Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 75b

תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: נָתְנוּ עֵירוּבָן בַּחִיצוֹנָה, וְשָׁכַח אֶחָד, בֵּין מִן הַחִיצוֹנָה וּבֵין מִן הַפְּנִימִית, וְלֹא עֵירַב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, נָתְנוּ עֵירוּבָן בַּפְּנִימִית, וְשָׁכַח אֶחָד מִן הַפְּנִימִית וְלֹא עֵירַב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת. מִן הַחִיצוֹנָה וְלֹא עֵירַב — שְׁתֵּיהֶן אֲסוּרוֹת, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בָּזוֹ, פְּנִימִית מוּתֶּרֶת וְחִיצוֹנָה אֲסוּרָה.

Traduction

That was also taught in a baraita: If they placed their eiruv in the outer courtyard, and one person forgot to contribute to the eiruv, whether he is a resident of the outer courtyard or of the inner one, they are both prohibited. If they put their eiruv in the inner courtyard, and one resident of the inner courtyard forgot to contribute to the eiruv, they are both prohibited. Similarly, if one of the residents of the outer courtyard did not contribute to the eiruv, they are both prohibited. This is the statement of Rabbi Akiva. And the Rabbis disagree and say: In this case, where the eiruv was deposited in the inner courtyard and the person who forgot to contribute to the eiruv was a resident of the outer one, the inner courtyard is permitted and the outer one is prohibited.

Rachi non traduit

תניא נמי הכי. כרב יהודה דהא מקום אחד דמתני' בחיצונה קאמר:

ובין מן הפנימית כו' שתיהן אסורות. כדפרשינן:

נתנו את עירובן בפנימית ושכח אחד מן הפנימית שתיהן אסורות. דחיצונה מיתסרא בשכחה דפנימית דלא מצי אסתלוקי מינה ועוד דליתיה לעירובה גבה:

שתיהן אסורות דברי ר''ע. ולא אמרי' תסתלק פנימית מינה כדמפרש לקמיה דעירוב החיצונה המונח לתוכה מרגילה שם:

בזו פנימית מותרת. דמשום שכחה דחיצונה לא מיתסרא אלא אחדא דשא ומסתלקא מינה:

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר חָנָן לְאַבָּיֵי: מַאי שְׁנָא לְרַבָּנַן דְּאָמְרִי פְּנִימִית מוּתֶּרֶת — מִשּׁוּם דְּאָחֲדָא דַּשָּׁא וּמִשְׁתַּמְּשָׁא, לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי: תֵּיחַד דַּשָּׁא וּתְשַׁמֵּשׁ! אֲמַר לֵיהּ: עֵירוּב מַרְגִּילָהּ.

Traduction

Rabba bar Ḥanan said to Abaye: What is different according to the Rabbis, who say that the inner courtyard is permitted? It is because the residents of the inner courtyard can shut the door of their courtyard to the members of the outer one and use the inner courtyard on their own. But if so, according to Rabbi Akiva as well, let the residents of the inner courtyard shut the door of their courtyard to the members of the outer one and use their courtyard on their own. Abaye said to him: If the eiruv of the outer courtyard was not placed in the inner courtyard, your argument would be valid. But the fact that the eiruv is deposited in the inner courtyard accustoms the residents of the outer courtyard to enter it.

לְרַבָּנַן נָמֵי עֵירוּב מַרְגִּילָהּ! דְּאָמְרָה: לְתַקּוֹנֵי שַׁיתַּפְתִּיךְ, וְלָא לְעַוּוֹתֵי.

Traduction

The Gemara asks: If so, according to the Rabbis as well we should say that the placement of the eiruv in the inner courtyard accustoms the residents of the outer courtyard to enter it. The Gemara answers: The reasoning of the Rabbis is that the members of the inner courtyard can say to the members of the outer one: We joined with you in a single eiruv to our benefit, and not to our detriment. Since one of your residents forgot to contribute to the eiruv, we no longer acquiesce to this partnership.

לְרַבִּי עֲקִיבָא נָמֵי תֵּימָא: לְתַקּוֹנֵי שַׁיתַּפְתִּיךְ וְלָא לְעַוּוֹתֵי? דְּאָמְרָה לַהּ: מְבַטְּלִינַן לָךְ רְשׁוּתִי. וְרַבָּנַן, אֵין בִּיטּוּל רְשׁוּת מֵחָצֵר לְחָצֵר.

