Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 57a

מַתְנִי' בַּמֶּה אִשָּׁה יוֹצְאָה, וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה?

Traduction

The mishna lists items that a woman may or may not carry into, or wear in the public domain on Shabbat. This depends on whether the particular object is considered an ornament, which she may wear, or merely a burden for the woman, which she may not. Even if it is considered an ornament, there is still concern that she might remove it and carry it in her hand in the public domain, which is prohibited by Torah law.

MISHNA: With what items may a woman go out into the public domain on Shabbat and with what items may she not go out?

Rachi non traduit

מתני' במה אשה יוצאה. דהוי תכשיט ולא משוי ואיכא דהוי תכשיט וגזור ביה רבנן דילמא שלפא ומחויא לחברתה חשיבותו ודילמא אתי לאיתויי ד' אמות:

Tossefoth non traduit

מתני' במה אשה כו' לא בחוטי צמר. מפרש בגמ' משום דילמא מיתרמי לה טבילה של מצוה ושרי להו ואתי לאתויינהו ארבע אמות ברה''ר אומר ר''י דהיינו דוקא בחוטין שאינן נתונין בקליעת השער אבל חוטין הנתונין בקליעת השער יוצאה בהן דבהנהו ליכא למיגזר דילמא שריא להו כדתנן בהמצניע (לקמן שבת דף צד:) דאיכא לכל הפחות איסור שבות בגודלת וסברא הוא דכי היכי דיש איסור בעשיית קליעה ה''נ יש איסור בסתירת קליעה וא''ת מהאי טעמא תהא אשה אסורה לצאת בטלית דהא ודאי שריא לה בשעת טבילה וניחוש דילמא אתי לאתויי וי''ל דבדברים שהם עיקר מלבוש ליכא למיגזר דאפילו בחול אין דרך ללכת כלל ממקומו עד שילבישם אלא דוקא בדברים קטנים יש לחוש שאין מקפיד אם אינם עליו ורגילות הוא בחול כשמתירן פעמים נושאן בידו עד ביתו ונראה לר''י דדוקא בדברים שרגילות להסירן כדי להראותן או משום חציצה או משום קפידא גזרו שלא לצאת דשמא כשיסיר ישכח שהוא שבת ואתי לאתויי אבל דברים שמותר לצאת בהן שאין רגילות להסירן מותר לקשור ולהתיר ברה''ר דליכא למיחש למידי דאם יהא זכור שבת בשעת התרה לא אתי לאתויי ואם לא יהיה זכור שבת אפילו נאסר להתיר ולהסיר לא יועיל וכ''מ לקמן (שבת דף סא.) דקתני בברייתא וקושר ומתיר קמיע אפילו ברה''ר והא דאיצטריך התם לאשמעי' דשרי אע''פ שכל דבר מותר להסיר כדפרישית איצטריך לאשמעינן דלא אסרינן משום דמיחזי דקושרו עליו שלא לרפואה ומתכוין להוציא כי היכי דאסור בפילפל וגרגיר מלח לכתחילה לתת בפה בשבת או להחזיר אלא כמלבוש גמור חשיב מחמת הרפואה:

לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה לֹא בְּחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן וְלֹא בִּרְצוּעוֹת שֶׁבְּרֹאשָׁהּ. וְלֹא תִּטְבּוֹל בָּהֶן, עַד שֶׁתְּרַפֵּם.

Traduction

A woman may neither go out with strings of wool, nor with strings of flax, nor with strips of any other materials that a woman braids in the hair of her head. And a woman may not immerse in a ritual bath with them in her hair until she loosens them. When the strings or strips are tight, the water cannot reach her hair unobstructed, invalidating her immersion.

