Vayedaber

Simple Havroutah

Shabbath

Daf 109b

אֵימוֹר דִּפְלִיגִי לְעִנְיַן טוּמְאָה וְטָהֳרָה, לְעִנְיַן שַׁבָּת מִי שָׁמְעַתְּ לְהוּ? אֶלָּא אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, לָא קַשְׁיָא: הָא דְּאִישְׁתַּהִי, הָא דְּלָא אִישְׁתַּהִי.

Traduction

Say that they disagree over the status of the Mediterranean Sea with regard to impurity and purity, but with regard to Shabbat did you hear that they disagree? Rather, Rav Naḥman bar Yitzḥak said: The contradiction between the two baraitot is not difficult. This baraita, which prohibits bathing in the Mediterranean, is referring to a case where one remained in the water and thereby indicated that he bathed in the Mediterranean for its curative effects. That baraita, which permits bathing, is referring to a case where one did not remain in the water, and thereby indicated that he bathed in the Mediterranean for non-medical purposes.

Rachi non traduit

אימור דפליגי לענין טומאה וטהרה. ומשום קרא:

לענין שבת. דטעמא משום רפואה הוא מי שמעת להו:

הא דאישתהי. בגוייהו אסור דמוכחא מלתא דלרפואה קא מכוין:

הא דלא אישתהי. אלא רחץ ויצא מותר:

בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לְבָתְרָיְיתָא — דְּלָא אִישְׁתַּהִי, אִי דְּלָא אִישְׁתַּהִי — אֲפִילּוּ בְּמֵי מִשְׁרָה נָמֵי. דְּהָתַנְיָא: רוֹחֲצִין בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבְמֵי מִשְׁרָה וּבְיַמָּה שֶׁל סְדוֹם, וְאַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲטָטִים בְּרֹאשׁוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — שֶׁלֹּא נִשְׁתַּהָא, אֲבָל נִשְׁתַּהָא — אָסוּר.

Traduction

The Gemara asks: And how did you establish this last baraita? Do you say that it is referring to a case where one did not remain in the water? If it is referring to a case where one did not remain in the water, it would be permitted to bathe even in water in which flax was soaked, as it was taught in a baraita: One may bathe on Shabbat in the waters of Tiberias, and in water in which flax was soaked, and in the Sodom Sea, and this is even though one has wounds on his head that are healed by bathing in these waters. In what case is this statement said? In a case where one did not remain in the water, since it appears that he entered the water to cool himself. However, if one remained in the water it is prohibited.

Rachi non traduit

בתרייתא. דקתני רוחצין בדלא אישתהי:

חטטין. מאלנ''ץ:

שלא נשתהי. בתוך המים דנראה כמיקר בעלמא:

אֶלָּא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּיָפִין שֶׁבּוֹ, הָא — בְּרָעִים שֶׁבּוֹ. מֵי מִשְׁרָה אַמֵּי מִשְׁרָה נָמֵי לָא קַשְׁיָא: הָא — דְּאִישְׁתַּהִי, הָא — דְּלָא אִישְׁתַּהִי.

Traduction

Rather, the contradiction between the baraita that permits bathing in the Great Sea on Shabbat and the baraita that prohibits bathing in the Great Sea on Shabbat is not difficult. There is a distinction between the two. This baraita, which permits doing so, is referring to the pure water in it, i.e., the area in the Great Sea in which one bathes for pleasure during the week. That baraita, which prohibits bathing, is referring to the polluted water in it, which people enter only for medicinal purposes. And with regard to the contradiction between one statement with regard to the water in which flax was soaked and the other statement about water in which flax was soaked, it is also not difficult. There is a distinction between the two statements. This baraita, which prohibits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one remained in the water and thereby indicated that he was bathing for medicinal purposes. That baraita, which permits bathing on Shabbat in water in which flax was soaked, is referring to a case where one did not remain there. It is permitted to bathe in that water for non-medical purposes.

Rachi non traduit

ביפין. שכן רוחצין בהן בחול לרחיצה שאינה לרפואה:

ברעים. אין רוחצין דמוכחא מלתא דלרפואה ותרוייהו בדאישתהי:

מי המשרה אמי המשרה לא קשיא. הך דקתני רוחצין במי המשרה אהנך תרתי דלעיל דקתני אבל לא במי המשרה הא דאישתהי הא דלא אשתהי:

מַתְנִי' אֵין אוֹכְלִין אֵיזֹבְיוֹן בְּשַׁבָּת לְפִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲכַל בְּרִיאִים, אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר, וְשׁוֹתֶה אַבּוּבְרוֹאֶה. כָּל הָאוֹכָלִין — אוֹכֵל אָדָם לִרְפוּאָה, וְכָל הַמַּשְׁקִין — שׁוֹתֶה, חוּץ מִמֵּי דְקָלִים וְכוֹס עִיקָּרִין, מִפְּנֵי שֶׁהֵן לִירוֹקָה. אֲבָל שׁוֹתֶה הוּא מֵי דְקָלִים לִצְמָאוֹ, וְסָךְ שֶׁמֶן עִיקָּרִין שֶׁלֹּא לִרְפוּאָה.

Traduction

MISHNA: One may not eat eizoveyon on Shabbat because healthy people do not eat it, and therefore it is clear that anyone eating it is doing so for its medicinal value. However, one may eat a plant called yo’ezer and may drink abuvro’e. Furthermore, all types of food that healthy people eat may be eaten by a person even for medicinal purposes. And one may drink all drinks except for water from palm trees and a kos ikarin because they are known as a remedy for jaundice. Therefore, it is prohibited to drink them on Shabbat for curative purposes. However, one may drink palm tree water on Shabbat in order to quench his thirst, and one may smear ikarin oil on himself for non-medical purposes.

Rachi non traduit

מתני' איזביון. מפרש בגמרא שאינו מאכל בריאים ומוכחא מלתא דלרפואה אכיל ליה:

אבל אוכל הוא את יועזר. שהרבה אוכלין אותו כשהן בריאין:

ממי דקלים. מפרש בגמרא:

וכוס עיקרין. משקה שכותשין לתוכו עיקרי ירקות ובשמים ובגמרא מפרש ליה:

מפני שהן לירוקה. לחולי של ירקון ואינו מאכל בריאים:

לצמאו. אם אינו חולה:

גְּמָ' אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵזוֹב — ''אַבְרָתָה בַּר הֲמַג'', אֵיזֹבְיוֹן — ''אַבְרָתָה בַּר הִינְג''. עוּלָּא אָמַר: מָרְוָא חִיוָּרָא. עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רַב שְׁמוּאֵל בַּר יְהוּדָה, אַיְיתוֹ לְקַמֵּיהּ מָרְוָא חִיוָּרָא. אֲמַר: הַיְינוּ אֵזוֹב דִּכְתִיב בְּאוֹרָיְיתָא. רַב פַּפֵּי אָמַר: שׁוּמְשׁוּק. אָמַר רַב יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי: כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פַּפֵּי מִסְתַּבְּרָא, דִּתְנַן: מִצְוַת אֵזוֹב שְׁלֹשָׁה קְלָחִין וּבָהֶן שְׁלֹשָׁה גִבְעוֹלִין, וְשׁוּמְשׁוּק הוּא דְּמִשְׁתַּכְחָא הָכִי. לְמַאי אָכְלִי לֵיהּ — לְקוּקְאיָנֵי. בְּמַאי אָכְלִי לֵיהּ — בִּשְׁבַע תַּמְרֵי אוּכָּמָתָא. מִמַּאי הָוְיָא — מִקִּימְחָא דִשְׂעָרֵי בְּמָנָא דַּחֲלֵיף עֲלֵיהּ אַרְבְּעִין יוֹמִין.

Traduction

GEMARA: Rav Yosef said: Unspecified hyssop mentioned in the Torah is called abarta bar hamag in Babylonia, and eizoveyon is called abarta bar hing. Ulla said: The hyssop mentioned in the Torah is white sage. The Gemara relates: Ulla happened to come to the house of Rav Shmuel bar Yehuda. They brought white sage before him. He said: This is the hyssop that is written in the Torah. Rav Pappi said: Hyssop is the root called shumeshuk. Rav Yirmeya of Difti said: In accordance with the opinion of Rav Pappi it is reasonable, as we learned in a mishna: The mitzva of hyssop is that one take three branches each with three stems, and shumeshuk is the species that is found with that configuration of three stems on each of its branches. The Gemara says: For what purpose do people eat it? It is eaten for curing intestinal worms. And with what is it eaten? It is eaten with seven black dates. From what do worms come into being in the intestines? They come into being from eating barley flour from a vessel that held the flour for forty days since it was ground.

Rachi non traduit

גמ' אמר רב יוסף אזוב. דאורייתא שהוכשר להזאה הוא שקורין אברתא בר המג:

איזביון. דמתניתין הוא שקורין אברתא בר הינג ויש מרבותי מפרשים בר המג שגדל במקום גמי בר הינג שגדל בין ההגים רונצ''ץ:

עולא אמר. אזוב דאורייתא הוא מרוא חיורא בלע''ז שלוי''א:

שומשוק. הוא אזוב דאורייתא:

ג' קלחים. דאגודה כתיב ואין אגודה פחות מג':

ובהן ג' גבעולין. בכל קלח ג' גבעולין קנים דקים כעין של קנבוס:

לקוקייני. תולעים שבבני מעים:

דחליף עליה מ' יומי. משנטחן:

אֲבָל אוֹכֵל הוּא אֶת יוֹעֶזֶר. מַאי יוֹעֶזֶר? פּוּתַּנְק. לְמַאי אָכְלִי לַהּ — לְאַרְקָתָא. בְּמַאי אָכְלִי לַהּ — בִּשְׁבַע תַּמְרֵי חִיוּוֹרָתָא. מִמַּאי הָוְיָא — מֵאוּמְצָא וּמַיָּא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא שַׁמִּינָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִבִּישְׂרָא דְתוֹרָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, מֵאַמְגּוּזָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא, וּמִגִּירֵי דְרוּבְיָא אַלִּיבָּא רֵיקָנָא וּמִשְׁתֵּי מַיָּא אַבָּתְרֵיהּ.

Traduction

We learned in the mishna: However, one may eat the yo’ezer plant. The Gemara asks: What is yo’ezer? The Gemara answers: It is the vegetable known as potnak. For what is it eaten? It is eaten to cure liver worms. With what is it eaten? It is eaten with seven white dates. From what do worms come into being in the liver? From eating raw meat with water on an empty stomach, and from eating fatty meat on an empty stomach, and from eating ox meat on an empty stomach, and from eating nuts on an empty stomach, and from eating fenugreek shoots on an empty stomach and drinking water thereafter.

Rachi non traduit

פותנק. בלע''ז פולא''ל:

לארקתא. תולעים שבכבד:

ממאי הוי. החולי:

מאומצא. בשר בגחלים:

אליבא ריקנא. קודם אכילה:

ומגירי דרובייא. לולבי תילתן כעין לולבי גפנים:

רוביא. תילתן פינגרי:

ומשתי מיא בתרייהו. האוכל אחד מאלו קודם אכילה ושותה אחריו מים:

וְאִי לָא — לִיבְלַע תַּחְלֵי חִיוּוֹרָתָא. וְאִי לָא — לִיתִּיב בְּתַעֲנִיתָא, וְלַיְתֵי בִּישְׂרָא שַׁמִּינָא וְלִישְׁדֵּי אַגּוּמְרֵי, וְלִימֵיץ גַּרְמָא, וְלִיגַמַּע חַלָּא. וְאִיכָּא דְאָמְרִי: חַלָּא לָא, מִשּׁוּם דְּקָשֵׁי לְכַבְדָּא. וְאִי לָא — לַיְיתֵי גִּירְדָּא דַאֲסִינְתָּא דִּגְרִידָא מֵעִילַּאי לְתַתַּאי, וְלָא מִתַּתַּאי לְעִילַּאי, דִּילְמָא נָפְקָא אַיְּידֵי פּוּמֵּיהּ, וְלִישְׁלְקַהּ בְּשִׁיכְרָא בֵּי שִׁיבָבֵי, וּלְמָחָר נִסְכְּרִינּוּן לְנִקְבִין דִּידֵיהּ וְלִישְׁתֵּי, וְכִי מִפְּנֵי — מִפְּנֵי אַפְּשִׁיחָא דְּדִקְלָא.

Traduction

And if one has liver worms but does not have any potnak handy, or if one has taken potnak and it did not help, he should swallow white cress. And if he does not have that or if it did not help him, he should sit in fast, and take fatty meat and place it on coals and suck the bone and swallow vinegar. And some say: One should not drink vinegar because it is harmful to the liver. And if none of those options are available, let one take the sawdust that was scraped from the shell of a thorn bush from top to bottom, and not from bottom to top, as perhaps then the worms will come out through his mouth. And let one then boil the scrapings in beer at twilight and the next day close his nostrils and drink it. And when he defecates, he should defecate on the trunk of a palm tree.

Rachi non traduit

ואי לא. אי לית ליה פותנק א''נ אכליה ולא איתסי:

תחלי. שחלי כרישו''ן:

לימוץ גרמא. יהא מוצץ אבר יפה מאותו בשר וימץ שמנו בפיו:

גורדא דאסינתא. קליפה גרודה מן הסנה:

מעילאי לתתאי. שתהא גרודה מלמעלה למטה:

דלמא נפק. התולעים:

איידי פומיה. דרך פיו:

בי שבבי. בין השמשות בחשכותא דשמשי. ל''א בי שבבי בבית אחד משכניו שלא יריח הוא הריח שהוא קשה לו:

נסכרינן לנקבים דיליה. יסתום נחיריו שלא יריח ל''א יסתום נחיריו ונקבי אזניו שלא יצא כח המשקה מגופו:

מפני אפשיחה. מקום שנפשח הדקל אישברנקי''ר:

וְשׁוֹתִין אַבּוּבְרוֹאֶה. מַאי אַבּוּבְרוֹאֶה? חוּמַטְרִיָּא. מַאי חוּמַטְרִיָּא? חוּטְרָא יְחִידָאָה. לְמַאי עָבְדִי לַהּ — לְגִילּוּיָא. וְאִי לָא — לַיְתֵי חַמְשָׁא כְּלִילֵי וְחַמְשָׁא כּוֹסָתָא דְשִׁיכְרָא, וְנִישְׁלוֹקִינְהוּ בַּהֲדֵי הֲדָדֵי עַד דְּקַיְימָא אַאַנְפָּקָא, וְנִישְׁתֵּי.

Traduction

We learned the mishna: And one may drink abuvro’e on Shabbat. The Gemara asks: What is abuvro’e? The Gemara answers: It is the plant known as ḥumtareya. The Gemara asks: What is ḥumtareya? It is that which is called the lonely staff. The Gemara asks: For what purpose is it used? It is used for one who drank exposed water from which we suspect a snake drank and left behind its venom. And if one does not have the lonely staff, or if it was ineffective, let him take five roses and five cups of beer and cook them together until there is a quarter of a log of liquid and then drink it.

Rachi non traduit

חוטרא יחידאה. עץ הגדל יחידי בלא ענף:

לגילוייא. מי ששתה מים מגולין:

חמשה כלילי. וורדין:

כוסאתא דשיכרא. כוסות:

עד דקיימי אאנפקא. שיעמדו על מדה מחזקת אנפק והיא רביעית הלוג כדאמרינן בחזקת הבתים (ב''ב נח:):

אִימֵּיהּ דְּרַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי עֲבַדָה לֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא חַד כְּלִילָא וְחַד כּוֹסְתָּא דְשִׁיכְרָא. שְׁלַקָה וְאַישְׁקִיתֵיהּ, וּשְׁגַרָא תַּנּוּרָא וּגְרַפְתֵּיהּ, (ואותביתיה לבינתא) [וְאוֹתִיבָה בֵּיהּ לְבֵינְתָּא, וְאוֹתִיבְתֵּיהּ] בְּגַוֵּויהּ, וּנְפַק [מִינֵּיהּ] כְּהוּצָא יַרְקָא.

Traduction

The Gemara relates: Rav Aḥadvoi bar Ami’s mother made this remedy for a certain man who had drunk exposed water suspected of having venom in it. She took one rose and one cup of beer and she boiled them. She gave it to him to drink, and lit the oven, and swept out the coals, and placed a brick inside it on which he could sit and not get burned. And something that appeared like a green leaf emerged, i.e., he vomited the venom.

Rachi non traduit

ושגרא תנורא. הסיקה תנור:

וגרפתיה. מגחלים שיצטנן קצת:

ואותבה לבינתא בגויה. שישב עליה ולא יכוה:

ונפק מיניה. הקיא הארס שבלע:

הוצא. עלה של לולב:

רַב אַוְיָא אָמַר: רְבִיעֵתָא דַחֲלָבָא מֵעִיזָּא חִיוָּרְתָּא. רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה אָמַר: לַיְיתֵי אֶתְרוֹגָא חֲלִיתָא וְלִחַיְּיקֵיהּ וְלִימַלְּיֵיהּ דּוּבְשָׁא, וְלוֹתְבֵהּ בֵּי מִילְלֵי דְנוּרָא, וְלֵיכְלֵיהּ. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר, מֵי רַגְלַיִם בְּנֵי אַרְבָּעִים יוֹם: בַּרְזִינָא — לְזִיבּוּרָא, רְבִיעֵתָא — לְעַקְרַבָּא, פַּלְגָא רִיבְעָא — לְגִילּוּיָא, רִיבְעָא — אֲפִילּוּ לִכְשָׁפִים מְעַלּוּ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֲנִיגְרוֹן, וַאֲבַנְגַּר, וְתִירְיָיקָה — מְעַלּוּ בֵּין לְגִילּוּיָא בֵּין לִכְשָׁפִים.

Traduction

Rav Avya said: The remedy for one who has swallowed venom is to drink a quarter of a log of milk from a white goat. Rav Huna bar Yehuda said: Let one bring a sweet citron and make a hole in it, and fill it with honey, and place it among burning coals, and eat it. Rabbi Ḥanina said: Urine that is forty days old is an effective remedy for several maladies: A very small cupful is beneficial in treating a hornet sting. A quarter of a log is beneficial in treating a scorpion bite. Half a log is effective in treating one who drank exposed water. A log is even effective in counteracting witchcraft. Rabbi Yoḥanan said: Water in which spinach was boiled [anigron], and water in which banagri grass was boiled [avangar], and balsam are effective for both one who drank exposed water and as an antidote for witchcraft.

Rachi non traduit

אתרוג חליתא. מתוק:

ולחייקיה. לגויה יחקוק בתוכו חקק:

וליתבה בי מיללי דנורא. מניחו ע''ג גחלים לוחשות שיתבשל האתרוג בדבש:

בני מ' יום. שעברו עליהם מ' יום. ל''א של תינוק בן מ' יום:

רבעא. לוג:

ברזינא לזיבורא. כוס קטן מאד ושמו ברזינא מאותן מי רגלים שותין למי שנשכתו צרעה ומתרפא:

רביעתא לעקרב. רביעית לוג למי שעקצו עקרב:

פלגא ריבעא לגילויא. חצי לוג:

אניגרון ואבנגר ותירייקי. מים שנשלק בהם בנגרי מין עשב ששמו בנגרי וסתם אניגרון מי שלק תרדין כדאמרינן (ברכות דף לה:) אניגרון מיא דסילקא ותירייקי צרי:

הַאי מַאן דִּבְלַע חִיוְיָא — לוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא, וְלַירְהֲטֵיהּ תְּלָתָא מִילֵּי. רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי חַזְיֵיהּ לְהָהוּא גַּבְרָא דִּבְלַע חִיוְיָא. אִידְּמִי לֵיהּ כְּפַרָּשָׁא. אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא וְאַרְהֲטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵּי, וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוּבֵּי גּוּבֵּי. אִיכָּא דְאָמְרִי: רַב שִׁימִי בַּר אָשֵׁי בְּלַע חִיוְיָא, אֲתָא אֵלִיָּהוּ אִידְּמִי לֵיהּ כְּפַרָּשָׁא. אוֹכְלֵיהּ כְּשׁוּתָא בְּמִילְחָא וְאַרְהֲטֵיהּ קַמֵּיהּ תְּלָתָא מִילֵּי וּנְפַק מִינֵּיהּ גּוּבֵּי גּוּבֵּי. הַאי מַאן דְּטַרְקֵיהּ חִיוְיָא — לֵיתֵי עוּבָּרָא דַחֲמָרָא חִיוָּרְתִּי, וְלִיקְרְעֵיהּ, וְלוֹתְבֵיהּ עִילָּוֵיהּ. וְהָנֵי מִילֵּי דְּלָא אִישְׁתְּכַח טְרֵפָה. הָהוּא

Traduction

One who swallowed a snake should be fed hops in salt, and then he should be made to run a distance of three mil. The Gemara relates: Rav Shimi bar Ashi saw a person who swallowed a snake, and Rav Ashi appeared to that person as a horseman. Rav Shimi fed him hops with salt and made him run in front of him for three mil, and the snake came out of him in pieces. Some say that Rav Shimi bar Ashi was the one who swallowed a snake, and Elijah came and appeared to Rav Ashi as a horseman. He fed him hops with salt and made him run in front of him for three mil, and the snake came out of him in pieces. One who was bitten by a snake should have the fetus of a white donkey brought to him, and it should be torn open and placed on the snakebite. The Gemara says: And this applies only when the mother does not have a condition that will cause it to die within twelve months [tereifa]. The Gemara relates: There was a certain

Rachi non traduit

אידמי ליה כפרשא. תופסו ומייסרו שהפחד והמרוצה והכשות מתישין כחו ומחמם ומת הנחש בתוכו:

גובי. חתיכות חתיכות יצא הנחש ממנו: גובי טרונצו''ץ בלע''ז:

דטרקיה. נשכו:

עוברא דחמרא חיוורתי. עובר הנמצא במעי חמורה לבנה:

דלא אשתכח טרפה. האם:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source