Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 78b

חָקַק לְהַשְׁלִים בַּכּוֹתֶל, בְּכַמָּה? אֲמַר לֵיהּ: בַּעֲשָׂרָה.

Traduction

Rav Yosef further asked: If the ladder resting against the wall was less than four handbreadths wide, and one dug out grooves in the wall as extensions of the rungs of the ladder to complete the measure, how high must this hollowed-out section be to consider the ladder a valid passageway between the two courtyards? Rabba said to him: If it is ten handbreadths high and four handbreadths wide, it is considered a passageway.

Rachi non traduit

חקק להשלים בכותל. סולם צר וחקק בכותל מכאן ומכאן כנגד חווקי הסולם להשלים רוחבו בד':

בכמה. צריך להשלים הרוחב בגובה הכותל:

בעשרה. עד עשרה ישלימנו וכיון דאיכא בגובה עשרה רוחב ארבעה הוי ביה שיעור פתח ואע''ג דגבוה כותל טובא לית לן בה:

Tossefoth non traduit

חקק להשלים בכותל בכמה. כגון שהכותל עב ובולט מצד הסולם או שהסולם מונח בסוף הכותל בקרן זוית ואיירי בכותל משופע דהא רב יוסף אית ליה דסולם זקוף אינו ממעט דבעינן שלש עשרה ומשהו והכא רב יוסף קבעי לה:

אמר ליה בעשרה. פירש בקונטרס עד עשרה ישלימנו אע''ג דגבוה כותל טובא לית לן בה וקשה לפירושו דהא לא מסתלק ליה כיון דאכתי גבוה כותל טובא וי''ל נהי דלא חקק בכותל אלא עד עשרה אין לחוש אלא שיגיע הסולם עד ראש הכותל ור''ת מפרש בעשרה היינו שלא ישאר מן הסולם עד ראש הכותל עשרה:

אֲמַר לֵיהּ: חֲקָקוֹ כּוּלּוֹ בַּכּוֹתֶל, בְּכַמָּה? אֲמַר לֵיהּ: מְלֹא קוֹמָתוֹ. וּמַאי שְׁנָא? אֲמַר לֵיהּ: הָתָם מִסְתַּלֵּק לֵיהּ, הָכָא לָא מִסְתַּלֵּק לֵיהּ.

Traduction

Rav Yosef said to him: If there was no ladder, and one dug out the entire ladder in the wall, so that all the steps are grooves in the wall, how much must he hollow out? Rabba said to him: Those steps must reach the full height of the wall. Rav Yosef asked: And what is the difference in this case? Why must the steps reach higher in this case than in the case where the hollowed-out section was merely an extension of an existing ladder? Rabba said to him: There, where there is a ladder, it is easy to climb to the top of the wall; however, here, where there are only grooves in the wall, it is not easy to climb. If one cannot reach the top of the wall, the steps are not considered a passageway between the courtyards.

Rachi non traduit

חקק כל הסולם בכותל. כעין שליבות ורחבו במשך הכותל ארבעה:

בכמה. גובה צריך לחוק רוחב ארבעה:

מלא קומתו. של כותל צריך שיהא משך החווקין ארבעה:

התם. כי איכא סולם מגיע לראש הכותל נוח לעלות בו ומיהו לא חשיב למיהוי פתח בציר מרוחב ד' הלכך כי משוי ליה רוחב ארבעה בגובה עשרה פיתחא הוי אבל הכא אין נוח לעלות כל כך:

מסתלק ליה. נוח לעלות לאדם:

בְּעָא מִינֵּיהּ רַב יוֹסֵף מֵרַבָּה: עֲשָׂאוֹ לָאִילָן סוּלָּם, מַהוּ?

Traduction

Rav Yosef raised a dilemma before Rabba: If one designated a tree as a ladder, what is the halakha? Given that it is prohibited to climb a tree on Shabbat, if a tree stands next to a wall and it is easy to climb, is it considered with regard to the halakhot of Shabbat as an opening in the wall that can serve as a passageway between the two courtyards?

תִּיבְּעֵי לְרַבִּי, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן.

Traduction

Let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who maintains that a joining of Shabbat boundaries [eiruv teḥumin] placed in a tree is valid; and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis, who disagree.

Rachi non traduit

תיבעי לרבי. דאמר בפרק בכל מערבין [לעיל (עירובין לב:)] הנותן עירוב תחומין באילן קנה עירוב דהתם טעמא משום מיקנא שביתה בין השמשות הוא ודבר שהוא משום שבות כגון שמוש במחובר לא גזרו עליו בין השמשות אבל לגבי עירובי חצירות טעמא משום דפתח משוי להו חד על ידי עירוב ואי לא חזי לתשמישתיה כולי יומא לאו פתחא מיקרי הלכך לא שרא להו עירובייהו בין השמשות:

תִּיבְּעֵי לְרַבִּי: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי הָתָם כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו — הָנֵי מִילֵּי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֲבָל כּוּלֵּי יוֹמָא — לָא.

