Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 141a
דְּאִית לַהּ רִירֵי.
Traduction
which has spittle.
וְהָא דְּקָתָנֵי ''נוֹטְלִין מִלִּפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ רַע'' — בַּחֲמוֹר, דְּלָא דָּיֵיק וְאָכֵיל. ''וְנוֹתְנִין לִפְנֵי בְּהֵמָה שֶׁפִּיהָ יָפֶה'' — בְּפָרָה, דְּדָיְיקָא וְאָכְלָה.
Traduction
And that which was taught in the other baraita: One may take hay from before an animal whose mouth is foul, is referring to a donkey. Its mouth is foul because it does not discern between different foods and it eats everything. And the statement: One may place it before an animal whose mouth is fine, is referring to a cow, which discerns between different foods and only then it eats.
מַתְנִי' הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה — לֹא יְנַעְנְעֶנּוּ בְּיָדוֹ, אֶלָּא מְנַעַנְעוֹ בְּגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין — מְנַעַנְעוֹ בְּיָדוֹ.
Traduction
MISHNA: With regard to straw that is on top of a bed, if a person wishes to lie on it, he may not move it with his hand to smooth it, as the straw is set aside for kindling; rather, he may move it with his body. Since moving straw with one’s body is not the usual manner, it is permitted. And if the straw was designated as animal food, or a pillow or sheet was on it, which would clearly indicate that the straw was placed on the bed so one could sleep on it, the straw is not considered set-aside, and one may move it even with his hand.
Rachi non traduit
מתני' הקש שעל המטה. וסתמא להסקה ומוקצה הוא ובא לשכב עליו ומנענעו כדי שיהא צף ורך לשכב:
לא ינענענו בידו. דמוקצה הוא:
אבל מנענעו בגופו. בכתפיו וטלטול מן הצד הוא דלא שמיה טלטול:
או שהיה עליו כר או סדין. דגלי דעתיה דאקצייה לשכיבה מעתה תורת כלי עליו:
מַכְבֵּשׁ שֶׁל בַּעֲלֵי בָתִּים — מַתִּירִין, אֲבָל לֹא כּוֹבְשִׁין. וְשֶׁל כּוֹבְסִין — לֹא יִגַּע בּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה מוּתָּר מֵעֶרֶב שַׁבָּת — מַתִּיר אֶת כּוּלּוֹ וְשׁוֹמְטוֹ.
Traduction
A press which belongs to a homeowner, one may loosen it on Shabbat. This press is used to dry and press clothing after laundering. One loosens it to remove clothing from it. However, one may not press clothing with it on Shabbat. And in the case of a press that belongs to a launderer, which is made specifically for pressing and requires professional expertise for its operation, one may not touch it. Rabbi Yehuda says: If the launderer’s press was loosened somewhat on Shabbat eve, he may loosen it completely on Shabbat and remove the garment.
Rachi non traduit
מכבש. פריש''א שני לווחים ארוכים וכבדים וסודרין בגדים על התחתון ומורידין העליון עליו וכובשים את הבגדים על ידי יתדות שיש עמודים קבועין מנוקבין בארבע הפיאות של התחתונות והעליונה מנוקבת בארבע זויותיה ועולה ויורדת בעמודים וכפי מה שהוא רוצה לכבוש מורידה ותוחב יתד בנקב העמוד ואינה יכולה לעלות:
מתירין. את המכבש שנוטל את היתד והוא ניתר דהיינו צורך שבת שנוטל את הכלים:
אבל לא כובשין. דהיינו צורך חול:
ושל כובסין לא יגע בו. מפני שהוא עשוי לתקן הבגדים ותוחבו בחזקה ומיהדק והתרה שלו דומה לסתירה:
גְּמָ' אָמַר רַב נַחְמָן: הַאי פּוּגְלָא, מִלְּמַעְלָה לְמַטָּה — שְׁרֵי. מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה — אֲסִיר.
