Vayedaber

Simple Havroutah

Eirouvine

Daf 30b

שֶׁמְּעָרְבִין לְגָדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים!

Traduction

that one may establish an eiruv for an adult even on Yom Kippur, despite the fact that he may not eat on Yom Kippur? It must be because eating is permitted to a minor.

Rachi non traduit

שמערבין לגדול. למי שהוא גדול שהביא שתי שערות שחייב בענוי ואע''ג דלמחר לא חזי ליה הואיל וחזי לקטן שאינו בר עונשין:

אָמְרוּ לָהֶן: אֲבָל! אָמְרוּ לָהֶן: כְּשֵׁם שֶׁמְּעָרְבִין לַגָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, כֵּן מְעָרְבִין לַנָּזִיר בְּיַיִן וּלְיִשְׂרָאֵל בִּתְרוּמָה.

Traduction

Beit Shammai said to them: Indeed [aval], it is so. Beit Hillel said to them: Just as one may establish an eiruv for an adult on Yom Kippur, so too, one may establish an eiruv for a nazirite with wine and for an Israelite with teruma.

Rachi non traduit

אבל. אמת:

וּבֵית שַׁמַּאי: הָתָם — אִיכָּא סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם, הָכָא — לֵיכָּא סְעוּדָה הָרְאוּיָה מִבְּעוֹד יוֹם.

Traduction

And how do Beit Shammai explain the difference between these cases? The Gemara explains: There, with regard to Yom Kippur, there is at least a meal that was fit to be eaten by that person while it was still day, on the eve of Yom Kippur. Here, in the cases of wine for a nazirite and teruma for an Israelite, there is no meal that was fit to be eaten by them while it was still day, on Friday.

Rachi non traduit

מבעוד יום. של ערב יום הכפורים:

כְּמַאן? דְּלָא כַּחֲנַנְיָה. דְּתַנְיָא, חֲנַנְיָה אוֹמֵר: כָּל עַצְמָן שֶׁל בֵּית שַׁמַּאי לֹא הָיוּ מוֹדִים בְּעֵירוּב עַד שֶׁיּוֹצִיא מִטָּתוֹ וְכָל כְּלֵי תַּשְׁמִישָׁיו לְשָׁם.

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion was that entire baraita stated? It was not taught in accordance with the opinion of Ḥananya, as it was taught in another baraita that Ḥananya says: The whole view of Beit Shammai, i.e., their fundamental position, was that they did not concede to the very possibility of joining Shabbat borders [eiruv teḥumin] by simply placing food in a particular location. Rather, they hold that one’s Shabbat residence remains the same until he literally moves his residence, such as if he carries out his bed and his utensils to there, to a new location.

Rachi non traduit

כמאן דלא כחנניה. הא מתני' דמשמע שהיו בית שמאי מודין בעירוב דלא כחנניה:

כל כלי תשמישו. משמע דאי לא אפיק כל צרכי תשמיש לא הוי עירוב לדידיה:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּתַנְיָא: עֵירַב בִּשְׁחוֹרִים לֹא יֵצֵא בִּלְבָנִים, בִּלְבָנִים לֹא יֵצֵא בִּשְׁחוֹרִים. כְּמַאן? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֲנַנְיָה הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי.

Traduction

The Gemara asks: In accordance with whose opinion is the ruling that was taught in the following baraita: If one established an eiruv in black clothing, and Shabbat commenced while he was still dressed those clothes, he may not go out in white clothing. If one established the eiruv while dressed in white, he may not go out in black. According to whose opinion is this halakha? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is the opinion of Ḥananya, and it is in accordance with the opinion of Beit Shammai.

Rachi non traduit

עירב בשחורים. היה לבוש שחורים והלך וישב בסוף אלפים אמה עד שקנה שם שביתה שקידש עליו היום וחזר לביתו:

וְלַחֲנַנְיָה, בִּשְׁחוֹרִים הוּא דְּלֹא יֵצֵא, הָא בִּלְבָנִים יֵצֵא? הָאָמַר עַד שֶׁיּוֹצִיא מִטָּתוֹ וּכְלֵי תַּשְׁמִישָׁיו לְשָׁם! הָכִי קָאָמַר: עֵירַב בִּלְבָנִים וְהוּצְרַךְ לִשְׁחוֹרִים, אַף בִּלְבָנִים לֹא יֵצֵא. כְּמַאן? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: חֲנַנְיָה הִיא, וְאַלִּיבָּא דְּבֵית שַׁמַּאי.