Traduction

The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the previously stated opinion of Rabbi Yehuda HaNasi. Rabbi Yehuda HaNasi only stated there that with regard to anything that is prohibited on Shabbat due to a rabbinic decree [shevut], the Sages did not prohibit it during twilight. Therefore, in Rabbi Yehuda HaNasi’s opinion, it is permitted to use an eiruv that was deposited in a tree, as the use of a tree is prohibited on Shabbat by rabbinic decree. However, this applies only in that case, as the eiruv takes effect during the twilight period. Since there is doubt with regard to whether that period is considered day or night, the decree is not in force, and the eiruv is therefore valid. However, in this case, where the opening must be valid for the entire day, Rabbi Yehuda HaNasi would not rule that the decree does not apply. Since it is prohibited by rabbinic decree to climb a tree on Shabbat, a tree cannot be considered a valid passageway.

אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן: פִּיתְחָא הוּא, וְאַרְיָא הוּא דִּרְבִיעַ עֲלֵיהּ.

Traduction

Or perhaps it may be argued that even according to the opinion of the Rabbis, this tree is considered an opening. They may have said that a joining of Shabbat boundaries placed in a tree is not valid only because the eiruv must actually be accessible during twilight, and in that case it is not, due to the rabbinic decree. However, in this case, where it is not necessary to make actual use of the tree, they would agree that a tree that serves as a ladder is a valid entrance, but a lion crouches upon it. Just as a lion crouching at an opening does not thereby nullify its status as an entrance, although in practice no one can pass through it, so too, in the case of the tree, the prohibition against climbing it does not nullify its status as a passageway.

Rachi non traduit

ואריא רביע עליה. איסור שבות אומר לנו סורו ומכל מקום פתח (הוי) שמיה ומשוי להו חד להשתמש דרך חורין ודיו:

עֲשָׂאוֹ לַאֲשֵׁירָה סוּלָּם, מַהוּ? תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה, תִּיבְּעֵי לְרַבָּנַן.

Traduction

Rav Yosef further inquired: If one designated a tree worshipped as part of idolatrous rites [asheira], from which it is forbidden to derive benefit, as a ladder, what is the halakha? Is it considered a valid passageway in the wall with regard to the halakhot of Shabbat? Here, too, let the dilemma be raised according to the opinion of Rabbi Yehuda, and let the dilemma be raised according to the opinion of the Rabbis.

Rachi non traduit

עשאו לאשרה. אילן שעובדין אותו ואסור בהנאה אם תימצי לומר בשאר אילן פתח הוא הכא דמטיא להו הנאה על ידיה מאי:

תיבעי לר' יהודה. דאמר בפרק בכל מערבין בגמרא (דף לא.) רבי יהודה אומר הנותן את עירובו בקבר קנה עירוב ואע''ג דקבר אסור בהנאה:

תִּיבְּעֵי לְרַבִּי יְהוּדָה: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי יְהוּדָה הָתָם דְּמוּתָּר לִקְנוֹת בַּיִת בְּאִיסּוּרֵי הֲנָאָה, אֶלָּא הָתָם, דְּבָתַר דִּקְנָה לֵיהּ עֵירוּב לָא נִיחָא לֵיהּ דְּלִינְּטַר.

Traduction

The Gemara elaborates: Let the dilemma be raised according to the previously stated opinion of Rabbi Yehuda. Rabbi Yehuda only stated there that it is permitted to acquire, i.e., make use of, a house for the purposes of establishing an eiruv even if it is among the items from which it is prohibited to derive benefit, such as a grave. This statement applies only there, with regard to acquiring an eiruv in that location, since after the eiruv has acquired a place of residence for him, it is not important to him that it is guarded. He requires the grave only for the moment of the acquisition of the eiruv, and what happens to it afterward is of no consequence to him. However, here, since one desires the continued presence of the ladder, it is possible that even Rabbi Yehuda would agree that one may not rely on an asheira, as one may not climb and make use of it, since it is prohibited to derive benefit from it.

Rachi non traduit

הכי גרסינן התם הוא דבתר דקנה ליה עירוב לא ניחא ליה דלינטר. לא איכפת ליה בשמירתו ואישתכח דלא מיתהני מקיברא אלא קניית עירוב לחודיה וההיא לאו הנאה היא כדמפרש התם דאין מערבין בתחומין אלא לדבר מצוה ומצות לאו ליהנות ניתנו אבל עירובי חצירות להנאתו היא ולא לדבר מצוה והויא הנאה:

אוֹ דִילְמָא אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן: פִּיתְחָא הוּא, וְאַרְיָא דִּרְבִיעַ עֲלֵיהּ.

Traduction

Or perhaps it may be argued that even though according to the opinion of the Rabbis it is prohibited to use a grave to acquire an eiruv, here they would agree that the asheira is an opening, but a lion crouches upon it, and this does not nullify its status as an opening.

Rachi non traduit

או דילמא. אע''ג דאסור בהנאה הא לא משתמש בה מידי ופיתחא שמיה ואריא הוא דרביע עליה ומכל מקום החצירות מחוברין:

אֲמַר לֵיהּ: אִילָן מוּתָּר, וַאֲשֵׁירָה אֲסוּרָה. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, אִילָן שֶׁאִיסּוּר שַׁבָּת גּוֹרֵם לוֹ — נִיתְּסַר.

Traduction

Rabba said to him: A tree is permitted for use as a ladder, but an asheira is prohibited. Rav Ḥisda strongly objects to this: On the contrary, a tree, with regard to which a Shabbat prohibition causes it to be prohibited, should be prohibited, so that it will not be said that a Shabbat prohibition has been disregarded in a case involving the halakhot of Shabbat.

אֲשֵׁירָה שֶׁאִיסּוּר דָּבָר אַחֵר גּוֹרֵם לוֹ — לָא נִיתְּסַר.

Traduction

And the converse is also true: An asheira, with regard to which something else, a halakha unrelated to the halakhot of Shabbat, causes it to be prohibited, should not be prohibited. Rather, it should be considered an opening with regard to Shabbat.

אִיתְּמַר נָמֵי, כִּי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, וְאָמְרִי לַהּ אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כֹּל שֶׁאִיסּוּר שַׁבָּת גָּרַם לוֹ — אָסוּר, כֹּל שֶׁאִיסּוּר דָּבָר אַחֵר גָּרַם לוֹ — מוּתָּר.

Traduction

Indeed, it was also stated: When Ravin came from Eretz Yisrael to Babylonia, he said that Rabbi Elazar said, and some say that Rabbi Abbahu said that Rabbi Yoḥanan said: Anything with regard to which a prohibition of Shabbat causes it to be prohibited is prohibited; and conversely, anything with regard to which something else causes it to be prohibited is permitted.

רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק מַתְנֵי הָכִי: אִילָן — פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי וְרַבָּנַן. אֲשֵׁירָה — פְּלוּגְתָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה וְרַבָּנַן.

Traduction

However, in contrast to Rav Yosef, Rav Naḥman bar Yitzḥak taught as follows: These questions are indeed dependent on the known disputes. Whether a tree serving as a ladder constitutes a valid opening is the subject of a dispute between Rabbi Yehuda HaNasi and the Rabbis; Rabbi Yehuda HaNasi permits it and the Rabbis prohibit it. The debate with regard to whether or not an asheira is considered an opening is the subject of a dispute between Rabbi Yehuda, who permits using items from which it is prohibited to derive benefit for the sake of an eiruv, and the Rabbis, who prohibit making an eiruv with such items.

Tossefoth non traduit

אשירה פלוגתא דרבי יהודה ורבנן. לית ליה לרב נחמן בר יצחק סוגיא דלעיל דפ' בכל מערבין (עירובין דף לא.) דמשמע התם דלכולי עלמא אסור לקנות בית באיסורי הנאה והכא קאמר דבמותר לקנות בית באיסורי הנאה פליגי:

מַתְנִי' חָרִיץ שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת, עָמוֹק עֲשָׂרָה וְרוֹחַב אַרְבָּעָה — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד. אֲפִילּוּ מָלֵא קַשׁ אוֹ תֶּבֶן. מָלֵא עָפָר אוֹ צְרוֹרוֹת — מְעָרְבִין אֶחָד, וְאֵין מְעָרְבִין שְׁנַיִם.

Traduction

MISHNA: With regard to a ditch between two courtyards that is ten handbreadths deep and four handbreadths wide, it is considered a full-fledged partition, and the residents of the courtyard establish two eiruvin, one for each courtyard, but they may not establish one eiruv. Even if the ditch is filled with straw or hay, it is not regarded as sealed and is therefore not nullified. However, if the ditch is filled with dirt or pebbles, the residents establish one eiruv, but they may not establish two eiruvin, as the ditch is nullified and considered nonexistent.

Rachi non traduit

מתני' חריץ. ארוך הוא ומפסיק על פני החצר כולה:

ואפילו מלא תבן וקש. לאו סתימה היא דלא מבטיל ליה התם דסופו ליטלו:

Tossefoth non traduit

אפילו מלא קש ומלא תבן. בקש ותבן הניטלין בשבת איירי ולא כההיא דלעיל [עירובין דף עז.] פגה הטמונה בתבן דהא אמר בגמרא דאפילו ארנקי מבטל איניש וא''ת והא אמרינן אפילו פירות מבטלין. מחיצות דאמרינן במסכת שבת בסוף הזורק (שבת דף ק.) בור ברה''ר עמוק עשרה ורחב ד' מלא מים וזרק לתוכו חייב מלא פירות וזרק לתוכו פטור מאי טעמא מיא לא מבטלי מחיצה פירות מבטלי מחיצה ואור''י דמדאורייתא ודאי מבטלי אבל לעירוב דרבנן הוא יש לחלק בין ניטל לשאינו ניטל וקצת קשה דמדמי לה בסמוך לבית שמילאהו דהוי לענין אהל דאורייתא ומההיא דאהל נמי תיקשי אההיא דשבת:

נָתַן עָלָיו נֶסֶר שֶׁרָחָב אַרְבָּעָה טְפָחִים, וְכֵן שְׁתֵּי גְזוּזְטְרָאוֹת זוֹ כְּנֶגֶד זוֹ — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאִם רָצוּ מְעָרְבִין אֶחָד. פָּחוֹת מִכָּאן — מְעָרְבִין שְׁנַיִם, וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד.

Traduction

If one placed a board four handbreadths wide across the ditch so that he could cross it, and similarly, if two balconies [gezuztraot] in two different courtyards are opposite one another, and one placed a board four handbreadths wide between them, the residents of the courtyards or balconies establish two eiruvin, and if they desire, they may establish one, as the board serves as an opening and a passageway between them. If the width of the plank is less than four handbreadths, the residents establish two eiruvin, but they may not establish one eiruv.

Rachi non traduit

נתן עליו נסר. משפתו לשפתו כעין גשר והוי כפתח:

שתי גזוזטראות. נסרין בולטין משפת תקרת העלייה לרה''ר וקורין לו אלדויי''ר ואם ישנן זו אצל זו בשתי עליות של שני דיורין ונתן נסר רחב ד' כמין גשר מזו לזו הוי נמי פתח:

פחות מכאן. שאינו רחב:

Tossefoth non traduit

וכן שתי גזוזטראות כו'. פירש בקונטר' בנותן נסר רחב ד' מזו לזו דהוי נמי פתח ותימה כיון דע''י נסר רחב ד' איירי היכי ריק בגמרא זו כנגד זו אין זו שלא כנגד זו לא אפילו מיפלגי טובא לישתרי ע''י נסר ד' כדאמר לעול דכי הוי כותל ד' אפילו מיפלגי טובא ומפרש ר''ת דלא איירי בנותן נסר מזו לזו ודין חריץ נותן לגזוזטראות דאם יש מזו לזו ד' מערבין שנים ואין מערבין אחד כמו חריץ אבל בפחות מד' רגיל לפסוע מזו לזו כמו גבי חריץ וכדאמר במס' שבת בפ' הזורק (שבת דף ק:) גבי רקק של מים דהיכא דלא הוי ארבעה טפחים מפסע פסעי ליה מש''ה כי ליכא ד' מזו לזו מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד אפילו היא מופלגת שלשה כשהן זו כנגד זו אבל זו שלא כנגד זו אין מערבין אחד כשמשוכות זו מזו שלשה כדאמרינן בגמרא [ופחית מכאן דקאמר במתניתין חוזר וקאי אנסר]:

גְּמָ' וְתֶבֶן לָא חָיֵיץ? וְהָא אֲנַן תְּנַן: מַתְבֵּן שֶׁבֵּין שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים — מְעָרְבִין שְׁנַיִם וְאֵין מְעָרְבִין אֶחָד!

Traduction

GEMARA: The Gemara wonders: Does hay not constitute a proper filling to seal the ditch? Didn’t we learn in the following mishna: With regard to a haystack ten handbreadths high that stands between two courtyards, the residents of the two courtyards establish two eiruvin, but they may not establish one eiruv. This indicates that hay can create a valid partition.

Rachi non traduit

גמ' לא חייץ. לא סתים:

והתנן מתבן שבין שתי חצירות כו'. גדיש של תבן וקתני מערבין שנים אלמא חייץ:

אָמַר אַבָּיֵי: לְעִנְיַן מְחִיצָה — כּוּלֵּי עָלְמָא לָא פְּלִיגִי דְּהָוְיָא מְחִיצָה, אֲבָל לְעִנְיַן חֲצִיצָה, אִי בַּטְּלֵיהּ — חָיֵיץ, וְאִי לָא בַּטְּלֵיהּ — לָא חָיֵיץ.

Traduction

Abaye said that the matter should be understood as follows: With regard to a partition, everyone agrees that hay is a partition and that it divides between the courtyards as long as it is placed there. But with regard to filling the ditch so that it is considered sealed, one must distinguish between two cases: If one explicitly nullified the hay and decided to leave it there, it fills and seals the ditch; however, if he did not nullify it but intends to remove the hay from the ditch, it does not fill it, and the ditch is not considered sealed.

Rachi non traduit

לענין מחיצה. אע''ג דעתיד ליטלו כל כמה דהוי התם מחיצה היא דהא מפסיק מידי דהוה אעביטין ואוכפות וכלי בהמה דתנן בפרק קמא (דף טו:) דמקיפין בהן:

אבל לענין חציצה. לחוץ בפני אויר החריץ ולידון כסתום דמשוית ליה כארעא:

אי בטליה. להדיא ואמר לא שקילנא ליה מהכא בטיל ואי לא לא:

מָלֵא עָפָר. וַאֲפִילּוּ בִּסְתָמָא? וְהָתְנַן: בַּיִת שֶׁמִּילְּאָהוּ תֶּבֶן אוֹ צְרוֹרוֹת וּבִיטְּלוֹ — בָּטֵל.

Traduction

It is written in the mishna: If the ditch is filled with dirt or pebbles, it is considered sealed. The Gemara asks: Does this apply even if one did not specify his intention to leave it there? Didn’t we learn in a mishna with regard to the ritual impurity of a corpse: If there is a house that one filled with hay or pebbles, and he nullified the hay or pebbles and decided to leave them in the house, then the house (Rambam) is nullified and is no longer considered a house with partitions? Generally, a house containing a corpse is ritually impure on the inside but does not impart impurity to the surrounding area. However, in this case, the house is considered an enclosed grave that imparts ritual impurity to its surroundings.

Rachi non traduit

ואפילו בסתמא. דלא ידעינן אי שקיל תו אי לא:

בית. שטומאת מת בתוכו ומילאוהו עפר או צרורות וביטלו מבוטל והוי טומאה רצוצה שאין לה אהל לעצמה ובוקעת ועולה עד לרקיע והמאהיל על הגג טמא וכל טומאה שאין לה אהל טפח בוקעת ועולה עד הרקיע כדאמר בברכות בפרק מי שמתו:

Tossefoth non traduit

והתנן בית שמילאהו תבן או צרורות וביטלו בטל. כך היא הגירסא בכל הספדים וכן פירש ר''ח ור''י אומר דההיא משנה במסכת אהלות (פט''ו משנה ז) ואין כתוב שם תבן אלא עפד או צרורות ולא גרס נמי התם וביטלו בטל והכי איתא התם בית שמילאהו עפר או צרורות וביטלו וכן כרי של תבואה או גל של צרורות אפילו כגלו של עכן ואפילו טומאה בצד כלים טימאה בוקעת ועולה טומאה בוקעת ויורדת והש''ס מביאה בקוצר וכן דרך הש''ס בכמה מקומות ואין לומר דהך דמייתי היא ברייתא דאין להביא ברייתא כיון שיכול להביא המשנה ומה שאומר בפ''ק דסוכה (דף ד.) תבן ואין עתיד לפנותו ועפר סתם מחלוקת ר' יוסי ורבנן אע''ג דבמתני' דאהלות לא איירי רבנן מידי בתבן מ''מ מכל שכן דעפר שמעינן דבעי ביטול והא דפשיטא ליה תבן וביטלו הוה מיעוט לרבנן שפיר שמעינן מכל שכן דכרי דתבואה דמהני ביטול והא דקאמר התם עפר סתם מחלוקת רבי יוסי ורבנן הוה מצי למימר נמי עפר ואין עתיד לפנותו דבהא נמי פליגי רבנן ואמרי דלא בטיל אלא אם כן ביטלו ואין עתיד לפנותו לאו היינו ביטלו כדמוכח התם אלא משום רבי יוסי נקט עפר סתם ולא חש להאריך ולמינקט תרוייהו:

בִּיטְּלוֹ — אִין,

Traduction

And one can infer from the mishna: If he nullified the hay or pebbles, yes, the house is nullified and considered sealed.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source