Vayedaber

יַרְשִׁיעַ''.

Traduction

he did them mischief'' (i Samuel 14:47).

Rachi non traduit

ירשיע. לא היה זוכה להורות כהלכה:

וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִנַּיִין שֶׁמָּחַל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אוֹתוֹ עָוֹן — שֶׁנֶּאֱמַר: ''מָחָר אַתָּה וּבָנֶיךָ עִמִּי''. עִמִּי — בִּמְחִיצָתִי.

Traduction

The Gemara concludes the mention of Saul on a positive note. And Rabbi Yoḥanan said: From where is it derived that the Holy One, Blessed be He, forgave him for that sin, the massacre of Nov, the city of priests? As it is stated that the spirit of Samuel said to him: ''And the Lord will also deliver Israel with you into the hand of the Philistines, and tomorrow shall you and your sons be with me'' (i Samuel 28:19); the phrase ''with me'' means within my partition together with me in heaven, i.e., on the same level as the righteous prophet Samuel.

Rachi non traduit

על אותו עון. עון דנוב עיר הכהנים:

אתה ובניך עמי. שמואל קאמר לשאול כשהעלהו על ידי בעלת אוב:

אָמַר רַבִּי אַבָּא: אִי אִיכָּא דִּמְשַׁאֵיל לְהוּ לִבְנֵי יְהוּדָה דְּדָיְיקִי לִשָּׁנֵי — מְאַבְּרִין תְּנַן אוֹ מְעַבְּרִין תְּנַן, אַכּוּזוֹ תְּנַן אוֹ עַכּוּזוֹ תְּנַן, יָדְעִי.

Traduction

The Gemara returns to the earlier question with regard to the correct reading of the word me’abberin. Rabbi Abba said: If there is anyone who can ask the people of Judea, who are precise in their language, whether the term in the mishna that we learned is me’abberin with an alef or me’abberin with an ayin, he should ask them. Similarly, with regard to the blemishes of a firstborn animal, was the term meaning its hindquarters that we learned in the mishna akkuzo with an alef, or did we learn akkuzo with an ayin? They would know.

Rachi non traduit

אכוזו תנן או עכוזו. בבכורות (דף מ.) גבי מומין תנן שאין לו אלא ביצה אחת הרי זה מום רבי עקיבא אומר מושיבין אותו על עכוזו וממעך אם יש ביצה אחרת סופה לצאת אכוזו עגבותיו וכן עכוזו:

ידעי. היו יודעין:

שְׁאֵילִינְהוּ וְאָמְרִי לֵיהּ: אִיכָּא דְּתָנֵי מְאַבְּרִין, וְאִיכָּא דְּתָנֵי מְעַבְּרִין. אִיכָּא דְּתָנֵי אַכּוּזוֹ וְאִיכָּא דְּתָנֵי עַכּוּזוֹ.

Traduction

The Gemara answers: One asked the people of Judea, and they said to him: Some teach me’abberin with an alef, and some teach me’abberin with an ayin. Some teach akkuzo with an alef, and some teach akkuzo with an ayin. Both versions are well founded and neither one is erroneous.

בְּנֵי יְהוּדָה דָּיְיקִי לִישָּׁנָא מַאי הִיא? דְּהָהוּא בַּר יְהוּדָה דַּאֲמַר לְהוּ: טַלִּית יֵשׁ לִי לִמְכּוֹר. אֲמַרוּ לֵיהּ: מַאי גּווֹן טַלִּיתְךָ? אֲמַר לְהוּ: כִּתְרָדִין עֲלֵי אֲדָמָה.

Traduction

Having mentioned that the people of Judea are precise in their speech, the Gemara asks: What is the meaning of this? The Gemara answers with an example: As in the case of a certain person from Judea who said to those within earshot: I have a cloak to sell. They said to him: What color is your cloak? He said to them: Like beets on the ground, providing an exceedingly precise description of the exact shade of the cloak, the green tint of beet greens when they first sprout.

Rachi non traduit

כתרדין על אדמה. ירקרקת היתה כצבע ירק הארץ:

בְּנֵי גָלִיל דְּלָא דָּיְיקִי לִישָּׁנָא מַאי הִיא? (דְּתַנְיָא) דְּהָהוּא בַּר גָּלִילָא [דַּהֲוָה קָאָזֵיל] וַאֲמַר לְהוּ: ''אֲמַר לְמַאן, אֲמַר לְמַאן?'' אֲמַרוּ לֵיהּ: גָּלִילָאָה שׁוֹטֶה, חֲמַר לְמִירְכַּב אוֹ חֲמַר לְמִישְׁתֵּי? עֲמַר לְמִילְבַּשׁ אוֹ אִימַּר לְאִיתְכַּסָּאָה?

