Vayedaber

שִׁית זוֹנָה וּנְצוּרַת לֵב''.

Traduction

with the attire of a harlot [shit zona] and wily of heart'' (Proverbs 7:10). Sheḥuzot can be interpreted as an acronym of the words shit zona, attire of a harlot, with the letters tav and ḥet, which are similar in form, interchanged.

Rachi non traduit

שית זונה. נוטריקון דשחוזות:

שית. בית הבשת:

הָרְחֵלִים יוֹצְאוֹת כְּבוּלוֹת. מַאי ''כְּבוּלוֹת''? — שֶׁמְּכַבְּלִין אַלְיָה שֶׁלָּהֶן לְמַטָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ עֲלֵיהֶן זְכָרִים. מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי ''כָּבוּל'' לִישָּׁנָא דְּלָא עָבֵיד פֵּירֵי הוּא — דִּכְתִיב: ''מָה הֶעָרִים [הָאֵלֶּה] אֲשֶׁר נָתַתָּ לִּי אָחִי וַיִּקְרָא לָהֶן אֶרֶץ כָּבוּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה''.

Traduction

We learned in the mishna: Ewes may go out kevulot. The Gemara asks: What is the meaning of kevulot? It means that they bind their tails down with animal hide so that the males will not mount them. The Gemara explains: From where may it be inferred that this word kavul is a term meaning does not produce fruit? As it is written, when Solomon gave a portion of land to Hiram, he complained: ''What cities are these which you have given me, my brother? And he called them the land of Kavul to this day'' (I Kings 9:13).

Rachi non traduit

שכבולין. לשון כבלי ברזל קשורה:

ויקרא להם. בעשרים ושתים עיר שנתן שלמה לחירם משתעי קרא:

מַאי ''אֶרֶץ כָּבוּל''? אָמַר רַב הוּנָא: שֶׁהָיוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם שֶׁמְּכוּבָּלִין בְּכֶסֶף וּבְזָהָב. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, הַיְינוּ דִּכְתִיב: ''(כִּי לֹא) יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו'' — מִפְּנֵי שֶׁמְּכוּבָּלִין בְּכֶסֶף וּבְזָהָב לֹא יָשְׁרוּ בְּעֵינָיו? אֲמַר לֵיהּ: אִין, כֵּיוָן דְּעַתִּירֵי וּמְפַנְּקִי, לָא עָבְדִי עֲבִידְתָּא.

Traduction

What is the meaning of the land of Kavul? Rav Huna said: That the people living there were bound [mekhubalin] and surrounded by silver and gold. Rava said to him: If so, is that what is written: ''And Hiram came out of Tyre to see the cities which Solomon had given him, and they pleased him not'' (I Kings 9:12)? Because the people there were bound in silver and gold, the cities were not pleasing in his eyes? Rav Huna said to him: Yes, indeed, it was precisely the abundant wealth that displeased Hiram. Since the people were wealthy and delicate, they did not perform labor. Hiram was seeking people whom he could enlist in the service of the king.

Rachi non traduit

מכובלין. מעוטפין ומקושרין:

עבידתא. אנגריא של מלך:

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אֶרֶץ חוֹמְטוֹן הָיְתָה. וְאַמַּאי קָרֵי לַהּ ''כָּבוּל'' — דְּמִשְׂתָּרְגָא בַּהּ כַּרְעָא עַד כַּבְלָא. וְאָמְרִי אִינָשֵׁי: אַרְעָא מְכַבַּלְתָּא דְּלָא עָבְדָא פֵּירֵי.

Traduction

Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It was a sandy [ḥomton] expanse of land. And why was it called Kavul? It is because the leg sinks into it up to the ankle [kavla]. And people say in describing poor quality land: Land that is bound [mekhabela] shut, i.e., that does not produce fruit.

