Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 34a

וְאִית לְהוּ צַעֲרָא לְכֹהֲנִים לְאַקּוֹפֵי. אֲמַר: אִיכָּא אִינִישׁ דְּיָדַע דְּאִיתַּחְזַק הָכָא טָהֳרָה? אֲמַר לֵיהּ הָהוּא סָבָא: כָּאן קִיצֵּץ בֶּן זַכַּאי תּוּרְמְסֵי תְּרוּמָה. עֲבַד אִיהוּ נָמֵי הָכִי, כָּל הֵיכָא דַּהֲוָה קְשֵׁי — טַהֲרֵיהּ, וְכָל הֵיכָא דַּהֲוָה רְפֵי — צַיְּינֵיהּ.

Traduction

and the priests are troubled by being forced to circumvent it, as it is prohibited for them to become ritually impure from contact with a corpse. There was suspicion, but no certainty, that a corpse was buried there. Therefore, they were unable to definitively determine its status. Rabbi Shimon said: Is there a person who knows that there was a presumption of ritual purity here? Is there anyone who remembers a time when this place was not considered ritually impure, or that at least part of it was considered to be ritually pure? An Elder said to him: Here ben Zakkai planted and cut the teruma of lupines. In this marketplace Rabbi Yoḥanan ben Zakkai, who himself was a priest, once planted lupines that were given to him as teruma. On that basis, the conclusion can be drawn that it was definitely ritually pure. Rabbi Shimon, like Jacob, also did so and took steps to improve the city and examined the ground (Tosafot). Everywhere that the ground was hard, he pronounced it ritually pure as there was certainly no corpse there, and every place that the ground was soft, he marked it indicating that perhaps a corpse was buried there. In that way, he purified the marketplace so that even priests could walk through it.

Rachi non traduit

ואית להו צערא לאקופי. שהיה אותו שוק שהספק בו מקום מעבר העיר לרבים והכהנים לא היו יכולין ליכנס שם מפני טומאה וצריך להקיף דרך אחר ארוך:

איכא דידע דאיתחזק טהרה. בהאי שוק מימיו שלא היה בית הקברות גמור ולא ניתן לפנותו:

כאן קיצץ בן זכאי. שתלן ועקרן לאחר גידולן:

תורמסי תרומה. הצריכות לשמרן בטהרה וגם הוא היה כהן כדאמרינן [בתוספתא דפרה] (פ''ג) אם מה שעשו ידי שכחתי:

עבד איהו נמי הכי. היה מקצץ תורמסין ומשליכן שם ונעשה נס וצף המת במקום שהוא שם וציינו למקום הקבר הכי מפרש בפסיקתא דפרשת העומר ובסדר זרעים ירושלמי:

Tossefoth non traduit

עבד איהו נמי הכי. מפר''ת כמו יעקב אבינו ותיקן מילתא:

כל היכא דהוה קשי טהריה. כדאיתא בנדה בפרק האשה (דף סא. ושם) דתניא אמר רבי יוסי בן שאול מעשה בסלע שהיו מחזיקין בה טומאה כו' אמר להו הביאו לי סדינין הביאו לו ושראן במים ופרסו עליו מקום טומאה לח מקום טהרה נגוב:

אֲמַר הָהוּא סָבָא: טִיהֵר בֶּן יוֹחַי בֵּית הַקְּבָרוֹת! אֲמַר לֵיהּ: אִילְמָלֵי לֹא הָיִיתָ עִמָּנוּ, וַאֲפִילּוּ הָיִיתָ עִמָּנוּ, וְלֹא נִמְנֵיתָ עִמָּנוּ — יָפֶה אַתָּה אוֹמֵר. עַכְשָׁיו שֶׁהָיִיתָ עִמָּנוּ, וְנִמְנֵיתָ עִמָּנוּ, יֹאמְרוּ: זוֹנוֹת מְפַרְכְּסוֹת זוֹ אֶת זוֹ, תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא כָּל שֶׁכֵּן?! יְהַב בֵּיהּ עֵינֵיהּ וְנָח נַפְשֵׁיהּ. נְפַק לְשׁוּקָא חַזְיֵיהּ לִיהוּדָה בֶּן גֵּרִים. אֲמַר: עֲדַיִין יֵשׁ לְזֶה בָּעוֹלָם? נָתַן בּוֹ עֵינָיו וְעָשָׂהוּ גַּל שֶׁל עֲצָמוֹת.

