Vayedaber

מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר, בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר, בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר. לֹא פָּחוֹת, וְלֹא יוֹתֵר. כְּרַכִּין הַמּוּקָּפִין חוֹמָה מִימוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן — קוֹרִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר, כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת — קוֹרִין בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר, אֶלָּא שֶׁהַכְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה.

Traduction

MISHNA: The Megilla is read on the eleventh, on the twelfth, on the thirteenth, on the fourteenth, or on the fifteenth of the month of Adar, not earlier and not later. The mishna explains the circumstances when the Megilla is read on each of these days. Cities [kerakin] that have been surrounded by a wall since the days of Joshua, son of Nun, read the Megilla on the fifteenth of Adar, whereas villages and large towns that have not been walled since the days of Joshua, son of Nun, read it on the fourteenth. However, the Sages instituted that the villages may advance their reading to the day of assembly, i.e., Monday or Thursday, when the rabbinical courts are in session and the Torah is read publicly, and the villagers therefore come to the larger towns.

Rachi non traduit

מתני' מגילה נקראת בי''א וכו'. פעמים בזה ופעמים בזה ולקמן מפרש ואזיל:

לא פחות ולא יותר. לא פחות מי''א ולא יותר מט''ו:

מימות יהושע. בגמ' מפרש לה:

אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה. כלומר מאחר שהמוקפין קורין בט''ו ושאין מוקפין קורין בי''ד הרי הכל בכלל תו היכי משכחת י''א י''ב י''ג אלא שהכפרים נתנו להן חכמים רשות להקדים קריאתה ליום הכניסה יום שני בשבת שלפני י''ד או חמישי בשבת שהוא יום כניסה שהכפרים מתכנסין לעיירות למשפט לפי שבתי דינין יושבין בעיירות בשני ובחמישי כתקנת עזרא (ב''ק דף פב.) והכפרים אינן בקיאין לקרות וצריכין שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבא ביום י''ד ופעמים שיום הכניסה בי''ג ופעמים שהוא בי''א:

כֵּיצַד: חָל לִהְיוֹת אַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשֵּׁנִי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת בַּשְּׁלִישִׁי אוֹ בָּרְבִיעִי — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

Traduction

How so? If the fourteenth of Adar occurs on Monday, the villages and large towns read it on that day, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth. If the fourteenth occurs on Tuesday or Wednesday, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Monday, the twelfth or thirteenth of Adar; the large towns read it on that day, i.e., the fourteenth of Adar, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth.

חָל לִהְיוֹת בַּחֲמִישִׁי — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם.

Traduction

If the fourteenth occurs on Thursday, the villages and large towns read it on that day, the fourteenth, and the walled cities read it on the next day, the fifteenth. If the fourteenth occurs on Shabbat eve, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, the thirteenth of Adar; and the large towns and the walled cities read it on that day, i.e., the fourteenth of Adar. Even the walled cities read the Megilla on the fourteenth rather than on the fifteenth, as they do not read it on Shabbat.

Rachi non traduit

חל ארבעה עשר להיות בערב שבת עיירות ומוקפין חומה קורין בו ביום. שאין קריאת המגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו וא''ת יאחרו המוקפין עד אחר שבת הוה ליה ט''ז ואמר קרא ולא יעבור:

חָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — כְּפָרִים וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת מַקְדִּימִין וְקוֹרִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר. חָל לִהְיוֹת אַחַר הַשַּׁבָּת — כְּפָרִים מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, וַעֲיָירוֹת גְּדוֹלוֹת קוֹרִין בּוֹ בַיּוֹם, וּמוּקָּפוֹת חוֹמָה לְמָחָר.

Traduction

If the fourteenth occurs on Shabbat, both the villages and large towns advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, the twelfth of Adar; and the walled cities read it on the day after Purim, the fifteenth. If the fourteenth occurs on Sunday, the villages advance their reading to the day of assembly, i.e., Thursday, the eleventh of Adar; and the large towns read it on that day, i.e., the fourteenth of Adar; and the walled cities read it on the next day, the fifteenth.

Rachi non traduit

חל להיות אחר שבת כפרים מקדימין ליום הכניסה. דהוה ליה י''א וטפי לא משכחת לה יום הכניסה שלפני פורים מוקדם לו דמיום הכניסה ליום הכניסה לא מקדמינן:

גְּמָ' מְגִילָּה נִקְרֵאת בְּאַחַד עָשָׂר. מְנָלַן? מְנָלַן?! כִּדְבָעֵינַן לְמֵימַר לְקַמַּן: חֲכָמִים הֵקֵילּוּ עַל הַכְּפָרִים לִהְיוֹת מַקְדִּימִין לְיוֹם הַכְּנִיסָה, כְּדֵי שֶׁיְּסַפְּקוּ מַיִם וּמָזוֹן לַאֲחֵיהֶם שֶׁבַּכְּרַכִּים.