Rachi non traduit

חומטון. מלחה ומתבקעת:

דמשתרגא בה כרעא. טובעת בה הרגל:

עד כבלא. פרק התחתון שקורין קויל''ה:

Tossefoth non traduit

עד כבלא. מפרש ר''י עד השוק כדאמר בפ' במה אשה (לקמן שבת דף כג:) בירית באחת כבלים בשתים שמניחין הכבלים בשוק:

כְּבוּנוֹת. מַאי ''כְּבוּנוֹת''? — שֶׁמְכַבְּנִין אוֹתָן לְמֵילָת. כְּדִתְנַן: שְׂאֵת — כְּצֶמֶר לָבָן. מַאי צֶמֶר לָבָן? אָמַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי: כְּצֶמֶר נָקִי בֶּן יוֹמוֹ שֶׁמְכַבְּנִין אוֹתוֹ לְמֵילָת.

Traduction

We learned in the mishna: Ewes may go out kevunot. The Gemara asks: What is the meaning of kevunot? It is that they covered [mekhabnin] the animal to produce fine wool. Sheep were wrapped in cloth from the day they were born so that their wool would remain perfectly clean and it could be used in fashioning especially fine wool garments. As we learned in a mishna: The color of a leprous sore [se’et] is like that of white wool. The Gemara asked: What is white wool? Rav Beivai bar Abaye said: Like the clean wool of a newborn lamb, which they cover from birth to produce fine wool.

Rachi non traduit

שמכבנין. קושרין בגד סביבו ביום שנולד שצמרו נקי ומשמר צמרו שלא יטנף:

מכבנין. על שעושין כמין קרסי מתכת לחבר הבגד כמו תנתן כבינתי לבתי (גיטין דף טו.) נושק''א בלע''ז:

למילת. לעשות מצמרו כלי מילת:

וְהָעִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת. אִיתְּמַר, רַב אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.

Traduction

Our mishna continues: And the she-goats may go out with their udders bound. Rabbi Yosei prohibits doing so. Rabbi Yehuda distinguishes between a case where the udders were bound to dry the milk supply and a case where they were bound to conserve the milk. It was stated that the amora’im disagreed with regard to the ruling in this dispute: Rav said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei.

וְאִיכָּא דְמַתְנֵי לְהָא שְׁמַעְתָּא בְּאַפֵּי נַפְשַׁיהּ. רַב אָמַר: לְיַבֵּשׁ מוּתָּר וְלֹא לֵחָלֵב, וּשְׁמוּאֵל אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אָסוּר.

Traduction

And there are those who teach this halakha independent of the mishna. Rav said: If the udders were bound to dry the milk supply it is permitted, and not if they were bound to conserve the milk. And Shmuel said: Both this and that are prohibited.

Rachi non traduit

באנפי נפשה. ולא אפלוגתא דמתני':

Tossefoth non traduit

רב אמר ליבש מותר כו'. וא''ת לימא מר הלכה כמר וי''ל משום דאיכא דמפכי להו לתנאי:

וְאִיכָּא דְמַתְנֵי לַהּ אַהָא: עִזִּים יוֹצְאוֹת צְרוּרוֹת לְיַבֵּשׁ אֲבָל לֹא לֵחָלֵב. מִשּׁוּם רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אָמְרוּ: כָּךְ הֲלָכָה, אֲבָל מִי מֵפִיס אֵיזוֹ לְיַבֵּשׁ וְאֵיזוֹ לֵחָלֵב? וּמִתּוֹךְ שֶׁאֵין מַכִּירִים, אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה אָסוּר. אָמַר שְׁמוּאֵל: וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא. כִּי אֲתָא רָבִין אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הֲלָכָה כְּתַנָּא קַמָּא.