Traduction

The Gemara asks: According to Rabbi Akiva as well, let the residents of the inner courtyard say to the residents of the outer courtyard: We joined with you to our benefit and not to our detriment. The Gemara answers that according to Rabbi Akiva, the case is that the residents of the outer courtyard said to the residents of the inner courtyard: We renounce our rights in your favor, in which case the inhabitants of the inner courtyard are permitted to carry in their own courtyard. Consequently, his ruling that the inner courtyard is also prohibited applies only before the residents of the outer courtyard renounce their rights. And the Rabbis hold that there is no renunciation of rights from courtyard to courtyard.

Rachi non traduit

מבטלינן לך. וכי אמר ר''ע פנימית אסורה עד שתבטל לה חיצונה רשות הרגל עירובה קאמר:

אין ביטול רשות מחצר לחצר. ואי אמרת תיסר עלה מעוותא לה הלכך אמרה לה לתקוני שיתפתיך ולא לעוותי:

לֵימָא שְׁמוּאֵל וְרַבִּי יוֹחָנָן בִּפְלוּגְתָּא דְּרַבָּנַן וְרַבִּי עֲקִיבָא קָא מִיפַּלְגִי. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר כְּרַבָּנַן, וְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר כְּרַבִּי עֲקִיבָא?

Traduction

The Gemara asks: Let us say that Shmuel and Rabbi Yoḥanan, who disagree about whether there is renunciation of rights from one courtyard to another, disagree about the same point that was the subject of a disagreement between the Rabbis and Rabbi Akiva. As Shmuel said that there is no renunciation of rights from one courtyard to another, in accordance with the opinion of the Rabbis, and Rabbi Yoḥanan said that such renunciation is valid, in accordance with the opinion of Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

שמואל ורבי יוחנן. דאיפלגו לעיל בפרקין (עירובין דף סח.) בבטול מחצר לחצר:

אָמַר לְךָ שְׁמוּאֵל: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבִּי עֲקִיבָא. עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הָכָא, אֶלָּא בִּשְׁתֵּי חֲצֵירוֹת זוֹ לִפְנִים מִזּוֹ, דְּאָסְרָן אַהֲדָדֵי, אֲבָל הָתָם, מִי קָא אָסְרָן אַהֲדָדֵי?

Traduction

The Gemara responds: Shmuel could have said to you: What I said is even in accordance with the opinion of Rabbi Akiva. Rabbi Akiva stated his opinion that there is renunciation of rights from one courtyard to another only here, with regard to two courtyards, one within the other, which render each other prohibited. However, there, where they disagree about two adjacent courtyards, do the courtyards render each other prohibited? Consequently, even Rabbi Akiva would agree that there is no renunciation of rights from one courtyard to another.

Rachi non traduit

דאסרן אהדדי. ע''י הרגל העירוב ומתוך שאוסרין מבטלין וכי אמרי אנא בשתי חצירות ופתח ביניהן ולא עירבו והוצרכה זו לטלטל לרשות של זו אין מבטלין:

Tossefoth non traduit

עד כאן לא קאמר ר''ע הכא אלא בב' חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי. יש לישב הך סוגיא נמי אליבא דרבא דאמר לעיל (עירובין דף סו.) לשמואל דבשתי חצירות זו לפנים מזו פעמים אין מבטלין אע''ג דאסרן אהדדי דהכא קאמר דאסרן אהדדי בפשיעות בני חיצונה שהורגלו עירובן בפנימית דשכח א' מהן ולא עירב אבל בכל הנהו דאמר שמואל אין מבטלין מי אסרן אהדדי בפשיעה דכי נתנו עירובן בחיצונה ושכח אחד מהן ולא עירב אין האיסור בא ע''י שפשעו במה שהרגילו עירובן ושכח אחד מהם ולא עירב דבלאו הכי היה להם דריסת הרגל ואין לתמוה היאך מתוקם לרבא שמואל כר''ע וכרבנן הא ע''כ כר''ע דוקא ס''ל כדפי' בקונטרס לעיל דמ''מ בעיקר פלוגתייהו דאין ביטול רשות מחצר לחצר מוקמי נפשיה בכולהו וא''ת ולאביי דאמר שתי חצירות זו לפנים מזו דמבטלין בכל ענין לשמואל (מי נימא) שמואל כר''ע ולא כרבנן דלרבנן ב' חצירות זו לפנים מזו אין מבטלין וי''ל דהוה מפרש כר' יוחנן דבסמוך עד כאן לא קאמרי רבנן התם אלא דאמר' לה אדמבטלת לי קאסרת עלי בפשיעותא שהרגלת עירובך ושכח אחד מכם:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲנָא דַּאֲמַרִי אֲפִילּוּ לְרַבָּנַן. עַד כָּאן לָא קָאָמְרִי רַבָּנַן הָכָא, אֶלָּא דְּאָמְרָה לַהּ: אַדִּמְבַטְּלַתְּ לִי, קָא אָסְרַתְּ עִלַּאי. אֲבָל הָתָם, מִי קָאָסְרָה עֲלַהּ?