Traduction

The Gemara returns to the people of the Galilee, who are not precise in their speech. What is the meaning of this? The Gemara cites examples: As it was taught in a baraita that there was a certain person from the Galilee who would walk and say to people: Who has amar? Who has amar? They said to him: Foolish Galilean, what do you mean? Galileans did not pronounce the guttural letters properly, so it was unclear whether he sought a donkey [ḥamor] to ride, or wine [ḥamar] to drink, wool [amar] to wear, or a lamb [imar] to slaughter. This is an example of the lack of precision in the Galileans’ speech.

Rachi non traduit

אמר למאן. מדבר בשפה רפה ולא פירש האות ואינו ניכר אם עמר אם חמר אם אימר:

עמר למילבש. לעשות בגדים:

אימר לאיתכסאה. שה לשחוט:

הָהִיא אִיתְּתָא דְּבָעֲיָא לְמֵימַר לַחֲבֶרְתַּהּ: ''תָּאִי דְּאוֹכְלִיךְ חֲלָבָא'', אֲמַרָה לַהּ: ''שְׁלוּכָתִי, תּוֹכְלִיךָ לָבִיא''.

Traduction

The Gemara cites another example of the lack of linguistic precision of the Galileans: There was a certain woman who wanted to say to her friend: My neighbor, come and I will feed you milk [ta’i de’okhlikh ḥelba]; however, due to the imprecise articulation of her words, she said to her: My neighbor, may a lioness eat you [tokhlikh lavya].

Rachi non traduit

תא דאוכליך חלבא. היתה רוצה לומר בואי ואוכליך חלב ואינה מפרשת לחתוך תיבות זו מזו ולהשמיע כל תיבה ותיבה ומצטרפות שתי תיבות כאחת [ומגמגמת התיבות ואומרת תאכליך לביא] ואומרת נמי שלוכתי בכ''ף והיתה רוצה לומר שלובתי בב' כמו משולבות כלומר חברתי:

תוכליך לביא. קללה משמע שתאכלך לביא:

הַהִיא אִתְּתָא דְּאָתְיָא לְקַמֵּיהּ דְּדַיָּינָא, אֲמַרָה לֵיהּ: ''מָרִי כִּירִי, תַּפְלָא הֲוָית לִי וְגַנְבוּךְ מִין. וְכַדּוּ הֲווֹת, דְּכַד שָׁדְרוּ לָךְ עִילָּוַיהּ — לָא מָטֵי כַּרְעָיךְ אַאַרְעָא''.

Traduction

The Gemara cites another example of the ignorance and incivility of the Galileans: There was a certain woman who came before a judge intending to say: Master, sir [Mari kiri, spelled with a kuf], I had a board, and they stole it from me [tavla havet li ugenavuha mimeni]. But instead she said to him: Master, servant [Mari kiri, spelled with a kaf], I had a beam and they stole you from me [tafla havet li ugenavukh min]. And it was so large, that when they would hang you upon it, your feet would not reach the ground.

Rachi non traduit

מרי כירי. ורוצה לומר קירי והוא אדון ואמרה כירי והוא עבד:

תפלא הות לי. רוצה לומר טבלא הות לי ואמרה תפלא והיא קורה:

וגנבוך מין. רוצה לומר גנבוה ממני ואמרה גנבוך מין דמשמע שגנבו את הדיין:

וכדו הות דכי שדרו לך עילויה לא מטיין כרעיך אארעא. גדולה היתה כ''כ שאם מותחין אותך עליה לא היו רגליך נוגעות בארץ והרי שטויות הרבה וכדו משמע עכשיו ובעיא לומר וכדן הות ועוד שהיתה מזכרת תלייה בדיין ואומרת אם תולין אותך עליה כו':

אַמְהֲתָא דְּבֵי רַבִּי כִּי הֲוָה מִשְׁתַּעְיָא בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, אָמְרָה הָכִי: עֶלֶת נְקַפַת בְּכַד, יִדְאוֹן נִישְׁרַיָּא לְקִינֵּיהוֹן.