Traduction

And there are those who taught this dispute with regard to this baraita: Goats may go out with their udders bound to dry the milk supply but not to conserve the milk. In the name of Rabbi Yehuda ben Beteira they said: That is the halakha, based on the letter of the law, but who can cast lots to determine by sight alone which udder is bound to dry the milk supply and which was bound to conserve the milk? And since one cannot distinguish between them, the Sages said: Both this and that are prohibited. Shmuel said, and some say Rav Yehuda said that Shmuel said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda ben Beteira. In terms of practical halakha, according to all versions of the disagreement, Shmuel holds that it is prohibited in both cases. When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Yoḥanan said: The halakha is in accordance with the opinion of the anonymous first tanna of the mishna. He permits goats to go out with their udders bound in all cases.

Rachi non traduit

ואיכא דמתני. להא דשמואל אהא:

כך הלכה. דליבש מותר ולחלב אסור:

אבל מי מפיס. מי מטיל גורל ומבחין איזו ליבש ואיזו לחלב והרואה אותם צרורות ליבש אומר דלחלב הוא ואתי למישרי תרווייהו:

כת''ק. דמתני' דשרי בתרוייהו:

Tossefoth non traduit

הלכה כר' יהודה בן בתירא. הא דנקט ר' יהודה בן בתירה ולא נקט ר' יוסי משום דבמקום שאין עושין כלל אלא כדי ליבש שרי ר' יהודה בן בתירא דלא שייך התם מי מפיס ור' יוסי אוסר משום דילמא נפיל:

ר''ת גריס אמר רב הלכה כת''ק ושמואל אמר כו' וכן כי אתא רבין א''ר יוחנן הלכה כתנא קמא ואתי שפיר איכא דמתני לה לדרב ושמואל דלעיל אהא:

מַתְנִי' וּבַמָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה? — לֹא יֵצֵא גָּמָל בִּמְטוּלְטֶלֶת, לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל, וְכֵן שְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת.

Traduction

MISHNA: And with what may an animal not go out into the public domain on Shabbat? A camel may not go out with a saddlecloth, nor may it go out akud or ragul, which are different ways of tying its legs together, as will be explained in the Gemara. And likewise, tying all other animals in those manners is prohibited.

Rachi non traduit

מתני' מטולטלת. י''מ פושל''א (רתמת זנב) שתחת זנבו וי''מ מרדעת והאחרון נראה בעיני דאי רצועה שתחת הזנב קשורה ומחוברת לסרגא ואיך תפול וטעמא דמתני' משום שמא תפול ומייתי לה הוא:

לא עקוד ולא רגול. מפרשינן בגמ' שעוקדים ידיהם עם רגליהם בכבלים שלא יברחו:

לֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים זֶה בָּזֶה וְיִמְשׁוֹךְ, אֲבָל מַכְנִיס חֲבָלִים לְתוֹךְ יָדוֹ וְיִמְשׁוֹךְ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרוֹךְ.

Traduction

And likewise, one may not tie camels one to the other and pull the lead camel, thereby pulling the others after it. However, he may place the ropes tied to each of the camels in his hand and pull them all, provided that he does not intertwine the ropes.

Rachi non traduit

ולא יקשור גמלים זו לזו וימשוך. האחד כדמפרש בגמרא:

ובלבד שלא יכרוך. החבלים בכרך אחד ובגמרא מפרש טעמא:

גְּמָ': תָּנָא לֹא יֵצֵא הַגָּמָל בִּמְטוּלְטֶלֶת הַקְּשׁוּרָה לוֹ בִּזְנָבוֹ, אֲבָל יוֹצֵא הוּא בִּמְטוּלְטֶלֶת הַקְּשׁוּרָה בִּזְנָבוֹ וּבְחוֹטַרְתּוֹ. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: יוֹצֵא הַגָּמָל בִּמְטוּלְטֶלֶת הַקְּשׁוּרָה לוֹ בְּשִׁילְיְיתָא.