Traduction

A certain Elder said in ridicule and surprise: Ben Yoḥai purified the cemetery. Rabbi Shimon got angry and said to him: Had you not been with us, and even had you been with us and were not counted with us in rendering this ruling, what you say is fine. You could have said that you were unaware of my intention or that you did not agree or participate in this decision. Now that you were with us and were counted with us in rendering this ruling, you will cause people to say that Sages are unwilling to cooperate with one another. They will say: If competing prostitutes still apply makeup to each other to help one another look beautiful, all the more so that Torah scholars should cooperate with each other. He directed his eyes toward him and the Elder died. Rabbi Shimon went out to the marketplace and he saw Yehuda, son of converts, who was the cause of this entire incident. Rabbi Shimon, said: This one still has a place in the world? He directed his eyes toward him and turned him into a pile of bones.

Rachi non traduit

היית. במעמד:

ונמנית. הסכמת לדעתנו להיות מן המנין:

מפרכסות זו את זו. את שער חברתה להיות נאה:

גל מעצמות. כמת שנרקב בשרו ונפל מזמן הרבה:

מַתְנִי' שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה: עִשַּׂרְתֶּם? עֵרַבְתֶּם? — הַדְלִיקוּ אֶת הַנֵּר. סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁכָה — אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי, וְאֵין מַטְבִּילִין אֶת הַכֵּלִים, וְאֵין מַדְלִיקִין אֶת הַנֵּרוֹת. אֲבָל מְעַשְּׂרִין אֶת הַדְּמַאי, וּמְעָרְבִין, וְטוֹמְנִין אֶת הַחַמִּין.

Traduction

MISHNA: There are three things a person must say in his home on Shabbat eve at nightfall and not before. The mishna elaborates: He should ask the members of his household, have you tithed the crop that required tithing? Have you placed the eiruv for joining the courtyards and joining the Shabbat borders? If you have done so, light the lamp in honor of Shabbat. The Sages stated a principle: If the time arrives on Friday when there is uncertainty whether it is nightfall and uncertainty whether it is not yet nightfall, one may not tithe the crop that has definitely not been tithed, and one may not immerse ritually impure vessels in a ritual bath to render them ritually pure, and one may not light the Shabbat lights. However, one may tithe demai, doubtfully tithed produce, which must be tithed due to mere suspicion. And one may place an eiruv and insulate the hot water to be used on Shabbat.

Rachi non traduit

מתני' עם חשכה. שאם ימהר להזכירם מבעוד יום יפשעו ויאמרו עדיין יש שהות:

עשרתם. פירות האילן לסעודת שבת שאף אכילת עראי של שבת קובעת למעשר כדאמרינן במסכת ביצה (דף לד:) דשבת עונג איקרי מכל שהוא הוי עונג:

ערבתם. ערובי תחומין וחצירות והני תרי שייכי למימרינהו בלשון שאלה דשמא כבר עשו אבל בנר לא שייך הדלקתם דדבר הנראה לעין הוא:

ספק חשכה. כגון בין השמשות אין מעשרין את הודאי דתיקון מעליא הוא אע''ג דשבות בעלמא היא קסבר גזרו על השבות אף על בהש''מ:

ואין מטבילין את הכלים. דהוי נמי שבות כדאמרינן במסכת ביצה (דף יח.) דנראה כמתקן כלי:

ואין מדליקין את הנרות. כ''ש דספיקא דאורייתא היא וזו ואין צריך לומר זו קתני:

אבל מעשרין את הדמאי. דלא דמי למתקן דרוב ע''ה מעשרין הן:

ומערבין. עירוב ובגמרא פריך הא תנן לעיל עם חשכה ערבתם מקמי דליהוי ספק:

וטומנין את החמין. נותנן בקופה של מוכין להיות חומם משתמר בהן אבל משחשכה ודאי אין טומנין בהן כדמפרש בגמ':

