Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 83b
כְּדֵי עִיסּוֹתֵיכֶם, וְכַמָּה עִיסּוֹתֵיכֶם? כְּדֵי עִיסַּת הַמִּדְבָּר. וְכַמָּה עִיסַּת הַמִּדְבָּר?
Traduction
What is the quantity of dough from which ḥalla must be separated? The amount of ''your dough.'' And how much is ''your dough''? This amount is left unspecified by the verse. The Gemara answers: It is as the amount of the dough of the wilderness. The Gemara again asks: And how much is the dough of the wilderness?
Rachi non traduit
כדי עיסותיכם. שאתם לשים במדבר עומר לגולגולת: איפה ג' סאין במנחות יליף לה בפרק התודה (מנחות דף עז.) דכתיב (יחזקאל מ''ה:י''ד) האיפה והבת תוכן אחד (להם) [יהיה] וכתיב (שם) מעשר הבת מן הכור וכור שלשים סאין מעשר דידיה כמה הוי ג' סאין והעומר עשירית של ג' סאין שהן י''ח קבין שהן ע''ב לוגין עשירית דע' לוגין ז' לוגין עשירית של ב' לוגין חומש הלוג והוא ביצה וחומשא והיינו דקאמר ז' רבעים ועוד רבעים רבעי הקב דהיינו ז' לוגין ועוד ביצה וחומשא:
דִּכְתִיב: ''וְהָעוֹמֶר עֲשִׂירִית הָאֵיפָה הוּא''. מִכָּאן אָמְרוּ, שִׁבְעָה רְבָעִים קֶמַח וָעוֹד חַיֶּיבֶת בְּחַלָּה, שֶׁהֵן שִׁשָּׁה שֶׁל יְרוּשַׁלְמִית, שֶׁהֵן חֲמִשָּׁה שֶׁל צִיפּוֹרִי.
Traduction
The Gemara responds: The Torah states that the manna, the dough of the wilderness, was ''an omer a head'' (Exodus 16:16). A later verse elaborates on that measure, as it is written: ''And an omer is the tenth part of an eifa'' (Exodus 16:36). An eifa is three se’a, which are eighteen kav or seventy-two log. An omer is one-tenth of this measure. From here, this calculation, Sages said that dough prepared from seven quarters of a kav of flour and more is obligated in ḥalla. This is equal to six quarter-kav of the Jerusalem measure, which is five quarter-kav of the Tzippori measure.
Rachi non traduit
שהן ו' ירושלמית. שהרי ו' מדבריות נעשו ה' ירושלמיות נשאר לנו לוג מדברי וחומשו דביצה וחומשא הוי חומש הלוג ביצה חומש לחמש ביצים והחומש ביצה הוא תוספת לביצה הששית הרי לוג וחומשו והן נעשין לוג ירושלמי שהרי ו' חומשין אלו נעשו ה':
Tossefoth non traduit
שבעת רבעים קמח ועוד חייבין בחלה. פי' ז' לוגין ועוד דהיינו ביצה וחומש ביצה כדפי' בקונטרס והם שש ירושלמיות וה' ציפוריות ובסוף כלל גדול (שבין דף עו:) היה כתוב בספרים והתנן ה' רבעים קמח ועוד חייבים בחלה ל''ג רש''י ועוד התם משמע דבשל ציפורי איירי והתם ליכא ועוד אלא ה' בצמצום ור''ת מפרש דאתיא כרבי יוסי וגרסינן ליה שפיר דתנן במס' עדיות (פ''א משנה ב) ומייתי לה בפ''ק דשבת (דף טו.) שמאי אומר מקב לחלה כו' וחכ''א חמש רבעים קמח חייבין בחלה ור' יוסי אומר חמש פטורים חמש ועוד חייבים ומפרש ר''ת דסבר רבי יוסי דראשית עריסותיכם היינו דלאחר הפרשת ראשית דהוא חלה ישאר שיעור עריסותיכם דהיינו עיסת מדברית וההוא ועוד היינו כדי חלה ומהר''י מפרש דר' יוסי לטעמיה דשמעתין דקאמר חצי פרס ב' ביצים שוחקות ושיער רבי ב' ביצים ועוד א' מכ' בביצה א''כ מז' רבעים קמח ועוד שהם מ''ג ביצים וחומש ביצה כמנין חלה יעלה ועודות ב' ביצים ושלשה ועודות הרי לרבי יוסי מ''ה ביצים וחומש ביצה וג' ועודות אע''פ שהסאין והקבין ניתוספו מנין הביצים כדקאי קאי כדמוכח בשמעתין ולכאורה נראה דאין הלכה כרבי יוסי כדאמרינן במי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מו:) דהלכה כר' יוסי מחבירו ולא מחביריו ואמרינן נמי אמר ליה ר' אלעזר לרב אסי מה אמור רבנן בבי מדרשא א''ל הכי אמר ר' יוחנן הלכה כר' יוסי וקאמר הש''ס מכלל דיחידאה פליג עליה משמע דאי רבים פליני עליה אין הלכה כר' יוסי אבל לפום ריהטא דגרסינן בפ' כלל גדול (שכת דף עו:) ובפרק אלו עוברין (פסחים דף מח:) דנקסו הש''ס חמש רבעים ועוד חייבין בחלה משמע דהלכה כר' יוסי:
מִכָּאן אָמְרוּ: הָאוֹכֵל כְּמִדָּה זוֹ — הֲרֵי זֶה בָּרִיא וּמְבוֹרָךְ. יָתֵר עַל כֵּן — רַעַבְתָן. פָּחוֹת מִכָּאן — מְקוּלְקָל בְּמֵעָיו.
