Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 58a
וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יֵצֵא חוּץ לַתְּחוּם.
Traduction
provided he does not thereby go out beyond the city’s Shabbat limit, as those watching the surveyor might mistakenly think the limit extends to that point.
Rachi non traduit
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. שאם היה רחבו של גיא כנגד העיר יוצא חוץ לתחום וזה הלך והבליעו שלא כנגד העיר ומודד משפתו ולהלן לא ימדוד אלא עד כדי השלמת התחומין וצופה כנגד מקום שמדתו כלה כנגד העיר בתוך הגיא ויציין סימני התחום אבל לא ימדוד וילך חוץ לתחום עד כנגד מקום תכלית שפת הגיא שכנגד העיר לידע כמה אמות יצא וכמנין אותן אמות יחזור ויכנס לתוך הגיא ויציין משום גזירה שהרואה אותו מודד והולך שם יאמר שמידת התחומין ע''כ. ל''א שלא יצא חוץ לתחום אם היה ארוך וראשיו יוצאין חוץ לתחומי העיר ואין יכול להבליעו בחבל כנגד התחומין מפני רחבו ויכול להבליעו שלא כנגד התחומין לא יצא להבליעו שם גזירה שמא יאמרו מדת תחומין של צידי העיר באה לכאן:
Tossefoth non traduit
ובלבד שלא יצא חוץ לתחום. רש''י פירש בלשון ראשון שאם היה רחבו של גיא כנגד העיר יוצא חוץ לתחום והולך להבליעו שלא כנגד העיר לא ימדוד וילך חוץ לתחום עד כנגד תכלית שפת הגיא שכנגד העיר וכמנין אמות שיצא יחזור ויכנס לתוך הגיא ויציין שלא יאמרו מידת תחומין באה לכאן כדמפרש בגמ' (לקמן:) ואין נראה דבלאו הכי אי אפשר למדוד בענין זה שאם יחזור לתוך. גיא ויציין במקום שכלות מנין אמות שיצא הרי הוא מציין חוץ לתחום שאותן אמות שיצא היו במישור ואותן אמות שנכנסו לתוך הגיא הן בשיפוע ואי אפשר לומר שיתן חבל בגיא משפתו אל שפתו וכנגד אמות שיצא ימדוד על החבל וישים שם חוט המשקולת דהא כיון דגיא רחב יותר מנ' אמה אמרו חכמים שאין חבל מועיל שם דהא אפילו ע''י כלונסין אין מועיל למתוח עליהם חבל של נ' אמה מזה לזה אלא ילך למקום שיכוין ויבליע או יקדר:

אִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ — בְּזוֹ אָמַר רַבִּי דּוֹסְתַּאי בַּר יַנַּאי מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּקַדְּרִין בֶּהָרִים.
Traduction
If, due to the width of the canyon or hill, he cannot span it, with regard to this situation Rabbi Dostai bar Yannai said in the name of Rabbi Meir: I heard that one may pierce hills. In other words, one measures the distance as if there were a hole from one side of the hill to the other, so that in effect, he measures only the horizontal distance and ignores the differences in elevation.
Rachi non traduit
בזו א''ר דוסתאי בר' ינאי. בזו למעוטי ערי מקלט ועגלה ערופה דאין מקדרין בהן כדמפרש בגמרא [לקמן:]:
מקדרין. נוקבין רואין כאלו נוקבין אותן ומודדין דרך הנקב למעט מדת מדרונו כדאמר בגמ' שמודדין אותו בחבל של ד''א והתחתון מניח את החבל כנגד לבו והעליון כנגד מרגלותיו ומתמעט מדרונו של כל ד''א חצי קומת אדם:
Tossefoth non traduit
ואם אין יכול להבליעו. פי' אלא א''כ יצא חוץ לתחום או שהיה גיא מעוקם כדקתני בברייתא בגמ' [ע''כ]:
גְּמָ' מְנָא הָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: דְּאָמַר קְרָא ''אֹרֶךְ הֶחָצֵר מֵאָה בָאַמָּה וְרוֹחַב חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים'', אָמְרָה תּוֹרָה: בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה מְדוֹד.
