Le texte Le vocabulaire Les révisions
Shabbath
Daf 10b
שָׁאנֵי בֵּית הַכִּסֵּא דִּמְאִיס.
Traduction
the bathroom is different, as it is disgusting. Once a place is called a bathroom it is disgusting and no longer fit for prayer. However, until he actually bathes in a bathhouse it remains fit for prayer.
Rachi non traduit
שאני בית הכסא דמאיס. ושם מגונה עליו מש''ה מספקא לן בהזמנתו:
Tossefoth non traduit
שאני בית הכסא דנפיש זוהמא. תימה בסוף פ''ק דנדרים (דף ז'.) גרס בעי רבינא הזמינו לבית הכסא והזמינו לבית המרחץ מהו אלמא במרחץ נמי מיבעי ליה ויש שמוחקין אותו שם מן הספרים משום הך דהכא ומיהו יש לקיים שם הגיר' והכא ה''פ מאי לאו כי היכי דלא איפשיטא ליה מבית הכסא ה''נ לא איפשיטא ליה מבית המרחץ ומשני שאני בית הכסא דנפיש זוהמיה להכי לא איפשיטא ליה אבל מרחץ בתר דבעיא הדר פשטא א''נ הזמינו לבית המרחץ אינו מדברי רבינא אלא הש''ס הוא דמסיק שאינו רוצה לחלק וכן יש בכמה מקומות:
אֵין שָׁם שְׁאֵילַת שָׁלוֹם. מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַב הַמְנוּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא דְּאָמַר: אָסוּר לְאָדָם שֶׁיִּתֵּן שָׁלוֹם לַחֲבֵירוֹ בְּבֵית הַמֶּרְחָץ, מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר ''וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם''.
Traduction
It was taught in the Tosefta: There is no greeting [shalom] others permitted in the bathhouse. The Gemara comments that this statement supports the opinion of Rav Hamnuna in the name of Ulla, who said: It is forbidden for a person to greet [shalom] his friend in the bathhouse because Shalom is one of the names of God, as it is stated: ''And Gideon built there an altar for God and he called Him Lord Shalom'' (Judges 6:24). Therefore, it is prohibited to utter the word shalom in a dishonorable place.
Rachi non traduit
ויקרא לו. גדעון להקב''ה ה' שלום:
אֶלָּא מֵעַתָּה ''הֵימָנוּתָא'' נָמֵי אָסוּר לְמֵימַר בְּבֵית הַכִּסֵּא, דִּכְתִיב: ''הָאֵל הַנֶּאֱמָן''. וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: שָׁרֵי לְמֵימַר ''הֵימָנוּתָא'' בְּבֵית הַכִּסֵּא! הָתָם שֵׁם גּוּפֵיהּ לָא אִיקְּרִי הָכִי, דִּמְתַרְגְּמִינַן ''אֱלָהָא מְהֵימְנָא'', הָכָא שֵׁם גּוּפֵיהּ אִיקְּרִי ''שָׁלוֹם'' דִּכְתִיב ''וַיִּקְרָא לוֹ ה' שָׁלוֹם''.
Traduction
The Gemara asks: But if so, words connoting faithfulness are also forbidden to say in the bathroom, as it is written ''The faithful God who keeps the covenant and the kindness'' (Deuteronomy 7:9). And if you say that it is indeed so, that it is forbidden to use the language of faithfulness in the bathroom, didn’t Rava bar Meḥasseya say that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: It is permitted to say faithfulness in the bathroom? The Gemara answers: There is a difference between the terms: There, the name of God itself is not called in that way, as we translate it as ''the faithful God.'' However, here, the name of God Himself is called Shalom, as it is written: ''And he called Him Lord Shalom.'' It is not an adjective, but a holy name in and of itself.
Rachi non traduit
הימנותא. להזכיר אמונה בבית הכסא:
Tossefoth non traduit
דמתרגמינן אלהא מהימנא. תימה דשלום נמי מתרגמינן דעבד ליה שלום וי''ל דהתם קראו שלום על שם שהוא עושה שלום דאי לא קראו שלום אלא בעי למימר ה' שלום ה' העושה לו שלום א''כ ה''ל למימר ה' שלומו:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ, צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ''לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם''. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: ''לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם'', אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי וְשַׁבָּת שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִיתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעָם. מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ. מַאי עָבֵיד לֵיהּ? אָמַר אַבָּיֵי: שָׁאֵיף לֵיהּ מִשְׁחָא, וּמָלֵי לֵיהּ כּוּחְלָא. וְהָאִידָּנָא דְּחָיְישִׁינַן לִכְשָׁפִים מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאֵיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין.
Traduction
Incidental to the halakhic statement in his name, the Gemara also cites another statement that Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: One who gives a gift to another must inform him that he is giving it to him. As it is stated: ''Only keep My Shabbatot for it is a sign between Me and you for your generations to know that I am God Who sanctifies you'' (Exodus 31:13). When the Holy One, Blessed be He, gave Shabbat to Israel, He told Moses to inform them about it. That was also taught in a baraita: The verse states: ''For I am God Who sanctifies you,'' meaning that the Holy One, Blessed be He, said to Moses: I have a good gift in My treasure house and Shabbat is its name, and I seek to give it to Israel. Go inform them about it. From here Rabban Shimon ben Gamliel said: One who gives a gift of bread to a child needs to inform his mother that he gave it to him. The Gemara asks: What does he do to the child, so that his mother will know that he gave him a gift? Abaye said: He should smear him with oil or place blue shadow around his eye in an obvious manner. When the mother of the child notices and asks him about it, he will tell her that so-and-so gave him a piece of bread. The Gemara asks: And now that we are concerned about witchcraft involving oil or eye shadow, what should one who gives a gift do? Rav Pappa said: He should smear him with food of the same type that he gave him to eat.
Rachi non traduit
צריך להודיעו. מתן פלוני אתן לך וזהו דרך כבוד דשמא יתבייש לקבלה ומתוך כך מתרצין בדברים ואינו בוש בדבר וכן אם נתנה בביתו שלא מידיעתו צריך להודיעו שמידו באה לו שמתוך כך יהא אוהבו:
לדעת כי אני ה' וגו'. להודיעם אני בא שאני רוצה לקדשם:
שייף ליה משחא. ישפשפנו בשמן בין עיניו דבר הנראה שתשאלנו אמו מי עשה כן ויאמר לה התינוק פלוני עשה וגם פת נתן לי:
ומלי ליה כוחלא. נותן כחול סביב עינו וכן לשונו בתלמוד:
לכשפים. שתחשדנו שכשפו:
Tossefoth non traduit
הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. ודוקא במתנה שנותן לו ע''י אהבה שאין המקבל מתבייש אבל הנותן צדקה שהמקבל מתבייש מתן בסתר יכפה אף (משלי כ''א:
י''ד):
אִינִי וְהָאָמַר רַב חָמָא (בַּר) [בְּרַבִּי] חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ''! — לָא קַשְׁיָא: הָא בְּמִילְּתָא דַּעֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי, הָא בְּמִילְּתָא דְּלָא עֲבִידָא לְאִגַּלּוֹיֵי. וְהָא שַׁבָּת, דַּעֲבִידָא לִגַלּוֹיֵי? — מַתַּן שְׂכָרָהּ לָא עָבֵיד לִגַלּוֹיֵי.
Traduction
With regard to the halakha itself, the Gemara asks: Is that so? Didn’t Rav Ḥama bar Ḥanina say: One who gives a gift to his friend need not inform him, as God made Moses’ face glow, and nevertheless it is stated with regard to Moses: ''And Moses did not know that the skin of his face shone when He spoke with him'' (Exodus 34:29)? The Gemara answers: This is not difficult. When Rav Ḥama bar Ḥanina said that he need not inform him, he was referring to a matter that is likely to be revealed. When Rabban Shimon ben Gamliel said that he needs to inform him, he was referring to a matter that is not likely to be revealed. The Gemara asked: If so, isn’t Shabbat likely to be revealed, as it will be necessary to inform them of Shabbat together with the other mitzvot? Why was Moses asked to inform them about Shabbat separately? The Gemara answers: The giving of its reward is not likely to be revealed, and it was necessary to inform them about so extraordinary a gift.
Rachi non traduit
לאגלויי. מי נתנו לו:
מתן שכרה כו'. והוא הודיעם [ע''י משה] בעל פה מה שכרה:
רַב חִסְדָּא הֲוָה נָקֵיט בִּידֵיהּ תַּרְתֵּי מַתְּנָתָא דְתוֹרָא, אָמַר: כָּל מַאן דְּאָתֵי וְאָמַר לִי שְׁמַעְתָּתָא חַדְתָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יָהֵיבְנָא לֵיהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר מַחְסֵיָא, הָכִי אָמַר רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר: ''לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם''. יַהֲבַהּ נִיהֲלֵיהּ. אֲמַר חֲבִיבִין עֲלָךְ שְׁמַעְתָּתָא דְּרַב כּוּלֵּי הַאי? אֲמַר לֵיהּ: אִין. אֲמַר לֵיהּ: הַיְינוּ דְּאָמַר רַב: מֵילָתָא אַלָּבֵישַׁיְיהוּ יַקִּירָא. אֲמַר לֵיהּ: אֲמַר רַב הָכִי?! בָּתְרָיְיתָא עֲדִיפָא לִי מִקַּמָּיְיתָא, וְאִי הֲוָה נָקֵיטְנָא אַחֲרִיתִי, יָהֵיבְנָא לָךְ.
Traduction
The Gemara relates that Rav Ḥisda would take in his hand two gifts of the priesthood separated from an ox. He said: Anyone who comes and tells me a new halakha in the name of Rav, I will give these gifts to him. Rava bar Meḥasseya said to him, Rav said as follows: One who gives a gift to his friend needs to inform him, as it stated: ''To know that I am God Who sanctifies you.'' He gave the gift to Rava bar Meḥasseya. Rava bar Meḥasseya said to Rav Ḥisda: Are the halakhot of Rav so beloved to you? Rav Ḥisda said to him: Yes. Rava bar Meḥasseya said to him, this is what Rav said: Fine wool is precious to those who wear it (Rav Ya’akov Emden), meaning only a person who is used to delicate items can appreciate their quality. Rav Ḥisda said to him excitedly: Did Rav say that? The latter statement is preferable to me more than the first. And if I were holding another gift I would give it to you.
Rachi non traduit
רב חסדא. כהן הוה כדאמרינן (ברכות פ''ו דף מד.) גבי עיר אחת היתה בא''י ובה שמונים זוגות אחים כהנים הנשואים שמונים זוגות אחיות כהנות ובדקו מסורא עד נהרדעא ולא אשכחו אלא תרתי בנתיה דרב חסדא דהוו נסיבי לרמי בר חמא ולמר עוקבא בר חמא:
הוה נקיט תרתי מתנתא דתורא. זוג של זרוע לחיים וקיבה שנתנה לו ורשאי להאכילן לישראל ואע''ג דרב חסדא בח''ל הוה לא ילפינן מהכא דמתנות נוהגות בזמן הזה דהאידנא נהוג עלמא כתלתא סבי (ברכות דף כב.) כרבי יאשיה בכלאים וכרבי יהודה בטבילת בעלי קריין לת''ת וכרבי אלעאי בראשית הגז שהיה אומר אינו נוהג אלא בארץ וכן מתנות בימי רב חסדא אכתי לא נהוג כר' אלעאי ובימי ר''נ בר יצחק נהוג כוותיה בראשית הגז ולא במתנות והשתא קא חזינא דנהוג אף במתנות וכי היכי דאחזו במנהג בראשית הגז בימי ר''נ ולא מחינא בהו ונהגנא כולא כוותיה השתא דנהוג אף במתנות לא משנינן מנהגא:
חדתא. חדשה שלא שמעתיה:
מילתא אלבישי' יקירא. מעיל דמיו יקרים למי שרגיל ללובשו כלומר לפי שאתה תלמידו של רב ורגיל בשמועותיו אתה מחזר אחריהם:
Tossefoth non traduit
יהבה ניהליה. דמותרת לזרים כפירוש הקונטרס והכי מוכח בפרק הזרוע (חולין קלב.) והא דאמר בפ''ב דכתובות (דף כה.) חזקה לכהונה חילוק מתנות כגון שמעיד לו דבתורת כהונה יהבה ניהליה:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: לְעוֹלָם אַל יְשַׁנֶּה אָדָם בְּנוֹ בֵּין הַבָּנִים, שֶׁבִּשְׁבִיל מִשְׁקַל שְׁנֵי סְלָעִים מֵילָת שֶׁנָּתַן יַעֲקֹב לְיוֹסֵף יוֹתֵר מִשְּׁאָר בָּנָיו, נִתְקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר וְיָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ לְמִצְרַיִם.
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: A person should never distinguish one of his sons from among the other sons by giving him preferential treatment. As, due to the weight of two sela of fine wool [meilat] that Jacob gave to Joseph, beyond what he gave the rest of his sons, in making him the striped coat, his brothers became jealous of him and the matter unfolded and our forefathers descended to Egypt.
Rachi non traduit
משקל ב' סלעים. לאו דוקא נקט בתלמידי רבינו יצחק הלוי מצאתי כתונת פסים סביב פס ידו נתן מילת ולא כל הכתונת:
Tossefoth non traduit
ה''ג נתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים. ואע''ג דבלאו הכי נגזר דכתיב (בראשית ט''ו:
י''ג) ועבדום וענו אותם שמא לא היה נגזר עליהם עינוי כ''כ אלא ע''י זה שהרי ארבע מאות שנה התחילו קודם שנולד יצחק ל' שנים:
וְאָמַר רָבָא בַּר מַחְסֵיָא אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: לְעוֹלָם יְחַזֵּר אָדָם וְיֵשֵׁב בְּעִיר שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה, שֶׁמִּתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּעָטִין. שֶׁנֶּאֱמַר: ''הִנֵּה נָא הָעִיר הַזֹּאת קְרוֹבָה לָנוּס שָׁמָּה וְהִיא מִצְעָר''. מַאי ''קְרוֹבָה''? אִילֵימָא קְרוֹבָה דְּמִיקָּרְבָא וְזוּטָא — וְהָא קָא חָזוּ לַהּ! אֶלָּא מִתּוֹךְ שֶׁיְּשִׁיבָתָהּ קְרוֹבָה, עֲוֹנוֹתֶיהָ מוּצְעָרִין. אָמַר רַבִּי אָבִין: מַאי קְרָא? — דִּכְתִיב: ''אִמָּלְטָה נָּא שָׁמָּה''. ''נָא'' בְּגִימַטְרִיָּא — חַמְשִׁין וְחַד הָוֵי, וְשֶׁל סְדוֹם חֲמִישִּׁים וּשְׁתַּיִם. וְשַׁלְוָתָהּ
Traduction
And Rava bar Meḥasseya said that Rav Ḥama bar Gurya said Rav said: A person should always seek and dwell in a city whose settling took place in the recent past, meaning that it was recently established, as due to the fact that its settling is recent its sins are few, as its residents have not yet had the opportunity to commit many sins there. As it is stated that Lot said to the angel: ''Behold, here is this city that is close to run away to and it is small'' (Genesis 19:20). What is the meaning of the word close? If you say: That it is close in distance and truly small, why did he need to say that to the angel? Didn’t they see it? Rather, the meaning of the word close must be because its settling was close, that it had been recently settled, and therefore its sins were few. Rabbi Avin said: What is the verse that teaches us that Zoar was newer than the other cities? As it is written: ''I will escape there please [na]'' (Genesis 19:20); the numerological value of nun alef, the letters of the word na, is fifty-one, while Sodom was fifty-two years old. And Sodom’s tranquil period
Rachi non traduit
שישיבתה קרובה. שנתיישבו בה מקרוב כלומר עיר חדשה:
דמקרבא. לנוס שם:
וזוטא. ולא צריכין אתם להקפיד על קיומה:
הא קא חזו לה. למה ליה למימר להו:
שישיבתה קרובה. שנה אחת קדמה לה סדום כדמפרש של סדום חמשים ושתים דע''כ בוני מגדל בארץ שנער היו ולא היה ישוב בעולם אלא באותה בקעה כדכתיב (בראשית י''א:א') ויהי כל הארץ שפה אחת וגו' ויהי בנסעם מקדם ומשם נפוצו למקומות אחרים כשנתפלגו ובנו להם עיירות ומשנתפלגו עד שחרבה סדום אינו אלא חמשים ושתים שנה שהרי בסוף ימי פלג נתפלגו הארצות כדתניא בסדר עולם אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר שקרא בנו פלג כי בימיו נפלגה הארץ ואם תאמר בתחלת ימיו והלא יקטן אחיו קטן ממנו והוליד משפחות ונתפלגו ואם תאמר באמצע ימיו לא בא הכתוב לסתום אלא לפרש נתן לך סימן ולא תדע באיזו משנותיו אלא בסוף ימיו צא וחשוב שנותיו של פלג ונמצא שנה שמת בה היא שנת מ''ח לאברהם וכשחרב סדום שנת צ''ט לאברהם שהרי בו ביום נתבשרה שרה ולשנה אחרת ילדה ואברהם בן מאת שנה וגו' (שם כא):
ושלותה. האמורה בה גאון שבעת לחם ושלות השקט היה לה וגו' (יחזקאל ט''ז:מ''ט) וכתיב נתיב לא ידעו עיט לא הדריכוהו וגו' (איוב כ''ח:ז'):
Tossefoth non traduit
ושל סדום נ''ב שנה. כמו שמוכיח בקונ' שהיה אברהם בן מ''ח שנה כשנבנית סדום ושלותה כ''ו שנים משמע שהיה אברהם בן ע''ג כשהרג את המלכים ובסדר עולם משמע שהיה בן ע''ה שנה כשהכה את המלכים דקאמר התם אברהם אבינו כשנדבר עמו בין הבתרים בן ע' שנה היה שנאמר ויהי מקץ שלשים שנה וגו' וחזר לחרן ושהה שם ה' שנים שנאמר ואברם בן חמש שנים ושבעים שנה בצאתו מחרן וגו' ואותה שנה שיצא מחרן שנת רעב היתה ירד למצרים ושהה שם ג' חדשים בא וישב לו באלוני ממרא היא שנה שכבש את המלכים ולפ''ז לא היתה שלותה אלא כ''ד וצריך לומר שהיתה בשלוה ב' שנים בתחלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source