Vayedaber

Le texte Le vocabulaire Les révisions

Simple Havroutah

Meguilah

Daf 23b

כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי לָא בָּעֵי.

Traduction

it is not necessary to also add corresponding verses in the haftara.

Rachi non traduit

כנגדו נמי לא בעינן. לקבוע ג' פסוקים בנביא כנגד אותן שקורא המפטיר בתורה:

מַתְקֵיף לַהּ רָבָא: וַהֲרֵי ''עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוֹ'', דְּלָא הָוְיִין עֶשְׂרִין וְחַד, וְקָרֵינַן! שָׁאנֵי הָתָם, דִּסְלֵיק עִנְיָינָא.

Traduction

Rava strongly objects to this baraita: But there is the haftara that begins with the words: ''Add your burnt offerings'' (Jeremiah 7:21–28), which does not have twenty-one verses, and nevertheless we read it. The Gemara answers: There it is different, as the topic is completed in fewer than twenty-one verses, and it is not necessary to begin another topic merely to complete the number of verses.

וְהֵיכָא דְּלָא סָלֵיק עִנְיָינָא לָא? וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא: זִמְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ דְּרַבִּי יוֹחָנָן, וְכִי הֲוָה קָרֵינַן עֲשָׂרָה פְּסוּקֵי, אֲמַר לַן: אַפְּסִיקוֹ! מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תּוּרְגְּמָן שָׁאנֵי. דְּתָנֵי רַב תַּחְלִיפָא בַּר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בִּמְקוֹם שֶׁאֵין תּוּרְגְּמָן, אֲבָל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ תּוּרְגְּמָן — פּוֹסֵק.

Traduction

The Gemara asks: But is it true that where the topic is not completed, we do not read fewer than twenty-one verses? Didn’t Rav Shmuel bar Abba say: Many times I stood before Rabbi Yoḥanan as a translator, and when we had read ten verses he would say to us: Stop. This indicates that a haftara need not be twenty-one verses. The Gemara answers: In a place where there is a translator, who translates each verse into Aramaic and adds additional explanation, it is different. In that case, it is not necessary for the haftara to consist of twenty-one verses, so as not to overburden the congregation, as Rav Taḥalifa bar Shmuel taught: They taught that twenty-one verses must be read from the haftara only in a place where there is no translator; but in a place where there is a translator, one may stop even before that.

Rachi non traduit

מקום שיש תורגמן שאני. שיש טורח לצבור:

Tossefoth non traduit

לא שנו אלא במקום שאין מתרגמין. ועל זה אנו סומכין שאין אנו מתרגמין הפטרות שבכל ימות השנה וכן הפרשיות:

מַתְנִי' אֵין פּוֹרְסִין עַל שְׁמַע, וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּיבָה, וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם, וְאֵין קוֹרִין בְּתוֹרָה, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא,

Traduction

MISHNA: One does not recite the introductory prayers and blessing [poresin] before Shema; nor does one pass before the ark to repeat the Amida prayer; nor do the priests lift their hands to recite the Priestly Benediction; nor is the Torah read in public; nor does one conclude with a reading from the Prophets [haftara] in the presence of fewer than ten men.

Rachi non traduit

מתני' אין פורסין על שמע. מנין הבא לבית הכנסת לאחר שקראו הצבור את שמע עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שבקריאת שמע. פורסין לשון חצי הדבר:

ואין עוברין לפני התיבה. שליח צבור:

ואין נושאין כפיהן. הכהנים:

אין קורין בתורה. בצבור:

Tossefoth non traduit

אין פורסין על שמע פחות מעשרה. בירושלמי מפרש שאם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן אפ''ה גומרין ועל היוצאים הוא אומר ועוזבי ה' יכלו (ישעיהו א':
כ''ח) וכן הלכה:

ואין פורסין על שמע. הקונטרס פירש בני אדם שבאו בבית הכנסת אחר שהתפללו הצבור ורוצים לומר קדיש וברכו צריך עשרה ור''ת פירש דבשבעה שלא שמעו עם שלש אחרים סגי וה''נ איתא במס' סופרים רבותינו שבמערב אומרים בשבעה ונותנים טעם לדבריהם דכתיב בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו ה' (שופטים ה':
ב'-ג') דאיכא שבע תיבות וי''א אפילו בששה משום דברכו הוי הששי ור''ת כתב בספר הישר בחמשה משום דליכא אלא חמש תיבות עד ברכו ונ''ל אפילו בשלשה שלא שמעו והכי פירושו דקרא בפרוע פרעות בישראל שלא עשו מה שמוטל עליהם לעשות אז יתנדב העם לברך ה' וליכא אלא שלש תיבות עד בהתנדב ותלמידי רש''י פירשו משמו דאפילו בשביל אחד שלא שמע יכולים הם לפרוס על שמע ואפילו אותו ששמע כבר יכול להוציא אותן שלא שמעו כמו שאנו רואים שליח צבור שאף על פי שהתפלל כבר השמונה עשרה ברכות בלחש חוזר ומתפלל בקול רם ואע''פ שכולנו בקיאין עכשיו מ''מ י''ל דאין זה ראייה כל כך דשאני השמונה עשרה ברכות שהרי אם היה מתפלל מתחילה בקול רם שמא לא יכוונו לבם להגיע עם שליח צבור במקום קדושה ומודים ור''ת לא היה רוצה לעשות אפילו לעצמו:

וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים, וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְאֵין מְזַמְּנִין בְּשֵׁם — פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבְקַרְקָעוֹת — תִּשְׁעָה וְכֹהֵן, וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן.

Traduction

And one does not observe the practice of standing up and sitting down for the delivery of eulogies at a funeral service; nor does one recite the mourners’ blessing or comfort mourners in two lines after the funeral; or recite the bridegrooms’ blessing; and one does not invite others to recite Grace after Meals, i.e., conduct a zimmun, with the name of God, with fewer than ten men present. If one consecrated land and now wishes to redeem it, the land must be assessed by nine men and one priest, for a total of ten. And similarly, assessing the value of a person who has pledged his own value to the Temple must be undertaken by ten people, one of whom must be a priest.

Rachi non traduit

אין עושין מעמד ומושב. למת כשנושאין את המת לקוברו היו יושבין ז' פעמים לבכות את המת והרוצה לסופדו יספוד והכי תניא (ב''ב דף ק:) אין פוחתין משבעה מעמדות ומושבות למת כגון עמדו יקרים עמודו שבו יקרים שבו:

ברכת אבלים. מפרש בגמ':

ותנחומי אבלים. כשחוזרין מן הקברות עומדין ומנחמין את האבל ואין שורה פחותה מעשרה במסכת סנהדרין (דף יט.):

ואין מזמנין על המזון בשם. נברך אלהינו:

והקרקעות. של הקדש הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן:

ואדם כיוצא בהן. אם בא לפדות מיד הקדש ובגמ' מפרש לה:

גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר קְרָא: ''וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', כָּל דָּבָר שֶׁבִּקְדוּשָּׁה לֹא יְהֵא פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה.

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters, i.e., that ten people are needed in each of these cases, derived? Rabbi Ḥiyya bar Abba said that Rabbi Yoḥanan said: It is as the verse states: ''And I shall be hallowed among the children of Israel'' (Leviticus 22:32), which indicates that any expression of sanctity may not be recited in a quorum of fewer than ten men.

מַאי מַשְׁמַע? דְּתָנֵי רַבִּי חִיָּיא: אָתְיָא ''תּוֹךְ'' ''תּוֹךְ'', כְּתִיב הָכָא: ''וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל'', וּכְתִיב הָתָם: ''הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה'',

Traduction

The Gemara asks: From where in the verse may this be inferred? The Gemara responds that it must be understood as Rabbi Ḥiyya taught: It is inferred by means of a verbal analogy [gezera shava] between the words ''among,'' ''among.'' Here, it is written: ''And I shall be hallowed among the children of Israel,'' and there, with regard to Korah’s congregation, it is written ''Separate yourselves from among this congregation'' (Numbers 16:21). Just as with regard to Korah the reference is to ten men, so too, the name of God is to be hallowed in a quorum of ten men.

