Vayedaber

קִיַּימְתָּ בָּנוּ רַבֵּינוּ, ''וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים''.

Traduction

You have fulfilled two mitzvot through us, our teacher: The mitzva of: ''And sending portions one to another,'' and the mitzva of: ''And gifts to the poor,'' as Rabbi Oshaya was poor and this was a substantial gift.

Rachi non traduit

ה''ג קיימת בנו רבינו ומשלוח מנות. דהא תרי מנות איכא:

רַבָּה שַׁדַּר לֵיהּ לְמָרֵי בַּר מָר בְּיַד אַבָּיֵי מְלֵא טַסְקָא דְקַשְׁבָּא וּמְלֵי כָּסָא קִמְחָא דַאֲבִשׁוּנָא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא אָמַר מָרִי: אִי חַקְלָאָה מַלְכָּא לֶיהֱוֵי — דִּיקּוּלָא מִצַּוְּארֵיהּ לָא נָחֵית.

Traduction

The Gemara relates that Rabba sent Purim portions from the house of the Exilarch to Marei bar Mar in the hands of Abaye, who was his nephew and student. The Purim portions consisted of a sack [taska] full of dates [kashva] and a cupful of roasted flour [kimḥa de’avshuna]. Abaye said to him: Now, Mari will say the popular expression: Even if a farmer becomes the king, the basket does not descend from his neck. Rabba was named the head of the yeshiva in Pumbedita, and nevertheless, he continued to send very plain gifts, because he was impoverished.

Rachi non traduit

הדר שלח ליה איהו לא גרסינן ליה הכא:

טסקא דקשבא- שק מלא תמרים:

דאבשונא. שנתייבשו החטים בתנור בעודן כרמל וקמח שלהן מתוק לעולם:

א''ל אביי. לרבה:

השתא אמר מרי. עכשיו יאמר מרי עליך:

אי חקלאה מלכא ליהוי דיקולא מצואריה לא נחית. הסל שהיה רגיל להוליך בעודנו בן כפר ומאכיל לבהמתו לא יוריד עתה מראשו כך אתה נעשית מלך וראש בפומבדיתא ואינך שולח לו אלא דברים המצויין לכל:

הֲדַר שַׁדַּר לֵיהּ אִיהוּ מְלֵא טַסְקָא דְזַנְגְּבִילָא וּמְלֵא כָּסָא דְּפִלְפְּלָתָא אֲרִיכָתָא. אֲמַר אַבָּיֵי: הַשְׁתָּא אָמַר מָר: אֲנָא שַׁדַּרִי לֵיהּ חוּלְיָא, וְאִיהוּ שַׁדַּר לִי חוּרְפָּא.

Traduction

Marei bar Mar sent back to him a sack full of ginger and a cupful of long peppers [pilpalta arikha], a much more expensive gift. Abaye said to him: The master, Rabba, will now say: I sent him sweet items and he sent me pungent ones.

Rachi non traduit

חוליא. מתיקא:

אֲמַר אַבָּיֵי: כִּי נְפַקִי מִבֵּי מָר, הֲוָה שָׂבַעְנָא. כִּי מְטַאי לְהָתָם, קָרִיבוּ לִי שִׁיתִּין צָעֵי דְּשִׁיתִּין מִינֵי קְדֵירָה, וַאֲכַלִי בְּהוּ שִׁיתִּין פְּלוּגֵי. וּבִישּׁוּלָא בָּתְרָיְיתָא הֲווֹ קָרוּ לֵיהּ צְלִי קֵדָר, וּבְעַאי לְמִיכַּס צָעָא אַבָּתְרֵהּ.

Traduction

In describing that same incident, Abaye said: When I left the house of the master, Rabba, to go to Marei bar Mar, I was already satiated. However, when I arrived there at Marei bar Mar’s house, they served me sixty plates of sixty kinds of cooked dishes, and I ate sixty portions from each of them. The last dish was called pot roast, and I was still so hungry that I wanted to chew the plate afterward.