Traduction

In contrast to the speech of the Galileans, which indicates ignorance and loutishness, the Gemara cites examples of the clever phraseology of the inhabitants of Judea and the Sages: The maidservant in the house of Rabbi Yehuda HaNasi, when she would speak enigmatically, employing euphemistic terminology or in riddles, she would say as follows: The ladle used for drawing wine from the jug is already knocking against the bottom of the jug, i.e., the wine jug is almost empty. Let the eagles fly to their nests, i.e., let the students return home, as there is nothing left for them to drink.

Rachi non traduit

עלת. שם כלי שדולין בו יין מן החבית וממלאין הכוסות:

נקפת בכד. מנקפת בחבית כלומר כבר כלה היין נוגע בתחתית החבית:

ידאון נישריא לקיניהון. ילכו תלמידים לבתיהם כלומר יפסקו סעודתן [שאין עוד יין]:

Tossefoth non traduit

עלת נקפת בכד. כלי שדולין בו יין מן הכד והא דאמר בפרק כל כתבי (שבת דף קיט.) גבי רב יוסף מוקר שבי ובפרק יש נוחלין (ב''ב דף קלג:) גבי יוסף בן יועזר זבני בתליסר עיליתא דדינרי מפרש ר''ת דעיליתא הוא כלי כמו עלת דהכא ולא כמו שפי' בקונט' שם עליות וגוזמא קאמר:

וְכַד הֲוָה בָּעֵי דְּלִיתְּבוּן, הֲוָה אָמְרָה לְהוּ: יִעְדֵּי בָּתַר חֲבֶרְתַּהּ מִינַּהּ, וְתִתְקְפֵי עֶלֶת בְּכַד, כְּאִילְפָא דְּאָזְלָא בְּיַמָּא.

Traduction

And when Rabbi Yehuda HaNasi wanted them to sit, she would say to them: Let us remove the stopper from another jug, and let the ladle float in the jug like a ship sailing in the sea.

Rachi non traduit

(או) יעדי בתר חברתה מינה. נסיר מגופת חבית האחרת ונמזוג עוד:

ותתקפי עלת בכד. תהא צפה עלת בכד בריוח:

כאילפא בימא. כאניה הצפה בים תתקפי כמו אקפו ידייכו בחגיגה (דף טז:) וכמו קפא תהומא דסוכה (דף נג.) צף התהום ועלה:

רַבִּי יוֹסֵי בַּר אָסְיָין כִּי הֲוָה מִשְׁתַּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, אֲמַר: עֲשׂוּ לִי שׁוֹר בְּמִשְׁפָּט בְּטוּר מִסְכֵּן.

Traduction

The Gemara also relates that when Rabbi Yosei bar Asyan would speak enigmatically, he would say: Prepare for me an ox in judgment on a poor mountain. His method was to construct words by combining words from Aramaic translations of Hebrew words or Hebrew translations of Aramaic words. Ox is tor in Aramaic; judgment is din. Combined they form teradin, beets. Mountain in Hebrew is har, which they pronounced ḥar; poor is dal. Together it spells ḥardal, mustard. Thus, Rabbi Yosei bar Asyan was requesting beets in mustard.

Rachi non traduit

בלשון חכמה. שלא יבינו האחרים:

שור משפט. תרדין תור דין שור תור משפט דין:

בטור מסכן. הר דל חרדל:

וְכַד הֲוָה שָׁאֵיל בְּאוּשְׁפִּיזָא, אָמַר הָכִי: גְּבַר פּוּם דֵּין חַי, מַה זּוֹ טוֹבָה יֵשׁ?

Traduction

And when he would inquire about an inn, he would say as follows: This man here is raw; what is this good that there is? The phrase ''this man here is raw'' is used in a similar syllable-by-syllable translation: man in Hebrew is ish; here is po; this is zeh; and raw is na. All together, they sound like ushpazikhna, i.e., an innkeeper (Rabbeinu Ḥananel). In other words, Rabbi Yosei bar Asyan was asking after the innkeeper.