וְאָתְיָא ''עֵדָה'' ''עֵדָה'', דִּכְתִיב הָתָם: ''עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת'' — מָה לְהַלָּן עֲשָׂרָה, אַף כָּאן עֲשָׂרָה.

Traduction

The connotation of ten associated with the word ''among'' in the portion of Korah is, in turn, inferred by means of another verbal analogy between the word ''congregation'' written there and the word ''congregation'' written in reference to the ten spies who slandered Eretz Yisrael, as it is written there: ''How long shall I bear with this evil congregation?'' (Numbers 14:27). Consequently, just as there, in the case of the spies, it was a congregation of ten people, as there were twelve spies altogether, and Joshua and Caleb were not included in the evil congregation, so too, here, in the case of Korah, the reference is to a congregation of ten people. The first several items mentioned in the mishna are expressions of sanctity, and they consequently require a quorum of ten.

Rachi non traduit

גמ' עדה. אין פחותה מעשרה שנאמר עד מתי לעדה הרעה הזאת יצאו יהושע וכלב:

וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר: ''עִמְדוּ יְקָרִים עֲמוֹדוּ, שְׁבוּ יְקָרִים שֵׁבוּ'' — בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא.

Traduction

§ We learned in the mishna: And one does not observe the practice of standing up and sitting down for the delivery of eulogies at a funeral service with fewer than ten men present. As this is not an expression of sanctity, it is therefore necessary to explain why a quorum is required. The Gemara explains: Since the leader of the funeral procession is required to say: Stand, dear friends, stand; sit down, dear friends, sit down, when there are fewer than ten it is not proper conduct to speak in such a dignified style.

Rachi non traduit

לאו אורח ארעא. להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא''כ מה הנחת למרובין:

וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים (וְכוּ'). מַאי בִּרְכַּת אֲבֵלִים? בִּרְכַּת רְחָבָה. דְּאָמַר רַבִּי יִצְחָק אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: בִּרְכַּת אֲבֵלִים בַּעֲשָׂרָה, וְאֵין אֲבֵלִים מִן הַמִּנְיָן. בִּרְכַּת חֲתָנִים בַּעֲשָׂרָה, וַחֲתָנִים מִן הַמִּנְיָן.

Traduction

We also learned in the mishna that one does not recite the mourners’ blessing and the bridegrooms’ blessing with fewer than ten men present. The Gemara asks: What is the mourners’ blessing? The blessing recited in the square next to the cemetery. Following the burial, those who participated in the funeral would assemble in the square and bless the mourners that God should comfort them, as Rabbi Yitzḥak said that Rabbi Yoḥanan said: The mourners’ blessing is recited only with ten men present, and mourners themselves are not included in the count. The bridegrooms’ blessing is also recited only with ten men present, and bridegrooms themselves are included in the count. Consequently, only nine other men are needed.

Rachi non traduit

אין אבלים מן המנין. שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא''י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא''י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד:

Tossefoth non traduit

ואמר ר' יצחק א''ר יוחנן ברכת אבלים בעשרה. פירש ר''י דלא מיירי בברכת המזון שהרי לא היתה ברחוב העיר כדפי' פרק קמא דכתובות (דף ח:
ושם) אלא מיירי בברכות שהיו אומרים ברחוב העיר במעמדות שהיו עושין לנחם אבלים אבל בשל ברכת המזון סגי בשלשה והוא עצמו מצטרף כדפירש הטעם שם:

וְאֵין מְזַמְּנִין עַל הַמָּזוֹן בַּשֵּׁם פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה (וְכוּ'). כֵּיוָן דְּבָעֵי לְמֵימַר ''נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ'' — בְּצִיר מֵעֲשָׂרָה לָאו אוֹרַח אַרְעָא.

