Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 77a
תְּנֵינָא: הַמּוֹצִיא יַיִן — כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס, וְתָנֵי עֲלַהּ: כְּדֵי מְזִיגַת כּוֹס יָפֶה. וְקָתָנֵי סֵיפָא: ''וּשְׁאָר כָּל הַמַּשְׁקִין בִּרְבִיעִית''. וְרָבָא לְטַעְמֵיהּ, דְּאָמַר רָבָא: כֹּל חַמְרָא דְּלָא דָּרֵי עַל חַד תְּלָת מַיָּא לָאו חַמְרָא הוּא.
Traduction
learned that in the mishna: One who carries out undiluted wine is only liable if he carries out a measure equivalent to the wine typically diluted for a cup. And it was taught with regard to the mishna: A measure equivalent to the wine diluted for a significant cup of wine. And it was taught in the latter clause of the mishna: And the measure that determines liability for carrying out all other liquids is a quarter of a log. Since a quarter of a log is the significant measure for liquids, that is also the significant measure for diluted wine. And Rava is consistent with his line of reasoning, as Rava said: Any wine that does not hold one part wine diluted by three parts water is not wine. Wine must be sufficiently potent to be capable of being diluted with water three times its measure.
Rachi non traduit
תנינא. ממתניתין נמי שמעינן דזהו שיעורו מדתני בשאר משקין רביעית שמעינן מיניה דאין הוצאה במשקה הראוי לשתייה בפחות מרביעית הלכך על כרחיך כי שיערו ביין כדי מזיגת כוס של ברכה שיעור הראויה לשתיית רביעית נקט והיינו רובע רביעית דכי יהיב על חד תלת מיא כדרך המזיגות הראויות לשתייה יעמוד על רביעית יש טועים בשמועה זו לומר [רובע] רביעית רובע הלוג ויעמוד על רביעית על לוג שהוא רביעית הקב וטעות הוא בידם ורבותינו לא אמרו כן וראי' יש לדבר במס' נזיר (דף לח.) י' רביעיות הן חמש סומקתא כלומר שנאמרו ביין ודם וה' חיוורתא שנאמרו בשאר משקין וחשיב להא הוצאת שבת דשאר משקין גבי חיורתא ועל כרחיך הנהו כולהו ברביעית הלוג נינהו דקא חשיב בהדייהו רביעית שמן לנזיר דהוא חצי שיעורה של שמן התודה במנחות וחצי לוג שמן לתודה ילפינן במנחות (דף פח.):
Tossefoth non traduit
דאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא כו'. והא דאמרי' בפ' אחד דיני ממונות (סנהדרין לז.) גבי סנהדרין אל יחסר המזג אם הוצרך אחד מהם לצאת אם יש כ''ג יוצא כו' דהיינו שליש מסנהדרין משמע דמזיגה על חד תרין אומר ריב''א דרבא דוקא הי' מוזג כמשפט המזיגה על חד תלת כדאמר בהזהב (ב''מ ס.) אמר רבא מזיגה דידי מידע ידיעא ובכיצד מעברין (עירובין נד.) דמי האי מזיגה למזיגה דרבא בריה דרב יוסף בר חמא אבל שאר העולם האוהבים יין חזק אין מוזגין אלא על חד תרין ואין נראה לר''י דא''כ מאי פריך אביי לוקי מתני' דנדה במזיגת שאר בני אדם אלא נראה לר''י דקרא דאל יחסר המזג ביין השירוני משום דליכא לאוקמי לקרא בסתם מזיגה דהוי רביע דרביע סנהדרין למאי חזו אבל שליש חזו לדיני נפשות ומיהו לההוא לישנא דהתם משום חזותא דלא מחלק בין יין השירוני קשה ויש לפרש משום חזותא כדי שלא יפסיד המראה דרך למוזגו על חד תרין ולא יותר:
אָמַר אַבָּיֵי: שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת בַּדָּבָר — חֲדָא, דִּתְנַן: וְהַמָּזוּג שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן, מִן הַיַּיִן הַשֵּׁירוֹנִי. וְעוֹד: מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין?!
Traduction
Abaye said: There are two possible responses with regard to this matter. One, as we learned in a mishna: Diluted wine, which is used to determine the exact color of red, is two parts water and one part wine from the wine of the Sharon. Apparently, wine constitutes one-third and not one-quarter of the diluted cup. And furthermore: Rava’s opinion is that the measure that determines liability for carrying out wine is a measure that, when diluted, would equal a quarter of a log, i.e., a quarter of a quarter of a log of undiluted wine. Is it possible that the water is in the jug and yet joins together with the wine? The wine that he is carrying out is less than the required measure and is not fit for drinking.