Traduction
GEMARA: The Gemara asks: From where are these matters, that the Shabbat limit must be measured with a rope fifty cubits long, derived? Rav Yehuda said that Rav said: They are derived from that which the verse states: ''The length of the courtyard shall be one hundred cubits, and the breadth fifty by fifty'' (Exodus 27:18). The Torah states: Measure with a rope of fifty cubits, i.e., the length and breadth of the courtyard must be measured ''by fifty,'' with a rope fifty cubits long.
הַאי מִיבְּעֵי לֵיהּ לִיטּוֹל חֲמִשִּׁים וּלְסַבֵּב חֲמִשִּׁים.
Traduction
The Gemara asks: This repetitive usage of the word fifty is necessary to teach us something else, namely, that the area of a courtyard is equivalent to a square the size of the Tabernacle’s courtyard. To this end, the Torah states: Take a square of fifty cubits by fifty cubits, and surround it with the remaining fifty cubits in order to form a square, each side of which is just over seventy cubits long.
אִם כֵּן לֵימָא קְרָא: ''חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים'', מַאי ''חֲמִשִּׁים בַּחֲמִשִּׁים''? שָׁמְעַתְּ מִינַּהּ תַּרְתֵּי.
Traduction
The Gemara answers: If so, let the verse state: Fifty, fifty, which would have sufficed to teach us the size and shape of a courtyard. What is the significance of the phrase: Fifty by fifty? Conclude from this that the verse comes to teach two things, both the matter of the square courtyard and that the length of the rope used to measure the Shabbat limit should be fifty cubits long.
לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. תָּנָא: לֹא פָּחוֹת — מִפְּנֵי שֶׁמַּרְבֶּה, וְלֹא יוֹתֵר — מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט.
Traduction
We learned in the mishna: One may measure a Shabbat limit only with a rope fifty cubits long, not less and not more. It was taught in the Tosefta: No less, because a shorter rope improperly increases the Shabbat limit, as the rope is likely to be stretched. And no more, because a longer rope reduces the limit, as the rope is likely to sag due to its weight.
Rachi non traduit
גמ' מפני שמרבה. כשהחבל קצר יכול למותחו ומאריך המדה והתורה אמרה בחבל של נ' אמה ימדוד:
מפני שמתמעט. שכובדו מכפילו ומתקצר באמצעיתו:
אָמַר רַבִּי אַסִּי: אֵין מוֹדְדִין אֶלָּא בְּחֶבֶל שֶׁל אַפְסְקִימָא. מַאי אַפְסְקִימָא? אָמַר רַבִּי אַבָּא: נַרְגִּילָא. מַאי נַרְגִּילָא? אָמַר רַבִּי יַעֲקֹב: דִּיקְלָא דְּחַד נְבָרָא. אִיכָּא דְּאָמְרִי: מַאי אַפְסְקִימָא? רַבִּי אַבָּא אָמַר: נַרְגִּילָא, רַבִּי יַעֲקֹב אָמַר: דִּיקְלָא דְּחַד נְבָרָא.
Traduction
Rabbi Asi said: One may measure only with a rope of afsakima. The Gemara asks: What is afsakima? Rabbi Abba said: It is the nargila plant. This name was also not widely known, and therefore the Gemara asks: What is nargila? Rabbi Ya’akov said: A palm tree that has only one fibrous vine wrapped around it. Some say a different version of the previous discussion, according to which the Gemara asked: What is afsakima? Rabbi Abba said: It is the nargila plant. Rabbi Ya’akov disagreed and said: It is a palm tree with one fibrous vine.
