Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 125b

זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה בַּטָּפִיחַ — מְמַלְּאִין בָּהּ בְּשַׁבָּת.

Traduction

With regard to a vine branch that is tied to a pitcher, one may fill water with it on Shabbat because the branch became part of the vessel.

Rachi non traduit

זמורה. של גפן:

שהיא קשורה בטפיח. פך ששואבין בו מן הבור או מן המעין:

ממלאין בה. דשויא כלי להך זמורה:

פְּקַק הַחַלּוֹן, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בִּזְמַן שֶׁהוּא קָשׁוּר וְתָלוּי — פּוֹקְקִין בּוֹ, וְאִם לָאו — אֵין פּוֹקְקִין בּוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ — פּוֹקְקִין בּוֹ.

Traduction

With regard to a window shutter, Rabbi Eliezer says: When it is tied to and hanging from the window, i.e., it is not touching the ground, one may shutter the window with it, because it is not considered building; and if not, i.e., it is touching the ground, one may not shutter the window with it. And the Rabbis say: Both in this case and in that case one may shutter with it.

Rachi non traduit

ותלוי. שאינו נגרר בארץ שהחבל שהוא קשור בו אינו מגיע לארץ:

אין פוקקין בו. דמיחזי כמוסיף על הבנין:

בין כך ובין כך. בגמרא מפרש לה:

גְּמָ' תְּנַן הָתָם: אֶבֶן שֶׁעַל פִּי הֶחָבִית — מַטָּהּ עַל צִידָּהּ, וְהִיא נוֹפֶלֶת. אָמַר רַבָּה אָמַר רַבִּי אַמֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ, אֲבָל בְּמַנִּיחַ — נַעֲשָׂה בָּסִיס לְדָבָר הָאָסוּר. וְרַב יוֹסֵף אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּשׁוֹכֵחַ, אֲבָל בְּמַנִּיחַ — נַעֲשָׂה כִּיסּוּי לֶחָבִית.

Traduction

GEMARA: We learned in a mishna there: In the case of a stone that is atop a barrel and one wants to open the barrel, he tilts the barrel on its side and the stone falls. Rabba said that Rabbi Ami said that Rabbi Yoḥanan said: They only taught this in a case where one forgets the stone atop the barrel; however, in a case where one places the stone atop the barrel intentionally, the barrel becomes a base for a prohibited object, and it is therefore prohibited to move the barrel. And Rav Yosef said that Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: They only taught this in a case where one forgets it; however, in a case where one places it there, the stone becomes a cover for the barrel and it is permitted to use it like other barrel covers.

Rachi non traduit

גמ' תנן התם. לקמן בהאי מסכתא:

האבן שעל פי החבית. והוצרך ליטול מן היין שבתוכה:

מטה. החבית על צדה והיא נופלת:

לא שנו. דמותר לטלטל החבית והאבן עליה דקתני ואם היתה בין חביות שירא להטותה שם שלא תפול האבן על החבית שבצדה מגביה ומטה על צדה והיא נופלת:

בשוכח. האבן עליה שלא במתכוין:

אבל במניח נעשית. החבית בסיס לאבן שהיא דבר האיסור ואין מטלטל את החבית:

ורב יוסף א''ר אסי. לקולא אמר ר' יוחנן לא שנו דהוצרך להטות את החבית ולא ניתן לטלטל האבן להדיא:

אלא בשוכח. דלא נתכוין לעשותה כלי:

אבל במניח נעשה. האבן כיסוי לחבית ומגלה אותה כדרכה:

אָמַר רַבָּה, מוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: הָאֶבֶן שֶׁבְּקֵירוּיָה אִם מְמַלְּאִין בָּהּ וְאֵינָהּ נוֹפֶלֶת — מְמַלְּאִין בָּהּ! וְלָא הִיא. הָתָם, כֵּיוָן דְּהַדְּקַהּ — שַׁוְּיַהּ דּוֹפֶן.

Traduction

Rabba said: We raise an objection to our halakha from the mishna: With regard to a stone that is in a gourd used to draw water, if they fill it with water and the stone does not fall, one may fill with it on Shabbat. Apparently, if the stone is designated for a purpose, it is no longer set-aside. He rejects the proof: And that is not so, as these cases are not comparable. There, in the case of the stone in the gourd, since one attached it to the gourd, he rendered the stone a wall of the gourd and part of the vessel, unlike in the case of the stone atop the barrel.

Rachi non traduit

אשמעתין. על שמועה שלי שאמרתי במניח אין האבן נעשה כלי:

ממלאין בה. אלמא אבן נעשה כלי:

דהדקה. שקשרה יפה:

אָמַר רַב יוֹסֵף, וּמוֹתְבִינַן אַשְּׁמַעְתִּין: אִם לָאו — אֵין מְמַלְּאִין בָּהּ! וְלָא הִיא. הָתָם, כֵּיוָן דְּלָא הַדְּקַהּ — בַּטּוֹלֵי בַּטְּלַהּ.

Traduction

Rav Yosef said: And we raise an objection to our halakha from the mishna: And if not, and the stone does fall, one may not fill with it. A stone that is not attached is not considered to be part of the vessel and is therefore set-aside. He rejects the proof. And that is not so, as these cases are not comparable. There, since he did not attach the stone to the gourd, he negates its status as a part of the vessel and it remains set-aside.

Rachi non traduit

ואם לאו אין ממלאין. ולא אמרינן נעשה כלי בהנחה בעלמא וקשיא לדידי דאמרי לעיל במניח נעשה כיסוי לחבית:

ולא היא. לא קשיא לי דהתם הואיל ובלא קשירה לא חזיא למלאות דהא נפלה והאי לאו הדקה בטולי בטלה מתורת כלי גלי דעתיה דלא חשיב ליה אבל כיסוי חבית הנחה משויא ליה כלי:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה, וּמָר סָבַר לָא בָּעֵינַן מַעֲשֶׂה.

Traduction

The Gemara explains: With regard to what do they disagree? One Sage, Rabba, holds that we require an action to change the status of a stone or another set-aside object into a vessel, and one Sage, Rav Yosef, holds that we do not require an action.

וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ, דְּכִי אֲתָא רַב דִּימִי אָמַר רַבִּי חֲנִינָא, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: פַּעַם אַחַת הָלַךְ רַבִּי לְמָקוֹם אֶחָד וּמָצָא נִדְבָּךְ שֶׁל אֲבָנִים, וְאָמַר לְתַלְמִידָיו: צְאוּ וְחַשְּׁבוּ כְּדֵי שֶׁנֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן לְמָחָר, וְלֹא הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה.

Traduction

And they, Rabbi Ami and Rabbi Asi, follow their regular line of reasoning, as when Rav Dimi came from Eretz Yisrael to Babylonia he said that Rabbi Ḥanina said, and some say that it was Rabbi Zeira who said that Rabbi Ḥanina said: Once Rabbi Yehuda HaNasi went to one place and found a course of building stones, and he said to his students: Go out and think that you are designating these stones for Shabbat so that we may sit on them tomorrow on Shabbat, and Rabbi Yehuda HaNasi did not require them to perform an action with those stones. Thought alone was sufficient.

Rachi non traduit

ואזדו לטעמייהו. ר' אמי ור' אסי:

נדבך של אבנים. אבנים סדורות ומוקצות לבנין:

Tossefoth non traduit

ואזדו לטעמייהו. תימה היכי הוה רבי אסי לטעמיה אדרבה פליגי דהכא קאמר ר' אסי נעשה כיסוי לחבית בהנחה גרידא בלא שום מעשה וגבי נדבך אמר ר' אסי צאו ושפשפום אמר להן דהיינו מעשה שהצריכן רבי ועוד קשה גבי נדבך קאמר דסגי בשפשוף ולקמן גבי כיסוי כלים א''ר אסי א''ר יוחנן והוא שיש בהם תורת כלי ויש לומר דכיסוי חבית סגי לה בהנחה שדרכו לעשותו כל דהו דלא בעי תיקון ומעשה גמור כשאר כיסוי כלים ונדבך של אבן מסותת ומרובע לבנין סגי להו בשפשוף שאין צריך עוד תיקון ומ''מ הוי ר' אסי לטעמיה דכי היכי דמיקל רבי אסי גבי נדבך ה''נ הכא והא דקאמר ר' אסי בפרק במה טומנין (לעיל שבת דף נ.) חריות של דקל ישב אע''פ שלא קשר התם רב (אשי) גרסינן אי נמי ראויין הם לישיבה טפי מאבנים:

רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: הִצְרִיכָן רַבִּי לְמַעֲשֶׂה. מַאי אֲמַר לְהוּ? רַבִּי אַמֵּי אָמַר: ''צְאוּ וְלַמְּדוּם'' אֲמַר לְהוּ. רַבִּי אַסִּי אָמַר: ''צְאוּ וְשַׁפְשְׁפוּם'' אֲמַר לְהוּ.

Traduction

Rabbi Yoḥanan said: That is not what happened. Rabbi Yehuda HaNasi required them to perform an action to designate the stones. The Gemara asks: What action did he say to them to perform? Rabbi Ami said that Rabbi Yehuda HaNasi said to them: Go out and arrange the stones. Rabbi Asi said that he said to them: Go out and rub the mortar off of them. Rabbi Ami requires a more significant action to render the stones a vessel.

Rachi non traduit

מאי אמר להו. מאי מעשה הצריכן לרבי יוחנן:

צאו ולמדום. סדרו אותם והשיבום כדי שלא נצטרך ליגע בהם למחר לפי שאין הזמנה במעשה [כל דהו] מועלת לאבן לעשותה כלי ור' אמי לטעמיה דאמר לעיל אין אבן נעשית כלי בהנחה:

למדום. כדאמרי' במו''ק (דף יב.) עושה להם למודים לסדר נסרים על פי הבור:

ושפשפום. מן הטיט שיהו נאות לישב ולמחר תלמדום דבמעשה כל דהו נעשה כלי:

אִיתְּמַר, רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר: סְוָאר שֶׁל קוֹרוֹת הֲוָה. וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל אָמַר: גָּשׁוֹשׁ שֶׁל סְפִינָה הֲוָה. מַאן דַּאֲמַר גָּשׁוֹשׁ — כָּל שֶׁכֵּן סְוָאר, וּמַאן דְּאָמַר סְוָאר — אֲבָל גָּשׁוֹשׁ קָפֵיד עֲלֵיהּ.

Traduction

It was stated that there was a dispute with regard to this matter. Rabbi Yosei ben Shaul said: It was a new stack of beams, not stones. And Rabbi Yoḥanan ben Shaul said: It was the sounding pole of a ship used to determine the depth of the water. The one who said that Rabbi Yehuda HaNasi permitted sitting on a ship’s sounding pole, all the more so he permitted doing so in the case of beams. And with regard to the one who said that Rabbi Yehuda HaNasi permitted sitting on a stack of beams, but in the case of the sounding pole he would prohibit doing so because it is set-aside due to monetary loss, as he is particular about it that it will not become warped and damaged.

Rachi non traduit

סואר של קורות. הוה ולא אבנים:

סואר. סדר של קורות חדשות שמסדרין אותן לבנין כדי שלא יתעקמו:

גשוש. עץ ארוך שמגששים בו המים לפני הספינה לידע שהוא בעומקו שתוכל ספינה להלך בהן:

קפיד עליה. שלא יתעקם ומייחד ליה מקום ומקצה ליה בידים ואפי' לר''ש אסור לטלטלו דמוקצה מחמת חסרון כיס אפי' ר''ש מודה:

זְמוֹרָה שֶׁהִיא קְשׁוּרָה כּוּ'. קְשׁוּרָה — אִין, לֹא קְשׁוּרָה — לָא. לֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

We learned in the mishna: With regard to a vine branch that is tied to a pitcher, one may fill water with it on Shabbat. The Gemara infers: If it is tied, yes, it is permitted; if it is not tied, no, it is prohibited. Let us say that the mishna is not in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel.

Rachi non traduit

שאינה קשורה לא. ואפי' יש עקמומית בראשה כעין מזלג שראוי לתלות בה טפיח ולמלאות וחישב עליה:

דְּתַנְיָא: חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל שֶׁגְּדָרָן לְעֵצִים וְנִמְלַךְ עֲלֵיהֶן לִישִׁיבָה — צָרִיךְ לִקְשׁוֹר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: אֵין צָרִיךְ לִקְשׁוֹר.

Traduction

As it was taught in a baraita: With regard to hard branches of a palm tree that one cut for firewood or for construction, and then he reconsidered their designation and decided to use them for sitting, he must tie the branches together on Shabbat eve so that they will not be set-aside. Rabban Shimon ben Gamliel says: He need not tie them together, and nevertheless, it is permitted to move them. According to Rabban Shimon ben Gamliel, cut wood need not be specially prepared to be used on Shabbat.

Rachi non traduit

שגדרן לעצים. שחתכן להיסק:

צריך לקשור. מע''ש:

אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל, הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — בִּמְחוּבֶּרֶת בְּאִבֶּיהָ. אִי הָכִי, קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בִּמְחוּבָּר לַקַּרְקַע! לְמַטָּה מִשְּׁלֹשָׁה. רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בִּתְלוּשָׁה, גְּזֵירָה שֶׁמָּא יִקְטוֹם.

Traduction

Rav Sheshet says: Even if you say that the mishna is in accordance with the opinion of Rabban Shimon ben Gamliel, with what are we dealing here? With a case where the shoot is still connected to its origin, the vine. The Gemara asks: If so, he is making use of an item that is attached to the ground, and the Sages issued a decree prohibiting the use of any plant attached to the ground. The Gemara answers: This is referring to a branch attached to the vine below three handbreadths off the ground. A vine attached to the ground below three handbreadths off the ground was not prohibited in that decree, just as it is permitted to make use of tree roots adjacent to the ground. Rav Ashi said: Even if you say that it is referring to a branch that is detached, nevertheless, its use is prohibited due to the decree lest one cut and straighten the branch to prepare it for use with the bucket. Therefore, Rabban Shimon ben Gamliel teaches that there is no need for concern.

Rachi non traduit

באביה. בגפן:

והא קא משתמש במחובר. ואפילו קשורה מבעוד יום ליתסר:

למטה מג'. סמוך לקרקע וכגון לשאוב מן המעין שאינו עמוק ומותר להשתמש באילן למטה מג' כדאמרי' בפרק בתרא דעירובין (דף צט:) היו שרשיו גבוהין מן הארץ ג' לא ישב עליהם:

גזירה שמא יקטום. שמא למחר תהיה לו ארוכה ויקטמנה מתוך שהיא רכה ונוחה לקטום ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אבל בחריות לישיבה ליכא למיגזר הכי הלכך במחשבה סגי:

פְּקַק הַחַלּוֹן כּוּ'. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: הַכֹּל מוֹדִים שֶׁאֵין עוֹשִׂין אֹהֶל עֲרַאי בַּתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. לֹא נֶחְלְקוּ אֶלָּא לְהוֹסִיף. שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין מוֹסִיפִין בְּיוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מוֹסִיפִין בְּשַׁבָּת, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Eliezer and the Rabbis dispute the case of a window shutter and in what manner one is permitted to shutter a window on Shabbat. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: Everyone agrees that one may not construct a temporary tent on a Festival for the first time, and needless to say, one may not do so on Shabbat. The tanna’im disagree only with regard to adding to an existing tent, as Rabbi Eliezer says: One may not add to an existing structure on a Festival, and needless to say, one may not do so on Shabbat. And the Rabbis say: One may add to a temporary structure on Shabbat, and needless to say, one may do so on a Festival.