Rachi non traduit

כי נפקי מבי מר. כשיצאתי מבית אדוני רבה לילך לבית אבא מרי בר מר הייתי שבע:

צעי. קערות של מיני מאכל:

דאיכסייא לצעא בתראי. הייתי חפץ לכוס הקערה אחריו כל אכילה שלא כדרכה נקרא כוסס:

אָמַר אַבָּיֵי, הַיְינוּ דְּאָמְרִי אִינָשֵׁי: כָּפֵין עַנְיָא וְלָא יָדַע. אִי נָמֵי: רַוְוחָא לִבְסִימָא שְׁכִיחַ.

Traduction

And in continuation Abaye said: This explains the folk saying that people say: The poor man is hungry and does not know it, as Abaye was unaware how hungry he had been in his master’s house. Alternatively, there is another appropriate, popular expression: Room in the stomach for sweets can always be found.

Rachi non traduit

רווחא לבסימא שכיח. ריוח מצוי לדבר המתוק בתוך המעיים:

אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַבִּי חֲנִינָא בַּר אָבִין מְחַלְּפִי סְעוֹדְתַּיְיהוּ לַהֲדָדֵי.

Traduction

The Gemara relates that Abaye bar Avin and Rabbi Ḥanina bar Avin would exchange their meals with each other to fulfill their obligation of sending portions on Purim.

Rachi non traduit

מחלפי סעודתייהו. זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו ובשניה סועד חברו עמו:

אָמַר רָבָא: מִיחַיַּיב אִינִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי.

Traduction

Rava said: A person is obligated to become intoxicated with wine on Purim until he is so intoxicated that he does not know how to distinguish between cursed is Haman and blessed is Mordecai.

Rachi non traduit

לאבסומי. להשתכר ביין:

Tossefoth non traduit

דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. [בירושלמי] ארורה זרש ברוכה אסתר ארורים כל הרשעים ברוכים כל היהודים:

רַבָּה וְרַבִּי זֵירָא עֲבַדוּ סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אִיבַּסּוּם. קָם רַבָּה שַׁחְטֵיהּ לְרַבִּי זֵירָא. לְמָחָר, בָּעֵי רַחֲמֵי וְאַחֲיֵיהּ. לְשָׁנָה, אֲמַר לֵיהּ: נֵיתֵי מָר וְנַעֲבֵיד סְעוּדַת פּוּרִים בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲמַר לֵיהּ: לָא בְּכֹל שַׁעְתָּא וְשַׁעְתָּא מִתְרְחִישׁ נִיסָּא.

Traduction

The Gemara relates that Rabba and Rabbi Zeira prepared a Purim feast with each other, and they became intoxicated to the point that Rabba arose and slaughtered Rabbi Zeira. The next day, when he became sober and realized what he had done, Rabba asked God for mercy, and revived him. The next year, Rabba said to Rabbi Zeira: Let the Master come and let us prepare the Purim feast with each other. He said to him: Miracles do not happen each and every hour, and I do not want to undergo that experience again.

Rachi non traduit

ואיבסום. נשתכרו:

אָמַר רָבָא: סְעוּדַת פּוּרִים שֶׁאֲכָלָהּ בַּלַּיְלָה — לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. מַאי טַעְמָא — ''יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה'', כְּתִיב: רַב אָשֵׁי הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ (דְּרַב כָּהֲנָא), נְגַהּ וְלָא אֲתוֹ רַבָּנַן. אֲמַר לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא אֲתוֹ רַבָּנַן? דִּלְמָא טְרִידִי בִּסְעוּדַת פּוּרִים. אֲמַר לֵיהּ: וְלָא הֲוָה אֶפְשָׁר לְמֵיכְלַהּ בְּאוּרְתָּא? אָמַר לֵיהּ: לָא שְׁמִיעַ לֵיהּ לְמָר הָא דְּאָמַר רָבָא: סְעוּדַת פּוּרִים שֶׁאֲכָלָהּ בַּלַּיְלָה לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ? אָמַר לֵיהּ: (אָמַר רָבָא הָכִי?) [אֲמַר לֵיהּ: אִין]. תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבְּעִין זִימְנִין וְדָמֵי לֵיהּ כְּמַאן דְּמַנַּח בְּכִיסֵיהּ.