Traduction

The Gemara asks: And according to the opinion of Ḥananya, is it with black clothing that he may not go out, but in white clothing he may go out? Didn’t Ḥananya say that according to Beit Shammai an eiruv is not effective at all until one carries out his bed and his utensils to the place he wishes to establish as his residence? The Gemara answers: The wording of the baraita must be emended and this is what it said: If one established an eiruv while dressed in white clothing, and he needed black clothing but did not have it with him, he may not go out even in white clothing. In accordance with whose opinion was this baraita taught? Rav Naḥman bar Yitzḥak said: It is the opinion of Ḥananya, and it is in accordance with the opinion of Beit Shammai.

סוֹמְכוֹס אוֹמֵר בְּחוּלִּין. וְאִילּוּ לַנָּזִיר בְּיַיִן לָא פְּלִיג, מַאי טַעְמָא — אֶפְשָׁר דְּמִתְּשִׁיל אַנְּזִירוּתֵיהּ.

Traduction

We learned in the mishna: Summakhos disagrees and says: One may not establish an eiruv for an Israelite with teruma, but only with regular, non-sacred food items. The Gemara notes: But with regard to the mishna’s ruling that an eiruv may be established for a nazirite with wine, Summakhos does not appear to disagree. What is the reason for the distinction? The Gemara explains: A nazirite can ask a Sage to annul his vow and release him from his nazirite status, and then he himself will be able to drink the wine.

Rachi non traduit

דמיתשיל אנזירותיה. ישאל לחכם ויתיר לו נדרו ויהא יין ראוי לו:

אִי הָכִי, תְּרוּמָה נָמֵי אֶפְשָׁר דְּמִיתְּשִׁיל עִילָּוָיהּ? אִי מִתְּשִׁיל עֲלַהּ — הָדְרָא לְטִיבְלָא.

Traduction

The Gemara asks: If so, in the case of teruma as well, one can ask a Sage to annul its status. Teruma is consecrated through a verbal declaration by the one separating it, and that declaration, like other consecrations and vows, can be nullified by a Sage. The Gemara answers: Such a course of action would not help. If one asks a Sage to annul his declaration that turned the produce into teruma, the produce will return to its status as tevel, produce from which the requisite dues and tithes were not separated, and he will still be prohibited to consume it.

Rachi non traduit

מיתשיל עליה. ויפתח בחרטה לא נתכוונתי לכך ותנן (נזיר דף לא.) הקדש טעות אינו הקדש:

הדרא לטבלא. וטבל לא חזי:

Tossefoth non traduit

תרומה נמי אפשר דמתשיל. ולא מצי לאוקמה בתרומה ביד כהן דתו לא מצי לאתשולי עליה כדאמר בפרק הנודר מן הירק (נדרים דף נט.) מדקתני בחולין משמע דווקא בחולין אבל בתרומה אפי' ביד ישראל לא:

וְלַיפְרוֹשׁ עֲלַהּ מִמָּקוֹם אַחֵר? לָא נֶחְשְׁדוּ חֲבֵירִים לִתְרוֹם שֶׁלֹּא מִן הַמּוּקָּף.

Traduction

The Gemara asks: Let him separate teruma for that produce from produce located somewhere else and thus permit it to be eaten. The Gemara answers: Ḥaverim, members of a group dedicated to the precise observance of mitzvot, are not suspected of separating teruma from produce that is not situated near the produce it comes to exempt, as this is prohibited ab initio.

