Le texte Le vocabulaire Les révisions
Moed katane
Daf 12a
אָמַר שְׁמוּאֵל: מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת, בְּתוֹךְ הַתְּחוּם — אָסוּר. חוּץ לַתְּחוּם — מוּתָּר.
Traduction
§ Shmuel said: With regard to gentile contractors, who are paid for the completed job rather than by the day, it is prohibited for them to work for a Jew within the boundaries of the Shabbat limit on a day that it is prohibited for the Jew to work. It looks like the Jew assigned work for them to do on that day, even though they in fact make their own schedule. Outside the Shabbat limit, where Jews will not see the work being done, it is permitted.
Rachi non traduit
מקבלי קיבולת בתוך התחום אסור. ליתן מלאכה לנכרי בקיבולת כי עבדי ליה בשבתא דידעי כולי עלמא ואמרי היום בשבת יהב ליה והא דשרי בית הלל בפ''ק דשבת (ד' יז:) ליתן כלים לכובס בע''ש עם חשיכה ואפי' בתוך התחום משום דכביסה בנכרי מידי דלא מינכר וליכא חשדא אבל מידי דמינכר בתוך התחום אסור משום חשדא:
Tossefoth non traduit
אמר שמואל מקבלי קיבולת בתוך התחום. הא דשרינן כלים לכובס נכרי פירש בקונט' דלא מינכר שהוא של ישראל ור' יעקב לא היה מחלק ואומר דשרי במועד וגם בשבת דהא ריחים של מים איכא השמעת קול ושרינן בפ''ק דשבת (דף יח. ושם) ובפ''ק דע''ז (דף כא:
ושם) שרינן להשכיר שדה לנכרי משום דאריסותיה קעביד וכ''ש קבלנות שאין הבית מתעלה בכך אלא ממהר לעשות ואע''ג דר' שמעון בן אלעזר פליג מסתמא הלכה כר' שמעון בן גמליאל דקא אסר התם מרחץ במשנה משמע הא שדה שרי כדדייק התם ותניא בפ''ק דשבת (דף יט.) גבי ספינה פוסק עמו על מנת לשבות ואינו שובת אלמא אין הנכרי מניח לעשות קבלנותו בשביל ישראל ואיכא מאן דאמר אפי' לפסוק אין צריך ובשמעתין דאסר שמואל מפרש רבינו יעקב כאותו פירוש שמעמידין כולהו שמעתתא באבל וכדרב שישא דאמר (לעיל מועד קטן יא:) דברים המותרי' בחש''מ אסורין בימי אבלו דהוי דאורייתא או כעין דאורייתא אבל במועד הקילו וכ''ש שיש להן להקל בשבת דלא חיישינן כל כך דלא ליזלזל ביה וא''ת כיון דבאבילות איירי שמואל היכי קאמר וכי ליכא מתא דמיקרבא להתם לא אמרן אלא בשבתות וימים טובים דלא שכיחי דאזלי מדוכתא אבל בחולו של מועד אסור וצריך עיון:
אָמַר רַב פָּפָּא: וַאֲפִילּוּ חוּץ לַתְּחוּם, לֹא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלֵיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם, אֲבָל אִיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם — אָסוּר.
Traduction
Rav Pappa said: And even outside the Shabbat limit, we said only that it is permissible to let them work when there is no other city in close proximity to there, but if there is another city in close proximity to there, it is prohibited, since the work is likely to be seen by a Jew.
Rachi non traduit
אבל אי איכא מתא דמקרבא להתם. אותן פועלים נכרים אסורים דאינהו ידעי דהני נכרים עבדי ליה מלאכה ואמרי בשבתא יהב להו:
אסור. דאמרי היום יהבו ליה:
אָמַר רַב מְשַׁרְשְׁיָא: וְכִי לֵיכָּא מָתָא דִּמְקָרְבָא לְהָתָם נָמֵי, לָא אֲמַרַן אֶלָּא בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, דְּלָא שְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּאָזְלִי לְהָתָם, אֲבָל בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, דִּשְׁכִיחִי אִינָשֵׁי דְּאָזְלִי וְאָתוּ לְהָתָם — אָסוּר.
Traduction
Rav Mesharshiyya said: And even when there is no other city in close proximity, we said that it is permissible for gentile contractors to work for a Jew only on Shabbatot and Festivals, when Jewish people do not routinely go there, i.e., to the place where the work is being performed. However, on the intermediate days of a Festival, when Jewish people routinely come and go from there and see the work being done, it is prohibited.
