Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 81a
גְּמָ' תְּנֵינָא חֲדָא זִימְנָא: בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וְהַמֶּלַח!
Traduction
GEMARA: With regard to the mishna’s ruling concerning the foods which may or may not be used for an eiruv and to merge alleyways, the Gemara poses a question: This ruling is apparently superfluous, as we have already learned it once before in another mishna: One may establish an eiruv and a merging of alleyways with all kinds of food, except for water and salt.
אָמַר רַבָּה: לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר: כִּכָּר — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא, קָמַשְׁמַע לַן ''בַּכֹּל''.
Traduction
Rabba said: This addition comes to exclude the opinion of Rabbi Yehoshua in the mishna, who said that a loaf, yes, it may be used for an eiruv; but anything else, no, other foods may not be used. Therefore, the mishna teaches us that an eiruv may be established with all kinds of food, not only bread.
Rachi non traduit
גמ' לאפוקי מדר' יהושע דאמר פת אין מידי אחרינא לא קא משמע לן מתני' בכל. אפילו יין ופירות ואי מההיא הוה אמינא התם הוא דבעירובי תחומין עסקינן והתם מודה רבי יהושע דליכא למיחש משום איבה כי הכא בעירובי חצירות דטעמא משום איבה כדלקמן אבל בעירובי חצירות אימא לא להכי הדר תנייה גבי חצירות לישנא אחרינא גרסינן לאפוקי מדר' מאיר דאמר בפת אין במידי אחרינא לא בפרק הדר (לעיל עירובין דף עא:) קמ''ל בכל והיא היא:
אֵיתִיבֵיהּ אַבָּיֵי: בַּכֹּל מְעָרְבִין עֵירוּבֵי חֲצֵירוֹת וּבַכֹּל מִשְׁתַּתְּפִין שִׁיתּוּפֵי מְבוֹאוֹת, וְלֹא אָמְרוּ לְעָרֵב בְּפַת אֶלָּא בֶּחָצֵר בִּלְבַד. מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר פַּת — אִין, מִידֵּי אַחֲרִינָא — לָא, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְקָתָנֵי ''בַּכֹּל''!
Traduction
Abaye raised an objection from a baraita: One may establish a joining of courtyards with all kinds of food, and likewise one may establish a merging of alleyways with all kinds of food. They said that one must establish an eiruv with bread only with regard to an eiruv of a courtyard. Who did you hear that said that bread, yes, it may be used for an eiruv, but anything else, no, it may not be used? It was Rabbi Yehoshua, and yet the baraita teaches: With all kinds of food. This proves that the phrase: One may establish an eiruv with all kinds of food, does not necessarily exclude Rabbi Yehoshua’s opinion.
Rachi non traduit
איתיביה אביי בכל מערבין עירובי חצירות גרסינן ובכל משתתפין שיתופי מבוי. בין בפת ובין ביין בין בשאר פירות:
ולא אמרו לערב בפת כו'. ובכל מערבין דרישא הכי קאמר בכל מיני פת מערבין עירובי חצירות:
מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע. וללישנא אחרינא ר' מאיר:
וקתני בכל. אפת ומתניתין נמי ממאי דבכל דתני אכל מילי קאמר ולאפוקי מהא דר' יהושע אתא דילמא בכל דקתני אפת קאי כברייתא והכי קאמר בכל מיני פת מערבין בחצירות ומשתתפין במבוי בכל מילי חוץ ממים ומלח:
Tossefoth non traduit
