Vayedaber

Simple Havroutah

Meguilah

Daf 26a

יִקְחוּ סְפָרִים. סְפָרִים — לוֹקְחִין תּוֹרָה.

Traduction

they may purchase scrolls of the Prophets and the Writings. If they sold scrolls of the Prophets and Writings, they may purchase a Torah scroll.

Rachi non traduit

לוקחין ספרים. נביאים וכתובים:

אֲבָל אִם מָכְרוּ תּוֹרָה — לֹא יִקְחוּ סְפָרִים. סְפָרִים — לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת. מִטְפָּחוֹת — לֹא יִקְחוּ תֵּיבָה. תֵּיבָה — לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת. בֵּית הַכְּנֶסֶת — לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב.

Traduction

However, the proceeds of a sale of a sacred item may not be used to purchase an item of a lesser degree of sanctity. Therefore, if they sold a Torah scroll, they may not use the proceeds to purchase scrolls of the Prophets and the Writings. If they sold scrolls of the Prophets and Writings, they may not purchase wrapping cloths. If they sold wrapping cloths, they may not purchase an ark. If they sold an ark, they may not purchase a synagogue. If they sold a synagogue, they may not purchase a town square.

Rachi non traduit

אבל מכרו תורה כו'. שמעלין בקדש ולא מורידין. תוספתא מעלין בקדש דכתיב ויקם משה את המשכן (שמות מ':י''ח) בצלאל עשה ומשה שהיה גדול ממנו הקימו ולא מורידים דכתיב את מחתות החטאים האלה בנפשותם ועשו אותם רקועי פחים צפוי למזבח כי הקריבום לפני ה' ויקדשו וגו' (במדבר י''ז:ג') כיון שהוקדשו הוקדשו עד כאן:

וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן.

Traduction

And similarly, the same limitation applies to any surplus funds from the sale of sacred items, i.e., if after selling an item and purchasing something of a greater degree of sanctity there remain additional, unused funds, the leftover funds are subject to the same principle and may be used to purchase only something of a degree of sanctity greater than that of the original item.

Rachi non traduit

וכן במותריהן. מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה:

גְּמָ' בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי סְתִומְתָּאָה, אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים: הָרְחוֹב אֵין בּוֹ מִשּׁוּם קְדוּשָּׁה.

Traduction

GEMARA: The mishna states: Residents of a town who sold the town square may purchase a synagogue with the proceeds. Concerning this mishna, Rabba bar bar Ḥana said that Rabbi Yoḥanan said: This is the statement of Rabbi Menaḥem bar Yosei, cited unattributed. However, the Rabbis say: The town square does not have any sanctity. Therefore, if it is sold, the residents may use the money from the sale for any purpose.

Rachi non traduit

גמ' זו דברי רבי מנחם כו'. בהדיא אמרינן בתוספתא דמגילה (פ''ב) דהוא אמרה:

וְרַבִּי מְנַחֵם בַּר יוֹסֵי, מַאי טַעְמֵיהּ? הוֹאִיל וְהָעָם מִתְפַּלְּלִין בּוֹ בְּתַעֲנִיּוֹת וּבְמַעֲמָדוֹת. וְרַבָּנַן — הַהוּא אַקְרַאי בְּעָלְמָא.

Traduction

And Rabbi Menaḥem bar Yosei, what is his reason for claiming that the town square has sanctity? Since the people pray in the town square on communal fast days and on non-priestly watches, it is defined as a place of prayer and as such has sanctity. And the Rabbis, why do they disagree? They maintain that use of the town square is merely an irregular occurrence. Consequently, the town square is not to be defined as a place of prayer, and so it has no sanctity.

