Vayedaber

שֶׁמַּשְׁכִּים וּמַעֲרִיב עֲלֵיהֶן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ. רַבָּה אָמַר: בְּמִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו עֲלֵיהֶן כְּעוֹרֵב.

Traduction

who, for the Torah’s sake, gets up early in the morning [shaḥar] and stays late in the evening [erev] in the study hall. Rabba said: In him who, for the Torah’s sake, blackens his face like a raven, i.e., who fasts and deprives himself for the sake of Torah study.

Rachi non traduit

שמשכים ומעריב. שחורות לשון שחרית כעורב לשון ערבית:

רָבָא אָמַר: בְּמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ אַכְזָרִי עַל בָּנָיו וְעַל בְּנֵי בֵּיתוֹ כְּעוֹרֵב. כִּי הָא דְּרַב אַדָּא בַּר מַתְנָא הֲוָה קָאָזֵיל לְבֵי רַב, אֲמַרָה לֵיהּ דְּבֵיתְהוּ: יָנוֹקֵי דִידָךְ מַאי אֶעֱבֵיד לְהוּ? אֲמַר לַהּ: מִי שְׁלִימוּ קוּרָמֵי בְּאַגְמָא?

Traduction

Rava said: In him who makes himself cruel to his sons and other members of his household like a raven for the sake of Torah. This was the case with Rav Adda bar Mattana, who was about to go to the study hall to learn Torah, and his wife said to him: What shall I do for your children? How shall I feed them in your absence? He said to her: Are all the rushes [kurmei] in the marsh already gone? If there is no other bread, let them eat food prepared from rushes.

Rachi non traduit

עורב אכזרי על בניו. כדכתיב (תהילים קמ''ז:ט') לבני עורב אשר יקראו והקב''ה מזמן להן יתושים ונכנסין לתוך פיהן:

קורמי. ירקות לישנא אחרינא: גמי לח כי עקרת לההוא רכיכא דאית ביה וטחני ליה ועבדי ריפתא באל''ף בי''ת דר' מכיר מצאתיו:

''וּמְשַׁלֵּם לְשׂוֹנְאָיו אֶל פָּנָיו לְהַאֲבִידוֹ'', אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: אִילְמָלֵא מִקְרָא כָּתוּב, אִי אֶפְשָׁר לְאוֹמְרוֹ — כִּבְיָכוֹל כְּאָדָם שֶׁנּוֹשֵׂא מַשּׂוֹי עַל פָּנָיו, וּמְבַקֵּשׁ לְהַשְׁלִיכוֹ מִמֶּנּוּ.

Traduction

The Gemara proceeds to interpret a different verse homiletically: ''And He repays them that hate Him to His face to destroy them; He will not be slack to him that hates Him, He will repay him to his face'' (Deuteronomy 7:10). Rabbi Yehoshua ben Levi said: Were the verse not written in this manner, it would be impossible to utter it, in deference to God, for it could be understood, as it were, like a person who bears a burden on his face, and wishes to throw it off. Written slightly differently, the verse could have been understood as implying that God is unable, as it were, to bear the situation, but must punish the wicked immediately.

Rachi non traduit

אל פניו. של הקב''ה ודומה לו כמשאוי לפניו:

''לֹא יְאַחֵר לְשׂוֹנְאוֹ'', אָמַר רַבִּי אִילָא: לְשׂוֹנְאָיו הוּא דְּלֹא יְאַחֵר, אֲבָל יְאַחֵר לַצַּדִּיקִים גְּמוּרִים.

Traduction

With regard to the words ''He shall not be slack to him that hates Him,'' Rabbi Ila said: He will not be slack in bringing punishment to him that hates Him, but He will be slack in rewarding those who are absolutely righteous, as the reward of the righteous does not arrive immediately, but only in the World-to-Come.

וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: מַאי דִּכְתִיב ''אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם'', ''הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם'' — וְלֹא לְמָחָר לַעֲשׂוֹתָם, ''הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם'' — לְמָחָר לְקַבֵּל שְׂכָרָם.

Traduction

And that is what Rabbi Yehoshua ben Levi said: What is the meaning of that which is written: ''And you shall keep the commandments, and the statutes, and the judgments which I command you today to do them'' (Deuteronomy 7:11)? It means: Today is the time to do them, in this world, and tomorrow is not the time to do them, as there is no obligation or opportunity to fulfill mitzvot in the World-to-Come. Furthermore, it means: Today is the time to do them, but only tomorrow, in the ultimate future, is the time to receive reward for doing them.

