיל (סוכה דף ט.) גבי הא דילפינן איסור הנאה לא שייך לאקשויי הכי:
כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ''בְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ'', בִּפְסוֹלֶת גּוֹרֶן וָיֶקֶב הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
Traduction
The Gemara cites a different source: When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Yoḥanan said that the verse states: ''You shall prepare for you the festival of Sukkot for seven days as you gather from your threshing floor and from your winepress'' (Deuteronomy 16:13), and the Sages interpreted that it is with regard to the waste of the threshing floor and of the winepress that the verse is speaking. One uses grain stalks and vines for roofing the sukka, materials that are not susceptible to ritual impurity and grow from the ground.
Rachi non traduit
פסולת גורן. קשין:
פסולת יקב. זמורות ואשכולות ריקנים:
Tossefoth non traduit
בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר. רבי יוחנן לא יליף מענני כבוד מפרש בירושלמי דין כדעתיה ודין כדעתיה רבי יוחנן אמר עננים למעלה היו כלומר מן השמים הן באין ואין זה גידולו מן הארץ דקתני מתניתין ור''ל אמר למטה היו ר' יוחנן מדמי להו כאדם המשלח לחברו חבית וקנקנים וריש לקיש מדמי ליה כמאן דאמר לחבריה שלח קופתך וסב לך חיטין והכי נמי איתא בבראשית רבה (פרשה יג) ר' יוחנן אמר אין עננים אלא למעלה שנאמר וארו עם ענני שמיא ריש לקיש אמר אין עננים אלא מלמטה שנאמר מעלה נשיאים מקצה הארץ על דעתיה דרבי יוחנן לאחד שכיבד את חבירו בחבית של יין וקנקנים על דעתיה דר''ל לאחד שאמר לחבירו תן לי סאה חיטין אמר לו הבא לי קופתך ובא מדוד כך אמר הקב''ה לארץ אייתי ענני וקביל מיטרא:
וְאֵימָא גּוֹרֶן עַצְמוֹ וָיֶקֶב עַצְמוֹ! אָמַר רַבִּי זֵירָא: ''יֶקֶב'' כְּתִיב כָּאן, וְאִי אֶפְשָׁר לְסַכֵּךְ בּוֹ.
Traduction
The Gemara asks: And say that the verse teaches that one uses the items placed on the threshing floor itself, i.e., stalks with the grain still attached to them, and the items placed in the winepress itself, i.e., vines with the grapes still attached, as roofing. Grain and grapes, like all foods, are susceptible to ritual impurity. If the verse is interpreted in this manner, the mishna’s criteria for roofing fit for a sukka could not be derived from it. Rabbi Zeira said: ''Winepress'' is written in the verse here, referring to the wine, and it is impossible to roof with wine. Apparently, the verse is referring to stalks and sheaves but not to produce.
Rachi non traduit
גורן עצמו ויקב עצמו. הקשין עם התבואה ואשכולות עם הענבים דהוה ליה דבר המקבל טומאה האוכל:
יקב כתיב. דמשמע לאחר שנעשה יין:
מַתְקֵיף לַהּ רַבִּי יִרְמְיָה: וְאֵימָא יַיִן קָרוּשׁ הַבָּא מִשְּׂנִיר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לְעִיגּוּלֵי דְּבֵילָה! אָמַר רַבִּי זֵירָא: הָא מִלְּתָא הֲוָה בִּידַן, וַאֲתָא רַבִּי יִרְמְיָה וּשְׁדָא בַּיהּ נַרְגָּא.
Traduction
Rabbi Yirmeya strongly objects to this: Why can’t a sukka be roofed with wine? Say that it is referring to congealed wine that comes from Senir, from Mount Hermon, which is similar to a cake of figs. Since it is possible to interpret the verse as referring to the use of food for roofing, the mishna’s criteria for roofing fit for a sukka could not be derived from it. Rabbi Zeira said: This matter was in our hands, as we assumed that we found the source in the Torah for the materials fit for roofing, and Rabbi Yirmeya came and took an axe to it. He destroyed the proof by raising the matter of congealed wine.
