Vayedaber

זֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה, וְזֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה.

Traduction

This one may carry to the base of the former partition, and that one may likewise carry to the base of the partition, as he maintains that since it was permitted at the beginning of Shabbat, it remains permitted until the conclusion of Shabbat.

Rachi non traduit

זה מטלטל עד עיקר מחיצה. כדמעיקרא דאמרינן הואיל והותרה הותרה ובכלי הבית קאמר שמואל דאי בששבתו בחצר אפילו מחצר לחצר נמי דהא שמואל הוא דאמר הלכה כר''ש ואפי' עירבה כל אחת לעצמה לא גזר משום מאני דבתים ואע''ג דהשתא הוו להו חצר אחת כשנפל לא אסרי להו בתים דהא שרי לאפוקי מבתים לחצר הואיל והותר למקצת שבת:

וְהָא דְּרַב לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר. דְּרַב וּשְׁמוּאֵל הֲווֹ יָתְבִי בְּהָהוּא חָצֵר, נְפַל גּוּדָּא דְּבֵינֵי בֵּינֵי, אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: שְׁקוּלוּ גְּלִימָא, נְגִידוּ בַּהּ.

Traduction

The Gemara comments: And this ruling of Rav was not stated explicitly; rather, it was stated by inference; i.e., it was inferred by his students from another one of his teachings. As once Rav and Shmuel were sitting in a certain courtyard on Shabbat, and the wall between the two courtyards fell. Shmuel said to the people around him: Take a cloak and suspend it on the remnant of the partition.

Rachi non traduit

שקולו גלימא נגידו. קחו טלית ופרסו אותה שם להיות מחיצה:

אַהְדְּרִינְהוּ רַב לְאַפֵּיהּ. אֲמַר לְהוּ שְׁמוּאֵל: אִי קָפֵיד אַבָּא, שְׁקוּלוּ הֶמְיָינֵיהּ וּקְטַרוּ בָּהּ.

Traduction

Rav turned his face away, displaying his displeasure with Shmuel’s opinion, as Rav maintained it was prohibited to carry a cloak in this courtyard. Shmuel said to them in a humorous vein: If Abba, Rav, is particular, take his belt and tie it to the cloak, to secure it to the partition.

Rachi non traduit

אהדרינהו רב לאפיה. דקסבר אסור לטלטל הסדין שבתוכה:

שקולי המייניה וקטרו בה. קחו אבנטו וקשרו בו את הטלית למחיצה:

וְלִשְׁמוּאֵל לְמָה לִי הָא? הָא אָמַר: זֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה וְזֶה מְטַלְטֵל עַד עִיקַּר מְחִיצָה!

Traduction

The Gemara asks: And according to Shmuel, why was it necessary to suspend the cloak? He himself said: If a wall between two courtyards collapsed on Shabbat, this one may carry to the base of the former partition, and that one may likewise carry to the base of the partition.

שְׁמוּאֵל עָבֵיד לִצְנִיעוּתָא בְּעָלְמָא.

Traduction

The Gemara answers: Shmuel did not do so to render it permitted to carry in the courtyard. He did so merely for the purpose of privacy, as he did not want the residents of the other courtyard to see into his own courtyard.

וְרַב, אִי סְבִירָא לֵיהּ דַּאֲסִיר — לֵימָא לֵיהּ! אַתְרֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה.

Traduction

The Gemara asks: And Rav, if he maintains that in this case carrying is prohibited, he should have said so to him explicitly. The Gemara answers: It was Shmuel’s place. Rav did not want to disagree with his colleague in his jurisdiction, as he accepted the opinion of the local authority.

אִי הָכִי, מַאי טַעְמָא אַהְדְּרִינְהוּ לְאַפֵּיהּ? דְּלָא נֵימְרוּ כִּשְׁמוּאֵל סְבִירָא לֵיהּ (וַהֲדַר בֵּיהּ מִשְּׁמַעְתֵּיהּ).

Traduction

The Gemara asks: If so, if he accepted the jurisdiction of the local rabbinic authority, why did he turn his face away? The Gemara answers: He acted in this manner so that people would not say that he holds in accordance with the opinion of Shmuel, and that he retracted his opinion with regard to this halakha.

