Vayedaber

מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל לְהַפְסִיקוֹ. מְחַיֵּיךְ עֲלֵיהּ רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי חֲנִינָא.

Traduction

an iron partition to divide it into two separate areas, so that the residents of both places may draw water from it. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, would laugh at this teaching, as he deemed it unnecessary.

מַאי טַעְמָא קָא מְחַיֵּיךְ? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּתָנֵי לַהּ כְּרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי לְחוּמְרָא, וְאִיהוּ סְבִירָא לֵיהּ כְּרַבָּנַן לְקוּלָּא. ומִשּׁוּם דְּסָבַר לְקוּלָּא, מַאן דְּתָנֵי לְחוּמְרָא מְחַיֵּיךְ עֲלֵהּ?

Traduction

The Gemara asks: Why did Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, laugh? If you say that it is because Rabbi Ḥiyya taught the baraita stringently, in accordance with the opinion of Rabbi Yoḥanan ben Nuri, saying that ownerless objects acquire a place of residence, and Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina holds leniently, in accordance with the opinion of the Rabbis and says that those objects do not acquire residence, this is difficult. Just because he holds leniently, does he laugh at one who teaches stringently?

אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּתַנְיָא: נְהָרוֹת הַמּוֹשְׁכִין וּמַעְיָינוֹת הַנּוֹבְעִין — הֲרֵי הֵן כְּרַגְלֵי כָּל אָדָם.

Traduction

Rather, he must have laughed for a different reason, as it was taught in a baraita: Flowing rivers and streaming springs are like the feet of all people, as the water did not acquire residence in any particular spot. Consequently, one who draws water from rivers and springs may carry it wherever he is permitted to walk, even if it had previously been located outside his Shabbat limit. According to Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, the same halakha should apply to the water in the ditch.

וְדִילְמָא בִּמְכוּנָּסִין.

Traduction

The Gemara rejects this argument: No proof can be brought from this ruling concerning rivers and springs, as perhaps we are dealing here with a ditch of still, collected water that belongs exclusively to the residents of that particular place.

אֶלָּא, מִשּׁוּם דְּקָתָנֵי: ''צָרִיךְ מְחִיצָה שֶׁל בַּרְזֶל לְהַפְסִיקוֹ''. וּמַאי שְׁנָא קָנִים דְּלָא — דְּעָיְילִי בְּהוּ מַיָּא, שֶׁל בַּרְזֶל נָמֵי — עָיְילִי בְּהוּ מַיָּא.

Traduction

Rather, Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, must have laughed for a different reason, because Rabbi Ḥiyya taught in his baraita that the ditch requires an iron partition to divide it into two separate sections. Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, argued: Why is a partition of reeds different, that we should say it is not effective in that case? Apparently, it is because water enters it and passes from one limit to the other. But this is difficult, as even in the case of a partition of iron, water enters it and passes from one limit to another, as it cannot be hermetically sealed. If so, what does the iron accomplish that the reeds do not accomplish?

Rachi non traduit

מחיצה של ברזל נמי עיילי בה מיא. מתתאי דהם סתם מחיצה י' טפחים היא ולא מטיא עד קרקעית המים ואפילו מגעת לקרקעית המים אי אפשר שלא יכנסו המים מתחתיה:

וְדִילְמָא ''צָרִיךְ וְאֵין לוֹ תַּקָּנָה'' קָאָמַר.

Traduction

The Gemara raises a difficulty: Perhaps the baraita is saying as follows: A water-filled ditch that lies between two Shabbat limits requires an iron partition to divide it into two separate sections. But there is no remedy, because it is impossible to hermetically seal a partition of that kind, and therefore its water may not be used.

מִשּׁוּם דְּקַל הוּא שֶׁהֵקֵילּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.

Traduction

Rather, you must say that Rabbi Yosei, son of Rabbi Ḥanina, laughed at Rabbi Ḥiyya’s teaching for a different reason, because the Sages were lenient with regard to water. The Rabbis said that a minimal partition suffices in the case of water. Consequently, there should be no need for an iron partition.

Rachi non traduit

אלא. משום הכי מחייך עליה:

דקל הוא שהקילו חכמים במים. במחיצה כל דהו ובלבד שיהא בה י' מהניא בה ואע''ג דעיילי בה מיא מעילאי ומתתאי:

כִּדְרַבִּי טַבְלָא, דִּבְעָא מִינֵּיהּ רַבִּי טַבְלָא מֵרַב: מְחִיצָה תְּלוּיָה, מַהוּ שֶׁתַּתִּיר בְּחוּרְבָּה?

