Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 5b
קָרֵי עֲלֵיהּ: ''וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים''.
Traduction
Rabbi Yannai read this verse about him: ''And to him who orders his way, I will show the salvation of God'' (Psalms 50:23), for he considered his conduct and determined when it was inappropriate to challenge his master.
Rachi non traduit
קרי עליה ושם דרך. שמחשב בשעות אי זה מהן להקשות אי זה מהן שלא להקשות:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְצַיְּנִין לֹא עַל כַּזַּיִת מִן הַמֵּת, וְלֹא עַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה, וְלֹא עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל. אֲבָל מְצַיְּנִין עַל הַשִּׁדְרָה, וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת, עַל רוֹב בִּנְיַן, וְעַל רוֹב מִנְיַן הַמֵּת.
Traduction
§ With regard to the halakhot of marking graves, the Sages taught the following baraita: The courts do not mark the area of an olive-bulk of a corpse; nor of a bone that is the size of a barleygrain-bulk; nor of any item that imparts impurity only through physical contact but does not impart ritual impurity by means of a tent to an individual or object that it overshadows, or that is overshadowed by it, or that is found together with it under the same structure. But they do mark the area of the spine of a corpse, the skull, or the bones that comprise the majority of the skeletal structure or the majority of the number of bones in the body.
Rachi non traduit
אבל מציינין על השדרה. שאע''פ שאינה אלא עצם אחד מטמא טומאה באהל:
רוב בנינו. כגון עצמות גדולות כגון קוליות אע''פ שאין בו רוב מנינו:
רוב מנינו. רוב העצמות ואע''פ שאין בו רוב בנינו:
Tossefoth non traduit
אין מציינין. אין צריך ציון ואי גבי יום טוב מיירי הברייתא איכא לפרש אסור לציין ואסור לטרוח ביום טוב:
עצם כשעורה. והוא הדין יותר מכשעורה כדמוכח בסמוך אינו מטמא באהל והאי דנקט כשעורה משום דבהאי שיעורא מטמא במגע דהכי הלכה למשה מסיני כדאמרינן בשחיטת חולין (חולין דף קכו:):
שאינו מטמא באהל. כגון תרווד רקב כדאיתא בהעור והרוטב (חולין דף קכו:
ושם) ושדה שנחרש בה קבר כדלקמן בשמעתין ואפילו איכא ספק טומאה שמטמא בהיסט בלא נגיעה לא הצריכום ציון דהיסט לאו מילתא דשכיחא היא שידרוס על קנה שטומאה עליו ולכך לא החמירו חכמים לציין משום היסט:
וְאֵין מְצַיְּנִין עַל הַוַּודָּאוֹת, אֲבָל מְצַיְּנִין עַל הַסְּפֵיקוֹת. וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת וּבֵית הַפְּרָס. וְאֵין מַעֲמִידִין צִיּוּן בִּמְקוֹם טוּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת הַטְּהָרוֹת. וְאֵין מַרְחִיקִין צִיּוּן מִמְּקוֹם טוּמְאָה, שֶׁלֹּא לְהַפְסִיד אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
Traduction
And furthermore, they do not mark the area of certain ritual impurity, i.e., a place that is known to all as ritually impure, but they do mark a place of uncertain ritual impurity. And these are the places of uncertain ritual impurity: Overhanging boughs, protrusions, and a beit haperas. And they do not erect the marker directly over the site of the ritual impurity, so as not to cause a loss of ritually pure food items, as one who is carrying such food might inadvertently walk up to the site of ritual impurity and only then notice the marker, after the food has already contracted impurity. Similarly, they do not distance the marker from the actual site of ritual impurity, so as not to cause a loss of Eretz Yisrael, i.e., so as not to increase the area into which individuals refrain from entering.
