Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 32b

סָבַר: אוֹתוֹ חָבֵר אוֹכֵל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, דְּוַדַּאי עַישּׂוֹרֵי מְעַשַּׂר הָהוּא חָבֵר קַמָּא עִילָּוֵיהּ. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, לְפִי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף. וַאֲמַר לֵיהּ רַבִּי: מוּטָב שֶׁיֵּחָשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף וְאַל יַאֲכִילוּ עַמֵּי הָאָרֶץ טְבָלִים.

Traduction

holds: That ḥaver, who heard the first ḥaver speaking to the am ha’aretz, may immediately eat from the basket, and he is not required to tithe the produce, as the first ḥaver certainly separated tithes for the person who picked the figs, as he would not have caused an am ha’aretz to eat tevel. And Rabban Shimon ben Gamliel disagrees and says: That ḥaver may not eat of the fruit until he has tithed them, for ḥaverim are not suspected of separating teruma and tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt. And Rabbi Yehuda HaNasi said to him: It is better that ḥaverim should be suspected of separating teruma and tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt, and they should not feed amei ha’aretz produce that is tevel.

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? רַבִּי סָבַר: נִיחָא לֵיהּ לְחָבֵר דְּלֶעֱבֵיד הוּא אִיסּוּרָא קַלִּילָא וְלָא לֶיעֱבֵד עַם הָאָרֶץ אִיסּוּרָא רַבָּה. וְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל סָבַר: נִיחָא לֵיהּ לְחָבֵר דְּלֶיעֱבֵד עַם הָאָרֶץ אִיסּוּרָא רַבָּה, וְאִיהוּ אֲפִילּוּ אִיסּוּרָא קַלִּילָא לָא לֶיעֱבֵד.

Traduction

The Gemara asks: With regard to what principle do they disagree? The Gemara answers: Rabbi Yehuda HaNasi holds: It is preferable to a ḥaver that he commit a minor transgression, namely separating tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt, so that an am ha’aretz will not commit the major transgression of eating tevel on his account. And Rabban Shimon ben Gamliel holds: It is preferable to a ḥaver that an am ha’aretz commit a major transgression, and that he himself not commit even a minor transgression.

Rachi non traduit

איסורא קלילא. שלא מן המוקף:

איסורא רבה. לאכול טבלים:

Tossefoth non traduit

ולא ליעבד עם הארץ איסורא רבה. והא דמסיק פ''ק דשבת (דף ד.) גבי הדביק פת בתנור דאין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך הכא שאני שהוא גורם לו לעבור שהוא אומר לו לקוט וסבור שעשרן ומיהו קשה דבפרק תמיד נשחט (פסחים דף נט.) אמר אין לך דבר שמתעכב אחר תמיד של בין הערבים אלא קטרת ונרות בכל השנה ופסח ומחוסר כפורים בערבי פסחים בלבד שטובל ואוכל פסחו לערב וקעברי כהני אעשה דהשלמה שאין בו כרת כדי שיקיים זה מצות עשה שיש בו כרת וכן אמר הכא בפרק בתרא (דף קג:) דכהן דעלתה לו יבלת חברו חותכו לו בשיניו כדי שיעשה עבודתו ואף ע''ג דאי לאו עבודתו היה אסור והתם לא שרינן רדיית הפת שהיא מדרבנן ואומר ר''י שיש לחלק בההיא דהדביק לפי שפשע שהדביק סמוך לחשיכה ואע''ג דהוי שוגג איבעי ליה לאסוקי אדעתיה אבל בהנך דלא פשע מידי שרי והא דשרי (גיטין דף לח:) בחציה שפחה וחציה בת חורין לשחררה כשנהגו בה מנהג הפקר אע''ג שעובר בעשה לא דמי פריצות דידהו למדביק פת בתנור שאותו לא היה אנוס כלל אבל שפחה האסורה לעבדים ולבני חורין והיא להוטה אחר זנות אי אפשר שלא תכשיל בני אדם ודמו לאונסין ועוד דהוה ליה כמצוה דרבים כדמשני (שם:) גבי ר' אליעזר ששיחרר עבדו להשלימו לעשרה מצוה דרבים שאני:

מַתְנִי' נְתָנוֹ בְּאִילָן, לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — אֵין עֵירוּבוֹ עֵירוּב, לְמַטָּה מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים — עֵירוּבוֹ עֵירוּב. נְתָנוֹ בְּבוֹר, אֲפִילּוּ עָמוֹק מֵאָה אַמָּה — עֵירוּבוֹ עֵירוּב.

Traduction

MISHNA: If one placed his eiruv in a tree above ten handbreadths from the ground, his eiruv is not a valid eiruv; if it is below ten handbreadths, his eiruv is a valid eiruv. If he placed the eiruv in a pit, even if it was a hundred cubits deep, his eiruv is a valid eiruv.

