Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 69a

וְהָתְנַן מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

But didn’t we learn elsewhere in the mishna: If one gave away his rights in his courtyard to the other residents of the courtyard, renouncing them after having forgotten to establish an eiruv with them the previous day, and then he carried something out from his house into the courtyard, whether unwittingly or intentionally, he again renders it prohibited for all the residents of the courtyard to carry; this is the statement of Rabbi Meir. This indicates that according to Rabbi Meir, even if the resident carried something into the courtyard on Shabbat itself, he cancels his renunciation, contrary to Rabbi Meir’s own statement in the mishna with regard to a Sadducee.

Tossefoth non traduit

והא תנן מי שנתן רשות כו'. הא דפריך אברייתא טפי מאמתני' משום דבברייתא מסיים בה דברי ר''מ:

אָמַר רַב יוֹסֵף: אֵימָא ''אֵינוֹ אוֹסֵר''. אַבָּיֵי אָמַר, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — שֶׁהֶחֱזִיקוּ בְּנֵי מָבוֹי בַּמָּבוֹי, כָּאן — שֶׁלֹּא הֶחְזִיקוּ בְּנֵי מָבוֹי בַּמָּבוֹי.

Traduction

Rav Yosef said: Say that Rabbi Meir’s statement should read instead: He does not render it prohibited. Abaye said: It is not difficult, as the contradiction between the two teachings of Rabbi Meir can be resolved as follows: Here, where the Sadducee cannot cancel his renunciation, it refers to a case where the residents of the alleyway had already taken possession of the alleyway before he brought out his vessels; whereas here, where the Jew cancels his renunciation, it refers to a case where the residents of the alleyway had not taken possession of the alleyway prior to his act of carrying.

Rachi non traduit

אימא אינו אוסר. לר''מ:

וְהָתַנְיָא: עַד שֶׁלֹּא נָתַן רְשׁוּתוֹ, הוֹצִיא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — יָכוֹל לְבַטֵּל, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּשׁוֹגֵג יָכוֹל לְבַטֵּל, בְּמֵזִיד אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל.

Traduction

And similarly, it was taught in a baraita: With regard to one who failed to join in an eiruv with the other residents of his alleyway, if he carried something from his house into the alleyway before he gave away, i.e., renounced, his rights in the alleyway, whether unwittingly or intentionally, he can still renounce his rights; this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If he unwittingly carried from his house into the alleyway, he can still renounce his rights, but if he did so intentionally, he cannot renounce them, for one who publicly transgresses the words of the Sages and intentionally desecrates Shabbat has the status of a gentile.

Rachi non traduit

והתניא. בניחותא:

עד שלא נתן כו'. אישראל שלא עירב קאי:

יכול לבטל. אע''ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל:

במזיד אין יכול לבטל. קסבר ר' יהודה מחלל שבת אין יכול לבטל בלא שכירות:

Tossefoth non traduit

הוציא בין בשוגג בין במזיד יכול לבטל. פירש בקונט' אע''ג דמומר הוא לחלל שבת יכול לבטל ר' יהודה אומר במזיד אינו יכול לבטל קסבר מומר לחלל שבת אינו יכול לבטל בלא שכירות ומדתולה טעם בקונטרס משום מומר צריך לומר דבפרהסיא קאמר כדמסיק דדוקא בפרהסיא לר' יהודה אינו יכול לבטל רשות ואפ''ה לר''מ מבטל רשות ובסמוך נמי דקאמר מומר בגילוי פנים אינו מבטל רשות כמאן כר' יהודה פירש בקונט' דלר''מ במומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל ותימה דבמתני' קתני צדוקי הרי הוא כנכרי כדמסיק לעיל ומשמע בריש פירקין דרישא דמתני' ר''מ וי''ל דודאי כולה מתניתא עד ר' יהודה ר''מ קתני לה כדמסיים בה בברייתא דברי ר''מ דר''מ שונה דברי רבותיו דברי חכמים ודברי ר''ג ואפשר דסבר כר''ג דאמר צדוקי אינו כנכרי ועוד מדפליגי ר''מ ור' יהודה אליבא דר''ג משמע נמי דכר''ג סבירא ליה ומיהו לא משמע כלל לפרש ברייתא זו מטעם מומר חדא דלמה ליה למנקט הוציא הוה ליה למימר שחילל שבת בכל מלאכה שחילל ועוד דמשמע דמשום דהוציא בשבת זו דקתני עד שלא נתן רשותו הוציא ועוד דמשמע סתם הוציא בכל ענין בין בצנעא בין בפרהסיא כמו מי שנתן רשותו והוציא דסיפא ומפרש ר''י דהכא לאו מטעם מומר קאמר דמומר לא שייך אלא באדם הרגיל לחלל שבתות ואינו נזהר כלל אבל הכא לא ברגיל איירי אלא שבמקרה בעלמא אירע כך שהוציא שהיה דחוק לפי שעה ואם בשבת שעברה עשה כן אפי' במזיד לא היה מזיק כלום אפי' לר' יהודה דלאו מומר הוא כדפירשתי אלא דוקא בשבת זו דמאחר שהחזיק ברשותו אינו יכול לבטל כמו החזיק אחר ביטול דאין יכול עוד לבטל ור''מ סבר דיכול לבטל משום דלא חשיב מחזיק כיון שאחר הנתינה לא החזיק:

מִי שֶׁנָּתַן רְשׁוּתוֹ וְהוֹצִיא, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד — אוֹסֵר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּמֵזִיד אוֹסֵר, בְּשׁוֹגֵג אֵינוֹ אוֹסֵר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּשֶׁלֹּא הֶחְזִיקוּ בְּנֵי מָבוֹי בַּמָּבוֹי, אֲבָל הֶחְזִיקוּ בְּנֵי מָבוֹי בַּמָּבוֹי, בֵּין בְּשׁוֹגֵג וּבֵין בְּמֵזִיד — אֵינוֹ אוֹסֵר.

Traduction

However, if one already gave away, i.e., renounced, his rights in the alleyway, and then he carried something from his house into the alleyway, whether unwittingly or intentionally, he renders prohibited all the residents’ use of the alleyway, for his action cancels his renunciation; these are the words of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: If he did it intentionally, he renders carrying prohibited; but if he carried inadvertently, he does not render carrying prohibited. In what case is this statement said? In a case where the residents of the alleyway had not already taken possession of the alleyway. But if the residents of the alleyway had already taken possession of the alleyway before he carried something into the alleyway, all agree that whether he did it unwittingly or intentionally, he does not render prohibited their use of the alleyway.

Rachi non traduit

אוסר. דהדר שקליה לרשותיה ובשוגג נמי קנסו שוגג אטו מזיד:

במה דברים אמורים. ר''מ קאמר לה דאילו ר' יהודה ללישנא דמתני' קאמר דלא מהניא חזקה וללישנא דברייתא דקאמר ר' יהודה עד שלא תחשך טעמא לאו משום דלא מהניא חזקה הוא אלא משום דקסבר הרי הוא כעובד כוכבים וגבי ישראל שביטל איכא למימר דאפי' לר' יהודה מהניא חזקה ובמה דברים אמורים דברי הכל הוא:

אָמַר מָר: רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בְּלָשׁוֹן אַחֶרֶת: מַהֲרוּ וַעֲשׂוּ צוֹרְכֵיכֶם בַּמָּבוֹי עַד שֶׁלֹּא תֶּחְשַׁךְ וְיֶאֱסֹר עֲלֵיכֶם. אַלְמָא גּוֹי הוּא. וְהָא אֲנַן ''עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא'' תְּנַן!