Traduction

GEMARA: It was taught in the Tosefta: A camel may not go out with a saddlecloth tied to its tail alone. However, it may go out with a saddlecloth tied to both its tail and its hump, as in that case one can assume that the saddlecloth will not fall off. Rabba bar Rav Huna said: A female camel may go out with a saddlecloth tied to its afterbirth. Because any movement of the saddlecloth will cause pain, the animal will not attempt to detach it. Therefore, there is no room for concern lest it fall.

Rachi non traduit

גמ' בזנבו ובחוטרתו. דכיון דקשורה בשניהם לא נפלה:

חוטרתו. חלדרוב''א שיש לכל גמלים על גביהם:

בשלייתה. דכיון דכאיב לא מנתחא לי' ול''נ מטולטלת כר קטן מלא מוכין נותנין לו תחת הזנב כדי שלא תשחית הרצועה הבשר לפי שהמשוי שעל גבה כשהגמל יורד מכביד ויורד כלפי צוארה אלא שהרצועה מעכבתו:

לֹא עָקוּד וְלֹא רָגוּל. אָמַר רַב יְהוּדָה: ''עָקוּד'' — עֲקֵידַת יָד וָרֶגֶל, כְּיִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. ''רָגוּל'' — שֶׁלֹּא יָכוֹף יָדוֹ עַל גַּבֵּי זְרוֹעוֹ וְיִקְשׁוֹר.

Traduction

We learned in the mishna: A camel may not go out akud or ragul. Rav Yehuda said: Akud means that the animal’s foreleg and hind leg are bound together, similar to the binding of Isaac, son of Abraham, with regard to whom the term vaya’akod is employed. Ragul means that one may not bend the lower part of the foreleg onto the upper foreleg and tie it. That was done so that the camel would have the use of only three legs and would be unable to run away.

Rachi non traduit

יד ורגל. אחד מן הידים ואחד מן הרגלים כובל ביחד:

יד על גב זרועו. אחד מידיו כופף כלפי מעלה וקושר כדי שלא יהו לו אלא ג' רגלים לברוח:

מֵיתִיבִי: ''עָקוּד'' — שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם. ''רָגוּל'' — שֶׁלֹּא יָכוֹף יָדוֹ עַל גַּבֵּי זְרוֹעוֹ וְיִקְשׁוֹר! הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, דְּתַנְיָא: ''עָקוּד'' — עֲקֵידַת יָד וָרֶגֶל אוֹ שְׁתֵּי יָדַיִם וּשְׁתֵּי רַגְלַיִם, ''רָגוּל'' — שֶׁלֹּא יָכוֹף יָדוֹ עַל גַּבֵּי זְרוֹעוֹ וְיִקְשׁוֹר.

Traduction

The Gemara raises an objection from the following baraita: Akud means that the animal’s two forelegs and two hind legs are bound together. Ragul means that one may not bend the lower part of the foreleg onto the upper foreleg and tie it. The Gemara answers: Rav Yehuda holds in accordance with this tanna, as it was taught in a baraita: Akud means that either the animal’s foreleg and hind leg or its two forelegs and two hind legs are bound together. Ragul means that one may not bend the lower part of the foreleg onto the upper foreleg and tie it.

Rachi non traduit

שתי ידים. כאחד או שתי רגלים כאחד:

וְאַכַּתִּי לָא דָּמֵי: בִּשְׁלָמָא רֵישָׁא וְסֵיפָא — נִיחָא, מְצִיעֲתָא קַשְׁיָא!

Traduction

The Gemara asks: And this baraita and Rav Yehuda’s statement are still not the same. Granted, the first clause, the first case of akud, and the last clause, the case of ragul, work out well. The baraita and the opinion of Rav Yehuda correspond. However, the middle clause is difficult. According to the baraita, when the animal’s two forelegs and two hind legs are bound together, that is also considered akud, contrary to Rav Yehuda’s opinion.