Rachi non traduit

ולא למחר לעשותם. שלאחר מיתה לעתיד לבוא אם בא לקיים מצות אינו מועיל דמי שטרח בערב שבת. יאכל בשבת כדאמר במס' ע''ג:

אָמַר רַבִּי חַגַּי, וְאִיתֵּימָא רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי: מַאי דִּכְתִיב ''אֶרֶךְ אַפַּיִם''? ''אֶרֶךְ אַף'' מִבְּעֵי לֵיהּ!

Traduction

In a similar vein, Rabbi Ḥaggai said, and some say it was Rabbi Shmuel bar Naḥmani: What is the meaning of that which is written: ''And the Lord passed by before him, and proclaimed: The Lord, the Lord, merciful and gracious, long-suffering [erekh appayim], and abundant in love and truth'' (Exodus 34:6)? Why does it say ''erekh appayim,'' using a plural form? It should have said erekh af, using the singular form.

Rachi non traduit

אפים. משמע פנים בין שוחקות בין זעומות אפים שוחקות מאריך ומאחר לצדיקים לעתיד לבא ואפים זעומות ומאריך לרשעים ומאחר פורענותם לעוה''ב:

אֶלָּא אֶרֶךְ אַפַּיִם לְצַדִּיקִים, אֶרֶךְ אַפַּיִם לָרְשָׁעִים.

Traduction

What this means is that God is long-suffering in two ways: He is long-suffering toward the righteous, i.e., He delays payment of their reward; and He is also long-suffering toward the wicked, i.e., He does not punish them immediately.

Tossefoth non traduit

ארך אפים לצדיקים ולרשעים. אפים שוחקות מאריך לצדיקים עד לעתיד וזעומות לרשעים ומאחר פורענותם עד לעולם הבא וגם זה לטובה שיש להם שהות לחזור בתשובה כדמשמע בחלק (סנהדרין ד' קיא.) דהוי נמי לטובה [ע' תוס' ב''ק נ:
ד''ה ארך]:

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד בֵּית סָאתַיִם וְכוּ'. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר, אוֹ דִילְמָא בּוֹר וְלֹא פַּסִּין קָאָמַר?

Traduction

The mishna stated that Rabbi Yehuda says: The area may be expanded up to an area of two beit se’a, an area of five thousand square cubits. A dilemma was raised before the Sages in clarification of this statement: Did he speak of the area of the cistern itself and that enclosed by the upright boards, that the total area enclosed by the upright boards may be expanded up to, but may not exceed, an area of two beit se’a? Or perhaps he spoke of the area of the cistern without that enclosed by the upright boards, that the cistern itself may be expanded up to an area of two beit se’a? In that case, the total area enclosed by the boards could exceed an area of two beit se’a.

Rachi non traduit

בור ופסין. רוחב הבור עם חלל היקף הפסין הרחוקין שתי אמות:

או דילמא בור. לחודיה שרי בבית סאתים לבד הרחקת ב' אמות:

Tossefoth non traduit

או דלמא בור בלא פסין קאמר. פירוש ופסין לא יהו מרוחקין מן הבור אלא כדי ראשה ורובה של פרה אבל אין לפרש דפסין נמי אי בעי מרחיק עד בית סאתים מדקאמרי' בסמוך אי הכי מאי בינייהו בין לר''ש בין לר' יהודה ולפי זה טובא איכא בינייהו דר' שמעון לא שרי אלא להרחיק כדי ראשה ורובה של פרה ור' יהודה מתיר עד בית סאתים אלא ודאי גם ר' יהודה לא שרי להרחיק אלא כדי ראשה ורובה של פרה אע''ג דאדם נותן עיניו בבורו ולא במחיצה אין להתיר יותר:

בור ופסין קאמר. והא דאמר בפרקין (ד' כה.) קרפף יותר מבית סאתים ובנה עמוד גבוה י' ורחב ד' מיעטו ה''נ האי בור למה לא הוי מיעוט וי''ל דהתם במחיצות טובות אבל בפסין לא התירו בין הכל אלא בית סאתים:

אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בְּבוֹרוֹ, וְלָא גָּזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְטַלְטוֹלֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף;

Traduction

The underlying rationale of each side of this dilemma is as follows: Does one fix his eyes on his cistern, keeping in mind that the partition is made because of it, and therefore, since the area of the cistern is not greater than an area of two beit se’a, we do not decree lest he come to carry also in an enclosure [karpef], an enclosed storage space behind the house that was not originally surrounded by a fence for the purpose of residence, even when it is more than an area of two beit se’a?