Rachi non traduit
קרוש. קפוי:
הא מילתא הוה בידן. עד השתא היינו סבורין לידע טעם משנתנו מן המקרא הזה דבפסולת הכתוב מדבר דאי אפשר לסכך ביין:
ואתא רבי ירמיה. שהזכיר לנו יין קרוש הבא משניר:
ושדא ביה נרגא. קצצה בגרזן כלומר השיב תשובה ניצחת:
Tossefoth non traduit
אמר רבי זירא הא מלתא הוה וכו' ואתא רבי ירמיה שדא ביה נרגא. משמע דרבי זירא לא מוקי ליה לקרא בפסולת גורן ותימה דבפ''ק דר''ה (דף יג.) דריש חג האסיף מאי אסיף קציר ופריך רבי חנינא מי מצית אמרת מאי אסיף קציר והכתיב מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר אמר רבי זירא הא מלתא הוה בידן ואתא רבי חנינא ושדא ביה נרגא אלמא מודה ר' זירא דבפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר וי''ל דהכא נמי מודה בה רבי זירא ולא קאמר אלא דלא ידע לשנויי קושיא דר' ירמיה:
רַב אָשֵׁי אָמַר: ''מִגָּרְנְךָ'' וְלֹא גּוֹרֶן עַצְמוֹ, ''מִיִּקְבֶךָ'' וְלֹא יֶקֶב עַצְמוֹ.
Traduction
Rav Ashi said: One may nevertheless derive the ruling of the mishna from this verse: ''From your threshing floor,'' indicating an item that comes from the threshing floor, but not the items placed on the threshing floor, i.e., grain, itself; ''from your winepress,'' but not the items placed in the winepress, i.e., grapes, itself. The verse is referring to the waste products of the produce placed on the threshing floor and in the winepress.
Rachi non traduit
רב אשי אמר. שפיר משמע פסולת מקרא דכתיב באספך מגרנך משמע שאתה אוספו ונוטלו מן הגורן וגורן הוא האוכל ומה שאתה אוסף ובורר מתוכו הוא הפסולת:
רַב חִסְדָּא אָמַר מֵהָכָא: ''צְאוּ הָהָר וְהָבִיאוּ עֲלֵי זַיִת וַעֲלֵי עֵץ שֶׁמֶן וַעֲלֵי הֲדַס וַעֲלֵי תְמָרִים וַעֲלֵי עֵץ עָבוֹת''.
Traduction
Rav Ḥisda said that proof can be cited from here: ''Go forth to the mount and fetch olive branches, and branches of wild olive, and myrtle branches, and palm branches, and the boughs of a dense-leaved tree in order to make sukkot as written'' (Nehemiah 8:15). From this verse, the materials for sukka roofing can be derived.
Rachi non traduit
צאו ההר. פסוק הוא בספר עזרא לעשות סוכות ולא הזכיר כאן אלא דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ:
הַיְינוּ ''הֲדַס'', הַיְינוּ ''עֵץ עָבוֹת''! אָמַר רַב חִסְדָּא: הֲדַס שׁוֹטֶה — לְסוּכָּה, וְעֵץ עָבוֹת — לְלוּלָב.
Traduction
Apropos this verse, the Gemara asks: These myrtle branches are the same as those boughs of a dense-leaved tree; why does the verse mention both? Rav Ḥisda said that this is how it is to be understood. The term ''myrtle branches'' is referring to a wild myrtle, unfit for use as one of the four species, to be used for the roofing of the sukka. And the term ''boughs of a dense-leaved tree'' is referring to the myrtle, whose leaves overlie each other, to be used for the lulav, the mitzva of the four species.
