Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 84a
בְּנֵי עֲלִיָּיה. וּמַאי קָרוּ לַהּ מִרְפֶּסֶת? דְּקָסָלְקִי בְּמִרְפֶּסֶת, אַלְמָא: כָּל לָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל וְלָזֶה בִּזְרִיקָה — נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁבְּשִׁלְשׁוּל!
Traduction
It is referring to the residents of an upper story above the balcony; and if so, why do we call the upper story a balcony? Because the residents of the upper story ascend and descend to and from their apartments by way of the balcony. From here the Gemara infers: With regard to any place that can be used by one set of residents only by lowering an object down to it and by another set of residents only by throwing an object on top of it, we grant Shabbat use of it to those who can use it by lowering, as the residents of the upper story who use the area ten handbreadths high do so by means of lowering. Apparently, the mishna supports Shmuel and presents a difficulty to Rav.
Rachi non traduit
בני עלייה. דגביהי ממרפסת טובא אבל דרך מרפסת זו עולין ויורדין ותל שבחצר שהוא גבוה י' הוי נמוך מן העלייה י' דהוי לזה בשלשול ולזה בזריקה וקתני דבני עלייה מותרין בו:
כִּדְאָמַר רַב הוּנָא: לְאוֹתָן הַדָּרִים בַּמִּרְפֶּסֶת. הָכִי נָמֵי: לְאוֹתָן הַדָּרִין בַּמִּרְפֶּסֶת.
Traduction
The Gemara rejects this argument: As Rav Huna said with regard to a different issue discussed in a subsequent mishna, that the tanna is referring to those who live in apartments that open directly onto the balcony rather than those who live in an upper story; here too, the tanna is speaking of those who live in apartments that open directly onto the balcony. In this case, the use of an area ten handbreadths high is convenient for the residents of the balcony, as it is on their level; whereas its use is relatively inconvenient for the residents of the courtyard. Consequently, the right to use this area is granted to the residents of the balcony.
Rachi non traduit
הדרין במרפסת. כגון שיש בה דיורין דלדידהו הוי האי תל שבחצר שוה להן בתוך עשרה או נמוך או גבוה מהם פחות מי':
אִי הָכִי, אֵימָא סֵיפָא: פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר. אַמַּאי? לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בְּפֶתַח הוּא!
Traduction
The Gemara raises an objection: If so, say the next clause of the mishna: Anything that is lower than this, i.e., lower than ten handbreadths, its use belongs to the courtyard. But why should this be the halakha? This is similar to a case of residents of two courtyards who have equally convenient access to a certain area. The residents of this courtyard access the area through one entrance, and the residents of that courtyard access the area through another entrance. In our case, the use of the area is equally convenient for the inhabitants of both the balcony and the courtyard; why should the latter be granted exclusive right of use?
Rachi non traduit
לזה בפתח ולזה בפתח הוא. ותרוייהו בעי איתסורי ביה דהא סתם מרפסת לא גביהה טובא:
מַאי ''לֶחָצֵר''? אַף לֶחָצֵר. וּשְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין.
Traduction
The Gemara answers: What is the meaning of the phrase to the courtyard? It means also to the courtyard. In other words, even the residents of the courtyard can make use of this mound or post, and therefore residents of both the courtyard and the balcony are prohibited. If residents of two domains can conveniently use a single area and they did not establish an eiruv between their domains, they are all prohibited to carry in that area.
Rachi non traduit
אף לחצר. כלומר שתי הרשויות שולטות בו ואוסרין זה על זה:
הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא, מִדְּקָתָנֵי סֵיפָא: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּסְמוּכָה. אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת, אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — לֶחָצֵר. מַאי ''לֶחָצֵר''? אִילֵּימָא: לֶחָצֵר וּשְׁרֵי, אַמַּאי? רְשׁוּתָא דְּתַרְוַיְיהוּ הוּא!
Traduction
The Gemara comments: So too, it is reasonable to explain the mishna in this manner, as it was taught in the latter clause of the mishna: In what case is this statement said? When the mound or embankment is near the balcony; but in a case where it is distant from it, even if it is ten handbreadths high, its use belongs to the courtyard. What, then, is the meaning of the phrase to the courtyard in this context? If you say it means to the residents of courtyard, and therefore the use of the mound or embankment is permitted to them, why should this be so? It is the domain of the residents of both the courtyard and the balcony, as the mound or embankment is positioned near enough to the balcony for its residents to use it as well.