מָר זוּטְרָא בְּרֵיהּ דְּרַב נַחְמָן בְּנוּ לֵיהּ אַפַּדְנָא מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת חוּץ לַתְּחוּם. אִיקְּלַע רַב סָפְרָא וְרַב הוּנָא בַּר חִינָּנָא, וְלָא עַלּוּ לְגַבֵּיהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: הוּא נָמֵי לָא עָל בְּגַוֵּויהּ.
Traduction
The Gemara relates about Mar Zutra, son of Rav Naḥman, that gentile contractors built a mansion [apadana] for him outside the Shabbat limit. Rav Safra and Rav Huna bar Ḥinnana happened to come there, but they did not enter it, because it had been built on Shabbat in a prohibited manner. And there are those who say: Even he, Mar Zutra himself, did not enter it.
וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל: מְקַבְּלֵי קִיבּוֹלֶת — בְּתוֹךְ הַתְּחוּם אָסוּר, חוּץ לַתְּחוּם מוּתָּר! אָדָם חָשׁוּב שָׁאנֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: סַיּוֹעֵי סַיַּיע בְּתִיבְנָא בַּהֲדַיְיהוּ.
Traduction
The Gemara asks: But didn’t Shmuel say: With regard to gentile contractors, within the boundaries of the Shabbat limit, it is prohibited to let them work on Shabbat, but outside the Shabbat limit it is permitted? The Gemara answers: An important person is different and must behave in a stricter manner. And there are those who say: He provided them with assistance with straw for making the bricks. Consequently, they were not fully independent contractors, and therefore it was prohibited for them to work on Shabbat, even outside the Shabbat limit.
Rachi non traduit
סיועי הוה מסייע בתיבנא. שהיה נותן להם תבן למלאכה דהואיל והוא מסייע בהדייהו אסור:
רַב חָמָא שְׁרָא לְהוּ לְאַבְוָנְגָּרֵי דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא לְמֶיעְבַּד לְהוּ עֲבִידְתָּא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא, אֲמַר: כֵּיוָן דַּאֲגַר לָא קָא שָׁקְלִי, שַׁרְשׁוֹיֵי הוּא דְּקָא מְשָׁרְשׁוּ לֵיהּ, וְלֵית לַן בַּהּ.
Traduction
The Gemara relates that Rav Ḥama permitted the bath attendants [abunagrei] of the Exilarch’s house to work for them, i.e., the Exilarch and his household, on the intermediate days of a Festival. He said in explanation of this leniency: Since they do not take payment for working during the week of the Festival, they are merely conferring a favor on the Exilarch. Therefore, it is not viewed as actual labor, and we have no problem with it.
Rachi non traduit
אבוגנגרי. מסדרי שולחנות:
למיעבד עבידיתייהו. אם נשבר השלחן שרי לתקנו:
שרשויי. ריוח בעלמא כדי סעודתם דקא אכלי בהדייהו ולא קא חשיב מלאכה:
תָּנוּ רַבָּנַן: מְקַבְּלִין קִיבּוֹלֶת בַּמּוֹעֵד לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וּבַמּוֹעֵד אָסוּר. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר: כֹּל שֶׁהוּא עוֹשֶׂה — אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה, וְכֹל שֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה — אֵינוֹ אוֹמֵר לְגוֹי וְעוֹשֶׂה. תַּנְיָא אִידַּךְ: מְקַבְּלִין קִיבּוֹלֶת בַּמּוֹעֵד לַעֲשׂוֹתָהּ לְאַחַר הַמּוֹעֵד, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד וְשֶׁלֹּא יִשְׁקוֹל וְשֶׁלֹּא יִמְנֶה כְּדֶרֶךְ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחוֹל.
Traduction
The Sages taught in a baraita: Gentiles may receive contract work on the intermediate days of a Festival in order to execute it after the Festival, but it is prohibited to execute it during the Festival week itself. The principle of the matter is: Any action that a Jew may perform himself, he may tell a gentile to perform, and any action that he may not perform himself, he may not tell a gentile to perform. It is taught in another baraita: A gentile may receive contract work on the intermediate days of a Festival in order to execute it after the Festival, provided that he does not measure, weigh, or count, in order to plan the work, in the same manner as he does on an ordinary weekday.
Rachi non traduit
מקבלין קיבולת. נותנה לנכרי לעשותה אחר המועד:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. כַּיּוֹצֵא בּוֹ: אֵין מַרְבִּיעִין בִּבְכוֹר וְלֹא בִּפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁין.
Traduction
The Sages taught in a baraita: One may not breed an animal, i.e., coax or compel a male to mate with a female, on the intermediate days of a Festival, as this is similar to prohibited labor. Similarly, one may not breed a firstborn animal, nor an unfit consecrated animal. It is prohibited to ever work these animals because of their sanctified status, and breeding them resembles working them.