Rachi non traduit

ואכתי לא דמי. האי תנא לדרב יהודה:

רישא וסיפא ניחא. כדרב יהודה אבל מציעתא דקתני או שתי ידים או שתי רגלים קשיא לדרב יהודה דלא קרי עקוד אלא יד ורגל כיצחק בן אברהם דכתיב (בראשית כב) ויעקד כפף ידיו ורגליו לאחוריו וקשר יד ורגל יחד ונפשט צוארו לאחוריו:

אֶלָּא הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא, ''עָקוּד'' — עֲקֵידַת יָד וָרֶגֶל, כְּיִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם. ''רָגוּל'' — שֶׁלֹּא יָכוֹף יָדוֹ עַל גַּבֵּי זְרוֹעוֹ וְיִקְשׁוֹר.

Traduction

Rather, Rav Yehuda stated his opinion in accordance with this tanna, who said in a baraita: Akud means that the animal’s foreleg and hind leg are bound together, similar to the binding of Isaac, son of Abraham. Ragul means that one may not bend the lower part of the foreleg onto the upper foreleg and tie it.

וְלֹא יִקְשׁוֹר גְּמַלִּים. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אָשֵׁי: מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כְּמַאן דְּאָזֵיל לְחִינְגָּא.

Traduction

We learned in the mishna: And one may not tie camels one to the other and pull the lead camel, thereby pulling the others after it. The Gemara asks: What is the reason for this? Rav Ashi said: Because he appears like one going to the market [ḥinga] to sell merchandise or to deliver a caravan of camels. In deference to Shabbat, one may not create that impression.

Rachi non traduit

לחינגא. לשוק למוכרם חינגא ע''ש שסובבין את השוק מחולות מחולות עגולות של בני אדם:

אֲבָל מַכְנִיס. אָמַר רַב אָשֵׁי: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לְעִנְיַן כִּלְאַיִם. כִּלְאַיִם דְּמַאי? אִילֵּימָא כִּלְאַיִם דְּאָדָם, וְהָתְנַן: אָדָם מוּתָּר עִם כּוּלָּם לַחֲרוֹשׁ וְלִמְשׁוֹךְ!

Traduction

The mishna continues: However, he may place the ropes tied to each of the camels in his hand and pull them all, provided that he does not intertwine the ropes. Rav Ashi said: This prohibition was taught not with regard to the halakhot of Shabbat but only with regard to the halakhot of prohibited mixtures of diverse kinds. The Gemara asks: Diverse kinds of what? If you say that it is referring to the prohibited mixture of the diverse kinds of man and animal, i.e., a person may not be tied to an animal, just as plowing with the diverse kinds of an ox and a donkey is prohibited, that is difficult. Didn’t we learn in a mishna: A person is permitted to plow and to pull a wagon together with all animals, as the prohibition is limited to diverse kinds of animals?

Rachi non traduit

לענין כלאים שנוי. האי שלא יכרוך דמתני' לא שייך ביה איסור שבת אלא משום כלאים אסר ליה כדמפרש ואזיל:

אי נימא כלאים דאדם. דכי כריך להן סביבות ידו נמצא קשור עם הגמלים ופעמים שהן מושכין שום דבר ונמצא אדם וגמל מנהיגין יחד:

Tossefoth non traduit

והתנן אדם מותר עם כולם לחרוש ולמשוך. וא''ת אפי' יהא אדם נמי אסור תקשה דמאי כלאים שייך הכא כיון שאינו מושך בעגלה ובקרון דהא בשבת איירי ואין לומר דאסור להנהיג בכלאים אפי' לא ימשוך שום דבר דאם כן יהא אסור להוליך ולהזיז ממקומו שור פסולי המוקדשין דחשיב כשני מינים כדאמרי' בפרק בתרא דמכות (דף כב.) המנהיג בשור פסולי המוקדשין לוקה גוף אחד הוא ועשאו הכתוב שני גופים וי''ל דה''ק אילימא כלאים דאדם והא דקתני ובלבד שלא יכרוך בחול קאמר כדאוקימנא לעיל (פ''ב דף כג:) ולא בשמן שריפה דאיירי ביו''ט ומיירי שמושכין שום דבר אי נמי י''ל דחשיב משיכה מה שנושאים שניהם את החבלים:

אֶלָּא כִּלְאַיִם דַּחֲבָלִים. וְהָתַנְיָא: הַתּוֹכֵף תְּכִיפָה אַחַת — אֵינָהּ חִיבּוּר?

