Le texte Le vocabulaire Les révisions
Eirouvine
Daf 32a
בְּשֶׁל סוֹפְרִים — חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ. וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר: אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה — חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
Traduction
However, with regard to rabbinic laws, we do rely on the presumption that an agent fulfills his agency. And Rav Sheshet disagreed and said: With regard to both this, Torah law, and that, rabbinic law, we rely on the presumption that an agent fulfills his agency.
Rachi non traduit
בשל סופרים. סמכינן אחזקת שליח דאי נמי לא עביד לא חמיר איסורא כגון עירובי תחומין:
Tossefoth non traduit
רב ששת אמר חזקה שליח עושה שליחותו. הרב רבינו שמשון מפולירר''א פוסק כרב ששת דבה''ג פוסק דהלכה כרב נחמן בדיני וכרב ששת באיסורי ולר''ת נראה דהכא הלכה כרב נחמן דבפ' התקבל (גיטין דף סד.) אמר בעל אמר לגירושין ושליש אמר לגירושין והיא אומרת נתן לי ואבד אין דבר שבערוה פחות משנים ופריך מהא דאמר האומר לחבירו צא וקדש לי אשה סתם אסור בכל הנשים שבעולם אלמא חזקה שליח עושה שליחותו ומשני ה''מ לחומרא אבל לקולא לא ובפ''ק דחולין (דף יב.) נמי מסיק לעולם אין חזקה שליח עושה שליחותו והאומר לשלוחו צא ותרום לי והלך ומצא תרום אין חזקתו תרום דילמא איניש אחרינא שמע ותרם ואע''ג דהתם רב נחמן קאמר לה מ''מ סליק הש''ס התם הכי וההוא דבעא מיניה קיבלה ועוד דרב שמעיה דבסמוך סבר נמי כרב נחמן דלרב ששת לא היה צריך לחזקת כהנים ואומר ר''י דמכל זה אין ראיה דרב ששת נמי לית ליה חזקה שליח עושה שליחותו אלא במקום שאם לא יעשה שליחותו יבא המשלח לידי עבירה אם יסמוך עליו ולכך בגט אין השליח חושש ליתן גט וההיא דחולין נמי אינו חושש לשחוט ולתרום שאם לא יתרום יראה המשלח שאינו תרום ולא אסיק אדעתיה שמא אחר ישמע ויתרום ודרב שמעיה נמי איכא למימר דלא אמר כדי ליתן טעם למה סומכין על הכהנים אלא ליישב דברי רב דאמר בפ' האשה (יבמות דף צ:) אין שוחטין וזורקין על טמא שרץ אף על גב דמקוה לפנינו דילמא פשע ולא טביל אבל שוחטין וזורקין על מחוסר כפורים ואע''ג דהוי נמי מחוסר מעשה דליכא למיחש דילמא פשע כדרב שמעיה והתם נמי מייתי לה:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דִּתְנַן: מִשֶּׁקָּרַב הָעוֹמֶר, הוּתַּר הֶחָדָשׁ מִיָּד.
Traduction
Rav Sheshet said: From where do I say this? As we learned in a mishna: Once the omer has been offered, the grain from the new crop is immediately permitted. The Torah prohibits eating from the new crop of grain until the omer sacrifice is offered on the second day of Passover (Leviticus 23:14); once the omer is offered, it is immediately permitted to partake of the new grain.
וְהָרְחוֹקִים מוּתָּרִים מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וְאֵילָךְ. וְהָא חָדָשׁ דְּאוֹרָיְיתָא הוּא, וְקָתָנֵי: הָרְחוֹקִים מוּתָּרִין מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וְאֵילָךְ. לָאו מִשּׁוּם חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ?
Traduction
And those far from Jerusalem, who do not know whether or not the omer has already been offered, are permitted to eat from the new crop from midday and on, as the omer must surely have been offered by this time. Isn’t the prohibition to eat from the new crop a Torah law? And nevertheless, it was taught: And those far from Jerusalem are permitted to eat from the new crop from midday and on. Is this not because we may rely on the presumption that an agent fulfills his agency? The priests in the Temple serve as the agents of the entire Jewish people, and it may be assumed that they have performed the mission entrusted to them.