Rachi non traduit
נברא. סיב שגדל ומתגלגל סביב הדקל כעין ויגיל''א של גפנים:
תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָא: אֵין לְךָ שֶׁיָּפֶה לִמְדִידָה יוֹתֵר מִשַּׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, אֲבָל מַה נַּעֲשֶׂה שֶׁהֲרֵי אָמְרָה תּוֹרָה: ''וּבְיָדוֹ חֶבֶל מִדָּה''.
Traduction
It was taught in a baraita that Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said: You have nothing better for measuring than iron chains, as they do not stretch. But what shall we do, as the Torah states: ''I lifted up my eyes again and looked, and behold a man with a measuring rope in his hand'' (Zechariah 2:5), from which it is derived that measurements must be made with a rope.
Rachi non traduit
ובידו חבל מדה. במשכן של יחזקאל:
Tossefoth non traduit
ובידו חבל מדה. פ''ה במשכן של יחזקאל ור''ח כתב דההוא בספר זכריה אבל וביד האיש קנה המדה הוא ביחזקאל:
וְהָכְתִיב: ''וּבְיַד הָאִישׁ קְנֵה הַמִּדָּה''? הָהוּא, לְתַרְעֵי.
Traduction
The Gemara asks: Isn’t it also written: ''And in the man’s hand a measuring reed of six cubits long, of one cubit and a handbreadth each'' (Ezekiel 40:5), which indicates that reeds may also be used for measuring? The Gemara answers: That is used for measuring gates, which are too narrow to be measured with lengthy ropes.
Rachi non traduit
וביד האיש קנה המדה. במשכן של יחזקאל:
בדתרעי. למדוד רוחב השערים:
Tossefoth non traduit
ההוא בדתרעי. וההוא דכתיב מדד את רוח הקדים חמש מאות קנים בקנה המדה סביב וכן כתיב בד' רוחות מפרש ר''י דבחבל מדה היו מודדין ה' מאות קנים:
תָּנֵי רַב יוֹסֵף, שְׁלֹשָׁה חֲבָלִים הֵם: שֶׁל מָגָג, שֶׁל נֵצֶר, וְשֶׁל פִּשְׁתָּן.
Traduction
Rav Yosef taught that there are three kinds of rope, each required by halakha for a different purpose: A rope of magag, a kind of bulrush reed; a rope of netzer, made from fibrous palm vines; and a rope of flax.
Rachi non traduit
מגג. יונ''ק בלע''ז לפי שאינה מקבלת טומאה שיהו כל מעשה פרה בטהרה:
שֶׁל מָגָג לְפָרָה, דִּתְנַן: כְּפָתוּהָ בְּחֶבֶל הַמָּגָג וּנְתָנוּהָ עַל גַּב מַעֲרַכְתָּהּ. שֶׁל נְצָרִים לְסוֹטָה, דִּתְנַן: וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא חֶבֶל הַמִּצְרִי וְקוֹשְׁרוֹ לְמַעְלָה מִדַּדֶּיהָ. שֶׁל פִּשְׁתָּן לִמְדִידָה.
Traduction
They are used for the following purposes: A rope of magag is utilized for the burning of the red heifer, as we learned in a mishna: They would bind the heifer with a rope of magag and place it on its woodpile, where it would be burned after it was slaughtered. A rope of netzer was required for a sota, a woman suspected of adultery, as we learned in a mishna: Before the sota is compelled to drink the bitter waters, her clothes are torn. And after that a priest brings a mitzri rope, i.e., a rope made of reeds [netzarim], and binds it above her breasts, so that her garments will not fall. A rope of flax is used for measuring.
Rachi non traduit
נצרים. ערבה קלופה ל''א צורי דקל והוא סיב הך דרב יוסף פליג אדרב אסי:
Tossefoth non traduit
בחבל המגג. אע''ג דשום חבל אינו מקבל טומאה דבעינן טווי ואריג כדאמר בפ' במה אשה (שבת דף סד.) משום מעלה דפרה בעי' ממין שאין מקבל טומאה:
הָיָה מוֹדֵד וְהִגִּיעַ. מִדְּתָנֵי: ''חוֹזֵר לְמִידָּתוֹ'', מִכְּלָל דְּאִם אֵינוֹ יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ — הוֹלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, וּמַבְלִיעוֹ, וְצוֹפֶה כְּנֶגֶד מִידָּתוֹ, וְחוֹזֵר.