מַתְנִי' חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים — הַמַּכְנִיס מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הַיָּחִיד, אוֹ מֵרְשׁוּת הַיָּחִיד לְתוֹכָהּ — חַיָּיב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

Traduction

MISHNA: With regard to a courtyard that was breached into the public domain, and the breach was more than ten cubits wide, so that it cannot be considered an entrance, one who carries an object from inside the courtyard into the private domain, or from the private domain into it, is liable, as it ceases to be a private domain and is subsumed into the public domain. This is the statement of Rabbi Eliezer.

Rachi non traduit

מתני' חצר שנפרצה לרה''ר. במלואה או יותר מעשר:

חייב. דרה''ר הוא ובגמרא קא בעי לה:

Tossefoth non traduit

חייב דברי ר''א. בגמ' מוקי לה במקום מחיצה הפרוצה וכגון שבשני ראשיה לא נשאר כלל משתי מחיצות שבצידה שמקום מחיצה זו שנפרצה אינו תוך מחיצות הנשארות ובלישנא קמא מוקי לה כגון שאבדה להם דרך באותו מקום וביררו להם מקום מחיצות להיות שלהן ללכת דרך שם בשביל דרכם שאבדו שם ור''א לטעמיה דאית ליה מה שבררו בררו ורבנן סברי דאין להם כח לברור הלכך אף על פי שעוברים שם אינו רה''ר כיון שלא נמסר לרבים ואינו של רבים כדאמרינן בפרק שני (דף כב:) גבי שבילי בית גלגול קאמרת ומתוכה דקאמר ר''א לאו דוקא מתוכה אלא משום דנקטו רבנן מתוכה קאמר איהו נמי מתוכה כדקאמר בגמרא והכי קמהדרי ליה רבנן אי אתה מודה שאם הוציא מתוכה לרה''ר שהוא פטור אבל אסור שאין לרבים כח שם ולכך אינה נעשית רה''ר אפילו נפלו כל המחיצות סביב והוי כרמלית הכא נמי מקום מחיצה תודה שיהיה כרמלית שאין להם כח בברירתן והא דשבקי רבנן רה''י כדנקט ר''א ונקטי רה''ר משום דר''א דיבר על מקום מחיצה שיהא רה''ר וקאמר שאם הוציא מתוך החצר שהיא רה''י למקום מחיצה חייב אבל רבנן דמיירי במוציא ומכניס לתוכו ממש ואפילו כשנפלו כל מחיצותיה נקטי רה''ר שאצלה הנזכר במשנה ולא רצו למינקט שאם הוציא מתוכה לחצר שאצלה משום דלא נזכר במשנתנו שהיה חצר אצלה אי נמי להכי נקטי רה''ר להוכיח שתוכה חלוק הרבה מרה''ר שאם לא היה חלוק הרבה היה מותר להכניס מרה''ר לתוכה אבל במה שפטור המוציא מרה''י לתוכה אין להוכיח שחלוק הרבה דאפילו אין חלוק אלא מעט מרה''ר פטור המוציא מרה''י לתוכה כיון שאין רה''ר ממש:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ מֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּכַרְמְלִית.

Traduction

And the Rabbis disagree and say: One who carries from inside the courtyard into the public domain, or from the public domain into it, is exempt, because its legal status is like that of a karmelit. Although it ceases to be a private domain, it does not become a full-fledged public domain.

Rachi non traduit

פטור. אבל מותר לכתחלה לא אפי' תוך ארבע אמות דלאו רה''ר היא אלא כרמלית היא והוא הדין נמי מתוכה לרה''י:

גְּמָ' וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, מִשּׁוּם דְּנִפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הָרַבִּים?! אִין, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר לְטַעְמֵיהּ,

Traduction

GEMARA: The Gemara asks: And according to Rabbi Eliezer, due to the fact that the courtyard was breached into the public domain, does it become the public domain? The Gemara answers: Yes, as in this regard the opinion of Rabbi Eliezer conforms to his standard line of reasoning.

דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: רַבִּים שֶׁבֵּרְרוּ דֶּרֶךְ לְעַצְמָן, מַה שֶּׁבֵּרְרוּ בֵּרְרוּ.