Rachi non traduit

משייל באושפיזא. שואל עוברי דרכים בענין אושפזיכני:

גבר פום דין חי. אוש פי זו חי אוש כמו איש פום כמו פי דין כמו זה:

מה זו טובה יש. כלומר כמה טוב לו:

Tossefoth non traduit

גבר פום דין חי. פי' רבינו חננאל אושפיזכנא תרגום איש גבר ופי פום זה דין נא חי אל תאכלו ממנו נא מתרגמינן כד חי (שמות י''ב:
ט'):

רַבִּי אֲבָהוּ כִּי הֲוָה מִשְׁתַּעֵי בִּלְשׁוֹן חָכְמָה, הֲוָה אָמַר הָכִי: אַתְרִיגוּ לְפֶחָמִין, אַרְקִיעוּ לִזְהָבִין, וַעֲשׂוּ לִי שְׁנֵי מַגִּידֵי בַּעֲלָטָה. אִיכָּא דְּאָמְרִי: וְיַעֲשׂוּ לִי בָּהֶן שְׁנֵי מַגִּידֵי בַּעֲלָטָה.

Traduction

When Rabbi Abbahu would speak enigmatically, he would say as follows: Make the coals the color of an etrog; beat the golden ones, i.e., spread out the coals, which redden like gold when they glow; and make me two speakers-in-the-dark, i.e., roosters, which announce the dawn when it is still dark. Some say a slightly different version: And they shall make me in them, on the coals, i.e., roast for me on top of the coals, two speakers-in-the-dark.

Rachi non traduit

אתריגו לפחמין ארקיעו לזהבין. הבעירו את הפחמין להיות אדומין כאתרוג שישטחו גחלים הלוחשות על פי הכירה להתחמם כנגדן:

ארקיעו. שטחו כמו רקיע:

לזהבין. גחלים לוחשות אדומות כזהב:

מגידי בעלטה. תרנגולין המודיעין עונות הלילה:

בהן. על הפחמין:

אֲמַרוּ לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֲבָהוּ: הַצְפִּינֵנוּ הֵיכָן רַבִּי אִלְעַאי צָפוּן. אָמַר לָהֶן: עָלַץ בְּנַעֲרָה אַהֲרוֹנִית אַחֲרוֹנִית עֵירָנִית וְהִנְעִירַתּוּ.

Traduction

In a similarly clever manner, the Sages said to Rabbi Abbahu: Show us [hatzpinenu] where Rabbi Elai is hiding [tzafun], as we do not know his whereabouts. He said to them: He rejoiced with the latter [aḥaronit] Aharonic [Aharonit] girl; she is lively [eiranit] and kept him awake [vehiniratu].

Rachi non traduit

הצפיננו. הראנו לשון צופיה הליכות ביתה (משלי לא):

צפון. הוה מתחבא דלא היו יודעים התלמידים להיכן היה והיו שואלים ממנו:

עלץ בנערה אהרונית אחרונית עירנית והנעירתו. שמח הלילה בנערה אהרונית ועכשיו הוא ישן:

עירנית. בעלת חן וחריפה כאדם ער והנעירתו לא היה יכול לישון:

אָמְרִי לַהּ אִשָּׁה.

Traduction

There are two ways to understand this cryptic statement: Some say it refers to a woman, i.e., he married a young girl from a priestly family [Aharonic], who is his second [latter] wife, from a village [eiranit], and he is sleeping now because she kept him awake during the night.

Rachi non traduit

אמרי לה אשה. אהרונית בת כהן אחרונית מתה אשתו ראשונה וזו אחרונה:

וְאָמְרִי לַהּ מַסֶּכְתָּא.

Traduction

And some say it refers to a tractate. The term girl refers to the tractate; Aharonic indicates that it is a tractate from the order of Kodashim, which deals with the priestly service. The phrase the latter means that it is his latest course of study, and lively alludes to the challenging nature of the subject matter. Since he was awake all night studying, he is presently sleeping.

Rachi non traduit

מסכתא. אהרונית מסדר קדשים עבודת אהרן אחרונית סיים אחרת והתחיל בזו עירנית עמוקה וחמורה ומעוררת לומדיה:

אָמְרִי לֵיהּ לְרַבִּי אִלְעַאי: הַצְפִּינֵנוּ הֵיכָן רַבִּי אֲבָהוּ [צָפוּן]. אָמַר לָהֶן: נִתְיָיעֵץ בַּמַּכְתִּיר וְהִנְגִּיב לִמְפִיבֹשֶׁת.

