Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 64a
אִם כֵּן, בִּיטַּלְתָּ תּוֹרַת עֵירוּב מֵאוֹתוֹ מָבוֹי!
Traduction
If so, you have abolished the halakhic category of eiruv from that alleyway. Since from a halakhic perspective it is considered as though only one person lives in that alleyway, there is no need for an eiruv. Consequently, when the residents carry in it without an eiruv, observers will mistakenly think that it is permitted to carry in an alleyway even without an eiruv.
Tossefoth non traduit
אם כן ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי. אומר ר''י שבא מעשה לפני רש''י בחופה אחת ששכחו ולא עירבו והוצרכו להוציא מבית לבית והתיר להם ע''י שביטלו רשותם לאחד ואומר ר''י דאם יועיל ביטול מבית לבית א''כ יהו מותרין כולן לטלטל מזו לזו גם אותן שביטלו להם שאע''פ שהמבטל רשות חצירו אסור להוציא מביתו לחצר התם הוא שיש להם חלק בחצר ונראה כחוזר ומחזיק ברשותו אפי' למ''ד לעיל בפ''ב (עירובין דף כו.) רשות ביתו ביטל אבל הכא כשביטלו כל השכונות רשותם לאחד אישתרו כולהו דאין דומה כלל כחוזר ומחזיק ברשותו כשמטלטל מביתו לבית חבירו ולא דמי למוציא מביתו לחצר שיש לו בחצר חלק וכיון דמישתרו כולהו על ידי ביטול אין לביטול להועיל כאן דא''כ ביטלת תורת עירוב מאותו מבוי שלא יחושו לעשות עוד עירוב כיון דמישתרו כולהו בביטול ומיהו אור''י דאם יש חדרים בבית יכול לבטל כל הבית בלא החדרים שיהא עכשיו אסור להוציא מן החדר לבית כמו מבית לחצר ואין שייך כאן ביטלת תורת עירוב שהרי ישתכר בעירוב יותר מן הביטול ודווקא לרבי יוחנן דאמר לקמן יש ביטול רשות מחצר לחצר אבל לשמואל דאמר לקמן (עירובין דף סו:) אין ביטול רשות מחצר לחצר ה''ה מבית לבית דהא תשמישתיה לחוד ומיהו כר''י קי''ל ונראה דאין ראיה מכאן לחלוק על הוראת רש''י דשפיר דמי דחוזר בו מביטולו כשנוטל כליו והכניסם לתוך בית חבירו וחזר והחזירם לביתו שהיא רשות המיוחדת לו נראה כחוזר בו מביטולו וכיון שמפסיד בדבר לא ביטלת תורת עירוב ור''ת היה מדקדק מהא דאפליגו רי ושמואל לענין ביטול רשות מחצר לחצר ולענין ביטול רשות בחורבה משמע דמבית לבית אסור לכ''ע מדלא איירו ביה וכדפרישית שאם התרת תתיר לכולן וכיון דשרית לכולהו יבא לטלטל בלא ביטול ועוד הביא ראיה מההוא ינוקא דלקמן (עירובין דף סז:) דאשתפיך חמימיה שהתיר לומר לנכרי למייתי ליה חמין מגו ביתיה (דרבא) [צ''ל דרבה] אע''ג דלא עירבו מדלא מצאו תקנה בענין אחר. ואמאי ליבטלו כולהו רשותייהו לההוא ביתא דהוה ביה תינוק דמסתמא כר''י סבירא להו דאמר יש ביטול רשות מחצר לחצר כדאמר רבא בההוא שמעתא אנא כר''י סבירא לי אלא ודאי אפי' ר''י מודה דאין ביטול רשות מבית לבית ואומר ר''י דאין משם ראיה דעל כרחך הוו התם חצירות ומבוי כדאמרינן התם והא לא עירבנו והא לא שיתפנו והיו יכולין להביא חמין ע''י ביטול דרך חצירות ומבוי לבית שהיה בו קטן ומה שלא עשו כן משום שלא היו בעלים התם:

דִּמְעָרְבִי. יֹאמְרוּ עֵירוּב מוֹעִיל בִּמְקוֹם גּוֹי?! דְּמַכְרְזִינַן.
Traduction
Rav Huna, son of Rav Yehoshua, replied: It is required that they establish an eiruv anyway, as a reminder of the laws of eiruvin, even though it serves no halakhic purpose. Rava retorted that this in turn results in a different problem: Observers will then say that an eiruv is effective even in the place of a gentile, even if he does not rent out his domain, which is against the halakha. He replied: We make an announcement to the effect that they are not carrying because of the eiruv, and that it only serves as a reminder.
