Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 16b
רַב אָשֵׁי אָמַר: לְעוֹלָם לִכְלֵי חֶרֶס דָּמוּ, וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ לָא לִיטַּמּוּ מִגַּבָּן? — הוֹאִיל וְנִרְאֶה תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ.
Traduction
Rav Ashi said: There was never a need to equate glass vessels and metal vessels. Actually, glass vessels are likened to earthenware vessels in every sense. And that which was difficult for you, that if so, glass vessels, like other earthenware vessels, should not become impure from contact of their outer side with a source of ritual impurity; since in glass vessels its inner side looks like its outer side, the legal status of the outer side was equated with that of the inner side, as there is no visible separation between them.
Rachi non traduit
לעולם לכלי חרס דמו. הואיל וברייתן מן החול הלכך פשוטיהן טהורין ואין בהן טומאה [ישנה]:
הואיל ונראה תוכו. מבחוץ דרך דפנותיו לא חשיב גב אלא תוך:
Tossefoth non traduit
רב אשי אמר לעולם לכלי חרס דמו. הכא לית ליה לרב אשי טעמא הואיל וכי נשברו יש להם תקנה שוינהו כו' ומיהו לענין להצריכן טבילה כשהן חדשים אית ליה לרב אשי האי טעמא בהדיא בפרק בתרא דמסכת ע''ז (דף עה:):
שִׁמְעוֹן בֶּן שָׁטַח תִּיקֵּן כְּתוּבָה לָאִשָּׁה וְגָזַר טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת. כְּלֵי מַתָּכוֹת דְּאוֹרָיְיתָא נִינְהוּ! דִּכְתִיב: ''אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף וְגוֹ'''. לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לְטוּמְאָה יְשָׁנָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: מַעֲשֶׂה בְּשֶׁל צִיּוֹן הַמַּלְכָּה שֶׁעָשְׁתָה מִשְׁתֶּה לִבְנָהּ וְנִטְמְאוּ כָּל כֵּלֶיהָ, וְשִׁבְּרָתַן וּנְתָנָתַן לְצוֹרֵף וְרִיתְּכָן וְעָשָׂה מֵהֶן כֵּלִים חֲדָשִׁים. וְאָמְרוּ חֲכָמִים: יַחְזְרוּ לְטוּמְאָתָן יְשָׁנָה.
Traduction
We learned that Shimon ben Shataḥ instituted the formula of the marriage contract for a woman and decreed impurity upon metal vessels. The Gemara asks: Aren’t metal vessels impure by Torah law, as it is written: ''But the gold, and silver, and the bronze, and the iron, and the tin, and the lead. Anything that came in fire, make it pass through fire and it will be pure, but with the water of sprinkling it will be purified and anything that did not come in fire make it pass through water'' (Numbers 31:22–23)? The Gemara answers: This ordinance of Shimon ben Shataḥ with regard to the impurity of metal vessels in general was only needed with regard to previous impurity reassumed by metal vessels after they are recast. As Rav Yehuda said that Rav said: There was an incident involving Shimon ben Shataḥ’s sister, Shel Tziyyon the queen, who made a wedding feast for her son. All of her vessels became impure, and she broke them and gave them to the smith, and he welded the broken vessels together and made new vessels. And the Sages said: What she did was ineffective, as all the vessels will reassume their previous impurity.
Rachi non traduit
בשל ציון. בימי שמעון בן שטח היתה:
כל כליה. במת שהיתה צריכה להמתין הזאת שלישי ושביעי לפיכך שברתן למהר טהרתן לבו ביום:
וריתכן. שולד''י בלע''ז שמחבר כסף במקום שבר:
Tossefoth non traduit
דאמר רב יהודה מעשה בשל ציון המלכה. ומייתי ראיה דבימי שמעון בן שטח גזרו טומאה על כלי מתכות דיחזרו לטומאתן ישנה דהוא היה בימי של ציון המלכה כדאיתא בפרק ג' דתענית (דף כג:) דאמר מעשה בימי ר''ש בן שטח ושל ציון המלכה שהיו גשמים יורדים מע''ש לע''ש וכו':
מַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם גֶּדֶר מֵי חַטָּאת נָגְעוּ בָּהּ.