Rachi non traduit
אין מציינין על הוודאות. הואיל דברור לכולי עלמא דאית ביה טומאה ודאית לא מטלטלי באותו מקום טהרות:
אבל מציינין על הספיקות. שיש עליהן אהל כגון סככות ופרעות הסמוכות לרה''ר הסמוך לבית הקברות דמספקא לן בהו טומאה דכיון דיש עליהן אהל רגילים לקבור שם במקום צנוע:
סככות ופרעות ובית הפרס. מפרש לקמן:
אין מעמידין הציון על הטומאה שלא להפסיד טהרות. שאם הטומאה ממש תחת הציון אינו מרגיש עד שבא על הציון פתאום ויטמאו הטהרות שהרי הטומאה תחת הציון אלא עושין הציון סמוך לטומאה ברחוק כל שהוא וכשבא על הציון מרגיש מן הטומאה ואינו הולך עליה:
אין מרחיקין את הציון ממקום טומאה. יותר מכל שהוא:
שלא להפסיד ארץ ישראל. שכשרואה הסימן מיד פורש ונמצא ארץ ישראל בטומאה שלא לצורך:
וּכְזַיִת מִן הַמֵּת אֵינוֹ מְטַמֵּא בְּאֹהֶל? וְהָא תְּנַן: אֵלּוּ שֶׁמְּטַמְּאִין בְּאֹהֶל — כְּזַיִת מִן הַמֵּת!
Traduction
The Gemara begins to analyze this baraita by asking: Is it really so that an olive-bulk of a corpse does not impart ritual impurity by means of a tent? But didn’t we learn in a mishna (Oholot 2:1): These are the items that impart ritual impurity by means of a tent, and among other items this list includes an olive-bulk of a corpse?
Rachi non traduit
וכזית מן המת אינו מטמא באהל. דקתני אין מציינין על כזית מן המת ולא על כל דבר שאינו מטמא באהל:
אָמַר רַב פָּפָּא: הָכָא בִּכְזַיִת מְצוּמְצָם עָסְקִינַן, דְּסוֹף סוֹף מִיחְסָר חָסַר. מוּטָב יִשָּׂרְפוּ עָלָיו תְּרוּמָה וְקָדָשִׁים לְפִי שָׁעָה, וְאַל יִשָּׂרְפוּ עָלָיו לְעוֹלָם.
Traduction
Rav Pappa said: Here, we are dealing with a case where the piece of flesh is exactly an olive-bulk, which, as it decays, will ultimately diminish in size to less than an olive-bulk. Accordingly, it is preferable that teruma and consecrated items be burned because of it for the time being, in a case where one inadvertently encounters this impurity because it was not marked and consequently one must burn any teruma or consecrated items that became ritually impure, and not be burned because of it forever afterward. After some time the piece of flesh will be less than an olive-bulk, yet if the area is marked, people will continue to burn teruma or consecrated items because of it, as, due to the marking, they will assume that ritual impurity was imparted by means of a tent.
Rachi non traduit
אמר רב פפא. לעולם כזית מטמא באהל והא דקתני אין מציינין בכזית מצומצם עסקינן דמחסר חסר בקרקע ולהכי אין מציינין:
ישרפו עליו [תרומות] וטהרות שעה אחת. דכל העובר על אותו כזית כשנקבר מחדש שורפין טהרותיו דעדיין לא חסר:
ואל ישרפו עליו לעולם. שאם מציינין אותו שורפין עליו (על) כל תרומה שעוברין על אותו ציון לעולם שלא לצורך שהרי חסר וזימנין דלא חזי ליה כגון בלילה וכי הדר חזי ליה ואמר נטמאת תרומתי ושרף לה והיא לא נטמאת דההיא כזית כבר חסר וכשאין מציינין אותו אין שורפין עליו אלא מחדש שלא חסר:
וְאֵלּוּ הֵן הַסְּפֵיקוֹת: סְכָכוֹת וּפְרָעוֹת.
Traduction
The Gemara continues to explicate the baraita: And these are the places of uncertain ritual impurity: Overhanging boughs, and protrusions, and a beit haperas.
סְכָכוֹת — אִילָן הַמֵּיסֵךְ עַל הָאָרֶץ.
Traduction
The Gemara explains: Overhanging boughs is referring to a tree that hangs over the ground next to a cemetery, and under one of its branches there might be a corpse. If there is a corpse there, the branch overhanging it creates a tent and therefore imparts ritual impurity to anyone who passes underneath it.