Traduction
GEMARA: With regard to moving items that are set aside, the Gemara cites that which Rav Naḥman said: This radish, which was buried in the earth, if it was buried from top to bottom, with its wide end at the top and its narrow end at the bottom, it is permitted to remove it on Shabbat. When the radish is buried in that manner, one does not move the earth when he removes the radish. However, if the radish was buried in the earth from bottom to top, with the wide end at the bottom, it is prohibited.
אָמַר רַב אַדָּא בַּר אַבָּא, אָמְרִי בֵּי רַב: תְּנֵינָא דְּלָא כְּרַב נַחְמָן. הַקַּשׁ שֶׁעַל גַּבֵּי הַמִּטָּה — לֹא יְנַעַנְעֶנּוּ בְּיָדוֹ, אֲבָל מְנַעַנְעוֹ בְּגוּפוֹ. וְאִם הָיָה מַאֲכַל בְּהֵמָה, אוֹ שֶׁהָיָה עָלָיו כַּר אוֹ סָדִין — מְנַעַנְעוֹ בְּיָדוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ טִלְטוּל מִן הַצַּד — לָא שְׁמֵיהּ טִלְטוּל. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rav Adda bar Abba said: They say in the school of Rav: We already learned in the mishna that the halakha is not in accordance with the opinion of Rav Naḥman: With regard to straw on top of a bed, one may not move it with his hand, but he may move it with his body. And if it is animal food, or a pillow or sheet is on it, he may move it even with his hand. Conclude from here that moving an item in an atypical manner is not considered moving. The Gemara concludes: Indeed, conclude from here that this is indeed the case.
Rachi non traduit
גמ' האי פוגלא. צנון שטומנין בקרקע להתקיים כשבא לחלצו מלמעלה למטה שרי אם היה ראשה מלמעלה ועוקצה מלמטה וחולצה מראשה העבה תחילה ועוקצה נמשך אחריה מותר לפי שהגומא רחבה מלמעלה ואין מזיזין הקרקע כשהוא שומטה אבל אם חולצה מלמטה למעלה שתחתונה נתון למעלה וראש עליונה שהוא עב נתון למטה והוא שומטה מסופה לראשה אסור לפי שהגומא קצרה מלמעלה וכשהוא חולצה מזיז העפר ומטלטלו ואע''ג דטלטול מן הצד הוא שמיה טלטול ואסור:
תנינא דלא כר''נ. דאילו ממתניתין שמעינן דלא שמיה טלטול דקתני מנענעו בגופו:
Tossefoth non traduit
הקש שע''ג המטה. בריש פרק כירה (שבת דף לו:) פי' מה הוא קש:
אָמַר רַב יְהוּדָה: הָנֵי פִּלְפְּלֵי, מֵידַק חֲדָא חֲדָא בְּקַתָּא דְסַכִּינָא — שְׁרֵי, תַּרְתֵּי — אֲסִיר. רָבָא אָמַר: כֵּיוָן דִּמְשַׁנֵּי — אֲפִילּוּ טוּבָא נָמֵי.
Traduction
The Gemara cites a somewhat similar case. Rav Yehuda said: In the case of these peppers, crushing them one by one with the handle of a knife is permitted. However, crushing two at a time is prohibited, because it appears to be a prohibited labor. Rava said: Since he alters the manner in which he performs this activity, even crushing many at a time is also permitted.
