Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 38a

אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁמָּא יִבָּקַע הַנּוֹד, וְנִמְצָא שׁוֹתֶה טְבָלִים לְמַפְרֵעַ? אָמַר לָהֶן: לִכְשֶׁיִּבָּקַע.

Traduction

don’t you at least concede that we must be concerned that perhaps the leather flask will burst, and retroactively this person would have been drinking tevel? Rabbi Meir said to them: When it bursts, I will consider the matter, but now I am not concerned about this possibility.

Tossefoth non traduit

אי אתה מודה שמא יבקע הנוד. תימה להנהו דמפרשי טעמייהו משום דאין ברירה או משום ראשית כו' כיון דקתני סיפא אי אתה מודה שמא יבקע הנוד מנא להו דלא הוה טעמא מש''ה וי''ל דידע הש''ס שאין זה עיקר טעם ואע''פ שהן עצמן לא היו חושבים זה הטעם עיקר מ''מ היו שואלין אותו לדעת מה ישיב וכענין זה יש בזבחים (דף עז:) גבי איברים תמימים שנתערבו באיברים בעלי מומין דרבי אליעזר אומר יקרב ורואה אני את בשר של בעל מום כאילו הן עצים ואין זה עיקר טעמו דבנרבע ורובע מודה רבי אליעזר וטעם בעל מום משום דכתיב מום בם לא ירצו הא על ידי תערובות ירצו ור' אליעזר דקאמר רואה אני כאילו הן עצים היה שואל לחכמים למה לא יכשירו מאותו טעם אע''פ שהוא בעצמו לא היה חושש לאותו טעם וכהנה רבות בש''ס:

מַתְנִי' רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: יוֹם טוֹב הַסָּמוּךְ לַשַּׁבָּת, בֵּין מִלְּפָנֶיהָ וּבֵין מִלְּאַחֲרֶיהָ — מְעָרֵב אָדָם שְׁנֵי עֵירוּבִין, וְאוֹמֵר: עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן לַמִּזְרָח וּבַשֵּׁנִי לַמַּעֲרָב; בָּרִאשׁוֹן לַמַּעֲרָב וּבַשֵּׁנִי לַמִּזְרָח; עֵירוּבִי בָּרִאשׁוֹן, וּבַשֵּׁנִי כִּבְנֵי עִירִי; עֵירוּבִי בַּשֵּׁנִי, וּבְרִאשׁוֹן כִּבְנֵי עִירִי.

Traduction

MISHNA: Rabbi Eliezer says: With regard to a Festival adjacent to Shabbat, whether before it, on a Friday, or after it, on a Sunday, a person may establish two eiruvin of Shabbat borders [teḥumin] and say as follows: My eiruv on the first day shall be to the east, and on the second day to the west. Alternatively, one may say: On the first day it shall be to the west and on the second day to the east. Similarly, one may say: My eiruv shall apply on the first day, but on the second day I shall be like the rest of the inhabitants of my town, or: My eiruv shall apply on the second day, but on the first day I shall be like the rest of the inhabitants of my town.

Rachi non traduit

מתני' מערב אדם שני עירובין. אם היה צריך יום ראשון לילך לכאן ויום שני לילך לכאן יכול לערב למזרח ולמערב ערב יו''ט הראשון:

ואומר עירובי. של מזרח יקנה לי היום לצורך מחר ועירובי של מערב יקנה לי בבין השמשות דלמחר לצורך יום שני דקסבר רבי אליעזר שבת ויו''ט לאו כחד יומא אריכא נינהו אלא שתי קדושות ולכל חד יומא אית ליה חדא שביתה ובכל חדא מיקניא ליה שביתה לאיזה צד שירצה וביה''ש דקמא לדידיה הוא דקני ולא ליום ב':