Traduction

The Gemara continues: They said to Rabbi Elai: Show us where Rabbi Abbahu is hiding, as we do not know where he is. He said to them: He has taken counsel with the one who crowns, i.e., the Nasi, who appoints the Sages, and has gone south [hingiv] to Mephibosheth, i.e., he has headed to the Sages of the south, referred to here as Mephibosheth, who was King Saul’s grandson and a great Sage of his time.

Rachi non traduit

נתיעץ במכתיר. נטל רשות מנשיא מכתיר ע''ש שנותן רשות לסמוך ולקרותו רבי ומאז והלאה הוא כשר להיות מוכתר ליקרא רבי מומחה לרבים ואם טעה לא ישלם:

והנגיב. והדרים הלך לו לדרום:

למפיבושת. לפני זקני דרום שהן חכמים מאד ע''ש שהיה מפיבשת אדם גדול קרי להו הכי:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: מִיָּמַי לֹא נִצְּחַנִי אָדָם חוּץ מֵאִשָּׁה תִּינוֹק וְתִינוֹקֶת. אִשָּׁה מַאי הִיא? פַּעַם אַחַת נִתְאָרַחְתִּי אֵצֶל אַכְסַנְיָא אַחַת, עָשְׂתָה לִי פּוֹלִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן — אֲכַלְתִּים וְלֹא שִׁיַּירְתִּי מֵהֶן כְּלוּם. שְׁנִיָּיה, וְלֹא שִׁיַּירְתִּי מֵהֶן כְּלוּם. בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הִקְדִּיחָתַן בְּמֶלַח, כֵּיוָן שֶׁטָּעַמְתִּי — מָשַׁכְתִּי יָדַי מֵהֶן.

Traduction

Having discussed the clever speech of various Sages, the Gemara relates that Rabbi Yehoshua ben Ḥananya said as follows: In all my days, no person defeated me in a verbal encounter except for a woman, a young boy, and a young girl. What is the encounter in which a woman got the better of me? One time I was staying at a certain inn and the hostess prepared me beans. On the first day I ate them and left nothing over, although proper etiquette dictates that one should leave over something on his plate. On the second day I again ate and left nothing over. On the third day she over-salted them so that they were inedible. As soon as I tasted them, I withdrew my hands from them.

Rachi non traduit

לא נצחני אדם. בדברים:

הקדיחתו. שרפתו כמו כי אש קדחה (דברים ל''ב:כ''ב) כלומר נתנה בו מלח יותר מדאי:

אָמְרָה לִי: רַבִּי, מִפְּנֵי מָה אֵינְךָ סוֹעֵד? אָמַרְתִּי לָהּ: כְּבָר סָעַדְתִּי מִבְּעוֹד יוֹם. אָמְרָה לִי: הָיָה לְךָ לִמְשׁוֹךְ יָדֶיךָ מִן הַפַּת!

Traduction

She said to me: My Rabbi, why aren’t you eating beans as on the previous days? Not wishing to offend her, I said to her: I have already eaten during the daytime. She said to me: You should have withdrawn your hand from bread and left room for some beans.

אָמְרָה לִי: רַבִּי, שֶׁמָּא לֹא הִנַּחְתָּ פֵּאָה בָּרִאשׁוֹנִים? וְלֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אֵין מְשַׁיְּירִין פֵּאָה בָּאִלְפָּס, אֲבָל מְשַׁיְּירִין פֵּאָה בַּקְּעָרָה.

Traduction

She then said to me: My Rabbi, perhaps you did not leave a remainder of food on your plate on the first days, which is why you are leaving over food today. Isn’t this what the Sages said: One need not leave a remainder in the pot [ilpas], but one must leave a remainder on the plate as an expression of etiquette (Tosafot). This is the incident in which a woman got the better of Rabbi Yehoshua ben Ḥananya.

Rachi non traduit

אין משיירין פאה באילפס. כשהשמש מערה מן האילפס לתוך הקערה אין דרך להניח באילפס כלום לצורכו אבל כל אחד מניח פאה בקערה ומחזירה לשמש והוא מאכל שמש:

Tossefoth non traduit

משיירין פיאה בקערה ואין משיירין פיאה באילפס. בפרק בן עזאי קתני משיירין פיאה במעשה קדירה ואין משיירין פיאה במעשה אילפס פירוש במעשה קדירה נראה כרעבתן אם אינו משייר אבל במעשה אילפס אינו נראה כרעבתן אם אינו משייר:

תִּינוֹקֶת מַאי הִיא? פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהָיְתָה דֶּרֶךְ עוֹבֶרֶת בַּשָּׂדֶה, וְהָיִיתִי מְהַלֵּךְ בָּהּ. אָמְרָה לִי תִּינוֹקֶת אַחַת: רַבִּי, לֹא שָׂדֶה הִיא זוֹ? אָמַרְתִּי לָהּ: לֹא, דֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה הִיא. אָמְרָה לִי: לִיסְטִים כְּמוֹתְךָ כְּבָשׁוּהָ.

