Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 17b

טָבִי רִישְׁבָּא אָמַר שְׁמוּאֵל: אַף גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה, בּוֹ בַּיּוֹם גָּזְרוּ. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: גְּזֵירָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְהוֹרָה בְּיַד יִשְׂרָאֵל.

Traduction

Tavi the bird hunter [rishba] that Shmuel said: The decree that growths of teruma, i.e., produce that grows from teruma that was planted in the ground, are considered teruma, the Sages also issued on that day. The Gemara asks: What is the reason for this decree? Rabbi Ḥanina said: A decree due to pure teruma in the hand of a non-priest Israelite. One who seeks to avoid giving teruma to a priest would plant it in the ground and thereby negate its teruma status. To prevent him from doing so, the Sages decreed that that which grows from the teruma is also considered teruma. Consequently, one would gain nothing by replanting the teruma.

Rachi non traduit

טבי. שם האיש:

רישבא. פורס נשבין לצוד חיה ועוף:

גידולי תרומה. אם זרעה ואפי' דבר שזרעו כלה כגון תבואה וקטנית:

תרומה טהורה ביד ישראל. ועינו צרה ליתנה לכהן וזורעה לבטלה מתורת תרומה:

אָמַר רָבָא: אִי דַּחֲשִׁידִי לְהָכִי, אַפְרוֹשֵׁי נָמֵי לָא לַיפְרְשׁוּ! (אֶלָּא אָמַר רָבָא: יִשְׂרָאֵל) כֵּיוָן דְּאֶפְשָׁר לְמֶעְבַּד חִטָּה אַחַת כְּדִשְׁמוּאֵל וְלָא קָעָבֵיד, הֵימוֹנֵי מְהֵימְנֵי. אֶלָּא גְּזֵירָה מִשּׁוּם תְּרוּמָה טְמֵאָה בְּיַד כֹּהֵן, דִילְמָא מַשְׁהֵי לַהּ גַּבֵּיהּ וְאָתֵי לִידֵי תַקָּלָה.

Traduction

Rava said: If they are suspected of that, let them refrain from separating teruma altogether. Rather, Rava said: We know that with regard to an Israelite, as opposed to a Levite, fundamentally it is possible to perform the mitzva of teruma by separating merely one grain of wheat, in accordance with the opinion of Shmuel, who said that by Torah law there is no fixed measure for teruma. By separating one grain of wheat as teruma for all the wheat on the threshing floor, one fulfills his obligation. Since he nevertheless did not take advantage of that possibility to exempt himself from the obligation of separating teruma, he is trustworthy, and there is no reason to suspect that he will seek to avoid giving teruma to the priest by planting it. Rather, the reason for the decree is due to impure teruma in the hand of a priest. A priest is forbidden to eat impure teruma and he is required to burn it. However, the priest is permitted to derive benefit from its burning. The Sages were concerned lest he keep the impure teruma with him until the season of sowing and sow his field with it, and, as a result, he encounter a stumbling-block because over time he is liable to forget that the teruma is impure and eat it.

Rachi non traduit

אי דחשידי להכי אפרושי נמי לא ליפרשו. אלא חטה אחת מן הכרי כדשמואל ומדאפרשו ש''מ לא חשידי:

משום תרומה טמאה ביד כהן. שאסורה באכילה ובא לזורעה וגזור שתהא בשמה הראשון והרי היא תרומה טמאה דחיישינן דילמא משהי לה עד זמן זריעה ואתי למיכל בטומאתה:

Tossefoth non traduit

כיון דאפשר למיעבד כשמואל מהימני. הקשה ריב''א תרומת מעשר דלא אפשר להו למיעבד כשמואל ליגזור ותירץ ר''י דמ''מ אמת הוא שגזרו אף על גידולי תרומה גדולה ורוצה לפרש טעם בכולן:
ומהר''ם אמר דתרומת מעשר מהימני הלוים דאין נותנין מעשר אלא לחברים וריב''א תירץ דאותן שהיו חשודים לא היו מפרישין כלל כדאמ' בסוטה וחברים שהיו מפרישים מהימני [תוס ישנים]:

דילמא משהי ליה גביה ואתי ביה לידי תקלה. פי' בקונטרס ולכך גזרו דאפי' יזרענה דהוי טמאה וקשה לר''י דאמר בהדיא בפרק כל שעה (פסח. ם דף לד. ושם) שתילי תרומה טמאה טהורים מלטמא ואסורין מלאכול פי' לזרים כדמפרש התם אלמא לכהנים שרי וי''ל כיון דאין נאכלין לזרים משום ריוח פורתא שמטהרין לא משהי גביה והא דהכא חיישינן לתקלה ובספ''ק דפסחים (דף כ:) אמרי ב''ה תעשה זילוף איכא למימר דהכא מודו ב''ה דפעמים שצריך להשהות שנה שלימה עד זמן זריעה:

וְאִידַּךְ, אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא: אַף מִי שֶׁהֶחֱשִׁיךְ לוֹ בַּדֶּרֶךְ נוֹתֵן כִּיסוֹ לְגוֹי — בּוֹ בַּיּוֹם גָּזְרוּ.

Traduction

With regard to the total of eighteen decrees, the Gemara asks: And what is the other decree? Rabbi Ḥiyya bar Ami said in the name of Ulla: In a case of one who was carrying a purse with money in it on Shabbat eve, and it got dark for him on the way, the Torah law permitted him to carry the purse in increments, each of which is less than four cubits. However, the Sages issued the following decree: It is prohibited to carry in increments; he should give his purse to a gentile accompanying him. This decree was also issued on that day.

Rachi non traduit

נותן כיסו לנכרי. ולא יטלטלנו פחות פחות מד' אמות:

וְאִידַּךְ, אָמַר בָּאלִי אָמַר אֲבִימִי סִנְוְותָאָה: פִּתָּן וְשַׁמְנָן וְיֵינָן וּבְנוֹתֵיהֶן — כּוּלָּן מִשְּׁמוֹנָה עָשָׂר דָּבָר הֵן. הָנִיחָא לְרַבִּי מֵאִיר, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹסֵי שִׁבְסְרֵי הָוְיָין! אִיכָּא הָא דְּרַב אַחָא בַּר אַדָּא. דְּאָמַר רַב אַחָא בַּר אַדָּא אָמַר רַבִּי יִצְחָק: גָּזְרוּ עַל פִּתָּן מִשּׁוּם שַׁמְנָן, וְעַל שַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן.

Traduction

And the other decree: The Sage Bali said that Avimi of Sanvata said: The decrees with regard to gentiles that prohibit their bread, and their oil, and their wine, and their daughters are all one decree of the eighteen matters. The Gemara asks: This works out well according to Rabbi Meir, as according to his opinion the Gemara already enumerated eighteen decrees. However, according to Rabbi Yosei, who holds that the dispute remains with regard to the matter of vessels in the courtyard, they are only seventeen. The Gemara answers: There is also that statement of Rav Aḥa bar Adda, as Rav Aḥa bar Adda said that Rabbi Yitzḥak said: The Sages issued a decree prohibiting eating their bread due to their oil. And they issued a decree prohibiting their oil due to their wine. Consequently, there are two separate decrees.

Rachi non traduit

סנוותאה. שם מקום:

ובנותיהן. במס' ע''ז פרכינן בנותיהן דאורייתא נינהו:

כולן מי''ח דברים הן. והא כולהו חדא היא דגזרו על פיתן משום שמנן ועל שמנן כו' כדלקמן:

הניחא לר''מ. דמנו להו להא דמניח כלים תחת הצינור הוו להו י''ח ט' דפסלי תרומה ואין קורין ואין פולין הא חדסר פשו להו ז' צינור ומרדע ובנות כותים ובוצר וגידולי תרומה ונותן כיסו ופיתן ושמנן חדא:

איכא הא. דמוסיף רב יצחק אדאבימי על דבר אחר משום ד''א:

Tossefoth non traduit

הניחא לר' מאיר אלא לרבי יוסי שבסרי הויין. ה''מ נמי למימר אלא לר' טרפון מאי איכא למימ' רש''י חשיב אין פולין ואין קורין בתרתי וכן משמע מדקתני בברייתא אלו מן ההלכות ולא קתני בברייתא אלא הנהו תרתי והא דלא חשיב מבחין בין בגדו לבגדי אשתו ושמש הבודק כוסות וקערות לאור הנר הנך. נפקו מכלל הני תרתי שהן עיקר מיהו קשה דלא מני רש''י הך דלא יאכל הזב עם הזבה דודאי מי''ח דבר הוה דקתני לה במתניתין בהדיא ולפי זה אוכל ראשון ואוכל שני חדא חשיב להו א''נ הבא ראשו ורובו במים שאובין וטהור שנפלו כו' חשיב חדא משום דאי לא הא לא קיימא הא כי היכי דפתן ושמנן ויינן ובנותיהן חשיב גזירה אחת וההיא דלא יאכל זב פרוש עם זב עם הארץ דקתני עלה בתוספתא אלו מן ההלכות איכא למימר דהוי בכלל לא יאכל הזב עם הזבה:

עַל פִּתָּן מִשּׁוּם שַׁמְנָן?! מַאי אוּלְמֵיהּ דְּשֶׁמֶן מִפַּת? אֶלָּא גָּזְרוּ עַל פִּתָּן וְשַׁמְנָן מִשּׁוּם יֵינָן, וְעַל יֵינָן מִשּׁוּם בְּנוֹתֵיהֶן, וְעַל בְּנוֹתֵיהֶן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר, וְעַל דָּבָר אַחֵר מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר. מַאי דָּבָר אַחֵר? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: גָּזְרוּ עַל תִּינוֹק גּוֹי שֶׁמְטַמֵּא בְּזִיבָה, שֶׁלֹּא יְהֵא תִּינוֹק יִשְׂרָאֵל רָגִיל אֶצְלוֹ בְּמִשְׁכַּב זָכוּר. אִי הָכִי, לְרַבִּי מֵאִיר נָמֵי תְּשַׁסְרֵי הָוְיָין! אוֹכָלִין וְכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַשְׁקִין בַּחֲדָא חָשֵׁיב לְהוּ.

Traduction

The Gemara wonders: They issued a decree on their bread because of their oil. In what way is the prohibition on oil stronger than the prohibition on bread? Rather, say that they issued a decree prohibiting their bread and their oil due to their wine. And they issued a decree prohibiting their wine due to the fact that it leads to familiarity, and people will come to marry their daughters. And they issued a decree prohibiting their daughters due to something else, idolatry. And they further issued a decree on something else, idolatry, due to something else. The Gemara asks: What is the something else alluded to here? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: They issued a decree on a gentile baby, according him the legal status that he transmits impurity as one with the legal status of a great zav, who experienced three emissions, even though he did not experience an emission. This was in order to distance Jewish children from gentile children so that a Jewish boy should not be accustomed to be with a gentile in homosexual relations. The Gemara asks: If so, according to Rabbi Meir it is difficult as well, as they are now nineteen decrees. The Gemara answers: Rabbi Meir counts the decrees of food items and vessels that became impure through contact with liquids as one. Consequently, according to Rabbi Meir, too, there are only eighteen decrees.

Rachi non traduit

ועל בנותיהן משום ד''א. ע''ז ועוד גזרו על ד''א שלא הוזכר כאן:

שמטמא בזיבה. ואפילו אינו זב:

אוכלין וכלים שנטמאו במשקין חדא חשיב להו:

Tossefoth non traduit

על פתן ושמנן משום יינן. הקשה ריב''א מ''ש שהחמירו טפי ביין לאסור בהנאה מפת ושמן ותירץ מפני שהיין משמח אלהים ואנשים והיו רגילין לנסכו אפי' שלא בפני ע''ז הואיל והוצרכו לאוסרו משום בנותיהם נתנו בו חכמים דין וחומר יין נסך ממש כיון דפעמים היו מנסכין אותו אפי' שלא בפני ע''ז:

ועל בנותיהם משום דבר אחר. ואם תאמר הניחא למ''ד דמפרש בפרק ב' דמסכתא ע''ז (דף לו:) דעל בנותיהם גזרו יחוד דשייך למיגזר משום ע''ז אלא למ''ד דעל בנותיהם גזרו נדות מה שייך הך גזירה לע''ז וי''ל דע''י שגזרו עליהם נדות יפרשו ממגען ולא יטמעו בהם כ''כ:

מַתְנִי' בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ וְסַמָּנִים וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין אוּנִּין שֶׁל פִּשְׁתָּן לְתוֹךְ הַתַּנּוּר אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּהְבִּילוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וְלֹא אֶת הַצֶּמֶר לַיּוֹרָה אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּקְלוֹט הָעַיִן, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין.

