Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 61b
גְּמָ' אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שָׁבַת בְּעִיר חֲרֵיבָה, לְרַבָּנַן מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. הִנִּיחַ אֶת עֵירוּבוֹ בְּעִיר חֲרֵיבָה — אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה. רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר: אֶחָד שָׁבַת וְאֶחָד הִנִּיחַ — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה.
Traduction
GEMARA: Rav Yehuda said that Shmuel said: If one established his Shabbat residence in a desolate city whose walls are still standing, according to the Rabbis he may walk through all of it as though it were four cubits, and he may walk an additional two thousand cubits beyond it. If, however, he merely placed his eiruv in a desolate city, he has only two thousand cubits from the place of his eiruv. The Rabbis distinguish between one who establishes his Shabbat residence by actually being present in that location at the onset of Shabbat and one who does so by placing his eiruv there before Shabbat. Rabbi Elazar says: Whether he established his Shabbat residence through his physical presence or he merely placed his eiruv there, he may walk through all of it and another two thousand cubits beyond it.
Rachi non traduit
גמ' בעיר חריבה. מדיוריה אבל מחיצותיה קיימות סביב לה:
לרבנן מהלך את כולה. דהא שבת באויר מחיצות והוא הדין לר''ע והא דנקט רבנן משום המניח עירובו דבעי למיתני חילוק בין חריבה לישיבה ולר''ע אפי' בישיבה אין לו ממקום עירובו אלא אלפים:
הניח עירובו בעיר חריבה כו'. דכי אמור רבנן כל העיר לו כד' אמות במיושבת כדתנן בהדיא אימתי בזמן שאין בה דיורין אלמא בחריבה מודו:
מֵיתִיבִי, אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּנוֹתֵן אֶת עֵירוּבוֹ בִּמְעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה? אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי, בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דָּיוֹרִין. הָא בְּאֵין בָּהּ דָּיוֹרִין מוֹדוּ לֵיהּ?!
Traduction
The Gemara raises an objection based upon the mishna. Rabbi Akiva said to the Rabbis: Do you not concede to me that one who places his eiruv in a cave has only two thousand cubits from the place of his eiruv? They said to him: When does this apply? When the cave has no residents. Consequently, when it has no residents the Rabbis concede to Rabbi Akiva that one has only two thousand cubits from the place of his eiruv. This contradicts Rabbi Elazar’s assertion that, according to the Rabbis, even if one places his eiruv in the abandoned city, he may walk through all of it and another two thousand cubits beyond it.
Rachi non traduit
ה''ג הא באין בה דיורין מודין ליה:
מַאי ''אֵין בָּהּ דָּיוֹרִין'' — אֵינָהּ רְאוּיָה לְדִירָה.
Traduction
The Gemara responds: What is the meaning of the qualification that it has no residents? It means that the place is not fit for residence. If, however, the city is suitable for habitation, it is considered like four cubits even if it is currently uninhabited.
Rachi non traduit
אינה ראויה לדירה. שנפלו מחיצותיה:
תָּא שְׁמַע: שָׁבַת בְּעִיר, אֲפִילּוּ הִיא גְּדוֹלָה כְּאַנְטִיּוֹכְיָא, בִּמְעָרָה, אֲפִילּוּ הִיא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה — מְהַלֵּךְ אֶת כּוּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. קָתָנֵי עִיר דּוּמְיָא דִמְעָרָה, מָה מְעָרָה חֲרֵיבָה, אַף עִיר חֲרֵיבָה. וְשָׁבַת אִין, אֲבָל הִנִּיחַ לָא.
Traduction
Come and hear another difficulty from the following baraita: If one established his Shabbat residence through his physical presence in a city, even if it is as large as Antioch, or in a cave, even if it is particularly large, like the Cave of Zedekiah, king of Judah, he may walk through all of it and another two thousand cubits beyond it. The baraita teaches the case of a city that is similar to that of a cave: Just as a cave is presumably desolate, i.e., uninhabited, so too the city must be one that is desolate. And only in the case where he established his Shabbat residence through his physical presence would yes, this halakha apply; but if he merely placed his eiruv there, no, he may not measure his two thousand cubits from the edge of the city.