Rachi non traduit
הרחוקין. מירושלים שאינן יודעין אם עדיין קרב העומר מותרין מחצות היום אלמא סמכינן אכהנים שהן שלוחינו ועבדי שליחותייהו ומקרבי ליה:
Tossefoth non traduit
הרחוקים מותרין. אף על גב דע''כ צריכין להקריב משום מצות העומר מ''מ מייתי ראיה מהא דשרו רחוקין מחצות ואילך אף על גב דיש שהות כל היום אלא שממהרין לפי שיודעין שהרחוקין סומכין עליהן וכן גבי קיני זבה ויולדת אף על גב דמצווין להקריב באותו יום מיהא לא מיחייבי אי לאו משום שסומכות עליהן וחזקה שליח עושה שליחותו:
וְרַב נַחְמָן? הָתָם כִּדְקָתָנֵי טַעְמָא — לְפִי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ.
Traduction
The Gemara asks: And how does Rav Naḥman, who holds that with respect to Torah laws we may not rely on the presumption that an agent fulfills his agency, refute this proof? He can respond as follows: There, the agents may be trusted for the reason that was explicitly taught: Because we know that the court will not be indolent in offering the omer sacrifice; however, the same cannot be said of ordinary agents.
Rachi non traduit
התם כדתני טעמא כו'. ואבי דינא סמכינן אבל אשליח בעלמא לא:
וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַב נַחְמָן: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּקָתָנֵי טַעְמָא לְפִי שֶׁיּוֹדְעִין שֶׁאֵין בֵּית דִּין מִתְעַצְּלִין בּוֹ. בֵּית דִּין הוּא דְּלָא מִתְעַצְּלִין בּוֹ — הָא שְׁלִיחַ מִתְעַצֵּל בּוֹ!
Traduction
And some say a different version of this response: Rav Naḥman said: From where do I say this principle? As it was taught that the reason is because we know that the court will not be indolent in offering the omer past midday. From this we may infer: It is the court that will not be indolent with regard to missions entrusted to it, but an ordinary agent may indeed be indolent with regard to his mission. Therefore, we cannot rely upon an ordinary agent.
וְרַב שֵׁשֶׁת אָמַר לָךְ: בֵּית דִּין עַד פַּלְגֵיהּ דְּיוֹמָא, שָׁלִיחַ כּוּלֵּי יוֹמָא.
Traduction
And Rav Sheshet could have said to you that this is not the correct inference; rather, we should infer as follows: It is only the court that is presumed to have executed its mission by midday, even though the mitzva to bring the omer offering lasts all day. However, an ordinary agent, who is not as diligent, is only presumed to have completed his mission by the end of the entire day.
Rachi non traduit
שליח כולי יומא. נטריה ומכי מטא לאורתא סמכינן עליה דודאי לא עבר היום עד ששמר הבטחתו:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ לֵידָה אוֹ זִיבָה, מְבִיאָה מָעוֹת וְנוֹתֶנֶת בַּשּׁוֹפָר, וְטוֹבֶלֶת וְאוֹכֶלֶת בַּקֳּדָשִׁים לָעֶרֶב. מַאי טַעְמָא — לָאו מִשּׁוּם דְּאָמְרִינַן חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
Traduction
Rav Sheshet said: From where do I say my opinion? As it was taught in a baraita: A woman who is responsible to offer sacrifices following childbirth or after experiencing ziva (Leviticus 12, 15) brings money and puts it in the appropriate collection box in the Temple, immerses in a ritual bath, and she may then eat sacrificial food at nightfall. What is the reason that she is permitted to eat immediately at nightfall? Is it not because we say that there is a presumption that an agent fulfills his agency, and the priests certainly purchased the appropriate sacrifices with her money and offered them during the day?