עירובי בראשון ובשני כבני עירי כו'. כלומר ואם לא היה רוצה לילך אלא באחד מן הצדדין ביום ראשון ובשני אין צריך לזוז מתחומו לא לכאן ולא לכאן ואינו רוצה להפסיד לא אלפים של תחומו מכאן ולא אלפים של תחומו מכאן יערב עירוב אחד לצד שהוא רוצה לילך בו ביום ראשון ויאמר עירובי זה יקנה לי לצורך מחר ובשני הריני כבני עירי שלא עירבו או אם היה צריך לילך בשני ולא בראשון יאמר עירובי זה יקנה לי ביה''ש של מחר ובראשון אהיה כבני עירי:

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אוֹ מְעָרֵב לְרוּחַ אַחַת, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִיקָּר. אוֹ מְעָרֵב לִשְׁנֵי יָמִים, אוֹ אֵינוֹ מְעָרֵב כָּל עִיקָּר.

Traduction

And the Rabbis disagree and say that such a split is impossible. Rather, he either establishes an eiruv in one direction for both days, or he establishes no eiruv at all; either he establishes an eiruv for the two days, or he establishes no eiruv at all.

Rachi non traduit

או מערב לרוח אחת. לצורך שני ימים:

או אינו מערב כל עיקר. אפילו לצד אחד להיות באחד מן הימים כבני עירו:

או מערב לב' ימים. ובגמרא פריך היינו לרוח אחת:

כֵּיצַד יַעֲשֶׂה? מוֹלִיכוֹ בָּרִאשׁוֹן וּמַחְשִׁיךְ עָלָיו, וְנוֹטְלוֹ, וּבָא לוֹ. בַּשֵּׁנִי מַחְשִׁיךְ עָלָיו וְאוֹכְלוֹ וּבָא לוֹ, וְנִמְצָא מִשְׂתַּכֵּר בַּהֲלִיכָתוֹ, וּמִשְׂתַּכֵּר בְּעֵירוּבוֹ.

Traduction

What does one do to establish an eiruv that will be valid for both the Festival and Shabbat? He or his agent brings the eiruv to the location that he wishes to establish as his residence on the eve of the first day, and he stays there with it until nightfall, the time when the eiruv establishes that location as his residence for the Festival, and then he takes it with him and goes away, so that it will not become lost before the following evening, in which case he would not have an eiruv for the second day. On the eve of the second day, he takes it back to the same place as the day before, and he stays there with it until nightfall, thereby establishing his residence for Shabbat, and then he may eat the eiruv and go away, if he so desires. Consequently, he benefits in that he is permitted to walk in the direction that he desires, and he benefits in that he is permitted to eat his eiruv.

Rachi non traduit

מוליכו. השליח:

בראשון. ערב יו''ט שלפני השבת:

ומחשיך עליו. עד שיקנה העירוב:

ונוטלו ובא לו. שמא יאבד ושוב אין לו עירוב בשני כדקתני נאכל עירובו בראשון וכו' וחוזר ומוליכו בשני כו':

משתכר בהליכתו. כלומר קנה לו הליכה ליום מחר:

ומשתכר בעירובו. שאוכלו וביו''ט אחר שבת דלא אפשר בהכי מוליכו בראשון וחוזר והולך שם בשני לראות אם קיים עירובו ומחשיך עליו ואם רצה יאכלנו אחרי כן:

נֶאֱכַל בָּרִאשׁוֹן — עֵירוּבוֹ לָרִאשׁוֹן, וְאֵין עֵירוּבוֹ לַשֵּׁנִי.

Traduction

However, if the eiruv was eaten on the first day, his eiruv is effective for the first day, and his eiruv is not effective for the second day.

אָמַר (לָהֶן) רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מוֹדִים אַתֶּם לִי שֶׁהֵן שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת.

Traduction

Rabbi Eliezer said to them: If so, you agree with me that Shabbat and a Festival constitute two distinct sanctities, as if not, the eiruv that went into effect during the twilight period on the eve of the first day should have remained in effect for both days, even if it was eaten during the first day. This being the case, you should also agree with me that one can make two separate eiruvin for the two days in two different directions.