Traduction
From here the Sages also said: One who eats roughly this amount each day, is healthy, as he is able to eat a proper meal; and he is also blessed, as he is not a glutton who requires more. One who eats more than this is a glutton, while one who eats less than this has damaged bowels and must see to his health.
Rachi non traduit
הרי זה בריא. שאוכל כל צרכו:
ומבורך. שאינו אוכל יותר מדאי וכתיב (משלי י''ג:כ''ה) ובטן רשעים תחסר:
מַתְנִי' אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ, כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — לְמִרְפֶּסֶת. פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר.
Traduction
MISHNA: If both the residents of houses that open directly into a courtyard and the residents of apartments that open onto a balcony from which stairs lead down to that courtyard forgot and did not establish an eiruv between them, anything in the courtyard that is ten handbreadths high, e.g., a mound or a post, is part of the balcony. The residents of the apartments open to the balcony may transfer objects to and from their apartments onto the mound or post. Any post or mound that is lower than this height is part of the courtyard.
Rachi non traduit
מתני' ה''ג במתני' אנשי חצר ואנשי מרפסת כו' ולא עירבו אלו עם אלו אבל עירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן מרפסת ארוכה היא והרבה פתחי עליות פתוחין לה וכולן יוצאין בסולם א' לחצר וממנה לרה''ר ואעפ''כ אין אוסרין הואיל וגבוה מרפסת י' שלא הלכו בסולם אלא להקל ואמרינן תורת מחיצה עליו ואינן אוסרין כדאמרינן בכיצד מעברין (לעיל עירובין דף נט:) סולם תורת פתח עליו ותורת מחיצה עליו והכל להקל ומ''מ שני רשויות הן ואין מוציאין מזו לזו:
כל שגבוה י'. אם יש בחצר תל או עמוד גבוה י' סמוך למרפסת רשות מרפסת שולטת בו ומשתמשין הן בו אבל לא בני חצר:
חוּלְיַית הַבּוֹר וְהַסֶּלַע, גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים — לַמִּרְפֶּסֶת, פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר.
Traduction
A similar halakha applies to an embankment that surrounds a cistern or a rock: If the embankments that surround a cistern or rock are ten handbreadths high, they belong to the balcony; if they are lower than this, they may be used only by the inhabitants of the courtyard.
Rachi non traduit
חוליית הבור. קרקע שנטלו בחפירת הבור והקיפו בו פי הבור סביב:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בִּסְמוּכָה, אֲבָל בְּמוּפְלֶגֶת — אֲפִילּוּ גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — לֶחָצֵר. וְאֵיזוֹ הִיא סְמוּכָה — כָּל שֶׁאֵינָהּ רְחוֹקָה אַרְבָּעָה טְפָחִים.
Traduction
In what case are these matters, the halakha that anything higher than ten handbreadths belongs to the balcony, stated? When the mound or embankment is near the balcony. But in a case where the embankment or mound is distant from it, even if it is ten handbreadths high, the right to use the embankment or mound goes to the members of the courtyard. And what is considered near? Anything that is not four handbreadths removed from the balcony.
Rachi non traduit
בסמוכה - שהחוליא סמוכה למרפסת.
גְּמָ' פְּשִׁיטָא, לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בְּפֶתַח — הַיְינוּ חַלּוֹן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת.
Traduction
GEMARA: The Gemara comments: It is obvious that if the residents of two courtyards established separate eiruvin, and the residents of both courtyards have convenient access to a certain area, the residents of this courtyard through an entrance, and the residents of that courtyard through another entrance, this is similar to the case of a window between two courtyards. If the residents did not establish a joint eiruv, the use of this window is prohibited to the residents of both courtyards.