Rachi non traduit
מידק. דייק:
חדא חדא. לאו טוחן הוא אלא כלאחר יד:
דקמשני. שלא ברחים ושלא במדוכה:
Tossefoth non traduit
הני פלפלי מידק חדא כו'. פירש ר''ת בשאלתות דרב אחאי בפרשת אמור אל הכהנים מפרש דבי''ט מיירי וקשה לר' דהוה ליה לפרש בהדיא כיון דבמכילתין לא מיירי אלא בשבת ועוד היכי אסר רב יהודה כולי האי בפלפלין הא אפילו מלח שרינא בפ''ק דביצה (ד' יד.) במדוך של עץ אלא נראה לרבי דהכא בשבת איירי ואגב דאיירי בטלטול ע''י שינוי מייתי ליה הכא ובכולה שמעתא נמי מייתי מילי דשבת טובא אע''ג דלא שייכן הכא כולי האי אבל בי''ט נראה לר''י דשרי בלא שינוי אפי' במדוך של אבן כשאר תבלין דתנן בפ''ק דביצה (שם) ב''ה אומר תבלין נדוכין במדוך של אבן והמלח במדוך של עץ ואמרי' בגמרא דכ''ע מלח בעי שינוי מ''ט רב הונא ורב חסדא חד אמר כל הקדרות כולן צריכות מלח ואין כל הקדרות צריכות תבלין וחד אמר כולן מפיגין טעמן ומלח אין מפיגה טעמא מאי בינייהו איכא בינייהו דידע מאי בעי בשולי אי נמי מוריקא פירוש מוריקא אינה מפיגה טעמא למ''ד משום הפגת טעם אסור ולמ''ד משום כל הקדרות כו' שרי א''כ פלפלין דהכא נמי שרי דאין כל הקדרות צריכות פלפלין וא''כ (ס''א ואי נמי) למ''ד נמי משום הפגת טעם פלפלין שרו דצריך לומר נמי שמפיגים טעמם מדלא קאמר איכא בינייהו פלפלין ומיהו אומר רבי דאין זה דקדוק שצריך לפרש שם בע''א דקשיא למ''ד דשרי מוריקא משום דאין כל הקדרות צריכות מוריקא א''כ יהא מותר לקוצרו ולחותכו מן המחובר אע''כ צריך לפרש יש בו הפגת טעם ולא כשאר תבלין להכי שרי למ''ד אין כל הקדרות כו' כיון דאיכא נמי קצת הפגת טעמא והשתא אתי שפיר דלקצור אסור ומהשתא אין ראיה להתיר פלפלין דשמא אין בהם הפגת טעם כלל ומיהו אומר ר''י דע''כ הם מפיגין טעמם דתנן בפ''ב דביצה (ד' כג.) ג' דברים רבי אלעזר בן עזריה מתיר וחכמים אוסרין שוחקין את הפלפלין ברחים שלהן והיכי הוה שרי רבי אלעזר בן עזריה אי לא מפיגין טעמא ואין סברא לומר דבהא פליגי רבי אלעזר בן עזריה ורבנן דמר סבר דמפיגין טעמא ומר סבר אין מפיגין טעמא אלא מדשרי ר' אלעזר בן עזריה ש''מ דמפיגין טעמא ורבנן דאסרי משום דברחים שלהם מיחזי ' טפי כי עובדא דחול ועוד תניא בהדיא בתוספתא דביצה בתר פלוגתא דבית שמאי ובית הלל הפלפלין כתבלין על כן נראה לר''י דמותר לכתוש פלפלין ביום טוב אפילו במדוך של אבן ומיהו היכא דידע מאי קדרה בעי בשולי אסור במדוך של אבן דלא ידענא כמאן הלכתא ואזלינן לחומרא ולא שייך למימר בשל סופרים הלך אחר המיקל היכא דאם הוא קולא בדבר אחד חומרא הוא בדבר אחר מיהו במדוך של עץ ממ''נ שרי אפי' במדוכה של אבן כעין שלנו שקורין מורטיי''ר כיון שהמדוך של עץ דלא אסרינן התם היכא דידע מאי קדרה בעי בשולי אלא בלא שינוי ושומין הנדוכים בי''ט נראה לר''י דשרי אפי' ידע מאי קדרה בעי בשולי לפי שמפיגין טעמן יותר מדאי ושרי מידי דהוי אשוחט ומבשל דשרי לכ''ע אפילו יודע מאי קדרה בעי בשולי דנראה הוא דהפגת טעם היינו שתש כח התבלין ואינם חדין כל כך ויכול לתקן הדבר כשמרבה התבלין אבל הפגת טעם שומין אין יכול לתקן מידי דהוה אשוחט ואופה ומבשל וגם רוח רעה שורה עליהן [נדה יז] אם דכן מערב י''ט אפילו במדוך של אבן או של ברזל שרי ועוד דאין נראה. שיהו בכלל תבלין דלא מיקרי תבלין אלא בירקות כעין כמון אבל שומין ובצלים אינם בכלל תבלין:

אָמַר רַב יְהוּדָה: מַאן דְּסָחֵי בְּמַיָּא — לִינַגֵּיב נַפְשֵׁיהּ בְּרֵישָׁא וַהֲדַר לִיסְלֵיק, דִילְמָא אָתֵי לְאֵתוֹיֵי אַרְבַּע אַמּוֹת בְּכַרְמְלִית.