Rachi non traduit

מודים אתם לי שהן ב' קדושות. דקאמריתו אין עירוב לשני דאי קדושה אחת ה''ל כחד יומא אריכא ויקנה בין השמשות של ראשון לשניהן וכיון דשתי קדושות הן יכול לערב נמי לב' רוחות:

גְּמָ' ''לְרוּחַ אַחַת'' מַאי נִיהוּ? לִשְׁנֵי יָמִים. ''לִשְׁנֵי יָמִים'' מַאי נִיהוּ? לְרוּחַ אַחַת. הַיְינוּ קַמַּיְיתָא!

Traduction

GEMARA: The Gemara raises a difficulty with regard to the wording employed by the Rabbis: First, the Rabbis state that one may establish an eiruv in one direction. What does this mean? He must establish an eiruv in that direction for two days. Then they state that he may establish an eiruv for two days. What does this mean? He must establish an eiruv for the two days in one direction. If so, this is exactly the same as the first clause.

Rachi non traduit

גמ' לרוח אחת. דקתני מתני':

מאי ניהו. פשיטא דלשני ימים קאמר בניחותא:

ולשני הימים. דקתני:

מאי ניהו. פשיטא לי דלרוח אחת קאמר וא''כ תרתי למה לי היינו קמייתא:

הָכִי קָאָמְרִי לֵיהּ רַבָּנַן לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד חֶצְיוֹ לַצָּפוֹן וְחֶצְיוֹ לַדָּרוֹם? אָמַר לָהֶן: אֲבָל. כְּשֵׁם שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְיוֹם אֶחָד, חֶצְיוֹ לַדָּרוֹם וְחֶצְיוֹ לַצָּפוֹן — כָּךְ אֵין מְעָרְבִין לִשְׁנֵי יָמִים, יוֹם אֶחָד לַמִּזְרָח וְיוֹם אֶחָד לַמַּעֲרָב.

Traduction

The Gemara explains: This is what the Rabbis said to Rabbi Eliezer: Don’t you concede that in the case of one day, one may not establish an eiruv for half the day to the north and for half of it to the south? Rabbi Eliezer said to them: Indeed, I agree. They then said to him: Just as one may not establish an eiruv for one day, half the day to the north and half the day to the south, so too, one may not establish an eiruv for two consecutive days of sanctity, one day to the east and one day to the west.

Rachi non traduit

אי אתה מודה ביום אחד. דמערב לרוח אחת או אינו מערב כל עיקר לב' ימים נמי או מערב כמו ליום אחד או אינו מערב כל עיקר:

אבל. אמת כמו אבל שרה ומתרגם קושטא (בראשית יז):

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר? הָתָם — קְדוּשָּׁה אַחַת. הָכָא — שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת.

Traduction

And how does Rabbi Eliezer respond? He holds as follows: There, one day constitutes one sanctity, and it is impossible to impossible to divide the day such that the eiruv applies to one direction for one half of the day and to another direction for the other half of the day. Here, where Shabbat and a Festival fall out on consecutive days, they are two separate sanctities, and therefore one can establish separate eiruvin for the two days.

אָמַר לָהֶן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִי אַתֶּם מוֹדִים שֶׁאִם עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן — מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי? נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן — אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי.

Traduction

Rabbi Eliezer said to the Rabbis: Don’t you concede that if one established an eiruv with his feet by actually going to the place where he desires to establish an eiruv on the eve of the first day and remaining there during the twilight period, as opposed to depositing food there beforehand, he nonetheless must establish another eiruv with his feet on the eve of the second day, and one eiruv does not suffice; similarly, if his eiruv was eaten on the first day, he may not rely on it and go out beyond the limit permitted to the rest of the inhabitants of his town on the second day?