Traduction

This is similar to the case involving Rabbi Tavla, as Rabbi Tavla asked of Rav: Does a suspended partition, i.e., a partition that is suspended and does not reach the ground, permit carrying in a ruin? Do we say that the remnants of the walls that are suspended in the air are considered as though they descend to the ground and close off the area, so that it is regarded as a private domain?

Rachi non traduit

כדבעא מיניה רבי טבלא כו'. וכי היכי דמחיצה תלויה מהניא מחיצת הקנים נמי מהניא דמה לי מיערבי מיא מתתאי מה לי מיערבי בין קנה לחברו:

אֲמַר לֵיהּ: אֵין מְחִיצָה תְּלוּיָה מַתֶּרֶת אֶלָּא בְּמַיִם, קַל הוּא שֶׁהֵקֵילּוּ חֲכָמִים בְּמַיִם.

Traduction

Rav said to him: A suspended partition of this kind permits carrying only in the case of water, as the Sages were lenient with regard to water. Just as the Sages were lenient about water with respect to a suspended partition, so too they should be lenient here and not require an iron partition; rather, a minimal partition should suffice, even one made of reeds.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין לוֹ אֶלָּא אַרְבַּע וְכוּ'. רַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא!

Traduction

The mishna taught: And the Rabbis say that if a person is sleeping at the onset of Shabbat and has no intention of acquiring residence in his location, he has only four cubits, whereas Rabbi Yehuda says he can walk four cubits in any direction he chooses. The Gemara asks: What is the dispute? The opinion of Rabbi Yehuda is the same as that of the first tanna, i.e., the Rabbis.

Rachi non traduit

היינו תנא קמא. ר' יהודה דאמר לאיזה רוח שירצה יש לו ד' אמות היינו תנא קמא רבנן דפליגי עליה דר' יוחנן בן נורי:

Tossefoth non traduit

רבי יהודה היינו תנא קמא. וא''ת דילמא ר' אליעזר ור' יהודה לא פליגי אתנא קמא אלא לפרושי מלתיה קאתו וכן מצינו פרק כ''ג (סנהדרין דף כא.) גבי לא ירבה לו נשים ובריש מתני' בריש חזקת הבתים (ב''ב דף כח.) ואומר ר''י דע''כ ר' אליעזר לא מפרש מילתיה דתנא קמא אלא פליג עליה דהא ת''ק קאי אר' יוחנן בן נורי דאמר יש לו אלפים אמה לכל רוח ולא הוי באמצעיתו הכי נמי ד' אמות לת''ק וא''ת א''כ מאי פריך היינו ת''ק כיון דתנא קמא ארבי יוחנן בן נורי קאי ויש לו ד' אמות לכל רוח וי''ל דסבר המקשה אע''ג דאלפים דרבי יוחנן הוי לכל רוח דהוו ד' אלפים על ד' אלפים ד' אמות דת''ק הוו ד' אמות בין הכל דומיא דטלטול ארבע אמות ברשות הרבים דהוי פי' ד' אמות לכל רוח שירצה כמו שאמר ר' יהודה לכך פריך היינו ת''ק ור''ח גריס חכמים היינו ת''ק פי' ת''ק דריש פרקין דמי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ד' אמות ואע''ג דאינם מענין אחד מ''מ פריך דחכמים דפליגי ארבי יוחנן בן נורי לא היה להם להזכיר ד' אמות אלא אין לו אלפים ומסתמא דיש לו ד' אמות לכל רוח:

אָמַר רָבָא: שְׁמוֹנֶה עַל שְׁמוֹנֶה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: יֵשׁ לוֹ שְׁמוֹנֶה עַל שְׁמוֹנֶה, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר.

Traduction

Rava said: There is a practical difference between them, as the Rabbis permit him to carry in an area of eight by eight cubits. Rabbi Yehuda maintains that he has only four cubits, in the direction of his choosing, whereas according to the Rabbis he has four cubits in every direction, which totals an area of eight by eight cubits. That was also taught explicitly in a baraita: He has eight by eight cubits; this is the statement of Rabbi Meir, which is the opinion of the Rabbis of the mishna.

Rachi non traduit

שמונה על שמונה איכא בינייהו. דרבנן סברי ד' לכל צדדין היינו שמונה על שמונה ור' יהודה סבר לחד רוח ותו לא כדקתני ומודה ר' יהודה לר' אליעזר שאם בירר לו שתים לכאן ושתים לכאן שאין יכול לחזור בו וכן אם בירר ארבעתן לרוח אחת:

וְאָמַר רָבָא: מַחֲלוֹקֶת לְהַלֵּךְ, אֲבָל לְטַלְטֵל דִּבְרֵי הַכֹּל: אַרְבַּע אַמּוֹת — אִין, טְפֵי — לָא.