Traduction

And Rabbi Yoḥanan could have said: What I said is even in accordance with the opinion of the Rabbis. The Rabbis stated their opinion that there is no renunciation of rights from one courtyard to another only in the case here, as the residents of the inner courtyard said to the residents of the outer courtyard: Until you renounce your rights in our favor, you render it prohibited for us to carry, and therefore, we will have no connection with you and forgo both the renunciation and the prohibition. But there, does one courtyard prohibit the other? Since it does not, even the Rabbis would agree that there is renunciation from one courtyard to another.

Rachi non traduit

אפילו לרבנן. דרבנן נמי מודו דיש ביטול ואפילו הכי עיוות קרי ליה:

דאמרה לה. פנימית:

אדמבטלית לי. בעוד שלא בטלתה את אוסרת עלי הלכך דל אנת ודל ביטולך דלא בעינא ליה:

מי קאסרת. חצר על חברתה בפתח שביניהן בלא עירוב דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות:

וְאִם הָיוּ שֶׁל יְחִידִים וְכוּ'. אָמַר רַב יוֹסֵף, תָּנֵי רַבִּי: הָיוּ שְׁלֹשָׁה — אֲסוּרִין.

Traduction

We learned in the mishna: And if the courtyards belonged to individuals, i.e., if only one person lived in each courtyard, they are not required to establish an eiruv. Rav Yosef said: Rabbi Yehuda HaNasi teaches that if there were three people living in the two courtyards, whether two people lived in the outer courtyard and one person in the inner one, or two people lived in the inner courtyard and one person lived in the outer one, they are prohibited from carrying without an eiruv.

Rachi non traduit

אמר רב יוסף תני רבי אם היו ג'. בין ב' החצירות אוסרין ולא מיבעיא שנים בפנימית דהויא רגל האסורה אלא אפי' שנים בחיצונה אסור עד שעירבו שתיהן יחד גזירה משום רבים בפנימית:

אֲמַר לְהוּ רַב בִּיבִי: לָא תְּצִיתוּ לֵיהּ, אֲנָא אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵהּ, וּמִשְּׁמֵיהּ דְּרַב אַדָּא בַּר אַהֲבָה אַמְרִיתַהּ נִיהֲלֵהּ, הוֹאִיל וַאֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן רַבִּים בַּחִיצוֹנָה. אָמַר רַב יוֹסֵף: מָרֵיהּ דְּאַבְרָהָם! ''רַבִּים'' בְּ''רַבִּי'' אִיחַלַּף לִי.

Traduction

Rav Beivai said to the Sages: Do not listen to him, as he is mistaken. I told it to him, and I told it to him in the name of Rav Adda bar Ahava, not Rabbi Yehuda HaNasi, but due to his illness Rav Yosef forgot this detail. And the reason that the residents of both courtyards are prohibited from carrying if two people are living in the outer courtyard is that since I call them many in the outer courtyard, the Sages issued a decree prohibiting carrying, due to a case in which there are two people living in the inner courtyard. When he heard this, Rav Yosef said in astonishment: Master of Abraham! I mistook the word Rabbi for the word many [rabbim]. He now realized that he had mistakenly understood this ruling as attributed to Rabbi Yehuda HaNasi rather than a halakha regarding many, an error that led to his inaccurate version of the teaching.