Traduction

The Master said above in the baraita: Rabbi Yehuda says: Rabban Gamliel spoke to them with a different formulation, saying: Hurry, and do whatever you must do in the alleyway prior to Shabbat, before night falls, and he will render prohibited your use of the alleyway. It is apparent from this statement that a Sadducee is considered a gentile, whose renunciation of his rights in an alleyway is ineffective. But didn’t we learn in the mishna that according to Rabbi Yehuda, he said: Hurry, and do whatever you have to do before he takes out [yotzi] his vessels and renders prohibited your use of the alleyway, which implies that until then they may in fact use the alleyway; that is, his renunciation is effective?

Rachi non traduit

והא אנן תנן. לר' יהודה עד שלא יוציא אלמא מהני ביטול כל כמה דלא הדר ביה ובחזקה הוא דפליג דקסבר לא מהניא:

אֵימָא ''עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא הַיּוֹם''. וְאִיבָּעֵית אֵימָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן — בְּמוּמָר לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּצִנְעָא, כָּאן — בְּמוּמָר לְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא.

Traduction

The Gemara answers: Say that the mishna should read as follows: Hurry, and do whatever you have to do before the day goes out [yotzi hayom], i.e., before the end of Friday. And if you wish, say: It is not difficult. Here, where the mishna implies that a Sadducee may renounce his rights in an alleyway, it refers to an apostate of the kind who desecrates Shabbat in private; here, where the baraita implies that a Sadducee may not renounce his rights in an alleyway, it refers to an apostate who desecrates Shabbat in public [befarhesya]. Such a person is likened to a gentile in all regards, and therefore he may not renounce his rights in the alleyway.

Rachi non traduit

ואיבעית אימא. מתני' דמשמע צדוקי מבטל במומר לחלל בצנעא:

Tossefoth non traduit

כאן במומר לחלל שבתות בפרהסיא. לפירוש הקונט' שהוציא במזיד דלעיל חשיב מומר אפי' במילי דרבנן וכן משמע מדלא משני הא והא בפרהסיא הא בדאורייתא הא בדרבנן ותימה דהא סתם צדוקי אינו נזהר כלל במילי דרבנן אפי' בפרהסיא וכותים נמי שהיו מבטלים ונותנים רשות קודם שגזרו עליהם ר' אמי ור' אסי בפ''ק דחולין (דף ו:) הא סתם כותים אינם מאמינים בדברי חכמים ואפי' בפרהסיא ולא מזדהרי וי''ל שרגילים הם ליזהר לפי שיראים מחכמים כדאשכחן בנדה פרק בנות כותים (נדה דף לג:
אע''פ שצדוקים אנו מתיראין אנו מפני הפרושים:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: מוּמָר וְגִילּוּי פָּנִים הֲרֵי זֶה אֵינוֹ מְבַטֵּל רְשׁוּת. גִּילּוּי פָּנִים — מוּמָר הָוֵי?

Traduction

The Gemara comments: In accordance with which tanna is the ruling that was taught in the following baraita: An apostate or a brazen-faced person may not renounce his rights in favor of his neighbors. Before discussing the halakha itself, the Gemara wonders at the phrase brazen-faced person. It would appear to mean an impudent person who acts against the Torah in a brazen manner, but is not such a one an apostate? Why then are the two listed separately?

Rachi non traduit

גילוי פנים. חצוף:

מומר הוי. בתמיה וכי משום גילוי פנים חשיב ליה מומר:

אֶלָּא: מוּמָר בְּגִילּוּי פָּנִים — אֵינוֹ יָכוֹל לְבַטֵּל רְשׁוּת, כְּמַאן כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

Rather, read the baraita as follows: A brazen-faced apostate, i.e., one who publicly displays his deviation from Torah, may not renounce his rights in favor of his neighbors. In accordance with whose opinion was this stated? It is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

מומר בגילוי פנים. בפרהסיא:

כר' יהודה. דלר''מ מומר לחלל שבת בפרהסיא מבטל:

הָהוּא דִּנְפַק בְּחוּמַרְתָּא דִמְדוּשָׁא. כֵּיוָן דְּחַזְיֵיהּ לְרַבִּי יְהוּדָה נְשִׂיאָה, כַּסְּיַיהּ. אָמַר: כְּגוֹן זֶה מְבַטֵּל רְשׁוּת לְרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara now relates that a certain person went out with a coral ring into the public domain, and it is prohibited to do so on Shabbat. When he saw Rabbi Yehuda Nesia approaching, he quickly covered it. Although he was desecrating the Shabbat, he did not want the Sage to see it. Rabbi Yehuda Nesia said: A person such as this, who is careful not to desecrate Shabbat in public, may renounce his rights in his courtyard according to the opinion of Rabbi Yehuda.

Rachi non traduit

בחומרתא דמדושא. טבעת שחותמה ממין אחר ואמרי' במסכת שבת (דף נט:) היא של אלמוג וחותמה של מתכת אסור לצאת בה חומרתא חותם מדושא לא אתפרש ובדקתי במס' שבת ולא נשנית שם לענין שבת אלא לענין טומאה ואומר אני חומרתא דמדושא קשר של בושם אחד ממיני הבשמים וכי האי גוונא אמרי' בשבת (דף סב.) דאין יוצאין בחומרתא דפילון וחייב עליו חטאת משום דמשאוי הוא ואינו תכשיט אדם:

כגון זה. שמחלל שבת בצנעא:

Tossefoth non traduit

כיון דחזיה לר' יהודה נשיאה כסייה. וא''ת והא ר' יהודה נשיאה גופיה נפק בחומרתא דמדושא כדאמרי' במועד קטן בפרק מי שהפך (מועד קטן דף יב:) ותירץ ר''ח דהאי גברא דהכא נפק ברשות הרבים והתם בחצר ותימה אפי' בחצר משמע התם דאסור דקאמר על ר' אמי דאיקפד מאי טעמא איקפד אי משום חומרתא דמדושא והא תניא השירים והנזמים והטבעות הרי הן ככל הכלים הניטלין בחצר ואמר עלה דההיא ברייתא בסוף פרק כירה (שבת דף מו:) אמר עולא מאי טעמא הואיל ואיכא תורת כלי עליהן ומדנקט טעמא דתורת כלי משמע דאסור להתקשט בהם בחצר דלא חזו בשבת ואפ''ה שרי לצורך גופו ולצורך מקומו כמו כל דבר שיש תורת כלי עליו אע''פ שמלאכתו לאיסור כדאמר בפרק במה אשה (שבת דף סד:) כל מקום שאסרו חכמים לצאת בו לרה''ר אסור לצאת בו לחצר חוץ מכבול ופאה נכרית ואור''י דודאי שירים ונזמים וטבעות אסור להתקשט בהם בחצר שמא יצא בהן לרה''ר וברשות הרבים אסור דילמא שליף ומחוי ולא חשיב גזירה לגזירה אבל חומרתא דמדושא אינו תכשיט כלל ואפי' הוציאה באצבעו לחצר ליכא איסור משום תכשיט דלאו תכשיט הוא אלא איסור טלטול בעלמא הוא דאיכא כלשון ראשון שפירש בקונט' טבעת שחותמה ממין אחר ולא כלשון ב' שפירש קשר של בשמים וכן במועד קטן (דף יב:) דמדמה להו לשירים ונזמים וטבעות ור' יהודה נשיאה לצורך גופו ולצורך מקומו אפקינהו כגון לטייל בהם את התינוק או שאר עניינים ומשום הכי קאמר מ''ט איקפד דאיסור טלטול ליכא שהרי יש עליה תורת כלי כדתניא השירים והנזמים שהם כשאר כלים שמלאכתן לאיסור שניטלין לצורך גופן וכיון דאיסור טלטול ליכא איסור תכשיט פשיטא דליכא דאינו עשוי לתכשיט אלא כמו עץ בעלמא שעשוי לחתום בה חותמות ור''ת מפרש דתרוייהו נפקי לרה''ר ר' יהודה נשיאה באצבעותיו וההוא גברא בקומצו ואם היה מותר לטלטל היה יכול להתקשט בו לרה''ר שתכשיט הוא ולא שייך למגזר באיש שליף ומחוי לכך לא הוצרך להביא ראיה אלא על הטלטול דלא חשיב כחתיכה של מתכת או של עץ דעלמא ומיהו קשה לר''י דזה היה יכול לדקדק מן מתני' דפ' במה אשה יוצאה (שבת דף נז.) דתנן בטבעת שאין עליה חותם לא תצא ואם יצאה אינה חייבת חטאת ש''מ דחשיב ראויות לתכשיט ועוד דלישנא דנפק לא משמע בקומצו:

אָמַר רַב הוּנָא: אֵיזֶהוּ יִשְׂרָאֵל מוּמָר — זֶה הַמְחַלֵּל שַׁבָּתוֹת בְּפַרְהֶסְיָא. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: כְּמַאן? אִי כְּרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר: חָשׁוּד לְדָבָר אֶחָד, — חָשׁוּד לְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ, אֲפִילּוּ בְּאֶחָד מִכָּל אִיסּוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה נָמֵי.

Traduction

In connection with the preceding discussion with regard to one who does not conform to Torah law, Rav Huna said: Who is an apostate Jew? This is one who desecrates Shabbat in public. Rav Naḥman said to him: In accordance with whose opinion did you say this? If he said this in accordance with the opinion of Rabbi Meir, who said: One who is suspected of transgressing one matter, i.e., someone who is known to have committed one transgression, is suspected of transgressing the entire Torah, he should be considered an apostate even if he transgresses one of all the other prohibitions of the Torah as well, and not necessarily one as severe as Shabbat desecration.

Rachi non traduit

איזהו ישראל מומר. דחשבינן ליה מומר לכל מילי:

ר' מאיר ורבנן. במס' בכורות בפר' עד כמה (בכורות דף ל:):

Tossefoth non traduit

אי כר''מ אפי' בא' מכל איסורין נמי. וה''נ תניא בהדיא בבכורות בפ' עד כמה (בכורות ד' ל.) נחשד לדבר אחד נחשד לכל התורה כולה דברי ר''מ ותימה דבפ' זה בורר (סנהדרין דף כז.) גבי פלוגתא דאביי ורבא דאוכל נבלות להכעיס ורבא אמר כשר בעי לאוקומי רבא כר' יוסי דאמר הוזם בדיני ממונות כשר בדיני נפשות ומשני דרבא אפי' כר''מ דאמר עד זומם פסול לכל התורה כולה דע''כ לא קאמר ר''מ התם אלא גבי עד זומם דממון דרע לשמים ולבריות אבל הכא דרע לשמים ולא לבריות לא שמע מיניה דלית ליה לר''מ חשוד לאחד מכל האסורין להוי חשוד לכל התורה כולה לרבא דלא אמר מקילתא לחמירתא אלא בעד זומם דממון דווקא דרע לשמים ורע לבריות ומיהו לאביי דהתם ניחא וקיי''ל כוותיה וי''ל דאפי' לרבא חשוד לדבר אחד דרע לשמים ולא לבריות חשוד לכל התורה כולה בכיוצא בה דרע לשמים ולא לבריות אפי' מקילתא לחמירתא וחשוד לדבר אחד דרע לשמים ורע לבריות חשוד לכל התורה כולה אפילו רע לשמים ורע לבריות:

אִי כְּרַבָּנַן, הָאָמְרִי: חָשׁוּד לְדָבָר אֶחָד לָא הָוֵי חָשׁוּד לְכָל הַתּוֹרָה כּוּלָּהּ,

Traduction

If he said this in accordance with the opinion of the Rabbis, it is difficult. Didn’t they say: One who is suspected of transgressing one matter is not suspected of transgressing the entire Torah,

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source