Rachi non traduit

הואיל והעם מתפללים בו בתעניות ובמעמדות. כדתנן במסכת תעניות (דף טו.) עברו אלו ולא נענו מוציאין את התיבה לרחובה של עיר. תוספת' ובמעמדות תנן מתכנסין בעריהן וקורין במעשה בראשית ותניא בגמרא אנשי מעמד נכנסין לבית הכנסת ויושבין ארבע תעניות בשבת אפשר בית הכנסת היה להם קבוע ברחובה של עיר ומתכנסין שם המעמד כולו כדרך ששנינו בביכורים (פ''ג משנה ב) כל העיירות שבמעמד מתכנסין לעיירות של מעמד ולנין ברחובה של עיר ולא היו נכנסין לבתים ולנין שם והיה הממונה אומר קומו ונעלה ציון אל ה' אלהינו הא למדת כינוס עיירות ברחוב היתה ואקראי הוי שמעמד הזה אינו חוזר חלילה עד חצי שנה ובתלמידי רבינו יצחק הלוי מצאתי ובמעמדות לא גרסינן ומפרש שלא היתה תפלתן ברחוב עד כאן:

אקראי בעלמא. אינו תדיר:

Tossefoth non traduit

הואיל והעם מתפללין בו בתעניות ובמעמדות. לא גרס ובמעמדות שהרי גבי מעמדות לא מצינו רחוב אלא לבית הכנסת היו הולכין כדתניא בפ' בתרא דתענית (דף כו.):

בֵּית הַכְּנֶסֶת — לוֹקְחִין תֵּיבָה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּפָרִים, אֲבָל בֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁל כְּרַכִּין, כֵּיוָן דְּמֵעָלְמָא אָתוּ לֵיהּ — לָא מָצוּ מְזַבְּנִי לֵיהּ, דְּהָוֵה לֵיהּ דְּרַבִּים.

Traduction

§ The mishna states: If they sold a synagogue, they may purchase an ark. The Gemara cites a qualification to this halakha: Rabbi Shmuel bar Naḥmani said that Rabbi Yonatan said: They taught this only with regard to a synagogue of a village, which is considered the property of the residents of that village. However, with regard to a synagogue of a city, since people come to it from the outside world, the residents of the city are not able to sell it, because it is considered to be the property of the public at large and does not belong exclusively to the residents of the city.

Rachi non traduit

לא שנו. דיכולין למכור בית הכנסת אלא של כפרין:

אבל של כרכין. הוה להו בתי כנסיות דרבים והכל בעליהן ואין בני העיר לבדם בעלים להם:

Tossefoth non traduit

כיון דמעלמא קאתו לה. נראה לפרש הכי כיון שרוב בני אדם רגילים ללכת שם להתפלל אף על פי שאין נותנים כלום בבנינו מכל מקום כיון דלדעת אותן רבים נעשה חמורה קדושתו ואינן יכולין למוכרו ועוד יש לפרש כיון שרבים נותנים בבנינו ובשאר צרכיו ובסמוך נמי דקאמר רב אשי דאדעתא דידי קאתו היינו ממה שנותנים בו לעשות רצונו:

אָמַר רַב אָשֵׁי: הַאי בֵּי כְנִישְׁתָּא דְּמָתָא מַחְסֵיָא, אַף עַל גַּב דְּמֵעָלְמָא אָתוּ לַהּ, כֵּיוָן דְּאַדַּעְתָּא דִּידִי קָאָתוּ — אִי בָּעֵינָא מְזַבֵּינְנָא לַהּ.

Traduction

Rav Ashi said: This synagogue of Mata Meḥasya, although people from the outside world come to it, since they come at my discretion, as I established it, and everything is done there in accordance with my directives, if I wish, I can sell it.

מֵיתִיבִי, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מַעֲשֶׂה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁל טוּרְסִיִּים שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁמְּכָרוּהָ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְעָשָׂה בָּהּ כָּל צְרָכָיו, וְהָא הָתָם דִּכְרַכִּים הֲוָה! הָהִיא, בֵּי כְנִישְׁתָּא זוּטֵי הֲוָה, וְאִינְהוּ עַבְדוּהּ.