Rachi non traduit
דמערבי. ביניהן אף על גב דלא מהני:
דמכרזינן. הוו יודעין שאין עירובנו מועיל כלום ואין אנו מוציאין מחצרותינו למבוי ומה שאנו מטלטלין בתוכו בשביל שרה''י היא:
אַכְרָזְתָּא לְדַרְדְּקֵי?!
Traduction
Rava rejected this option as well: Can we make an announcement for the children? Even if it is assured that all adults present will hear the announcement, how will the children, who do not hear or understand the announcement, know the halakha later in life? Recalling that their fathers established an eiruv in this alleyway, they will think that an eiruv is effective even in the place of a gentile. Therefore, one cannot rely on Abaye’s solution.
Rachi non traduit
אכרזתא לדרדקי. וכי הכרזה זו מועיל לדורות הבאין שיראו אותן מטלטלין כאן ולא שמעו בהכרזה:
אֶלָּא אָמַר רָבָא: לֵיזִיל חַד מִינַּיְיהוּ, לִיקְרַב לֵיהּ, וְלִשְׁאוֹל מִינֵּיהּ דּוּכְתָּא וְלַינַּח בֵּיהּ מִידֵּי, דְּהָוֵה לֵיהּ כִּשְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ, וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ שְׂכִירוֹ וַאֲפִילּוּ לְקִיטוֹ — נוֹתֵן עֵירוּבוֹ וְדַיּוֹ.
Traduction
Rather, Rava said that the gentile’s Jewish neighbors should proceed as follows: Let one of them go and become friendly with the gentile, and ask him for permission to make use of a place in his domain, and set something down there, thus becoming like the gentile’s hired laborer or harvester. And Rav Yehuda said that Shmuel said: Not only can the gentile himself rent out his domain for the purpose of an eiruv, but even his hired laborer, and even his harvester, if he is a Jew, may rent out the space and contribute to the eiruv on his behalf, and this is enough.
Rachi non traduit
ליקריב לגביה. ישתדל עם הנכרי עד שיהא אוהבו וישאיל לו הנכרי מקום בחצירו לאתנוחי ביה מידי דכיון דהשתא דייר ישראל בחצר הנכרי הוה ליה האי ישראל כשכירו ולקיטו של נכרי:
ואמר רב יהודה אפילו שכירו ולקיטו. של נכרי אם ישראל הוא נותן עירובו עם בני מבוי ודיו. שכיר לעבודת כל השנה ולקיטו לימות הקציר והאסיף:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב יוֹסֵף: הָיוּ שָׁם חֲמִשָּׁה שְׂכִירוֹ וַחֲמִשָּׁה לְקִיטוֹ מַהוּ? אֲמַר לֵיהּ: אִם אָמְרוּ שְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ לְהָקֵל, יֹאמְרוּ שְׂכִירוֹ וּלְקִיטוֹ לְהַחֲמִיר?
Traduction
Abaye said to Rav Yosef: If there were five hired laborers or five harvesters there, what is the halakha? Does the presence of more than one of these, if they are all Jews, entail a stringency, such that they are all required to join in the eiruv or that they are all required to rent out his domain? Rav Yosef said to him: If the Sages said that the gentile’s hired laborer or harvester stands in his place as a leniency, would they say that his hired laborer or harvester stands in his place as a stringency? This law was stated only as a leniency with regard to the laws of renting for the purpose of an eiruv, not in order to introduce more stringencies.
Rachi non traduit
היו שם. בבית הנכרי:
חמשה שכירים ולקיטין. דרין בחדרים ובעליות שאילו היתה רשות שלהן היו צריכין לתת כולן בעירוב כדתנן במתניתין ומודין בזמן שמקצתן שרויין בחדרים כו' והשתא דרשותא דנכרי מהו לתת כולן בעירוב אם שכח האחד ולא נתן אוסר על בני מבוי מי אמרינן כי היכי דשוינהו ליה לשכיר וללקיט כבעלים להקל ולהתיר עירובו במבוי זה הוו נמי בעלים להחמיר או דלמא לקולא שווינהו רבנן כבעלים אבל לחומרא לא דכל בעירובין להקל והני דירה ודאי לאו דידהו היא:
גּוּפָא, אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: אֲפִילּוּ שְׂכִירוֹ וַאֲפִילּוּ לְקִיטוֹ, נוֹתֵן עֵירוּבוֹ וְדַיּוֹ. אָמַר רַב נַחְמָן: כַּמָּה מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתָּא.
Traduction
The Gemara proceeds to examine the ruling cited in the course of the previous discussion. Returning to the matter itself, Rav Yehuda said that Shmuel said: Even the gentile’s hired laborer, and even his harvester, may contribute to the eiruv in his stead, and this is enough. Rav Naḥman said: How excellent is this halakha. Even Rav Naḥman agreed with this statement, and viewed it as correct and substantiated.