Traduction

We learned further in the mishna: And one does not invite others to recite Grace after Meals, i.e., conduct a zimmun, in order to thank God for one’s nourishment, with the name of God, with fewer than ten men present. Since one is required to say: Let us bless our Lord, in the presence of fewer than ten it is not proper conduct to mention the name of God.

Rachi non traduit

לאו אורח ארעא. להטריח שליח לכך ולקרותן יקרים דא''כ מה הנחת למרובין אין אבלים מן המנין. שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן אחינו בעל הגמול ישלם לכם גמולכם הטוב בא''י משלם הגמול ולאבלים בפני עצמן אחינו בעל נחמות ינחם אתכם בא''י מנחם אבלים ואינו כוללן יחד:

וְהַקַּרְקָעוֹת תִּשְׁעָה וְכֹהֵן, וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן (וְכוּ'). מְנָא הָנֵי מִילֵּי?

Traduction

§ If one consecrated land and now wishes to redeem it, the land must be assessed by nine Israelites and one priest, for a total of ten. And similarly, assessing the value of a person who has pledged his own value to the Temple must be undertaken by ten people, one of whom must be a priest. The Gemara asks: From where are these matters, that consecrated land must be assessed by ten people, one of whom is a priest, derived?

אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה כֹּהֲנִים כְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה. חַד לְגוּפֵיהּ, (וְחַד לְמַעוֹטֵי,) וְאִידַּךְ הָוֵי מִיעוּט אַחַר מִיעוּט, וְאֵין מִיעוּט אַחַר מִיעוּט אֶלָּא לְרַבּוֹת. תִּשְׁעָה יִשְׂרְאֵלִים וְחַד כֹּהֵן.

Traduction

Shmuel said: The word priest is written ten times in the Torah portion that addresses the redemption of consecrated property, indicating that ten people are required to assess the value of such property (Leviticus, chapter 27). One instance of the word is needed for itself, to indicate that a priest must participate in the assessment. And one instance is needed to exclude all non-priests from fulfilling that role. And all the other instances of the word are restrictions following other restrictions, and there is a general hermeneutical principle that one restriction after another serves only to amplify. Therefore, each additional time the word priest is repeated, it extends the criteria applied to appraisers, so as to allow non-priests to participate. Consequently, the assessment may be carried out by nine ordinary Israelites and one priest.

Rachi non traduit

י' כהנים כתובים. בפרשת הקדשות שלשה בערכין ושלשה בבהמה וארבעה בקרקעות וכיון דמשלמי בהו עשרה בעינן עשרה גברי:

חד לגופיה. דכהן בעינן:

Tossefoth non traduit

עשרה כהנים כו'. קשיא לי אמאי לא בעי אחד עשר דאין ב''ד שקול בכל דבר שהוא תלוי שעומד בשקול הדעת:

וְאֵימָא: חֲמִשָּׁה כֹּהֲנִים וַחֲמִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִים! קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara asks: And on the basis of this principle, say that the first usage of the term is restrictive and requires a priest for the assessment; the second usage amplifies and allows for a non-priest; the third usage again requires a priest; the fourth usage allows for a non-priest; and so on. Consequently, the assessment must be carried out by five priests and five ordinary Israelites. The Gemara concludes: Indeed, it is difficult, as the derivation has not been sufficiently explained.

Rachi non traduit

ואימא חמשה כהנים וחמשה ישראלים. כיון דטעמא משום מיעוט אחר מיעוט הוא השלישי אינו מיעוט אחר מיעוט וכיון דדרשת ליה שני מיעוט אחר מיעוט איתרבי לישראל כי הדר אתא כהן שלישי אשמועינן דליהוי כהן ולא ישראל וכן ה' וכן ז' וכן ט':

וְאָדָם כַּיּוֹצֵא בָּהֶן. אָדָם מִי קָדוֹשׁ?