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אָמַר קְרָא: ''וְיָדַעְתָּ כִּי שָׁלוֹם אָהֳלֶךָ וּפָקַדְתָּ נָוְךָ וְלֹא תֶחֱטָא''. אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: אַף עַל גַּב דַּאֲמוּר רַבָּנַן שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר וְכוּ' — צְרִיךְ לְמֵימְרִינֵהוּ בְּנִיחוּתָא, כִּי הֵיכִי דְּלִיקַבְּלִינְהוּ מִינֵּיהּ. אָמַר רַב אָשֵׁי: אֲנָא לָא שְׁמִיעַ לִי הָא דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא, וְקַיֵּימְתַּהּ מִסְּבָרָא.

Traduction

GEMARA: The Gemara attempts to clarify: From where are these matters, that one must ask these questions in his home at nightfall of Shabbat, derived? Rabbi Yehoshua ben Levi said: As the verse said: ''And you shall know that your tent is in peace; and you shall visit your habitation, and shall not sin'' (Job 5:24). From here it is derived that one should visit his habitation, i.e., ask in his home, so that he will not come to sin. Rabba bar Rav Huna said: Although the Sages said that there are three things a person should, indeed he is required to, say in his home on Shabbat eve at nightfall, one must say them calmly so that the members of his household will accept them from him. If he says them harshly, his family members may mislead him and cause him to sin. Rav Ashi said: I did not hear this halakha of Rabba bar Rav Huna, but I fulfilled it based on my own reasoning.

הָא גוּפָא קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים צָרִיךְ אָדָם לוֹמַר בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ עֶרֶב שַׁבָּת עִם חֲשֵׁכָה. עִם חֲשֵׁכָה — אִין, סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁכָה — לָא. וַהֲדַר תָּנֵי: סָפֵק חֲשֵׁכָה סָפֵק אֵינוֹ חֲשֵׁכָה — מְעָרֵב.

Traduction

The Gemara asks: This mishna itself is difficult, as it contains an internal contradiction. On the one hand, you stated initially that there are three things a person must say in his home before Shabbat at nightfall, and this means: At nightfall, i.e., before nightfall, yes, he should say those things; when there is uncertainty whether it is nightfall and uncertainty whether it is not yet nightfall, no, he should not say them. Even if one were to ask then, it is no longer permitted to correct these matters. And then it taught: When there is uncertainty whether it is nightfall and uncertainty whether it is not yet nightfall, one may place an eiruv. One may correct the situation even then. Why did the mishna restrict asking these questions to an earlier time?

Rachi non traduit

גמ' עם חשכה. מבעוד יום הוא ויש שהות לעשר ולערב:

סִימָן: בְּגוּפְיָא זִימְרָא צִיפְּרָא בְּחַבְלָא דְמֵילָתָא.

Traduction

Incidentally, prior to answering this question, the Gemara lists all of the other halakhot in tractate Shabbat stated by the Sage who answers the question, with the mnemonic: Self, pruning, bird, cord, silk.

אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: לָא קַשְׁיָא, כָּאן בְּעֵירוּבֵי תְּחוּמִין, כָּאן בְּעֵירוּבֵי חֲצֵרוֹת.

Traduction

Rabbi Abba said that Rabbi Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: This is not difficult and there is no contradiction here. Here, at the beginning of the mishna, where it indicates that the eiruv can only be placed while it is still day, it is referring to the joining of Shabbat boundaries, which is based on a Torah law. Therefore, one must place this eiruv while it is definitely day. And here, where the mishna said that it is permitted even when it is uncertain whether or not it is already nighttime, it is referring to the joining of courtyards, which is more lenient and based merely on a stringency.

Rachi non traduit

בעירובי תחומין. תיקון מעליא דאסמכוה רבנן תחומין אקראי ואפי' למאן דאמר תחומין דרבנן כדאמרינן בעירובין (דף נא.) ילפינן מקום ממקום ומקום מניסה כו' אבל עירובי חצרות חומרא בעלמא הוא ולא מיקרי שביתה מעלייתא וספקא דבין השמשות שפיר דמי:

Tossefoth non traduit

לא קשיא כאן בעירובי תחומין כו'. נראה לר''ת כפירוש הקונטרס דבעירובי תחומין מחמרינן משום דאית להו סמך מן המקרא וכן פר''ח וכן יש בירושלמי וכן משמע בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מו:
וסם) גבי הא דקאמר הלכה כדברי המיקל בעירוב רב פפא אמר איצטריך סד''א ה''מ עירובי חצרות אבל בעירובי תחומין אימא לא ומעיקרא היה מפרש ר''ת דעירובי חצרות חמירי טפי דאין מערבין אלא בפת כדמשמע בפרק הדר (עירובין דף עא:) ובחלון (שם דף פא. ושם) אבל בעירובי תחומין מערבין בכל דבר חוץ ממים ומלח ואין נראה דהא ר''מ ס''ל דתחומין דאורייתא בפרק בכל מערבין (עירובין לה.) ואפ''ה אית ליה בהדר דעירובי חצרות בפת ובעירובי תחומין מערבין בכל דבר דלא אשכחן דפליג ר''מ אסתם משנה דבכל מערבין וטעמא דמקילי בתחומים דלא בעי פת משום דאין מערבין אלא לדבר מצוה:

וְאָמַר רָבָא: אָמְרוּ לוֹ שְׁנַיִם צֵא וְעָרֵב עָלֵינוּ, לְאֶחָד עֵירַב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, וּלְאֶחָד עֵירַב עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת — זֶה שֶׁעֵירַב עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, וְזֶה שֶׁעֵירַב עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ מִשֶּׁחָשֵׁכָה. שְׁנֵיהֶם קָנוּ עֵירוּב.

Traduction

In connection to this, the Gemara cites the halakha that Rava said in order to emphasize the rabbinic aspect of the halakhot of eiruv: One to whom two people said: Go and place an eiruv, a joining of courtyards (Rabbeinu Ḥananel), for us. For one of them he placed an eiruv while it was still day, and for one he placed an eiruv at twilight, when it is uncertain whether it is day or night. The one for whom he placed an eiruv while it was still day had his eiruv eaten during twilight, and the one for whom he placed an eiruv during twilight had his eiruv eaten after nightfall. The principle is as follows: Whether or not an eiruv takes effect is determined at the moment that Shabbat begins. If one placed the eiruv beforehand, and it remains intact at the moment Shabbat begins, the eiruv is in effect. However, if the eiruv that was placed at the appropriate time was eaten during twilight, it is problematic. Twilight is a period of uncertainty. There is uncertainty whether it is day, and consequently the eiruv was not in place at the moment that Shabbat began, or whether it is night, and it was in place. In the latter case, there is still uncertainty as to whether or not the eiruv was in place prior to Shabbat, so that it could take effect at all. In that case, Rava ruled that both of them acquired the eiruv.

Rachi non traduit

בין השמשות קונה עירוב. שהוא תחילת קדושת היום:

נאכל. שאכלו כלב או אדם:

שעירב עליו מבעוד יום. הניח עירוב לסוף התחום מבעוד יום ולא הספיק להחשיך ממש עד שנאכל בין השמשות:

שניהם קנו עירוב. דלגבי האי שנאכל בין השמשות משוינן ליה ליליא ואמרינן כבר קדש היום בעוד העירוב קיים וקנה עירוב דהלכה כר' יוסי דאמר בעירובין (דף לה.) ספק עירוב כשר ולגבי דהאי שהונח עליו בין השמשות ונתקיים עד שחשכה משוינן לבין השמשות יממא ועדיין לא קדש היום כשהונח ונמצא שהיה שם כבר בשעת קניית עירוב:

Tossefoth non traduit

נאכל עירובו משחשכה. לאו דווקא וה''ה לא נאכל:

שניהם קנו עירוב. פירש בקונטרס דרבא איירי בעירובי תחומין וכן משמע לשון צא וערב ואע''פ דספק חשכה אין מערבין עירובי תחומין ה''מ לכתחילה אבל בדיעבד כשר כר' יוסי דאמר (עירובין פ''ג דף לה.) ספק עירוב כשר וקשה לרשב''א דר' יוסי לית ליה התם גבי נפל עליו גל או נשרף או תרומה ונטמאה ספק עירוב [כשר] אלא משום חזקה כדתניא התם בהדיא (דף לו.) כיצד אמר רבי יוסי ספק עירוב כשר כו' אבל בספק כי הכא שהניחו בין השמשות או נאכל בין השמשות לא מכשר ומפר''ת דהכא מיירי בעירובי חצרות וכן פר''ח וכן מוכח בסוף הדר (עירובין דף עו.) וצא אשכחן נמי דלאו חוץ לעיר קאמר כמו צא ושכור לנו פועלים (ב''מ דף פג.):

מָה נַפְשָׁךְ. אִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יְמָמָא הוּא — בָּתְרָא לִיקְנֵי קַמָּא לָא לִיקְנֵי. וְאִי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לֵילְיָא הוּא — קַמָּא לִיקְנֵי בָּתְרָא לָא לִיקְנֵי! בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת סְפֵקָא הוּא, וּסְפֵקָא דְרַבָּנַן לְקוּלָּא.

Traduction

The Gemara is surprised by this: Whichever way you look at it, this ruling is difficult. If the twilight period is considered day, let the latter one acquire his eiruv, but let the first one not acquire his because his eiruv was eaten while it was still day. And if the twilight period is night, let the first one acquire his eiruv, but let the latter one not acquire his eiruv because his was not placed before Shabbat. In any event, it is impossible for the eiruv in both of these cases to be valid. The Gemara answers this according to Rava’s position: The status of twilight is uncertain, as it is unknown whether it is day, or night, or both, and uncertainty in the case of a rabbinic ordinance is ruled leniently. Therefore, in both cases the eiruv is acquired.

Rachi non traduit

בתרא ליקני. זה שהונח עליו בין השמשות:

קמא לא ליקני. שהרי נאכל מבעוד יום:

ה''ג ספקא דרבנן היא. כלומר הא מילתא דמספקא לן אי בין השמשות יממא או ליליא במילתא דרבנן איתרע לן בעירובי תחומין דרבנן וכל ספקא דרבנן לקולא:

[אָמַר] רָבָא: מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אֵין טוֹמְנִין בְּדָבָר שֶׁאֵינוֹ מוֹסִיף הֶבֶל מִשֶּׁחָשֵׁכָה? — גְּזֵרָה שֶׁמָּא יַרְתִּיחַ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: אִי הָכִי, בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת נָמֵי נִיגְזַר?! אֲמַר לֵיהּ: סְתָם קְדֵירוֹת רוֹתְחוֹת הֵן.

Traduction

And Rava said: Why did they say that one may not insulate hot water even in something that does not add heat, but only retains the pre-existing heat, from nightfall on Friday? It is a decree lest one come to boil the pot on Shabbat. Abaye said to him: If so, if it is due to concern that one may boil it, then during twilight we should also issue a decree and prohibit insulating in something that does not add heat. Rava said to him: During twilight, there is no reason to be concerned because at that time most pots are boiling, as they have just been taken off of the fire. Later at night the pots cool down and it is conceivable that one may come to boil them in order to restore the heat.

Rachi non traduit

ה''ג אמר רבא מפני מה אמרו אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל. כגון צמר ומוכין:

משחשכה. כדתנן במתניתין וטומנין את החמין טעמא דספק חשכה הא ודאי חשכה אין טומנין וסתם הטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל דאילו בדבר המוסיף הבל אפי' מבעוד יום אסור כדתנן בפ''ד (דף מז:) אין טומנין לא בגפת כו' גזירה שמא ימצא קדרתו שנצטננה כשירצה להטמינה וירתיחנה תחילה ונמצא מבשל בשבת:

אי הכא בין השמשות נמי ניגזר. דהא שבות מעלייתא היא דהא איכא גזירת איסור דאורייתא ותנא דמתניתין אית ליה דגזרו על השבות ביה''ש דקתני אין מעשרין את הודאי:

רותחות הן. שסמוך לביה''ש הוא מעבירם מעל האור וליכא למיחש לשמא נצטננה וירתיחנה:

וְאָמַר רָבָא:

Traduction

And Rava said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source