Rachi non traduit
שתי תשובות בדבר. דלא מצי למילף ממתניתין:
חדא. דחמרא לא דרי מיא אלא על חד תרין במס' נדה (פ''ב דף יט.) חמשה מראה דמי' טמאין הן וחד מינייהו כמזוג ומפרש במשנה וכמזוג שאמרתי לך בשני חלקי מים ואחד יין:
מן היין השירוני. שגדל בשרון שם מדינה הוא:
ועוד מים בכד ומצטרפין. אי טעמא דמתני' יין משום דלכי מזיג ליה ויראה לשתייה יהא בו רביעית השתא מיהא כי מפיק ליה עדיין לא נמזג ואין כאן שיעור מים שעודן בכד היאך מצטרפין לחייבו אלא על כרחך טעמא לאו משום דליתחזי לשתייה לרביעית כשאר משקין הוא אלא הכי שיעוריה ואע''ג דכי מזיג ליה לא הוי רביעית:
Tossefoth non traduit
חדא דתנן והמזוג שני חלקי מים. וא''ת לאביי דסתם מזוג על חד תרין אדרבה תקשה אמאי איצטריך לפרש שני חלקי מים הוה ליה למימר כמזוג סתם וי''ל דס''ד דאגב אורחיה קמ''ל דהכי הוי כל מזוג:
ועוד מים בכד ומצטרפין. אע''כ טעמא לאו משום דלכי מזיג ליה הוה רביעית וחזי לשתייה כשאר משקין אלא הכי שיעורא אע''ג דלכי מזיג ליה לא הוי רביעית כדפירש בקונטרס אלא משום דיין חשוב הוא וראוי להצניעו לכוס של ברכה ואע''פ שאינו ראוי לכוס של ברכה בלא מים מ''מ הוי כמו מים שמצניען לשוף בהן את הקילור אע''פ שאינן ראויין בלא קילור ואביי לא פליג אלא בהא דלא מצריך רביעית מזוג אבל רובע רביעית יין חי צריך לכוס של ברכה כדמשמע בערבי פסחים (דף קח:) דאמר רב יהודה אמר שמואל ד' כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי מזיגת כוס יפה מיתיבי ד' כוסות הללו צריך שיהא בהם כדי רביעית אידי ואידי חד שיעורא הוא כדי מזיגת כוס יפה לכל אחד ואחד היינו כדי רביעית משמע דרביעית דברייתא היינו לכל ארבע כוסות דהוי לכל חד רובע רביעית שהוא מזיגת כוס יפה והא דקתני התם בסיפא דברייתא אחד חי ואחד מזוג ה''פ אחד ישתה אותו רובע רביעית כמו שהוא חי ואחד ימזגנו וישתה ומיהו קשה לר''י דבסמוך קאמר אביי ע''כ לא קאמר ר' נתן הכא דכזית בעי רביעי' כו' משמע דסבירא ליה לאביי דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי ולפי מה שפירש בקונטרס בסמוך דביין קרוש בעי רביעית משום דאינו ראוי למזיגת כוס מצינן למימר דלעולם סבר אביי דאפי' ביין מזוג לא בעי רביעית אבל קשה לר''י לפי' הקונטרס דאי כזית יבש לא חזי למזיגה למה חשוב מטעם שהיה בו רביעית מתחלה מאי שנא מגרוגרת שצמקה דריש המצניע (לקמן שבת צא.) ונראה לר''י דרב יוסף ואביי סבירא להו דכוס של ברכה בעי רביעית יין חי כדמשמע בסמוך וברייתא דערבי פסחים דקתני שיהא בהן כדי רביעית היינו לכל אחד ומה ששנה במתניתין יין באנפיה נפשיה אע''ג דהוי ברביעית כשאר משקין היינו משום דלא נטעה בדרבא לומר דחשיב בכדי שראוי למזוג ולעמוד על רביעית והא דלא תנא בהדיא המוציא יין חי ברביעית משום דניחא ליה למינקט כדי מזיגת הכוס דמשום ההוא טעמיה דראוי להצניעו לכוס של ברכה הוא דמיחייב בהוצאת רביעית אבל אי מיפסל מכוס של ברכה על ידי פגימה או שנגע בו נכרי לא מיחייב ברביעית משום דראוי לשתיית ישראל או נכרי משום דלא מצנעי ליה כשיעור זוטר כולי האי הואיל ולא חזי אלא ע''י מזיגה ובעיא תקון ולא חשיב כשאר משקין שראויין בלא מים ולגיבול טיט נמי לא מצנעי ליה כמו קלף דלא חשיב כשיעור קשר מוכסין אע''פ שחשוב יותר מנייר משום דלא מצנעי ליה להכי:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: הָא דְּקָאָמְרַתְּ שְׁנֵי חֶלְקֵי מַיִם וְאֶחָד יַיִן מִן הַיַּיִן הַשֵּׁירוֹנִי — יַיִן הַשֵּׁירוֹנִי לְחוּד, דְּרָפֵי. אִי נָמֵי, הָתָם מִשּׁוּם חֲזוּתָא, אֲבָל לְטַעְמָא בָּעֵי טְפֵי. וּדְקָאָמְרַתְּ: מַיִם בַּכַּד וּמִצְטָרְפִין — לְעִנְיַן שַׁבָּת מִידֵּי דַּחֲשִׁיב בָּעֵינַן, וְהָא נָמֵי — הָא חֲשִׁיב.
