Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 6a
וְדִלְמָא טוּמְאָה מִגַּוַּאי וְאִילָנוֹת מִבָּרַאי?
Traduction
The Gemara asks: But perhaps the ritual impurity was on the inside and the trees were on the outside, and only the area between the trees was plowed, while the inner portion of the field with the grave was not plowed?
Rachi non traduit
ודלמא טומאה מגואי. ולא בין האילנות ולא נחרש במקום טומאה:
בִּמְסוּבָּכִין. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, הָא אֲמַרַן: אֵין מַרְחִיקִין צִיּוּן מִמְּקוֹם טוּמְאָה שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
The Gemara answers: The case is where the trees are scattered throughout the entire field, so that it is likely that the entire field was plowed. And if you wish, say instead: This is not a concern, as we said earlier that one does not distance the marker too far from the actual site of ritual impurity, so as not to cause a loss of Eretz Yisrael. As the marker is located near the trees, presumably the trees are close to the actual site of the grave, and the site of the grave was plowed.
Rachi non traduit
הא אמרן אין מרחיקין ציון ממקום טומאה. וכיון שסמוך לאילנות הציון ודאי טומאה בין האילנות היא ונחרש בשביל האילנות:
מסובכין. שאינן עומדין בשורה אחת סביב הגבולין אלא מעורבין בכל השדה דודאי נחרש כל השדה בשביל האילנות:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם זָקֵן אוֹ תַּלְמִיד, לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּדָּבָר. אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ צוּרְבָּא מֵרַבָּנַן דְּאִיכָּא בְּמָתָא — כָּל מִילֵּי דְמָתָא עֲלֵיהּ רַמְיָא.
Traduction
It is taught in the baraita that Rabbi Yehuda says: One relies on these signs only when there is an Elder or a rabbinic scholar who can testify about the matter, as not all are well versed in this matter, and perhaps the field was not plowed at all. Abaye said: Learn from this statement of Rabbi Yehuda that when there is a Torah scholar in the city, all affairs of the city are thrust upon him, i.e., are his responsibility. Consequently, he is expected to know what has happened in the city.
Rachi non traduit
כל מילי דמתא עליה רמיא. דתלמיד בקי הוא:
אָמַר רַב יְהוּדָה: מָצָא אֶבֶן מְצוּיֶּנֶת — תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. שְׁתַּיִם, אִם יֵשׁ סִיד בֵּינֵיהֶן — בֵּינֵיהֶן טָמֵא, וְאִם אֵין סִיד בֵּינֵיהֶן — בֵּינֵיהֶן טָהוֹר.
Traduction
§ The Gemara continues its discussion of marking graves. Rav Yehuda said: If one found a single marked stone, this indicates that the ground underneath it is ritually impure. If he found two marked stones, the following distinction applies: If there is lime on the ground between them, this indicates that the area between them is ritually impure and the two stones mark the boundaries of the impure area; and if there is no lime on the ground between them, this indicates that the area between them is ritually pure and each stone marks a separate area of ritual impurity.
Rachi non traduit
מצא אבן אחת מצוינת. בסיד תחתיה טמא ומפי מורי הזקן אבן אחת מצוינת שיש סיד על גבה דאינו צריך להרחיק הציון מן האבן לפי שהאבן גבוה על גבי קרקע ורואה את הציון מיד קודם שיהא נוגע בו אבל בשדה מרחיקין לה ציון בסמוך דזמנין לא חזי ציון עד דאתי ונגע ומאהיל:
שתים מצויינות. תחתיהן טמא אבל ביניהן אם יש סיד ביניהם על הארץ טמא דמשום ציון הוא:
Tossefoth non traduit
אם יש סיד ביניהם. הציון הוא מסיד כדתנן פרק ה' דמעשר שני (מ''א) ומייתי לה פרק מרובה (ב''ק סט. ושם) אם יש סיד ביניהם לא ידענא כמה:
וְאַף עַל גַּב דְּלֵיכָּא חוֹרֶשׁ? וְהָתַנְיָא: מָצָא אֶבֶן אַחַת מְצוּיֶּנֶת — תַּחְתֶּיהָ טָמֵא. שְׁתַּיִם, אִם יֵשׁ חוֹרֶשׁ בֵּינֵיהֶן — בֵּינֵיהֶן טָהוֹר, וְאִם לָאו — בֵּינֵיהֶן טָמֵא!
