Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 115b

אִילֵּימָא תַּנָּא קַמָּא דְּרַבִּי יוֹסֵי — וְדִילְמָא בְּהָא קָמִיפַּלְגִי, מָר סָבַר: נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן, וּמָר סָבַר: לֹא נִיתְּנוּ לִקְרוֹת בָּהֶן. אֶלָּא רַבִּי יוֹסֵי וְתַנָּא דְּגִיפְטִית.

Traduction

If we say it is the first tanna who disagrees with Rabbi Yosei, that is not necessarily so, and perhaps they are disagreeing about this: This Master, the first tanna, holds that books written in other languages may be read; and this Master, Rabbi Yosei, holds that they may not be read, and their dispute is unrelated to the dispute between Rav Huna and Rav Ḥisda. Rather, it is the dispute between Rabbi Yosei and the first tanna, who spoke about books written in Coptic. According to that tanna, even books that may not be read are rescued, whereas Rabbi Yosei holds that they are not rescued.

Rachi non traduit

אילימא ת''ק. כרב חסדא ור' יוסי כרב הונא:

דילמא. טעמא דת''ק משום דקסבר ניתנו לקרות בהן ונהי דר' יוסי קאי כרב הונא מיהו כרב חסדא לא קאי ולא חד דהא רב חסדא אפי' למ''ד לא ניתנו קאמר מצילין:

תָּנוּ רַבָּנַן: הַבְּרָכוֹת וְהַקְּמֵיעִין, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם וּמֵעִנְיָינוֹת הַרְבֵּה שֶׁבַּתּוֹרָה — אֵין מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה, אֶלָּא נִשְׂרָפִים בִּמְקוֹמָן [הֵן וְאַזְכָּרוֹתֵיהֶן]. מִכָּאן אָמְרוּ: כּוֹתְבֵי בְרָכוֹת כְּשׂוֹרְפֵי תוֹרָה. מַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהָיָה כּוֹתֵב בְּצַיְדָּן, בָּאוּ וְהוֹדִיעוּ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וְהָלַךְ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לְבוֹדְקוֹ. כְּשֶׁהָיָה עוֹלֶה בַּסּוּלָּם הִרְגִּישׁ בּוֹ, נָטַל טוֹמוֹס שֶׁל בְּרָכוֹת וְשִׁקְּעָן בְּסֵפֶל שֶׁל מַיִם. וּבַלָּשׁוֹן הַזֶּה אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: גָּדוֹל עוֹנֶשׁ הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן.

Traduction

The Sages taught in a baraita: The blessings that are written and the amulets, even though there are the letters of the Name of God in them and matters that appear in the Torah are mentioned in them, they are not rescued from the fire; rather, they burn in their place, they and the names of God contained therein. From here the Sages said: Writers of blessings are like burners of Torah scrolls, as it is prohibited to rescue these texts from the fire on Shabbat even though it is likely that they will be destroyed. There was an incident involving one who was writing pages with blessings in Sidon. They came and informed Rabbi Yishmael of his actions, and Rabbi Yishmael went to examine him to determine if the report was true. When Rabbi Yishmael was ascending the ladder to confront him, the scribe sensed his presence, took a bundle [tomos] of blessings, and submerged it in a basin of water to conceal it from Rabbi Yishmael. And in these words Rabbi Yishmael said to him: The punishment for the latter action is greater than the punishment for the former. Although it is prohibited to write blessings, destroying them is a greater violation.

Rachi non traduit

ומעניינות הרבה. מפרשיות שהיו כותבין בקמיעין פסוקים ללחש כגון כל המחלה וכגון לא תירא מפחד לילה:

הברכות. מטבע ברכות שטבעו חכמים כגון י''ח ושאר ברכות:

נשרפין במקומן. אם נפלה דליקה בשבת:

כשורפי תורה. שהרי לא יצילם בשבת:

לבודקו. אם אמת היה הדבר:

טומוס. קבוצות קונטריסים:

בְּעָא מִינֵּיהּ רֵישׁ גָּלוּתָא מֵרַבָּה בַּר רַב הוּנָא: הָיוּ כְּתוּבִין בְּסַם וּבְסִיקְרָא בְּקוֹמוֹס וּבְקַנְקַנְתּוֹם, בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה אוֹ אֵין מַצִּילִין? תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר מַצִּילִין, תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר אֵין מַצִּילִין. תִּיבְּעֵי לְמַאן דְּאָמַר אֵין מַצִּילִין — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִּכְתִיבִי תַּרְגּוּם וּבְכָל לָשׁוֹן, אֲבָל הָכָא דִּכְתִיבִי בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ — מַצִּילִין, אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְמַאן דְּאָמַר מַצִּילִין — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דִּכְתִיבִי בִּדְיוֹ דְּמִיקַּיַּים, אֲבָל הָכָא כֵּיוָן דְּלָא מִיקַּיַּים — לָא. אֲמַר לֵיהּ: אֵין מַצִּילִין. וְהָא רַב הַמְנוּנָא תָּנָא מַצִּילִין! אֲמַר לֵיהּ: אִי תַּנְיָא — תַּנְיָא. מַאי תַּנְיָא? אָמַר רַב אָשֵׁי, כִּדְתַנְיָא: אֵין בֵּין סְפָרִים לִמְגִילָּה אֶלָּא שֶׁהַסְּפָרִים נִכְתָּבִים בְּכָל לָשׁוֹן, וּמְגִילָּה עַד שֶׁתְּהֵא כְּתוּבָה אַשּׁוּרִית, עַל הַסֵּפֶר, וּבִדְיוֹ.

Traduction

The Exilarch raised a dilemma before Rabba bar Rav Huna: If the sacred scrolls were written in yellow-tinged arsenic, or red paint, in gum, or in iron sulfate, types of ink which may not be used to write Torah scrolls; however, the scrolls were written properly in the holy tongue, does one rescue them from the fire on Shabbat or does one not rescue them? The Gemara adds: This dilemma is raised according to the one who said that one rescues sacred writings written in other languages; and this dilemma is raised according to the one who said that one does not rescue them. The Gemara elaborates. This dilemma is raised according to the one who said that one does not rescue them: Perhaps that applies specifically in a case where they are written in Aramaic translation and in any foreign language; however, here, where they are written in the holy tongue, one rescues them. Or perhaps even according to the one who said that one rescues them, that applies specifically in a case where they are written in ink that endures; however, here, since the script does not endure, they are not rescued. Rabba bar Rav Huna said to him: One does not rescue them. The Exilarch said to him: Didn’t Rav Hamnuna teach in a baraita that one saves them. Rabba bar Rav Huna said to him: If it was taught in a baraita, it was taught, and I retract my statement. The Gemara asks: What is the baraita that was taught on this matter? Rav Ashi said, as it was taught in a baraita: The only difference between the books of the Bible and the Megilla of Esther is that the books are written in any language and are valid, and the Megilla is only valid if it is written in Assyrian script, the familiar square Hebrew script, on a parchment scroll, and in ink. Apparently, other sacred books need not be written in ink.

Rachi non traduit

היו כתובין. תורה נביאים וכתובים:

תיבעי למ''ד. בנכתבים בכל לשון מצילין תיבעי למ''ד אין מצילין:

דלא מיקיים. אין מתקיים כדיו:

הא רב המנונא תנא. מצילין:

מאי תניא. היכא תניא:

מדקאמר מגילה בדיו. וקתני דהוא מן הדברים שבין ספרים למגילה ש''מ שאר ספרים נכתבים בסם ובסיקרא:

Tossefoth non traduit

היו כתובים בסם ובסיקרא כו'. משמע דפשיטא ליה שאין קורין בהן דאי קורין בהן פשיטא דמצילין כדאמר לעיל וקשה לרשב''א דבסמוך משמע דפשיטא ליה לריש גלותא גופיה דקורין בהן דקאמר והתניא מצילין והיינו ההוא ברייתא דמייתי שהספרים נכתבים בכל לשון ומגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו אבל שאר ספרים נכתבין שלא בדיו ולפי מה שאפרש בסמוך דהך ברייתא איירי לענין הצלה אתי שפיר ולעולם אין קורין בהן:

אבל הכא כיון דלא מקיים לא. אע''ג דבפ''ב דגיטין (דף יט.) קרי להו דבר שמתקיים דתנן בכל כותבין בסם ובדיו ובסקרא ובקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שמתקיים אומר ר''י דהתם קרי ליה מתקיים טפי ממשקין ומי פירות דקתני התם בסיפא דאין כותבין בהן אבל אין מתקיימין כמו דיו אבל קשה לר''י דתנן בפ''ב דסוטה (דף יז:) גבי מגילת סוטה אין כותבין לא בקומוס. ולא בקנקנתום שנאמר ומחה כתב שיכול למחוק אלמא קומוס וקנקנתום מתקיימין יותר מדיו ואומר ר''י דלעולם אין מתקיימין כמו דיו ואין יכול למחות כמו דיו לפי שנבלעין בקלף:

מגילה עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו. משמע דשאר ספרים לא בעי ספר ודיו וקשה דבפ' המוציא יין (לעיל שבת דף עט:) משמע דספר תורה בעי ספר דתני' על הנייר ועל המטלית פסולה ומוקי לה בס''ת וה''ה על הדיפתרא אע''ג דלא חשיב ליה לענין פסול ה''נ לא חשיב ליה לענין כשרות דקתני על הקלף ועל הדוכסוסטוס כשירה ולא קתני דיפתרא ועוד תנן במסכת סופרים (פ''א) אין כותבין לא ע''ג דיפתרא ולא ע''ג נייר מחוק ועוד דמגילה פסולה אדיפתרא כדתנן פ''ב דמגילה (דף יז.) וכן מגילת סוטה פסולה אדיפתרא כדאמר בפ''ב דסוטה (דף יז:) משום דבעיא ספר וכ''ש ס''ת דנקראת כמה פעמים ספר ודיו נמי צריך כדאמר בפרק הבונה (לעיל שבת קג:) כתבה שלא בדיו או שכתב האזכרות בזהב הרי אלו יגנזו ותירץ הרב יוסף דס''ת ודאי בעי ספר ודיו והכא איירי דווקא בשאר ספרים והא דלא קתני אין בין ספרים לס''ת ומגילה משום דס''ת נכתבים בכל לשון להכי לא עריב לה ואכתי קשה לר''י דתנן בפ''ק דמגילה (דף ח:) אין בין ספרים לתפילין ומזוזות אלא שהספרים נכתבין בכל לשון כו' ופריך בגמרא וספרים נכתבין בכל לשון ורמינהו מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא וכתב עברי אינו מטמא את הידים עד שיכתבנו בכתב אשורית על הספר ובדיו ומשני כאן בספרים כאן במגילה ורב אשי משני כי תניא ההיא בשאר ספרים ורבי יהודה היא אלמא בשאר ספרים נמי בעי רבי יהודה ספר ודיו והוא הדין לרבנן דלא אשכחן דפליגי רבנן עליה אלא בכתב אשורית אבל בספר ודיו לא אשכחן דפליגי ועוד קשה דשביק רב אשי התם שינויא קמא דמוקי לה במגילה ומסייע ליה ברייתא דהכא דקתני בהדיא דמגילה בעי שתהא כתובה אשורית וספר ודיו ורב אשי גופיה מייתי לה הכא ונראה לר''י דדוקא לענין הצלה מיתניא הך ברייתא דאין בין ספרים למגילה אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ואפי' בלא ספר ודיו חשיבו לענין דמצילין אותו מפני הדליקה אע''ג דלא חזו לקריאה משום דיש בהו אזכרות אבל במגילה אין מצילין אלא א''כ ראויה לקריאה שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו לפי שאין בה הזכרה וא''ת א''כ תקשה מברייתא דהכא דאמר לעיל כל היכא דלא ניתנו לקרות בהן אין מצילין וי''ל דהא מסיק לעיל תנאי היא:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב הוּנָא בַּר חֲלוּב מֵרַב נַחְמָן: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ לְלַקֵּט שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן פָּרָשַׁת ''וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן'', מַצִּילִין אוֹתָן מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה, אוֹ אֵין מַצִּילִין? אֲמַר לֵיהּ: וְתִיבְּעֵי לָךְ פָּרָשַׁת ''וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן'' גּוּפַהּ? הֵיכָא דְּחָסַר פָּרָשַׁת ''וַיְהִי בִּנְסוֹעַ'' — לָא קָמִיבַּעְיָא לִי, דְּכֵיוָן דְּאִית בֵּיהּ הַזְכָּרוֹת, אַף עַל גַּב דְּלֵית בֵּיהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת — מַצִּילִין. כִּי קָא מִיבַּעְיָא לִי סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁאֵין בּוֹ לְלַקֵּט, מַאי? אֲמַר לֵיהּ: אֵין מַצִּילִין.