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁתָה רְבִיעִית יַיִן — אַל יוֹרֶה. אָמַר רַב נַחְמָן: לָא מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתָּא, דְּהָא אֲנָא כֹּל כַּמָּה דְּלָא שָׁתֵינָא רְבִיעֵתָא דְּחַמְרָא — לָא צִילָא דַּעְתַּאי.
Traduction
However, Rav Naḥman did not give his approval to all of Rav Yehuda’s rulings, as Rav Yehuda said that Shmuel said: If one drank a quarter-log of wine, he may not issue a halakhic ruling, as the wine is liable to confuse his thinking. With regard to this second statement, Rav Naḥman said: This halakha is not excellent, as concerning myself, as long as I have not drunk a quarter-log of wine, my mind is not clear. It is only after drinking wine that I can issue appropriate rulings.
Tossefoth non traduit
שתה רביעית יין אל יורה. יש ספרים שכתוב בהן אל יתפלל ולא יתכן כלל דא''כ מאי קאמר רב נחמן לא מעליא הא שמעתא דהא אנא כל] כמה דלא שתינא רביעתא לא צילא דעתאי מה ענין צילותא אצל תפלה אלא אל יורה גרסינן ברוב ספרים וכן אמר ר''ח וא''ת ומאי קאמר ר''נ לא מעליא הא שמעתתא הא פלוגתא דתנאי היא בכריתות בפרק אמרו לו (כריתות דף יג:) כדדריש התם ולהבדיל ולהורות ואיין ושכר אל תשת קאי דמוקמינן ליה התם ברביעית ועוד קשה דהא ר''נ גופיה קאמר לקמן בשמעתין דרך מיל ושינה כל שהוא מפיגין את היין כששתה רביעית ש''מ דאסור ומיהו ההיא איכא לאוקומא כגון דלא רמא ביה מיא והכא דרמא ביה מיא כר''א בכריתות (דף יג:) (דתנן) התם ר''א אומר אם נתן לתוכו מים כל שהוא פטור ורב נמי פסיק התם הלכה כר''א אבל מ''מ קשיא דלא הוי ליה למימר לא מעליא הא שמעתא כיון דאיכא רבנן דפליגי עליה דר''א התם ואסרי אע''פ שנתן בו מים:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: מַאי טַעְמָא אָמַר מָר הָכִי? הָאָמַר רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא: מַאי דִּכְתִיב ''וְרוֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן'' — כָּל הָאוֹמֵר שְׁמוּעָה זוֹ נָאָה, וְזוֹ אֵינָהּ נָאָה — מְאַבֵּד הוֹנָה שֶׁל תּוֹרָה! אֲמַר לֵיהּ: הֲדַרִי בִּי.
Traduction
Rava said to Rav Naḥman: What is the reason that the Master said this, making a statement that praises one halakha and disparages another? Didn’t Rabbi Aḥa bar Ḥanina say: What is the meaning of that which is written: ''But he who keeps company with prostitutes [zonot] wastes his fortune'' (Proverbs 29:3)? It alludes to the following: Anyone who says: This teaching is pleasant [zo na’a] but this is not pleasant, loses the fortune of Torah. It is not in keeping with the honor of Torah to make such evaluations. Rav Naḥman said to him: I retract, and I will no longer make such comments concerning words of Torah.
Rachi non traduit
מאי טעמא אמר מר הכי. זו נאה וזו אינה נאה:
הונה. כבודה של תורה וסופה להשתכח ממנו:
רועה זונות. נוטריקון זו נאה וארענה ואעסוק בה כדי שתתקיים בידי:
הדרי בי. לא אוסיף עוד:
אָמַר רַבָּה בַּר רַב הוּנָא: שָׁתוּי אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תְּפִלָּה. שִׁיכּוֹר אַל יִתְפַּלֵּל, וְאִם הִתְפַּלֵּל — תְּפִלָּתוֹ תּוֹעֵבָה.
Traduction
On the topic of drinking wine, Rabba bar Rav Huna said: One who has drunk wine must not pray, but if he nonetheless prayed, his prayer is a prayer, i.e., he has fulfilled his obligation. On the other hand, one who is intoxicated with wine must not pray, and if he prayed, his prayer is an abomination.