Traduction
Rav Yehuda also said: One who bathes in water should first dry himself immediately upon exiting, and then ascend to the coast, lest he come to carry the remaining drops of water on his body four cubits in a karmelit.
Rachi non traduit
לאתויי ד' אמות. מים שעליו:
Tossefoth non traduit
דילמא אתי לאשוויי גומות. אע''ג דרבא ס''ל בסוף פ''ב דביצה (ד' כג.) בדבר שאין מתכוין כר''ש גזרינן הכא כשיהא עסוק לקנח רגלו ישכח שבת ויתכוין לאשוויי גומות כעין שמצינו בפ' בתרא דעירובין (ד' קד.) דנשים המשחקות באגוזים ובתפוחים אסור דילמא אתי לאשוויי גומות כלומר במתכוין שמשכחת שבת מחמת שחוק שלהן:
אִי הָכִי, כִּי קָא נָחֵית נָמֵי, קָא דָּחֵי כֹּחוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, וַאֲסִיר! כֹּחוֹ בְּכַרְמְלִית — לָא גְזַרוּ.
Traduction
The Gemara asks: If so, if there is a concern about carrying water, there should be concern when one descends into the water as well. In that case, his force propels water four cubits into the river, and it should be prohibited. The Gemara answers: With regard to movement that results from his force in a karmelit, the Sages did not issue a decree. Since one does not directly propel the water, but the water moves only as an extension of his motion, and since the river is a karmelit, and the prohibition to carry there is only a rabbinic law, the Sages did not issue a decree for one who descends into the water.
Rachi non traduit
קא דחי כחו. את המים ד' אמות:
אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב יְהוּדָה: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי רַגְלוֹ — מְקַנְּחוֹ בַּקַּרְקַע, וְאֵין מְקַנְּחוֹ בַּכּוֹתֶל.
Traduction
In a similar decree, Abaye said, and some say that it was stated by Rav Yehuda: If one has mud on his foot, he may wipe it on the ground on Shabbat, but he may not wipe it on a wall.
אָמַר רָבָא: מַאי טַעְמָא בַּכּוֹתֶל לָא, מִשּׁוּם דְּמֶיחְזֵי כְּבוֹנֶה? הָא בִּנְיָן חַקְלָאָה הוּא!
Traduction
Rava said: What is the reason that he may not wipe it off on a wall? Is it because it appears like building, as he is adding plaster to the wall? That is the building of a field laborer, which is not an actual building. There is no concern in that case because in adding plaster to that building, one does not perform the prohibited labor of building.
אֶלָּא אָמַר רָבָא: מְקַנְּחוֹ בַּכּוֹתֶל וְאֵין מְקַנְּחוֹ בַּקַּרְקַע — דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת.
Traduction
Rather, Rava said: On the contrary, He may wipe it on a wall, but he may not wipe it on the ground. This is due to the concern lest one come to level holes in the ground while wiping his foot.
אִיתְּמַר. מָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — אָסוּר. רַב פָּפָּא אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — מוּתָּר.
Traduction
It is stated that other amora’im disputed this issue. Mar, son of Ravina, said: Both this, wiping the mud on a wall, and that, wiping the mud on the ground, are prohibited. Rav Pappa said: Both this and that are permitted.
Rachi non traduit
אחד זה ואחד זה אסור. זה משום בונה וזה משום אשוויי גומות:
אחד זה ואחד זה מותר. אין דרך מתכוין בכך וקי''ל כר''ש:
לְמָר בְּרֵיהּ דְּרָבִינָא בְּמַאי מְקַנְּחִי לֵיהּ? מְקַנְּחִי לֵיהּ בְּקוֹרָה.