Traduction

GEMARA: We learned in the mishna: The Megilla is read on the eleventh of Adar. The Gemara asks: From where do we derive this halakha? The Gemara expresses surprise at the question: What room is there to ask: From where do we derive this halakha? The reason is as we intend to say further on: The Sages were lenient with the villages and allowed them to advance their reading of the Megilla to the day of assembly, so that they would be free to supply water and food to their brethren in the cities on the day of Purim. Accordingly, the Megilla is read on the eleventh due to a rabbinic enactment.

Rachi non traduit

גמ' ה''ג מנלן מנלן כדבעינן למימר לקמן וכו'. והכי פירושא מנלן די''א וי''ב וי''ג חזו לקרייה די''ד וט''ו הוא דכתיב בקרא וקא מהדר גמרא מנלן בתמיה האי לאו חובה היא אלא חכמים הקילו עליהן כדבעינן למימר לקמן:

כדי שיספקו. שיהו פנויין ביום פורים להספיק צורכי סעודת פורים לבני העיירות:

אֲנַן הָכִי קָאָמְרִינַן: מִכְּדִי כּוּלְּהוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תַּקְּנִינְהוּ, דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אַרְבָּעָה עָשָׂר וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר תַּקּוּן — אָתוּ רַבָּנַן וְעָקְרִי תַּקַּנְתָּא דְּתַקִּינוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה? וְהָתְנַן: אֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵּית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בְּחָכְמָה וּבְמִנְיָן.

Traduction

The Gemara explains: This is what we said, i.e., this is what we meant when we asked the question: Now, all of these days when the Megilla may be read were enacted by the members of the Great Assembly when they established the holiday of Purim itself. As, if it enters your mind to say that the members of the Great Assembly enacted only the fourteenth and fifteenth as days for reading the Megilla, is it possible that the later Sages came and uprooted an ordinance that was enacted by the members of the Great Assembly? Didn’t we learn in a mishna (Eduyyot 1:5) that a rabbinical court cannot rescind the statements of another rabbinical court, unless it is superior to it in wisdom and in number? No subsequent court was ever greater than the members of the Great Assembly, so it would be impossible for another court to rescind the enactments of the members of the Great Assembly.

Rachi non traduit

אנן הכי קאמרינן. אנן דמיבעיא לן מנלן הכי קאמרינן:

מכדי. מדהקילו חכמים על הכפרים להקדים על כרחך אנשי כנסת הגדולה שתיקנו בימי מרדכי ואסתר את שמחת הפורים וקריאת המגילה כולהו הני זימני תיקון ונתנו רשות לקרות:

דאי סלקא דעתך - י''ד וט''ו תקון הכתובין במגילה ותו לא

היכי אתו רבנן. דבתרייהו ועקרו תקנתא והתירו להקדים בתמיה:

אֶלָּא פְּשִׁיטָא כּוּלְּהוּ אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה תַּקִּינוּ. הֵיכָא רְמִיזָא?

Traduction

Rather, it is obvious that all these days were enacted by the members of the Great Assembly, and the question is: Where is the allusion to this in the Bible? The Megilla itself, which was approved by the members of the Great Assembly, mentions only the fourteenth and fifteenth of Adar.

Rachi non traduit

אלא פשיטא אינהו תקון. וכיון דאינהו תקון ודאי רמזינהו במגילת אסתר היינו דמיבעיא לן היכא רמיזא ומנלן:

אָמַר רַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, אָמַר קְרָא: ''לְקַיֵּים אֵת יְמֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם'', זְמַנִּים הַרְבֵּה תִּקְּנוּ לָהֶם.

Traduction

Rav Shemen bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is alluded to when the verse states: ''To confirm these days of Purim in their times'' (Esther 9:31). The phrase ''in their times'' indicates that they enacted many times for them and not only two days.

הַאי מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְגוּפֵיהּ! אִם כֵּן לֵימָא קְרָא ''זְמַן'', מַאי ''זְמַנֵּיהֶם'' — זְמַנִּים טוּבָא.

Traduction

The Gemara objects: This verse is necessary for its own purpose, to teach that the days of Purim must be observed at the proper times. The Gemara responds: If so, let the verse say: To confirm these days of Purim in its time. What is the significance of the term ''their times,'' in the plural? It indicates that many times were established for the reading of the Megilla.