Rachi non traduit
מעות. דמי שתי תורים:
ונותנת בשופר. שכתוב עליו קינין ששם נותנין מעות קיני חובה כדתנן בשקלים (פ''ו משנה ה) י''ג שופרות כו':
וטובלת. דתנן (חגיגה דף כא.) האונן והמחוסר כפורים צריכין טבילה לקודש:
ואוכלת בקדשים לערב. אלמא חזקה כהנים עושין שליחותן הואיל והדבר תלוי בהן שהנשים סומכות עליהן שלא יעבור היום עד שיקנו קינין בכל מעות שבאותו שופר ויקריבו כדי שלא יאכלו הנשים קדשים בטומאת הגוף שהוא בכרת:
וְרַב נַחְמָן? הָתָם כִּדְרַב שְׁמַעְיָה, דְּאָמַר רַב שְׁמַעְיָה: חֲזָקָה אֵין בֵּית דִּין שֶׁל כֹּהֲנִים עוֹמְדִים מִשָּׁם עַד שֶׁיִּכְלוּ כָּל מָעוֹת שֶׁבַּשּׁוֹפָר.
Traduction
The Gemara asks: And how does Rav Naḥman counter this proof? There, in the case of a woman who put money in the box, the reason she may rely on agency is in accordance with the statement of Rav Shemaya, as Rav Shemaya said: There is a legal presumption that the court of priests would not leave the Temple until all the money in the collection box has been spent on the purchase of sacrifices. We may rely only on the special court appointed to carry out this task, as it can be trusted. However, no proof may be brought from here with regard to an ordinary agent.
Rachi non traduit
ורב נחמן. אמר לך הא נמי חזקה דבי דינא הוא:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מְנָא אָמֵינָא לַהּ, דְּתַנְיָא: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ ''צֵא וְלַקֵּט לְךָ תְּאֵנִים מִתְּאֵנָתִי'' — אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי וּמְעַשְּׂרָן וַדַּאי. ''מַלֵּא לְךָ כַּלְכַּלָּה זֹה תְּאֵנִים מִתְּאֵנָתִי'' — אוֹכֵל מֵהֶן עֲרַאי וּמְעַשְּׂרָן דְּמַאי.
Traduction
Rav Sheshet said another proof: From where do I say this? As it was taught in a baraita: One who says to another person: Go and gather for yourself figs from my fig tree, if he does not specify the amount that he should take, the gatherer may eat casually from them even without separating tithes. However, if one wishes to eat the figs as a regular, set meal, he must first tithe them as fruit that is known with certainty not to previously be tithed. In this case, it may be assumed that the owner of the fig tree did not separate tithes to exempt these figs, as he did not know how many the gatherer would take. However, if the owner of the fig tree said to him: Fill this basket for yourself with figs from my fig tree, he may eat from them casually without tithing, and before eating them as a regular meal, he must tithe them as demai, produce with regard to which we are unsure if the appropriate tithes have been separated. Since the owner of the tree knows how many figs the gatherer will take, it is possible that he has already separated tithes for these figs.
Rachi non traduit
צא ולקט לך תאנים מתאנתי. ולא נתן מדה ללקיטתו:
אוכל. המלקט מן הנלקטות:
עראי. בלא מעשר וכשבא לאכלן קבע מעשרן ודאי מעשרות ודאין תרומה גדולה וכל דיני הפרשה שאין ספק לומר שמא בעל הבית עישר עליהן ממקום אחר דהא לא ידע כמה ליקט:
אבל אמר לו מלא לך כלכלה זו. הואיל ונותן זה יודע כמה לוקט יש לומר שמא זה הנותן חושש שמא יסמוך עליו שיתן לו דבר היתר ומעשר עליהן ממקום אחר הילכך מלקט זה אוכל מהן עראי בלא מעשר וכשבא לאוכלן קבע אין צריך לעשרן ודאי אלא דמאי יפריש ויאכל הוא בעצמו המעשרות של לוי ושל עני כשאר לוקח פירות מעם הארץ שמחזיקן בספק מעושרין אף אלו ספק מעושרין הן ותורת דמאי עליהן:
Tossefoth non traduit
האומר לחברו צא ולקוט לך. בפרק לולב (סוכה דף לט.) גבי הלוקח לולב מחבירו בשביעית מגיה שם רש''י מעם הארץ משום דלא הוה קרי ליה חבירו ואין צריך להגיה דהכא מוקי לה בעם הארץ שאמר לחבר אע''ג דקתני לחברו ובשבת פרק השואל (דף קנ.) אמר אומר אדם לחברו צא ושכור לי פועלים ומוקי לה בחברו נכרי:
תאנים מתאנתי. אף על גב דמעשר פירות מדרבנן ורב נחמן מודה דבשל סופרים חזקה שליח עושה שליחותו כיון דעיקר שם מעשר מן התורה חשיב לה כשל תורה:
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעַם הָאָרֶץ, אֲבָל בְּחָבֵר — אוֹכֵל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, דִּבְרֵי רַבִּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעַם הָאָרֶץ, אֲבָל בְּחָבֵר — אֵינוֹ אוֹכֵל עַד שֶׁיְּעַשֵּׂר, לְפִי שֶׁלֹּא נֶחְשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף.