Rachi non traduit
אילן המיסך על הארץ. וטומאה תחת נוף אחד ואינו יודע תחת איזה נוף עושה ציון:
Tossefoth non traduit
אילן המיסך על הארץ. סמוך לבית הקברות דמספקא לן אי איכא טומאה תחתיו אי לא מסתמא אמרינן דמת תחתיו כיון דדרך מקום צנוע הוא ולכך בעי ציון ע''א דידעינן ודאי דאיכא טומאה תחת נוף אחד של אילן ויש הפרש בין נוף לחבירו ואין ידוע באיזה מקום ישנה והכי נמי איכא לפרש גבי אבנים שיש אבנים זו אצל זו הבולטות מן הגדר:
פְּרָעוֹת — אֲבָנִים פְּרוּעוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַגָּדֵר.
Traduction
Protrusions is referring to protruding stones that jut out from a wall and are not flush with it, under which there might be a corpse. Once again, if the stones protrude over a corpse, they create a tent and impart ritual impurity to anyone who passes underneath.
בֵּית הַפְּרָס, כְּדִתְנַן: הַחוֹרֵשׁ אֶת הַקֶּבֶר הֲרֵי הוּא עוֹשֶׂה בֵּית הַפְּרָס, וְכַמָּה הוּא עוֹשֶׂה — מְלֹא מַעֲנֶה מֵאָה אַמָּה.
Traduction
The definition of a beit haperas is as we learned elsewhere in a mishna (Oholot 17:1): One who plows a field containing a grave, thereby raising concern that bones may have become strewn throughout the field, renders the field a beit haperas. And how much of the field does he render a beit haperas? The full length of a furrow, which is a hundred cubits.
Rachi non traduit
בית הפרס. חצי מענה תלם אחד של מאה אמה:
וּבֵית הַפְּרָס מִי מְטַמֵּא בְּאֹהֶל? וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ.
Traduction
The Gemara asks: Does a beit haperas really impart ritual impurity by means of a tent? But didn’t Rav Yehuda say that Shmuel said: If a person is carrying ritually pure items or wishes to remain ritually pure so that he may consume consecrated items, yet he must cross a beit haperas, he may blow upon the earth in the beit haperas before each step to clear away any small bones that may have become strewn across the field and proceed to walk across the area, thereby remaining ritually pure. This indicates that there is no concern about contracting ritual impurity by means of a tent in a beit haperas; otherwise, it would be prohibited to cross in this way, as it is possible that in the course of blowing one may already have contracted ritual impurity by leaning over the bones or by passing over bones that are buried beneath the surface.
Rachi non traduit
מנפח אדם. ההולך לשחוט פסחו דאם יש עצם כשעורה המטמא בהיסט מתפזר ברוח ועושה פסח בבית הפרס אזיל לו ואי מטמא באהל היכי אזיל עליה:
Tossefoth non traduit
מנפח אדם בית הפרס והולך. דמסתמא ליכא למימר שהגיעה המחרישה עד המת וליכא לאחזוקי מקום טהור בטמא מספק אלא חכמים החמירו משום חומרא דטהרות ומשום הכי הקילו דליכא ספיקא דאורייתא הם אמרו והם אמרו ולא היו רגילים לקבור מתים בעומק כי השתא בזמן הזה הילכך לא חיישינן שמא המת בעומק תחת המחרישה ומן הדין אפילו נפוח לא צריך כי אם חומרא בטהרות שהחמירו חכמים בדבר ואמאי לא חייש שיהא מת בקרקע ואין נוגע בו ומטמא באהל אי נמי בלא המאהילים מן הצדדים הוו מטמאין לאדם באהל אלא שמע מינה דלא מטמא באהל:
וְרַב יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ — טָהוֹר!
Traduction
Similarly, Rav Yehuda bar Ami said in the name of Ulla: A beit haperas that was trampled, i.e., a well-trodden beit haperas, is ritually pure, as passersby have certainly cleared away any bones with their feet. If a beit haperas were to impart ritual impurity by means of a tent, there should be a concern that the bones may have been trampled upon and buried in the ground. Both these sources prove that a beit haperas does not impart impurity by means of tent, posing a contradiction to the mishna.
אָמַר רַב פָּפָּא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר, כָּאן בְּשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר.