Traduction

Rav Huna bar Ḥaluv raised a dilemma before Rav Naḥman: With regard to a Torah scroll in which there is not enough to compile from it eighty-five complete letters written properly and in order, which is the minimum measure determined by the Sages for a Torah to maintain the sanctity of a Torah scroll, as in the portion of: ''And when the Ark traveled'' (Numbers 10:35–36), does one rescue it from the fire on Shabbat or does one not rescue it? Rav Naḥman said to him: And raise a dilemma with regard to the portion of: ''And when the Ark traveled,'' itself, i.e., does one rescue it on Shabbat if it is missing a single letter? Rav Huna bar Ḥaluv answered: In a case where the portion of: ''And when the Ark traveled,'' is incomplete, it is not a dilemma for me, as since it contains names of God, even though there are not eighty-five letters in it, it is rescued. However, the case where it is a dilemma for me is with regard to a Torah scroll in which there is not enough to compile from it eighty-five complete letters; what is the ruling? Is it rescued on Shabbat or not? Rav Naḥman said to him: It is not rescued.

Rachi non traduit

בר חלוב. שם אדם:

פ''ה אותיות. זהו שיעור לספר תורה שנמחק או בלה להיות עומד בקדושתו:

כגון פרשת ויהי בנסוע הארון. שהוא ספר לעצמו כדלקמן ויש בה פ''ה אותיות:

ללקט. שנשארת כאן תיבה ובמקום אחר תיבה:

מהו. להצילן:

ותיבעי לך פרשת ויהי בנסוע הארון גופה. שנכתבה לבדה וחסרה אות מהו להצילה:

שאין בו כדי ללקוט. ובאותו ליקוט עצמו ליכא אזכרות:

אֵיתִיבֵיהּ: תַּרְגּוּם שֶׁכְּתָבוֹ מִקְרָא, וּמִקְרָא שֶׁכְּתָבוֹ תַּרְגּוּם, וּכְתָב עִבְרִית — מַצִּילִין מִפְּנֵי הַדְּלֵיקָה. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר תַּרְגּוּם שֶׁבְּעֶזְרָא וְשֶׁבְּדָנִיאֵל וְשֶׁבַּתּוֹרָה. תַּרְגּוּם שֶׁבַּתּוֹרָה מַאי נִיהוּ? — ''יְגַר שָׂהֲדוּתָא'', וְאַף עַל גַּב דְּלֵית בַּהּ שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת! כִּי תַּנְיָא הַהִיא — לְהַשְׁלִים.

Traduction

Rav Huna bar Ḥaluv raised an objection to his opinion from that which we learned: A verse that is originally written in Aramaic translation that was written in the language of the Bible, and a verse that is originally written in the language of the Bible that was written in Aramaic translation, and a Torah that was written in ancient Hebrew script, one rescues them from the fire on Shabbat. And, needless to say, one saves the verses written in Aramaic translation that are in the book of Ezra, and that are in the book of Daniel, and that are in the Torah. What are the verses originally written in Aramaic translation in the Torah? It is the verse: ''And Laban called it Yegar Sahaduta, and Jacob called it Gal Ed'' (Genesis 31:47), and apparently, it is rescued, even though there are not eighty-five letters in it. Rav Naḥman answered him: That is no proof, as when that baraita was taught, it was in a case where the Aramaic verse is counted to complete the total of eighty-five letters, but it is not independently significant.