Rachi non traduit

לא בחוטי צמר ופשתן ורצועה שבראשה. שקולעת בהן שערה:

שבראשה. אכולהו קאי ובגמ' מפרש טעמא:

ולא תטבול בהן. משום חציצה:

עד שתרפם. שתתירם קצת שיהיו רפויין ויכנסו המים ביניהם לשער:

וְלֹא בְּ''טוֹטֶפֶת'' וְלֹא בְּסַרְבִּיטִין בִּזְמַן שֶׁאֵינָן תְּפוּרִים. וְלֹא בְּכָבוּל לִרְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

And, likewise, a woman may neither go out with the ornament called totefet, nor with sarvitin that are not sewn into her head covering, nor with a kavul into the public domain.

Rachi non traduit

טוטפת וסרביטין. מפרש בגמרא וחשובין הן וחיישינן דילמא שלפא ומחויא לחברתה:

בזמן שאין תפורין. עם השבכה שקורין שקופיי''א אבל תפורין ליכא למיחש לאחוויי שאינה נוטלת השבכה מראשה ברה''ר שתגלה כל שערה:

כבול. מפרש בגמ':

לרה''ר. אבל לחצר שרי וכל הנזכרים למעלה אסורים אף לחצר שמא תרגילם ברה''ר וחדא גזירה היא דגזור בהם שלא תתקשט בהם בשבת כלל ובכבול התירו כדמפרש לקמן בפרקין (שבת דף סד:) שלא לאסור את כל תכשיטיה ותתגנה על בעלה:

וְלֹא בְּעִיר שֶׁל זָהָב וְלֹא בְּקַטְלָא וְלֹא בִּנְזָמִים וְלֹא בְּטַבַּעַת שֶׁאֵין עָלֶיהָ חוֹתָם וְלֹא בְּמַחַט שֶׁאֵינָהּ נְקוּבָה.

Traduction

And, likewise, a woman may neither go out with a city of gold ornament, nor with a katla ornament, nor with nose rings, nor with a ring that has no seal on it, nor with a needle that is not perforated, which are merely for decorative purposes.

Rachi non traduit

עיר של זהב. כמין נושקא ומציירין בה כמין עיר:

קטלא. מפרש בגמרא (לקמן שבת דף נט:):

חותם. צורה לחתום בה איגרת או כל דבר סגור:

שאינה נקובה. כגון אישפיגל''א:

וְאִם יָצָאת אֵינָהּ חַיֶּיבֶת חַטָּאת.

Traduction

And if she unwittingly went out wearing any of these, she is not liable to bring a sin-offering. According to Torah law, a woman is permitted to go out into the public domain wearing ornaments. However, the Sages decreed that a woman may not go out wearing certain ornaments, lest she remove them to show them to another and inadvertently carry them four cubits in the public domain.

Rachi non traduit

ואם יצאת אינה חייבת חטאת. דכולהו תכשיטין נינהו ורבנן הוא דגזור בהו דילמא שלפא ומחויא:

גְּמָ' טְבִילָה מַאן דְּכַר שְׁמַהּ?

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: Immersion, who mentioned anything about that? The mishna is dealing with the halakhot of Shabbat, so why did it mention the halakhot of immersion?

Rachi non traduit

גמ' טבילה מאן דכר שמה. מה ענין טבילה אצל הלכות שבת:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ — מַה טַּעַם קָאָמַר: מַה טַּעַם לֹא תֵּצֵא אִשָּׁה לֹא בְּחוּטֵי צֶמֶר וְלֹא בְּחוּטֵי פִּשְׁתָּן — מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים בַּחוֹל לָא תִּטְבּוֹל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם. וְכֵיוָן דִּבְחוֹל לָא תִּטְבּוֹל בָּהֶן עַד שֶׁתְּרַפֵּם, בְּשַׁבָּת לֹא תֵּצֵא, דִּילְמָא מִיתְרְמֵי לַהּ טְבִילָה שֶׁל מִצְוָה וְשָׁרְיָא לְהוּ, וְאָתֵי לְאֵתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said that Rabba bar Avuh said: When the mishna states the halakha, it employs the style known as: What is the reason. The mention of immersion is an explanation, not a superfluous addition. The mishna should be understood as follows: What is the reason that a woman may neither go out with strings of wool nor with strings of flax? It is because the Sages said that on weekdays she may not immerse with them until she loosens them. And since on weekdays she may not immerse with them until she loosens them, on Shabbat she may not go out with them, lest a situation requiring immersion for the purpose of a mitzva come about, and she untie them, and come to carry them four cubits in the public domain.