Rachi non traduit

מתני' למעלה מעשרה טפחים כו'. מפרש בגמרא:

נתנו בבור כו'. מפרש בגמרא:

גְּמָ' יָתֵיב רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא וְרַבִּי אַסִּי וְרָבָא בַּר נָתָן, וְיָתֵיב רַב נַחְמָן גַּבַּיְיהוּ, וְיָתְבִי וְקָאָמְרִי: הַאי אִילָן, דְּקָאֵי הֵיכָא? אִילֵּימָא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד, מָה לִי לְמַעְלָה מָה לִי לְמַטָּה? רְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ.

Traduction

GEMARA: Rabbi Ḥiyya bar Abba sat, and with him sat Rabbi Asi and Rava bar Natan, and Rav Naḥman sat beside them, and they sat and said: This tree mentioned in the mishna, where does it stand? If you say it stands in the private domain, what is the difference to me whether the eiruv is placed above ten handbreadths or below ten handbreadths? The private domain ascends to the sky, and there is no difference whether an object is above or below ten handbreadths.

Tossefoth non traduit

מה לי למעלה מה לי למטה. השתא דאכתי לא אסיק אדעתיה דאתי כרבי הוי מצי לאקשויי דבין למעלה ובין למטה לא יהיה עירוב משום דמשתמש באילן אלא דפריך כיון דלמטה הוי עירוב ולא איכפת לן במה שמשתמש באילן למעלה נמי ליהוי עירוב דהוא ועירובו במקום אחד הוא:

דרה''י עולה עד לרקיע. לא הוי צריך להאי טעמא דרשות היחיד עולה עד לרקיע דאי נמי הוי מקום פטור הוא ועירובו במקום אחד אלא האמת אומר:

וְאֶלָּא דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. דְּמִתְכַּוֵּין לִשְׁבּוֹת הֵיכָא? אִילֵּימָא דְּנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַעְלָה — הוּא וְעֵירוּבוֹ בִּמְקוֹם אֶחָד הוּא. אֶלָּא נִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַטָּה — וְהָא קָא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִילָן!

Traduction

Rather, say that the tree stands in the public domain; but in that case the question arises: Where did the person intend to establish his Shabbat residence? If you say that he intended to establish his Shabbat residence in the tree above, he and his eiruv are in one place. Consequently, the eiruv should be valid, even if is at a height of more than ten handbreadths. Rather, say that he intended to establish his Shabbat residence on the ground below; but isn’t he making use of the tree if he accesses his eiruv? It is prohibited to make use of a tree on Shabbat, and therefore his eiruv should invalid even if it is less than ten handbreadths above the ground because it is inaccessible to him.

Rachi non traduit

גמ' אי דנתכוון. לקנות שביתתו על אילן:

הוא ועירובו במקום אחד. ואפילו למעלה מי' עירובו עירוב:

אלא דנתכוון לשבות למטה. תירוצא הוא הילכך למעלה מעשרה אין עירובו עירוב דבמקום שנתכוון לשבות שם היא שביתתו וכיון דאי הוה בעי למישקל עירוביה ומיכליה בשעה שהעירוב זוכה לו דהיינו בין השמשות לא מצי שקיל דמייתי מרשות היחיד לרשות הרבים לא הוה עירובו עירוב וכגון דאילן רחב ד' והוי למעלה מי' דידיה רשות היחיד למטה מי' עירובו עירוב ואע''ג דלמטה מי' כרמלית הוא דכל ג' עד ט' ברוחב ד' כרמלית היא כדאמרן ביציאות השבת (שבת דף ח.) וקא מייתי ליה מכרמלית לרה''ר הא מוקמי לה כרבי דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות:

והא משתמש באילן. כי שקיל ליה ואמאי עירובו עירוב אפילו למטה מעשרה והא לא מצי שקיל ליה דשימוש אילן שבות הוא כדתנן (ביצה דף לו:) אלו הן משום שבות לא עולין באילן והוא הדין דמצי למיפרך והא קא מייתי מכרמלית לרשות הרבים אלא כיון דהא שבות והא שבות חדא מינייהו נקט:

Tossefoth non traduit

הא קמשתמש באילן. פירש רש''י דהוא הדין דהוה מצי למיפרך והא קמייתי מכרמלית לרשות הרבים אלא חדא מב' פירכי נקט ומהר''י מפרש דהוי מצי לשנויי דקאי בכרמלית:

לְעוֹלָם דְּקָאֵי בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, וְנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַטָּה. וְרַבִּי הִיא, דְּאָמַר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