Rachi non traduit
ה''נ מסתברא. דמאי לחצר אף לחצר קאמר ובדיורי מרפסת עסקינן:
מדקתני סיפא מופלגת. אפילו גבוה י' הוי לחצר:
אי נימא. דשרי ליה לאשתמושי:
אמאי. נהי נמי דמאי מרפסת בני עלייה רשותא דתרוייהו היא דלשניהן תשמישו בקשה לחצר בזריקת גובה ולעלייה בזריקה את משך ההפלגה ובשלשול את הנמוכות ונהי דלשמואל שלשול לגבי זריקת גובה נוח הוא הכא דאיכא שלשול וזריקת משך שוין הן לזריקת גובה ואמאי לחצר:
Tossefoth non traduit
הכי נמי מסתברא מדקתני סיפא כו'. אומר ר''י דהאי ה''נ מסתברא ליתא אלא אליבא דשמואל דוקא דסבר אדם אוסר על חבירו דרך אויר בשמעתין אבל לרב דאמר אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר הויא הא לחצר דוקא ומותרין וא''ת למה הוצרך לדקדק ה''נ מסתברא מסיפא דסיפא מפחות מכאן לחצר דקתני גבי חוליית הבור הו''מ לדקדק דאף לשמואל הוי פירושו אף לחצר דהא חוליית הבור והסלע דקתני שגבוה י' טפחים ע''כ כשגובה החוליא עשרה טפחים משפת הבור דהיינו מקרקעית החצר מדחשיב לה לבני חצר בזריקה וא''כ כי קתני עלה פחות מכאן לחצר שהחוליא פחות משהו מעשרה א''כ מראש חוליא עד קרקעית הבור יש יותר מעשרה ואם כן לא הוי לבני חצר דוקא דלבני חצר הוי נמי בשלשול כמו לבני עליות דאין לחלק בין שלשול עשרה לכ' וי''ל דמ''מ לא ה''ל למתני לשמואל אף לחצר גבי חוליית הבור דנהי דקרקעית הבור הוי אף לחצר מ''מ תשמיש שעל הסלע וראש החוליא הוי דוקא לחצר לשמואל אבל לרב אכולהו הוי אף לחצר ה''ל למתני בהדיא אף לחצר ולהכי מייתי מסיפא דסיפא דלשמואל נמי הוי התם פירוש לחצר אף לחצר בין אסלע בין אקרקעית הבור כמו שצ''ל לרב גבי פחות מכאן לחצר:
אֶלָּא מַאי ''לֶחָצֵר'' — אַף לֶחָצֵר, וּשְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. הָכִי נָמֵי: מַאי ''לֶחָצֵר'' — אַף לֶחָצֵר, וּשְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
Rather, what is the meaning of the phrase to the courtyard? It means also to the courtyard. And, consequently, as the residents of both the courtyard and the balcony can use it, both are prohibited to carry there on Shabbat. Here too, in the earlier part of the mishna, what is the meaning of the clause to the courtyard? It likewise means also to the courtyard, and therefore both sets of residents are prohibited to carry. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that this is the correct interpretation of this phrase.
Rachi non traduit
אלא. על כרחך אף לחצר ואסורין לרב נמי דמתרץ לה בדיורי מרפסת מאי לחצר דקתני אפחות מכאן אף לחצר קאמר ואסורין:
תְּנַן: חוּלְיַית הַבּוֹר וְהַסֶּלַע שֶׁהֵן גְּבוֹהִין עֲשָׂרָה — לַמִּרְפֶּסֶת, פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר. אָמַר רַב הוּנָא: לְאוֹתָן הַדָּרִים בַּמִּרְפֶּסֶת.
Traduction
The Gemara attempts to adduce further proof from the mishna to resolve the dispute between Rav and Shmuel. We learned in the mishna: The embankments that surround a cistern or a rock that are ten handbreadths high may be used by the balcony; if they are lower than that height, the right to use them belongs to the courtyard. The Gemara assumes that the phrase to the balcony is referring to the residents of an upper story, who access their apartments through the balcony. The mishna indicates that if one set of residents can make use of a place by lowering and another set of residents can use it by throwing, the use of the place is granted to those who lower their objects, in accordance with the opinion of Shmuel and contrary to the opinion of Rav. The Gemara answers: Rav Huna said that the phrase to the balcony is to be understood here literally as referring to those who live in apartments that open directly onto the balcony.