Rachi non traduit

ושריא להו. ומתרת אותם לטבול בשבת שעל הטבילה לא גזרו כדאמרינן במסכת ביצה (דף יח.) אדם נראה כמיקר ואין נראה כמתקן עצמו:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב כָּהֲנָא מֵרַב: תִּיכֵי חֲלִילָתָא מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אָרִיג קָאָמְרַתְּ? כָּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: כָּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ.

Traduction

Rav Kahana raised a dilemma before Rav: With regard to strings made into hollow chains, what is the halakha? Is it permissible for women to go out into the public domain with them on Shabbat or not? It depends on whether they are considered an interposition to immersion. Rav said to him: Woven, you say? With regard to anything woven, the Sages did not issue a decree. Because water reaches the hair unobstructed, there is no need to loosen the hollow chain and there is no concern lest she carry it in the public domain. It was also stated that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: With regard to anything woven, the Sages did not issue a decree.

Rachi non traduit

תיכי חלילתא. שרשרות של חוטין חלולות ועגולות:

מהו. לקלוע בהן שערה ולצאת בשבת שאינה יכולה למותחן ולדוחקן על השער בחזקה והמים נכנסין בה ומיבעיא ליה מי הוי חציצה ולא תצא בהן בשבת משום גזירת טבילה מצוה או לא הוי חציצה:

כל שהוא אריג לא גזרו. לצאת בו בשבת דלענין חציצה לא חייץ דלא מצי לאהדוקי שפיר:

וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ: חֲזֵינָא לְאַחְווֹתִי דְּלָא קָפְדָן עֲלַיְיהוּ.

Traduction

And some say that Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: I saw that my sisters are not particular about removing them, and they bathe even with woven chains tied in their hair. Apparently, water reaches the hair. Therefore, the chain is not an interposition with regard to immersion.

Rachi non traduit

לאחוותי דלא קפדן עלייהו. ליטלן מראשן כשהן רוחצות בחמין אלמא עיילי בהו מיא שפיר אפילו להנאת רחיצה וכיון שכן לענין טבילה נמי לא צריכין להתירן ומותר לצאת בהן בשבת דהא אי מתרמי טבילה לא שרו להו לא משום חציצה ולא משום קפידא:

מַאי אִיכָּא בֵּין הַךְ לִישָּׁנָא וּבֵין הַךְ לִישָּׁנָא?

Traduction

The Gemara asks: What practical difference is there between this version and that version of the resolution of the dilemma?

אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דִּטְנִיפָן. לְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמַר כָּל שֶׁהוּא אָרִיג לֹא גָּזְרוּ — הָנֵי נָמֵי אָרִיג נִינְהוּ, וּלְהַךְ לִישָּׁנָא דְּאָמְרַתְּ מִשּׁוּם קְפִידָא — כֵּיוָן דִּטְנִיפָא מִקְפָּד קָפְדָא עֲלַיְיהוּ.

Traduction

The Gemara explains: There is a practical difference between them in a case where the chains are dirty. According to this version, in which you said: With regard to anything woven, the Sages did not issue a decree, these too are woven. And according to that version, in which you said that it is due to the fact that his sisters were not particular; in this case, since they are dirty, she is particular about them and will certainly remove them when she washes. Therefore, she is required to do so when immersing in a ritual bath as well.