Rachi non traduit
היינו עלי הדס היינו עץ עבות. מהו זה ומהו זה להזכיר שניהם במקרא הלא אחד הם דההדס הוא עץ עבות על שם שהעלין מורכבין זה על זה כמין עבותות ושרשרות:
הדס שוטה. שאינו כשר ללולב לפי שאין עבותו עשויה של שלש שלש עלין:
מַתְנִי' חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִין — אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן. וְכוּלָּן שֶׁהִתִּירָן — כְּשֵׁרוֹת. וְכוּלָּן כְּשֵׁרוֹת לִדְפָנוֹת.
Traduction
MISHNA: One may not roof a sukka with bundles of straw tied with rope, or bundles of wood, or bundles of twigs. And with regard to all of the bundles, if one untied them, they are fit for use in roofing the sukka, as their lack of fitness is due to the fact that the bundles are tied. And even when tied, all of the bundles are fit for use in constructing the walls of the sukka.
Rachi non traduit
מתני' וחבילי זרדין. מין קנים הם שעושין זרדין טוייל''ש בלע''ז ואוגדין אותם ובעודן לחין בהמה אוכלתן ולכי יבשי עומדים להיסק:
אין מסככין בהן. כשהן קשורין ובגמרא מפרש טעמא:
וכולן. הפסולין ששנינו בסכך:
כשרין לדפנות. דכל סוכה הכתוב סכך משמע דדופן לא איקרי סוכה ודנפקא לן (לעיל סוכה ד' ו:) דפנות מבסכת בסכת בסכות מייתורא דקראי ילפינן ולא ממשמעותא הלכך סוכות תעשה באספך מגרנך אסככה הוא דקאי:
Tossefoth non traduit
חבילי זרדין. מפרש בירושלמי דאין חבילה פחותה מעשרים וחמשה קנים:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: שְׁמַעִית מִינֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן תַּרְתֵּי: חֲדָא — הָא, וְאִידַּךְ — הַחוֹטֵט בַּגָּדִישׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ סוּכָּה — אֵינָהּ סוּכָּה.
Traduction
GEMARA: Rabbi Ya’akov said: I heard explanations from Rabbi Yoḥanan for two similar halakhot of sukka: One with regard to the halakha in this mishna that bundles may not be used in roofing the sukka, and the other with regard to the mishna below, pertaining to one who hollows out space in a stack of grain by removing sheaves from the bottom of the stack to establish a sukka for him. In that case, the space is surrounded by grain on the sides and above, and therefore it is not a sukka.
Rachi non traduit
גמ' שמעית מר' יוחנן תרתי. פי' טעם שני דברים האמורים במשנתנו שמעתי ממנו:
חדא הא. דחבילין מ''ט לא מסככי בהו וחדא הא דתנן במתניתין החוטט בגדיש לעשות לו סוכה נוטל מן העומרים למטה סמוך לארץ ונכנס לתוכו ועושה חלל כשיעור סוכה וסכך עשוי ועומד מאליו אינו סוכה ופירש לי ר' יוחנן טעמיה בחדא מינייהו אמר טעמא משום גזרת אוצר דמדאורייתא כשרה הוא ורבנן הוא דגזור שאם אתה אומר כן אין אדם עושה סוכה אלא הולך ואוכל וישן באוצרו במקום שלא נשתמש שם כל ימות השנה והוא עשוי ועומד ולא לשם סכך של צל דנהוי שם סוכה עליה ואפילו שם סוכה שאינה של חג אלא כבית בעלמא ובחדא מינייהו פירש טעמא דפסולה מדאורייתא משום תעשה ולא מן העשוי:
חֲדָא: מִשּׁוּם גְּזֵרַת אוֹצָר. וַחֲדָא מִשּׁוּם: ''תַּעֲשֶׂה'', וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. וְלָא יָדַעְנָא הֵי מִינַּיְיהוּ מִשּׁוּם אוֹצָר וְהֵי מִינַּיְיהוּ מִשּׁוּם תַּעֲשֶׂה וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
Traduction
The rationale for one of the halakhot is due to the decree of the storehouse. Although, fundamentally, the sukka is fit, the Sages issued a decree prohibiting its use, lest one come to use his storehouse as a sukka and fail to establish it properly. And the rationale for one of the halakhot is due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared, as no active preparation was performed. And I do not know at present which of the halakhot is due to the decree of the storehouse and which of them is due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared.