Rachi non traduit
חוליית הבור. או שיש בחצר סלע:
למרפסת. וקס''ד לבני עלייה קאמר וקשיא לרב:
תִּינַח סֶלַע. בּוֹר מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
The Gemara asks: Granted, in the case of a rock, the residents of the balcony can use it conveniently, as its surface is more or less level with the balcony itself. But with regard to a cistern, what can be said? The water in the cistern is lower than the balcony and can be reached only by lowering a bucket down to it. How, then, can it be argued that the cistern is conveniently used by the residents of the balcony but not by the residents of the courtyard?
Rachi non traduit
תינח סלע. דהוי לבני מרפסת כפתח שעל גביו הוי תשמיש דידיה וגבוה שוה להן הוא:
אלא בור. שממלאים הימנו תשמישתו בשלשול הוא אפילו לבני מרפסת שהרי מקרקעיתו דולין וש''מ דהואיל ולבני חצר תשמישו בזריקה שאין יכולין למלאות אלא א''כ זורקין דלי למעלה מן החוליא יהבינן לה לבני מרפסת דבשלשול כשמואל:
Tossefoth non traduit
בור מאי איכא למימר. וא''ת בור נמי הוי לבני מרפסת בשלשול ולבני חצר בזריקה ושילשול דאמר לקמן (עירובין פה.) כיון דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי וי''ל דלקמן בזריקה של הפלגה איירי דהוי דרך אויר אבל בזריקת גובה ושלשול לא עדיף לרב משלשול לחודיה ואין נראה לר''י חילוק זה דאם היה אדם אוסר על חבירו דרך אויר לרב לא היה מפליג בין זריקת גובה לזריקת אויר מדפריך ליה ר''א לקמן (שם:) והא מר הוא דאמר לזה בזריקה ולזה בשילשול ונראה לר''י דהא דאמר לקמן שאני הכא כיון דלזה כו' ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי דיחוי הוא כלומר דמצינו למידחי ולמימר דלרב אדם אוסר על חבירו דרך אויר בעלמא היכא דהוי לתרוייהו בזריקת אויר אבל לפי המסקנא הוי טעמא דרב משום דאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר לא נאמר דלזה בזריקה ושלשול ולזה בשלשול לחודיה כלזה בזריקה ולזה בפתח דמי אלא יהיה לזה בזריקה ושלשול ולזה בזריקה כלזה בזריקה ולזה בשלשול ולא נחלק ביניהן כמו שהיה סבר המקשה לקמן ועוד י''ל דלזה בזריקה ושלשול דלקמן איכא ב' עניני זריקה זריקת אויר וזריקת גובה אבל היכא דלזה בשלשול לחודיה ולזה בזריקת גובה ושלשול או בזריקת אויר ושלשול שניהם אסורין:
אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה: הָכָא בְּבוֹר מְלֵאָה מַיִם עָסְקִינַן. וְהָא חָסְרָא!
Traduction
Rav Yitzḥak, son of Rav Yehuda, said: We are dealing here with a cistern full of water, as the water can be drawn from the cistern’s upper portion, near the balcony. The Gemara raises an objection: But doesn’t the cistern gradually lose its water as the liquid near the surface is drawn out? Although the water might at first reach the balcony, the water level gradually recedes. Eventually, the only way to reach the water will be by lowering a bucket into the cistern.
Rachi non traduit
מלאה מים. דהוי כפתח לבני מרפסת:
כֵּיוָן דְּכִי מַלְיָא שַׁרְיָא — כִּי חָסְרָא נָמֵי שַׁרְיָא. אַדְּרַבָּה, כֵּיוָן דְּכִי חָסְרָא אֲסִירָא — כִּי מַלְיָא נָמֵי אֲסִירָא.
Traduction
The Gemara answers: Since it is permitted to draw water from the cistern when it is full, it is likewise permitted even when it is lacking. The Gemara counters this argument: On the contrary, you should say that since the cistern is prohibited when it is lacking, it should likewise be prohibited even when it is full.