Rachi non traduit

דמיטנפי. שנטנפו הנך תיכי בטיט:

הא נמי אריג הוא. והא קאמר לא גזרו כלל לצאת ולהאי לישנא דלא קפדי משמע דאי קפדי לנטלן מראשן כשהן רוחצות אסור לצאת בהן בשבת ואע''ג דלענין איהדוקי לא חייצי ומותרות לטבול בהן הלכך הני כיון דמיטנפי מקפד קפדן שלא להיות בראשן בשעת טבילתן מפני שהמים ממחין את הטיט ומלכלך בשרן בעלייתן מן הטבילה ואע''ג דחציצה לא הוי דהא עיילי בהו מיא מיהו כיון דשקלי לה משום טינוף אתי לאיתויינהו ואסור לצאת בהן וללישנא קמא לא גזרו אלא במידי דחייץ לטבילה ורבותי מפרשין הך קפידא לענין חציצה כדקי''ל רובו ומקפיד עליו חוצץ (עירובין דף ד:) וקשיא לי בגוה טובא חדא דכי איתמר ההוא במידי דמיהדק איתמר ואשמעינן דאע''ג דלא עיילי ביה מיא כיון דלא קפיד עליה חשיב כגופיה ובטל לגבי שערו אבל במידי דלא מיהדק ועיילי ביה מיא מאי חוצץ איכא למימר הא לאו חוצץ הוא ואי אתית למימר דההוא חוצץ דהתם לא דק בלישניה ומיהו כל מידי דקפיד עלייהו אסור היכי אמרינן הכא האי נמי אריג הוא ומותר כיון דפשיטא לן דהיכא דמיטנפי מקפד קפדן על כרחיך חייץ דהא רב הונא בריה דרב יהושע אהלכה למשה מסיני לא אתא לאיפלוגי:

תְּנַן הָתָם: וְאֵלּוּ חוֹצְצִין בָּאָדָם: חוּטֵי צֶמֶר וְחוּטֵי פִּשְׁתָּן וְהָרְצוּעוֹת שֶׁבְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁל צֶמֶר וְשֶׁל שֵׂעָר אֵין חוֹצְצִין מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם בָּאִין בָּהֶן. אָמַר רַב הוּנָא: וְכוּלָּן, בְּרָאשֵׁי הַבָּנוֹת שָׁנִינוּ.

Traduction

We learned in a mishna in tractate Mikvaot: And these are the objects that interpose for a person: Strings of wool, and strings of flax, and the straps that are on the girls’ heads. Rabbi Yehuda says: Strings of wool and strands of hair do not interpose because the water reaches the hair through them. Rav Huna said: And we learned all these, strings of wool and flax, in a case where they are used to tie the hair on the girls’ heads.

Rachi non traduit

ואלו חוצצין באדם. משום דתני התם אלו חוצצין בכלים תני לענין טבילת אדם ואלו חוצצין באדם:

של צמר ושל שער אין חוצצין. דלא מיהדק על גבי שער:

וכולן בראשי הבנות שנינו. לא תימא שבראשי הבנות ארצועות לחודייהו קאי אלא אחוטין נמי קאי:

הבנות קטנות. ואורחא דמילתא נקט:

מַתְקִיף לַהּ רַב יוֹסֵף: לְמַעוֹטֵי מַאי? אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי דְּצַוָּאר, וּדְמַאי: אִילֵּימָא לְמַעוֹטֵי דְּצֶמֶר — הַשְׁתָּא רַךְ עַל גַּבֵּי קָשֶׁה חוֹצֵץ, רַךְ עַל גַּבֵּי רַךְ מִיבַּעְיָא?

Traduction

Rav Yosef strongly objects to this halakha of Rav Huna: To exclude what other places in the body did Rav Huna say this? If you say that it comes to exclude strings tied to the neck, and then, strings made of what material does it exclude? If you say that it comes to exclude strings of wool, now, the mishna stated that soft strings of wool on top of hair, which is relatively hard, interpose and invalidates the immersion. With regard to soft strings on top of the soft flesh of the neck, is it necessary to say that they interpose?