Traduction
In what case is this statement said? Where the owner of the fig tree is an am ha’aretz. But if he is a ḥaver, the gatherer may eat the figs, and he need not tithe them even as demai, as the owner certainly separated tithes for them from other produce; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi. His father, Rabban Shimon ben Gamliel, says the opposite: In what case is this statement said? Where the owner of the fig tree is an am ha’aretz. But if he is a ḥaver, the gatherer may not eat the fruit until he tithes them because ḥaverim, who are meticulous in their observance of halakha, are not suspected of separating teruma and tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt. Since the figs that have been picked are not adjacent to the owner’s other figs, he has certainly not separated teruma and tithes on their account.
Rachi non traduit
בד''א. דספק הן ודמאי מיהא בעי לאפרושי:
בעם הארץ. שהנותן עם הארץ הוא ואינו חושש בלפני עור:
אבל בחבר. ודאי מעושרין הן ואין צריך לעשרן אפילו דמאי:
רשב''ג אומר בד''א. דסגי בדמאי בזמן שהנותן עם הארץ וחשוד לתרום שלא מן המוקף:
אבל. היה הנותן חבר לא יאכל קבע הלוקט עד שיעשרם מעשרות ודאי: רבי בנו של רשב''ג הוה:
אָמַר רַבִּי: נִרְאִין דְּבָרַי מִדִּבְרֵי אַבָּא. מוּטָב שֶׁיֵּחָשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף, וְלֹא יַאֲכִילוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ טְבָלִים.
Traduction
Rabbi Yehuda HaNasi said: My statement appears to be more correct than Father’s statement: It is better that ḥaverim should be suspected of separating teruma and tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt, and they should not feed amei ha’aretz produce that is tevel.
Rachi non traduit
ואל יאכילו לעמי הארץ טבלים. לקמן מפרש הי ניהו עם הארץ:
עַד כָּאן לָא פְּלִיגִי אֶלָּא דְּמָר סָבַר: נֶחְשְׁדוּ, וּמָר סָבַר: לֹא נֶחְשְׁדוּ. אֲבָל כּוּלֵּי עָלְמָא: חֲזָקָה שָׁלִיחַ עוֹשֶׂה שְׁלִיחוּתוֹ.
Traduction
The Gemara infers: The tanna’im disagreed only with regard to the following point: That one Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that ḥaverim are suspected of tithing with produce that is not adjacent to the produce it comes to exempt, and one Sage, Rabban Shimon ben Gamliel, holds that they are not suspected of that. But all agree that we may rely on the presumption that an agent fulfills his agency, i.e., that the owner, who is regarded as an agent to tithe his produce so that no one will eat tevel on his account, can be relied upon to separate the tithes.
Rachi non traduit
לא נחשדו. לתרום שלא מן המוקף הא לאו הכי ודאי הוה סמכינן על בעל הבית זה שהוא שליח על כך שמוטל עליו לעשר מה שהוא נותן ואל יאכיל איסור לעם הארץ:
וְרַב נַחְמָן, הָתָם כִּדְרַב חֲנִינָא חוֹזָאָה, דְּאָמַר רַב חֲנִינָא חוֹזָאָה: חֲזָקָה הוּא עַל חָבֵר שֶׁאֵינוֹ מוֹצִיא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְתוּקָּן מִתַּחַת יָדוֹ.
Traduction
And Rav Naḥman can respond as follows: There, the owner can be trusted, in accordance with the statement of Rav Ḥanina Ḥoza’a, as Rav Ḥanina Ḥoza’a said: There is a legal presumption with regard to a ḥaver that he does not release anything that is not tithed from his possession. Therefore, we are not relying on a general presumption with regard to agents but on a presumption with regard to ḥaverim.