Traduction

What is the incident with a young girl? One time I was walking along the path, and the path passed through a field, and I was walking on it. A certain young girl said to me: My Rabbi, isn’t this a field? One should not walk through a field, so as not to damage the crops growing there. I said to her: Isn’t it a well-trodden path in the field, across which one is permitted to walk? She said to me: Robbers like you have trodden it. In other words, it previously had been prohibited to walk through this field, and it is only due to people such as you, who paid no attention to the prohibition, that a path has been cut across it. Thus, the young girl defeated Rabbi Yehoshua ben Ḥananya in a debate.

תִּינוֹק מַאי הִיא? פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְרָאִיתִי תִּינוֹק יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים. וְאָמַרְתִּי לוֹ: בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לָעִיר? אָמַר לִי: זוֹ קְצָרָה וַאֲרוּכָּה, וְזוֹ אֲרוּכָּה וּקְצָרָה. וְהָלַכְתִּי בִּקְצָרָה וַאֲרוּכָּה, כֵּיוָן שֶׁהִגַּעְתִּי לָעִיר מָצָאתִי שֶׁמַּקִּיפִין אוֹתָהּ גַּנּוֹת וּפַרְדֵּיסִין.

Traduction

What is the incident with a young boy? One time I was walking along the path, and I saw a young boy sitting at the crossroads. And I said to him: On which path shall we walk in order to get to the city? He said to me: This path is short and long, and that path is long and short. I walked on the path that was short and long. When I approached the city I found that gardens and orchards surrounded it, and I did not know the trails leading through them to the city.

Rachi non traduit

פרשת דרכים. דרך פורש לכאן ולכאן:

ארוכה. שמאריך הדרך:

וקצרה. שמוציא מבוי העיר פנוי ליכנס:

חָזַרְתִּי לַאֲחוֹרַי. אָמַרְתִּי לוֹ: בְּנִי, הֲלֹא אָמַרְתָּ לִי קְצָרָה? אָמַר לִי: וְלֹא אָמַרְתִּי לְךָ אֲרוּכָּה? נְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ, וְאָמַרְתִּי לוֹ: אַשְׁרֵיכֶם יִשְׂרָאֵל שֶׁכּוּלְּכֶם חֲכָמִים גְּדוֹלִים אַתֶּם, מִגְּדוֹלְכֶם וְעַד קְטַנְּכֶם.

Traduction

I went back and met the young boy again and said to him: My son, didn’t you tell me that this way is short? He said to me: And didn’t I tell you that it is also long? I kissed him on his head and said to him: Happy are you, O Israel, for you are all exceedingly wise, from your old to your young.

רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הֲוָה קָא אָזֵיל בְּאוֹרְחָא, אַשְׁכְּחַהּ לִבְרוּרְיָה אֲמַר לַהּ: בְּאֵיזוֹ דֶּרֶךְ נֵלֵךְ לְלוֹד? אֲמַרָה לֵיהּ: גָּלִילִי שׁוֹטֶה, לֹא כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים: אַל תַּרְבֶּה שִׂיחָה עִם הָאִשָּׁה?! הָיָה לְךָ לוֹמַר: ''בְּאֵיזֶה לְלוֹד''.

Traduction

Having discussed wise speech and the wisdom of Jewish women, the Gemara cites the following story: Rabbi Yosei HaGelili was walking along the way, and met Berurya. He said to her: On which path shall we walk in order to get to Lod? She said to him: Foolish Galilean, didn’t the Sages say: Do not talk much with women? You should have said your question more succinctly: Which way to Lod?

בְּרוּרְיָה אַשְׁכַּחְתֵּיהּ לְהַהוּא תַּלְמִידָא דַּהֲוָה קָא גָרֵיס בִּלְחִישָׁה.

Traduction

The Gemara relates more of Berurya’s wisdom: Berurya came across a certain student who was whispering his studies rather than raising his voice.