Le texte Le vocabulaire Les révisions
Rosh Hashanah
Daf 26b
קַבְעַן פְּלָנְיָא. לָא הֲוָה יָדַע מַאי קָאָמַר לֵיהּ. אֲתָא שְׁאֵיל בֵּי מִדְרְשָׁא, אֲמַר לֵיהּ: גַּזְלַן אֲמַר לָךְ, דִּכְתִיב: ''הֲיִקְבַּע אָדָם אֱלֹהִים וְגוֹ'''. אֲמַר לֵיהּ רָבָא מִבַּרְנִישׁ לְרַב אָשֵׁי: אִי הֲוַאי הָתָם, הֲוָה אָמֵינָא לֵיהּ: הֵיכִי קַבְעָךְ? בְּמַאי קַבְעָךְ? וְאַמַּאי קַבְעָךְ? וּמִמֵּילָא הֲוָה יָדְעִינָא. וְאִיהוּ סָבַר: מִילְּתָא דְאִיסּוּרָא קָאָמַר לֵיהּ.
Traduction
So-and-so keva’a from me. Levi did not understand what that man was saying to him, as he did not know the meaning of the word kava. So he went and asked in the study hall. They said to him: That man said to you: He robbed me, as it is written: ''Will a man rob [hayikba] God?'' (Malachi 3:8). Rava from a place called Barnish said to Rav Ashi: Had I been there in Levi’s place I would have tried to uncover the meaning of the word in a different way, for I would have said to him: How did he keva’a you? With what did he keva’a you? And why did he keva’a you? And from his answers I would have understood on my own what was being said. The Gemara comments: And Levi, who did not do this, thought that the man was talking about a matter of prohibition and not a monetary matter, and so asking the man these questions would not have helped, as they are relevant only to monetary matters.
Rachi non traduit
קבען פלניא. גזלני פלוני:
במה קבענוך. המעשר והתרומה אתם קובעים אותי:
לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ''סֵירוּגִין''. שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּחֲזָתִנְהוּ רַבָּנַן דַּהֲווֹ עָיְילִי פִּסְקֵי פִּסְקֵי, אֲמַרָה לְהוּ: עַד מָתַי אַתֶּם נִכְנָסִין סֵירוּגִין סֵירוּגִין.
Traduction
The Gemara continues its discussion of unusual words: The Sages did not know the meaning of the word seirugin, which is found in a mishna. One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to the Sages whom she saw entering the house not all at once, but intermittently: How long shall you enter seirugin seirugin? and from this they understood that the word seirugin means: At intervals.
Rachi non traduit
מאי סירוגין. ששנינו במגילה (דף יז.) קראה סירוגין (סירוגין):
פסקי. לפרקים שאינן נכנסין יחד:
לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ''חֲלוֹגְלוֹגוֹת''. יוֹמָא חַד שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּחֲזָית לְהָהוּא גַּבְרָא דְּקָא מְבַדַּר פַּרְפְּחִינֵיהּ, אֲמַרָה לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מְפַזֵּר חֲלוֹגְלוֹגְךָ.
Traduction
It is similarly recounted that the Sages did not know the meaning of the word ḥaloglogot, which is mentioned in various mishnayot and baraitot. One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to a certain man whom she saw scattering his purslane plants: How long shall you scatter your ḥaloglogot? So they understood that ḥaloglogot means purslane.
Rachi non traduit
מאי חלוגלוגות. ששנינו בפ''ק דיומא (דף יח.) כל שבעת הימים לא היה אוכל השום והחלוגלוגות:
פרפחיני. ירק שקורין עורקקל''י:
Tossefoth non traduit
חלוגלוגות. ונפקא מינה לזב בפ''ק דיומא (דף יח.) דאמרינן אין מאכילין אותו דברים המביאים לידי טומאה כגון חלוגלוגות:
לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי: ''סַלְסְלֶהָ וּתְרוֹמְמֶךָּ''. יוֹמָא חַד שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּהֲווֹת אָמְרָה לְהָהוּא גַּבְרָא דַּהֲוָה קָא מְהַפֵּךְ בְּשַׂעְרֵיהּ, אָמְרָה לֵיהּ: עַד מָתַי אַתָּה מְסַלְסֵל בִּשְׂעָרְךָ.
Traduction
The Sages also did not know the meaning of the word salseleha in the verse: ''Salseleha and it will exalt you'' (Proverbs 4:8). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house say to a certain man who was curling his hair: How long shall you mesalsel your hair? And from this they understood that the verse means: Turn wisdom about, and it will exalt you.