Rachi non traduit

שאם עירב ברגליו. שלא היה לו פת לשגר ע''י שליח ולערב והלך הוא בעצמו וישב לסוף אלפים אמה עד שקדש עליו היום וקנה שביתה וחזר ולן בביתו:

מערב ברגליו בשני. צריך לערב ברגליו אף בשני ואינו יכול לצאת בשני חוץ לתחום על ידי קנייה הראשונה או אם נאכל עירובו המערב בפת ונאכל עירובו ביום ראשון לאחר שקנה העירוב אי אתם מודים לי שאינו יוצא עליו בשני ע''י אותה קנייה:

אָמְרוּ לוֹ: אֲבָל. הָא לָאיֵי שְׁתֵּי קְדוּשּׁוֹת הֵן. וְרַבָּנַן סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לְהוּ, וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא.

Traduction

The Rabbis said to him: Indeed, that is correct. Rabbi Eliezer then said to them: Then isn’t it correct that they are two distinct sanctities, and therefore one should be permitted to establish two separate eiruvin for the two days? And how do the Rabbis respond? They are in doubt about this issue, and therefore their ruling here is stringent and prohibits establishing separate eiruvin for the two days in different directions, in case the two days are considered a single sanctity; and their ruling here is stringent and they require a separate eiruv for each day, in case the two days are considered distinct sanctities.

Rachi non traduit

הא לאיי. ר' אליעזר קמהדר לה וקאמר ודאי אף לדבריכם שתי קדושות הן ולא גרסינן לאיי אפנויי מופני דאינו דורש לא פסוק ולא ג''ש דבכולי הש''ס הן תרגום של לאיי:

ורבנן מספקא להו. בשבת ויו''ט אי קדושה אחת נינהו אי שתי קדושות:

ועבדי הכא לחומרא. דאין יכול לערב לשני רוחות דלמא חדא קדושה היא:

והכא לחומרא. דאי נאכל בראשון דאין עירוב לשני דלמא ב' קדושות הן:

Tossefoth non traduit

אמרו לו אבל. לא לגמרי מודו לו לר' אליעזר דלר' אליעזר הוי כבני עירו ולרבנן כיון דמספקא להו הוי כחמר גמל:

אָמְרוּ לוֹ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אִי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁאֵין מְעָרְבִין בַּתְּחִילָּה מִיּוֹם טוֹב לַשַּׁבָּת? אָמַר לָהֶן: אֲבָל. הָא לָאיֵי קְדוּשָּׁה אַחַת הִיא!

Traduction

The Rabbis said to Rabbi Eliezer: Don’t you concede that one may not establish an eiruv initially on a Festival for Shabbat, i.e., if a Festival occurs on a Friday and one forgot to establish an eiruv on the eve of the Festival, he may not establish an eiruv for Shabbat on the Festival itself? Rabbi Eliezer said to them: Indeed, that is correct. They said to him: Then isn’t it correct that the two days constitute one sanctity?

Rachi non traduit

אי אתה מודה שאין מערבין בתחילה מיו''ט לשבת. אם לא עירב בין השמשות של ערב יו''ט והוצרך לצאת בשבת אי אתה מודה שאינו יכול לערב מיו''ט לשבת אלמא קדושה אחת היא והרי הוא כיום אחד שאינו יכול לערב בחצי היום אם לא עירב בין השמשות:

וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הָתָם מִשּׁוּם הֲכָנָה.

Traduction

The Gemara responds that Rabbi Eliezer holds that there, the halakha is so not because the two days constitute a single sanctity, but due to the prohibition of preparation on a Festival for Shabbat, which includes establishing an eiruv.