Rachi non traduit

וליפרוש עליה ממקום אחר. לבתר דמתשיל עלה והדרא לטבלא בין השמשות בשעת קניית עירוב מצי למימר פירות שיש לי בביתי יהו תרומה על זו ואשתכח דאית ליה תקנתא דתחזי ליה:

מוקף. סמוך כמו מקיפין בבועי (חולין מו:). שסומכים זו לזו ורואין אם דומות זו לזו וכמו מקפת וקורא לה שם דמסכת נדה בפרק בתרא (דף עא:):

שלא מן המוקף. מדבר שאינו סמוך לו באותו כלי דליהוי מיניה וביה:

Tossefoth non traduit

ולפרוש עליה ממקום אחר. השתא ס''ד דכל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות ואף על גב דרבה דאית ליה הכנה אמרינן בפירקא (דף לח:) דתחילת היום קונה עירוב וכוותיה קיימא לן מ''מ מותר לתקן הטבל דלא גזרו עליו בין השמשות עד שתהא לילה ניכרת וידוע והא דתנן בבמה מדליקין (שבת דף לד.) דספק חשיכה אין מעשרין את הודאי והיינו כרבנן דר' אפ''ה קס''ד דהך מתני' דהכא אתיא כרבי משום דאיכא משניות טובא דמוקי להו הש''ס לקמן כרבי וא''ת אם כן אמאי קתני מתני' אבל לא בטבל הא חזי לתקוני בין השמשות ואין לומר דההיא אתיא דלא כרבי מדפריך לקמן (עירובין דף לד:) רישא רבי וסיפא רבנן ולא פריך רישא וסיפא רבנן ומציעתא רבי ועוד דפריך לקמן אבל לא בטבל פשיטא משמע דליכא מאן דפליג ומיהו איכא למימר הא דפריך פשיטא היינו משום דמרישא שמעינן לה דקתני מערבין בדמאי דמשמע אבל לא בטבל וי''ל דאינו מועיל מה שראוי לתקנו אלא במידי דחזי השתא לשום אדם כגון תרומה דחזיא לכהנים ותדע דאמר לעיל דאין מערבין בהקדשות אף על גב דאפשר לאיתשולי עלייהו:

לא נחשדו חברים. אע''ג דמשום כבוד שבת שרי כדאמר בהאשה רבה (יבמות דף צג.) היינו שצריך לאכול אותן פירות בשבת אבל הכא מיירי דאין צריך לאוכלן בשבת ואע''ג דאין מערבין אלא לדבר מצוה לא התירו לתרום שלא מן המוקף אלא לכבוד שבת ולא לצורך מצוה אחרת:

וְלַפְרוֹשׁ עֲלַהּ מִינֵּיהּ וּבֵיהּ! דְּלֵית בַּהּ שִׁיעוּרָא.

Traduction

The Gemara asks: Let him separate teruma from the produce used for the eiruv itself and consequently permit the rest of the produce to be eaten. The Gemara answers: We are dealing with a case where, after removing teruma, it would not contain the amount required for an eiruv, i.e., one would be left with less than the quantity of food sufficient for two meals.

Rachi non traduit

דלית ליה שיעורא. שמזון ב' סעודות מצומצמות הניח ואי מפריש תרומה מיניה כל דהו בצר ליה שיעור עירוב:

וּמַאי פַּסְקָא? אֶלָּא, סוֹמְכוֹס סָבַר לַהּ כְּרַבָּנַן דְּאָמְרִי: כָּל דָּבָר שֶׁהוּא מִשּׁוּם שְׁבוּת גָּזְרוּ עָלָיו בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת.

Traduction

The Gemara asks: What makes it necessary to say that the mishna is referring to this very unique case? Rather, we must retract all that was stated above and say as follows: Summakhos agrees with the opinion of the Rabbis, who say: Anything that is prohibited on Shabbat due to a rabbinic decree [shevut], the Sages issued the decree to apply even during twilight. Even though this period is of questionable status with regard to whether it is day or night, the Shabbat restrictions instituted by the Sages apply then as they do on Shabbat itself. Consequently, since it is prohibited to separate teruma on Shabbat, it is prohibited during the twilight period as well. Therefore, during twilight, when the eiruv would go into effect, it is impossible to cause it to become permitted to an Israelite.