Traduction
With regard to the essence of the matter, the Gemara asks: What is the reason that they imposed a decree of previous impurity on metal vessels? The Gemara answers: Due to a fence constructed to maintain the integrity of the water of a purification offering, the Sages touched upon it. In order to purify a vessel that came into contact with a corpse, one is required to have the water of a purification offering sprinkled on the vessel on the third day and the seventh day after it became impure, as it is written: ''He should be purified with it on the third day and on the seventh day he will become pure, and if he is not purified with it on the third day and on the seventh day he will not become pure'' (Numbers 19:20). This involves a significant inconvenience. If people will prefer to break or damage impure metal vessels in order to purify them more easily, the use of water of a purification offering will become obsolete. As a result, the Sages decreed that metal vessels will remain impure until they undergo the purification process.
Rachi non traduit
גדר מי חטאת. נמצאו מי חטאת בטלים שאין לך אדם ממתין ז' ימים אלא שוברן ותשתכח תורת מי חטאת:
הָנִיחָא לְמַאן דְּאָמַר לֹא לְכָל הַטּוּמְאוֹת אָמְרוּ, אֶלָּא לְטוּמְאַת הַמֵּת בִּלְבַד אָמְרוּ — שַׁפִּיר.
Traduction
The Gemara asks: Granted, according to the one who said that they did not say the decree of previous impurity on metal vessels with regard to all forms of impurity; rather, they only said the decree with regard to the impurity caused by contact with a corpse, it works out well. In the case of impurity caused by contact with a corpse, the Sages issued this decree because its purification process is demanding. It requires immersion and sprinkling of the water of a purification offering on the third and the seventh days. However, with regard to other forms of impurity, whose purification is accomplished by means of immersion alone, a person will not break a vessel in order to avoid immersion. Consequently, there is no need to institute a decree in those cases.
Rachi non traduit
למ''ד כו'. לא ידענא היכא:
אמרו. שיחזרו:
Tossefoth non traduit
הניחא למ''ד דלא לכל הטומאות אמרו. רשב''ג סבירא ליה הכי (בתוספתא) דכלים (פי''א) גבי ההוא דמייתי לעיל (כלי עץ וכלי עור כו') ופליג את''ק דאמר סתמא יחזרו לטומאתן ישנה וטעמא משום דטומאת מת היא זמן מרובה וישבר ולא ירצה להמתין:
אֶלָּא לְמַאן דְּאָמַר לְכָל הַטּוּמְאוֹת אָמְרוּ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר? אָמַר אַבָּיֵי: גְּזֵירָה שֶׁמָּא לֹא יִקֳּבֶנּוּ בִּכְדֵי טָהֳרָתוֹ.
Traduction
However, according to the one who said that they said the decree of previous impurity in metal vessels with regard to all forms of impurity, which includes those forms of impurity that do not require sprinkling of the water of a purification offering for their purification, what is there to say as a rationale for the decree? Abaye said: Shimon ben Shataḥ instituted a decree due to the concern that perhaps he would not perforate that vessel with a hole large enough to render it ritually pure. To purify a vessel by breaking it, one must make a hole large enough to ensure that the vessel will no longer be able to hold the contents that it was designed to hold. Abaye explained that Shimon ben Shataḥ’s concern was that one who values the vessel will not break it sufficiently to render it ritually pure.
Rachi non traduit
בכדי טהרתו. כמוציא רמון:
רָבָא אָמַר: גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ טְבִילָה בַּת יוֹמָא עוֹלָה לָהּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַצְפִינְהוּ מִרְצָף.
Traduction
Rava said: It is a decree lest they say that immersion on the same day is sufficient for this vessel to be purified. People will be unaware of the manner in which the metal vessel became pure, and they will assume that its purity was achieved by means of immersion and not by means of breaking. That will lead them to the conclusion that any vessel becomes pure immediately upon immersion, and there is no need to wait for sunset, contrary to Torah law. Therefore, the Sages decreed that repaired vessels retain previous impurity. The Gemara asks: What is the practical difference between the reasons of Abaye and Rava? The Gemara answers: The difference between them is found in a case where he broke the vessel completely. If there was concern that perhaps he will not perforate it sufficiently, there is no longer room for concern. However, if there was concern lest people say that immersion is effective on that day, there remains room for concern.