Traduction

The Gemara answers: Actually, we can accept the latter assumption that the tree stands in the public domain, and that he intended to establish his Shabbat residence on the ground below, in the public domain. And with regard to the prohibition against making use of a tree, this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: Anything that is prohibited on Shabbat not by Torah law, but rather due to a rabbinic decree [shevut], the Sages did not issue the decree to apply during twilight, which is neither definitively day nor definitively night. Since using a tree is only prohibited due to a shevut, it is permitted to make use of the tree and remove one’s eiruv from it during the twilight period, which is when the eiruv establishes the person’s Shabbat residence. Therefore, the eiruv is valid, provided that it is below ten handbreadths. If, however, the eiruv is above ten handbreadths, it is invalid. At that height, removing the eiruv from the tree entails violation of the Torah prohibition of carrying from a private domain to a public domain, which is prohibited even during twilight.

Rachi non traduit

בין השמשות. שהיה שעת קניית עירוב וכיון דההיא שעתא מצי שקיל ליה נמצאת סעודה הראויה לו באותה שעה ותו לא איכפת לן. לא גזרו עליו בין השמשות דכיון דבין השמשות ספיקא הוא ושבות דרבנן הוא לא גזור ולקמן (עירובין לג.) מפרש מאי רבי ומאי רבנן:

אֲמַר לְהוּ רַב נַחְמָן: יִשַׁר, וְכֵן אָמַר שְׁמוּאֵל. אֲמַרוּ לֵיהּ: פָּתְרִיתוּ בָּהּ כּוּלֵּי הַאי?! אִינְהוּ נָמֵי הָכִי קָא פָּתְרִי בָּהּ! [אֶלָּא הָכִי] אֲמַרוּ לֵיהּ: קָבְעִיתוּ לֵיהּ בִּגְמָרָא? אֲמַר לְהוּ: אִין. אִתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר שְׁמוּאֵל: הָכָא בָּאִילָן הָעוֹמֵד בִּרְשׁוּת הָרַבִּים עָסְקִינַן, גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה וְרָחָב אַרְבָּעָה, וְנִתְכַּוֵּון לִשְׁבּוֹת לְמַטָּה, וְרַבִּי הִיא, דְּאָמַר: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת לֹא גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

Traduction

Rav Naḥman said to them: Well said, and Shmuel said similarly with regard to this issue. They said to him: Have you, the Sages of Babylonia, gone so far in your explanation of the mishna? The Gemara asks: Why were the Sages of Eretz Yisrael so surprised? They, too, explained the mishna in this manner. Rather, this is what they said to Rav Naḥman: Have you established this explanation as part of your regular study of the mishna? He said to them: Yes. Indeed, it was also explicitly stated that Rav Naḥman said that Shmuel said: Here, we are dealing with a tree standing in the public domain, and the tree is ten handbreadths high and four handbreadths wide. It thereby constitutes a private domain, and one intended to establish his Shabbat residence below in the public domain. And the mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi, who said: Anything that is prohibited on Shabbat not by Torah law, but rather due to a rabbinic decree, the Sages did not issue the decree to apply during twilight.

אָמַר רָבָא: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְּאִילָן הָעוֹמֵד חוּץ לְעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר, אֲבָל אִילָן הָעוֹמֵד בְּתוֹךְ עִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר — אֲפִילּוּ לְמַעְלָה מֵעֲשָׂרָה הֲרֵי זֶה עֵירוּב, דְּמָתָא כְּמַאן דְּמַלְיָא דָּמְיָא.

Traduction

Rava said in continuation of this discussion: They only taught this law with regard to a tree that stands beyond the outskirts of the city, i.e., outside a radius of seventy and two-thirds cubits around the city. However, with regard to a tree that stands within the outskirts of the city, even if the eiruv was placed above ten handbreadths, it is a valid eiruv, as the city is considered as though it were filled in with earth, so that anything located at any height within the town itself or its outskirts is regarded as being in the same domain. Even though the person intended to establish his Shabbat residence below the tree in the public domain, we view the ground as raised to the height of the eiruv, and his eiruv is therefore valid even though he cannot actually remove it from the tree during the twilight period.