Traduction

Rava said: A Purim feast that one ate at night did not fulfill his obligation. What is the reason? ''Days of feasting and gladness'' (Esther 9:22) is written, i.e., days and not nights. The Gemara relates: Rav Ashi was sitting before Rav Kahana his teacher on Purim, and it grew dark and the Sages who usually came to study with him did not come. Rav Ashi said to him: What is the reason that the Sages did not come today? Rav Kahana answered: Perhaps they are preoccupied with the Purim feast. Rav Ashi said to him: Wasn’t it possible for them to eat the feast at night on Purim, instead of being derelict in their Torah study on Purim day? Rav Kahana said to him: Didn’t the master learn that which Rava said: A Purim feast that one ate at night did not fulfill his obligation? Rav Ashi said to him: Did Rava say that? Rav Kahana said to him: Yes. Rav Ashi then learned it from him forty times until he remembered it so well that it seemed to him as if it were placed in his purse.

Rachi non traduit

נגה ולא אתו רבנן. איחר היום ולא באו התלמידים לבית המדרש:

מַתְנִי' אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ בִּלְבָד.

Traduction

MISHNA: The previous mishna concluded with the formula: The difference between…is only, thereby distinguishing between the halakhot in two different cases. The following mishnayot employ the same formula and distinguish between the halakhot in cases unrelated to Purim and the Megilla. The first is: The difference between Festivals and Shabbat with regard to the labor prohibited on those days is only in preparing food alone. It is permitted to cook and bake in order to prepare food on Festivals; however, on Shabbat it is prohibited.

Rachi non traduit

מתני' אין בין יום טוב לשבת. להיות מותר לכתחלה ביום טוב מה שאסור בשבת אבל לענין עונשין יש הרבה שזה בסקילה ובכרת וזה בלאו גרידא:

Tossefoth non traduit

אין בין יו''ט לשבת. צריך לומר דה''פ אין שום מלאכה אסורה לשבת שלא תהא אסורה ליום טוב אלא אוכל נפש בלבד אבל שאר חלוקים יש ביניהן שזה בסקילה וזה בלאו:

גְּמָ' הָא לְעִנְיַן מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ — זֶה וָזֶה שָׁוִין.

Traduction

GEMARA: The Gemara infers that with regard to the matter of actions that facilitate preparation of food, e.g., sharpening a knife for slaughter, this, Shabbat, and that, Festivals, are equal, in that actions that facilitate preparation of food are prohibited.

Rachi non traduit

גמ' זה וזה שוין. אסורין ביום טוב כשבת:

מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּתַנְיָא: אֵין בֵּין יוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת אֶלָּא אוֹכֶל נֶפֶשׁ, רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר אַף מַכְשִׁירֵי אוֹכֶל נֶפֶשׁ.

Traduction

The Gemara comments: If so, the mishna is not in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, as it is taught in a baraita: The difference between Festivals and Shabbat is only preparing food. Rabbi Yehuda permits even actions that facilitate preparation of food on Festivals.

מַאי טַעְמָא דְּתַנָּא קַמָּא? אָמַר קְרָא: ''הוּא'' — וְלֹא מַכְשִׁירָיו, וְרַבִּי יְהוּדָה (אָמַר): ''לָכֶם'' — לָכֶם לְכָל צוֹרְכֵיכֶם.