Rachi non traduit

משום הכנה. שמכין מיו''ט לשבת ולא משום טעמא דחד יומא הוא:

Tossefoth non traduit

ורבי אליעזר התם משום הכנה. וא''ת ולמה לי טעמא משום הכנה תיפוק לי' דאסור למיקני שביתה בשבת פי' ביו''ט כיון דביו''ט אסור לצאת חוץ לתחום כדאמר פרק ב' דביצה (דף יז.) דאין מניחין עירובי תחומין מיו''ט לחבירו ואע''ג דהתם לא שייך ביה הכנה דהא נולדה בזה מותרת בזה ואור''י דאצטריך לטעמא דהכנה משום דמאן דשרי התם למיקני שביתה בשבתא א''נ משום דרבנן הקשו לר' אליעזר גם מעירובי חצירות ולכך צריך לתרץ משום הכנה תדע דהכנה נמי שייך בעירובי חצירות דהא רב פוסק בשמעתין כר' אליעזר דשתי קדושות הן ורב גופיה פסיק בריש פרק ב' דביצה (דף טז:) דהלכה כת''ק דאמר יו''ט שחל להיות בע''ש אין מערבין לא עירובי תחומין ולא עירובי חצירות וכיון דשתי קדושות הן אמאי אין מערבין ע''כ משום הכנה ומיהו התם דקאמר רבי מערבין עירובי חצירות אבל לא עירובי תחומין מ''ט דמדשרי עירובי חצירות משמע דלית ליה הכנה וא''כ למה אין מערבין עירובי תחומין ולמאן דאסר למקני שביתה בשבתא ניחא אבל למאן דשרי קשה ושמא י''ל דבהכי פליגי רבי ורבנן דרבי סבר לא שייך איסור הכנה בעירובי חצירות כיון דביום טוב שרי להוציא מחצר לחצר:

משום הכנה. איסור הכנה דאורייתא היא כדילפינן לקמן בשמעתין ומה שאופין מיו''ט לשבת משום עירובי תבשילין מפרש רבה בפרק אלו עוברין (פסחים דף מו:) משום הואיל ומקלעי ליה אורחין וא''ת והיכי בעי באלו עוברין (שם) למימר דר' אליעזר לית ליה הואיל א''כ לדידיה איך אופין מיו''ט לשבת הא אית ליה איסור הכנה הכא בשמעתין וי''ל דההיא דאלו עוברין סבר דאסור למיקני שביתה בשבתא ואז לא צריכין לטעמא דהכנה כדפי' ועירובי חצירות נמי סבר ההיא דאלו עוברין דמערבין לר' אליעזר מיו''ט לשבת כיון דלית ליה הכנה וא''ת הא אכתי מוכח בפ''ק דביצה (דף ד) דאית ליה לר' אליעזר הכנה גבי ביצה שנולדה בשבת דקאמר רבי אליעזר עדיין היא מחלוקת ב''ש אומרים תיאכל ביו''ט וב''ה אומרים לא תיאכל וי''ל דרבי אליעזר סבר כב''ש דשמותי הוא ועוד דתניא בפ''ק דביצה (שם) דר' אליעזר אומר תיאכל היא ואמה וריצב''א אומר דלא שייך הכנה באפיה ובישול דאין זה אלא תיקון בעלמא שמתקן המאכל ולא שייך הכנה אלא לענין ביצה ועירוב שהוא דבר חדש:

תָּנוּ רַבָּנַן: עֵירַב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם רִאשׁוֹן — מְעָרֵב בְּרַגְלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי. נֶאֱכַל עֵירוּבוֹ בְּיוֹם רִאשׁוֹן — אֵין יוֹצֵא עָלָיו בְּיוֹם שֵׁנִי, דִּבְרֵי רַבִּי.

Traduction

The Sages taught in a baraita: If one established an eiruv with his feet by going to the place he wished to establish as his residence on the eve of the first day and remaining there during the twilight period, he must nevertheless establish another eiruv with his feet on the eve of the second day. Similarly, if he had established an eiruv by depositing food in the place he wished to establish as his residence, and his eiruv was eaten on the first day, he may not rely on it and go out beyond the limit permitted to the rest of the inhabitants of the town on the second day. This is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.

Rachi non traduit

אין יוצא עליו בשני. והרי הוא כבני עירו דודאי שתי קדושות הן ואין עליו חשש ספק:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

Traduction

Rabbi Yehuda says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source