Traduction

As it was taught in a baraita that Rabbi Yehuda said in the name of Rabbi Eliezer: In a situation where the multitudes selected a path for themselves in a field, or between fields, the path that they selected, they selected, and they retain the right to traverse this path even if the place belongs to an individual. Here too, as the partition of the courtyard was breached to the extent that the public can enter, its status is that of a public domain.

Rachi non traduit

גמ' שבררו דרך לעצמן. בשדה אחת:

מה שבררו בררו. ואינו רשאי לגודרה אלמא קנו לה:

אִינִי?! וְהָאָמַר רַב גִּידֵּל אָמַר רַב: וְהוּא שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתוֹ שָׂדֶה.

Traduction

The Gemara expresses surprise at this opinion: Is that so? But didn’t Rav Giddel say that Rav said: And this applies only if they had misplaced a path in that field. Generally speaking, the public does not have the right to establish a path wherever it chooses. The baraita is referring to a case where a public path used to run through that field, but it fell into disuse, and no one remembers its precise course. In this case the public may once again select a path through the field.

Rachi non traduit

שאבדה להן דרך באותו שדה. שהיה להן דרך בו ואינו יודע אי בצפונו אי בדרומו ובררו להן אחת מן הרוחות:

וְכִי תֵּימָא: הָכָא נָמֵי כְּגוֹן שֶׁאָבְדָה לָהֶן דֶּרֶךְ בְּאוֹתָהּ חָצֵר, וְהָאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: עַד מְקוֹם מְחִיצָה מַחֲלוֹקֶת.

Traduction

And if you say: Here too, the mishna is dealing with a case where the public misplaced a path in that courtyard. They do not remember the exact position of the partition that once separated the courtyard and the public domain. The public claims that the residents of the courtyard appropriated that part of their domain. It is only this area that Rabbi Eliezer says is considered a public domain. The Gemara asks: But didn’t Rabbi Ḥanina say: The dispute between Rabbi Eliezer and the Rabbis is with regard to the entire courtyard to [ad] the place of the fallen partition, not only the small section that might have been a public path.

Rachi non traduit

וכי תימא הכא נמי כשאבדה להן הדרך באותה חצר. שאין מקום המחיצה ניכר ובני רה''ר מרחיבין רה''ר לתוכה במקצת ואמרו שעד כאן היה רשותן וכי אמר ר''א רה''ר היא באותו מקום מחיצה קאמר שאלו עוררין עליו:

והאמר רבי חנינא עד מקום מחיצות מחלוקת. דמשמע כל החצר כולה עד מקום המחיצה היו חכמים עושין אותה כרמלית אבל במקום מחיצה מודו מכלל דר''א משוי ליה לכוליה רה''ר:

אֵימָא: עַל מְקוֹם מְחִיצָה מַחֲלוֹקֶת.

Traduction

The Gemara rejects this argument: Say that Rabbi Ḥanina stated that Rabbi Eliezer and the Rabbis disagree over [al] the place of the partition, i.e., the dispute does not concern the entire courtyard, but only the former location of the partition, where a public path might once have passed.

וְאִיבָּעֵית אֵימָא, בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים קָמִיפַּלְגִי, דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר: צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ, וְרַבָּנַן סָבְרִי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים — לָאו כִּרְשׁוּת הָרַבִּים דָּמוּ.

Traduction

And if you wish, say instead that the mishna is dealing with a case where the location of the original partition is known, and the tanna’im disagree with regard to the legal status of the sides of a public domain. As Rabbi Eliezer maintains that the sides of a public domain are considered like a public domain, i.e., the areas adjacent to the public domain are subsumed into the public domain. The same applies to the place of the partition that once separated the courtyard and the public domain but was breached. And the Rabbis maintain that the sides of a public domain are not considered like a public domain.

Tossefoth non traduit

ואיבעית אימא בצידי רה''ר פליגי. ולא מיירי באבדה להם דרך:

וְלִיפְלוֹג בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בְּעָלְמָא? אִי אִיפְּלִיגוּ בְּצִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים בְּעָלְמָא, הֲוָה אָמְרִינַן: כִּי פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר — הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאִיכָּא חִיפּוּפֵי, אֲבָל הֵיכָא דְּלֵיכָּא חִיפּוּפֵי — אֵימָא מוֹדוּ לֵיהּ, קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara asks: If so, let them disagree with regard to the sides of a public domain in general; why did they disagree about this particular case? The Gemara answers: Had they disagreed with regard to the sides of a public domain in general, we would have said: When do the Rabbis disagree with Rabbi Eliezer? This dispute applies only where there are stakes alongside the houses, which interfere with the use of the sides of the public domain. However, where there are no such stakes, say that they concede to him that the sides of a public domain are considered like a public domain. By formulating the dispute with regard to a courtyard that was breached into the public domain, the mishna is teaching us that they disagree in all cases.