איתיביה אביי בכל מערבין עירובי תחומין כו'. כך היא הגירסא בספרים ישנים וכן גרס ר''ח ופירש ה''ר אברהם כולה סוגיא דה''ק תנינא חדא זימנא בכל מערבין כו' משמע סתמא בין בעירובי חצירות בין בעירובי תחומין אמר רבה לאפוקי מר' יהושע דאמר פת אין כו' והאי בכל מערבין אכולהו עירובין קאי ואכולהו פליג ר' יהושע ואומר פת אין מידי אחרינא לא ולהכי איצטריך תרי זימני דאי לא הדר ותנא בבא דהכא הוה מוקמינן ההיא דלעיל בתחומין דאיירי בהו כולי פירקא ומילתא דר' יהושע דהכא הוה מוקמינן בחצירות דמיירי בהו לעיל ולא מפקא ההיא דלעיל כלל מרבי יהושע דהכא אבל השתא דמיתניא נמי גבי מלתיה דרבי יהושע מפקא מדידיה דלאיפלוגי קאתי איתיביה אביי אביי פריך על מה שאמר שסבר רבי יהושע דאפילו בתחומין אין מערבין אלא בפת והכי גרסינן בכל הספרים הישנים בכל מערבין עירובי תחומין קאמר כו' קס''ד דהאי בכל מערבין בכל מיני פירות קאמר מאן שמעת ליה דאמר פת אין מידי אחרינא לא רבי יהושע דהא אמרינן דר' אליעזר בכל מערבין בין בחצירות בין בתחומין קאמר וקתני לה גבי תחומין בכל דבר אלמא תחומין בכל דבר לרבי יהושע אלא לאפוקי מרבי יהושע כו' אלא האי בכל מערבין ה''ק בכל עניני פת מערבין בין בשלמין בין בחסרין והשתא מיירי מתני' בכל מערבין דווקא בחצירות דאיירי בהו לעיל ופליג על ר' יהושע דבעי שלמין בחצירות והא דלא שני אפירכא דאביי דודאי רבי יהושע מודה דתחומין בכל דבר ובמתניתין תנן בכל מערבין אפילו בחצירות ור' יהושע פליג בחצירות לחודייהו היינו משום דאי ר' אליעזר איירי בתרוייהו ור' יהושע לא פליג אלא אחצירות הוה ליה לפרושי דאחצירות לחודייהו קאי:
אֶלָּא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לְאַפּוֹקֵי מִדְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, דְּאָמַר שְׁלֵימָה — אִין, פְּרוּסָה — לָא, קָמַשְׁמַע לַן ''בַּכֹּל''.
Traduction
Rather, Rabba bar bar Ḥana said: It comes to exclude a different aspect of the opinion of Rabbi Yehoshua, as Rabbi Yehoshua said: A whole loaf, yes, it is fit to be used as an eiruv, but a broken loaf, no, it is not suitable for this purpose. The mishna therefore teaches us that one may prepare an eiruv with all kinds of bread, even a broken loaf.
Rachi non traduit
אלא אמר רבה בר בר חנה. אי איכא למימר דאפקא מתני' מדרבי יהושע אסיפא דמלתא פליגא דאמר פרוסה לא קא משמע לן בכל:
וּפְרוּסָה מַאי טַעְמָא לָא? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן שָׁאוּל אָמַר רַבִּי: מִשּׁוּם אֵיבָה.
Traduction
The Gemara analyzes Rabbi Yehoshua’s position itself: And with regard to a broken loaf of bread, what is the reason that it may not be used for an eiruv? Rabbi Yosei ben Shaul said that Rabbi Yehuda HaNasi said: The reason is due to potential enmity between neighbors. To avoid a situation where one person says to the other: You contributed a mere slice of bread, while I donated an entire loaf, the Sages instituted that each person should provide a whole loaf.
Rachi non traduit
משום איבה. שבאין לידי מחלוקת שאומר אני נותן שלימה ואתה פרוסה:
אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרָבָא לְרַב אָשֵׁי: עֵירְבוּ כּוּלָּן בִּפְרוּסוֹת מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: שֶׁמָּא יַחְזוֹר דָּבָר לְקִלְקוּלוֹ.
Traduction
Rav Aḥa, son of Rava, said to Rav Ashi: If they all established the eiruv with broken loaves of bread, what is the halakha? In this case there is no cause for enmity. Rav Ashi said to him: There is nonetheless a concern lest the problem recur, as one of them might give an entire loaf and proceed to complain about his neighbor who donated only a partial loaf.
Rachi non traduit
לקלקולו. זה פרוס וזה שלם:
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן שָׁאוּל: נִיטְּלָה הֵימֶנָּה כְּדֵי חַלָּתָהּ וּכְדֵי דִימּוּעָהּ — מְעָרְבִין לוֹ בָּהּ.