Traduction

The Gemara elaborates. What is the reason for the opinion of the first tanna? It is as the verse states: ''Except that which every person must eat, only that may be done for you'' (Exodus 12:16). ''That'' is permitted, and not actions that facilitate it. And Rabbi Yehuda says: ''For you'' means for you, for all your needs.

וְאִידַּךְ נָמֵי, הָכְתִיב ''לָכֶם''? לָכֶם וְלֹא לְגוֹיִם, לָכֶם וְלֹא לִכְלָבִים.

Traduction

The Gemara asks: And for the other, first, tanna too, isn’t it written: ''For you''? The Gemara answers: He infers: For you, and not for gentiles; for you, and not for dogs. It is forbidden to perform labors for the sake of gentiles, or for animals, even if it is to feed them.

וְאִידַּךְ נָמֵי, הָא כְּתִיב ''הוּא''? כְּתִיב ''הוּא'' וּכְתִיב ''לָכֶם''. כָּאן בְּמַכְשִׁירִין שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, כָּאן בְּמַכְשִׁירִין שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹתָן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב.

Traduction

The Gemara asks further: And for the other tanna, Rabbi Yehuda, too, isn’t it written: ''That,'' which is a restrictive term that limits the application of a particular halakha? The Gemara answers: It is written: ''That,'' which is restrictive, and it is written: ''For you,'' which is inclusive. Rabbi Yehuda resolves the conflict between the two: Here, the word: ''That,'' is referring to actions that facilitate, in which it is possible to perform them on the Festival eve but which are prohibited on the Festival; there, the phrase: ''For you,'' is referring to actions that facilitate, in which it is impossible to perform them on the Festival eve and which are permitted even on the Festival.

Rachi non traduit

שאפשר. כגון סכין שנפגם מערב יום טוב:

שאי אפשר. כגון סכין שנפגמה ביום טוב:

Tossefoth non traduit

אן במכשירין שאי אפשר לעשות מערב יו''ט. משמע מדלא פליגי אלא במכשירין מכלל דגוף המאכל שרי לעשות ביום טוב אע''ג דאפשר לעשות מערב יו''ט ומדרבי יהודה נשמע לרבנן דהא לא פליגי עליה אלא במכשירין וא''כ קשיא דאמר בפרק המצניע (שבת דף צה. ושם) החולב והמגבן והמחבץ והרודה חלות דבש בשבת חייב חטאת הזיד ביו''ט לוקה את הארבעים אע''ג דהוי אוכל נפש ואפי' לרבנן דאמרי התם אחד זה ואחד זה אין בו אלא משום שבות מ''מ מודו היכא דאיכא אב מלאכה דלוקה ויש לומר דודאי אוכל נפש המתקלקל אם עושהו מאתמול מותר לעשות ביו''ט אבל אוכל נפש דעדיף טפי כשהוא עשוי מאתמול כגון ההוא דהמצניע אסור לעשותו ביו''ט אבל מכשירין דלא מתקלקל כשנעשו מאתמול בהא ודאי יש לחלק [בין] היכא דאפשר ללא אפשר:

מַתְנִי' אֵין בֵּין שַׁבָּת לְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֶלָּא שֶׁזֶּה — זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — זְדוֹנוֹ בְּכָרֵת.

Traduction

MISHNA: The difference between Shabbat and Yom Kippur with regard to the labor prohibited on those days is only that in this case, i.e., Shabbat, its intentional desecration is punishable at the hand of Man, as he is stoned by a court based on the testimony of witnesses who forewarned the transgressor; and in that case, i.e., Yom Kippur, its intentional desecration is punishable at the hand of God, with karet.

Rachi non traduit

מתני' בידי אדם. יש בה מיתת ב''ד:

גְּמָ' הָא לְעִנְיַן תַּשְׁלוּמִין — זֶה וָזֶה שָׁוִין.