Rachi non traduit

ומאי פסקא. בתמיה כלומר מאי האי תירוצא וכי פסקא תנא למילתיה דאין אדם נותן עירובו אלא בצמצום דנקט סתם במילתיה הכי:

סבר לה כרבנן. דפליגי עליה דרבי לקמן (עירובין דף לד:):

גזרו עליו בין השמשות. כבשבת עצמה והגבהת תרומה שבות היא וכיון דמעיקרא לא תקנה ובעית למימר אי בעי הוי חזי לההוא שעתא דמתשיל עלה כל מקום שהיא והדרה לטבלא והדר אמר תרומתה בצפון שבה ומעשר ראשון בדרומה וכן כולם אם כן מתקן ליה בין השמשות וקעבר אשבות וקניית עירוב כשזה נכנס וזה יוצא:

Tossefoth non traduit

אלא סומכוס סבר לה כרבנן. ואם תאמר מהאי טעמא נמי נזיר לא יערב ביין כיון דשבות הוא לשאול על הנדרים בשבת כדאמרינן פרק מי שהחשיך (שבת דף קנז.) וי''ל דלצורך שבת נשאלין כדאמרינן התם והאי הוי צורך שבת שיהיה מותר לשתות יין בשבת:

כְּמַאן אָזְלָא הָא דִּתְנַן: יֵשׁ שֶׁאָמְרוּ הַכֹּל לְפִי מַה שֶּׁהוּא אָדָם. מְלֹא קוּמְצוֹ מִנְחָה, וּמְלֹא חָפְנָיו קְטֹרֶת, וְהַשּׁוֹתֶה מְלֹא לוּגְמָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וּבִמְזוֹן שְׁתֵּי סְעוּדוֹת לְעֵירוּב. כְּמַאן? אָמַר רַבִּי זֵירָא: סוֹמְכוֹס הִיא, דְּאָמַר: מַאי דַּחֲזֵי לֵיהּ בָּעִינַן.

Traduction

The Gemara now asks: In accordance with whose opinion is the ruling that we learned in the following mishna: There are halakhot with regard to which they stated that measures are all in accordance with the particular person involved, e.g., the handful of flour that a priest scoops out from a meal-offering, and the handfuls of incense the High Priest would offer on Yom Kippur, and one who drinks a cheekful on Yom Kippur, and with regard to the measure of two meals’ worth of nourishment for an eiruv. All these measures are determined by the particular individual involved. In accordance with whose opinion is this halakha? Rabbi Zeira said: It is in accordance with the opinion of Summakhos, who said: We require that which is fit for him, the particular individual, and we do not follow a standard measure.

Rachi non traduit

יש שאמרו. יש דברים שאמרו שיעורן. לפי מה שהוא אדם ואין שיעורן שוה בכל:

מלא חפניו קטרת. ביום הכיפורים:

לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר, דְּתַנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְעָרְבִין לְחוֹלֶה וּלְזָקֵן כְּדֵי מְזוֹנוֹ, וּלְרַעַבְתָן בִּסְעוּדָה בֵּינוֹנִית שֶׁל כָּל אָדָם!

Traduction

The Gemara suggests: Let us say that the aforementioned mishna disagrees with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar. As it was taught in a baraita: Rabbi Shimon ben Elazar says: One may establish an eiruv for an ill or elderly person with an amount of food that is enough for him for two meals; and if he eats less than the average amount due to his sickness or age, a smaller amount of food is sufficient. But for a glutton we do not require food in an amount that would satisfy him; we measure on the basis of an average meal for the typical person.

תַּרְגּוּמָא, אַחוֹלֶה וְזָקֵן. אֲבָל רַעַבְתָן, בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם.

Traduction

The Gemara answers: When the mishna says that the measure of food for two meals is determined by the particular person involved, interpret that as referring to an ill or elderly person. But with regard to a glutton, we do not determine the measure of food by his standard for a different reason, namely because his opinion is rendered irrelevant by the opinions of all other people. Therefore, there is no reason to be stringent with him and determine the measure according to his particular needs.