Rachi non traduit

תרגום שבתורה. יגר שהדותא ושבנביאים כגון כדנא תימרון להום (ירמיהו י':י''א) שכתבו מקרא [א''נ] התרגום שבעזרא כתבו מקרא:

כתב עברית. אותיות גדולות הן ואין דומות לכתב אשורית אף ע''פ שכתובין בלשון הקדש אלא שכתב האותיות משונות:

ואין צריך לומר תרגום שבעזרא ושבדניאל ושבתורה. שכתבו תרגום כהלכתו:

להשלים. אם היה בו כדי ללקט ותרגום זו משלימו מצטרף ומצילין בשבילו:

אִיבַּעְיָא לְהוּ: הָנֵי שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, מְכוּנָּסוֹת אוֹ מְפוּזָּרוֹת? רַב הוּנָא אָמַר: מְכוּנָּסוֹת. רַב חִסְדָּא אָמַר: אֲפִילּוּ מְפוּזָּרוֹת. מֵיתִיבִי: סֵפֶר תּוֹרָה שֶׁבָּלָה, אִם יֵשׁ בּוֹ לְלַקֵּט שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ אוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן פָּרָשַׁת ''וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן'' — מַצִּילִין, וְאִם לָאו — אֵין מַצִּילִין. תְּיוּבְתָּא דְרַב הוּנָא! תַּרְגְּמַהּ רַב חִסְדָּא אַלִּיבָּא דְרַב הוּנָא בְּתֵיבוֹת.

Traduction

A dilemma was raised before the Sages: With regard to these eighty-five letters that allow one to rescue a Torah scroll, is that specifically when they are juxtaposed, or even when they are scattered? Rav Huna said: Only when they are juxtaposed. Rav Ḥisda said: Even when they are scattered. The Gemara raises an objection from that which we learned: With regard to a Torah scroll that is worn, if there is enough to compile from it eighty-five complete letters as in the portion of: ''And when the Ark traveled,'' one rescues it from the fire, and if not one does not rescue it. The term: To compile, indicates that the letters are not juxtaposed, and this is a conclusive refutation of the opinion of Rav Huna. Rav Ḥisda interpreted it according to the opinion of Rav Huna: Indeed, the baraita is referring to a case where the letters are scattered, but they are juxtaposed in the form of words. In that case, even Rav Huna agrees that it is a sacred book. Rav Huna and Rav Ḥisda only disagree in a case where isolated letters are scattered.

Rachi non traduit

תיובתא דרב הונא. דמדקתני ללקט מכלל דמפוזרות נינהו:

בתיבות. הא דקתני ללקט דמשמע מפוזרות לא ללקט אות ואות לבד אלא ללקט תיבה שלימה תיבה כאן ותיבה כאן עד פ''ה אותיות וכי פלגינין באותיות המפוזרות:

Tossefoth non traduit

מיתיבי ס''ת שבלה אם יש בה כדי ללקט כו'. השתא משמע דמלשון ללקט קא פריך דמשמע אפי' מפוזרות ותימה א''כ אמאי קא בעי מעיקרא מכונסות או אפ' מפוזרות פשיטא דאפי' מפוזרות מדבעא רב הונא ס''ת שאין בו ללקט משמע הא יש בו ללקט מצילין אע''פ שהן מפוזרות:

תָּנוּ רַבָּנַן: ''וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאָרוֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה'' — פָּרָשָׁה זוֹ עָשָׂה לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סִימָנִיּוֹת מִלְּמַעְלָה וּלְמַטָּה, לוֹמַר

Traduction

Apropos the portion: ''And when the Ark traveled,'' the Gemara cites that which the Sages taught in a baraita. It is stated: ''And when the Ark traveled and Moses proclaimed: Rise up, God, and Your enemies will scatter and those who hate You will flee from before You.'' And The Holy One, Blessed be He, made signs in the Torah for this portion, above and below, i.e., before and after it, in order to say

Rachi non traduit

עשה לה סימניות מלמעלה ומלמטה. להבדיל' מן הסמוכות לה:

למעלה ולמטה. בתחלה ובסוף ויהי בנסוע הארון:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source