Traduction

MISHNA: In this mishna there is a fundamental dispute between Beit Hillel and Beit Shammai: Must one begin refraining from actions prohibited on Shabbat on Shabbat eve? Or, may one initiate an action prior to Shabbat, even if he knows that it will continue on its own on Shabbat itself? These are the details of that dispute: Beit Shammai say: One may only soak dry ink in water and dry plants, which produce dyes, in water and vetch for animal food to soften them in water on Shabbat eve, adjacent to Shabbat, if there is clearly sufficient time for them to soak for their designated purpose while it is still day, before Shabbat begins, and their continued soaking on Shabbat will have no effect. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may only place bundles of combed flax inside the oven on Shabbat eve if there is sufficient time so that they will be heated while it is still day. And one may only place wool into the dyer’s kettle if there is sufficient time for the wool to absorb the dye while it is still day. And Beit Hillel permit doing so.

Rachi non traduit

מתני' סמנין. לצבע:

כרשינין. למאכל בהמה בינ''א בלע''ז:

וב''ה מתירין. משנתן את המים מבעוד יום:

אונין. ארישב''א והן אגודות של פשתן מנופץ ונותנין אותו בקדרה לתנור ומתלבן:

שיהבילו. שיתחממו:

העין. הצבע שיקלוט מבעוד יום:

מתירין. לתתה מבעו''י והיא קולטת כל הלילה:

Tossefoth non traduit

אונין. פי' בקונ' נותנים בתנור ומתלבן וכן משמע בפ''ב (דף כז:) דאמרי' האונין של פשתן משיתלבנו:

בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין פּוֹרְסִין מְצוּדוֹת חַיָּה וְעוֹפוֹת וְדָגִים אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּצּוֹדוּ מִבְּעוֹד יוֹם, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין מוֹכְרִין לְגוֹי וְאֵין טוֹעֲנִין עִמּוֹ וְאֵין מַגְבִּיהִין עָלָיו אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְמָקוֹם קָרוֹב, וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: אֵין נוֹתְנִין עוֹרוֹת לְעַבְּדָן, וְלֹא כֵּלִים לְכוֹבֵס גּוֹי אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיֵּעָשׂוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבְכוּלָּן בֵּית הִלֵּל מַתִּירִין עִם

Traduction

Beit Shammai say: One may spread traps for an animal and birds and fish only if there is sufficient time remaining in the day for them to be trapped in them while it is still day, and Beit Hillel permit doing so even if there is not sufficient time remaining in the day. Beit Shammai say: One may only sell an item to a gentile on Shabbat eve, and one may only load a burden on his donkey with him, and one may only lift a burden on him if there remains sufficient time for the gentile to arrive to a near place prior to Shabbat, and the Jew will play no role in the performance of a prohibited labor by the gentile on Shabbat. And Beit Hillel permit doing so. Beit Shammai say: One may not give skins to a gentile tanner, nor clothes to a gentile launderer, unless there is sufficient time for work on them to be completed while it is still day, before Shabbat begins. And in all of them Beit Hillel permit doing so with

Rachi non traduit

ולא טוענין עמו. על החמור:

ולא מגביהין עליו. משאוי על כתיפו דנראה כמסייעו להוליך בשבת:

אלא כדי שיגיע למקום קרוב. כלומר שיהא המקום קרוב שיוליכנו שם מבעו''י:

Tossefoth non traduit

אין פורסין מצודות כו'. אע''ג דבשבת נמי אם פירש מצודה אינו חייב חטאת שאינו יודע אם יצוד אם לאו מ''מ גזרו לפרוש מצודה דפעמים אתי לידי חיוב חטאת כגון שבשעת פריסתו ילכוד דהכי. קתני בתוספתא הפורס מצודה לבהמה או לעוף ונכנס לתוכה חייב:

אלא בכדי שיצודו. וא''ת מנא ידע מתי יבא החיה וי''ל דבירושלמי מוקי לה בפורש בחורשין דמצוין שם חיותא ומיירי בענין זה שלא יוכל ללכוד במצודה אלא א' או ב' דהא מה מועיל שיצודו מבעוד יום אם יכול לצוד גם משחשכה:

אין מוכרים לנכרי. אף על גב דאי עביד להו בשבת לא מיחייב חטאת מ''מ מאחר שהנכרי מחמר או עושה בשבת בידים דבר שישראל אסור מן התורה גזרו רבנן עם חשכה כדפירש בקונטרס משום דמיחלף בשלוחו אבל בהנך דברים דרישא שאינו עושה בשבת איסור בידים לא גזרו אי לאו דמיחייב חטאת והיינו טעמא דאין נותנין עורות לעבדן:

אין נותנין עורות לעבדן וב''ה מתירין. מכאן היה נראה לר''ת להתיר על ידי קבלנות נכרי לבנות בשבת ועוד מביא ראיה מריחים דשרי ב''ה אליבא דרב יוסף בגמ' דמתירין להניח שם חיטין מבעוד יום ויניחנו כל השבת כל שכן קבלנות על ידי נכרים דשרי ואינו ראיה דידעי כ''ע שהריחים טוחנות מעצמם וידעי נמי שהחטין הושמו שם. מע''ש אבל קבלנות יאמרו שצוה להם בשבת לעשות ועוד מביא ראיה מסוף פ''ק דע''ז (דף כא:

ושם) דאמר רשב''ג משכיר אדם שדהו לנכרי מ''ט אריס אריסותיה קעביד וה''נ קבלנותיה קעביד ואף על גב דר''ש בן אלעזר פליג עליה קיימא לן כרשב''ג דסתם מתני' כוותיה והא דאמרינן במ''ק (דף יב. ושם) מקבלי קבולת בתוך התחום אסור חוץ לתחום מותר מוקי ר''ת התם כולה שמעתיה באבל ולכך החמיר ול''נ דהתם איכא דמחמרי בחול המועד טפי מבאבל ואפילו למאן דמחמרי טפי באבל מבחול המועד מודה בשבת דחמיר טפי ונראה לר''י דהא דשרי בשמעתין עורות לעבדן היינו בתלוש דלא מפרסמא מילתא שהנכרי עושה מלאכה בביתו ולא ידעי שהוא של ישראל וכן נמי אמר במ''ק (דף יא:
ושם) גבי אבל מלאכתו ביד אחרים בביתו לא יעשו בבית אחרים יעשו אבל קבלנות דמחובר דהוי ברשות ישראל דמפרסמא מלתא אסור בתוך התחום דהרואה יאמר שכירי יום נינהו והכי משמע בירושלמי דפירקין דקאמר התם אומני נכרים שהן עושים עם ישראל בתוך ביתו אסור בתוך ביתם מותר אמר ר' שמעון בן אלעזר בד''א בקבולת אבל בשכר אסור פירוש שכיר יום בד''א בתלוש אבל במחובר אסור ובעיר אחרת בין בתלוש בין במחובר מותר אמר ר''ש בר כהנא בשם רבי אחא בשבת ובאבל ובע''ז הלכה כר''ש בן אלעזר ורבינו תם נמי כשבנה את ביתו לא סמך על תשובתו ולא רצה להתיר: ומיהו בשדה מותר כרשב''ג דבשדה רגילות לעשות באריסות ולא. בשכירות יום וכשישראל אומר לנכרי לתקן מנעלים או לקנות אל יאמר תעשה למחר דא''כ הוי כשכיר יום אלא תעשה לכשתרצה ואם הביא לו נכרי כליו ויודע שכבסן בשבת אסור ללובשן בשבת דאמר לקמן (שבת קכב.) נכרי שהדליק נר בשביל ישראל אסור להשתמש לאורה (תוספות ישנים):

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source