Rachi non traduit

למעוטי מאי. אשמעינן רב הונא דחוטין נמי בראשי הבנות שנינו:

אילימא למעוטי. חוטין הקשורין בצוארן דלא חייצי:

ודמאי. הי חוטין אתא למעוטי דלא חייצי בצואר צמר קרוי רך לגבי פשתן ולגבי שער:

על גבי קשה. שער:

ע''ג רך. בשר:

מיבעיא. בתמיה הא ודאי על גבי רך טפי מיהדק:

Tossefoth non traduit

השתא רך על גבי קשה חוצץ כו'. וא''ת דילמא רב הונא נקט וכולן בראשי הבנות לרבותא דאפילו בראשי הבנות דהוי רך ע''ג קשה חוצץ ואור''י דבלאו רב הונא הוה ידעינן דבכל מקום חוצצין אפילו בראש אלא ודאי למעוטי שום דבר אתא:

וְאֶלָּא לְמַעוֹטֵי דְּחוּטֵי פִשְׁתָּן. הַשְׁתָּא קָשֶׁה עַל גַּבֵּי קָשֶׁה חוֹצֵץ, קָשֶׁה עַל גַּבֵּי רַךְ מִיבַּעְיָא?

Traduction

Rather, say that Rav Huna’s statement came to exclude strings of flax. A similar difficulty arises: Now the mishna stated that hard strings of wool on top of hair, which is hard, interposes and invalidates the immersion. If so, with regard to hard strings on top of the soft flesh of the neck, is it necessary to say that they interpose?

Tossefoth non traduit

השתא קשה ע''ג קשה חוצץ. סבר הש''ס דקשה ע''ג רך חייץ טפי מקשה ע''ג קשה ורך ע''ג קשה לא חייץ כקשה ע''ג קשה דהא לר' יהודה חוטי צמר אין חוצצין דהוי רך על גבי קשה וחוטי פשתן דהוי קשה ע''ג קשה חוצצין וחוטי שיער דהוי נמי קשה על גבי קשה לכ''ע אין חוצצין אף על פי שחוטי פשתן חוצצין לכולי עלמא:

אֶלָּא אָמַר רַב יוֹסֵף, הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַב הוּנָא: לְפִי שֶׁאֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת אֶת עַצְמָהּ.

Traduction

Rather, Rav Yosef said, this is the reason that Rav Huna restricts the concern for interposition to strings tied in her hair and not around her neck: Because a woman does not strangle herself when adorning herself with a string or straps around her neck. Therefore, she never tightens the strings or straps to the extent that water cannot reach the skin.

Rachi non traduit

לפי שאין אשה חונקת עצמה. להדק חוטין בצוארה וקושרתן בריוח שיהו רפין:

Tossefoth non traduit

אלא א''ר יוסף. לפי שרב יוסף בעצמו מקשה שייך לומר אלא:

אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: הַבָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּחוּטִין שֶׁבְּאָזְנֵיהֶן, אֲבָל לֹא בַּחֲבָקִין שֶׁבְּצַוְּארֵיהֶן. וְאִי אָמְרַתְּ אֵין אִשָּׁה חוֹנֶקֶת עַצְמָהּ, חֲבָקִין שֶׁבְּצַוְּארֵיהֶן אַמַּאי לָא?

Traduction

Abaye raised an objection to the explanation of Rav Yosef from a baraita: The girls may go out into the public domain on Shabbat with strings in their ears. Young girls would have their ears pierced, but earrings were not placed in their ears until they were older. Instead, they inserted strings so that the holes would not close. However, they may not go out with straps around their necks. And if you say that the principle: A woman does not strangle herself, is halakhically valid, why may they not go out into the public domain with straps around their necks? They are not tied tight and do not constitute an interposition that invalidates immersion.

Rachi non traduit

בחוטין שבאזניהם. שנותנין שם שלא יסתם הנקב:

חבקין. ענקי רצועות שאינן מוזהבות רחבות דלאו לתכשיט עבידן דומיא דחוטין שבאזניהן:

חבקין. לשון קילקלי וחבק (לקמן שבת דף סד.) צינגל''א לאסור בו סוס:

אָמַר רָבִינָא:

Traduction

Ravina said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source