Traduction

And Rava further stated: This dispute between Rabbi Meir and Rabbi Yehuda relates only to walking, but as for carrying objects, all agree that to carry them four cubits is indeed permitted; but to carry them more than that is not.

Rachi non traduit

מחלוקת. דר' מאיר דשרי שמונה על שמונה להילוך: לרבי יהודה מצומצמות ולרבי מאיר גדולות דפישוט ידים ורגלים יותר מאמה הוא:

וְהָנֵי אַרְבַּע אַמּוֹת הֵיכָא כְּתִיבָא?

Traduction

The Gemara inquires about the basis of this law: These four cubits within which a person is always permitted to walk on Shabbat, where are they written in the Torah?

כִּדְתַנְיָא: ''שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו'' — כְּתַחְתָּיו. [וְכַמָּה תַּחְתָּיו] גּוּפוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְאַמָּה כְּדֵי לִפְשׁוֹט יָדָיו וְרַגְלָיו — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: גּוּפוֹ שָׁלֹשׁ אַמּוֹת, וְאַמָּה כְּדֵי שֶׁיִּטּוֹל חֵפֶץ מִתַּחַת מַרְגְּלוֹתָיו וּמַנִּיחַ תַּחַת מְרַאֲשׁוֹתָיו.

Traduction

The Gemara answers: As it was taught in a baraita: The verse ''Remain every man in his place; let no man go out of his place on the seventh day'' (Exodus 16:29), means one must restrict his movement to an area equal to his place. And how much is the area of his place? A person’s body typically measures three cubits, and an additional cubit is needed in order to allow him to spread out his hands and feet, this is the statement of Rabbi Meir. Rabbi Yehuda says: A person’s body measures three cubits, and an additional cubit is needed in order to allow him to pick up an object from under his feet and place it under his head, meaning, to give him room to maneuver.

Tossefoth non traduit

גופו ג' אמות. וא''ת אמאי בעינן גבי היזק ראייה מחיצה ד' אמות בהשותפין (ב''ב דף ב:) וי''ל דפעמים שיש גבשושית סמוך לכותל ופעמים נמי שמגביה עקיבו ועומד על אצבעות רגליו ועוד הא דאמר הכא גופו ג' אמות היינו בלא ראשו וכן משמע בהמצניע (שבת דף צב.) דאמר המוציא משוי למעלה מיו''ד חייב שכן משא בני קהת דאמר מר ארון תשעה וכפרת טפח וגמירי כל טונא דמידלי במוטה תילתא מלעיל ותרתי תילתי מלתתא אישתכח דלמעלה מי' הוה קאי ובכתף היו נושאים אותו ודל מי''ח טפחים ב' תילתי דארון וכפרת היינו ששה וב' שלישי טפח ונשתיירו עד הקרקע י''א טפחים ושליש אבל אם אדם עם ראשו רק י''ח טפחים יגיע הארון עד למטה מיו''ד דראש וצואר מחזיק יותר מטפח ושליש וגבי כוכין בעינן נמי ד' אמות בפרק המוכר פירות (ב''ב דף ק:) היינו עם ראשו ועובי דפי הארון ושיעור מקוה דהוי אמה על אמה ברום שלש אמות לאו משום שלא יהא גובה האדם יותר מג' אמות אלא משנכנס במים המים עולין וגם קצת ירכין ראשו והא דכתיב בתרגום מגילת אסתר פרשנדתא איצטליב על תלת אמין וכן כולם התם קטועי ראש הוו:

מַאי בֵּינַיְיהוּ, אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ: אַרְבַּע אַמּוֹת מְצוּמְצָמוֹת.

Traduction

The Gemara asks: What is the practical difference between them? The Gemara answers: There is a practical difference between them in that Rabbi Yehuda provides him with exactly four cubits but no more; whereas Rabbi Meir maintains that we do not restrict him in this manner, but rather he is provided with expansive cubits, i.e., enough room to spread out his hands and feet, which measures slightly more than four cubits.

אֲמַר לֵיהּ רַב מְשַׁרְשְׁיָא לִבְרֵיהּ: כִּי עָיְילַתְּ לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, בְּעִי מִינֵּיהּ: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁאָמְרוּ, בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ, אוֹ בְּאַמָּה שֶׁל קֹדֶשׁ יָהֲבִינַן לֵיהּ?