Rachi non traduit
בת יומא. בלא הערב שמש שהרואה שנטמאו ומשתמשין בהן בו ביום ואינו יודע שנשברו סובר שהטבילום:
עולה. מועלת:
דרצפינהו מרצף. הריקן ושברן כולן כמו מאכולת רצופה שמא לא יקבנו ליכא ושמא יאמרו איכא ואיכא דאמרי שמא לא יקבנו איכא שמא יאמרו כו' ליכא דהא מינכר עשייה שנתחדש כולו וזה נראה בעיני:
וְאִידַּךְ מַאי הִיא? דִּתְנַן: הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּינּוֹר לְקַבֵּל בָּהֶן מֵי גְּשָׁמִים — אֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים וְאֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים, וַאֲפִילּוּ כְּלֵי אֲבָנִים וּכְלֵי אֲדָמָה וּכְלֵי גְלָלִים — פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוֶה. אֶחָד הַמַּנִּיחַ וְאֶחָד הַשּׁוֹכֵחַ, דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. וּבֵית הִלֵּל מְטַהֲרִין בַּשּׁוֹכֵחַ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר: נִמְנוּ וְרַבּוּ בֵּית שַׁמַּאי עַל בֵּית הִלֵּל. וּמוֹדִים בֵּית שַׁמַּאי בַּשּׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר, שֶׁהוּא טָהוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: עֲדַיִין מַחֲלוֹקֶת בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.
Traduction
To this point, several, but not all, of the eighteen decrees were enumerated. The Gemara asks: And what is the other decree? The Gemara answers: As we learned in a mishna in tractate Mikvaot: One who places vessels under the drain pipe in order to collect rainwater, the water collected in the vessels is considered drawn water. This is true both in the case of large vessels which, due to their size, do not become impure, and in the case of small vessels. And even if they were stone vessels and earth vessels and dung vessels, made from dry cattle dung, which are not considered vessels in terms of ritual impurity and do not become impure at all, this ruling applies. The water in the vessels is considered drawn water in all respects. If it leaked from those vessels and flowed into a ritual bath that had not yet reached its full measure, forty se’a, and filled it, the water invalidates the ritual bath. The Gemara adds that this halakha applies both in a case where one places the vessels beneath the drainpipe with premeditated intent to collect the water flowing through it as well as in a case where one forgets the vessels there and they are filled unintentionally; this is the statement of Beit Shammai. And Beit Hillel deem the ritual bath pure, i.e., fit to complete the full measure of the ritual bath, in a case where one forgets the vessels. Rabbi Meir said: They were counted in the attic of Ḥananya ben Ḥizkiya and Beit Shammai outnumbered Beit Hillel. And Rabbi Meir said that Beit Shammai agree with Beit Hillel that in a case where one forgets vessels in the courtyard and they fill with rainwater, the water is pure. Rabbi Yosei said: The dispute still remains in place, and Beit Shammai did not agree with Beit Hillel at all.
Rachi non traduit
תחת הצינור. שקבעו ולבסוף חקקו להמשיך מים למקוה דשוב אינו פוסל אבל הכלים פוסלים משום שאיבה:
ואחד כלים קטנים. דלא תימא לא חשיבי:
ואפילו כלי גללים. שאינם קרויין כלים לענין קבלת טומאה הוו כלים לענין שאיבה:
גללים. שייש:
כלי אדמה. דלאו ע''י גיבול הוא ככלי נתר וכלי חרס:
מטהרין. דשוכח לא חשיבה שאיבה הואיל ולא לכך נתכוון:
בחצר. שלא תחת הצינור ונתמלא מן הנוטפין ונפלו למקוה שהוא טהור דבמניח תחת הצינור וכשהניחן בשעת קישור עבים ואח''כ נתפזרו ושכחן כדמוקי לקמן הוא דפליגי ביה דגלי דעתיה שרצה שיפלו לתוכו ומשום פזור עבים לא בטלה מחשבתו ראשונה אבל במונח בחצר ואפי' בשעת קישור ונתפזרו לא מוכחא מחשבה קמייתא שפיר מעיקרא הלכך בטלה:
במקומה עומדת. במניח תחת הצינור בקישור עבים לא נמנו ורבו עליה לבטל דברי בית הלל דלא חזרו בהן:
Tossefoth non traduit
אחד כלים גדולים. שמרוב גודלן אינן מקבלים טומאה כגון כלי עץ שהן יתרים על ארבעים סאה שאינן מיטלטלים מלא וריקן אפ''ה מיקרי שאיבה ואחד כלים קטנים כדתנן במס' כלים (פ''ב מ''ב) ומייתי לה בפ' אלו טריפות (ח לין דף נד:) הדקין שבכלי חרס הן וקרקרותיהן ודפנותיהם יושבין שלא מסומכים שעורן מכדי סיכת קטן ועד לוג אבל בציר מהכי טהורים:
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: דְּבֵי רַב אָמְרִי: הַכֹּל מוֹדִים כְּשֶׁהִנִּיחָם בִּשְׁעַת קִישּׁוּר עָבִים, טְמֵאִים. בִּשְׁעַת פִּיזּוּר עָבִים — דִּבְרֵי הַכֹּל טְהוֹרִין. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא שֶׁהִנִּיחָם בִּשְׁעַת קִישּׁוּר עָבִים, וְנִתְפַּזְּרוּ, וְחָזְרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ. מָר סָבַר בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ, וּמָר סָבַר לֹא בָּטְלָה מַחְשַׁבְתּוֹ.
Traduction
Rav Mesharshiya said: The Sages of the school of Rav say: Everyone agrees that if he placed the vessels in the courtyard at the time of the massing of the clouds, a sign that it is about to rain, just before it began to rain, then the water in the vessels is impure, unfit, as he certainly intended that the water fill the vessels. If one placed the vessels at the time of the dispersal of the clouds, and then the clouds massed together, and then rain fell and the vessels filled with the rainwater, everyone agrees that the water is pure. It is fit to fill the ritual bath to its capacity because at the time that he placed the vessels under the drainpipe his intention was not that they fill with rainwater. They only disagreed in a case where he placed them at the time of the massing of the clouds, and the clouds dispersed, and rain did not fall then, and only later the clouds massed again, and rain fell and filled the vessels. In that case, this Sage, Beit Hillel, holds that because the clouds dispersed after he placed the vessels, his thought to fill the vessels with water was negated. The vessels remained in the courtyard due to his forgetfulness, and when they filled afterward it was not his intention that they fill. And this Sage, Beit Shammai, holds that his thought was not negated, as his original intention was ultimately fulfilled despite the delay in its fulfillment.
Rachi non traduit
הניחן. תחת הצינור בשעת קישור עבים ואיחרו גשמים לבוא ויצא למלאכתו ושכחן דברי הכל הואיל ומתחלה לכך נתכוון לא בטלה מחשבתו בשכחתו:
דברי הכל טהורים. דליכא גלויי דעתא:
בטלה מחשבתו. דכי נתפזרו אסח דעתיה דסבר לא ירדו גשמים עוד:
וּלְרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר מַחֲלוֹקֶת עֲדַיִין בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, בָּצְרִי לְהוּ! אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: אַף בְּנוֹת כּוּתִים נִדּוֹת מֵעֲרִיסָתָן — בּוֹ בַּיּוֹם גָּזְרוּ.
Traduction
The Gemara wonders: Indeed, according to Rabbi Meir, another decree was added to the total. However, according to Rabbi Yosei, who said that in this case the dispute still remains in place, the tally of eighteen decrees is lacking. Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The decree that the daughters of the Samaritans [kutim] are considered to already have the status of menstruating women from their cradle, their birth, they issued on that day. The halakha is that any female who sees blood of menstruation is impure, regardless of her age, even if she is a day old. The Samaritans did not accept that halakha. Consequently, it is possible that there were girls among them who saw blood of menstruation before their coming-of-age, and the Samaritans ignored their impurity. Therefore, due to this uncertainty, the Sages decreed impurity on all daughters of the Samaritans from birth.