Rachi non traduit
גמ' לזה בפתח ולזה בפתח. ב' חצירות שלא עירבו יש רשות אחת סמוכה להן ונוחה לשתיהן להשתמש בה כפתח זה שהוא נוח ליכנס:
היינו חלון שבין שתי חצירות. כלומר הא לא מיבעיא לן מאי דיניה אם אסור לשתיהן או מותר דהיינו חלון שבין ב' חצירות דתנן ביה רצו אחד מערבין רצו שנים מערבין ואם לא עירבו ביחד שניהם אסורים להשתמש בה אם רשות של ארבעה היא דאין רשות פחות מד' ומנלן דאסורים בה דהא גבי כותל שבין שתי חצירות תנן (לעיל עירובין דף עו:) היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין וכן אלו ובלבד שלא יורידו למטה אלמא כל היכא דשוי לתרוייהו אסרי אהדדי וגם ברשות נמוכה מי' אמרינן מקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה''י ולבני רה''ר לכתף עליו דמקום פטור הוא הא אית ביה ד' אסור לתרוייהו כל זריקה למעלה מי' טפחים וכל שלשול עמוק מי' טפחים וכל תשמיש נוח דקרינן ליה פתח לא גבוה קרקעיתו י' טפחים ולא נמוך עשרה טפחים:
לָזֶה בִּזְרִיקָה וְלָזֶה בִּזְרִיקָה — הַיְינוּ כּוֹתֶל שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת. לָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל וְלָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל — הַיְינוּ חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת.
Traduction
It is similarly obvious that if a place can be used by the residents of this courtyard only by throwing an object onto it and by the residents of that courtyard only by throwing, but it cannot be conveniently used by either set of residents, then this is equivalent to the case of a wall between two courtyards. If there is a wall between two courtyards, it may not be used by either courtyard. Likewise, if a place can be used by the residents of this courtyard only by lowering an object down to it and by the residents of that courtyard by a similar act of lowering, this is comparable to the halakha of a ditch between two courtyards, which may not be used by the residents of either courtyard.
Rachi non traduit
לזה בזריקה ולזה בזריקה. כל רשות שהיא בין שתי רשויות וקשה תשמישה לשתיהן לזה גבוה י' ולזה גבוה עשרה ואינן יכולים להשתמש אלא בזריקה הא לא מיבעיא לי דהיינו כותל שבין ב' חצירות ואיסורן מפורש במשנה דקתני ובלבד שלא יורידו למטה אלמא אסורים עם שניהן:
היינו חריץ. דהוי נמי אסור לתרוייהו דהא הפסק רשות חשיב וכיון דתשמישו שוה לשניהם אסורין בו דאמר רב (לעול דף עז.) חריץ שבין ב' חצירות עמוק מזו י' ולזה שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ דהוה לזה תשמיש בנחת ולזה בקשה כו' שמעינן מינה דאי לשניהן בנחת או לשניהן בקשה שניהן אסורין בו:
לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בִּזְרִיקָה — הַיְינוּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא אָמַר רַב נַחְמָן. לָזֶה בְּפֶתַח וְלָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל — הַיְינוּ דְּרַב שֵׁיזְבִי אָמַר רַב נַחְמָן.
Traduction
It is likewise obvious that in a place that can be conveniently used by the residents of this courtyard through an entrance but can be used by the residents of that courtyard only by throwing an object onto it, this is governed by the ruling of Rabba bar Rav Huna, who said that Rav Naḥman said: This place may be used only by those who have access to the area by way of an entrance. Likewise, a place that can be conveniently used by the residents of this courtyard through an entrance but can be used by the residents of that courtyard only by lowering an object down to it, this is governed by the ruling of Rav Sheizvi, who said that Rav Naḥman said: This place may be used only by those who have convenient access to it.
Rachi non traduit
לזה בפתח ולזה בזריקה. כגון שחצר זו נמוכה וחצר זו גבוהה ותל ביניהם גבוה מזו י' ולזו שוה לארץ:
היינו דרבה בר רב הונא. בפרק חלון (שם) דאמר כותל שבין ב' חצירות גבוה י' וצדו אחד שוה לארץ נותנין אותו לזה ששוה לארץ:
לזה בפתח ולזה בשלשול. כגון חצר גבוהה מן התל י' דאינה משתמשת עליו בחול אלא בשלשול וחברתה שוה לה:
היינו דרב שיזבי. בפרק חלון (שם):
לָזֶה בְּשִׁלְשׁוּל וְלָזֶה בִּזְרִיקָה, מַאי?
Traduction
The ruling in each of the aforementioned cases is clear. What is the halakha concerning a place that can be used by the residents of this courtyard only by lowering an object down to it and by the residents of that courtyard only by throwing an object on top of it? In other words, if an area is lower than one courtyard but higher than the other, so that neither set of residents has convenient access to it, which of them is entitled to use it?