Traduction

The Gemara raises an objection to Rabbi Shmuel bar Naḥmani’s statement, from a baraita: Rabbi Yehuda said: There was an incident involving a synagogue of bronze workers [tursiyyim] that was in Jerusalem, which they sold to Rabbi Eliezer, and he used it for all his own needs. The Gemara asks: But wasn’t the synagogue there one of cities, as Jerusalem is certainly classified as a city; why were they permitted to sell it? The Gemara explains: That one was a small synagogue, and it was the bronze workers themselves who built it. Therefore, it was considered exclusively theirs, and they were permitted to sell it.

Rachi non traduit

טורסיים. צורפי נחושת:

מֵיתִיבִי: ''בְּבֵית אֶרֶץ אֲחוּזַּתְכֶם'', אֲחוּזַּתְכֶם מִיטַּמָּא בִּנְגָעִים, וְאֵין יְרוּשָׁלָיִם מִיטַּמָּא בִּנְגָעִים. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מִקְדָּשׁ בִּלְבַד.

Traduction

The Gemara raises an objection from another baraita: The verse states with regard to leprosy of houses: ''And I put the plague of leprosy in a house of the land of your possession'' (Leviticus 14:34), from which it may be inferred: ''Your possession,'' i.e., a privately owned house, can become ritually impure with leprosy, but a house in Jerusalem cannot become ritually impure with leprosy, as property there belongs collectively to the Jewish people and is not privately owned. Rabbi Yehuda said: I heard this distinction stated only with regard to the site of the Temple alone, but not with regard to the entire city of Jerusalem.

Rachi non traduit

ואין ירושלים מטמאה בנגעים. דלאו אחוזה היא כדאמרי' לקמן דסבירא ליה להאי תנא לא נתחלקה ירושלים לשבטים ולא נפלה בגורל לא ליהודה ולא לבנימין:

אני לא שמעתי. שלא יהא מיטמא אלא מקום מקדש בלבד משום דבית של קודש הוא וגבי נגעים ובא אשר לו הבית (ויקרא י''ד:ל''ה) בעינן אבל ירושלים מיטמא בנגעים דסבר נתחלקה לשבטים ואחוזתכם קרינא ליה קתני מיהת לרבי יהודה דאית ליה נתחלקה לא שנו אלא מקום מקדש אבל בתי כנסיות ובתי מדרשות שבה כשאר בתי העיר ואע''ג דשל כרך הוא:

הָא בָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת מִיטַּמְּאִין, אַמַּאי? הָא דִּכְרַכִּין הָווּ! אֵימָא, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא מְקוֹם מְקוּדָּשׁ בִּלְבַד.

Traduction

The Gemara explains: From Rabbi Yehuda’s statement, it is apparent that only the site of the Temple cannot become ritually impure, but synagogues and study halls in Jerusalem can become ritually impure. Why should this be true given that they are owned by the city? The Gemara answers: Emend the baraita and say as follows: Rabbi Yehuda said: I heard this distinction stated only with regard to a sacred site, which includes the Temple, synagogues, and study halls.

Rachi non traduit

מקודש. אף בתי כנסיות משמע:

Tossefoth non traduit

ואמאי והא דכרכים נינהו. משמע דסבירא ליה למקשן דכיון דלא מיזדבני דאין להן ליטמא בנגעים משום דלא מיקרי אחוזתכם וגם לא קרינן ביה אשר לו הבית וקשה דהא בפ''ק דיומא (דף יא.) מחייב ר''מ בית הכנסת של כרכים במזוזה וגם מוקי ברייתא דהתם דקאמר דבית הכנסת מיטמא בנגעים כוותיה ועוד קשה אמאי נקט של כרכים דהא (ר''מ) לא מפליג התם בין של כרכים לשל כפרים לענין נגעים ומזוזה ויש לומר דודאי המקשן טעה בתרתי חדא דאין חילוק בין כרכים לשל כפרים כדמסיק התם לרבנן דר''מ דהיינו ר' יהודה וגם טעה בהא דאע''ג דלא מיזדבני יש להן ליטמא בנגעים לרבי מאיר:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? תַּנָּא קַמָּא סָבַר: לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים, וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר: נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים.