Rachi non traduit
בצרי להו. י''ח דבר שאין זו מן המנין דכל זמן שלא נמנו ורבו הויא הלכה כבית הלל וטהור:
נדות מעריסתן. מיום שנולדה דגזרינן דילמא חזאי נדות דקטנה בת יומא מטמאה בנדה דתניא אין לי אלא אשה תינוקת בת יום אחד לנדה מנין תלמוד לומר ואשה וכותים אין דורשין מדרש זה וכי חזיין לא מפרשי לה הלכך גזור בהו רבנן:
Tossefoth non traduit
אף בנות כותים. תימה לר''י דבריש בנות כותים (נדה דל''ב. ושם) מוקי לה כר''מ דחייש למיעוטא והאי טעמא לא שייך אלא למ''ד כותים גרי אמת הן ואם ראתה טמאה מדאורייתא אבל למ''ד כותים גרי אריות הן לא שייך האי טעמא דאפי' אם ראתה טהורה מדאורייתא דעו''ג לא מטמאו בזיבה ובשמעתין מוכח דלכ''ע בנות כותים הוי מי''ח דבר ולמאן דלא חייש למיעוטא או למ''ד גרי אריות הן היכי מני לה בי''ח דבר ועוד דר' יוסי אית ליה דגרי אריות הן במנחות בפרק רבי ישמעאל (מנחות דף סו:

ושם) דאית ליה תורמין משל עו''ג על של כותים ומשל כותים על של עו''ג והכא חשיב אליבי' בנות כותים בי''ח דבר וי''ל דבנות כותים אתיא לכ''ע וגזרו עליהן שיהיו נדות שלא יטמעו בהן והא דמוקי התם מתני' כר''מ משום דסיפא מוכחא דלא הוי משום טימוע דקתני הכותים מטמאין משכב התחתון כעליון מפני שהן בועלי נדות מספק ומסיים ואין שורפין עליהן את התרומה מפני שטומאתן ספק משמע דקאי אף אקטנות דאיירי בהן והא דקאמר התם רבי יוסי מעשה היה בעינבול והטבילוה קודם לאמה לאו משום דחייש למיעוט מייתי ראיה דמיעוט דשכיח הוא דהא טעמא דרבי יוסי משום טימוע אלא לכך מייתי ראיה דאי לאו דשכיח הוא לא הוי לן למיגזר שיהו נדות מעריסותיהם משום טימוע דלא ליהוי כחוכא ואיטלולא וא''ת היכי חשיב ליה לר''מ בי''ח דבר והלא בלאו הכי בכל מקום חייש ר' מאיר למיעוטא וי''ל דהכא הוצרכו לגזור משום דדמי לחזקה ורובא שלא ראתה דמסתמא עם יציאתה לעולם לא ראתה ואוקמי אחזקה וסמוך רובא לחזקה ואיתרע ליה מיעוטא ולא הוה חייש רבי מאיר אי לאו דגזרו ליה בי''ח דבר דהוה ליה מיעוטא דמיעוטא כדמוכח בריש פרק בתרא דיבמות (דף קיט.) וא''ת למ''ד בפ''ב דמסכתא ע''ז (דף לו:) גזרו על בנותיהן משום דבר אחר היינו שיהו נדות מעריסותן אמאי חשיב להו בתרתי גזרות בנותיהן ובנות כותים וי''ל דצריכי דאי גזרו בעו''ג ה''א משום דאדוקי בעבודת כוכבים טפי אבל בנות כותים לא ואי גזרו בכותים משום דרגילין ושייכי טפי גבי ישראל מעובדי כוכבים אבל עכו''ם לא:
וְאִידַּךְ מַאי הִיא? דִּתְנַן: כָּל הַמִּטַּלְטְלִין מְבִיאִין אֶת הַטּוּמְאָה בְּעוֹבִי הַמַּרְדֵּעַ. אָמַר רַבִּי טַרְפוֹן:
Traduction
The Gemara asks: And what is the other decree? The Gemara answers that another decree is as we learned a halakhic tradition in a mishna that all movable objects with the width of an ox goad, a long stick for prodding and directing a plowing animal, transmit impurity. If one side of the object was over a corpse and the other side of the object was over vessels, the vessels become impure due to the impurity of a tent over a corpse. Rabbi Tarfon said:
Rachi non traduit
כל המטלטלין מביאין את הטומאה. משום אהל שאם איהל ראשו אחד על המת וראשו אחד על הכלים מביאין להן טומאת אהל המת ליטמא ז' ימים ולהיות אב הטומאה כדין אהל טמא:
בעובי המרדע. אפילו אין בהן פותח טפח אלא כעובי המרדע ולקמן מפרש יש בהיקפו טפח חוט טפח צריך להקיפו ואף על גב דאהל דאורייתא פחות מטפח לא הוי דהלכה למשה מסיני הוא כשאר כל השיעורין הכא גזור רבנן היקפו משום עביו:
Tossefoth non traduit
כל המטלטלין. נקט מטלטלין משום שלא גזרו טומאת אהל בעובי המרדע אלא על האדם הנושאן אבל בפותח טפח אפילו במחוברים נמי מביאין את הטומאה דדוקא זרעים וירקות לפי שאין בהן ממש קתני התם דלא מביאין ולא חוצצים דהוי כמו טיפת הברד והשלג וכפור והגליד והמלח אבל אילן המיסך על הארץ קתני התם דמביא את הטומאה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source