Le texte Le vocabulaire Les révisions
Meguilah
Daf 3b
מְלַמֵּד שֶׁלָּן בְּעוּמְקָהּ שֶׁל הֲלָכָה. וְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אוּנְיָא: גָּדוֹל תַּלְמוּד תּוֹרָה יוֹתֵר מֵהַקְרָבַת תְּמִידִין, שֶׁנֶּאֱמַר: ''עַתָּה בָאתִי''!
Traduction
This teaches that he spent the night in the depths [be’umeka] of halakha, i.e., that he spent the night studying Torah with the Jewish people. And Rav Shmuel bar Unya said: Torah study is greater than sacrificing the daily offerings, as it is stated: ''I have come now'' (Joshua 5:14), indicating that the angel came to rebuke Joshua for neglecting Torah study and not for neglecting the daily offering. Consequently, how did the Sages of the house of Rabbi Yehuda HaNasi determine that the Temple service is more important than Torah study?
Tossefoth non traduit
מלמד שהלך ולן בעומקה של הלכה. כל זמן ששכינה וארון שרויין שלא במקומן אסורים בתשמיש המטה לא גרס ליה הכא דמה שייך כאן ובפרק הדר (עירובין סג:) גרס ליה דקאמר שנענש יהושע על שבטל ישראל מפריה ורביה י''ל דמה שנענש שלא היה לו בן זכר היה על שבטל ישראל מתשמיש מדה כנגד מדה אבל שאר עונש בא לו על בטול תורה:
לָא קַשְׁיָא: הָא דְּרַבִּים, וְהָא דְּיָחִיד.
Traduction
The Gemara explains that it is not difficult. This statement, with regard to the story of Joshua, is referring to Torah study by the masses, which is greater than the Temple service. That statement of the Sages of the house of Rabbi Yehuda HaNasi is referring to Torah study by an individual, which is less significant than the Temple service.
Rachi non traduit
הא דרבים. דהתם כל ישראל הוו:
וּדְיָחִיד קַל? וְהָתְנַן: נָשִׁים בַּמּוֹעֵד מְעַנּוֹת אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אִם הָיוּ סְמוּכוֹת לַמִּטָּה — מְטַפְּחוֹת. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת בָּזֶה וּבָזֶה, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת.
Traduction
The Gemara asks: Is the Torah study of an individual a light matter? Didn’t we learn in a mishna: On the intermediate days of a Festival, women may lament the demise of the deceased in unison, but they may not clap their hands in mourning? Rabbi Yishmael says: Those that are close to the bier may clap. On the New Moon, on Hanukkah, and on Purim, which are not mandated by Torah law, they may both lament and clap their hands in mourning. However, on both groups of days, they may not wail responsively, a form of wailing where one woman wails and the others repeat after her.
Rachi non traduit
מענות. הספד על המת:
ולא מטפחות. על לבן:
אבל לא מקוננות. והתם מפרש איזהו עינוי ואיזהו קינה עינוי שכולן עונות כאחת קינה. אחת אומרת וכולן עונות אחריה:
Tossefoth non traduit
מענות. כולן עונות כאחת מקוננות אחת אומרת והשאר עונות מטפחות יד על יד או על ירך או על פנים:
וְאָמַר רַבָּה בַּר הוּנָא: אֵין מוֹעֵד בִּפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם — כָּל שֶׁכֵּן חֲנוּכָּה וּפוּרִים.
Traduction
And Rabba bar Huna said: All these regulations were said with regard to an ordinary person, but there are no restrictions on expressions of mourning on the intermediate days of a Festival in the presence of a deceased Torah scholar. If a Torah scholar dies on the intermediate days of a Festival, the women may lament, clap, and wail responsively as on any other day, and all the more so on Hanukkah and Purim. This indicates that even the Torah study of an individual is of great importance.
Tossefoth non traduit
אין מועד בפני תלמיד חכם. ויום שמועה כבפניו דמי:
כל שכן חנוכה ופורים. שמותר להספידם אע''ג דמבטל ממקרא מגילה אלמא ת''ת חמור ממקרא מגילה:
כְּבוֹד תּוֹרָה קָאָמְרַתְּ? כְּבוֹד תּוֹרָה דְּיָחִיד — חָמוּר, תַּלְמוּד תּוֹרָה דְּיָחִיד — קַל.
Traduction
The Gemara rejects this argument: You speak of the honor that must be shown to the Torah, and indeed, the honor that must be shown to the Torah in the case of an individual Torah scholar is important; but the Torah study of an individual in itself is light and is less significant than the Temple service.
Rachi non traduit
ת''ת דיחיד - ביטול מלמודו קל מעבודה ופורים
אָמַר רָבָא, פְּשִׁיטָא לִי: עֲבוֹדָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּרַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא. תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמִקְרָא מְגִילָּה — מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף, מִדְּסָמְכוּ שֶׁל בֵּית רַבִּי.
Traduction
§ Rava said: It is obvious to me that if one must choose between Temple service and reading the Megilla, reading the Megilla takes precedence, based upon the exposition of Rabbi Yosei bar Ḥanina with regard to the phrase ''every family'' (Esther 9:28). Similarly, if one must choose between Torah study and reading the Megilla, reading the Megilla takes precedence, based upon the fact that the Sages of the house of Rabbi Yehuda HaNasi relied on Rabbi Yosei bar Ḥanina’s exposition to rule that one interrupts Torah study to hear the reading of the Megilla.
Rachi non traduit
מדרבי יוסי בר חנינא - דדריש משפחה כו'
תַּלְמוּד תּוֹרָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִדְּתַנְיָא: מְבַטְּלִין תַּלְמוּד תּוֹרָה לְהוֹצָאַת מֵת, וּלְהַכְנָסַת כַּלָּה. עֲבוֹדָה וּמֵת מִצְוָה — מֵת מִצְוָה עֲדִיף, מִ''וּלְאַחוֹתוֹ''.
Traduction
Furthermore, it is obvious that if one must choose between Torah study and tending to a corpse with no one to bury it [met mitzva], the task of burying the met mitzva takes precedence. This is derived from that which is taught in a baraita: One cancels his Torah study to bring out a corpse for burial, and to join a wedding procession and bring in the bride. Similarly, if one must choose between the Temple service and tending to a met mitzva, tending to the met mitzva takes precedence, based upon the halakha derived from the term ''or for his sister'' (Numbers 6:7).
Tossefoth non traduit
מת מצוה עדיף. לאו דווקא מת מצוה והוא הדין לכל מתים שבעולם מבטלים תלמוד תורה להוציאם אלא איידי דנקט בסמוך גבי ולאחותו מת מצוה ה''נ נקט תלמוד תורה ומת מצוה:
מת מצוה עדיף. הקשה הר''ר אלחנן למה לי קרא תיפוק ליה מק''ו ומה ת''ת דחמירא מבטלין משום כבוד המת עבודה דקילא לא כל שכן דהא אפילו תלמוד תורה דרבים מבטלין משום כבוד המת כדאמר פ''ב דכתובות (דף יז ושם) וי''ל דה''מ למאן דקרי ותני ומתני דצריך כולי האי אבל למאן דלא קרי ותני לא צריך כולי האי והכא מיירי במת מצוה דלא קרי ותני ומשום הכי צריך קרא דולאחותו:
דְּתַנְיָא: ''וּלְאַחוֹתוֹ'' מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? הֲרֵי שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְשָׁמַע שֶׁמֵּת לוֹ מֵת, יָכוֹל יִטַּמָּא —
Traduction
As it is taught in a baraita with regard to verses addressing the laws of a nazirite: ''All the days that he consecrates himself to the Lord, he shall not come near to a dead body. For his father, or for his mother, for his brother, or for his sister, he shall not make himself ritually impure for them when they die'' (Numbers 6:6–7). What is the meaning when the verse states ''or for his sister''? The previous verse, which states that the nazirite may not come near a dead body, already prohibits him from becoming impure through contact with his sister. Therefore, the second verse is understood to be teaching a different halakha: One who was going to slaughter his Paschal lamb or to circumcise his son, and he heard that a relative of his died, one might have thought that he should return and become ritually impure with the impurity imparted by a corpse.
Rachi non traduit
ולאחותו מה ת''ל. גבי נזיר כתיב על נפש מת לא יבא (במדבר ו':ז') הרי הכל במשמע הדר כתיב בתריה קרא יתירא לאביו ולאמו לאחיו ולאחותו כו' דריש לה בספרי לאביו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאמו מה ת''ל שאם היה כהן ונזיר אע''פ שקדוש ב' קדושות לאמו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה לאחיו שאם היה כהן גדול ונזיר לאחיו לא יטמא אבל מיטמא הוא למת מצוה דעל כרחך כולהו למעוטי מת מצוה אתו הלכך אם אינו ענין לו תנהו ענין לחבירו ולאחותו מה ת''ל כו' ואם אינו ענין לאלו תנהו ענין לענין ביטול עבודה ומילה מפני מת מצוה:
שמת לו מת. אח או אחות:
אָמַרְתָּ: ''לֹא יִטַּמָּא''. יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מִיטַּמֵּא לַאֲחוֹתוֹ, כָּךְ אֵינוֹ מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ''וּלְאַחוֹתוֹ''. לַאֲחוֹתוֹ הוּא דְּאֵינוֹ מִיטַּמֵּא, אֲבָל מִיטַּמֵּא לְמֵת מִצְוָה.
Traduction
You said: He shall not become impure; the death of his relative will not override so significant a mitzva from the Torah. One might have thought: Just as he does not become impure for his sister, so he does not become impure for a corpse with no one to bury it [met mitzva]. The verse states: ''Or for his sister''; he may not become impure for his sister, as someone else can attend to her burial, but he does become impure for a met mitzva.
Rachi non traduit
אמרת לא יטמא. כשם שאין נזיר מבטל נזירותו ליטמא לקרוביו כך הוא זה לא יבטל מפסחו:
בָּעֵי רָבָא: מִקְרָא מְגִילָּה וּמֵת מִצְוָה הֵי מִינַּיְיהוּ עֲדִיף? מִקְרָא מְגִילָּה עֲדִיף מִשּׁוּם פַּרְסוֹמֵי נִיסָּא, אוֹ דִּלְמָא מֵת מִצְוָה עֲדִיף מִשּׁוּם כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת? בָּתַר דְּבַעְיָא הֲדַר פַּשְׁטַהּ: מֵת מִצְוָה עֲדִיף, דְּאָמַר מָר: גָּדוֹל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת שֶׁדּוֹחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה שֶׁבַּתּוֹרָה.
Traduction
On the basis of these premises, Rava raised a dilemma: If one must choose between reading the Megilla and tending to a met mitzva, which of them takes precedence? Does reading the Megilla take precedence due to the value of publicizing the miracle, or perhaps burying the met mitzva takes precedence due to the value of preserving human dignity? After he raised the dilemma, Rava then resolved it on his own and ruled that attending to a met mitzva takes precedence, as the Master said: Great is human dignity, as it overrides a prohibition in the Torah. Consequently, it certainly overrides the duty to read the Megilla, despite the fact that reading the Megilla publicizes the miracle.
Rachi non traduit
את לא תעשה. דכתיב לא תוכל להתעלם (דברים כ''ב:ג') וכתיב והתעלמת פעמים שאתה מתעלם כגון זקן ואינו לפי כבודו:
גּוּפָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ, וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ, וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ — נִדּוֹן כִּכְרַךְ. תָּנָא: סָמוּךְ — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה, נִרְאֶה — אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ.
Traduction
§ The Gemara examines the matter itself cited in the course of the previous discussion. Rabbi Yehoshua ben Levi said: A walled city, and all settlements adjacent to it, and all settlements that can be seen with it, i.e., that can be seen from the walled city, are considered like the walled city, and the Megilla is read on the fifteenth. It was taught in the Tosefta: This is the halakha with regard to a settlement adjacent to a walled city, although it cannot be seen from it, and also a place that can be seen from the walled city, although it is not adjacent to it.
בִּשְׁלָמָא נִרְאֶה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ סָמוּךְ, מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ כְּגוֹן דְּיָתְבָה בְּרֹאשׁ הָהָר. אֶלָּא סָמוּךְ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נִרְאֶה הֵיכִי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ? אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה: שֶׁיּוֹשֶׁבֶת בַּנַּחַל.
Traduction
The Gemara examines the Tosefta: Granted that with regard to a place that can be seen from the walled city, although it is not adjacent to it, you find it where the place is located on the top of a mountain, and therefore it can be seen from the walled city, although it is at some distance from it. However, with regard to a settlement that is adjacent to a walled city although it cannot be seen from it, how can you find these circumstances? Rabbi Yirmeya said: You find it, for example, where the place is located in a valley, and therefore it is possible that it cannot be seen from the walled city, although it is very close to it.
Rachi non traduit
בנחל. מקום נמוך:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי טַעְמָא? דִּכְתִיב: ''וְאִישׁ כִּי יִמְכּוֹר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה'', שֶׁהוּקַּף וּלְבַסּוֹף יָשַׁב, וְלֹא שֶׁיָּשַׁב וּלְבַסּוֹף הוּקַּף.
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: A walled city that was initially settled and only later surrounded by a wall is considered a village rather than a walled city. What is the reason? As it is written: ''And if a man sells a residential house in a walled city'' (Leviticus 25:29). The wording of the verse indicates that it is referring to a place that was first surrounded by a wall and only later settled, and not to a place that was first settled and only later surrounded by a wall.
Rachi non traduit
שישב ולבסוף הוקף - שנתיישב תחלה בבתים ולבסוף הוקף חומה נידון ככפר לענין בתי ערי חומה
בית מושב עיר חומה. בית מושב של עיר חומה:
Tossefoth non traduit
כרך שישב ולבסוף הוקף נדון ככפר. פירש הקונטרס דלענין בתי ערי חומה איירי וה''נ משמע מדאייתי קרא דכי ימכור וקשה דאם כן בערכין (דף לב.) הו''ל להש''ס למתני גבי הא דתני שאר דיני דבתי ערי חומה ועוד קשה דאם כן הל''ל נדון כערי החצרים דשייך גבייהו לכ''נ דלענין מגילה מיירי מכל מקום מייתי קרא דכי ימכור לאשמועינן דחומה דמתנינן גבי מגילה בכה''ג דמהני גבי ערי חומה דהיינו הוקף ולבסוף ישב כדכתיב בית מושב עיר חומה דמשמע שנתיישב בתוך החומה ואם תאמר לקמן (מגילה דף ה:) אמרינן דטבריא שימה חומתה אע''ג דאין לה דין ערי חומה מ''מ קורין את המגילה בט''ו דהם מוקפין חומה כיון דמגניא מאויבים וה''נ היה לנו לומר כשישב ולבסוף הוקף כיון דמכסיא ומגניא וי''ל דשאני טבריא דכיון דחזינן דהיקף ים מהני כהיקף חומה לגבי מגילה גם כן דין הוא שיקראו המגילה בט''ו שהרי היקף שלה קודם לישובה והוי כשאר היקף דמהני בבתי ערי חומה אבל ישב ולבסוף הוקף לא מצינו בשום מקום דחשיב חומה שלה וא''ת לקמן בפרקין (שם) דקאמר אשר לו חומה פרט לשור אגר פי' שאגרות חומות שלה כגון שהבתים מדובקים יחד בעגול והוי כמו חומה סביב לעיר ולמה לי קרא תיפוק ליה דה''ל ישב ולבסוף הוקף שהרי לא נגמרה חומת העיר עד שנגמרו כל הבתים ויש לומר דקרא אתא לאשמועינן דאפילו היכא דקים לן שלא דר אדם שם עד שנגמרו כל הבתים אפילו הכי לא חשיב היקף וצריך לומר דהא דקאמר נדון ככפר מיירי דליכא י' בטלנים דאי יש שם עשרה בטלנין אמאי גרע מעיירות גדולות דהוו בי''ד:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁאֵין בּוֹ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין — נִדּוֹן כִּכְפָר. מַאי קָא מַשְׁמַע לַן? תְּנֵינָא: אֵיזוֹ הִיא עִיר גְּדוֹלָה — כֹּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ עֲשָׂרָה בַּטְלָנִין. פָּחוֹת מִכָּאן, הֲרֵי זֶה כְּפָר? כְּרַךְ אִיצְטְרִיךְ לֵיהּ, אַף עַל גַּב דְּמִיקַּלְעִי לֵיהּ מֵעָלְמָא.
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi said: A walled city that does not have ten idlers, i.e., individuals who do not work and are available to attend to communal needs, is treated as a village. The Gemara asks: What is he teaching us? We already learned in a mishna (5a): What is a large city? Any city in which there are ten idlers; however, if there are fewer than that, it is a village. The Gemara answers: Nevertheless, it was necessary for Rabbi Yehoshua ben Levi to teach this halakha with regard to a large city, to indicate that even if idlers happen to come there from elsewhere, since they are not local residents, it is still considered a village.
Rachi non traduit
עשרה בטלנין - שבטלין ממלאכתן שיהו מצויין תמיד בבית הכנסת שחרית וערבית כדאמרינן במסכת ברכות (דף ו:) כיון שבא הקב''ה בבית הכנסת ולא מצא שם עשרה וכו
תנינא. בפירקין במתני' (ד' ה.):
כרך איצטריכא ליה. דכל כרך אינו אלא מקום שווקין שנכנסים שם מכל צד וגדול הוא יותר מעיר גדולה:
דמיקלעי ליה מעלמא. אנשים הרבה ויש הרבה מהן בטלין ממלאכ' שאין עושין מלאכה אלא במקומן אפילו הכי בעינן קבועין דזמנין דלא משתכחין:
Tossefoth non traduit
כרך שאין בו י' בטלנים נדון ככפר. וצ''ל דמיירי בסתם כרכים האמורים בתלמוד. אבל המוקף חומה מימות יהושע בן נון אפילו אין בו י' בטלנים קורין בט''ו וה''נ משמע דפריך בסמוך מאי קמ''ל תנינא איזו היא עיר גדולה כו' ומשני כרך איצטריך ליה אע''ג דמקלעי ליה מעלמא ואי איתא דאפילו במוקף חומה מימות יהושע בן נון צריך י' בטלנין הוה ליה למימר מוקף מימות יהושע אצטריכא ליה אע''ג דחשיב חומה דידהו שהגינו מן האויבים וגם מקלעי ליה מעלמא דהוי רבותא טפי אלא ש''מ דבמוקף מימות יהושע לא צריך י':
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כְּרַךְ שֶׁחָרַב וּלְבַסּוֹף יָשַׁב נִדּוֹן כִּכְרַךְ. מַאי חָרַב? אִילֵּימָא חָרְבוּ חוֹמוֹתָיו: יָשַׁב — אִין, לֹא יָשַׁב — לָא? וְהָא תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר יוֹסֵי אוֹמֵר: ''אֲשֶׁר לוֹא חוֹמָה'', אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ עַכְשָׁיו וְהָיָה לוֹ קוֹדֶם לָכֵן.
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi also said: A walled city that was destroyed and then later settled is considered a city. The Gemara asks: What is meant by the term destroyed? If we say that the city’s walls were destroyed, and Rabbi Yehoshua ben Levi comes to teach us that if it was settled, yes it is treated as a walled city, but if it was not settled, it is not treated that way, there is a difficulty. Isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer bar Yosei says: The verse states: ''Which has [lo] a wall (Leviticus 25:30),'' and the word lo is written with an alef, which means no, but in context the word lo is used as though it was written with a vav, meaning that it has a wall. This indicates that even though the city does not have a wall now, as the wall was destroyed, if it had a wall before, it retains its status as a walled city.
Rachi non traduit
ישב אין. שחזר והוקף:
Tossefoth non traduit
והתניא רבי אליעזר ברבי יוסי אומר וכו'. וא''ת אדמותבת ליה מרבי אליעזר לסייעיה מרבנן דפליגי עליה וסברי דקדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא לעתיד לבא ויש לומר דע''כ לא סבר רבי יהושע כרבנן דאי סבר כוותייהו מאי מהני (. ישב ולבסוף הוקף) אם לא קדשה קדושה שנייה:
אֶלָּא מַאי ''חָרַב'' — שֶׁחָרַב מֵעֲשָׂרָה בַּטְלָנִין.
Traduction
Rather, what is meant by the term destroyed? That it was destroyed in the sense that it no longer has ten idlers, and therefore it is treated like a village. However, once it has ten idlers again, it is treated like a city.
Tossefoth non traduit
אלא שחרב מעשרה בטלנים. וכשלא הוקף מימות יהושע איירי דביה לא צריך עשרה ואם תאמר מאי מהני מה שהיה כרך מתחילה הוה ליה כפר שנעשה כרך שנתישבו שם עשרה ויש לומר דלרבותא נקט הכי ולא מבעיא כפר שנעשה כרך דבסתמא ליכא למיחש שמא יחסרו דיורים אלא אפילו זה שפסקו דיורים כבר פעם אחת וסלקא דעתך אמינא דאיכא למיחש שמא יפסקו עוד פעם אחרת אפילו הכי קא משמע לן דלא חיישינן:
וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי:
Traduction
And Rabbi Yehoshua ben Levi said:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source