Traduction

GEMARA: The Gemara infers that with regard to the matter of payment of damages, both this, Shabbat, and that, Yom Kippur, are equal in that one is exempt in both cases. If one performs an action on Shabbat that entails both a prohibited labor and damage to another’s property, since his transgression is punishable by death, he is exempt from paying damages. Apparently, according to the mishna, the same halakha applies to Yom Kippur.

מַנִּי מַתְנִיתִין? רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הִיא, דְּתַנְיָא: רַבִּי נְחוּנְיָא בֶּן הַקָּנָה הָיָה עוֹשֶׂה אֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים כַּשַּׁבָּת לְתַשְׁלוּמִין, מָה שַׁבָּת — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, אַף יוֹם הַכִּפּוּרִים — מִתְחַיֵּיב בְּנַפְשׁוֹ וּפָטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין.

Traduction

The Gemara asks: According to whose opinion is the mishna taught? The Gemara answers: It is according to the opinion of Rabbi Neḥunya ben HaKana, as it is taught in a baraita: Rabbi Neḥunya ben HaKana would render Yom Kippur like Shabbat with regard to payment of damages. Just as in the case of one who intentionally desecrates Shabbat he is liable to receive the death penalty and is therefore exempt from the obligation of payment of damages caused while desecrating Shabbat, so too, in the case of one who intentionally desecrates Yom Kippur, he is liable to receive the death penalty and is therefore exempt from the obligation of payment of damages caused while desecrating Yom Kippur.

Rachi non traduit

גמ' אף יום הכפורים מתחייב בנפשו. דאיסור כרת כמיתת בית דין דמי:

ופטורים מלשלם. אם הדליק גדישו של חבירו ביום הכפורים שאין תשלומין אצל חיוב מיתה שנאמר ולא יהיה אסון ענש יענש (שמות כא) הא אם יהיה אסון לא יענש:

תְּנַן הָתָם: כָּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת שֶׁלָּקוּ — נִפְטְרוּ מִידֵי כְּרִיתָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ'', כֵּיוָן שֶׁלָּקָה — הֲרֵי הוּא כְּאָחִיךָ. דִּבְרֵי רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: חֲלוּקִין עָלָיו חֲבֵירָיו עַל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל.

Traduction

We learned there in a mishna (Makkot 23a): All those liable to receive karet who were flogged in court were exempted from their karet, which is imposed by heaven. Most transgressors are liable to receive karet for violating prohibitions that are punishable by flogging. If they are flogged, they are exempt from karet, as it is stated with regard to one liable to receive lashes: ''Then your brother shall be dishonored before you'' (Deuteronomy 25:3), indicating that once he was flogged he is like your brother, and his sins have been pardoned; this is the statement of Rabbi Ḥananya ben Gamliel. Rabbi Yoḥanan said: Rabbi Ḥananya ben Gamliel’s colleagues disagree with him on this issue.

Rachi non traduit

כל חייבי כריתות שלקו. שהתרו בהן עדים על לאו שעמו כרת ולקו בבית דין:

נפטרו מידי כריתתן. שוב אין בית דין של מעלה נפרעין:

אָמַר רָבָא: אָמְרִי בֵּי רַב, תְּנֵינָא: אֵין בֵּין יוֹם הַכִּפּוּרִים לַשַּׁבָּת אֶלָּא שֶׁזֶּה — זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת. וְאִם אִיתָא — אִידֵּי וְאִידֵּי בִּידֵי אָדָם הִיא!

Traduction

Rava said that the Sages of the school of Rav said: We learned: The difference between Yom Kippur and Shabbat is only that in this case, Shabbat, its intentional desecration is punishable at the hand of Man; and in that case, Yom Kippur, its intentional desecration is punishable with karet. And if the statement of Rabbi Ḥananya ben Gamliel is so, in both this case, Shabbat, and that case, Yom Kippur, the punishment is at the hand of Man.