Traduction
A portion of dough, known as ḥalla, must be set aside and given to the priests. If ḥalla was not set aside from the dough, it must be separated from the baked bread. Moreover, if one part teruma fell into a hundred parts non-sacred produce, a proportionate amount must be removed from the mixture and given to a priest, after which the remainder may be eaten. Rabbi Yoḥanan ben Shaul said: If one removed from the loaf as much as must be set aside for its ḥalla, or as much as must be separated from a mixture of teruma and non-sacred produce, he may establish an eiruv with that loaf. The reason is that in this case people would not complain that he did not give a whole loaf, as they would assume the loaf had a small part missing because ḥalla had been separated from it, or because teruma had fallen into the dough, which necessitated the separation of a certain portion. However, if more than this amount was missing, people would suspect him of eating from the eiruv.
Rachi non traduit
חלתה. אינו חסרון שזהו תיקונו:
Tossefoth non traduit
כדי חלתה וכדי דימועה מערבין לו בה. ונראה לר''י דווקא בטבולה לחלה ובמדומע איירי דאי לא בעיא תיקון איכא איבה אפילו בחסרון מועט דלישנא דמתניתין משמע דשלמים לגמרי בעי ומיהו לשון כדי קשה דהוה ליה למימר חלתה ודמועתה ואור''י דנקט כדי לאשמועינן דאפילו נטל לשם חלה אם הפריש יותר מכדי צורך איכא איבה ואם תאמר כיון דאשמעינן כדי חלתה דהוה אחד מארבעים ושמונה כל שכן כדי דימועה דהוה יותר ממאה ואור''י דס''ד דדימוע כיון דחזי הכי לכהן אפילו בפורתא איכא איבה:
וְהָתַנְיָא: כְּדֵי דִימּוּעָהּ — מְעָרְבִין לוֹ בָּהּ, כְּדֵי חַלָּתָהּ — אֵין מְעָרְבִין לוֹ בָּהּ!
Traduction
The Gemara raises a difficulty: Wasn’t it was taught otherwise in a baraita: If a loaf was missing as much as must be removed from a mixture of teruma and non-sacred produce, one may establish an eiruv with it, but if it was missing as much as must be removed for its ḥalla, one may not establish an eiruv with it?
Rachi non traduit
כדי דימועה. אם נדמעת שנפלה תרומה בחולין ועשו ממנה ככר זו ונטלו ממנה דימועה אחד ממאה לתקנה:
לָא קַשְׁיָא: הָא — בְּחַלַּת נַחְתּוֹם, הָא — בְּחַלַּת בַּעַל הַבַּיִת.
Traduction
The Gemara answers: This is not difficult, as the two sources are not dealing with the same amounts. In this case, where the tanna permitted a loaf that was missing the amount that must be removed for ḥalla, he is referring to a baker’s ḥalla, which is a smaller amount and is therefore not considered a significant reduction of the loaf. However, in that case, where the tanna did not permit a loaf that was lacking the amount that must be removed for ḥalla, it is referring to an ordinary homeowner’s ḥalla. This ḥalla portion is larger in size, and consequently the loaf may not be used for an eiruv if it is missing such a large amount.
Rachi non traduit
חלת נחתום. קטנה היא ואין זה חסרון:
דִּתְנַן: שִׁיעוּר חַלָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה לְעַצְמוֹ וְעִיסָּה לְמִשְׁתֵּה בְנוֹ, אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה. נַחְתּוֹם שֶׁהוּא עוֹשֶׂה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק, וְכֵן הָאִשָּׁה שֶׁעָשְׁתָה לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק — אֶחָד מֵאַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה.
Traduction
The Gemara explains that this is as we learned in a mishna: The measure of ḥalla fixed by the Sages is one twenty-fourth of the dough. Consequently, one who prepares dough for himself or dough for his son’s wedding feast, the measure for ḥalla is one twenty-fourth. However, a baker who prepares dough for sale in the market, and likewise a woman who prepares dough for sale in the market, is required to separate only one forty-eighth of the dough, as the Sages were lenient with those who sell their wares so that they should not suffer loss.
אָמַר רַב חִסְדָּא: תְּפָרָהּ בְּקֵיסָם מְעָרְבִין לוֹ בָּהּ. וְהָא תַּנְיָא אֵין מְעָרְבִין לוֹ בָּהּ! לָא קַשְׁיָא, הָא — דִּידִיעַ תִּיפְרָהּ, הָא — דְּלָא יְדִיעַ תִּיפְרָהּ.
Traduction
Rav Ḥisda said: With regard to one who connected the two portions of a broken loaf with a wood chip, one may establish an eiruv with it, as it looks whole. The Gemara raises a difficulty: But wasn’t it taught in a baraita with regard to a case of this kind that one may not establish an eiruv with it? The Gemara answers: This is not difficult, as in this case, where it may not be used for an eiruv, we are dealing with a situation where the seam is conspicuous; however, in that case, where it may be used for an eiruv, the reference is to a situation where the seam is not conspicuous.
Rachi non traduit
תפרה בקיסם. ככר שנפרסה ותפר הפרוסות בקיסם ונראית שלימה:
ידיע תיפרה. ניכר מקום תפירתה והויא כפרוסה:
אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מְעָרְבִין בְּפַת אוֹרֶז וּבְפַת דּוֹחַן. אָמַר מָר עוּקְבָא: לְדִידִי מִיפָּרְשָׁא לִי מִינֵּיהּ דְּמָר שְׁמוּאֵל, בְּפַת אוֹרֶז — מְעָרְבִין, וּבְפַת דּוֹחַן — אֵין מְעָרְבִין.
Traduction
Rabbi Zeira said that Shmuel said: One may establish an eiruv even with rice bread or with millet bread. Mar Ukva said: This ruling was explained to me by Mar Shmuel himself. With rice bread one may establish an eiruv, but with millet bread one may not establish an eiruv, as it is difficult to bake edible bread out of millet.
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָבִין אָמַר רַב: מְעָרְבִין בְּפַת עֲדָשִׁים. אִינִי?! וְהָא הָהִיא דַּהֲוַאי בִּשְׁנֵי דְּמָר שְׁמוּאֵל, וְשַׁדְיַיהּ לְכַלְבֵּיהּ וְלָא אַכְלַהּ!
Traduction
Rav Ḥiyya bar Avin said that Rav said: One may establish an eiruv with lentil bread. The Gemara raises a difficulty: Is that so? Is such bread edible? But there was that lentil bread in the days of Mar Shmuel, which he threw to his dog, and even it would not eat it. Clearly, lentil bread is not fit for human consumption.
Tossefoth non traduit
והא ההיא דהואי בשני דמר שמואל כו'. עשו לנסות מה טעמא לפי שצוה הקב''ה ליחזקאל לעשות:
הָהִיא דִּשְׁאָר מִינִים הָוְיָא, דִּכְתִיב: ''וְאַתָּה קַח לְךָ חִטִּין וּשְׂעוֹרִים וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְדוֹחַן וְכוּסְּמִים וְגוֹ'''.
Traduction
The Gemara answers: That bread which the dog refused to eat was a mixture of various types of grain. It was baked in order to discover the taste of a bread of mixed ingredients and was similar to that which the prophet Ezekiel was commanded to eat, as it is written: ''Take you for yourself wheat, and barley, and beans, and lentils, and millet, and spelt, and put them in one vessel, and make them for yourself into bread'' (Ezekiel 4:9). This bread is unfit for human consumption, as even a dog at times will not eat it. However, bread prepared from lentils alone is edible.
Rachi non traduit
דשאר מיני הוה. מינין הרבה היו מעורבין בה דההיא ודאי לאו פת היא דכתיב גבי יחזקאל ואתה קח לך חטין וגו' וכתיב (שם כד) לחם אנשים לא תאכל אלמא לאו לחם הוא:
Tossefoth non traduit
דכתיב ואתה קח לך כו'. פ''ה וכתיב בתריה לחם אנשים לא תאכל אלמא לאו לחם הוא והגיה ר''ת דהאי לחם אנשים בהבראה כתיב רחוק מפרשה זו כמה דפין והכי פירושא ההיא דשאר מינין הואי דכתיב ואתה קח לך ולימי המצור ושעת הדחק נאכל ולא פת הוא אלא לנפש רעבה דכלבא בכפניה גלליה בלע [ב''ק צב:
]:
רַב פָּפָּא אָמַר: הָהִיא צְלוּיָה בְּצוֹאַת הָאָדָם הֲוַאי, דִּכְתִיב: ''וְהִיא בְּגֶלְלֵי צֵאַת הָאָדָם תְּעֻגֶנָה לְעֵינֵיהֶם''.
Traduction
Rav Pappa said: That bread of Ezekiel’s was roasted in human excrement, as it is written: ''And you shall eat it as barley cakes, and you shall bake it with human excrement, in their sight'' (Ezekiel 4:12).
מַאי ''וְעוּגַת שְׂעֹרִים תֹּאכְלֶנָּה''? אָמַר רַב חִסְדָּא: לְשִׁיעוּרִים. רַב פָּפָּא אָמַר: עֲרִיבָתָהּ כַּעֲרִיבַת שְׂעוֹרִים, וְלֹא כַּעֲרִיבַת חִטִּים.
Traduction
Having mentioned this verse, the Gemara asks a related question: What is the meaning of: ''And you shall eat it as barley [seorim] cakes''? Rav Ḥisda said: The verse means that he should eat it in small measures [leshiurim], not as a satisfying meal. Rav Pappa said: Its preparation must be like the preparation of barley bread, coarse bread with regard to which one invests little effort, and not like the preparation of wheat bread.
Rachi non traduit
ועוגת שעורים תאכלנה אמר רב חסדא. האי שעורים לאו דווקא דהא שאר מינין טובא הוו בה אלא לשיעורין תאכלנה במשקל דרך רעבון ולא לשובע:
עריבתה כעריבת שעורין. מגונה ולא יפה כתיקון עריבת חטים שמייפה תיקון העוגה עגולה ונאה:
מַתְנִי' נוֹתֵן אָדָם מָעָה לַחֶנְוָנִי וְלַנַּחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ עֵירוּב, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.
Traduction
MISHNA: A person may give a ma’a coin to a grocer or a baker, if they live in the same alleyway or courtyard, so that the grocer or baker will confer upon him possession of wine or bread for a merging of the alleyway or an eiruv, if other residents come to them to purchase these products for that purpose. This is the statement of Rabbi Eliezer.
Rachi non traduit
מתני' נותן אדם מעה לחנוני. שהוא מוכר יין ודר עמו במבוי:
או לנחתום. מוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו אם יבואו בני המבוי לקחת ממך ככר לעירוב או יין לשיתוף יהא לי חלק בו:
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא זָכוּ לוֹ מְעוֹתָיו.
Traduction
And the Rabbis say: His money did not confer possession on him, as the transfer of money alone is not a valid mode of acquisition and cannot confer possession. One must perform a valid mode of acquisition, e.g., pulling an article into one’s possession, to transfer ownership.
Rachi non traduit
לא זכו לו מעותיו. שאין מעות קונות עד שימשוך ואפי' עירב החנוני הזה לכל האחרים וזיכה גם לזה אינו עירוב שהרי לא נתכוון לזכות לו במתנת חנם כשאר מזכין בעירוב אלא לקנות המעה והרי אינה קנויה לו דכיון דמעות אינן קונות לא סמכה דעתיה דהאי ולא הוי דעתיה לאקנויי ונמצא מערב לו במעותיו שלא מדעתו:
Tossefoth non traduit
לא זכו לו מעותיו. פירש הקונטרס ואפילו עירב החנוני הוה לכל האחרים וזכה גם לזה אינו עירוב שהרי לא נתכוון לזכות לו במתנת חנם כשאר מזכין בעירוב אלא לקנות המעה והרי אינה קנויה לו ובחנם פירש כן דאפילו מתכוין לו להקנות לו בחנם ואפילו זיכה לו ע''י אחר או לקח המעה וקנה לו מן השוק אינו עירוב כיון שהנותן מתכוין לקנות לו מן החנוני ואין המעה קונה לו וכל הזכיות שעושה החנוני של מדעת בעל הבית קא עביד ואין מערבין אלא לדעתו ולשון הקונטרס נמי מוכיח כן בסמוך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source