Rachi non traduit
לזה בשלשול ולזה בזריקה. כגון חצר זו גבוהה מזה התל י' וזו נמוכה ממנו י':
מאי. לשניהם בקשה הוא והרי הן שוין בו ואוסרין זה על זה דהא כל שלשול אמרינן דקשה הוא או דילמא לגבי זריקה הוה שלשול תשמישו בנחת הוא ומותר וזה שבזריקה אסור אם לא עירבו אלו עם אלו אלא אלו לעצמן ואלו לעצמן:
אָמַר רַב: שְׁנֵיהֶן אֲסוּרִין. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: נוֹתְנִין אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁבְּשִׁלְשׁוּל. שֶׁלָּזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת, וְלָזֶה תַּשְׁמִישׁוֹ בְּקָשֶׁה, וְכָל דָּבָר שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לָזֶה בְּנַחַת וְלָזֶה בְּקָשֶׁה — נוֹתְנִים אוֹתוֹ לָזֶה שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ בְּנַחַת.
Traduction
Rav said: It is prohibited for both sets of residents to use it. As the use of the area is equally inconvenient to the residents of both courtyards, they retain equal rights to it and render it prohibited for the other group to use. And Shmuel said: The use of the area is granted to those who can reach it by lowering, as it is relatively easy for them to lower objects to it, and therefore its use is more convenient; whereas for the others, who must throw onto it, its use is more demanding. And there is a principle concerning Shabbat: Anything whose use is convenient for one party and more demanding for another party, one provides it to that one whose use of it is convenient.
תְּנַן: אַנְשֵׁי חָצֵר וְאַנְשֵׁי מִרְפֶּסֶת שֶׁשָּׁכְחוּ וְלֹא עֵירְבוּ, כָּל שֶׁגָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — לַמִּרְפֶּסֶת, פָּחוֹת מִכָּאן — לֶחָצֵר.
Traduction
In order to decide between these two opinions, the Gemara attempts to adduce a proof from the mishna: If the residents of houses that open directly into a courtyard and the residents of apartments that open onto a balcony from which stairs lead down to that courtyard forgot and did not establish an eiruv between them, anything in the courtyard that is ten handbreadths high belongs to the balcony, while anything that is less than this height belongs to the courtyard.
קָא סָלְקָא דַּעְתָּךְ, מַאי מִרְפֶּסֶת —
Traduction
The Gemara first explains: It might have entered your mind to say: What is the meaning of the balcony mentioned in the mishna?
Tossefoth non traduit
קא סלקא דעתיך מאי מרפסת בני עלייה. מפרש ר''י סתם פתח עלייה גבוה עשרה מן מרפסת והמרפסת גבוה מן החצר י' ודרך סולמות יורדין מעלייה למו. פסת וממרפסת לחצר ודרך חצר יוצאים לרשות הרבים והמרפסת היא של בני עלייה ואין בני החצר אוסרים אותה לבני עליות לפי שהמרפסת היא שלהם והא דקאמר בסמוך בשתי גזוזטראות כשבאין בני תחתונה דרך עליונה למלאות שאוסרת התחתונה על העליונה היינו כדמפרש בפירקין משום שעשו מחיצה בשותפות וכשלא עירבו בני עליות יחד אוסרים המרפסת זה על זה משום לזה בשלשול ולזה בשלשול אבל מחמת הסולמות שיורדין בהם מן העליות לא היו אוסרין זה על זה דסולם תורת מחיצה עליו והשתא פריך לרב שפיר כיון דפתחי עליות וחלונותיהם גבוהים מן החצר כ' או יותר אמאי נותנין תל ועמוד שבחצר הגבוהים י' והם כנגד החלונות דגבוהים לבני עליות בשלשול י' יאסרו לרב בני חצר על בני עליות ע''י זריקה כיין דתל ועמוד הוי של שניהם ולא דמי למרפסת שהיא לבני עליות לברה ואע''פ שתל ועמוד הוא שוה למרפסת ויכול להשתמש מן המרפסת בתל ועמוד בפתח מ''מ לא מיקרי לבני עליות בפתח אלא בשלשול כי במרפסת אין בה דיורין ואינה יכולה לאסור את התל לחצר אלא ע''י עליות ואע''פ שיורדין בה מן העליות ומשתמשין בה אינה אוסרת כיון דסולם תורת מחיצה עליו והא דאמרינן בשמעתין דכשבאין בני התחתונה למלאות לא חשיב לבני התחתונה כזריקה לאו משום דסולם חשיב עליו כפתח לאסור אלא דע''י סולם חשיב לבני התחתונה תשמישן בנחת כמו בשלשול אבל כפתח לא חשיב ולא עדיף טפי משלשול לאסור ומשני לאותן הדרים במרפסת פירוש שפתח עליות תוך עשרה למרפסת דתו ליכא בסולם תורת מחיצה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source