Rachi non traduit

לגופיה. לי''ד וט''ו המפורשין בספר:

לימא קרא. את ימי הפורים האלה בזמן דמשמע בזמן המפורש להם:

וְאַכַּתִּי מִיבְּעֵי לֵיהּ: זְמַנּוֹ שֶׁל זֶה לֹא כִּזְמַנּוֹ שֶׁל זֶה! אִם כֵּן, לֵימָא קְרָא ''זְמַנָּם'', מַאי ''זְמַנֵּיהֶם'' — שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ כּוּלְּהוּ.

Traduction

The Gemara objects: But still, the plural term is necessary to indicate that the time of this walled city is not the same as the time of that unwalled town, i.e., Purim is celebrated on different days in different places. The Gemara answers: If so, let the verse say: Their time, indicating that each place celebrates Purim on its respective day. What is the significance of the compound plural ''their times''? Learn from this term that although the verse (Esther 9:21) specifies only two days, the Megilla may, at times, be read on all of the days enumerated in the mishna.

Rachi non traduit

ואכתי מיבעי ליה. האי דנקט זמנים לשון רבים:

זמנו. של מוקפין לאו כזמנו של פרזים דאי כתוב בזמן הוה משמע זמן אחד לשניהן אי בעו ליקרו בארביסר ואי בעו ליקרו בחמיסר:

אֵימָא זְמַנִּים טוּבָא! ''זְמַנֵּיהֶם'' דּוּמְיָא דִּ''זְמַנָּם'': מָה ''זְמַנָּם'' תְּרֵי — אַף ''זְמַנֵּיהֶם'' תְּרֵי.

Traduction

The Gemara asks: If so, say that the plural term indicates many times, and the Megilla may be read even earlier than the eleventh of Adar. The Gemara rejects this argument: The compound plural ''their times,'' should be understood as similar to the simple plural term, their time. Just as the term their time can be understood to refer to two days, indicating that each location reads the Megilla in its respective time on the fourteenth or the fifteenth of Adar, so too, ''their times'' should be understood as referring to only two additional days when the Megilla may be read.

Rachi non traduit

זמניהם דומיא דזמנם. רבויא דדרשינן לקרא לייתורא דיו''ד וה''א דומיא דעיקר הזמן דנפקא לן מזמנם הוא דקא מרבה דומיא דידהו:

וְאֵימָא תְּרֵיסַר וּתְלֵיסַר? כִּדְאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי, הָכָא נָמֵי: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי.

Traduction

The Gemara asks: Say that these two added days are the twelfth and the thirteenth of Adar. How is it derived that the Megilla may be read on the eleventh as well? The Gemara answers: It is as Rav Shmuel bar Yitzḥak said in a different context: The thirteenth of Adar is a time of assembly for all, as it was on that day that the Jews assembled to fight their enemies, and the main miracle was performed on that day. Consequently, there is no need for a special derivation to include it as a day that is fit for reading the Megilla. Here too, since the thirteenth of Adar is a time of assembly for all, there is no need for a special derivation to include it among the days when the Megilla may be read.

Rachi non traduit

זמן קהלה לכל היא - הכל נקהלו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בשאר מקומות כמו שכתוב בספר הלכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקרייה דעיקר הנס בו היה

וְאֵימָא שִׁיתְּסַר וְשִׁיבְסַר! ''וְלֹא יַעֲבוֹר'' כְּתִיב.

Traduction

The Gemara objects: And say that the two additional days are the sixteenth and the seventeenth of Adar. The Gemara responds: It is written: ''And it shall not pass'' (Esther 9:27), indicating that the celebration of Purim is not delayed until a later date.

וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר, אָמַר קְרָא: ''כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים''. ''יָמִים'', ''כַּיָּמִים'' — לְרַבּוֹת אַחַד עָשָׂר וּשְׁנֵים עָשָׂר.

Traduction

Having cited and discussed the opinion of Rav Shemen bar Abba, the Gemara cites another answer to the question of where the verses allude to the permissibility of reading the Megilla on the days enumerated in the mishna. And Rabbi Shmuel bar Naḥmani said: These dates are alluded to when the verse states: ''As the days on which the Jews rested from their enemies'' (Esther 9:22). The term ''days'' is referring to the two days that are explicitly mentioned in the previous verse, i.e., the fourteenth and the fifteenth. The term ''as the days'' comes to include two additional days, i.e., the eleventh and twelfth of Adar.

Rachi non traduit

ימים כימים - לעיל מיניה כתיב י''ד וט''ו ישמחו וכתיב בימים אשר נחו בהם היהודים וגו' והוה ליה למיכתב ימים אשר נחו דמשמע הם הם ימים אשר נחו מאי כימים לרבות שנים אחרות כדוגמתן

וְאֵימָא תְּרֵיסַר וּתְלֵיסַר! אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק: שְׁלֹשָׁה עָשָׂר זְמַן קְהִילָּה לַכֹּל הִיא, וְלָא צְרִיךְ לְרַבּוֹיֵי. וְאֵימָא שִׁיתְּסַר וְשִׁיבְסַר! ''וְלֹא יַעֲבוֹר'' כְּתִיב.

Traduction

The Gemara asks: And say that the two additional days are the twelfth and thirteenth of Adar. How is it derived that the Megilla may be read on the eleventh as well? In answer to this question, Rav Shmuel bar Yitzḥak said: The thirteenth of Adar is a time of assembly for all, and there is no need for a special derivation to include it as a day fit for reading. The Gemara objects: Say that these additional days are the sixteenth and seventeenth of Adar. This suggestion is rejected: It is written: ''And it shall not pass.''

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ''בִּזְמַנֵּיהֶם''? ''זְמַן'' ''זְמַנָּם'' ''זְמַנֵּיהֶם'' לָא מַשְׁמַע לֵיהּ.

Traduction

Since two derivations were offered for the same matter, the Gemara asks: What is the reason that Rabbi Shmuel bar Naḥmani did not state that the days enumerated in the mishna are fit for reading the Megilla based upon the term ''in their times,'' in accordance with the opinion of Rav Shemen bar Abba? The Gemara answers: He does not learn anything from the distinction between the terms time, their time, and their times. Therefore, the verse indicates only that there are two days when the Megilla may be read.

וְרַב שֶׁמֶן בַּר אַבָּא מַאי טַעְמָא לָא אָמַר מִ''כַּיָּמִים''? אָמַר לָךְ: הָהוּא לְדוֹרוֹת הוּא דִּכְתִיב.

Traduction

The Gemara asks: And what is the reason that Rav Shemen bar Abba did not state that the days enumerated in the mishna are fit for reading the Megilla based upon the term ''as the days,'' in accordance with the opinion of Rabbi Shmuel bar Naḥmani? The Gemara answers: He could have said to you: That verse is written as a reference to future generations, and it indicates that just as the Jews rested on these days at that time, they shall rest and celebrate on these days for all generations.

Rachi non traduit

לדורות הוא דכתיב. להכי שייך לישנא דקרא כימים כלומר יעשו לדורות י''ד וט''ו כאשר היה בימי הנס ימים אשר נחו בהם הלכך לא איכא לרבויי מהכא שנים אחרים:

אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא סְתִימְתָּאָה, דְּדָרֵישׁ ''זְמַן'' ''זְמַנָּם'' ''זְמַנֵּיהֶם'', אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ.

Traduction

§ With regard to the mishna’s ruling that the Megilla may be read on the day of assembly, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: This is the statement of Rabbi Akiva the unattributed. Most unattributed statements of tanna’im were formulated by Rabbi Akiva’s students and reflect his opinions. As, he derives halakhot based on the distinction that he draws between the terms time, their time, and their times. However, the Sages say: One may read the Megilla only in its designated time, i.e., the fourteenth of Adar.

Rachi non traduit

זו דברי ר' עקיבא. הכי גמיר רבי יוחנן מרביה דמתני' ר''ע אמרה:

סתימתאה. הרבה סתם משנה סתם ר' שהן דברי ר' עקיבא וי''מ סתימתאה כל הסתומין תלמידיו היו כדאמר בסנהדרין (דף פו.) סתם משנה ר''מ סתם תוספתא ר' נחמיה סתם ספרא רבי יהודה וכולהו סתימתאי אליבא דר' עקיבא אך קשה בעיני לפרש כן שמצינו בכמה מקומות בשם ר''א בר' יוסי סתימתאי רבי מנחם בר רבי יוסי סתימתאי לקמן בפרק בני העיר (מגילה דף כו.):

מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ.

Traduction

The Gemara raises an objection based upon the following baraita. Rabbi Yehuda said: When is one permitted to read the Megilla from the eleventh to the fifteenth of Adar? One may read on these dates at a time when the years are established properly and the Jewish people dwell securely in their own land. However, nowadays, since people look to the reading of the Megilla and use it to calculate when Passover begins, one may read the Megilla only in its designated time, so as not to cause confusion with regard to the date of Passover, which is exactly one month from the day after Purim.

Rachi non traduit

אימתי. הקילו חכמים על הכפרים:

בזמן שהשנים כתיקנן. שהשנים מתעברות על פי בית דין והחדשים המקדשין בבית דין שולחין שלוחיהן להודיע אימתי הוקדש ניסן ועושין מועדים ע''פ שלוחין:

כששרויין על אדמתם. והשלוחין מגיעין עד הפסח לקצה ארץ ישראל:

אבל בזמן הזה. שפסקו כל אלה וישראל נפרדו ולא יגיעו שלוחי ב''ד אצלם הכל צופין למקרא מגילה ואומרים יום י''ד באדר קרינן המגילה נשארו לאדר ט''ו יום וט''ו של ניסן עושין פסח ואם תקדים קריאתה יעשו פסח לסוף שלשים יום של קריאה ונמצאו אוכלין חמץ בימים אחרונים (ביום) של פסח:

רַבִּי יְהוּדָה אַלִּיבָּא דְמַאן? אִילֵימָא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי עֲקִיבָא — אֲפִילּוּ בִּזְמַן הַזֶּה אִיתָא לְהַאי תַּקַּנְתָּא!

Traduction

The Gemara analyzes this baraita: In accordance with whose opinion did Rabbi Yehuda issue his ruling? If we say that it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, whose opinion is expressed in the mishna, there is a difficulty, as Rabbi Akiva holds that even nowadays this ordinance applies. According to Rabbi Akiva, it is permitted for residents of villages to read the Megilla on the day of assembly even nowadays, as he did not limit his ruling to times when the Jewish people dwell securely in their land.

Rachi non traduit

בזמן הזה נמי איתא להא תקנתא. דהא רבי עקיבא בזמן הזה [הוה] ואמר במתני' דמקדימין:

אֶלָּא לָאו, אַלִּיבָּא דְרַבָּנַן, וּבִזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן — מִיהָא קָרֵינַן, תְּיוּבְתָּא דְּרַבִּי יוֹחָנָן תְּיוּבְתָּא.

Traduction

Rather, is it not in accordance with the opinion of the Sages, who disagreed with Rabbi Akiva? And, nevertheless, at least when the years are established properly and the Jewish people dwell securely in their land, the Megilla is read even prior to the fourteenth, as the Sages disagree only about the halakha nowadays. This contradicts the statement of Rabbi Yoḥanan, who holds that the Megilla could never be read earlier than the fourteenth of Adar. The Gemara concludes: The refutation of the opinion of Rabbi Yoḥanan is indeed a conclusive refutation.

Rachi non traduit

אלא לאו אליבא דרבנן. דהוו מקמי ר''ע אמרה:

מיהא קרינן. אלמא רבנן נמי דרשי זמן זמנם זמניהם:

אִיכָּא דְּאָמְרִי: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא סְתִימְתָּאָה, אֲבָל חֲכָמִים אָמְרוּ: בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ.

Traduction

There are those who say a different version of the previous passage. Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: This is the statement of Rabbi Akiva, the unattributed. However, the Sages said: Nowadays, since people look to the reading of the Megilla and use it to calculate when Passover begins, one may read the Megilla only in its designated time.

Rachi non traduit

איכא דאמרי אמר רבה זו דברי ר' עקיבא סתימתאה. ולא גרסינן להאי לישנא דדריש זמן זמנם זמניהם דהא רבנן דפליגי עליה נמי דרשי ליה אלא שהחמירו לאחר חורבן משום דמסתכלין בה:

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֵימָתַי — בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִין עַל אַדְמָתָן, אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה, הוֹאִיל וּמִסְתַּכְּלִין בָּהּ — אֵין קוֹרִין אוֹתָהּ אֶלָּא בִּזְמַנָּהּ.

Traduction

The Gemara comments: This is also taught in a baraita: Rabbi Yehuda said: When is one permitted to read the Megilla from the eleventh to the fifteenth of Adar? At a time when the years are established properly and the Jewish people dwell securely in their own land. However, nowadays, since people look to the reading of the Megilla and use it to calculate when Passover begins, one may read the Megilla only in its designated time. According to this version, Rabbi Yehuda’s statement is consistent with the opinion of the Sages, as cited by Rabbi Yoḥanan.

רַב אָשֵׁי קַשְׁיָא לֵיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה,

Traduction

The Gemara adds: Rav Ashi poses a difficulty based on an apparent contradiction between the opinion of Rabbi Yehuda in the aforementioned baraita and a ruling cited in a mishna in the name of Rabbi Yehuda,

Rachi non traduit

קשיא דר''י - דהא ברייתא דלעיל אדר' יהודה דמתני' כדמפרש ואזיל