Rachi non traduit
סלסלה. חפוש והפך במטמונים של תורה:
לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ''וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא הַשְׁמֵד''. יוֹמָא חַד שַׁמְעוּהָ לְאַמְּתָא דְבֵי רַבִּי דַּהֲווֹת אָמְרָה לַחֲבֶירְתַּהּ: שְׁקוּלִי טָאטִיתָא וְטַאטִי בֵּיתָא.
Traduction
It is further related that the Sages did not know the meaning of the words in the verse: ''And sweep it [vetetetiha] with the broom [matatei] of destruction'' (Isaiah 14:23). One day they heard the maidservant in Rabbi Yehuda HaNasi’s house saying to her workmate: Take a broom [tateita] and sweep [ta’ati] the house,'' and they understood the meaning of these words.
לָא הֲווֹ יָדְעִי רַבָּנַן מַאי ''הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ''. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: יוֹמָא חַד הֲוָה אָזְלִינָא בַּהֲדֵי הָהוּא טַיָּיעָא, הֲוָה דָּרֵינָא טוּנָא וַאֲמַר לִי: שְׁקוֹל יַהְבָּיךְ וּשְׁדִי אַגַּמְלַאי.
Traduction
The Sages also did not know the meaning of the word yehavkha in the verse: ''Cast your load [yehavkha] upon the Lord and He will sustain you'' (Psalms 55:23). Rabba bar bar Ḥana said: One day I was traveling with a certain Arab [Tayya’a], and I was carrying a load, and he said to me: Take your yehav and cast it on my camel, and from this I understood that yehav means a load.
Rachi non traduit
והוה דרינא טונא. נושא משוי:
מַתְנִי' שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל פָּשׁוּט וּפִיו מְצוּפֶּה זָהָב, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת מִן הַצְּדָדִין. שׁוֹפָר מַאֲרִיךְ וַחֲצוֹצְרוֹת מְקַצְּרוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בְּשׁוֹפָר.
Traduction
MISHNA: The shofar that was used on Rosh HaShana in the Temple was made from the straight horn of an ibex, and its mouth, the mouthpiece into which one blows, was plated with gold. And there were two trumpets, one on each of the two sides of the person sounding the shofar. The shofar would sound a long blast, whereas the trumpets would sound a short blast, because the mitzva of the day is with the shofar.
Rachi non traduit
מתני' שופר של ראש השנה של יעל פשוט. מפרש טעמא בגמרא דמידי דתפלה בעי פשיטות:
יעל. שטיי''ן בו''ק:
ופיו מצופה זהב. בשל מקדש קאמר:
שופר מאריך. לאחר שחצוצרות פוסקין תקיעתן נשמע קול השופר:
Tossefoth non traduit
של יעל פשוט. פירש בקונטרס חיה שכן שמה וקורין אותה אשטנבו''ק ובערוך פי' היא כשבה נקבה וקרן הכשבה רגיל להיות פשוט וכפירש הקונטרס נראה דיעל חיה דכתיב (תהילים ק''ד:
י''ח) הרים הגבוהים ליעלים ואקו ודישן (דברים י''ד:ה') מתרגמינן ויעלא ורמא ומצוה בשל יעל פשוט כדמשמע בגמ' דכמה דפשיט טפי עדיף משום נשא לבבנו אל כפים ומיהו אין הלכה כן אלא כר' יהודה דאמר בר''ה בשל זכרים כפופים דהיינו של איל ור' לוי קאי כוותיה בגמ' דאמר מצוה של ר''ה ויוה''כ בכפופים דקסבר כמה דכייף איניש טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם וכדאמר ר' אבהו בפ''ק (דף טז.) למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב''ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק ומיהו נראה דלא פליגי אלא לכתחילה אבל כולהו מודו דיוצא בדיעבד בין בשל איל בין בשל יעל כדקתני רישא כל השופרות כשרים חוץ משל פרה. והיכא דלא מצא של איל יוצא בשל רחל או בשעיר עזים תדע דלמצוה פליגי דהא ר' לוי מצוה קאמר ועוד אטו פשוט וכפוף כתיב בקרא תעבירו שופר כתיב ביובל (ויקרא כ''ה:
ט') וילפינן ר''ה מיניה וכיון דכולהו אקרו שופר חוץ משל פרה למה לא יצא ועוד משמע דפלוגתא דרבנן ור' יוסי בפני עצמן ופלוגתא דרבנן ור' יהודה בפני עצמן ולאו חדא פלוגתא היא ואם תמצא לומר דדוקא איירי אם כן הויא חדא פלוגתא דלתנא קמא כולהו כשרין בין בראש השנה בין ביוה''כ בין בתעניות חוץ משל פרה ור' יוסי אומר אף של פרה ולאידך רבנן ר''ה ויוה''כ בשל יעל ותעניות של זכרים ולר' יהודה ר''ה של זכרים וביובל בשל יעלים ומיהו קשה קצת דהא ר' לוי דאמר מצוה של ר''ה ויוה''כ היינו משום דילפינן גזרה שוה זה מזה בשביעי שביעי כדאמרינן בפ' בתרא (דף לד.) וכדתנן שוה יובל לר''ה לתקיעה ואי הוה טעמא משום מצוה בעלמא כדאמרינן דכמה דכייף איניש טפי עדיף היינו דוקא בראש השנה שהתקיעה לתפלה ולזכרון אבל יובל אין התקיעה אלא סימן שלוח עבדים והשמטות שדות החוזרות לבעלים לכך היה נראה לי מתוך זה דאינו יוצא אלא בכפוף פירוש דצריך להיות כפוף אי לא לא וגמרינן יובל מיניה:
וּבְתַעֲנִיּוֹת בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין, וּפִיהֶן מְצוּפֶּה כֶּסֶף, וּשְׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת בָּאֶמְצַע. שׁוֹפָר מְקַצֵּר וַחֲצוֹצְרוֹת מַאֲרִיכוֹת, שֶׁמִּצְוַת הַיּוֹם בַּחֲצוֹצְרוֹת.
Traduction
And in contrast, the shofarot used on public fast days were made from the curved horns of rams, and their mouths were plated with silver. There were two trumpets in the middle between the shofarot, and the shofar would sound a short blast, whereas the trumpets would sound a long blast, for the mitzva of the day is with the trumpets.
Rachi non traduit
ובתעניות. דאמרינן במס' תענית (דף טו:) תקעו הכהנים תקעו:
בשל זכרים. אילים שסתמן כפופין:
ושתי חצוצרות באמצע. שני שופרות להן אחד מכאן ואחד מכאן והן באמצע:
שמצות היום בחצוצרות. דלכנופיא בעלמא נינהו וכל כנופיא בחצוצרות דכתיב (במדבר י':ב') והיו לך למקרא העדה:
Tossefoth non traduit
ושתי חצוצרות באמצע. שתי שופרות היו להן אחד מכאן ואחד מכאן כדי שיהיו החצוצרות באמצע משום דמצות היום בחצוצרות:
שָׁוֶה הַיּוֹבֵל לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה לַתְּקִיעָה וְלַבְּרָכוֹת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים וּבַיּוֹבְלוֹת בְּשֶׁל יְעֵלִים.
Traduction
Yom Kippur of the Jubilee Year is the same as Rosh HaShana with regard to both the shofar blasts that are sounded and the additional blessings that are recited in the Amida prayer. Rabbi Yehuda disagrees and says: There is a difference between the two days: On Rosh HaShana one blows with horns of rams, whereas in Jubilee Years one blows with horns of ibexes.
Rachi non traduit
שוה היובל לראש השנה לתקיעה. בפשוטין ואף על גב דתקיעתו ביובל לא לתפלה ולא לזכרון אלא לסימן שילוח עבדים והשמטת מכירת שדות אפילו הכי כדר''ה בעי למעבדי' דגמרינן לה לגזירה שוה שביעי שביעי בפ' בתרא (דף לד.):
ולברכות. דבעי למימר תשע ברכות ביום הכפורים של יובל:
ר' יהודה אומר כו'. טעמא מפרש בגמ':
וביובלות בשל יעלים. וגזירה שוה לא גמיר:
Tossefoth non traduit
רבי יהודה אומר בר''ה בשל זכרים וביובלות בשל יעלים. לית ליה לרבי יהודה שוה יובל לר''ה והא דבעינן שופר בראש השנה לאו משום דילפינן מיובל אלא כאידך תנא דיליף בפ' בתרא (ג''ז שם דף לד.) מדכתיב תקעו בחדש שופר ומיהו ההוא תנא נמי יליף ר''ה מיובל בגזרה שוה כדקאמרינן שלש תרועות נאמרו בר''ה ומייתי קרא דוהעברת שופר תרועה דכתיב ביובל וביום ולא בלילה נמי יליף מיובל כדקאמר התם והא דאיצטריך ליה קרא דתקעו בחדש שופר משום דיליף נמי ראש השנה ממדבר והוה אמינא דבחצוצרות כמדבר לכך נראה דמודה רבי יהודה דשוה יובל לר''ה אלא לענין הך מילתא אין שייך להשוותם להיות בשל זכרים כשל ר''ה דטעמא דר''ה מסברא בעלמא דכמה דכייף איניש טפי עדיף שהוא יום הדין ולהזכיר עקידה אבל יובל דלשלוח עבדים ושדות החוזרות לבעלים אין לחוש אלא שיהא שם שופר עליו אע''ג דר' לוי נמי משוה להו לענין זה משום גזרה שוה יש לומר דבהא פליגי:
גְּמָ' אָמַר רַבִּי לֵוִי: מִצְוָה שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְשֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים בִּכְפוּפִין, וְשֶׁל כָּל הַשָּׁנָה בִּפְשׁוּטִין. וְהָתְנַן: שׁוֹפָר שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה שֶׁל יָעֵל פָּשׁוּט! הוּא דְּאָמַר כִּי הַאי תַּנָּא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הָיוּ תּוֹקְעִין בְּשֶׁל זְכָרִים כְּפוּפִין, וּבַיּוֹבְלוֹת בְּשֶׁל יְעֵלִים.
Traduction
GEMARA: Rabbi Levi said: The mitzva of Rosh HaShana and of Yom Kippur of the Jubilee Year is to blow with curved shofarot, and that of the rest of the year, on fast days, is to blow with straight shofarot. The Gemara raises a difficulty: But didn’t we learn differently in the mishna: The shofar that was used on Rosh HaShana was made from the straight horn of an ibex? The Gemara answers: Rabbi Levi said his statement in accordance with the opinion of that tanna, Rabbi Yehuda, as it was taught in a baraita: Rabbi Yehuda says: On Rosh HaShana they would blow with the curved horns of rams, and on the Days of Atonement of the Jubilee Years with the horns of ibexes.
Rachi non traduit
גמ' ושל כל השנה. של תעניות:
וְלֵימָא הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה! אִי אָמְרַתְּ הִלְכְתָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, הֲוָה אָמֵינָא: אֲפִילּוּ שֶׁל יוֹבֵל נָמֵי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.
Traduction
The Gemara asks: If so, let it simply say that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Why was it necessary to quote the baraita in full, as if it provided new information? The Gemara explains: If you had said that the halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, I would have said that he, Rabbi Levi, holds in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda even with regard to the shofar used in the Jubilee Year, i.e., that one must blow with the horn of ibexes at that time. Therefore, the Gemara teaches us that he agrees with Rabbi Yehuda only with regard to Rosh HaShana, and not with regard to any other matter.
Rachi non traduit
קמ''ל. בר''ה אית ליה כרבי יהודה אבל ביובל לית ליה משום גזירה שוה:
בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — כַּמָּה דְּכָיֵיף אִינִישׁ דַּעְתֵּיהּ, טְפֵי מְעַלֵּי; וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים — כַּמָּה דְּפָשֵׁיט אִינִישׁ דַּעְתֵּיהּ, טְפֵי מְעַלֵּי. וּמָר סָבַר: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה — כַּמָּה דְּפָשֵׁיט אִינִישׁ דַּעְתֵּיהּ, טְפֵי מְעַלֵּי; וּבְתַעֲנִיּוֹת — כַּמָּה דְּכָיֵיף אִינִישׁ דַּעְתֵּיהּ, טְפֵי מְעַלֵּי.
Traduction
The Gemara asks: With regard to what principle do these tanna’im disagree? One Sage, Rabbi Yehuda, holds that on Rosh HaShana the more a person bends his mind and humbles himself by bending in prayer, the better. Therefore, a curved shofar is sounded as an allusion to our bent minds and bodies. But on Yom Kippur, the more a person straightens his mind and prays with simplicity, the better. Therefore, a straight shofar is sounded. The other Sage, the anonymous tanna of the mishna, maintains the opposite: On Rosh HaShana, the more a person straightens his mind and avoids any crookedness, the better. On fasts, on the other hand, the more a person bends his mind and humbles himself, the better.
Rachi non traduit
במאי קמיפלגי. תנא קמא ורבי יהודה:
כמה דכייף איניש. בתפלתו פניו כבושין לארץ טפי עדיף משום והיו עיני ולבי שם (מלכים א ט':ג') הלכך בראש השנה דלתפלה ולהזכיר עקידת יצחק בא בעינן כפופין ויובלות שהן לקרוא דרור בעינן פשוטין וגזירה שוה לית ליה:
כמה דפשיט טפי עדיף. משום נשא לבבנו אל כפים (איכה ג':מ''א) הלכך בראש השנה בפשוטין דלתפלה הוא ודיוה''כ נמי משום דשוייה בגזירה שוה ובתענית דלכנופיא לא איכפת לן ועבדינן כפופין להכירא ולר' לוי אית ליה כר' יהודה דלתפלה בעינן כפופים וביום הכפורים סבירא ליה דשוה היובל לראש השנה כרבנן הלכך תרווייהו בעינן כפופים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source