Traduction
The Gemara asks: And is the area between them deemed ritually pure even though there is no sign of plowing having taken place between the stones? But isn’t it taught otherwise in a baraita as follows: If one found a single marked stone, this indicates that the ground underneath it is ritually impure. If he found two marked stones, then the following distinction applies: If there is evidence of plowing having taken place between them, the area between the two stones is ritually pure; and if not, the area between them is ritually impure.
Rachi non traduit
אם אין חורש ביניהן טמא. ואע''ג דליכא סיד לפי שציין את האבנים שמכאן ומכאן לא חשש לציין בינתים:
אע''ג דליכא חורש. שלא חרש ביניהם מעולם טהור כי ליכא סיד:
Tossefoth non traduit
אע''ג דליכא חרס. גרסינן ומצאתי מפרש חרס דומה הוא לחרסית ואין לבן כמו סיד ונ''ל פירושו אם יש חרסית ביניהם דומה שמציינין להודיע שהוא טהור שעד שם אין בית הקברות שאינה לבן בינתים:
אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא כְּשֶׁהַסִּיד שָׁפוּךְ עַל רָאשֵׁיהֶן וּמְרוּדֶּה לְכָאן וּלְכָאן. אִי אִיכָּא חוֹרֶשׁ בֵּינֵיהֶן — בֵּינֵיהֶן טָהוֹר, דְּאֵימוֹר מֵחֲמַת חוֹרֶשׁ הוּא דְּאִיקְּפַל, וְאִי לָא, סִיד דְּבֵינֵי בֵּינֵי הוּא וְטָמֵא.
Traduction
Rav Pappa said: The contradiction can be resolved by explaining that here, in the baraita, the case is where the lime used as a marker of ritual impurity had been poured on top of the stones, and it is spread thinly this way and that. In this case, if there is evidence of plowing having taken place between the stones, the area between them is ritually pure, as one can say that the lime was peeled off from the stones due to the plowing; originally the lime was only on top of the stones, to indicate that there is ritual impurity underneath them, but then fell into the area between them during the plowing. But if there is no evidence of a plow having passed between them, then it is most likely that the lime was meant to mark the ground between the stones, and the entire area between them is ritually impure.
Rachi non traduit
הכא. דקתני כי ליכא חורש טמא כגון סיד שפוך על ראשי אבנים ומרודה לכאן ולכאן ביניהן דאי איכא חורש מחמת חורש הוא דאיקלף שנקלף מן האבנים ונפלו שם ביניהם וטהור ואי לא סיד דביני ביני הוא ומחמת ציון נעשה שם להודיע שיש גם ביניהם טומאה:
Tossefoth non traduit
אמר רב פפא כשהסיד שפוך. פירוש ודאי כי ליכא סיד וחרסית טהורין אבל כשהוא מרובה ושפוך על ראשו אז צריך חרסית שאם יש חרסית יש לתלות שנתן לצידי האבן חרסית והסיד נתחבר בו וצרפו הסיד שעל ראשו עמה ואם אין חרסית א''כ סיד הוא של ציון בינתים ולפירוש הקונטרס גרסינן אף על גב דליכא חורש ומפרש ביניהם טהור דאינתקא לה טומאה דהוי לה קבר שנחרש ותימה לי נהי דטהור מטומאת אהל טהור לא הוי דהוי כמו שדה שנחרש בה קבר ושמא טהור מאהל קאמר א''נ לגמרי ע''י דישה וניפוח א''נ ביניהם איכא טובא ספיקות ושרי ספק אי איכא ציון הטומאה שביניהם אי לא ואפילו איכא ציון הרי נחרש ומצאתי מפרש דהשתא סלקא דעתיה דה''פ אם יש ביניהם חורש טהור דודאי לא היה שם טומאה דאם היה ביניהם לא היה חורשו אדם תימה לי אמאי לא פריך דקתני בקמייתא אם יש סיד ביניהם בינתים טמא אע''ג דאיכא חורש והכא קתני אם יש חורש ביניהם טהור ואע''ג דאיכא סיד ונ''ל דסלקא דעתיה דהך בתרייתא איירי בדליכא סיד דכי איכא סיד לא היה טהור לעולם דהא אין מציינין אם לאו על הטומאה וכי חורשו לא יהא טהור ולהכי לא מקשה כי אם מסיפא דברייתא קמייתא דאיירי בדליכא סיד:
אָמַר רַבִּי אַסִּי מֶצֶר אֶחָד מְצוּיָּן — הוּא טָמֵא, וְכָל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ טְהוֹרָה. שְׁנַיִם — הֵם טְמֵאִין, וְכָל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ טְהוֹרָה. שְׁלֹשָׁה — הֵם טְמֵאִין, וְכָל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ טְהוֹרָה. אַרְבָּעָה — הֵן טְהוֹרִין, וְכָל הַשָּׂדֶה כּוּלָּהּ טְמֵאָה.
Traduction
Rabbi Asi said: If only one border of a field is marked, it is assumed that the border itself is ritually impure while the entire rest of the field is ritually pure. If two borders are marked, it is assumed that they are both ritually impure while the entire rest of the field is ritually pure. If three borders are marked, it is assumed that the three of them are ritually impure while the entire rest of the field is ritually pure. If all four borders are marked, the borders themselves are ritually pure, while the entire field enclosed by the borders is ritually impure.
דְּאָמַר מָר: אֵין מַרְחִיקִין צִיּוּן מִמְּקוֹם טוּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
As the Master said in the baraita: One does not distance the marker from the actual site of ritual impurity, so as not to cause a loss of Eretz Yisrael, i.e., not to increase the area into which people refrain from entering. Consequently, they marked all of the borders to indicate that the entire field is ritually impure.
Rachi non traduit
אין מרחיקין ציון ממקום טומאה. ולהכי ציין כל ארבעה מצריו דתהא כל השדה נטמאה ובציון דמצר אחד לא סגי לכולה דאין מרחיקין ציון ממקום טומאה:
Tossefoth non traduit
דאמר מר אין מרחיקים. כך פירש בתוספתא ובקונט' ובספרים מצאתי דאמר מר אין מעמידין ציון כו' ולפי זה אינו נותן טעם למה כל השדה טמא אלא נותן טעם למה תחתיהן טהורין דאין מעמידין ציון במקום הטומאה ונהי דברוח אחד או שנים או שלשה יש לנו לומר דכל תחתיה טמא כי אין הטומאה בפחות מן הציון אבל בארבעה יש לתלות הטומאה בכל השדה לפיכך תחתיהן טהורים:
וְיוֹצְאִין אַף עַל הַכִּלְאַיִם.
Traduction
§ It is taught in the mishna: And inspectors even go out on the intermediate days of a Festival to uproot the shoots of prohibited diverse kinds [kilayim] that grew in the fields during the rainy season.
וְאַכִּלְאַיִם בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד נָפְקִינַן? וּרְמִינְהוּ: בְּאֶחָד בַּאֲדָר מַשְׁמִיעִין עַל הַשְּׁקָלִים וְעַל הַכִּלְאַיִם.
Traduction
The Gemara asks: Do they go out to uproot diverse kinds during the intermediate days of a Festival? The Gemara raises a contradiction from another mishna (Shekalim 1:1), which states: On the first of Adar the court issues a proclamation concerning the collection of the shekels, i.e., the yearly half-shekel contribution to the Temple treasury made by each adult male for the purpose of buying communal offerings. And the court also issues a proclamation with regard to the obligation to uproot diverse kinds from the fields.
Rachi non traduit
ואכלאים בחולו של מועד נפקינן ורמינהו באחד באדר משמיעין על השקלים. שיהו ישראל מביאין תרומת שקלים בניסן דכתיב בחדשו לחדשי השנה חדש והבא לי קרבן מתרומה חדשה:
Tossefoth non traduit
ואכלאים בחולו של מועד נפקינן. במשנה פי' מאי טעמא לא מקשה על אינך ובירושל' מקשה מציינין על הקברות ולא כבר ציינו ומתרץ כגון שירד שטף מים של גשמים ושטפו:
בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ קוֹרִין אֶת הַמְּגִילָּה בַּכְּרַכִּים, וְיוֹצְאִין לְקַוֵּוץ אֶת הַדְּרָכִים, וּלְתַקֵּן הָרְחוֹבוֹת, וְלָמוֹד הַמִּקְוָאוֹת. וְעוֹשִׂין כָּל צוֹרְכֵי רַבִּים, וּמְצַיְּנִין אֶת הַקְּבָרוֹת, וְיוֹצְאִין עַל הַכִּלְאַיִם.
Traduction
On the fifteenth of Adar the Megilla, the Scroll of Esther, is read in the walled cities, and they go out to clear thorns from the roads, to repair the city streets, and to measure the ritual baths to ascertain that they have the requisite quantity of water. And they tend to all other public needs, and they mark graves with lime, and they go out to uproot the shoots of diverse kinds. If they already went out in Adar to uproot the diverse kinds, why would they go out again on the intermediate days of the festival of Passover?
Rachi non traduit
בכרכים. המוקפין חומה מימות יהושע בן נון:
ואת מקואות המים. מקואות המים של מ' סאה שחוטטין אותן מן הזבל שנכנס לתוכן כל ימות הגשמים והאי דלא פריך נמי בגמרא אשאר מתני' דתני ומתקנים הדרכים והרחובות בחולו ש''מ והכא תנא בט''ו באדר משום דלאו פירכא הוא דבדין הוא דמתקנין להו תרי זימני דכי מתקן בט''ו באדר אתו גשמים ומקלקלי להו והדרי ומתקני להו בחולו של מועד אבל אכלאים כיון דעקרו להו לגמרי בחמשה עשר באדר למה לי למיפק בו בחולו של מועד ולהכי קא מיבעיא:
Tossefoth non traduit
בט''ו קורין את המגילה. הוי מצי למתני בי''ד בו (בכפרים) אלא משום דט''ו זמן דדברים אחרים הוא כגון ומתקנין את הדרכים וכו':
רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, חַד אָמַר: כָּאן בְּבַכִּיר, כָּאן בְּאָפִיל. וְחַד אָמַר: כָּאן בִּזְרָעִים, כָּאן בִּירָקוֹת.
Traduction
Rabbi Elazar and Rabbi Yosei bar Ḥanina disagreed about this issue: One said: Here, in the mishna that states that they go out on the fifteenth of Adar, it is referring to the early crop, while there, in the mishna that states that they go out on the intermediate days of the Festival, it is referring to the late crop, which isn’t clearly recognizable until the intermediate days of Passover. And one said: Here, in the mishna that states that they go out on the fifteenth of Adar, it is referring to grains that are sown in the winter and have already grown tall by Adar, while there, in the mishna that states that they go out on the intermediate days of the Festival, it is referring to vegetables, which only grow later in the season.
Rachi non traduit
כאן בבכיר כאן באפיל. על הבכירות יוצאים בט''ו באדר על האפילות בחולו של מועד דפסח:
בזרעים. על התבואה יוצאין בט''ו באדר שקודמין לירקות:
אָמַר רַבִּי אַסִּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין נִיצָּן נִיכָּר, אֲבָל נִיצָּן נִיכָּר — יוֹצְאִין עֲלֵיהֶן.
Traduction
Rabbi Asi said that Rabbi Yoḥanan said: They taught that court messengers go out to uproot diverse kinds in the middle of the month of Adar only in a case where the blossom was not yet recognizable at an earlier date, so it was still impossible to determine whether or not the seedling was from diverse kinds of seeds. But if the blossom was already recognizable at an earlier date, they go out at that time to uproot the shoots of diverse kinds of seeds.
Rachi non traduit
לא שנו. דאין יוצאין עליהן קודם אדר וקודם חולו של מועד:
מַאי שְׁנָא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד דְּנָפְקִינַן? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִשּׁוּם שְׂכַר פְּעוּלָה דְּמוֹזְלִי גַּבַּן.
Traduction
The Gemara asks: What is different about the intermediate days of a Festival that we specifically go out to uproot shoots of diverse kinds of seeds during that week? Rabbi Ya’akov said that Rabbi Yoḥanan said: It is due to the wages paid to the workers hired by the court to uproot the diverse kinds. On the intermediate days of the Festival it is prohibited for them to perform ordinary labor, and so they reduce their rates for us, i.e., for public works, as otherwise they would have no income at all.
Rachi non traduit
משום שכר פעולה דמוזלי גבן. כלומר שיכול לשכור פועלין בזול לפי שאינן עוסקין במלאכה בחולו של מועד:
Tossefoth non traduit
דמוזלי גבן. למ''ד לקמן (מועד קטן דף יג.) שכר פעולה שאין לו מה יאכל שרי ניחא שיכולין ליטול שכרן אלא למאן דאמר אסור לא ידעינן היכן ישכרו פועלים במועד ושמא יש לומר דהני דמצות התירו:
אָמַר רַב זְבִיד וְאִיתֵּימָא רַב מְשַׁרְשְׁיָא: שְׁמַע מִינַּהּ, כִּי יָהֲבִינַן לְהוּ שָׂכָר — מִתְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה יָהֲבִינַן לְהוּ. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ מִדִּידְהוּ יָהֲבִינַן לְהוּ — מַאי נָפְקָא לַן מִינַּיְיהוּ? כֹּל כַּמָּה דְּבָעוּ לִיתֵּן לְהוּ!
Traduction
Rav Zevid said, and some say that it was Rav Mesharshiyya who said: Learn from this explanation that when we give the workers who uproot the diverse kinds their wages, we give it to them from the funds of the collection of the Temple treasury chamber. Since they are paid with consecrated money, an attempt is made to minimize the expenses. As, if it enters your mind that we pay them from theirs, i.e., the court forces the owners of the fields where the diverse kinds are found to pay the workers who uproot them, what benefit would we derive from saving the expense? However much the workers desire, they should pay them.
Rachi non traduit
שמע מינה. מדעסקינן לשכור פועלים בזול:
כי יהבינן להו. שכירות לפועלים דבטלי כלאים:
דאי סלקא דעתך מדידהו. דבעל הבית יהיב להו אמאי יוצאין להכי בחולו של מועד משום שכר פעולה לבטלו בכל זמן אף על גב דליכא שכר פעולה בזול וכל מה דבעי ליתב להו אלא מתרומת הלשכה יהבינן להו וכל כמה דמצינן לצמצם מעות דהקדש עבדינן:
Tossefoth non traduit
מתרומת הלשכה. אין להקשות הא אית בהן מעילה דלב ב''ד מתנה עלייהו ובפרק בתרא דכתובות (דף קו. ושם) איכא מילי טובא שנוטלין שכרן מתרומת הלשכה:
וְעַד כַּמָּה? אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק, כְּאוֹתָהּ שֶׁשָּׁנִינוּ: כָּל סְאָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ
Traduction
Concerning the issue of uprooting diverse kinds, the Gemara asks: And how much of another species must be mixed in with a crop in order to be considered diverse kinds that must be uprooted by these workers? Rav Shmuel bar Yitzḥak said: The amount is like that which we learned in the mishna (Kilayim 2:1): Any se’a of seeds that contains
Rachi non traduit
ועד כמה. הוי כלאים דחייב לבטלו:
Tossefoth non traduit
שיש בה רובע. פירוש כשרוצה לזרוע דהא קתני סיפא ר' יוסי אומר יבור והא לא שייך בנזרע כבר ובפרק המוכר פירות (ב''ב דף צד. ושם) מייתי לה מיהו בשמעתין דאיירי בנזרע כבר יש לומר דלא פליגי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source