Rachi non traduit
ולא ידענא הי מינייהו. פירש לי ר' יוחנן משום גזירת אוצר והי מינייהו משום תעשה ולא מן העשוי:
אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: נִיחְזֵי אֲנַן, דְּאָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים וַחֲבִילֵי זְרָדִין אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן? פְּעָמִים שֶׁאָדָם בָּא מִן הַשָּׂדֶה בָּעֶרֶב וַחֲבִילָתוֹ עַל כְּתֵפוֹ, וּמַעֲלָהּ וּמַנִּיחָהּ עַל גַּבֵּי סוּכָּתוֹ כְּדֵי לְיַבְּשָׁהּ, וְנִמְלַךְ עָלֶיהָ לְסִיכּוּךְ, וְהַתּוֹרָה אָמְרָה: ''תַּעֲשֶׂה'', וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי. מִדְּהָא מִשּׁוּם גְּזֵרַת אוֹצָר, הָא מִשּׁוּם ''תַּעֲשֶׂה'' וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי.
Traduction
Rabbi Yirmeya said: Let us see and determine which rationale Rabbi Yoḥanan applied to each halakha; as Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: For what reason did they say that one may not roof a sukka with bundles of straw, and bundles of wood, and bundles of twigs? It is because sometimes a person comes from the field in the evening, and he has his bundle of wood or straw on his shoulder, and he lifts it and places it atop his storage shed to dry it. And, when the festival of Sukkot arrives, he reconsiders and decides to use the shed as a sukka and the bundle on top of it for roofing. And in that case the roofing would be unfit, as the Torah said: Prepare it, and not from that which has already been prepared. From Rabbi Yoḥanan’s formulation, apparently it is unfit due to the decree lest one come to use his storehouse as a sukka and fail to establish it properly, not due to some fundamental prohibition. From the fact that this case of the bundles is prohibited due to the decree of the storehouse, that case of the stack of grain must be prohibited due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared.
Rachi non traduit
נחזי אנן. ונשמעה ממה דאמר ר' יוחנן בדוכתא אחריתי:
פעמים שאדם בא מן השדה. כל ימות החמה:
ומניחה ע''ג סוכה. שיש לו כל ימות השנה למקנהו ומניח החבילין שם לייבשן ולא לסכך וכשמגיע החג נמלך עליהם לסכך:
והתורה אמרה תעשה ולא מן העשוי. בפסול וזה שנסכך שם שלא לשם סכך אפילו לצל אלא לייבש אין שם סוכה חל עליו והלכך גזור רבנן שלא יסככו בחבילין אפילו הוא מטילן עליה לשם סוכת החג גזירה משום חבילין דכל השנה דאיכא פסול דאורייתא אלמא טעמא דמתניתין דהכא משום גזירת אוצר היא ומדרבנן כל דבר שאדם מקצה ומכניס לקיום קרי אוצר וחבילין שאדם מכניס כל ימות הקיץ לימות חורף קרי אוצר:
ומדהא משום גזרת אוצר. שמע מינה הך דחוטט בגדיש פסולה מדאורייתא משום תעשה ולא מן העשוי היא דהא שמעיה ר' יעקב לר' יוחנן בחדא מינייהו פסולה דאורייתא:
וְרַבִּי יַעֲקֹב? הָךְ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ.
Traduction
The Gemara asks: And why was Rabbi Ya’akov unable to arrive at Rabbi Yoḥanan’s opinion based on the halakha cited in his name? The Gemara explains: It is because he did not hear this statement of Rabbi Ḥiyya bar Abba, and there was no other proof.