Rachi non traduit
מערת צדקיהו. גדולה היתה והיא שיצא בה צדקיהו לילה מירושלים לברוח מפני הכשדים כדכתיב בירמיה (נב) ותבקע העיר וגו':
אף עיר חריבה. ועל כרחך חריבה מדיורין ולא מחומה דאי מחומה לא הוי תני מהלך את כולה כיון דלא שבת באויר מחיצות (וה''ה ר' עקיבא) ואע''ג דיש חומה קתני שבת ולא קתני הניח:
מַנִּי, אִילֵימָא רַבִּי עֲקִיבָא, מַאי אִירְיָא חֲרֵיבָה? אֲפִילּוּ יְשִׁיבָה נָמֵי! אֶלָּא לָאו רַבָּנַן, וְטַעְמָא דְּשָׁבַת אִין, אֲבָל הִנִּיחַ — לָא!
Traduction
The Gemara continues clarifying the baraita: In accordance with whose opinion is this baraita? If you say it is in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, why did the baraita specifically teach the case of a desolate city? Even if it was inhabited, the same halakha should also apply, as Rabbi Akiva holds that even if one placed his eiruv in an inhabited city, he has only two thousand cubits from the place of his eiruv. Rather, is it not in accordance with the opinion of the Rabbis? And nonetheless, the reason is that one established his Shabbat residence through his physical presence. In such a case, yes, one may walk through the entire city and another two thousand cubits beyond it. But if one merely placed his eiruv there, he would not be permitted to walk more than two thousand cubits from his eiruv, which would contradict the opinion of Rabbi Elazar.
Rachi non traduit
מני. הא דלא תני הניח:
אי נימא ר''ע. דלית ליה בהניח מהלך את כולה אמאי תני עיר דומיא דמערה למימר דבחריבה קאי:
אפי' ישיבה נמי. הניח לר''ע לא והא ליכא למימר דהא דנקט חריבה משום שבת נקט למימר אע''ג דהיא חריבה היכא דשבת מהלך את כולה הא מאי איריא עיר אפילו תל ונקע וקמה קצורה ושיבולין מקיפות אותה אמרן בפרקין קמא (דף טו.) מהלך את כולה:
אלא לאו רבנן. ושמע מינה בחריבה מודו דהא על כרחך הא דנקט חריבה משום שיורא דשייר ולא תנא הניח נקט לה:
לָא תֵּימָא עִיר דּוּמְיָא דִמְעָרָה, אֶלָּא אֵימָא מְעָרָה דּוּמְיָא דְעִיר. מָה עִיר יְשִׁיבָה, אַף מְעָרָה יְשִׁיבָה. וְרַבִּי עֲקִיבָא הִיא, דְּאָמַר: אֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵירוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה, וּבְשָׁבַת מוֹדֵי.
Traduction
The Gemara rejects this argument and argues that the initial inference was incorrect. Do not say that the baraita is referring to a city that is similar to a cave. Rather, say that it is referring to a cave that is similar to a city: Just as the city is presumably inhabited, so too the cave must be one that is inhabited. The baraita is then in accordance with the opinion of Rabbi Akiva, who said that if one merely places his eiruv in the cave, he has only two thousand cubits from the place of his eiruv. However, if one established his Shabbat residence there through his physical presence, even Rabbi Akiva concedes that the entire cave is considered as though it were four cubits, and he may walk two thousand cubits beyond the cave.
Rachi non traduit
אף מערה ישיבה. ולאשמועינן דאפ''ה שבת אין הניח לא כר''ע:
וְהָא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ קָתָנֵי! כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ, וְלֹא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ. כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ — גְּדוֹלָה. וְלֹא כִּמְעָרַת צִדְקִיָּהוּ — דְּאִילּוּ הָתָם חֲרֵיבָה, וְהָכָא יְשִׁיבָה.
Traduction
The Gemara asks: Doesn’t the baraita teach that this halakha applies even to a cave like the Cave of Zedekiah, which was uninhabited? The Gemara answers: The baraita is referring to a cave that is like the Cave of Zedekiah in one respect and not like the Cave of Zedekiah in other respects. It is like the Cave of Zedekiah in that the cave is as large as that one. And it is not exactly like the Cave of Zedekiah, as there, with regard to Zedekiah’s cave, it was desolate, and here the baraita is referring to a cave that is inhabited.