Traduction

Rather, the problem here is one of diverse kinds of ropes. If one rope is made of wool and another of linen, it is prohibited to intertwine them because that would create a forbidden mixture of the diverse kinds of wool and linen. However, this too is difficult, as, wasn’t it taught in a baraita: One who attaches a swatch of wool and a swatch of linen with a single stitch or knot, it is not considered a connection with regard to the prohibition of diverse kinds? All the more so in this case, where the ropes are not tied together at all but are merely intertwined, it should not be considered a connection.

Rachi non traduit

כלאים דחבלים. שיש בהן חבלי צמר וחבלי פשתן וכי כריך להו הוו כלאים וידו מתחממת באחיזתן וקסבר דבר שאין מתכוין אסור:

והתנן אדם מותר עם כולם. עם כל הבהמות לחרוש ולמשוך שלא אסרה תורה אלא שני מיני בהמה יחד כעין שור וחמור ומשנה זו במסכת כלאים:

התוכף. בגדי צמר ופשתים:

בתכיפה אחת. כגון ע''י מחט פעם אחת או שקשר קשר אחד:

אינו חיבור. דכתיב (דברים כ''ב:י''א) צמר ופשתים יחדו לא אסרה התורה אלא חבור יפה המתקיים:

לְעוֹלָם כִּלְאַיִם דַּחֲבָלִים, וְהָכִי קָאָמַר: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִכְרוֹךְ וְיִקְשׁוֹר.

Traduction

The Gemara answers: Actually, the problem here is one of diverse kinds of ropes, and the mishna is saying as follows: Provided that he does not intertwine the ropes and tie them together. Ropes that are intertwined and tied together constitute a double knot, which is considered a connection with regard to the prohibition of diverse kinds of wool and linen.

Rachi non traduit

כריכה וקשירה. בשתי תכיפות:

אָמַר שְׁמוּאֵל: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא [חֶבֶל] מִתַּחַת יָדוֹ טֶפַח. וְהָא תָּנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל טִפְחַיִים!

Traduction

Shmuel said that there is another restriction that applies to pulling camels with ropes on Shabbat. It is only permitted provided that a handbreadth of the rope does not hang below his hand to avoid the appearance that he is carrying a rope in his hand on Shabbat. The Gemara raises an objection: Didn’t a Sage of the school of Shmuel teach a baraita: Provided that two handbreadths of the rope do not hang below his hand?

Rachi non traduit

שלא יצא חבל. ראש החבל לא יצא מתחת ידו טפח למטה דדמי כמי שנושאה בידו ולא מתחזיא שהיא מאפסר הגמלים:

שמואל. דאמר טפח לאורויי הלכה למעשה אתא לאשמעינן דהבא לימלך לפנינו אמרינן ליה טפח שלא להקל באיסורין ומיהו עד טפחיים ליכא איסור:

אָמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל טֶפַח, וְתָנָא דְּבֵי שְׁמוּאֵל טִפְחַיִים — שְׁמוּאֵל הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה אֲתָא לְאַשְׁמוֹעִינַן.

Traduction

Abaye said: Now that Shmuel said one handbreadth, and a Sage of the school of Shmuel taught two handbreadths, it is reasonable to conclude that Shmuel came to teach us the practical halakha. Even though the tanna’im permitted pulling the camel as long as there is less than two handbreadths of rope hanging below his hand, in practice, one should be stringent and not leave even one handbreadth hanging.