Rachi non traduit
מתחת ידו. דהואיל ופירי דידיה הוא עליה דידיה רמי וחייש ללפני עור אבל שליח דקביל עליה מחבירו איכא למימר דמייאש ולא עביד דסבר ההוא לא סמיך עלי:
אָמַר מָר: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּעַם הָאָרֶץ, אֲבָל בְּחָבֵר — אוֹכֵל וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְעַשֵּׂר, דִּבְרֵי רַבִּי.
Traduction
The previous baraita contained several puzzling elements. Now that the Gemara has completed its primary discussion, namely the presumption that an agent carries out his mission, it turns to a discussion of the baraita itself. The Master said: If one said to his fellow: Go and gather for yourself figs, in what case is this statement said? It is in a case where the owner of the fig tree is an am ha’aretz. However, if he is a ḥaver, the gatherer may eat the figs, and he need not tithe them; this is the statement of Rabbi Yehuda HaNasi.
הַאי עַם הָאָרֶץ, דְּקָאֲמַר לֵיהּ לְמַאן? אִילֵימָא דְּקָאָמַר לְעַם הָאָרֶץ חַבְרֵיהּ — מְעַשְּׂרָן דְּמַאי, מִי צָיֵית? אֶלָּא בְּעַם הָאָרֶץ דְּקָאֲמַר לֵיהּ לְחָבֵר. אֵימָא סֵיפָא: נִרְאִין דְּבָרַי מִדִּבְרֵי אַבָּא, מוּטָב שֶׁיֵּחָשְׁדוּ חֲבֵרִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף וְאַל יַאֲכִילוּ לְעַמֵּי הָאָרֶץ טְבָלִין. עַמֵּי הָאָרֶץ מַאי בָּעֵי הָתָם?
Traduction
The Gemara asks: This am ha’aretz, who addressed his fellow man, to whom did he speak? If you say that he spoke to his fellow am ha’aretz, if so, how are we to understand the statement that follows: He must tithe them as demai? Would an am ha’aretz comply with the admonition of the Sages to suspect that the produce of his fellow am ha’aretz may not have been tithed? Rather, this must be referring to an am ha’aretz who told a ḥaver to gather figs from his fig tree, and the ḥaver will certainly tithe them. However, say that the latter clause of this baraita: My statement appears to be more correct than Father’s statement, means the following: It is better that ḥaverim should be suspected of separating teruma and tithes from produce that is not adjacent to the produce they seek to exempt, and they should not feed amei ha’aretz produce that is tevel. What is the relevance of amei ha’aretz there? According to that explanation, the situation is the opposite. The person eating the figs is a ḥaver, and the owner of the fig tree is an am ha’aretz.
Rachi non traduit
מי ציית לך. לעשורי ספק הא עם הארץ חבריה מהימן ליה טפי מינך:
רישא דקתני מעשרן דמאי בעם הארץ דקאמר ליה לחבר סיפא כו'. והכי קאמר במה דברים אמורים דלוקט צריך לעשרן דמאי בעם הארץ שאמר לו לחבר לקט דאיכא לספוקי אי עישר עלייהו האי בעל הבית אי לא אבל בחבר שאמר לעם הארץ לקט כלכלה זו וחבר אחר שמע ממנו אוכל ואינו צריך לעשר דמאי דודאי כיון דנותן חבר ולוקט עם הארץ חייש הנותן דלא ליכלינהו בטבלייהו ותורם אף שלא מן המוקף דמוטב יחשדו חברים וכו':
אָמַר רָבִינָא: רֵישָׁא — בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁאָמַר לְחָבֵר, סֵיפָא — בְּחָבֵר שֶׁאָמַר לְעַם הָאָרֶץ, וְחָבֵר אַחֵר שׁוֹמְעוֹ. רַבִּי
Traduction
Ravina said: The first clause is referring to an am ha’aretz who spoke to a ḥaver, while the latter clause is referring to a ḥaver who spoke to an am ha’aretz, and a different ḥaver heard him speak, and the discussion relates not to the one gathering the figs but to whether the second ḥaver may partake of the figs if they are offered to him. The Gemara explains the disagreement according to this understanding: Rabbi Yehuda HaNasi
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source