Rachi non traduit
ורבי יעקב. דלא ידע לפרושי הי מינייהו פסולה דאורייתא והי מדרבנן:
הך דרבי חייא. דמפרש בהדיא לא הוה שמיע ליה:
אָמַר רַב אָשֵׁי: אַטּוּ חֲבִילֵי קַשׁ וַחֲבִילֵי עֵצִים מִשּׁוּם גְּזֵרַת אוֹצָר אִיכָּא, מִשּׁוּם ''תַּעֲשֶׂה'' וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי לֵיכָּא? וְהַחוֹטֵט בְּגָדִישׁ, מִשּׁוּם ''תַּעֲשֶׂה'' וְלֹא מִן הֶעָשׂוּי אִיכָּא, מִשּׁוּם גְּזֵרַת אוֹצָר לֵיכָּא?
Traduction
Rav Ashi said: The distinction of Rabbi Yoḥanan between these two cases is difficult. Is that to say that bundles of straw and bundles of wood are unfit roofing due to the decree of the storehouse and not due to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared? Is that ultimately the principle underlying the decree of the storehouse? And on the other hand, in the case of one who hollows a stack of grain, is the sukka unfit due only to the principle: Prepare it, and not from that which has already been prepared, but not due to the decree of the storehouse? Rather, there is no distinction between the halakhot and both reasons apply to both.
Rachi non traduit
אמר רב אשי. מקשי אדרבי יעקב:
אטו. תרוייהו טעמי מי ליכא למימרינהו בשתי המשניות:
חבילי קש משום גזירת אוצר איכא. מדרבנן:
משום תעשה ולא מן העשוי. דאורייתא ליכא בתמיהה מי לא משתמע נמי מתניתין דבאותם שניתנו שם כל ימות החמה קאמר דלא נמלך עליהם לסיכוך דהויא לה היא גופה פסולה דאורייתא ומהיכא שמע ר' יוחנן דמתניתין דהכא לאו מדאורייתא קאמר:
וחוטט בגדיש נמי משום תעשה ולא מן העשוי איכא משום גזירת אוצר ליכא. מי לא מצינן למימר נמי דאפילו סתר הכל כלפי מעלה ונענע עומרין שעל הסכך וחזר והניחן לשם סוכה קא פסיל ליה מתניתין מדרבנן משום גזירת אוצר דזימנין דלא מנענע ונעשין מאיליהן כדאמרת גבי חבילים דפסלת להו אפילו מניחן שם לשם סכך מדרבנן משום גזרה דכל ימות השנה לאוצר ומהיכא דייק רבי יוחנן הנך טעמי דמוקי להך מדאורייתא והך מדרבנן:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לָךְ, הָכָא דְּקָתָנֵי: ''אֵין מְסַכְּכִין בָּהֶן'', לְכַתְּחִלָּה הוּא
Traduction
The Gemara notes: And Rabbi Yoḥanan could have said to you, in response to Rav Ashi, that it is not so because the halakhot are formulated differently in the respective mishnayot. Here, in the mishna pertaining to bundles, where it teaches: One may not roof with them, it is ab initio
Rachi non traduit
אמר לך. ר' יוחנן מתניתין גופייהו דייקי כוותאי מתניתין דהכא קתני אין מסככין בהן ולא קתני אינה סוכה משמע מדאורייתא סוכה היא הלכך על כרחך במניחן עכשיו לשם סכך קאמר ומדרבנן ולא בנמלך על המונחין ועומדין דפסולה מדאורייתא וגבי חוטט בגדיש קתני אינה סוכה משמע לגמרי אינה סוכה דפסולה מדאורייתא אלמא בשלא נענע הסכך לשם סוכה קאמר אבל נענע כשר דהא אסיק אדעתיה ותיקן וליכא למיגזר בה משום זימנא אחריתי שהרי המעוות תיקן וכל שכן שלא יעוות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source