Tossefoth non traduit
שיכור אל יתפלל ואם התפלל תפלתו תועבה. ולא יצא כיון שאינו יכול לדבר לפני המלך וצריך לחזור ולהתפלל וכן ההיא דברכות (דף כב:) שהיה מתפלל ונמצא צואה כנגדו דמסיק כיון שחטא אע''פ שהתפלל תפלתו תועבה וצריך לחזור ולהתפלל וצ''ע אם יש להשוות ברכות לתפלה לענין צואה ושיכור וע''כ לאו לכל מילי דמיין דהא שתוי אל יתפלל עד שיפיג יינו ואפי' ביין מזוג אל יתפלל ביותר מרביעית דאפי' ר''א דכריתות (דף יג:) לא שרי ביותר מרביעית ואפי' לענין הוראה כדאמרינן התם ופשיטא דשתוי מברך ברכת המזון וכל הברכות כולן כדאמ' בירושלמי דברכות דמפיק ליה מואכלת ושבעת וברכת ואפי' מדומדם ומיהו משום מי רגלים פשיטא דא''צ לחזור ולברך אפי' א''ת דמשוינן ברכות לתפלה בצואה תניא ומי רגלים לא חמירי כמו צואה דהא אמר בסוף פ' מי שמתו (ברכות דף כה.) לא אסרה תורה אלא כנגד עמוד בלבד הא נפול לארעא שרי ורבנן הוא דגזרו בהו וכי גזרו בהו בודאן אבל בספקן לא גזרו בהו רבנן:
הֵיכִי דָּמֵי שָׁתוּי, וְהֵיכִי דָּמֵי שִׁיכּוֹר? כִּי הָא דְּרַבִּי אַבָּא בַּר שׁוּמְנִי וְרַב מְנַשְּׁיָא בַּר יִרְמְיָה מִגִּיפְתִּי הֲווֹ קָא מִפַּטְרִי מֵהֲדָדֵי אַמַּעְבָּרָא דִּנְהַר יוֹפְטִי. אֲמַרוּ: כָּל חַד מִינַּן לֵימָא מִילְּתָא דְּלָא שְׁמִיעַ לְחַבְרֵיהּ, דְּאָמַר מָרִי בַּר רַב הוּנָא: לָא יִפָּטֵר אָדָם מֵחֲבֵירוֹ אֶלָּא מִתּוֹךְ דְּבַר הֲלָכָה, שֶׁמִּתּוֹךְ כָּךְ זוֹכְרוֹ.
Traduction
The Gemara poses a question: What are the circumstances in which a person is considered one who has drunk wine; and what are the circumstances in which a person is considered one who is intoxicated with wine? The Gemara answers that one can learn this from the following event: As Rabbi Abba bar Shumni and Rav Menashya bar Yirmeya from Gifti were taking leave of each other at the ford of the Yofti River, they said: Let each one of us say something that his fellow scholar has not yet heard, for Mari bar Rav Huna said: A person must take leave of his fellow only in the midst of a discussion of a matter of halakha, as due to this he will remember him.
פְּתַח חַד וַאֲמַר: הֵיכִי דָּמֵי שָׁתוּי, וְהֵיכִי דָּמֵי שִׁיכּוֹר? שָׁתוּי — כֹּל שֶׁיָּכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. שִׁיכּוֹר — כֹּל שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְדַבֵּר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ.
Traduction
One of them opened the discussion and said: What are the circumstances where a person is considered one who has drunk wine, and what are the circumstances where a person is considered one who is intoxicated with wine? One who has drunk wine refers to anyone who has drunk wine but whose mind remains clear enough that he is able to talk in the presence of a king. One who is intoxicated refers to anyone who is so disoriented by the wine he has drunk that he is not able to talk in the presence of a king.
פְּתַח אִידַּךְ וַאֲמַר: הַמַּחֲזִיק בְּנִכְסֵי הַגֵּר, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִתְקַיְּימוּ בְּיָדוֹ? יִקַּח בָּהֶן סֵפֶר תּוֹרָה. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: אֲפִילּוּ
Traduction
The other one then opened a different discussion and said: With regard to one who took possession of a convert’s property, what should he do so that it remains in his hands? The property of a convert who died without children is regarded as ownerless, and is acquired by the first person to perform a valid act of acquisition upon it. Since in this case the one who took possession of the property did not acquire it through his own labor, his ownership is tenuous, and he is liable to lose it unless he uses it for the purpose of a mitzva. One in this situation should buy a Torah scroll with part of the revenue, and by the merit of this act, he will retain the rest. Rav Sheshet said: Even
Rachi non traduit
המחזיק בנכסי הגר. מידי דתמיהה היא ותווהי בה אינשי לפי שבאו לו בלא יגיעה לפיכך אין מתקיימין אם לא על ידי מצוה:
יקח בהן ס''ת. במקצתם ובשכר אלו יתקיימו האחרים בידו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source