Rachi non traduit
אין מרביעין בהמה. משום דעביד מלאכה בחולו של מועד:
אין מרביעין. אין אוחזין הבהמה ומביאין עליה זכר:
בבכור. דקעביד ביה מלאכה וכתיב (דברים ט''ו:י''ט) לא תעבוד בבכור שורך:
תַּנְיָא אִידַּךְ: אֵין מַרְבִּיעִין בְּהֵמָה בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: חֲמוֹרָה שֶׁתָּבְעָה — מַרְבִּיעִין עָלֶיהָ זָכָר בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא תִּצְטַנֵּן, וּשְׁאָר כָּל הַבְּהֵמוֹת — מַכְנִיסִין אוֹתָן לְבַקְרוּת.
Traduction
It is taught in another baraita: One may not breed an animal on the intermediate days of a Festival. Rabbi Yehuda says: If a she-donkey yearns for a mate because she is in heat, one may breed her with a male, lest she cool off, i.e., lest her estrus cycle pass without her mating, which will cause a significant loss. With regard to all other animals that are in heat, they are merely brought into corrals in which there are males, there being no need for further human intervention.
Rachi non traduit
לבקרות. מקום שיש שם בהמות והיא רובעת מעצמה:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מְדַיְּירִין לֹא בְּשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד. וְאִם בָּאוּ מֵאֲלֵיהֶן — מוּתָּר.
Traduction
The Sages taught in a baraita: One may not enclose livestock in particular areas of a field, in order to fertilize that area with their manure, on Shabbatot, or on Festivals, or on the intermediate days of a Festival. But if the animals came on their own to the field, it is permitted, and he need not remove them although he benefits from their manure.
Rachi non traduit
מדיירין. מכניסין בהמה לשדה כדי שיוציאו זבל ומזבלין השדה:
וְאֵין מְסַיְּיעִין אוֹתָן, וְאֵין מוֹסְרִין לָהֶם שׁוֹמֵר לְנַעֵר אֶת צֹאנָם. הָיָה שְׂכִיר שַׁבָּת, שְׂכִיר חֹדֶשׁ, שְׂכִיר שָׁנָה, שְׂכִיר שָׁבוּעַ — מְסַיְּיעִין אוֹתָן, וּמוֹסְרִין לָהֶם שׁוֹמֵר לְנַעֵר אֶת צֹאנָם. רַבִּי אוֹמֵר: בַּשַּׁבָּת — בְּטוֹבָה, בְּיוֹם טוֹב — בִּמְזוֹנוֹת, בַּמּוֹעֵד — בְּשָׂכָר. אָמַר רַב יוֹסֵף: הִלְכְתָא כְּרַבִּי.
Traduction
The baraita continues: And one may not assist gentile shepherds in pasturing their sheep in his field so that it will be fertilized, nor may one provide them with a shepherd to help herd their sheep all around the field so that it is completely fertilized. If the gentile shepherds were hired by the week, by the month, by the year, or by the septennial period, i.e., the seven years from one Sabbatical Year to the next, one may assist them and provide them with a shepherd to herd their sheep. Since they were hired for an extended period of time, it is not as though they were hired specifically for Shabbat or the Festival. Rabbi Yehuda HaNasi says: On Shabbat one may have the gentile pasture the sheep in one’s field as a favor, i.e. in order to earn one’s good graces, but not for pay; on a Festival, it is permitted even in exchange for food; and on the intermediate days of the Festival, it is permitted for pay. Rav Yosef said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
Rachi non traduit
אין מסייעין אותן. לבהמה לבא בשדה או אם נכרים הם אין מסייעין להם להסיען ממקום למקום כדי שתזבל כל השדה אפילו בבאין מעצמם:
לנער. לשמור כגון אם נכרים הם:
שכיר שבת. ששכרו כל השבוע לדייר שדהו:
שבוע. שמיטה:
מסייעין. כאילו של נכרים הוא:
ה''ג ועושה נכרי בשבת וי''ט ומסייעין במועד. דלא טרח מלאכה כלומר יכולין לסייע לאותו שכיר לדייר:
ומוסרין לו רועה אחד לנער צאנו. שמדיירין אותה הואיל ואינו שכיר לשבת ממש:
רבי אומר בשבת בטובה. אם רוצה שום אדם לסייע לאותו שכיר בטובתו עושה כלומר בחנם ולא בשכר:
מַתְנִי' וְכֵן מִי שֶׁהָיָה יֵינוֹ בְּתוֹךְ הַבּוֹר וְאֵירְעוֹ אֵבֶל אוֹ אוֹנֶס אוֹ שֶׁהִטְעוּהוּ — זוֹלֵף וְגוֹמֵר וְגָף כְּדַרְכּוֹ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: עוֹשֶׂה לוֹ לִימּוּדִים בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַחְמִיץ.