Traduction
Rav Pappa said: It is not difficult, as a distinction can be made between different types of beit haperas: Here, where the baraita states that a beit haperas must be marked because it imparts tent impurity, it is referring to a field in which a grave was lost, i.e., a field that was known with certainty to contain a grave, though its precise location can no longer be recalled. There, where it ruled that a beit haperas does not convey tent impurity, it is a case of a field where a grave was plowed and it is not at all clear whether there are bones strewn across the field. In that case ritual impurity is not imparted by means of a tent, and so it need not be marked.
Rachi non traduit
בשדה שאבד בה קבר. קתני דמציינין דמטמא באהל אבל בשדה שנחרש בה קבר אין צריך לציין ולא מטמא באהל דנימא מחרישה סלקיה לטומאה:
וְשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, בֵּית הַפְּרָס קָרֵי לֵיהּ? אִין, וְהָתְנַן: שְׁלֹשָׁה בֵּית הַפְּרָס הֵן: שָׂדֶה שֶׁנֶּאֱבַד בָּהּ קֶבֶר, וְשָׂדֶה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, וּשְׂדֵה בוֹכִין.
Traduction
The Gemara asks: But is a field where a grave was plowed called a beit haperas, such that one must be concerned about its ritual impurity? The Gemara answers: Yes, and so we learned in a mishna (Oholot 18:2–4): There are three types of beit haperas through which those who eat teruma and consecrated items are prohibited to walk: A field in which a grave was lost and its precise location is no longer known, a field in which a grave was plowed and bones may have been scattered about, and a weepers’ field.
Rachi non traduit
שלשה בית הפרס הן. שאין הולכין בו אוכלי תרומה:
מַאי ''שְׂדֵה בוֹכִין''? רַב יְהוֹשֻׁעַ בַּר אַבָּא מִשְּׁמֵיהּ דְּעוּלָּא אָמַר: שָׂדֶה שֶׁמַּפְטִירִין בָּהּ מֵתִים.
Traduction
The Gemara asks: What is meant by a weepers’ field? Rav Yehoshua bar Abba said in the name of Ulla: A field where those escorting the deceased would take leave of the deceased, handing the corpse over to those who would perform the actual interment.
Rachi non traduit
שמפטירין בה את המתים. שכשמביאין מתים ממקום למקום לקבור כשבאין בשדה סמוך לעיר נפטרין אלו שהביאום ממקומן והולכין להם ובאין אנשי המקום ומקבלין אותן ורוחצין אותן שם וקוברין אותן:
וְטַעְמָא מַאי, אָמַר אֲבִימִי: מִשּׁוּם יֵאוּשׁ בְּעָלִים נָגְעוּ בָּהּ.
Traduction
And what is the reason that one must be concerned about ritual impurity in a weepers’ field? Avimi said: It is due to the possible despair by the owners of recovering bones that the Sages touched upon it. There is a concern that in transporting the deceased from far away, a loose limb may have fallen from the corpse into the field, and unseen by those transporting the deceased, it was abandoned there. Since over time many corpses passed through this weepers’ field, it is assumed that ritual impurity might be found in many places throughout the field.
Rachi non traduit
וטעמא מאי. חוששין ביה משום טומאה:
משום יאוש בעלים. לפי שהביאום ממקום רחוק נדלדל אבר ונפל שם ונתייאשו אלו על אלו והניחוהו שם:
וּשְׂדֵה שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר לָא בָּעֵי צִיּוּן? וְהָא תַּנְיָא: מָצָא שָׂדֶה מְצוּיֶּנֶת וְאֵין יָדוּעַ מָה טִיבָהּ, יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר. אֵין בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר.
Traduction
The Gemara asks: And does a field in which a grave was plowed not require marking? But isn’t it taught in a baraita: If one encountered a field that was marked due to ritual impurity, and it is no longer known what the nature of the ritual impurity was, if there are trees in the field, it is known that a grave was plowed in it, as it is permitted for one to plant trees in such a field. If there are no trees in the field, it is known that a grave was lost in it, as it is prohibited for one to plant trees in such a field. If a field is suitable for planting trees and yet there are none, clearly it is because a grave was lost in it.
