Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 48a

אַסּוֹקֵי הַבְלָא — דְּזֵיתִים מַסְּקִי הַבְלָא, דְּשׁוּמְשְׁמִין לָא מַסְּקִי הַבְלָא.

Traduction

causing heat to rise, i.e., heating food that is not actually insulated in it, but merely resting upon it, the residue of olives causes heat to rise. Therefore, it is prohibited even to place cooked food upon it. However, the residue of sesame does not cause heat to rise to that extent. Therefore, it is permitted to place food upon it.

Rachi non traduit

אסוקי הבלא. כגון זה שהטמין בדבר אחר והניח קופה על הגפת דליכא אלא שהגפת מעלה הבל למעלה ומרתיח קדרה שבקופה:

Tossefoth non traduit

דזיתים מסקי הבלא. מכאן יש לאסור להניח גחלים תחת הקדרה אפי' יתן עליהן אפר אין להטמין קדרה עליהם שהרי הגחלים מעלין הבל למעלה כמו גפת של זיתים ויש תימה היאך אנו מטמינין על כירות שלנו שקורין אשטר''א ואע''פ שגורפין אותו הוא מוסיף הבל כמו גפת של זיתים ואומר ר''י שיש ליתן טעם לקיים המנהג דגבי גפת איכא למיחש שמא יטמין כולה בתוכה אבל בכירות שלנו לא שייך למיחש הכי ועוד יש שעושין חפירה גדולה ועושין בה בנין לבנים סביב מכל צד ומלמטה ומחמין אותה היטב וגורפין אותה ומטמינין בה את הקדרה ולא דמיא למטמין בדבר המוסיף הבל דלא אסרו אלא כשמטמין ומדביק סביב הקדרה דומיא דרמץ אבל תנור או חפירה שיש אויר בין הדפנות לקדרה אין לאסור יותר מהשהאה אף על פי שכל הקדרה בתוך התנור ורבינו ברוך פי' שיש לחלק בין תוספת הבל דגפת לתוספת הבל דכירה שלנו לפי שהכירה אין חומה אלא מחמת האש ולעולם מתקרר והולך אבל הגפת מוסיף הבל מעצמו אומר רבינו שמואל דמותר לשום תפוחים אצל האש סמוך לחשכה אע''פ שלא יוכלו לצלות מבע''י דנאכלין טפי כמו שהן חיין מתבשיל שנתבשל כמאכל בן דרוסאי דשרי ואע''ג דבפ''ק (ד' יג:) תנן אין צולין בשר בצל וביצה אלא כדי שיצולו מבע''י אע''פ שפעמים אוכלים בצל חי מ''מ אינו ראוי לאכול חי כמו תפוחים ורוצה להפיג חריפותן ולמתקן בבישולו ואם הטמין תפוחים עם הקדרה אסור להחזיר כרים וכסתות על הקדרה. שעמהן או להוסיף על אותן כרים אע''ג דאם אין שם תפוחים מותר להחזיר כדתנן בפירקין (ד' נא.) כסהו ונתגלה מותר לכסותו ולהוסיף נמי אמרינן בגמרא (שם.) אם בא להוסיף מוסיף כשיש עם הקדרה תפוחים אסור דאם מחזיר קודם שנתבשלו נמצא מבשל בשבת ומה שנהגו להסיר הקדרה מעל הכירה ומניחין על הקרקע עד שיגרפו הכירה שמא סבירא לן כהך לישנא דריש כירה (לעיל דך לח:) דשרי חזקיה משמיה דאביי הניחו על גבי קרקע אם דעתו להחזיר:

רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא אִיקְּלַעוּ לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. חַזְיוּהּ לְהָהוּא עַבְדָּא דְּאַנַּח כּוּזָא דְמַיָּא אַפּוּמָּא דְקוּמְקוּמָא. נַזְהֵיהּ רַבָּה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: מַאי שְׁנָא מִמֵּיחַם עַל גַּבֵּי מֵיחַם? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם אוֹקוֹמֵי קָא מוֹקֵים, הָכָא אוֹלוֹדֵי קָא מוֹלֵיד.

Traduction

The Gemara relates an anecdote somewhat relevant to the previous discussion: Rabba and Rabbi Zeira happened to come to the house of the Exilarch on Shabbat, and saw this servant who placed a jug [kuza] of cold water on the mouth of a kettle filled with hot water. Rabba rebuked him for having acted contrary to the halakha. Rabbi Zeira said to Rabba: How is this case different from placing an urn on top of another urn, which is permitted on Shabbat? Rabba said to him: There, when he places one urn on top of another urn, he merely preserves the heat in the upper urn; therefore, it is permitted. Here, in the case where he places the jug of cold water on the mouth of a kettle, he is generating heat in the water in the upper vessel; therefore, it is prohibited.

Rachi non traduit

אפומא דקומקומא. מיחם של חמין והכוזא היתה מלאה צונן:

נזהיה. גער בו:

מאי שנא ממיחם על גבי מיחם. דתניא בברייתא בסוף פרקין דשרי:

התם אוקומי מוקים. שהמיחם העליון גם בו יש מים חמין והתחתון אינו אלא מעמיד חומו שלא יפיג:

Tossefoth non traduit

מאי שנא ממיחם ע''ג מיחם. קשה לר''י דבבריתא גופה דשרי מיחם ע''ג מיחם בסוף פרקין קתני בהדיא ולא בשביל שיחמו אלא בשביל שיהו משומרין ואומר ר''י דברייתא לא שמיע ליה ולא מכח ברייתא פריך אלא ממעשים בכל יום שנותנין מיחם על גבי מיחם תימה דהיכי דמי אי יד סולדת בו היכי הוה בעי למישרי אע''פ שמבשל מי לא ידע דתולדות האור כאור דתנן (לעיל שבת דף לח:) אין נותנין ביצה בצד המיחם ואמר אם גלגל חייב חטאת ותנן נמי (דף מא.) המיחם שפינהו לא יתן לתוכו צונן ואי להפשיר היכי מסיק דאסור והא תניא בפ' כירה (שבת דף מ:) נותן אדם קיתון של מים כנגד המדורה לא בשביל שיחמו אלא בשביל שתפוג צינתן והיינו הפשר כדמוכח סוגיא דהתם ורב יהודה נמי קאמר התם אחד מים ואחד שמן יד סולדת בו אסור אין יד סולדת בו מותר ואין לחלק דגבי מדורה יזהר שלא יבשל כיון שהוא אצל האש אבל הכא אפילו אין יד סולדת בו אסור דשמא יבא לטעות ויניח עד שיתבשל דהא גבי מיחם שרינן לתת לתוכו מים מרובין כדי להפשירן ולא גזרינן אטו מים מועטין אע''פ שאינו אצל האש ונראה לרשב''א דהא דשרינן לתת קיתון של מים כנגד המדורה היינו ברחוק מן המדורה שלעולם לא יוכל לבא לידי בשול אבל בקרוב אסור אפי' להפשיר דילמא משתלי ואתי להניחן שם עד שיתבשל ולהכי מסיק הכא דאסור ולא בשביל שיחמו דקתני התם היינו כלומר במקום שיכול לבא לידי שיחמו והלשון דחוק קצת:

הֲדַר חַזְיֵיהּ דִּפְרַס דַּסְתּוֹדַר אַפּוּמֵּיהּ דְּכוּבָּא וְאַנַּח נַטְלָא עִילָּוֵיהּ. נַזְהֵיהּ רַבָּה. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי זֵירָא: אַמַּאי? אֲמַר לֵיהּ: הַשְׁתָּא חָזֵית. לְסוֹף חַזְיֵיהּ דְּקָא מְעַצַּר לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: מַאי שְׁנָא מִפְּרוֹנְקָא? אָמַר לֵיהּ: הָתָם לָא קָפֵיד עִילָּוֵיהּ, הָכָא קָפֵיד עִילָּוֵיהּ.

Traduction

The Gemara continues: Rabba then saw that same servant spread a kerchief [dastodar] over a vat of water and place a cup used to draw water from the vat, on the kerchief. Once again, Rabba rebuked him for having acted improperly. Rabbi Zeira said to him: Why did you rebuke him? Rabba said to him: Now, see what will happen. Ultimately, he saw that the servant was squeezing out the water that was absorbed by the kerchief, thereby violating a Torah prohibition. Nevertheless, Rabbi Zeira said to him: How is this case different from that of a cloth [parvanka], which one is permitted to spread over a vat even on Shabbat? Rabba said to him: There is a distinction between the two cases: There, in the case of the cloth, he is not particular about it; even if it gets wet, he will not come to squeeze it dry. Here, with regard to the kerchief, he is particular about it, and he will wring it so that it will not remain wet.

Rachi non traduit

דסתודר. סודר של ראש:

דכובא. קנקן:

נטלא. כלי ששואבין יין מן הכובא:

דקא עצר. שהיה סוחטו מן המים שנבלעו בו:

מאי שנא מפרונקא. בגד העשוי לפרוס על הגיגית שפורסין אותו בשבת:

לא קפיד עליה. אם שרוי במים שהרי לכך עשוי ולא אתי לידי סחיטה:

Tossefoth non traduit

מאי שנא מפרונקא. פר''ח דאמר רבא בפרק תולין (לקמן שבת קלט:) האי פרונקא אפלגא דכובא שרי דלא הוי אהל ולא חיישינן שמא יסחוט:

התם לא קפיד. פר''ת בפ''ק דכתובות (דף ו.):

וְלֹא בַּתֶּבֶן. בְּעָא מִינֵּיהּ רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה מֵאַבָּיֵי: מוֹכִין שֶׁטָּמַן בָּהֶן, מַהוּ לְטַלְטְלָן בְּשַׁבָּת?

Traduction

We learned in the mishna: And one may neither insulate a pot in straw, nor in the residue of grapes that were pressed for their juice, nor in soft material. Rav Adda bar Mattana raised a dilemma before Abaye: With regard to swatches of soft material in which he insulated a pot, what is the halakha with regard to moving that material on Shabbat? Ordinarily, swatches of materials of that kind are set-aside because they have no use. Therefore, moving them on Shabbat is prohibited. Do we say that since they are now being used to insulate a pot, they assume the legal status of a utensil, which may be moved on Shabbat?

אֲמַר לֵיהּ: וְכִי מִפְּנֵי שֶׁאֵין לוֹ קוּפָּה שֶׁל תֶּבֶן, עוֹמֵד וּמַפְקִיר קוּפָּה שֶׁל מוֹכִין?

Traduction

Abaye said to him: Just because he does not now have a basket of straw in which to insulate his food, does he stand up and renounce his basket of soft material? Obviously, he would have preferred to insulate his food in straw, as it is less expensive. The only reason that he used that material was because there was no straw available at the time. However, he does not want the swatches of material to be used for any other purpose, lest it be ruined. Therefore, it remains set-aside.

Rachi non traduit

מוכין. אינן אלא לעשות מהן לבדין שקורין פלט''ר ומוקצין הן למלאכה ואסור לטלטלן ואלו שטמן בהן מי אמרינן יחדן להטמנה ואיכא תורת כלי עליהן ומותר לטלטלן בשבת או לא:

עומד ומפקיר לכך. קופה של מוכין שדמיה יקרין אין דרך בכך ולא בטלי להטמנה:

Tossefoth non traduit

וכי מפני שאין לו קופה של תבן כו'. וא''ת מאי קבעי הא תנן במתניתין טומנין בגיזי צמר ואין מטלטלין אותן והיינו אפילו טמן דהא קתני בהדיא כיצד עושה מנער את הכיסוי והן נופלות וכי מייתי מברייתא דמסייע ליה לייתי ממתניתין דלא מצי למדחי ממתניתין כדדחי ברייתא וליכא למימר דמתני' איכא לאוקומי בשל הפתק כדמוקי לקמן רבינא ע''כ סוגיא דהכא לא סבירא כרבינא מדלא מוקי ברייתא דמייתי בשל הפתק ותירץ ר''י דגיזי צמר. חשיבי טפי ממוכין ואסורים לטלטל יותר ואע''ג דרבא קאמר לקמן דאפילו גיזי צמר טמן בהן מטלטלין אין לחוש אי פליגא אאביי דהכא כיון דלא קיימא לקמן מילתיה דרבא ולמאי דמשני רבינא מילתיה דרבא ומוקי מתניתין בשל הפתק ודרבא בשאין של הפתק אומר רשב''א דה''נ מיירי במוכין של הפתק ולא פליגא דרבא אדאביי אך ק''ק דמאי משני בסמוך מהו דתימא חזי למזגא עלייהו כיון דמיירי בשל הפתק היכי ס''ד דשרי לטלטל משום דחזי למזגא עלייהו:

לֵימָא מְסַיַּיע לֵיהּ: טוֹמְנִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּבְצִיפֵּי צֶמֶר וּבִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וּבְמוֹכִין, וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.

Traduction

The Gemara asks: Let us say that the following baraita supports him: One may insulate a pot of food on Friday afternoon in woolen fleece, in combed wool, in tabs of wool dyed purple, and in swatches of soft material; however, he may not move them. Apparently, this is in accordance with the opinion of Abaye.

Rachi non traduit

גיזי של צמר. כמות שנגזזו:

ציפי צמר. לאחר שנפצוה ושטחוה כמין מחצלות משטיחין:

לשונות. לאחר שצבען וסורקין אותן כעין לשונות ארוכין לטוותן:

ואין מטלטלין אותן. קס''ד דהכי קאמר ואע''פ שטמן בהן אין מטלטלין אותן:

אִי מִשּׁוּם הָא — לָא אִירְיָא, הָכִי קָאָמַר: אִם לֹא טָמַן בָּהֶן אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן.

Traduction

The Gemara rejects this proof: If that is the reason, there is no conclusive argument, as it is saying in the baraita as follows: If, however, he did not insulate a pot in them, he may not move them on Shabbat. In that case, they remain earmarked for their own purpose and are therefore set-aside [muktze].

Rachi non traduit

אם לא טמן בהן כו'. ומילי מילי קתני ברישא אשמועינן דטומנין בהן דלא מוספי הבלא ואשמועינן סיפא דסתם מוכין מוקצות נינהו אבל הני דטמן בהן הוי כמי שיחדן לכך:

Tossefoth non traduit

ה''ק אם לא טמן אין מטלטלין אותן. אמוכין קאי ולא אגיזי צמר דגיזי צמר אפי' טמן אין מטלטלין:

אִי הָכִי מַאי לְמֵימְרָא! מַהוּ דְתֵימָא חֲזֵי לְמִזְגָּא עֲלַיְיהוּ, קָמַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara questions this last assertion: If so, what is the reason to say that? Obviously, those materials are set-aside. The Gemara explains: Lest you say that all these materials are suitable for one to sit on them, and, consequently, their legal status is that of utensils, which may be moved. Therefore, the baraita teaches us that this is not so, and they may not be moved due to the prohibition of set-aside.

Rachi non traduit

למזגא. להיסב עליהן:

רַב חִסְדָּא שְׁרָא לְאַהְדּוֹרֵי אוּדְרָא לְבֵי סַדְיָא בְּשַׁבְּתָא. אֵיתִיבֵיהּ רַב חָנָן בַּר חִסְדָּא לְרַב חִסְדָּא: מַתִּירִין בֵּית הַצַּוָּאר בְּשַׁבָּת, אֲבָל לֹא פּוֹתְחִין. וְאֵין נוֹתְנִין אֶת הַמּוֹכִין לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַכֶּסֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת.

Traduction

The Gemara relates that Rav Ḥisda permitted returning stuffing to the pillow from which it had fallen on Shabbat. Rav Ḥanan bar Ḥisda raised an objection to the opinion of Rav Ḥisda from a baraita: One may untie the neck opening of a shirt on Shabbat if it had been tied by the launderer; however, one may not open a new neck opening for the first time on Shabbat. And one may not place soft material into a pillow or into a cushion on a Festival, and, needless to say, one may not do so on Shabbat. This baraita contradicts the ruling issued by Rav Ḥisda.

Rachi non traduit

לאהדורי אודרא לבי סדיא. להחזיר מוכין שנפלו מן הכר לתוכן:

מתירין בית הצואר. שדרך הכובסים לקושרן:

אבל לא פותחין. לכתחילה דהשתא עביד ליה מנא:

לָא קַשְׁיָא, הָא בְּחַדְתֵי הָא בְּעַתִּיקֵי.

Traduction

The Gemara answers: This is not difficult. This, the baraita is referring to new pillows, whereas that, the statement of Rav Ḥisda is referring to old pillows. Stuffing a pillow for the first time on Shabbat is prohibited because by so doing one fashions a new utensil. However, if the stuffing fell out of the pillow, refilling the pillow is permitted even on Shabbat.

Rachi non traduit

בחדתי. שלא היו מעולם לתוכו אסור דהשתא עביד ליה מנא:

בעתיקי. להחזירו לכר זה שנפלו ממנו:

Tossefoth non traduit

הא בחדתי הא בעתיקי. אומר ר''י שאם נתקו חוטי הסרבל אם הנקב רחב ויכול להכניסם בלא טורח שרי כיון דעתיקי ובלבד שיתנם בענין זה שלא יהא לחוש שמא יתקע דבעניין שהוא רגילות לתקוע ולקשור נראה דאסורין להחזיר כדאסרינן בריש כל הכלים (שבת דף קכב:) החזרת שידה תיבה ומגדל גזירה שמא יתקע:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: אֵין נוֹתְנִין אֶת הַמּוֹכִין לֹא לְתוֹךְ הַכַּר וְלֹא לְתוֹךְ הַכֶּסֶת בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. נָשְׁרוּ, מַחֲזִירִין אוֹתָן בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

The Gemara notes: That opinion was also taught in a baraita: One may not place soft material as stuffing into a pillow or into a cushion on a Festival, and needless to say one may not do so on Shabbat. However, if the stuffing fell out, it may be replaced even on Shabbat, and needless to say that doing so is permitted on a Festival.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: הַפּוֹתֵחַ בֵּית הַצַּוָּאר בְּשַׁבָּת — חַיָּיב חַטָּאת.

Traduction

Having raised the issue of opening a collar, the Gemara cites that Rav Yehuda said that Rav said: One who opens a new neck opening in a shirt on Shabbat, by cutting through the fabric and threads that kept it closed, is liable to bring a sin-offering. By creating the opening, he renders the shirt fit to wear, thereby fashioning a utensil on Shabbat.

Rachi non traduit

הפותח בית הצואר. של חלוק לכתחילה:

חייב חטאת. דהשתא קמשוי ליה מנא וחייב משום מכה בפטיש והיינו גמר מלאכה:

מַתְקִיף לַהּ רַב כָּהֲנָא:

Traduction

Rav Kahana strongly objects to this:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source