Traduction
Rava said to him: That which you said that the dilution ratio that determines the color red is two parts water and one part wine, from the wine of the Sharon, is no proof. Wine of the Sharon is unique in that it is weak, and therefore two parts of water are sufficient to dilute it. Alternatively, there the dilution ratio mentioned is for determining the appearance of the color red; however, for the purpose of taste, more water is necessary. And that which you said: Is it possible that the water is in the jug and yet joins together with the wine? With regard to the liability of carrying out on Shabbat, we require an object that is significant, and this quarter of a quarter of a log of wine is also significant.
Rachi non traduit
דרפי. רך:
א''נ התם משום חזותא. נקט ליה ונהי נמי דדרי על חד תלת בטעמא מראית דם לא הוי אלא בשני חלקים מים ואחד יין ואי יהיב ביה טפי דם הדומה לו כדם ירוק הוא וטהור:
הא חשיב. דחזי לצרופי ביה מיא:
תָּנָא: יָבֵשׁ בִּכְזַיִת, דִּבְרֵי רַבִּי נָתָן. אָמַר רַב יוֹסֵף: רַבִּי נָתָן וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אָמְרוּ דָּבָר אֶחָד. רַבִּי נָתָן — הָא דַּאֲמַרַן, וְרַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שִׁשָּׁה דְּבָרִים מִקּוּלֵּי בֵּית שַׁמַּאי וּמֵחוּמְרֵי בֵּית הִלֵּל. דַּם נְבֵלָה — בֵּית שַׁמַּאי מְטַהֲרִין, וּבֵית הִלֵּל מְטַמְּאִין. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה: אַף כְּשֶׁטִּמְּאוּ בֵּית הִלֵּל, לֹא טִמְּאוּ אֶלָּא בְּדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְבִיעִית, הוֹאִיל וְיָכוֹל לִקְרוֹשׁ וְלַעֲמוֹד עַל כְּזַיִת.
Traduction
A tanna taught in a Tosefta: The measure that determines liability for carrying out congealed wine on Shabbat is an olive-bulk; this is the statement of Rabbi Natan. Rav Yosef said: Rabbi Natan and Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said the same thing. Rabbi Natan’s statement is that which we just stated. And the statement of Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, is as it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda says: Six matters are among the leniencies of Beit Shammai and among the stringencies of Beit Hillel. They include the blood of a carcass. Beit Shammai deem it ritually pure, as, in their opinion, only the flesh of a carcass imparts impurity; and Beit Hillel deem it ritually impure. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said: Even when Beit Hillel deemed it impure, they deemed impure only a measure of blood that contains a quarter of a log, since it can congeal and constitute an olive-bulk. Rav Yosef draws a parallel between the two opinions. Both tanna’im agree that a quarter of a log of liquid congeals to the size of an olive-bulk.