Traduction

With regard to what principle do the first tanna and Rabbi Yehuda disagree? The first tanna holds that Jerusalem was not apportioned to the tribes, i.e., it was never assigned to any particular tribe, but rather it belongs collectively to the entire nation. And Rabbi Yehuda holds: Jerusalem was apportioned to the tribes, and it is only the site of the Temple itself that belongs collectively to the entire nation.

וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי.

Traduction

The Gemara notes: They each follow a different opinion in the dispute between these tanna’im:

דְּתַנְיָא: מָה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה — הַר הַבַּיִת, הַלְּשָׁכוֹת, וְהָעֲזָרוֹת. וּמָה הָיָה בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין — אוּלָם, וְהֵיכָל, וּבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים.

Traduction

One tanna holds that Jerusalem was apportioned to the tribes, as it is taught in a baraita: What part of the Temple was in the tribal portion of Judah? The Temple mount, the Temple chambers, and the Temple courtyards. And what was in the tribal portion of Benjamin? The Entrance Hall, the Sanctuary, and the Holy of Holies.

Rachi non traduit

הר הבית. בכניסתו מצד המזרח כל מה שיש שם פנוי קרוי הר הבית שאין לה שם אחר:

והלשכות. שבתוך החיל:

והעזרות. שלשתן עזרת נשים ועזרת ישראל הן אחת עשרה אמה שישראל רשאין ליכנס לפנים מן השער ואחריהם לצד מערב לעזרת כהנים י''א אמה שבין דריסת רגלי ישראל למזבח החיצון:

ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל. מצד מערב עכשיו יותר בנתיים מקום המזבח ל''ב אמה ובין האולם והמזבח כ''ב אמה שלא פירש של מי הוא חזר ופירש רצועה יוצאה כו' לימדך כאן רצועה זו לבדה ליהודה אבל צפונו של מזבח ודרומו ומערבו של בנימין ובמסכת זבחים אמרינן שאין ליהודה באותה הרצועה אלא המזרחית מקום היסוד ולכך לא היה יסוד למזרחו של מזבח:

וּרְצוּעָה הָיְתָה יוֹצֵאת מֵחֶלְקוֹ שֶׁל יְהוּדָה וְנִכְנֶסֶת בְּחֶלְקוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין, וּבָהּ מִזְבֵּחַ בָּנוּי, וְהָיָה בִּנְיָמִין הַצַּדִּיק מִצְטַעֵר עָלֶיהָ בְּכָל יוֹם לְבוֹלְעָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ''חוֹפֵף עָלָיו כָּל הַיּוֹם'', לְפִיכָךְ זָכָה בִּנְיָמִין וְנַעֲשָׂה אוּשְׁפִּיזְכָן לַשְּׁכִינָה.

Traduction

And a strip of land issued forth from the portion of Judah and entered into the portion of Benjamin, and upon that strip the altar was built, and the tribe of Benjamin, the righteous, would agonize over it every day desiring to absorb it into its portion, due to its unique sanctity, as it is stated in Moses’ blessing to Benjamin: ''He covers it throughout the day, and he dwells between his shoulders'' (Deuteronomy 33:12). The phrase ''covers it'' is understood to mean that Benjamin is continually focused upon that site. Therefore, Benjamin was privileged by becoming the host [ushpizekhan] of the Divine Presence, as the Holy of Holies was built in his portion.

Rachi non traduit

והיה בנימין הצדיק. צופה ברוח הקדש שכן עתיד להיות ומצטער עליה:

חופף עליו. אדם המצטער חופף ומתחכך בבגדיו. לשון שפשוף כמו נזיר חופף ומפספס (נזיר דף מב.):

אושפיזכן. שהיה ארון בחלקו:

Tossefoth non traduit

ורצועה יוצאה מחלק יהודה לחלק בנימין ובה היה מזבח בנוי. קשה דהא בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג:) אמר דבקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד לפי שלא היה יסוד אלא בחלקו של טורף בנימין דכתיב בנימין זאב יטרף (בראשית מ''ט:
כ''ז) אלמא שכל המזבח בנוי בחלקו של בנימין וי''ל אותו קרן דרומית מזרחית שלא היה בו יסוד שהיה בחלק יהודה על זה היה מצטער בנימין לבולעה כדי שיהא כל המזבח בחלקו:

וְהַאי תַּנָּא סָבַר לֹא נִתְחַלְּקָה יְרוּשָׁלַיִם לִשְׁבָטִים. דְּתַנְיָא: אֵין מַשְׂכִּירִים בָּתִּים בִּירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי שֶׁאֵינָן שֶׁלָּהֶן. רַבִּי אֶלְעָזָר (בַּר צָדוֹק) אוֹמֵר: אַף לֹא מִטּוֹת. לְפִיכָךְ, עוֹרוֹת קָדָשִׁים — בַּעֲלֵי אוּשְׁפִּיזִין נוֹטְלִין אוֹתָן בִּזְרוֹעַ.

Traduction

And this other tanna holds that Jerusalem was not apportioned to the tribes, as it is taught in a baraita: One may not rent out houses in Jerusalem, due to the fact that the houses do not belong to those occupying them. Rather, as is true for the entire city, they are owned collectively by the nation. Rabbi Elazar bar Tzadok says: Even beds may not be hired out. Therefore, in the case of the hides of the renter’s offerings that the innkeepers take in lieu of payment, the innkeepers are considered to be taking them by force, as they did not have a right to demand payment.

Rachi non traduit

והאי תנא סבר כו'. והיינו תנאי דאמרן לעיל:

אין משכירין. בעלי בתים את בתיהם לעולי רגלים אלא בחנם נותנין להן ונכנסין לתוכן:

עורות קדשים. תודה ושלמים שהעורות לבעלים:

Tossefoth non traduit

אף לא המטות. פירש הר''ר יוסף דסבירא ליה דכיון שהקרקע מקום המטות לא היה מיוחד לבעלים לא היה כח בידם להשכירם שכירות שלם ומכל מקום מחמת מטלטליהם היו נוטלין עורות הקדשים:

אָמַר אַבָּיֵי: שְׁמַע מִינַּהּ אוֹרַח אַרְעָא לְמִישְׁבַּק אִינָשׁ גּוּלְפָּא וּמַשְׁכָּא בְּאוּשְׁפִּיזֵיהּ.

Traduction

Apropos the topic of inns, the Gemara reports: Abaye said: Learn from this baraita that it is proper etiquette for a person to leave his wine flask and the hide of the animal that he slaughtered at his inn, i.e., the inn where he stayed, as a gift for the service he received.

Rachi non traduit

גולפא. קנקן של חרס שנשתמש בו:

ומשכא. אם שחט בהמה:

אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא מָכְרוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, אֲבָל מָכְרוּ שִׁבְעָה טוֹבֵי הָעִיר בְּמַעֲמַד אַנְשֵׁי הָעִיר, אֲפִילּוּ

Traduction

§ The Gemara returns its discussion of the mishna: Rava said: They taught that there is a limitation on what may be purchased with the proceeds of the sale of a synagogue only when the seven representatives of the town who were appointed to administer the town’s affairs had not sold the synagogue in an assembly of the residents of the town. However, if the seven representatives of the town had sold it in an assembly of the residents of the town, then even

Rachi non traduit

לא שנו. דאין מורידין דמים מקדושתן ובית הכנסת בחשיבותו עומד אף ביד לוקח דומיא דספרים לוקח בהן ס''ת והלה מנהיג ספרים בהוייתן:

אלא שלא מכרו. הטובים ברשות העם [אבל אם מכרו וכו'] פקעה קדושה מן החפץ ומן הדמים ומותר לעשות מהן כל רצונם והיינו דבעא מיניה רבינא מרב אשי על תילא דבי כנישתא מהו למיזרעה אלמא במכר כל דהו הבית והמעות בקדושתייהו קיימי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source