Rachi non traduit

תרגומא. להא דתלי שיעורא באדם עצמו אחולה וזקן ולקולא ולא ארעבתן ולחומרא דבטלה דעתו:

Tossefoth non traduit

תרגומא אחולה ואזקן. וא''ת ולוקמא נמי כרבנן דסומכוס והכל לפי מה שהוא אדם אחולה ואזקן דלרבנן מערבין חולה וזקן כדי מזונן דמקילי טפי מסומכוס דאמרי אפילו במידי דלא חזי ליה מערבין משום דחזי לאחריני כל שכן דמערבין במידי דחזי ליה אע''ג דלא חזי לאחריני וי''ל דלרבנן אין מערבין לחולה ולזקן כדי מזונן אלא בסעודה בינונית דהא כיון דלא בעו מידי דחזי ליה אם כן לחולה וזקן מערבין נמי אפי' במאכל דלא חזי להו אלא לבריא ובמידי דלא חזי לדידהו ע''כ שיעורו בסעודה בינונית וא''כ גם במידי דחזי להו בעינן שיעור סעודה בינונית דאין סברא שיהא לרבנן ב' שיעורין לחולה ולזקן א''נ הכל לפי מה שהוא אדם משמע נמי לאפוקי ישראל בתרומה והא דנקט תרגומא אחולה ואזקן הוא הדין דהוה מצי למינקט אישראל בתרומה אלא נקט חולה וזקן משום דרשב''א איירי ביה:

וְלַכֹּהֵן בְּבֵית הַפְּרָס. דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מְנַפֵּחַ אָדָם בֵּית הַפְּרָס וְהוֹלֵךְ. רַבִּי יְהוּדָה בַּר אַמֵּי מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב יְהוּדָה אָמַר: בֵּית הַפְּרָס שֶׁנִּידַּשׁ — טָהוֹר.

Traduction

We learned in the mishna: One may establish an eiruv for a priest in a beit haperas, an area in which there is doubt concerning the location of a grave or a corpse. The Gemara explains that the reason for this is as Rav Yehuda said that Shmuel said: In a time of need a person may blow on the dust in a beit haperas before taking each step, so that if there is a bone beneath the dust he will expose it and avoid it, and he may thus walk across the area. Similarly, Rabbi Yehuda bar Ami said in the name of Rav Yehuda: A beit haperas that has been trodden underfoot, creating a path, is pure, as we assume that it no longer contains any bones as large as a kernel of barley. Both of these statements indicate that the ritual impurity of a beit haperas is a stringency decreed by the Sages. Therefore, since there is a way to avoid becoming ritually impure there, even a priest may place his eiruv in a beit haperas.

Rachi non traduit

מנפח אדם בית הפרס. שדה שנחרש בה קבר דכולה ספיקא משום עצמות היא ועצמות בלא בשר אינו מטמא באהל וכשמנפח לפני רגליו אם יש שם עצם גדול נראה מאליו ועצם קטן נראה בנפיחה ואינו מסיטו ברגליו:

שנידש. בדריסת רגלי בני אדם:

טהור. שכבר נידשו עצמות שבו ונפחתו מכשעורה:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אַף בֵּית הַקְּבָרוֹת. תָּנָא: מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לָחוֹץ וְלֵילֵךְ בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל. קָא סָבַר: אֹהֶל זָרוּק שְׁמֵיהּ אֹהֶל.

Traduction

We learned in the mishna that Rabbi Yehuda says: An eiruv may be established for a priest even in a cemetery, an area which the priest may not enter by Torah law. It was taught: This is permitted because the priest can interpose and walk between the graves inside a carriage, a crate, or a cupboard. These containers do not contract impurity because of their large size, and anything found inside of them remains pure. From here we see that he holds the following: A moving tent is called a tent, and therefore the carriage, box, or cupboard are also considered tents. They shield a person carried in them from the impurity imparted by the graves in a cemetery.

Rachi non traduit

אהל זרוק. אהל המיטלטל:

שמיה אהל. וחוצץ בינו לבין הטומאה:

וּבִפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: הַנִּכְנָס לְאֶרֶץ הָעַמִּים בְּשִׁידָּה תֵּיבָה וּמִגְדָּל — רַבִּי מְטַמֵּא, רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר.