Traduction
It was stated in the mishna: If he was measuring the limit and he reached a canyon or a fence, he spans the area as if it were completely flat and then resumes his measurement. The Gemara comments: From the fact that it taught that he resumes his measurement, it may be derived by inference that if he cannot span it because it is too wide, he goes to a place where it is narrower so that he can span it. And he spans it, and he then looks for the spot at the same distance that is aligned with his original measurement, and he resumes his measurement from there.
Rachi non traduit
הולך למקום כו'. כדפירשתי לעיל:
תְּנֵינָא לְהָא, דְּתָנוּ רַבָּנַן: הָיָה מוֹדֵד וְהִגִּיעַ הַמִּידָּה לְגַיְא, אִם יָכוֹל לְהַבְלִיעוֹ בְּחֶבֶל שֶׁל חֲמִשִּׁים אַמָּה — מַבְלִיעוֹ. וְאִם לָאו — הוֹלֵךְ לִמְקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהַבְלִיעוֹ, וּמַבְלִיעוֹ, וְצוֹפֶה וְחוֹזֵר לְמִידָּתוֹ.
Traduction
The Gemara comments that we have indeed learned this, as the Sages taught the following baraita: In the case of one who was measuring the Shabbat limit and the measurement reached a canyon, if he can span the canyon with a rope of fifty cubits, i.e., if the canyon is less than fifty cubits wide, he spans it. And if not, i.e., if the valley is more than fifty cubits wide, he goes to a place where it is narrower so that he can span it, and he spans it, and he then looks for the spot at the same distance that aligns with his original measurement, and he resumes his measurement from there.
אִם הָיָה גֵּיא מְעוּקָּם — מַקְדִּיר וְעוֹלֶה, מַקְדִּיר וְיוֹרֵד. הִגִּיעַ לְכוֹתֶל — אֵין אוֹמְרִים יִקּוֹב הַכּוֹתֶל, אֶלָּא אוֹמְדוֹ וְהוֹלֵךְ לוֹ.
Traduction
The baraita continues: If the canyon was curved so that it surrounds the city on more than one side, and it cannot be spanned on the side where he wishes to measure the limit, he pierces and ascends, pierces and descends, thereby measuring the canyon’s width bit by bit. If he reached a wall, we do not say that he should pierce the wall so that it can be precisely measured; rather, he estimates its width and then leaves and continues on.
Rachi non traduit
ואם היה גיא מעוקם. שהיה מדרונו משופע ונוח להילוך מקדר ועולה כדפירשתי תחתון כנגד לבו כו' כך שמעתי וקשה לי בה לקמן ובתוספתא [פ''ד] ה''ג ואם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו מקדר וכו' וה''ק אם היה גיא מתעקם והולך וסובב את העיר וכשהוא מודד תחום מערב אינו יכול להבליעו בחבל של נ' אמה ברוח מערבית עד שהוא מתעקם לצפון הוא מתחיל להשוות אותה הבלעה אינה מועלת למידת תחום מערב ומקדר ועולה:
Tossefoth non traduit
ואם היה גיא מעוקם. פי' הקונטרס בלשון ראשון שהיה מדרונו משופע ונוח להלוך מקדרין כך שמעתי וקשה לי בה ולא פירש מה קשיא ליה בה ואומר ר''י דקשה ליה משום דבסמוך קאמר עלה לא שנו כלומר דמקדרין בגיא מעוקם אלא שאין חוט המשקולת יורד כנגדו אבל אם חוט המשקולת יורד כנגדו מודדו מדידה יפה פירוש מדלג כל השיפוע ואינו מודד אלא המישור שבתוך הגיא וא''כ הא דקתני מבליעו היכי משכחת לה כל זמן שאין חוט המשקולת יורד כנגדו אכתי הוה מעוקם ומקדר ואינו מבליעו וכי החוט יורד כנגדו אין צריך. להבליעו אלא מודדו מדידה יפה ומדלג כל השיפוע ומיהו לפי' זה מצינו למימר דלא שנו לא קאי אגיא מעוקם דמקדר כדפ''ה אלא ה''פ ל''ש דמבליעו או היכא דאינו יכול להבליעו דמקדרין אלא שאין החוט יורד כנגדו ואע''ג דאוקימנא דמבליעו היכא דניחא תשמישתא בגיא מעוקם דניחא תשמישתא טפי מקדרין ומיהו מדקתני בתוספתא אם היה גיא מעוקם ואינו יכול להבליעו צ''ל כלשון שני של הקו' שהגיא מתעקם והולך סביב העיר ואם יבלע מצד אחד יכול לטעות שצריך להיות צופה והולך כמה פעמים:

אין אומרים יקוב את הכותל. פירוש שיעמיד כלונסות ארוכין מכאן ומכאן וימתח החבל מזה לזה להבליעו אלא הקילו חכמים לסמוך על אמידה בעלמא ואומדו בלבו והולך לו כדמוקי לה בדלא ניחא תשמישתיה וטורח לעלות על גביו ומיהו אם זקוף יותר מדאי עד שחוט יורד כנגדו אפילו אמידה אין צריך ומדלג כל שיפוע הכותל כדאמר שמואל בסמוך גבי גיא ודוקא גבי כותל והר הקילו היכא דלא ניחא תשמישו דאומדין משום דצריך לעלות על גביו כשרוצה להבליע וטירחא דמילתא טובא אבל גבי גיא (מעוקם) לעולם מבליע אף על גב דלא ניחא תשמישתא כל זמן שאין החוט יורד כנגדו כדאמר שמואל משום דאין טורח להבליע כולי האי:
וְהָא אֲנַן תְּנַן: מַבְלִיעוֹ וְחוֹזֵר לְמִידָּתוֹ? הָתָם, נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא. הָכָא, לָא נִיחָא תַּשְׁמִישְׁתָּא.
Traduction
The Gemara asks: Didn’t we learn in the mishna: If he reached a canyon or fence, he spans it and then resumes his measurement? Why is a precise measurement required there, whereas in the case of a wall, an estimate is sufficient? The Gemara explains: There, in the mishna, we are dealing with a place whose use is convenient, i.e., where the slope is relatively gentle so that the area can be crossed. Therefore, the area must actually be measured. However, here, in the baraita, the wall’s use is not convenient. Since one cannot walk through the wall, an estimate of its width is sufficient.
Rachi non traduit
בדניחא תשמישתיה. נוח להילוך קצת כגון מתלקט עשרה מתוך ארבעה התם קתני מבליעו אם יכול ואם לאו מקדר:
הכא. בכותל זקוף יותר מדאי דכיון דלא חזו להילוך אין גובה שיפועו עולה למידת התחום:
אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁאֵין חוּט הַמִּשְׁקוֹלֶת יוֹרֵד כְּנֶגְדּוֹ,
Traduction
Rav Yehuda said that Shmuel said: They taught the method of piercing only where a plumb line does not drop straight down, i.e., where the canyon has a slope.
Rachi non traduit
לא שנו. דמקדר אלא דניחא תשמישתיה שמעוקם כל כך שאין חוט המשקולת יורד כנגדו שכשמניח חוט משקולת הבנאים אצל שפתו והיא יורדת לעומקו מנקפת בשיפועו ומעכבת המדרון מלירד כנגדו אלא מרחיקו מלמטה. כנגדו משמע מכוון ולקמן [עירובין נח ע''ב] מפרש דעד ד' אמות קרי ליה יורד כנגדו שירחיק השיפוע את המשקולת לקרקעיתו ד''א מכנגד שפתו העליונה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source