Traduction
MISHNA: And similarly, with regard to one whose wine was already in the collection pit beside the wine press and needed to be removed lest it sour, and mourning for some close relative or some other unavoidable accident befell him, or his workers misled him, promising to come but failing to do so, during the intermediate days of the Festival he may draw off the wine and complete the process, and then plug each barrel of wine in its usual manner; this is the statement of Rabbi Yosei. Rabbi Yehuda says: He should construct a wooden panel to cover the collection pit so that the wine will not sour.
Rachi non traduit
מתני' בתוך הבור. שלפני הגת אותו כלי שהיין נופל בו מן הגת קרוי בור:
זולף וגומר כדרכו. כלומר מריק אותו בחבית וגף החבית במגופה גמורה:
עושה לו למודים. אינו יכול לגוף כדרכו אלא שיתפס היינו לימודין בשביל שלא יחמיץ שאם אינו סותמו מחמיץ:
Tossefoth non traduit
דברי רבי יוסי. בשמן תניא מילתא דר' יהודה ברישא וכיון דאתחיל מילתא דרבי יוסי מסיים לה וגף ביין לא ידענא אי אבור אי אחבית קאי מיהו לכאורה אחבית קאי דשייך בה מגופה ומדקתני בה זולף וגומר משמע דאבור קאי דאחבית לא שייך משמע דגף אחרי כן וגם עושין לו לימודין משמע דקאי אבור ולית ליה זולף וגומר דאחבית לא שייך לימודין דסגי בכיסוי קטן:
גְּמָ' וּצְרִיכָא. דְּאִי אַשְׁמְעִינַן קַמַּיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יוֹסֵי — מִשּׁוּם דְּמִישְׁחָא נְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ, אֲבָל חַמְרָא דְּלָא נְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ — אֵימָא מוֹדֵי לֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה. וְאִי אַשְׁמְעִינַן בָּתְרָיְיתָא, בְּהַהִיא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אֲבָל בְּהָךְ אֵימָא מוֹדֶה לְרַבִּי יוֹסֵי. צְרִיכָא.
Traduction
GEMARA: The Gemara comments: And both this mishna and the previous one (11b), about the olive press, are necessary, as, if the tanna teaches us only the first mishna, one might say that only in that case does Rabbi Yosei say that one is permitted to complete the process, because in the case of oil, the potential loss is considerable. However, in the case of wine, where the loss is not as considerable, one might say that he concedes to Rabbi Yehuda that it must be done in an altered manner. And if he teaches us only the last mishna, one might say that only in that case involving wine did Rabbi Yehuda say that one must be stringent, but in the other case involving oil one might say that he concedes to Rabbi Yosei and is lenient. Therefore, it is necessary to teach both cases.
Rachi non traduit
גמ' וצריכא. למימר בתרוייהו בשני בבי דמתני' דמשחא ודחמרא ר' יוסי אומר זולף כו':
בההיא רישא דמתניתין:
קאמר רבי יוסי. זולף כדרכו:
דמשחא. יקיר ואיכא פסידא יתירא:
מודה ליה לר' יהודה. דאינו זולף וגף ממש אלא עושה לימודים עראי:
אָמַר רַב יִצְחָק בַּר אַבָּא: מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד — דְּלָא כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רַב יוֹסֵף: הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי.
Traduction
Rav Yitzḥak bar Abba said: Who is the tanna who teaches that labor performed during the intermediate days of the Festival must be performed in an altered fashion even with regard to a matter that, if unattended, will result in significant loss? That ruling is not in accordance with Rabbi Yosei’s opinion, as Rabbi Yosei permits one to perform labor that will prevent such a loss even in the usual manner. Rav Yosef said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei, and it is permitted in cases of loss to perform labor in the usual manner.
Rachi non traduit
דלא כר' יוסי. דאמר גומר כדרכו ואינו צריך שינוי:
בְּעוֹ מִינֵּיהּ מֵרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: מַהוּ לְמֵישַׁע חָבִיתָא דְשִׁיכְרָא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא? אֲמַר לְהוּ: סִינַי אָמַר הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. אֵימוֹר דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בְּחַמְרָא, בְּשִׁיכְרָא מִי אָמַר!