Traduction

Rav Mesharshiya said to his son: When you come before Rav Pappa, inquire of him as follows: The four cubits [ammot] mentioned here, do we grant them to each person measured according to his own forearm [amma], i.e., the distance from his elbow to the tip of his index finger, or do we grant them measured according to the cubit [amma] used for consecrated property, i.e., a standard cubit of six medium handbreadths for everyone?

אִם אָמַר לָךְ: אַמּוֹת שֶׁל קֹדֶשׁ יָהֲבִינַן לֵיהּ — עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מַה תְּהֵא עָלָיו? וְאִם אָמַר לָךְ בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ, אֵימָא לֵיהּ: מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי לַהּ גַּבֵּי ''יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם''?

Traduction

If he said to you that we provide him four cubits measured according to the standard cubit used for consecrated property, what will be with regard to Og, king of the Bashan, who is much larger than this? And if he said to you that we provide him four cubits measured according to his own forearm, say to him: Why was this halakha not taught together with the other matters whose measures are determined by the specific measure of the person involved, in the mishna that teaches: These are matters with regard to which they stated measures all in accordance with the specific measure of the person involved. This means that the measures are not fixed, but rather change in accordance with the person in question. If the four cubits are measured according to each person’s forearm, this law should have been included in the mishna.

Rachi non traduit

באמה דידה. איש לפי מה שגופו ארוך יש לו ד' אמות באמתו הארוכה:

של קדש. לכל אדם אמות שוה של ו' טפחים בינונים למידת שתי אמות שהיו בשושן הבירה שנעשו למידת אמתו של משה:

גבי יש שאמרו. משנה היא במס' כלים (פ' י''ז משנה יא) יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם מלא קומצו מנחה מלא חפניו קטרת מלא לוגמיו ביום הכפורים ובמזון שתי סעודות לעירוב וליתני נמי ד' אמות ליוצא חוץ לתחום:

כִּי אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא, אֲמַר לֵיהּ: אִי דָּיְיקִינַן כּוּלֵּא הַאי, לָא הֲוֵי תָּנֵינַן.

Traduction

When Rav Mesharshiya’s son came before Rav Pappa, the latter said to him: Were we to be so precise, we would not be able to learn anything at all, as we would be too busy answering such questions.

Rachi non traduit

אי הוה דייקינן כולי האי. בכולי הש''ס לא הוי מצינו לתרוצי כל דיוקי ולא הוה תנינן:

לְעוֹלָם בְּאַמָּה דִּידֵיהּ יָהֲבִינַן לֵיהּ. וּדְקָא קַשְׁיָא לָךְ: מַאי טַעְמָא לָא קָתָנֵי גַּבֵּי ''יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ''? — דְּלָא פְּסִיקָא לֵיהּ, מִשּׁוּם דְּאִיכָּא נַנָּס בְּאֵבָרָיו.

Traduction

In fact, we grant him four cubits measured according to his own forearm. And as for that which was difficult for you, why was this law not taught in the mishna that teaches: These are matters with regard to which they stated measures all in accordance with the specific measure of the person involved? It is because this law is not absolutely clear-cut. It occasionally must be adjusted, since there may be a person whose limbs are small in relation to his body. With regard to such a person, we do not measure four cubits according to the size of his own forearm, but rather by the standard cubits used for consecrated property.

Rachi non traduit

משום דאיכא ננס באיבריו. שגופו בינוני ואמתו קצרה ולא סגי ליה באמה דידיה ובעי למיתב ליה באמה של קדש:

הָיוּ שְׁנַיִם מִקְצָת אַמּוֹתָיו שֶׁל זֶה וְכוּ'. לְמָה לֵיהּ לְמֵימַר ''לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה''?

Traduction

The mishna taught: If there were two people positioned in a way that part of the four cubits of the one were subsumed within the four cubits of the other, they each may bring food and eat together in the shared area in the middle. Rabbi Shimon likened this case to that of three courtyards that open one into another, where the two outer courtyards established an eiruv with the middle one. The Gemara asks: Why does Rabbi Shimon need to offer an analogy and say: To what may this be likened, and thus connect our case to a different issue?

Rachi non traduit

היו שנים כו'. מתניתין פרישנא לעיל:

הָכִי קָאֲמַר לְהוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן לְרַבָּנַן: מִכְּדִי לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְשָׁלֹשׁ חֲצֵירוֹת הַפְּתוּחוֹת זוֹ לָזוֹ, וּפְתוּחוֹת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, מַאי שְׁנָא הָתָם דִּפְלִיגִיתוּ, וּמַאי שְׁנָא הָכָא דְּלָא פְּלִיגִיתוּ?