Rachi non traduit
והא כמערת צדקיהו קתני. ואין שם דיורין [דרין] דהא של מלך היתה א''נ השתא לית בה דיורין:
מָר יְהוּדָה אַשְׁכְּחִינְהוּ לִבְנֵי מְבָרַכְתָּא דְּקָא מוֹתְבִי עֵירוּבַיְיהוּ בְּבֵי כְּנִישְׁתָּא דְּבֵי אַגּוֹבָר, אֲמַר לְהוּ: גַּוּוֹ בֵּיהּ טְפֵי, כִּי הֵיכִי דְּלִישְׁתְּרֵי לְכוּ טְפֵי.
Traduction
The Gemara relates that Mar Yehuda once found the residents of Mavrakhta placing their eiruvin in the synagogue of Beit Agovar. He said to them: Place your eiruv farther into the synagogue, so that more will be permitted to you, as the Shabbat limit is measured from the spot where the eiruv is deposited. Mar Yehuda holds that even when an eiruv is placed in an inhabited city, the two thousand cubits are measured from the location of the eiruv rather than from the edge of the city.
Rachi non traduit
בבי כנישתא דבי אגובר. בית הכנסת גדול היה וכולו מובלע באלפים של תחום מברכתא והם לא היו חוששין להוליך העירוב עד סופו ולהניחו שם דסבירא להו כרבנן דכיון מונח באויר מחיצות מהלכין את כולו וחוצה לו אלפים:
גוו ביה טפי. העמיקו עוד להעמיד העירוב עד סופו ולהניחו שם:
כי היכי דלישתרו לכו טפי. דהא ממקום העירוב בעיתו למדוד:
אֲמַר לֵיהּ רָבָא: פָּלְגָאָה, בְּעֵירוּבִין לֵית דְּחַשׁ לְהָא דְּרַבִּי עֲקִיבָא.
Traduction
Rava said to him: Argumentative one! With regard to the halakhot of eiruv, nobody is concerned about this opinion of Rabbi Akiva, as the halakha is in accordance with the opinion of the Rabbis. Consequently, no matter where one places his eiruv in a city, the entire city is considered as though it were four cubits, and he is permitted to walk two thousand cubits beyond the edge of the city.
Rachi non traduit
פלגאה. חולק על חכמים אתה:
בעירובין לית דחש להא דר' עקיבא. דקי''ל הלכה כדברי המיקל בעירוב:
Tossefoth non traduit
לית דחש להא דר' עקיבא. דקיימא לן כדברי המיקל בעירוב כדפי' בקונט' ותחומין דרבנן כדפי' בפ' מי שהוציאוהו (לעיל עירובין דף מו.):


הַדְרָן עֲלָךְ כֵּיצַד מְעַבְּרִין

Traduction
MISHNA: One who resides with a gentile in the same courtyard, or one who lives in the same courtyard with one who does not accept the principle of eiruv, even though he is not a gentile, such as a Samaritan [Kuti], this person renders it prohibited for him to carry from his own house into the courtyard or from the courtyard into his house, unless he rents this person’s rights in the courtyard, as will be explained below.
מַתְנִי' הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בֶּחָצֵר, אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֵירוּב — הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו.
Traduction
Rabbi Eliezer ben Ya’akov says: Actually, the gentile does not render it prohibited for one to carry, unless there are two Jews living in the same courtyard who themselves would prohibit one another from carrying if there were no eiruv. In such a case, the presence of the gentile renders the eiruv ineffective. However, if only one Jew lives there, the gentile does not render it prohibited for him to carry in the courtyard.