Rachi non traduit

לא תציתו ליה. למאי דתני לה משמיה דרבי דלאו מתני' היא אלא שמעתא (דרב יוסף) היא:

ואנא אמריתה ניהלה משמיה דרב אדא. ומן הטעם הזה אמרתי לו הואיל ואני קורא רבים בחיצונה גזרי' משום רבים בפנימית. רב יוסף חלה ושכח תלמודו:

רבים ברבי אחלף לי. הטעם שאמר לי רבים בחיצונה נתחלף לי ברבי כששכחתי הדבר בחליי וחזרתי לגירסתי הראשונה נזכרתי שהוזכר לי רבים בדבר וסבור הייתי שנאמר לי בשם רבי:

Tossefoth non traduit

ואני קורא בהם רבים בחיצונה. ויסברו שיש כמו כן שנים בפנימית ולא עירבו אבל כשיש שנים בפנימית ועירבו לא גזרינן אטו לא עירבו דעירבו אטו לא עירבו לא גזרינן אבל כשיש אחד בפנימית ולא עירבו יסברו שהם שנים כמו בחיצונה והרי לא עירבו:

וּשְׁמוּאֵל אָמַר: לְעוֹלָם מוּתָּרוֹת, עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנַיִם בַּפְּנִימִית וְאֶחָד בַּחִיצוֹנָה.

Traduction

And Shmuel said: Actually, they are permitted, unless there are two people living in the inner courtyard and one in the outer one.

אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וְגוֹי הֲרֵי הוּא כְּרַבִּים. מַאי שְׁנָא יִשְׂרָאֵל דְּלָא אָסַר, דְּמַאן דְּיָדַע — יָדַע, וּמַאן דְּלָא יָדַע סָבַר: עָירוֹבֵי עָירֵב, גּוֹי נָמֵי, אָמְרִינַן: דְּיָדַע — יָדַע, דְּלָא יָדַע סָבַר: אֲגִירֵי אוֹגַר!

Traduction

Rabbi Elazar said: And a gentile is considered like many, i.e., if a gentile lives in the inner courtyard, the gentile’s right of way in the outer courtyard renders it prohibited to carry there. The Gemara asks: What is different about an individual Jew living in the inner courtyard, that he does not prohibit the resident of the outer courtyard? Because one who knows that only one person lives there knows this fact, and one who does not know this thinks that an eiruv has been established. If so, in the case of a gentile also, we should say that one who knows that only one person lives there knows, and one who does not know this thinks that the Jew must have rented the domain from the gentile.

Rachi non traduit

הרי הוא כרבים. אם דר נכרי בפנימית ושני ישראלים בחיצונה אוסרת דריסת רגלו עליהן עד שישכיר ואליבא דשמואל אמרה ר''א למילתיה דאי לרב אדא מאי איריא נכרי אפילו ישראל נמי אסר כי הוו שנים בחיצונה והא ליכא למימר דביחיד בחיצונה אסר דהשתא אפילו דר עמו בחצר עצמה הא קי''ל כר''א בן יעקב דאמר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה דריסת רגלו לא כל שכן דלא אסרה:

דידע. שהוא שם יחידי וידע שאין רגל המותרת אוסרת ולא נפקא מינה חורבה:

Tossefoth non traduit

נכרי הרי הוא כרבים. אליבא דשמואל קאמר כדפי' בקונט' דליכא למימר דביחיד בחיצונה נמי אסר דאפי' היה דר עמו בחצר לא אסר דקיימא לן כראב''י כ''ש דריסת רגל דלא אסרה וכן מוכחא בהדיא לעיל גבי ישראל ונכרי בפנימית וישראל בחיצונה דאי ליכא ישראל בפנימית אלא נכרי לחודיה לא אסר וא''ת ולמה ליה למימר הרי הוא כרבים אפילו לא הוו כרבים אסר דכיון דיש שני ישראלים בחיצונה ואוסרין זה על זה ויש לו דריסת רגל עליהן וי''ל כיון דישראל לא אסר נכרי נמי לא אסר דאין להחמיר בנכרי יותר מבישראל אי לאו דהוו כרבים:

סְתָם גּוֹי, אִי אִיתָא דְּאוֹגַר — מִיפְעָא פָּעֵי.

Traduction

The Gemara answers: This is not so, as a typical gentile, if he had rented out his domain, he would chatter about it, and everyone would know. If he has not talked about it, everyone will assume that he did not rent out his domain.

Rachi non traduit

מפעא פעי. קלא אית ליה והני לא איגור ומאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי סבר דאין דריסת הרגל אוסרת א''נ עירוב של פנימים וחיצונים מועיל במקום נכרי בלא שכירות:

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: עֲשָׂרָה בָּתִּים זֶה לִפְנִים מִזֶּה, פְּנִימִי נוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ, וְדַיּוֹ.

Traduction

Rav Yehuda said that Shmuel said: If there are ten houses, one within the other, so that the person living in the innermost house must pass through all the rest in order to reach the courtyard, the innermost one alone contributes to the eiruv for the courtyard, and it is enough. The residents of the other houses are considered as living in the gatehouse and corridor of the innermost one, and therefore they do not have to contribute to the eiruv.

Rachi non traduit

י' בתים זה לפנים מזה. חיצון פתוח לחצר וכולן דריסת רגלו עליו ופנימי דורס על כולן שאין לו יציאה אלא דרך זו כולן נעשין בית שער לו ואינן אוסרין על בני חצר אלא פנימי לבדו כדאמרן בפירקין (דף עב:) והדר שם אינו אוסר הלכך כשבאין שאר דיורין הפתוחין לחצר ולערב את חצירן פנימי זה נותן פת והשאר אין צריכין:

וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ חִיצוֹן. חִיצוֹן בֵּית שַׁעַר הוּא? חִיצוֹן שֶׁל פְּנִימִי.

Traduction

And Rabbi Yoḥanan said: Even the outer one must contribute to the eiruv. The Gemara asks: The outer residence is a gatehouse in relation to the inner ones, so why should it have to contribute to the eiruv? The Gemara answers that Rabbi Yoḥanan was referring to the outer house of the innermost one. In other words, even the second-to-last house, the outer one only in relation to the innermost house, must contribute to the eiruv, as it is not viewed as a gatehouse.

Rachi non traduit

אפילו חיצון. צריך ליתן את הפת:

חיצון של פנימית. בית התשיעי לחצר:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר: בֵּית שַׁעַר דְּיָחִיד שְׁמֵיהּ בֵּית שַׁעַר. וּמָר סָבַר: לָא שְׁמֵיהּ בֵּית שַׁעַר.

Traduction

The Gemara explains: With regard to what principle do they disagree? One Sage, Shmuel, holds that the gatehouse of an individual is considered a gatehouse, and therefore the ninth house, i.e., the second innermost is also a gatehouse, as it serves as a passageway for the individual living in the innermost house, and one Sage, Rabbi Yoḥanan, holds that the gatehouse of an individual is not considered a gatehouse, and therefore the ninth house must also contribute to the eiruv.

Tossefoth non traduit

ורבי יוחנן סבר בית שער דיחיד לא הוי בית שער. והא דאמר בפ' כיצד משתתפין (לקמן עירובין דף פה:) כל מקום שאמרו חכמים הדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו אינו עירוב חוץ מבית שער דיחיד פי' דאף על גב דהדר שם אינו אוסר הנותן שם עירובו הוי עירוב אתי נמי כר' יוחנן דהתם איירי בבית שער דחצר כדפי' שם בקונטרס דאינו עשוי לדירה אבל הכא העשוי לדירה אוסר:

אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אָמַר רַב: שְׁתֵּי חֲצֵירוֹת וּשְׁלֹשָׁה בָּתִּים בֵּינֵיהֶן, זֶה בָּא דֶּרֶךְ זֶה, וְנוֹתֵן עֵירוּבוֹ בָּזֶה. וְזֶה בָּא דֶּרֶךְ זֶה, וְנוֹתֵן עֵירוּבוֹ בָּזֶה.

Traduction

Rav Naḥman said that Rabba bar Avuh said that Rav said: With regard to two courtyards that have three houses between them, and a resident of this courtyard comes through this house that opens to his courtyard and places his eiruv in that middle house, and a resident of this other courtyard comes through this house that opens to his courtyard and places his eiruv in that middle house,

Rachi non traduit

ג' בתים ביניהן. בית זה פתוח לחצר זו וזה לזו ובית אמצעי פתוח לב' הבתים:

זה בא בדרך זה. בן חצר זו בא דרך בית הפתוח לו ונתן עירובו באמצעי ועשה בית הפתוח לו כבית שער לעבור דרך עליו לאמצעי וכן בן חצר האחרת עשה בית הפתוח לו כבית שער ועירב באמצעי חצר האחרת אין אחד מדיורי הבתים האלה צריך ליתן פת אלו משום בית שער ואמצעי משום בית שמניחין בו עירוב:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source