Traduction

The Gemara explains: This is what Rabbi Shimon said to the Rabbis: After all, to what is this similar? To three courtyards that open into one another, and that also open into a public domain. What is different there that you disagree with me and say that it is prohibited to carry from any one courtyard to any other, and what is different here that you do not disagree with me?

Rachi non traduit

מאי שנא התם דפליגיתו. דאמרו רבנן לקמן בשמעתין שלשתן אסורין לטלטל זו עם זו:

Tossefoth non traduit

ופתוחות לרה''ר. דאי לאו הכי אותם שיש להם דריסת הרגל על חבירתה אוסרת עליה:

וְרַבָּנַן: הָתָם אָוְושִׁי דָּיוֹרִין. הָכָא לָא אָוְושִׁי דָּיוֹרִין.

Traduction

And how do the Rabbis reply? There the residents of the courtyards are numerous, and some might come to carry objects in a place where it is prohibited to do so; whereas here the residents are not numerous, and a mere three people can warn each other against Shabbat desecration.

Rachi non traduit

אוושי דיורין. דיורי החצרות רבים ולא ידעי כולן להזהר ואתו לטלטולי כלים ששבתו בחיצונה לתוך חיצונה אחרת דרך אמצעית:

הכא. גבי ג' אנשים יכולין החיצונים ליזהר דהא מועטין נינהו ולא אוושי:

וּשְׁתַּיִם הַחִיצוֹנוֹת כּוּ'. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּעָרְבִי לְהוּ חִיצוֹנוֹת בַּהֲדֵי אֶמְצָעִית, הָוְיָא לְהוּ חֲדָא!

Traduction

The mishna taught: If the residents of the two outer courtyards established an eiruv with the middle one, it is permitted to carry from the middle one to the two outer ones, and it is permitted to carry from the two outer ones to the middle one. And it is prohibited to carry from one of the two outer courtyards to the other, as they did not establish a joint eiruv. The Gemara asks: Why is it prohibited? Since the residents of the outer courtyards established an eiruv with the middle one, they are as one, and consequently, they should all be permitted with one another.

Rachi non traduit

שתים החיצונות אסורות זו עם זו. כלים ששבתו בזו אסור להכניס לזו דרך אמצעית שנמצא שיצאו מרשותן לרשות האסור להן:

ה''ג אמאי כיון דערבי חיצונות בהדי אמצעית הוו להו חדא. (ולישתרו כולם דדמי כמאן דדיירי התם דומיא דבני חצר שעירבו ויהבי כולהו עירובן בבית אחד דדמו כאילו דרו כולהו באותו בית וחצר דההוא בית הויא ומשתרי בה הכא נמי דמו כמאן דדיירי כולהו בחצר אמצעית וכו') וקס''ד כגון שנתנו שתיהן עירובן באמצעית שזהו משפט עירובי חצירות סתם חצר יש בה בתים הרבה וצריכות בני הבתים לערב יחד לפי שהבית מיוחד לכל אחד והחצר רשות כולן ואסור להוציא מרשות לרשות דהיינו מן הבתים לחצר בלא עירוב ומניחים אותו באחד מן הבתים וכשהחצר פתוחה לחצר אחרת ורוצין לעשותן רשות אחת נוטלין העירוב שגבו מן הבתים ונותנין אותו באחד מבתי חצר אחרת: וכי הדרה אמצעית ועירבה בהדי אידך שליחותה דחיצונה עבדה לא גרסינן הכא עד לקמן:

אָמַר רַב יְהוּדָה: כְּגוֹן שֶׁנָּתְנָה אֶמְצָעִית עֵירוּבָהּ בָּזוֹ וְעֵירוּבָהּ בָּזוֹ.

Traduction

Rav Yehuda said: The mishna is referring to a case where the two outer courtyards did not place their eiruv in the middle courtyard; rather, to a case where the residents of the middle courtyard placed its first eiruv in this courtyard and its second eiruv in that courtyard, so that the eiruv of each of the other courtyards is not in the middle courtyard.

Rachi non traduit

שנתנה אמצעית עירובה בזו ובזו. דדמיא אמצעית כאילו דרה בהן ואין דיורי חיצונות באמצעית למימרא דכי הדדי נינהו:

וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא שֶׁנָּתְנוּ עֵירוּבָן בָּאֶמְצָעִית, כְּגוֹן שֶׁנְּתָנוּהוּ

Traduction

And Rav Sheshet said: Even if you say that the residents of each of the outer courtyards placed their eiruv in the middle courtyard, they are still not considered a single courtyard, as we are dealing with a case where they placed each eiruv