Rachi non traduit
מתני' הדר עם העכו''ם או עם מי שאינו מודה בעירוב. כותי כדאמר בפרק בכל מערבין (עירובין דף לא:):
אוסר עליו. לטלטל מביתו לחצר עד שישכור הימנו רשות שיש לו בחצר:
Tossefoth non traduit
מתני' הדר. ר' אליעזר בן יעקב אומר עד שיהו ב' ישראלים אוסרים כו'. משמע דאתרוייהו קאי ר''א בן יעקב אעכו''ם ואכותי ובגמ' מפרש דטעמא דראב''י דכיון דעכו''ם חשוד אשפיכות דמים בתרי דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן שמא ילמד ממעשיו כו' וא''ת והרי כותים דלא חשידי אשפיכות דמים ולא ארביעה כדמוכח פ''ק דמס' ע''ג (דף טו:) שמעמידין בהמה בפונדקאות של כותים ומתיחדין עמהם א''כ שכיחי דדיירי ונגזור בחד ואין לומר דר''א בן יעקב סבר דכותים גרי אריות הן וחשידי דהא אפילו למ''ד גרי אריות הן לא חשידי מדפריך התם בע''ז עלה מברייתא דאסרו למכור בהמה דקה לכותים ורוצה להוכיח מתוך כך דטעמא משום דאתי לזבוני לעכו''ם ולא משום דחשידי ואמאי דלמא בכותים גרי אריות או גרי אמת הן פליגי ואומר ר''י דעיקר תקנה משום עכו''ם איתקן שמא ילמד ממעשיו ולא משום צדוקי וכותי ואגב שאסרו בעכו''ם אסרו נמי בכותי וכיון שלא נאסר אלא ע''י עכו''ם לא החמיר בהן יותר מן העכו''ם:

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה.
Traduction
Rabban Gamliel said: There was an incident involving a certain Sadducee who lived with us in the same alleyway in Jerusalem, who renounced his rights to the alleyway before Shabbat. And Father said to us: Hurry and take out your utensils to the alleyway to establish possession of it, before he changes his mind and takes out his own utensils so as to reclaim his rights, in which case he would render it prohibited for you to use the entire alleyway.
Rachi non traduit
עד שיהו ב' ישראלים. דרין בב' בתים ואוסרין זה על זה ובאין לערב ביניהן הנכרי אוסר עליהן אבל על היחיד אינו אוסר ובגמרא מפרש טעמא:
אָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל: מַעֲשֶׂה בְּצַדּוּקִי אֶחָד שֶׁהָיָה דָּר עִמָּנוּ בְּמָבוֹי בִּירוּשָׁלַיִם, וְאָמַר לָנוּ אַבָּא: מַהֲרוּ וְהוֹצִיאוּ אֶת הַכֵּלִים לַמָּבוֹי, עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא וְיֶאֱסֹר עֲלֵיכֶם.
Traduction
Rabbi Yehuda says: Rabban Gamliel’s father spoke to them with a different formulation, saying: Hurry and do whatever you must do in the alleyway prior to Shabbat, before he takes out his utensils and renders it prohibited for you to use the alleyway. In other words, you may not bring out utensils to the alleyway at all on Shabbat, as the institution of an eiruv cannot be used in the neighborhood of a Sadducee. This is because, even if he renounced his rights to the alleyway, he can always retract and reclaim them.
Rachi non traduit
מעשה בצדוקי אחד. קסבר ר''ג צדוקי אינו כעכו''ם ולא דמי לכותי דגרי אריות הן ואינם גרים גמורים אבל צדוקי ישראל הוא ונהפך למינות ואינו מודה בתורה שבעל פה כיון דישראל הוא יכול לבטל רשותו בלא שום שכירות:
מעשה בצדוקי שהיה דר עמנו במבוי. וביטלנו רשותו:
ואמר לנו אבא מהרו והוציאו כליכם למבוי. והחזיקו בו כיון דקדש היום מיד כדי שלא יחזור בו:
עד שלא יוציא. כליו תחילה ויחזור ויחזיק ברשותו ויאסור עליכם וש''מ דאינו כנכרי דאי אגירו מיניה היכי מצי למהדר אע''ג דמפיק לא אסר דהא נקיט דמי:
Tossefoth non traduit
אמר רבן גמליאל מעשה בצדוקי א' כו'. קסבר צדוקי אינו כעכו''ם כדמפרש בגמ' ופי' בקונטרס אבל בכותי מודה דהרי הוא כעכו''ם משום דגרי אריות הן ואע''ג דת''ק דאסר כותי היינו רבי מאיר כדאמר בגמ' ושמעינן ליה דקסבר גרי אמת הן בפרק ד' וה' (ב''ק דף לח:) ואפ''ה אסר בכותי מ''מ הוצרך בקונטרס לפרש טעמא דר''ג משום גרי אריות דת''ק ניחא דלא מפליג בין צדוקי לכותי ואסר צדוקי אע''ג דישראל גמור הוא וה''ה בכותי אבל לר''ג דמפליג בין צדוקי לכותי ע''כ צריך לומר משום דצדוקי ישראל גמור הוא וכותי עו''ג גמור דגרי אריות הן ומיהו קשיא לר''י דמשמע בהדיא בפ''ק דגיטין (דף י.) דר''ג סבר ליה דכותים גרי אמת הן דמכשיר גט ששני עדיו כותים ואמר נמי בפ''ק דחולין (דף ה:) דר''ג ובית דינו נמנו אשחיטת כותים ואסרוה ומפרש התם טעמא משום דסבירא להו כר''מ דגזר על יינם לפי שנמצא להם דמות יונה וחייש למיעוט ש''מ דגרי אמת הן דאי גרי אריות הן לא היה צריך למיגזר עליהן ומאליהן קמיתסרי ובקונטרס פירש דההיא רבן גמליאל בנו של ר' יהודה הנשיא אבל תימה דבכל מקום רגיל לקרותו או רבן גמליאל בר רבי או רבן גמליאל בנו של ר''י הנשיא ועוד דלא יתכן דר''מ דהוה קודם רבן גמליאל בר רבי גזר על יינם דרבנן ושבק שחיטה דאורייתא שהוצרך. ר''ג ב''ר לגזור עליה ועוד דאין סברא כלל דאם גזר על יינם משום יין נסך שתהא שחיטתם מותרת כיון שנחשבו כמומרי' לעכו''ם דהא אמרינן בפ''ק דחולין (דף ה.) מומר לעכו''ם אסור לאכול משחיטתו אלא ודאי ר''ג דיבנה הוה ותחלה גזר על שחיטה דאורייתא ושבק סתם יינם דרבנן ואע''ג דר''ג קודם דר' מאיר הוה תלי אותו בדר''מ משום דפשיטא לן בכל דוכתא דחייש ר''מ למיעוט ולספרים נמי דגרסי הכא רשב''ג הא שמעינן ליה בפ''ק דחולין (דף ד.) דס''ל כותים גירי אמת הן גבי מצת כותי מותרת דקתני רשב''ג אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים יותר מדקדקין בה מישראל ועוד דאם כן מה חדשו ר' אמי ור' אסי במה שעשאום עכו''ם גמורים לבטל רשות וליתן רשות והלא כך היו מעולם לכ''ע דליכא למימר דמעיקרא גזור ולא קבלו מינייהו דלענין שחיטה ויין נסך הוא דקאמר התם גזור ולא קבלו מינייהו ונראה לר''י דבין צדוקי ובין כותי לדירה אינם כעכו''ם ומה שלא הוסיף כותי בחסורי מחסרא בגמ' ר''ג אומר צדוקים וכותים אינם כעכו''ם היינו משום שלא בא המתרץ אלא לתקן שלא יקשה צדוקי מאן דכר שמיה ועוד י''ל דאפילו ר''ג עצמו לא הזכיר בדבריו כשחלק על תנא קמא אלא צדוקי לבדו לפי שלא הביא ראייה אלא מצדוקי וא''ת אי גרס רשב''ג היכי פסקינן בגמרא כר''א בן יעקב ור' יוחנן נמי דקאמר נהגו כר''א בן יעקב הא ר' יוחנן נמי אמר הלכה כרשב''ג במשנתינו וי''ל דלא פסקינן בגמרא כר''א בן יעקב אלא על עיקר דבריו דלא אסר בחד ישראל עד שיהו שנים אבל בהא דסבר ליה כת''ק דכותים כעכו''ם לא פסקינן כוותיה ואפשר דבהא הלכה כרשב''ג דאינן כעכו''ם ועוד דהאידנא לא נפקא לן מידי לענין כותים לבסוף כשעשאום עכו''ם גמורים:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בְּלָשׁוֹן אַחֵר — מַהֲרוּ וַעֲשׂוּ צָרְכֵיכֶם בַּמָּבוֹי, עַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא וְיֶאֱסֹר עֲלֵיכֶם.
Traduction
Rachi non traduit
מהרו ועשו צרכיכם במבוי. מבעוד יום דבשבת לא מהני לכו האי ביטול שמא יוציא ויאסור עליכם דקסבר רבי יהודה אע''ג דהחזיקו בני מבוי במבוי תחילה מצי לאהדורי ביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source