Traduction

We learned in the mishna: And similarly, assessing the value of a person who has pledged his own value to the Temple must be undertaken by ten people, one of whom must be a priest. The Gemara asks: Can a person become consecrated and thereby require redemption?

Tossefoth non traduit

ואדם מי קדוש. פירש הקונטרס פ''ק דסנהדרין (דף טו.) והא אין נמכר בשוק כעבד לכן אין קדוש וקשיא אמאי לא קאמר דמיירי בעבד כנעני שיכול אדם להקדישו דהא עבד כנעני שפיר קרוי אדם כדאמרינן פ' השולח (גיטין לח:
ושם) כל חרם אשר יחרם מן האדם לא יפדה לרבות עבדו ושפחתו הכנענים וי''ל דאי איתא דמיירי בעבד כנעני סגי בשלשה אבל בעשרה לא כדאיתא בירושלמי גזרה שמא ישמעו ויברחו וא''ת אימא דההיא ירושלמי איירי בדינא דרבנן אבל בדינא דאורייתא צריך עשרה וא''כ הדר קושיין לדוכתיה דכי פריך אדם מי קדיש לישני דמיירי בעבד כנעני וי''ל דפשיטא ליה דמתניתין חשיב ותני הדינין שצריך לעשות וא''כ אי איתא דאיירי בעבד הא הוה בשלשה ועוד נראה דסבר ליה למקשן דאי איתא דמיירי בעבד הוה ליה לפרושי בהדיא הקרקעות והעבדים תשעה וכהן כדקתני בכל מקום הקרקעות והעבדים [וע''ע תוספות סנהדרין טו. ד''ה אדם]:

אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: בְּאוֹמֵר ''דְּמֵי עָלַי''. דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר ''דְּמֵי עָלַי'' — שָׁמִין אוֹתוֹ כְּעֶבֶד. וְעֶבֶד אִיתַּקַּשׁ לְקַרְקָעוֹת, דִּכְתִיב: ''וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה''.

Traduction

Rabbi Abbahu said: The mishna is referring to one who says: My assessment is incumbent upon me, and thereby pledges to donate a sum of money equivalent to his own monetary value to the Temple treasury, as it is taught in a baraita: With regard to one who says: My assessment is incumbent upon me, the court assesses him as though he were a slave in order to determine the amount he is obligated to donate to the Temple treasury. And a slave is compared to land, as it is written with regard to slaves: ''And you shall take them as an inheritance for your children after you, to inherit them for a possession'' (Leviticus 25:46). Consequently, the same criteria that apply to assessing consecrated land apply to assessing the monetary value of an individual.

Rachi non traduit

עבד איתקש לקרקעות. שנאמר והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו:

Tossefoth non traduit

שמין אותו כעבד ועבד איתקש לקרקעות דכתיב והתנחלתם אותם וגו'. משמע דעבד עברי איתקש לקרקעות והכי נמי משמע פרק קמא דקדושין (דף ז. ושם) דאשה הוה לה נכסים שיש להן אחריות מטעם דעבד איתקש לקרקע וקשיא דהיינו דווקא עבד כנעני דעליה כתיב קרא דוהתנחלתם אבל עבד עברי לא מצינו כלל דאיתקש לקרקע ודאי ההיא דקדושין יש לדחות כדפירש' שם אבל הכא קשיא:

מַתְנִי' הַקּוֹרֵא בְּתוֹרָה — לֹא יִפְחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה פְּסוּקִים, וְלֹא יִקְרָא לִמְתוּרְגְּמָן יוֹתֵר מִפָּסוּק אֶחָד.

Traduction

MISHNA: One who reads from the Torah in the synagogue should not read fewer than three verses. And when it is being translated, he should not read to the translator more than one verse at a time, so that the translator will not become confused.

Rachi non traduit

מתני' ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד. שלא יטעה מתורגמן (מן) המתרגם על פה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source