Traduction
The students asked of Rav Naḥman bar Yitzḥak: What is the halakha with regard to sealing a barrel of beer during the intermediate days of the Festival? If it is not properly sealed, the beer will leak out through the sides of the barrel. He said to them: Sinai, i.e., Rav Yosef, said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yosei. They asked: Say that Rabbi Yosei said that one may be lenient about wine, but about beer does he say the same thing? Beer is much cheaper than wine, and the loss would be much less significant.
Rachi non traduit
למישע. לגוף החבית:
סיני. רב יוסף:
הלכה כר' יוסי. דגף כדרכו:
חַמְרָא טַעְמָא מַאי — מִשּׁוּם דִּנְפִישׁ פְּסֵידֵיהּ, שִׁיכְרָא נָמֵי אִית בֵּהּ פְּסֵידָא. דְּאָמַר אַבָּיֵי, אֲמַרָה לִי אֵם: בַּר שֵׁית סָאוֵי וּשְׁיִיעַ, מִבַּר תַּמְנֵי וְלָא שְׁיִיעַ.
Traduction
The Gemara explains why no distinction should be made: With regard to wine, what is the reason that Rabbi Yosei was lenient? It is because the loss involved is considerable; with beer as well, there is a loss if the barrel is not properly sealed, as Abaye said: My foster mother told me: It is better to have a barrel of six se’a that is sealed than a barrel of eight se’a that is not sealed, as in the end more beer will remain in the smaller sealed barrel than in the larger unsealed one.
Rachi non traduit
בר שית סאוי ושייע מבר תמני ולא שייע. כלומר יפה שכר מוגף שמחזיק ששה סאין משכר שהוא בכלי גדול שמחזיק שמונה סאין:
אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא אָמַר רַב: הִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת כּוּתִים בַּהֲלָכָה. לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב דָּנִיאֵל בַּר קַטִּינָא אָמַר רַב: לוֹמַר שֶׁהֵן עֲקוּרוֹת וְאֵין לְמֵידוֹת זוֹ מִזּוֹ.
Traduction
§ Rav Ḥama bar Gurya said that Rav said: The halakhot relating to the intermediate days of a Festival resemble the halakhot relating to the Samaritans in the halakha. The Gemara asks: With regard to what aspect of the halakha are they similar? Rav Daniel bar Ketina said that Rav said: He meant to convey that they are sterile, and one may not learn further halakhot by extrapolation one from one another in both of these areas of halakha.
Rachi non traduit
כהלכות כותים. דאמרינן (חולין דף ד.) היכא דאחזיק אחזיק היכא דלא אחזיק לא אחזיק:
עקורות. כאשה עקרה שאין לאדם ממנה פרי אלא גופה:
ואין למידין זו מזו. דאימא כשם שזו מותרת כך זו מותרת כמו בכותים ולא אמרינן כי היכי דמחזיק בהאי מחזיק בהאי אלא לא ילפי הני מהני:
דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: זוֹפְתִין כּוּזְתָּא וְאֵין זוֹפְתִין חָבִיתָא. רַב דִּימִי מִנְּהַרְדְּעָא אָמַר: זוֹפְתִין חָבִיתָא וְאֵין זוֹפְתִין כּוּזְתָּא. מָר חָיֵישׁ לִפְסֵידָא, וּמָר חָיֵישׁ לְטִירְחָא.
Traduction
The Gemara offers an example: For instance, Shmuel said: One may seal a jug with pitch, but one may not seal a barrel with pitch on the intermediate days of a Festival. Rav Dimi from Neharde’a said: One may seal a barrel with pitch, but one may not seal a small jug with pitch. Their reasoning is as follows: This Sage, i.e., Rav Dimi, was more concerned about possible financial loss, and so he permitted sealing the larger vessel, for which the potential for loss is great, but not the smaller one. And this Sage, i.e., Shmuel was concerned about unnecessary exertion on the Festival, and therefore he permitted sealing the smaller vessel, which requires less effort.
Rachi non traduit
מר. דאמר זופתין חביתא חייש לפסידא ובחביתא איכא פסידא יתירא אי לא זפתי לה משום דנפיש יינא ובכוזתא ליכא פסידא יתירא כוזא כלי קטן:
מר. דאמר זופתין לכוזא דחייש לטירחא יתירא ובכוזא ליכא טירחא יתירא ובחביתא איכא טירחא יתירא:
אָמַר אַבָּיֵי: נָקְטִינַן הִלְכוֹת מוֹעֵד כְּהִלְכוֹת שַׁבָּת;
Traduction
Abaye stated a different principle: We have a tradition that the halakhot of the intermediate days of a Festival are like the halakhot of Shabbat:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source