Rachi non traduit

הני מילי היכא דאיכא חיפופי. סתם צידי רה''ר איכא חיפופי נועצין יתידות אבנים גדולות סמוך לכותל שלא יזיקוהו קרונות וההוא אויר שביניהם לכותל קרי צידי רשות הרבים ובההוא הוה אמינא הוא דפליגי רבנן ואמרו לאו רשות הרבים הוא ואסור לטלטל מתוכו לרשות הרבים משום דאיכא הפסק ולא עיילי בהא רבים. להדיא אבל הכא אימא מודו ליה:

Tossefoth non traduit

וליפלגו בצידי רה''ר דעלמא. ואם תאמר דילמא דוקא הכא פליגי משום דמקום מחיצה שלו ואור''י דסתם צידי רשות הרבים הם שלו שרגיל אדם להיות כונס תוך שלו ובונה:

אבל היכא דליכא חיפופי מודו ליה קא משמע לן. משמע דר''א איירי בדאיכא חיפופי והקשה ריב''א דבפרק קמא דשבת (דף ו.) אמרינן מתקיף לה רב אחא בריה דרב איקא אימר דשמעת ליה לר''א היכא דליכא חיפופי היכא דאיכא חיפופי מי שמעת ליה וי''ל דסוגיא דהכא כרב פפא דהתם:

וְהָא ''מִתּוֹכָהּ'' קָאָמַר!

Traduction

The Gemara raises a difficulty: But didn’t Rabbi Eliezer say with regard to a courtyard that was breached into the public domain, that one who carries an object from inside the courtyard into the private domain is liable? Apparently, he is liable if he carries an article into the private domain from anywhere in the courtyard, not only from the area adjacent to the public domain, as the entire courtyard is considered a public domain.

Rachi non traduit

והא מתוכה. לרשות היחיד קאמר ר''א חייב אלמא כולה חצר רה''ר משוי ליה:

אַיְּידֵי דַּאֲמוּר רַבָּנַן ''מִתּוֹכָהּ'', אָמַר אִיהוּ נָמֵי ''מִתּוֹכָהּ''.

Traduction

The Gemara answers: As the Rabbis said: From inside the courtyard, Rabbi Eliezer also said: From inside the courtyard. No conclusion can be inferred from his use of the term, as he was referring only to the section adjacent to the public domain.

Rachi non traduit

איידי דאמרי רבנן מתוכה כו'. ואנן פרכינן לרבנן אמאי נקטי מתוכה הא רבי אליעזר בתוכה מודה דכרמלית היא דמקום מחיצה הוא דקא משוי רה''ר:

וְרַבָּנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, וּמַהְדְּרוּ לֵיהּ אִינְהוּ ''מִתּוֹכָהּ''!

Traduction

The Gemara asks: But, if that is the case, the statement of the Rabbis is difficult. Rabbi Eliezer said that the legal status of the sides of the public domain is like that of a public domain, and they replied to him by referring to: From inside the entire courtyard? They appear to be addressing two different cases.

הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מִי לָא קָא מוֹדֵית לַן הֵיכָא דְּטִילְטֵל מִתּוֹכָהּ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וּמֵרְשׁוּת הָרַבִּים לְתוֹכָהּ — דְּפָטוּר, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כַּרְמְלִית? צִידֵּי נָמֵי לָא שְׁנָא.

Traduction

The Gemara answers: This is what the Rabbis are saying to Rabbi Eliezer: Don’t you concede to us with regard to a case where he carried an object from inside the courtyard to the public domain, or from the public domain to the courtyard, that he is exempt, because the courtyard is considered like a karmelit? The sides of the public domain are no different, and should have the status of a karmelit as well.

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, הָתָם לָא קָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים, הָכָא קָא דָרְסִי לַהּ רַבִּים.