Tossefoth non traduit
כיון דכי חסרא אסירא כי מליא נמי אסירא. דהוי דבר הניטל בשבת ואינו ממעט ומסיק בפירות של טבל דאין ניטלין בשבת ולא דמי לעפר ועתיד לפנותו דאמר לעיל (עירובין דף עט.) דלא חייץ דכיון דעתיד לפנותו לא מבטל ודאי מחיצה המפסיק בין ב' חצירות אבל למעט גובה עשרה ולשוייה כפתח למרפסת כיון דאינו ניטל בשבת ממעט אע''ג דעתיד לפנותו כמו כפה ספל דאמר לעיל (עירובין דף עז.) דממעט:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי: הָכָא בְּבוֹר מְלֵיאָה פֵּירוֹת עָסְקִינַן. וְהָא חָסְרִי.
Traduction
Rather, Abaye said: Here we are dealing with a cistern full of produce, as the upper produce is near the balcony. The Gemara raises an objection: But doesn’t the amount of produce also diminish, as the produce is removed, increasing the distance between the pile and the balcony?
בְּטִיבְלָא.
Traduction
The Gemara answers: This teaching is referring to untithed produce, which one may not tithe on Shabbat. Since this produce may not be used, the height of the pile will remain constant for the duration of Shabbat.
Rachi non traduit
בדטיבלא. שהן מוקצין מחמת איסור טבל ואסורין לטלטל:
דַּיְקָא נָמֵי דְּקָתָנֵי דּוּמְיָא דְּסֶלַע. שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara comments: The language of the mishna is also precise, as it teaches the halakha of an embankment of a cistern together with that of a rock. Just as in the case of the rock only the upper surface is used, so too, in the case of the embankment of the cistern, the mishna is referring to the use of the surface of the cistern and not its contents. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that this is the correct explanation.
Rachi non traduit
דומיא דסלע. שאינו חסר:
וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵא בּוֹר וּלְמָה לִי לְמִיתְנֵא סֶלַע? צְרִיכָא, דְּאִי אַשְׁמְעִינַן סֶלַע — דְּלֵיכָּא לְמִיגְזַר, אֲבָל בּוֹר — לִיגְזוֹר זִמְנִין דְּמַלְיָא פֵּירוֹת מְתוּקָּנִין, צְרִיכָא.
Traduction
The Gemara asks: But if this is indeed correct, and the cistern and rock are similar in all respects, why do I need the tanna to state the case of a cistern, and why do I need him to state the case of a rock as well? The Gemara answers: It was necessary to teach both cases. As had the mishna taught us only about a rock, one might have said that only a rock may be used by the residents of the balcony, as there is no need to decree in case its height is diminished. But with regard to a cistern, perhaps we should decree and prohibit its use, as at times it might be filled with tithed produce, which may be removed and eaten, thereby diminishing its height. It was therefore necessary to teach us that this is not a concern, and a cistern, as well as a rock, may be used by the residents of the balcony.
Rachi non traduit
ולמה לי למיתנא. תרוייהו הואיל ובדטיבלא מוקמת לה בשלמא אי אמרת בבור מים קאמר איצטריך בור לאשמעינן דאע''ג דבשלשול הוא לבני מרפסת אפ''ה לגבי חצר דתשמישתיה בזריקה נחת חשיב ליה לשלשול דמרפסת אלא השתא דבור וסלע שניהן תשמישתם על גבן תרוייהו למה לי ליתני סלע ולא ליתני בור הואיל וסוף סוף כדומיא דסלע בעית לאוקמיה נהי דבור בלא סלע לא מצי למתני דאם כן הוה אמינא בבור סתם קאמר להכי אצטריך סלע לגלויי עליה דבדטיבלא עסקינן אלא סלע בלא בור ליתני:
ה''ג צריכא דאי תנא סלע דליכא למיגזר כו'. ולא גרסינן אי תנא בור אבל סלע לא דהא בור בלא סלע לא מצי למיתני כדפרישית:
מתוקנין. דשקלי מנייהו וחסרי ואתו לידי שילשול:
תָּא שְׁמַע: אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי עֲלִיָּיה שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ — אַנְשֵׁי חָצֵר מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּעֲשָׂרָה הַתַּחְתּוֹנִים, וְאַנְשֵׁי עֲלִיָּיה מִשְׁתַּמְּשִׁין בָּעֲשָׂרָה הָעֶלְיוֹנִים. כֵּיצַד? זִיז יוֹצֵא מִן הַכּוֹתֶל לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה — לֶחָצֵר, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה — לָעֲלִיָּיה.