Rachi non traduit
יבש. יין קרוש:
בכזית. דמעיקרא הוה ביה רביעית ובקרוש רביעית שלימה בעינן דלאו בר מזיגה:
ר' יהודה אומר ו' דברים מקולי כו'. לאו דאיכא הני ותו לא דאכתי טובא איכא אלא כשנכנסו לכרם ביבנה והעידו כל אחד ואחד על אותו שבידו במס' עדיות העיד ר' יהודה על אלו:
ב''ש מטהרין. דאינו כבשר לטמא בנבלה בכזית ולא תורת משקין לטומאה קלה. לי נראה דהאי דב''ש מטהרין מטומאת נבלות לחודא קאמר שלא יטמא אדם אבל טומאה קלה יש בו:
על כזית. שהוא שיעור נבלה לטמא אדם והיינו אמרו דבר אחד שכזית היבש כשנימוח הוי רביעית:
Tossefoth non traduit
הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית. משמע דדם חשיב כבשר ותימה א''כ אמאי צריך קרא בפ' בהמה המקשה (חולין עב.) ובריש סנהדרין (דף ד.) לרביעית דם מת דמטמא באהל תיפוק ליה דהוי כבשר משום שיכול לקרוש ואומר ר''י דגבי מת בעי קרא לרביעית דם משום דבריש דם הנדה (נדה נה:) אמרינן דבטומאת מת בעינן אין גזעו מחליף דומיא דעצם ואפילו בשר הוה מטהרינן אי לאו דאין גזעו מחליף דנעשה במקומו צלקת ודם גזעו מחליף הוא ועוד י''ל דהאי תנא דהכא לא מטמא דם נבלות משום שיכול לקרוש אלא אית ליה שום דרשה דדם נבילות טמא והאי טעמא דיכול לקרוש איצטריך שלא יטמא הדם אלא ברביעית ולא בפחות שאז יש בו שיעור בשר אבל בלאו קרא מודו כ''ע דלא הוי כבשר ולהכי איכא תנא בפרק המנחות והנסכים [מנחות קג:
וע''ש קד. ד''ה הואיל] דאמר שהעידו על דם נבלות שהוא טהור וכן משמע בכל מקום דדם לא הוי בכלל בשר נבלה דבפרק כל שעה (פסחים ד' כב.) מפיק דגיד וחלב מותר בהנאה משום דכשהותר' נבלה היא וחלבה וגידה הותרו וכי פריך התם והרי דם כו' לא משני כשהותרה נבלה היא ודמה הותרה ובמעילה (דף יז.) נמי בפרק קדשי מזבח מפיק דם השרץ מוזה לכם הטמא משום דלא הויא בכלל שרץ:
אָמַר אַבָּיֵי: דִּילְמָא לָא הִיא. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי נָתָן הָכָא דִּכְזַיִת בָּעֵי רְבִיעִית — אֶלָּא בְּיַיִן דִּקְלִישׁ, אֲבָל בְּדָם דִּסְמִיךְ — כְּזַיִת לָא בָּעֵי רְבִיעִית. אִי נָמֵי, עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה הָתָם דִּכְזַיִת סַגִּי לֵיהּ בִּרְבִיעִית — אֶלָּא בְּדָם דִּסְמִיךְ, אֲבָל יַיִן דִּקְלִישׁ — כְּזַיִת הָוֵי יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, וְכִי מַפֵּיק פָּחוֹת מִכְּזַיִת לִיחַיַּיב.
Traduction
Abaye said: Perhaps that is not the case, as Rabbi Natan said that a quarter of a log is required only here, with regard to wine, which is liquid; however, with regard to blood, which is viscous, in order to produce an olive-bulk when congealed, a quarter of a log is not required. Less than a quarter of a log of blood congeals into an olive-bulk. Alternatively, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, said that in order to create a congealed olive-bulk, a quarter of a log is sufficient only there, with regard to blood, which is viscous; however, wine, which is liquid, in order to create a congealed olive-bulk, more than a quarter of a log of wine is required. And, therefore, even when he carries out less than an olive-bulk on Shabbat, let him be liable. There is no proof that the two tannaitic opinions are parallel.
Rachi non traduit
עד כאן לא קאמר ר' נתן הכא. דכזית יבש בעי רביעית דלח ובציר מרביעית לח ליכא כזית יבש כדקאמר דכזית קרוש הויא ביה רביעית:
אלא ביין דקליש. וכשהוא לח רב נפחו וכשמתייבש נצמק לשיעור קטן:
אבל דם. כשהוא לח הוי סמיך עב וקרוב להיות קרוש וכשיבש אינו נצמק לשיעור קטן אלא מעט וכזית יבש לא בעי רביעית לח ודם נבילות מטמא בפחות מרביעית:
חָלָב כְּדֵי גְמִיעָה. אִיבַּעְיָא לְהוּ: ''כְּדֵי גְמִיאָה'', אוֹ ''כְּדֵי גְמִיעָה''. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: ''הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ''.
Traduction
We learned in the mishna: The measure that determines liability for carrying out milk is equivalent to that which is swallowed [kedei gemia] in one gulp. A dilemma was raised before the Sages: Is the correct version of the mishna: Kedei gemia with an alef or kedei gemia with an ayin? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It should be written with an alef as we find in the Torah: ''And he said: Give me to swallow [hagmi’ini with an alef ] please, a little water from your jug'' (Genesis 24:17).
אִיבַּעְיָא לְהוּ:
Traduction
A similar dilemma with regard to spelling was raised before the Sages.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source