Traduction

The Gemara notes that this matter is the subject of a dispute between the following tanna’im, as it was taught in a baraita: With regard to one who enters the land of the nations, i.e., any territory outside Eretz Yisrael, not on foot, but in a carriage, a crate, or a cupboard, Rabbi Yehuda HaNasi renders him ritually impure. Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, renders him pure.

Rachi non traduit

ארץ העמים. מטמאה באהל:

שידה. מרכבת נשים עגלה עשויה כקופסא:

מגדל. משטי''ר:

בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי? מָר סָבַר אֹהֶל זָרוּק לָאו שְׁמֵיהּ אֹהֶל, וּמָר סָבַר אֹהֶל זָרוּק שְׁמֵיהּ אֹהֶל.

Traduction

The Gemara explains: With regard to what do they disagree? One Sage, Rabbi Yehuda HaNasi, holds that a moving tent is not called a tent. The principle is that only something fixed can shield against ritual impurity, but if one is situated inside a portable vessel, the vessel contracts impurity and he becomes impure along with it. And the other Sage, Rabbi Yosei, son of Rabbi Yehuda, holds that a moving tent is called a tent, and it shields the person inside from contracting ritual impurity.

Rachi non traduit

אהל זרוק לאו שמיה אהל. וכל שאינו אהל אינו חוצץ:

שמיה אוהל. וחוצץ ובגדולה עסקינן שמחזקת מ' סאה בלח שהם כוריים ביבש דאי קטנה כלי היא ומקבלת טומאה ולא חייצא ורבנן דמתני' כרבי סבירא להו ובין לרבי יהודה ובין לרבנן כסומכוס סבירא להו דאמר מידי דחזי ליה למיכליה בההיא שעתא בעינן:

Tossefoth non traduit

ומר סבר אהל זרוק שמיה אהל. דוקא כשמונח הוי אהל אבל בשעת זריקה אפילו רבי יוסי ברבי יהודה מטמא דבאותה שעה לא חשיב אהל כלל מידי דהוה אעוף פורח ואטלית המנפנפת דתנן באהלות (פ''ח מ''ה) דאין מביאין ואין חוצצין והכי נמי קתני בברייתא דמייתי בנזיר בפרק כהן גדול (נזיר דף נה.) ר' יוסי ברבי יהודה אומר תיבה שהיתה מלאה כלים זרקה באהל המת טמאה ואם היתה מונחת טהורה וא''ת למ''ד אהל זרוק לא שמיה אהל מה היו מועילים דלתות שתחת התינוקות מפני קבר התהום כדאמר בפרק הישן (סוכה ד' כא.) הא אהל זרוק הוא ואומר ר''ת שיסבור שלא היו מביאין דלתות אלא שוורים שכריסם רחבה כדא''ר יהודה התם והשוורים רחמנא קרינהו אהל דכתיב ובעצמות וגידים תסוככני (איוב י) ורשב''א מפרש דלתות על גב שוורים לכ''ע הוי אהל דתנן באהלות (פ''ו מ''א) אדם וכלים נעשים אהל לטמא אבל לא לטהר פירוש מביאין טומאה ואין מפסיקין בין טומאה שתחתיהם לכלים שעליהם ולא מיירי באדם וכלים שעושים עצמן אהלים אלא כדמפרש התם כגון נדבך של אבנים או דלתות על האדם או על הכלים אפילו כלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה ומשמע דסבר דאהל זרוק לא שמיה אהל דאי שמיה אהל כשנתן הנדבך על גבי הכלים אמאי לא יהיה חשוב אהל להפסיק והא כלי עצמו נעשה אהל להפסיק כשאינו מקבל טומאה כגון שידה תיבה ומגדל למ''ד שמיה אהל וקתני סיפא נתון על גבי אבנים שאינם כלים או על דבר שיש בו רוח חיים דומיא דשוורים בפרק הישן (סוכה ד' כא.) טומאה תחתיו כלים שעליו טהורין כו' משמע דבענין זה הוי אהל לכ''ע:

וְהָא דְּתַנְיָא, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר:

Traduction

And with regard to that which was taught in a baraita: Rabbi Yehuda says:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source