Traduction
Returning to the dispute between Rav and Shmuel, the Gemara suggests a different proof: Come and hear a baraita: If the residents of houses opening directly into a courtyard and the residents of apartments in an upper story forgot and did not establish an eiruv together, the residents of the courtyard may use the lower ten handbreadths of the wall near them, and the residents of the upper story may use the upper ten handbreadths adjacent to them. How so? If a ledge protrudes from the wall below ten handbreadths from the ground, its use is for the residents of the courtyard; but if it protrudes above ten handbreadths, its use is for the residents of the upper story.
Rachi non traduit
ולא עירובו. אלו עם אלו:
בעשרה תחתונים. בכותל הבית בחצר אנשי חצר משתמשין דלדידהו כפתח ולבני עלייה בשלשול:
בעשרה העליונים. שהן מתחת לעלייה אנשי עלייה משתמשין דסמוכין הן לבני עלייה והוי לדידהו כפתח ולבני חצר בזריקה:
זיז. הבולט חוץ לכותל למעלה מעשרה קא ס''ד בעלייה גבוה טובא עסקינן והאי למעלה לאו מן הקרקע מודד אלא ה''ק למעלה מתחלת טפח עשירי כשתמדוד מן העלייה ולמטה עשרה דהיינו כדקתני רישא בי' עליונים אנשי עלייה משתמשין:
Tossefoth non traduit
תא שמע אנשי חצר ואנשי מרפסת כו'. ל''ג תנן דאינו משנה בשום מקום אלא ת''ש גרס:
וכן ב' גזוזטראות כו'. פי' רש''י ל''ג וכן ור''ת גריס לה דארישא קאי דקתני בפירקין גזוזטרא שהיא למעלה מן כו':
הָא דְּבֵינֵי בֵּינֵי — אָסוּר!
Traduction
The Gemara infers: Consequently, a ledge situated between this and between the other, i.e., in-between the courtyard and the upper story, is prohibited. This middle area has the status of a place that can be used by one set of residents by lowering and by another set of residents by throwing, and yet they are both prohibited, in accordance with the opinion of Rav and in opposition to the opinion of Shmuel.
Rachi non traduit
הא דביני ביני. שבין י' עליונים לי' תחתונים דהוי לחצר בזריקה ולעלייה בשלשול:
אסור. לתרוייהו כרב:
אָמַר רַב נַחְמָן: הָכָא בְּכוֹתֶל תִּשְׁעָה עָשָׂר עָסְקִינַן, וְזִיז יוֹצֵא מִמֶּנּוּ. לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה — לָזֶה בְּפֶתַח, וְלָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל. לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה — לָזֶה בְּפֶתַח, וְלָזֶה בִּזְרִיקָה.
Traduction
Rav Naḥman said: No proof can be adduced from this teaching, as here we are dealing with a wall of nineteen handbreadths that has a protruding ledge. If the ledge protrudes below ten handbreadths from the ground, for this set of residents, those of the courtyard, it can be used as an entrance, and for that set of residents, those of the upper story, it can be used only by lowering. If the ledge protrudes above ten handbreadths, for this set of residents, those in the balcony, it can be accessed as an entrance, and for that set of residents, those of the courtyard, it can be used only by throwing. In this case, there is no middle area between the ten-handbreadths available to each set of residents. Consequently, this case cannot serve as a proof with regard to the dispute between Rav and Shmuel.
Rachi non traduit
בכותל תשעה עשר עסקינן. דליכא ביני דכל למטה מעשרה דידיה לחצר בפתח ולעלייה בשלשול וכל למעלה מי' דידיה לחצר בזריקה ולעלייה בפתח ובכותל עשרים לא מצי לאוקמיה דאם כך שמעינן מינה ראש טפח עשירי דלזה בשלשול ולזה בזריקה אסור דהא לא שרי תנא קמא אלא למעלה ולמטה ובזיז רחב ארבעה עסקינן דבציר מהכי לא הוה רשותא ומקום פטור הוא ובטיל להכא ולהכא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source