Traduction

And how does Rabbi Eliezer counter this argument? There, the public does not tread on the courtyard; here, the public treads on the edge of the courtyard adjacent to the public domain, and therefore its status is that of a public domain in every sense.

מַתְנִי' חָצֵר שֶׁנִּפְרְצָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים מִשְׁתֵּי רוּחוֹתֶיהָ, וְכֵן בַּיִת שֶׁנִּפְרַץ מִשְׁתֵּי רוּחוֹתָיו, וְכֵן מָבוֹי שֶׁנִּטְּלוּ קוֹרוֹתָיו אוֹ לְחָיָיו — מוּתָּרִים בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, וַאֲסוּרִים לֶעָתִיד לָבֹא, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

MISHNA: With regard to a courtyard that was breached on Shabbat into a public domain from two of its sides, and likewise with regard to a house that was breached from two of its sides, and likewise with regard to an alleyway whose cross beams or side posts were removed on Shabbat, the residents of that domain are permitted to carry there on that Shabbat, but are prohibited from doing so in the future. This is the statement of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

מתני' חצר שנפרצה. בשבת לרשות הרבים:

מותרין לאותה שבת. הואיל והותר למקצתה:

שניטלה קורתו או (לחייו) גרסינן:

לעתיד לבא. לשבת הבאה:

רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אִם מוּתָּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת — מוּתָּרִין לֶעָתִיד לָבֹא, וְאִם אֲסוּרִין לֶעָתִיד לָבֹא — אֲסוּרִין לְאוֹתוֹ שַׁבָּת.

Traduction

Rabbi Yosei says: This cannot be the halakha, as if they are permitted to carry there on that Shabbat, they are likewise permitted to do so in the future, and if they are prohibited from carrying there in the future, they are also prohibited from carrying there on that Shabbat.

Rachi non traduit

אם מותרין כו'. בגמרא מפרש דרבי יוסי מחמיר והכי קאמר כשם שאסורין לעתיד לבא כך אסורין היום:

גְּמָ' בְּמַאי עָסְקִינַן? אִילֵימָא בְּעֶשֶׂר, מַאי שְׁנָא מֵרוּחַ אַחַת דְּאָמַר פִּיתְחָא הוּא, מִשְׁתֵּי רוּחוֹת נָמֵי פִּיתְחָא הוּא! אֶלָּא בְּיָתֵר מֵעֶשֶׂר, אִי הָכִי — אֲפִילּוּ מֵרוּחַ אַחַת נָמֵי!

Traduction

GEMARA: The Gemara poses a question: With what case are we dealing? If you say the mishna is referring to a case where the breach was up to ten cubits wide, in what way is a breach on only one side different? It is due to the fact that we say: It is an entrance rather than a breach, and carrying is therefore permitted. If so, if it was breached on two sides as well, say: It is an entrance, and there are entrances on two sides of the courtyard. Rather, the mishna is certainly dealing with a breach that is greater than ten cubits. If so, it should be prohibited to carry even if the courtyard was breached on only one side, as a breach that size negates all the partitions.

Rachi non traduit

גמ' במאי עסקינן. דאצטריך ליה למנקט משתי רוחותיו:

אילימא בעשר. ומשום הכי מרוח אחת לא דאמרינן פתחא הוא:

משתי רוחותיו נימא נמי פתחא הוא. דקא סלקא דעתיה משתי רוחות זו כנגד זו קאמר כגון מזרח ומערב:

Tossefoth non traduit

מאי שנא מרוח אחת דאמר פתחא הוא. ואם תאמר מרוח אחת אע''ג דפרוץ מרובה אמרינן בפ''ק (דף י:) דניתרת בפס ד' או בשני משהויין לכאן ולכאן אבל בשתי רוחות לא משתרי בהכי דג' מחיצות דאוריי' כמו סתם מבוי דהוי בלחי וקורה וי''ל דהכא פריך לר' יהודה דאית ליה לקמן (עירובין צה.) שתי מחיצו' דאורייתא ועוד אור''י דסתם חצר אין לה אלא ג' מחיצות וברביעית פס ד' או ב' משהויין ואיירי שנפרצו ב' רוחות מאותן ג' מחיצות ואף על גב דהשתא כשנפרצה הוי מפולש ואמרינן בפ''ק (דף יא.) דבעי לכל הפחות צורת הפתח היינו דוקא כשנפרצה רה''ר או לבקעה אבל הכא איירי כשנפרצה למבוי או לחצר אחרת דהא לא קתני שנפרצה לרה''ר:

מאי שנא מרוח אחת דאמרי' פי תקרה כו'. השתא לא קאמר פתחא הוא דאפילו נפרץ במילואו או ביתר מעשר רוצה להתיר בבית מטעם פי תקרה:

בשתי רוחות נמי נימא פי תקרה יורד וסותם. רש''י מפרש דרב ושמואל דפליגי בפי תקרה היינו דווקא באכסדרה בבקעה שאין לה כלל מחיצות אבל ביש לה אפי' מחיצה אחת מודה שמואל דבשלש מחיצות אמרינן פי תקרה יורד וסותם ואתי שפיר הא דנקט אכסדרה בבקעה לפי שבבקעה דווקא פליגי שאין שם מחיצה וגרס בתר הכי כי לית ליה בד' אבל בג' אית ליה ולפי זה פירוש כל הסוגיא ואין נראה דאפילו לרב בשתי מחיצות זו כנגד זו לא אמר פי תקרה יורד וסותם דהוי מפולש כדאמר בפרק קמא דסוכה (דף יח:) לכך נראה לר''י דסתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות כדאמר בלא יחפור (ב''ב דף כה:) העולם לאכסדרה הוא דומה דרוח צפונית אינה מסובבת ולית ליה לשמואל פי תקרה יורד וסותם אלא אם כן יש שם ארבע מחיצות ומיהו לרב אפי' פרוץ משתי רוחות אית ליה פי תקרה ובלבד שלא יהא מפולש ומשום הכי נקט בבקעה דבחצר סתם אכסדרה יש לה ג' מחיצות דסתמא מושכת בכל החצר באורך או ברוחב אלא שהיא עד אמצע החצר ופרוצה לפנים במילואו להכי נקט בקעה דאפילו אין לה אלא שתי מחיצות ופרוצה משני צדדין אית ליה לרב פי תקרה ובסמוך גרס כי לית ליה בשלש אבל בארבע אית ליה וכן גרסי רבינו חננאל ורבינו תם והכי פי' בשלש שיש שלש מחיצות והרביעית פרוצה במלואה אבל בארבע שיש ברביעית לחי או פס דאיכא שם מחיצה אע''פ שפרוצה מרובה או שפרוצה יתר מעשר אמרי' פי תקרה ופריך מ''מ קשיא דנימא פי תקרה אפי' בשתי רוחות כיון דאין פרוצים במילואן ויש בכל רוח שם מחיצה דבין לרב ובין לשמואל אין חילוק בין מרוח אחת לשתים ואי נפרץ במילואו אפילו מרוח אחת לא אמרינן פי תקרה יורד וסותם ומשני שנפרץ בקרן זוית וקירויו בארבע שנפרץ ונפל גם מן הקרוי עד שמופלג מן הכותל ארבע מכל רוח ורוח דאף ע''פ דיש כאן ד' מחיצות שלא נפרץ במילואו לא חשיבי הנך מחיצות לסייע לקירויו ולימא פי תקרה כיון דמופלג מהן ארבע וה''ה דאפילו ברוח אחת בכי האי גוונא לא אמרי' יורד וסותם ולא נקט קרן זוית אלא משום דאורחא דמילתא דכשנפרץ שם רגיל להיות נופל מן הקירוי עמו אי נמי דוקא בקרן זוית משום דאיכא תרתי לריעותא דטעמא דפי תקרה משום דדמי לפתח כדמפליג בסמוך בין עשר ליתר מעשר ובקרן זוית לא דמי לפתח משום דפתחא בקרן זוית לא עבדי אינשי וא''ת מאי פריך משתי רוחות נמי נימא פי תקרה נוקי שתי רוחות. דמתניתין שנפרץ זה כנגד זה דהוי מפולש ולא אמרינן פי תקרה וי''ל דניחא ליה לאוקומא בכל ענין ועוד דומיא דחצר דלא הוי מפולש דהא וכן בית קתני:

אָמַר רַב: לְעוֹלָם בְּעֶשֶׂר,

Traduction

Rav said: Actually, the mishna is dealing with a breach that is no wider than ten cubits,