Rachi non traduit
ושדה שנחרש בה קבר לא בעי ציון. דקא מתרצת הא דקתני מנפח אדם בית הפרס כשנחרש:
ואינו יודע מה טיבה. אם הוא שדה שנחרש בה קבר ויכול לילך בניפוח ואם מפני שנאבד בה קבר ואינו יכול להכנס בה בנפיחה דמטמא באהל:
יש בה אילנות בידוע שנחרש. השדה לצורך האילנות ויכול להלך שאינו מטמא באהל אלמא מדקתני בה מצא שדה מצויינת דמציינין בית הפרס שנחרש:
אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר. ולא נחרש ומטמא באהל:
Tossefoth non traduit
יש בה אילנות בידוע שנחרש בה קבר אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר. דתניא התם (תוספתא דאהלות פי''ז) שדה שאבד בה קבר אינה ניטעת כל נטע וכגון שראויה לאילנות ויש לנו לומר דמסתמא אם לא שאבד בה קבר היו נוטעים בתוכה אי נמי בידוע לאו דוקא ואגב דנקט רישא בידוע נקט סיפא בידוע וכן צ''ל לפי' הקונטרס:
רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם זָקֵן אוֹ תַּלְמִיד, לְפִי שֶׁאֵין הַכֹּל בְּקִיאִין בַּדָּבָר!
Traduction
Rabbi Yehuda says: We do not rely on these signs unless there is an Elder or a rabbinic scholar who can testify about the subject, as not all are experts in this matter, and perhaps the field was not plowed at all. In any case, this baraita teaches that a field in which a grave was plowed is also marked.
Rachi non traduit
רבי יהודה אומר. לעולם לא הוי בחזקת שנחרש עד שיהא שם זקן או ת''ח שיהא יודע שנחרש:
אָמַר רַב פָּפָּא: כִּי תַּנְיָא הָהִיא, בְּשָׂדֶה שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר דְּצַיְּינוּהָ. יֵשׁ בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁנֶּחְרַשׁ בָּהּ קֶבֶר, אֵין בָּהּ אִילָנוֹת — בְּיָדוּעַ שֶׁאָבַד בָּהּ קֶבֶר.
Traduction
The Gemara answers: Rav Pappa said: When that baraita concerning a marked field is taught, it is taught with regard to a field where a grave was certainly lost and they immediately marked it. However, if there are trees in the field, it is known that a grave was later plowed in it, i.e., it was forgotten that a grave had been lost in the field and so it was inappropriately plowed and prepared for planting. But if there are no trees in the field, we know that a grave was lost in it and it was not later plowed.
Rachi non traduit
אמר רב פפא. לעולם בית הפרס שנחרש לא בעי ציון והאי דקתני בידוע שנחרש בה קבר בשדה שאבד בה קבר וציינה לאלתר:
יש בה אילנות בידוע שנחרש. לאחר שציינוה ולעולם בית הפרס שנחרש לא בעי ציון:
אין בה אילנות בידוע שאבד בה קבר. ולא נחרש:
וְלֵיחוּשׁ דִּלְמָא אִילָנוֹת מִגַּוַּאי וְקֶבֶר מִבָּרַאי?
Traduction
The Gemara raises a question about this ruling: But let us be concerned that perhaps the trees were located inside the field and the grave was located outside of it, and the actual site of the grave was never plowed but simply lost? How then can one rely on the presence of trees to indicate that the grave had been plowed in the field?
Rachi non traduit
וליחוש דלמא אילנות מגואי וטומאה מאבראי. ולא נחרש במקום טומאה מבחוץ לאילנות אלא בין האילנות והוי שדה שאבד בה קבר ולא נחרש ואמאי קאמר בידוע שנחרש בה קבר:
כִּדְאָמַר עוּלָּא: בְּעוֹמְדִין עַל הַגְּבוּלִין, הָכָא נָמֵי: בְּעוֹמְדִין עַל הַגְּבוּלִין.
Traduction
The Gemara answers: It is as Ulla said elsewhere. This is a case where the trees are standing along the field’s boundaries, next to a public domain, as the grave is certainly not outside the trees in the public domain, since people do not bury a corpse in the public thoroughfare. Rather, the grave must be between the trees, and was therefore plowed. Here too, then, this is a case where the trees are standing along the borders.
Rachi non traduit
בעומדין האילנות על הגבולין. של רשות הרבים דודאי ליכא טומאה מבראי דלא קברי אינשי ברשות הרבים אלא בין האילנות הויא טומאה ונחרש בשביל האילנות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source