Rachi non traduit

תנינא. דחלוקין:

ואם איתא. דנפטרו אידי ואידי בידי אדם הוא אף ביום הכפורים יש מלקות על לאו שבו ובית דין פוטרין אותו מכרת:

אָמַר רַב נַחְמָן: הָא מַנִּי — רַבִּי יִצְחָק הִיא, דְּאָמַר: מַלְקוֹת בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת לֵיכָּא. דְּתַנְיָא, רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ, וְלָמָּה יָצָאת כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ — לְדוּנָהּ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת.

Traduction

Rav Naḥman said: There is no proof from here that Rabbi Ḥananya ben Gamliel’s colleagues disagree with him, as in accordance with whose opinion is this mishna taught? It is according to the opinion of Rabbi Yitzḥak, who said: There are no lashes in cases of those liable to receive karet, as it is taught in a baraita that Rabbi Yitzḥak says: All those liable to receive karet in cases of incest were included in the principle: ''For whoever shall commit any of these abominations, even the persons that commit them shall be cut off from among their people'' (Leviticus 18:29). And why was karet administered to one’s sister excluded from this verse and mentioned independently (Leviticus 20:17)? It is to sentence her to the punishment of karet and not to the punishment of lashes. This serves as a paradigm; wherever one is liable to receive karet, there are no lashes.

Rachi non traduit

אמר רב נחמן. לעולם אינן חלוקין עליו חביריו והא דקתני דאין זדונו בידי אדם:

הא מני ר' יצחק היא. דאמר במסכת מכות דאין מלקין בלאו הניתן לאזהרת כרת אפילו התרו בו למלקות ויליף טעמיה מהאי קרא:

כל חייבי כריתות. של עריות היו בכלל ונכרתו הנפשות העושות וגו' שכתוב בפרשת עריות (ויקרא י''ח:כ''ט):

למה יצאת כרת באחותו. דכתיב בקדושים תהיו ואיש כי יקח את אחותו וגו':

לדונה בכרת ולא במלקות. אם התרו בהן ואף על גב דנדה נמי נשנית באותה פרשה לדבר שנתחדש בה נשנית להעראה:

Tossefoth non traduit

חייבי כריתות בכלל היו. פירוש הקונטרס בכלל ונכרתו הנפשות העושות וקשה דאם כן הוי ליה למימר אחותו בכלל היתה כלומר בכלל ונכרתו הנפשות ולא היה לו לכתוב כרת בה ויש לומר דהכי פירושו חייבי כריתות בכלל היו פירוש בכלל המלקיות דבכל אחת ואחת יש לאו ולמה יצאת כרת באחותו בלא לאו שהרי הכרת לא איצטריך שהרי היתה בכלל ונכרתו אלא ודאי יצתה לדונה בכרת ומינה נגמר לכל האחרים כדין דבר שהיה בכלל:

רַב אָשֵׁי אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבָּנַן, זֶה — עִיקַּר זְדוֹנוֹ בִּידֵי אָדָם, וְזֶה — עִיקָּר זְדוֹנוֹ בְּהִיכָּרֵת.

Traduction

Rav Ashi said: Even if you say that the mishna is according to the opinion of the Rabbis who disagree with Rabbi Yitzḥak and hold that there are lashes even in cases where there is liability for karet, there is no proof that Rabbi Ḥananya ben Gamliel’s colleagues disagree with him. The mishna can be understood as follows: In this case, Shabbat, the primary punishment for its intentional desecration is at the hand of Man; and in that case, Yom Kippur, the primary punishment for its intentional desecration is with karet. If, however, he was flogged, he is exempt from karet.

Rachi non traduit

אפילו תימא רבנן היא. דאמרי מלקות אצל כרת ואפילו הכא ליכא למילף מינה שחלוקין על רבי חנניה והכי קאמר מתניתין שבת עיקר חומר זדונו בידי אדם וזה עיקר חומר זדונו בהכרת ומיהו אם התרו בו ולקה מיפטר: