Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 43b

דְּאִיכָּא דְּבַשׁ. בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים דְּלֵיכָּא דְּבַשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְאוֹתָן שְׁתֵּי חַלּוֹת. וְהָא מוּקְצוֹת נִינְהוּ! — דְּחַשֵּׁיב עֲלַיְיהוּ. הָא לָא חַשֵּׁיב עֲלַיְיהוּ מַאי — אָסוּר?

Traduction

as there is honey in the beehive during the summer. However, during the rainy season in which there is not honey in the beehive, what can be said according to Rabbi Yitzḥak to explain why it is permitted to cover the beehive at that time? The Gemara answers: This halakha is only applicable in order to permit covering the beehive for those two honeycombs that remain in the hive even during the rainy season so that the bees can feed off of them. The Gemara asks: Aren’t these honeycombs set aside for the bees alone? The Gemara responds: This is a case where one thought of them before Shabbat and, in his mind, prepared them to be eaten. The Gemara asks: By inference, if one did not think about them, what would be the ruling? It would be prohibited to cover the beehive.

Rachi non traduit

דאיכא דבש. דבר הניטל:

שתי חלות. כל הכוורת עושין אותה הדבורים חלות חלות של צפיחית דבש ושעוה וכשרודים אותן מניחין בה שתים שיתפרנסו מהן הדבורים כל ימות הגשמים כדתנן בהמוכר את הספינה (ב''ב פ.) הלוקח חלות כוורתו של חבירו מניח שתי חלות דסתמא לא מכרן:

מוקצות נינהו. לדבורים הדר הוה ליה דבר שאינו ניטל ואפ''ה מטלטלין מחצלת להצלתן:

דחשיב עלייהו. מאתמול לאכילה:

Tossefoth non traduit

דחשיב עלייהו. וא''ת והא אסור לרדותם כדתניא בסוף פרק המצניע (לקמן שבת צה. ושם) הרודה חלות דבש בשוגג חייב חטאת דברי ר''א ולרבנן שבות מיהא איכא והוי דבר שאינו ניטל וי''ל דמיירי ברדויות ומונחות שם בכוורת אי נמי רגילות שיש דבש צף ע''ג חלות ואותו אינו צריך רדייה:

אִי הָכִי, הָא דְתָנֵי: ''וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לָצוּד'' — לִפְלוֹג וְלִתְנֵי בְּדִידַהּ: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — כְּשֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן, אֲבָל לֹא חִישֵּׁב עֲלֵיהֶן — אָסוּר! הָא קָמַשְׁמַע לַן: אַף עַל פִּי שֶׁחִישֵּׁב עֲלֵיהֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לָצוּד.

Traduction

If so, this tanna who taught in that same baraita: As long as he does not intend to trap the bees, let him distinguish and teach with regard to that same halakha itself: In what case are these matters stated, that one is permitted to cover the hive? It is in a case where he thought of them before Shabbat. However, if he did not think of them, it is prohibited. The Gemara answers: This teaches us a novel understanding. Even though he thought of them before Shabbat, it is only permitted as long as he did not intend to trap them.

מַנִּי? אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן — לֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. אִי רַבִּי יְהוּדָה — כִּי לֹא מִתְכַּוֵּין מַאי הָוֵי? הָא דָּבָר שֶׁאֵין מִתְכַּוֵּין — אָסוּר! לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה. מַאי ''וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לָצוּד'' — שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂנָּה כִּמְצוּדָה, דְּלִישְׁבּוֹק לְהוּ רַוְוחָא כִּי הֵיכִי דְּלָא לִיתַּצְדוּ מִמֵּילָא.

Traduction

With regard to the matter itself, the Gemara asks: In accordance with whose opinion is this baraita? If it is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon, he does not hold that there is a prohibition of set-aside. Consequently, there is no distinction between the different beehives. If it is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, when he does not have intention to trap the bees, what of it? Doesn’t Rabbi Yehuda hold that even an unintentional act is prohibited? The Gemara replies: Actually, this baraita is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. What does: And as long as one does not intend to trap the bees, mean? It means that one should not make the mat like a trap. He must leave space so that the bees will not get trapped on their own.

Rachi non traduit

ומני. היא שהצרכת לתרוצה כשחישב וקתני דדבר שאין מתכוין מותר כר''ש:

אי ר''ש. אמר למה לי לאוקמיה בשחישב:

שלא יעשנו כמצודה. שלא יכסנה כולה אלא דנשבוק רווחא שיוכלו לצאת כי היכי דלא ליתצדו בהאי כיסוי ממילא ואע''ג דלא מיכוין למיצד אסור:

Tossefoth non traduit

שלא יעשנו כעין מצודה. וא''ת מאי קמ''ל פשיטא דאי עביד כעין מצודה דאסור והא לא משמע מברייתא דאע''ג דאינו מתכוין אסור וי''ל דאמר בפ' משילין (ביצה לו:
ושם) דקמ''ל דס''ד במינו ניצוד אסור שאין במינו ניצוד מותר:

רַב אָשֵׁי אָמַר: מִי קָתָנֵי ''בִּימוֹת הַחַמָּה וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים''? ''בַּחַמָּה מִפְּנֵי הַחַמָּה וּבַגְּשָׁמִים מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים'' קָתָנֵי, בְּיוֹמֵי נִיסָן וּבְיוֹמֵי תִּשְׁרֵי, דְּאִיכָּא חַמָּה וְאִיכָּא צִינָּה וְאִיכָּא גְּשָׁמִים וְאִיכָּא דְּבַשׁ.

Traduction

Rav Ashi said that it can be resolved differently: Did the baraita teach: In the summer and in the rainy season? Actually, it taught: In the sun due to the sun and in the rain due to the rain. That can be interpreted as follows: In the days of Nisan and in the days of Tishrei, as then there is sun shining and there is also cold weather; and there is rain and there is honey in the beehives.

Rachi non traduit

רב אשי אמר. לעולם דאיכא דבש טובא ודקשיא לך ימות הגשמים מי קתני בה ימות הגשמים:

Tossefoth non traduit

רב אשי אמר כו'. מסתמא רב אשי השיב מיד כן לרב עוקבא כששאלו אלא שסידר הש''ס תירוץ שלו תחילה ורשב''א אומר דשניהם השיב רב אשי דבמסכת ביצה גרס א''ל לא נצרכה אלא לאותן שתי חלות ובשינויא דהכא גרס ואב''א מי קתני בימות החמה כו':

אֲמַר לְהוּ רַב שֵׁשֶׁת: פּוּקוּ וֶאֱמַרוּ לֵיהּ לְרַבִּי יִצְחָק: כְּבָר תַּרְגְּמַהּ רַב הוּנָא לִשְׁמַעְתָּיךְ בְּבָבֶל. דְּאָמַר רַב הוּנָא: עוֹשִׂין מְחִיצָה לְמֵת בִּשְׁבִיל חַי, וְאֵין עוֹשִׂין מְחִיצָה לְמֵת בִּשְׁבִיל מֵת.

Traduction

Rav Sheshet said to the Sages: Go out and tell Rabbi Yitzḥak in Eretz Yisrael: Rav Huna already explained your halakha in Babylonia. There is nothing novel in the principle that you established that a vessel may only be moved for the sake of something that may be moved, as Rav Huna said: One may make a partition for the dead for the benefit of a living person, and one may not make a partition for the dead for the benefit of the dead person. It is prohibited to move objects for the sake of a corpse because it is prohibited to move the corpse itself on Shabbat.

Rachi non traduit

לשמעתיך. דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל:

Tossefoth non traduit

כבר תירגמ' רב הונא לשמעתיך. בפרק בתרא (דף קנד:) משמע דאית ליה נמי לרב הונא דאסור לבטל כלי מהיכנו דפריך אמילתיה דקאמר התם רב הונא היתה בהמתו טעונה כלי זכוכית מביא כרים וכסתות ומניח תחתיהן והא קמבטל כלי מהיכנו ומשני בשליפי זוטרי וא''ת אכתי תקשה ליה התם דהא רב הונא סבר הכא דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל וי''ל דמיירי בצריך למקומו וא''ת וכי פריך ליה התם מההיא דהיתה בהמתו טעונה טבל ועששית לימא דמיירי באין צריך למקומו וי''ל דהוה מצי לשנויי הכי דה''נ הוה מצי לשנויי בשליפי רברבי ור''י מתרץ דאיסור דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל שרי. היכא דאיכא הפסד מרובה וכן משמע דקאמר התם מהו דתימא כי היכי דלהפסד מרובה חששו כו' משמע חששו והתירו לטלטל אף לדבר שאינו ניטל דמה חששו להתיר אם לא זה האיסור:

מַאי הִיא? — דְּאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, וְכֵן תָּנָא שֵׁילָא מָרִי: מֵת הַמּוּטָּל בַּחַמָּה, בָּאִים שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם וְיוֹשְׁבִין בְּצִדּוֹ. חַם לָהֶם מִלְּמַטָּה, זֶה מֵבִיא מִטָּה וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ וְזֶה מֵבִיא מִטָּה וְיוֹשֵׁב עָלֶיהָ. חַם לָהֶם מִלְּמַעְלָה, מְבִיאִים מַחְצֶלֶת וּפוֹרְסִין עֲלֵיהֶן. זֶה זוֹקֵף מִטָּתוֹ וְנִשְׁמָט וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְזֶה זוֹקֵף מִטָּתוֹ וְנִשְׁמָט וְהוֹלֵךְ לוֹ, וְנִמְצֵאת מְחִיצָה עֲשׂוּיָה מֵאֵלֶיהָ.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical application of this halakha? As Rav Shmuel bar Yehuda said, and likewise the Sage, Sheila Mari taught in a baraita: A corpse that is laid out in the sun and there is concern that it will putrefy and smell, what can be done? Two people come and sit beside it. After a while, when they feel hot from beneath them, this one brings a bed and sits on it and that one brings a bed and sits on it on either side of the corpse, as they are permitted to carry the beds for their own use. When they feel hot from above them, they bring a mat and spread it over their heads. Then, this one stands his bed up so the mat will remain resting atop it and slips away and leaves, and that one stands his bed up and slips away and leaves, and a partition is then created over the corpse as if on its own without erecting it directly for the sake of the corpse. Apparently, the Sages did not permit carrying a mat to cover a corpse for the sake of the corpse. They only permitted doing so in an indirect manner for the benefit of the living.

Rachi non traduit

מת המוטל בחמה. ויש לחוש שמא ימהר להסריח:

ויושבין בצדו. ע''ג הקרקע כדי שיצטערו מחום הקרקע ויצטרכו להביא מטות לישב עליהן והמטות יהיו למחיצה כדמסיים ואזיל:

חם להם למטה. מן הקרקע שרתחו חמה:

ופורסין. על ראשן לצל:

זה זוקף מטתו. שתהא המחצלת מונחת עליה וכן זה נמצאת מחיצה עשויה מאליה ולכשירצו נשמטין והולכין להם ודוקא נקט חם להם מלמטה ברישא שיביאו המטות לישיבה ברישא והדר מחצלת לפרוש עליהן לצל ואוחזין אותה בידיהן עד לאחר שעה שיזקפום וישמטום דהוה ליה כי ההוא דאמרינן (עירובין דף קא.) האי מדורתא מלמעלה למטה שרי אבל לאתויי מעיקרא מטות לצורך האהל לא דהוה ליה מלמטה למעלה כדרך בנין וקי''ל אין עושין אהל עראי בתחילה בשבת:

Tossefoth non traduit

חם להם מלמטה. תימה בלא שום חום מאי איסור איכא שיביאו כל אחד מטה לישב עליה ותו אמאי מייתי ברישא מטה והדר מחצלת ימתינו עד שיחם להם גם מלמעלה ויביאו מטות ומחצלות יחד ונראה דאחמור רבנן למיעבד היכרא שהוא לצורך חי כל כמה דאיפשר למיעבד:

ופורסין עליהן זה זוקף כו'. דוקא בכה''ג כמו שפי' רשי אבל ממטה למעלה אסור משום אהל כדאמרי' בהמביא כדי יין (ביצה לב:
ושם) אמר רב יהודה מדורתא מלמעלה למטה שרי מלמטה למעלה אסור וכן ביעתא וכן קידרא וכן חביתא ופוריא דהא דאמרי' בהמוצא תפילין (עירובין קב.) גבי דיכרי דרב הונא אתא לקמיה דרב א''ל זיל כרוך בודיא ושייר בה טפח למחר פשטוה מוסיף על אהל עראי הוא ושפיר דמי אבל בלא שיור אסור היינו משום שהמחיצות התחתונות היו כבר עשויות ואם היה פורש עליהן היה עושה אהל כדרך לעשות אהל ואע''ג דרב הונא אית ליה הכא דאין כלי ניטל אלא לדבר הניטל. מה שהיה מוסיף למחר לא חשיב טלטול או שמא היו מושיבין שם אדם א''נ משום הפסד מרובה שרי כדפירש לעיל:

זה זוקף מטתו. תימה לר''י דרבא לא שרי אלא בשביל חי ובפ' מי שהוציאוהו (סם מד. ושם) תניא זוקף את המטה פורס עליה סדין שלא תפול החמה על המת ועל האוכלין והתם מוקי לה במחיצה רביעית שסוכה כשירה בלאו הכי ולא הוי אלא תוספת אהל אבל מ''מ (אין) ניטל הכלי בשביל מת ויש לומר דהתם נמי לא שרי אלא בענין שאומר כאן שעושה בשביל חי אי נמי שיש אוכלין עם המת:

ונשמט והולך לו. ואין צריך לישאר שם תחת האהל כדי שיהא נראה שנעשה בשביל חי כיון דבשעת עשייה היה נראה שעושה בשביל חי:

אִיתְּמַר, מֵת הַמּוּטָּל בַּחַמָּה. רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: הוֹפְכוֹ מִמִּטָּה לְמִטָּה. רַב חֲנִינָא בַּר שֶׁלֶמְיָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אָמַר: מַנִּיחַ עָלָיו כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק וּמְטַלְטְלוֹ. הֵיכָא דְּאִיכָּא כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דִּשְׁרֵי. כִּי פְּלִיגִי דְּלֵית לֵיהּ: מָר סָבַר טִלְטוּל מִן הַצַּד שְׁמֵיהּ טִלְטוּל, וּמָר סָבַר לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל.

Traduction

Incidental to the mention of halakhot related to a corpse on Shabbat, the Gemara cites an amoraic dispute in which it was stated: A corpse that was laid out in the sun, Rav Yehuda said that Shmuel said: One turns it over from bed to bed until it reaches the shade. Rav Hanina bar Shelamiyya said in the name of Rav: One places a loaf of bread or an infant on the corpse and moves it. The corpse becomes a base for an object that one is permitted to move on Shabbat and, consequently, one may move the corpse due to the permitted object. The Gemara adds: In a case where there is a loaf or an infant, everyone agrees that it is permitted to use that method to move the corpse. Where they argue is in a case where he does not have a loaf or an infant. One Sage, Rav, holds: Moving an object in an atypical manner is considered a bona fide act of moving. Therefore, one may not move the corpse by passing it from bed to bed. And the other Sage, Shmuel, holds that moving an object in an atypical manner is not considered moving. Therefore, it is permitted to move a corpse by passing it from bed to bed.

Rachi non traduit

הופכו ממטה למטה. עד שמגיע לצל:

מן הצד. כלאחר יד:

לֵימָא כְתַנָּאֵי: אֵין מַצִּילִין אֶת הַמֵּת מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ: שָׁמַעְתִּי שֶׁמַּצִּילִין אֶת הַמֵּת מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. הֵיכִי דָמֵי: אִי דְּאִיכָּא כִּכָּר אוֹ תִּינוֹק, מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אִי דְּלֵיכָּא, מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ? אֶלָּא לָאו בְּטִלְטוּל מִן הַצַּד פְּלִיגִי. דְּמָר סָבַר טִלְטוּל מִן הַצַּד שְׁמֵיהּ טִלְטוּל, וּמָר סָבַר לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל! לָא, דְּכוּלֵּי עָלְמָא טִלְטוּל מִן הַצַּד שְׁמֵיהּ טִלְטוּל, וְהַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ: דְּמִתּוֹךְ שֶׁאָדָם בָּהוּל עַל מֵתוֹ

Traduction

With regard to this dispute between Rav and Shmuel, the Gemara remarks: Let us say that this dispute is parallel to a dispute between tanna’im in the Tosefta. The Rabbis said: One may not rescue a corpse from a fire on Shabbat. Rabbi Yehuda ben Lakish said: I heard that one may rescue a corpse from a fire. The Gemara seeks to clarify the matter: What are the circumstances? If there is a loaf or an infant available, what is the rationale for the opinion of the first tanna, who prohibited rescuing the corpse from the fire? If there is not a loaf or an infant, what is the reason of Rabbi Yehuda ben Lakish who permits rescuing the corpse from the fire? Rather, is it not that they disagree over moving an object in an atypical manner? As this Sage, the first tanna, holds that moving an object in an atypical manner is considered moving. Therefore, it is prohibited to rescue the corpse in that manner. And this Sage, Rabbi Yehuda ben Lakish, holds that moving an object in an atypical manner is not considered moving. Therefore, it is permitted to rescue the corpse in this manner. The amoraic dispute deals with an issue already disputed by the tanna’im. The Gemara rejects this: No, everyone, both tanna’im, agrees that moving an object in an atypical manner is considered moving. Rather, this is the rationale for the opinion of Rabbi Yehuda ben Lakish: Since a person is agitated about his deceased relative and is concerned about maintaining the dignity of the dead,

Rachi non traduit

אי דליכא. והאי מצילין דקאמר ר' יהודה בן לקיש דמטלטל ליה להדיא הוא:

מאי טעמא דר' יהודה. אלא לאו מן הצד הוא דקשרי:

Tossefoth non traduit

דכ''ע טלטול מן הצד שמיה טלטול. נראה לר''י דכן הלכה מדלא קאמר דכ''ע לא שמיה טלטול וכגון דליכא ככר ותינוק ואין לו אלא מטה אחת וטעם דרבי יהודה בן לקיש מתוך שאדם בהול כו'. אלא משום דהלכתא דשמיה טלטול נקט הכי וקשה לר''י דבריש כל הכלים (לקמן שבת קכג.) פסיק רב נחמן כר' אלעזר בן תדאי דקסבר לא שמיה טלטול וע''ק דרב אדרב דהכא סבר שמיה טלטול ובסוף פ' תולין (שבת קמא.) אמרי בי רב טלטול מן הצד לא שמיה טלטול ובדוכתא אחריתי פריך מדרב אאמרי בי רב ובפרק השואל (ב''מ קב:) ובפרק בית כור (ב''ב קה:) מצריך מילתיה דרב ודאמרי בי רב ועוד אמאי אסר רב הכא טלטול מן הצד הא תנן בפ' נוטל (לקמן שבת קמב:) מעות שע''ג הכר מנער את הכר והן נופלות ואבן שעל פי החבית מטה על צדה וכו' ומוקי לה רב התם בשוכח אבל במניח נעשה בסיס לדבר האסור והכא (חשיב) בשוכח. מדשרי שמואל וכל דבר שדעתו ליטלו בשבת ולא להניחו כל השבת אפילו מניח חשיב כשוכח כי ההיא דמנער את הכיסוי והם נופלות אע''פ שבמתכוין כיסה בדבר שאינו ניטל ואפי' רבנן דרבי אלעזר בן תדאי שרו בכי האי גוונא דהכא דהא שרו פגה שהטמינה בתבן וחררה שהטמינה בגחלים אם מגולה מקצתה ובמכוסה כולה פליגי דרבי אלעזר שרי אפי' מכוסה כולה דתוחב בכוש או בכרכר ואומר ר''י דיש לחלק דהכא עיקר הטלטול לצורך מת ולא דמי לכל הנהו שעושה עיקר הטלטול לצורך כר וחבית ולא לצורך מעות ואבן ולהכי לא מייתי הכא פלוגתא דר' אלעזר בן תדאי ורבנן וע''ק לר''י דאפי' בטלטול דמת שיש לאסור יותר משאר טלטול מן הצד כדפי' שרי שמואל ובסוף במה טומנין (לקמן שבת דף נ:) אמר שמואל האי סכינא דביני אורבי דצה ושלפה והדר דצה שרי ואי לא אסיר ופירש בקונט' לקמן דאסור משום טלטול מן הצד וכן קשה דרב הונא אמר התם האי סליקוסתא דצה ושלפה והדר דצה שרי ואי לאו אסור א''כ אסר טלטול מן הצד ובסוף תולין אמרי בי רב טלטול מן הצד לא שמיה טלטול ואמרי בי רב היינו רב הונא כמו שמפרש ר''ת בספ''ק דסנהדרין (דף יז:

ושם) ונראה לר''י דרב הונא ושמואל לא אסרי התם משום טלטול מן הצד אלא משום שמסיר עפר ומרחיב הגומא ואיידי דאיירי לעיל מיניה בגומא נקטה ומותיב מהטומן לפת וצנונות דסתם לפת וצנונות לאו דצה ושלפה ולהכי חשיב הש''ס תיובתא ור''ה ושמואל הוו ידעי לה דמתני' היא בסדר זרעים אלא דדחקי לאוקמה בדצה ושלפה והש''ס לא ניחא ליה לאוקמה הכי ועומדת בתיובתא:

מתוך שאדם בהול על מתו אי לא שרית לי' אתי לכבויי. ואע''ג דגבי ממון אמרינן איפכא אי שרית ליה אתי לכבויי היינו משום שאין מצטער על ממונו כמו על מתו ואי שרית ליה מתוך שיהא טרוד להציל ישכח שהיום שבת ויבא לכבות בשוגג אבל על מתו מצטער ביותר ואי לא שרית ליה אתי לכבויי במזיד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source