Rachi non traduit

שאין עושין אהל עראי. לפרוס מחצלת על ד' מחיצות או על ד' קונדסים להיות צל לאהל מן החמה ודוקא גג אבל מחיצה לאו אהל הוא ושרי לפורסה לצניעות כדאמרי' עירובין (ד' צד.) בעובדא דשמואל ופקק החלון דמתני' משום דבנין קבוע הוא ומיחזי כמוסיף על הבנין:

להוסיף. כגון שהיה מחצלת פרוסה עליהן וכרוכה ונשאר בה אויר ולמחר פושטה דומיא דפקק דמוסיף בעלמא הוא:

Tossefoth non traduit

הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחלה. פי' בקונ' דלא אסיר אהל אלא למעלה בגג אבל בדפנות לא כדמוכח בעובדא דשמואל בכל גגות (עירובין דף צד.) דאיתמר חצר כותל שנפרצה רב אמר אין מטלטלין אלא בד' אמות ושמואל אמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה וזה מטלטל עד עיקר המחיצה והא דרב לאו בפירוש איתמר אלא מכללא דשמואל הוה יתיב בההוא חצר נפל גודא דביני ביני אמר להו שמואל שקולו גלימא נגודי ליה אהדרינהו רב לאפיה כו' ושמואל למה ליה למיעבד הכי האמר זה מטלטל עד עיקר המחיצה כו' שמואל לצניעותא בעלמא הוא דעבד אלמא משמע דאהל דדפנות שרי למיעבד הכי ורב שהיה מקפיד לאו משום עשיית אהל דשרי כדפרישית אלא הוה קפיד אמאי דהוו מטלטלין גלימא ד' אמות בחצר וקשה דע''כ שייך איסור אהל אפילו בדפנות כדאיתא בעירובין בפרק מי שהוציאוהו (עירובין דף מד. ושם) גבי עשיית דופן סוכה דפריך התם והאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן הכל מודים שאין עושין אהל עראי בתחילה ומשני הא בדופן שלישית והא בדופן רביעית אלא נראה לר''ת דשפיר שייך בדפנות אהל היכא דמחיצה מועלת להיתר ולהכי בדופן שלישית דהויא מחיצה ומכשר ליה לסוכה חשיב עשיית אהל בתחלה אבל דופן רביעית אינה אלא תוספת בעלמא הואיל וכבר הסוכה היתה כשרה ועיקר פלוגתין דר''א ורבנן איתא באהל כבעשיית דופן דפקק החלון משמע בחלון שבכותל דאי בגג מיירי הוה ליה למימר ארובה כמו ששנינו משילין פירות דרך ארובה (ביצה דף לה:) ומיהו באהל שבגג נמי פליגי כדמוכח לקמן בפרק תולין (שבת דף קלז:) דמייתי הך גבי תליית משמרת שהיא כעין גג וכן משמע בפרק בתרא דעירובין (דף קב.) דאמר הנהו דיכרי דהוו בי רב הונא ביממא בעו טולא ובליליא בעו אוירא אתא לקמיה דרב אמר ליה כרוך בודיא ושייר בה טפח דלמחר הוא מוסיף על אהל עראי ומותר ומשמע דהיינו נמי תוספת אהל עראי דפליגי רבי אליעזר ורבנן ועובדא דשמואל דכל גגות (עירובין צד.) דפריך ושמואל למה ליה למיעבד הכי וקאמר זה מטלטל כו' לאו משום דאי הוה אמר אין מטלטלין בו אלא בד' אמות דאז הוה ניחא ליה אלא אז נמי היה קשה היכי עביד הכי כיון דמחיצה מתרת לטלטל בחצר הוה כעשיית אהל עראי בתחלה ואסור כדפרישית לעיל ומהאי טעמא היה מקפיד רב דס''ל שאין מטלטלין אלא בד' אלא משום דהש''ס ידע דסבר שמואל דזה מטלטל עד עיקר המחיצה ניחא למיפרך למה הוצרך לעשות מחיצה:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ פּוֹקְקִין בּוֹ. מַאי ''בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ''? אָמַר רַבִּי אַבָּא אָמַר רַב כָּהֲנָא:

Traduction

We learned in the mishna that the Rabbis say: Both in this case and in that case one may shutter with it. The Gemara asks: What is the meaning of: Both in this case and in that case, in this context? Rabbi Abba said that Rav Kahana said:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source