Rachi non traduit

עיבורה של עיר. כל בית שישנו בתוך שבעים אמה ושיריים לעיר קרי עיבורה של עיר בפרק כיצד מעברין (לקמן עירובין דף נז.):

אבל באילן העומד בתוך עיבורה של עיר. כגון שהיה עיר בתוך אלפים אמה של עירו והיה רוצה לילך עוד אלפים והניח עירובו באותה העיר באילן העומד בתוך עיבורה של עיר:

אפי' למעלה מעשרה. והוא נתכוון לשבות למטה עירובו עירוב:

דמתא. מתוך שהיא מוקפת יישוב מחיצות ואינה מגולה חזינא לה כמאן דמליא עפרא והוי כמאן דנתכוון לשבות למעלה מעשרה ואע''ג דאי בעי למשקליה לא מצי שקיל דהא אילן רשות היחיד ותחתיו רשות הרבים. חזינן למקום שביתתו כאילו הוא גבוה למיהוי כאילו נתכוון לשבות למעלה ויקנה לו העירוב:

אִי הָכִי, חוּץ לְעִיבּוּרָהּ שֶׁל עִיר נָמֵי, כֵּיוָן דְּאָמַר רָבָא: הַנּוֹתֵן עֵירוּבוֹ יֵשׁ לוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת, הָוְיָא לַהּ רְשׁוּת הַיָּחִיד — וּרְשׁוּת הַיָּחִיד עוֹלָה עַד לָרָקִיעַ!

Traduction

The Gemara asks: If so, if the tree stood beyond the outskirts of the town, there should also be no difference whether the eiruv is above or below the height of ten handbreadths. Since Rava himself said: One who places his eiruv in a particular location has four cubits surrounding him that are considered as a private domain, here too, the area should be considered a private domain; and a private domain rises to the sky. Since the tree stands within this area, all parts of the tree should be regarded as a private domain regardless of their height.

Rachi non traduit

כיון דאמר רבא הנותן את עירובו וכו'. לקמן בהאי פירקא (עירובין דף לה.) גבי נתגלגל חוץ לתחום דקתני מתניתין אינו עירוב ואמר רבא לא שנו אלא שנתגלגל חוץ לתחום ארבע אמות אבל תוך ארבע אמות הנותן את עירובו יש לו ארבע אמות כלומר ארבע אמות שסביביו הוו ליה כמוקפות מחיצות וכי היכי דהנותן את עירובו בבית שמקצתו בתחום ומקצתו חוץ לתחום מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה דהוי כל הבית כאילו הוא בתוך תחומו כדאמרינן לקמן בכיצד מעברין (עירובין דף סא.) אנשי עיר גדולה מהלכין את כל עיר קטנה כו' הא נמי כל ארבע אמות הוו להו כבית ומצי לאיתויי מחוץ לתחום בתוך התחום אלמא לרבא כרשות היחיד הן לו:

ורשות היחיד עולה עד לרקיע. ואפילו נתנו למעלה מעשרה הוא ועירובו ברשות היחיד הן ונהי דלא רשות היחיד ממש נינהו לגבי איסורא דאורייתא למשקליה מאילן להתם דהא ליכא מחיצה מיהו לענין מיהוי הוא ועירובו במקום אחד הוי חד רשותא דומיא דנותן בעיבורה של עיר דחזי ליה רבא כמאן דמליא:

אָמַר רַב יִצְחָק בְּרֵיהּ דְּרַב מְשַׁרְשְׁיָא: הָכָא בָּאִילָן הַנּוֹטֶה חוּץ לְאַרְבַּע אַמּוֹת עָסְקִינַן,

Traduction

Rav Yitzḥak, son of Rav Mesharshiya, said: Here, we are dealing with a tree that leans out horizontally beyond four cubits from its trunk, and one placed the eiruv on a section that is beyond four cubits,

Rachi non traduit

באילן. שנופו נוטה חוץ לארבע אמות שהוא סוף התחום והניח עירובו בנופו חוץ לד' אמות:

Tossefoth non traduit

והא אמר רבא הנותן עירובו יש לו ד' אמות. לכל רוח כאילו מוקפת מחיצה וכיון דחשבינן עיבורה של עיר כמאן דמליא אע''פ שהוא רשות הרבים לפי שהוא כמוקף לבני העיר שהוא חשוב בכלל העיר כד' אמות לענין תחום שבת וכן לנותן שם עירובו (לקמן עירובין דף ס:) גם חוץ לעיבורו של עיר יש לו ארבע אמות במקום שביתתו בלא חשבון אלפים אמה יחשב נמי כמאן דמליא:

הכא באילן שנוטה חוץ לד' אמות. פירש רש''י הלכך למטה מעשרה עירובו עירוב דמצי לאתויי פחות פחות מארבע אמות עד תוך ארבע אמותיו ולא הוצרך לפרש כן אלא משום שרוצה להכשיר אפילו הניחו ברחוק הרבה מארבע אמותיו דאם לא היה נוטה אלא שלש אמות או שתי אמות חוץ לארבע אמותיו יכול להביאו בבת אחת ומהר''י מפרש דאפילו במופלג טובא יכול להוליכו בבת אחת עד מקום שביתתו דכיון דעוקרו מכרמלית שוב אינו מתחייב בהנחתו אלא משום שבות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source