Traduction
The Gemara asks: According to the opinion of Mar, son of Ravina, with what may he wipe his foot? The Gemara answers: Even according to his opinion, there is a permitted manner to clean his foot; he wipes it on a beam on the ground.
Rachi non traduit
בקורה. בעץ המוטל על הקרקע:
אָמַר רָבָא: לָא לִיתִּיב אִינִישׁ אַפּוּמֵּיהּ דְּלִיחְיָיא, דִילְמָא מִיגַּנְדְּרָא לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי.
Traduction
Rava said: A person should not sit on Shabbat right at the entrance to a closed alleyway where a side post is placed as a symbolic partition enabling one to carry inside the alleyway. The reason for this is that perhaps an object will roll into the public domain and one will come to get it, as there is no conspicuous demarcation between inside and outside the alleyway.
Rachi non traduit
אפומא דלחייא. של מבוי דליכא הכירא:
וְאָמַר רָבָא: לָא לִיצַדֵּד אִינִישׁ כּוּבָּא, דִּילְמָא אָתֵי לְאַשְׁווֹיֵי גּוּמּוֹת.
Traduction
And Rava also said a similar decree: A person may not position a barrel on a dirt floor, lest he come to level holes in the ground while smoothing the surface upon which he is positioning the barrel.
וְאָמַר רָבָא: לָא לִיהַדֵּק אִינִישׁ אוּדְרָא בְּפוּמָּא דְשִׁישָׁא, דִילְמָא אָתֵי לִידֵי סְחִיטָה.
Traduction
And furthermore, Rava said: A person may not stuff a rag into the mouth of a jug [shisha] on Shabbat, lest he come to violate the prohibition of squeezing liquid from the cloth.
Rachi non traduit
אודרא. מוכין שסותמין בהן פי הפך:
שישא. פך:
Tossefoth non traduit
אודרא אפומא דשישא. פי' בפ' ח' שרצים (לעיל שבת ד' קיא:) [בד''ה האי מסוכרייתא שם ע''א]:
אָמַר רַב כָּהֲנָא: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי בִּגְדּוֹ — מְכַסְכְּסוֹ מִבִּפְנִים וְאֵין מְכַסְכְּסוֹ מִבַּחוּץ.
Traduction
Rav Kahana said: With regard to mortar that is on one’s garment on Shabbat, one may rub it off from the inside, but one may not rub it off from the outside, because that is comparable to the prohibited labor of laundering.
Rachi non traduit
מכסכסו. משפשפו:
מבפנים. דלא מוכחא מילתא לאיתחזויי כמלבן ומלבן ממש לא הוי דאין נותן שם מים: כסכוס דמי למכבס:
מֵיתִיבִי: טִיט שֶׁעַל גַּבֵּי מִנְעָלוֹ — מְגָרְרוֹ בְּגַב סַכִּין, וְשֶׁעַל בִּגְדּוֹ — מְגָרְרוֹ בְּצִפּוֹרֶן, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס. מַאי לָאו, שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס כְּלָל! לָא שֶׁלֹּא יְכַסְכֵּס מִבַּחוּץ, אֶלָּא מִבִּפְנִים.
Traduction
The Gemara raises an objection from that which we learned: With regard to mortar that is on one’s shoe, he may scrape it off with the back of a knife as a departure from the typical manner of scraping. And mortar which is on one’s clothes, he may scrape off with his fingernail, as long as he does not rub it. The Gemara asks: What, is it not saying that he may not rub it at all? The Gemara rejects that premise: No, it is saying that he may not rub it from the outside, rather from the inside.
אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי יַנַּאי: מְגָרְרִין מִנְעָל חָדָשׁ, אֲבָל לֹא יָשָׁן.
Traduction
Rabbi Abbahu said that Rabbi Elazar said that Rabbi Yannai said: One may scrape mud off of a new shoe on Shabbat, but not off of an old shoe, because a layer of the shoe will be removed, which constitutes the prohibited labor of smoothing.
Rachi non traduit
אבל לא ישן. שקולפו והוי ממחק:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source