Rachi non traduit

אדם נותן עיניו בבורו. ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן הבור הוא למד והרי אינו אלא בית סאתים הלכך אע''פ שהוקף יותר על כן לא אתו למישרי קרפף יותר מבית סאתים דעלמא שלא הוקף לדירה:

אוֹ דִילְמָא, אָדָם נוֹתֵן עֵינָיו בִּמְחִיצָתוֹ, וְגָזְרִינַן דִּילְמָא אָתֵי לְאִיחַלּוֹפֵי יוֹתֵר מִבֵּית סָאתַיִם בְּקַרְפֵּף.

Traduction

Or perhaps a person fixes his eyes on his partition, and does not pay attention to the cistern, but only to the area enclosed by the partition. And in this case we do decree, lest he come to confuse this case with that of a karpef that is larger than an area of two beit se’a, and come to carry there, because of the similarity between them.

Rachi non traduit

או דילמא במחיצתו אדם נותן עיניו. ואם בא ללמוד מכאן היתר למקום אחר מן המחיצה ילמוד הלכך אתי למישרי בעלמא יותר מבית סאתים אי שרית הכא:

תָּא שְׁמַע: כַּמָּה הֵן מְקוֹרָבִין — כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה, וְכַמָּה הֵן מְרוּחָקִין — אֲפִילּוּ כּוֹר אֲפִילּוּ כּוֹרַיִים. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יָתֵר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.

Traduction

In order to resolve this question, the Gemara cites a proof: Come and hear what was taught in a baraita: How close may the boards be to the well? They may be as close as the length of the head and most of the body of a cow. And how far may they be from the well? The enclosed area may be expanded even to the area of a beit kor and even two beit kor, provided that one adds more upright boards or increases their size so as to reduce the size of the gaps between them. Rabbi Yehuda says: Up to an area of two beit se’a, it is permitted to enclose the area in this manner; more than an area of two beit se’a, it is prohibited.

אָמְרוּ לְרַבִּי יְהוּדָה: אִי אַתָּה מוֹדֶה בְּדִיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים, שֶׁמּוּתָּר.

Traduction

The other Rabbis said to Rabbi Yehuda: Do you not concede with regard to a pen, a stable, a backyard, and a courtyard, that even one the size of five beit kor and even of ten beit kor is permitted for use?

אָמַר לָהֶם: זוֹ מְחִיצָה, וְאֵלּוּ פַּסִּין.

Traduction

Rabbi Yehuda said to them: A distinction can be made between the cases, for this, the wall surrounding the pen, the stable or the yard, is a proper partition, and hence it is permitted to carry in them even if they are more than an area of two beit se’a. However, these are only upright boards, and they only allow one to carry if the area they enclose is not more than an area of two beit se’a.

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בּוֹר בֵּית סָאתַיִם אַבֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, וְלֹא אָמְרוּ לְהַרְחִיק אֶלָּא כְּדֵי רֹאשָׁהּ וְרוּבָּהּ שֶׁל פָּרָה.

Traduction

Rabbi Shimon ben Elazar says: A cistern the length of two beit se’a by the width of two beit se’a is permitted, and they only said to distance the upright boards from the cistern as much as the length of the head and most of the body of a cow.

Rachi non traduit

לא אמרו להרחיק. ההיקף לבד בית סאתים של רוחב הבור אלא שתי אמות:

הָא מִדְּקָאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר בּוֹר וְלֹא פַּסִּין, מִכְּלָל דְּרַבִּי יְהוּדָה בּוֹר וּפַסִּין קָאָמַר. וְלָא הִיא, רַבִּי יְהוּדָה בּוֹר בְּלֹא פַּסִּין קָאָמַר.

Traduction

The Gemara tries to draw an inference from this baraita: From the fact that Rabbi Shimon ben Elazar spoke only of the cistern itself and not of the upright boards, we can infer that Rabbi Yehuda spoke of both the cistern itself and the area enclosed by the upright boards. The Gemara rejects this argument: It is not so. When Rabbi Yehuda said that the area may be expanded up to an area of two beit se’a, he was, in fact, speaking of the area of the cistern without that which is enclosed by the upright boards.

אִי הָכִי, הַיְינוּ דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ אֲרִיךְ וְקַטִּין.

Traduction

The Gemara asks: If so, that is exactly what Rabbi Shimon ben Elazar said. The Gemara answers: There is a practical halakhic difference between them in a case where the enclosed area is long and narrow. Rabbi Yehuda permits using it, whereas Rabbi Shimon ben Elazar requires that the area be square.

Rachi non traduit

אריך וקטין. ק' על נ' דהוו סאתים כחצר המשכן לר' יהודה אע''פ שאינו מרובע מותר ובלבד שלא יהא בין ארכו ורחבו יותר מבית סאתים ולר'''ש בעינן מרובע כדאמר בהדיא בית סאתים על בית סאתים דהוי שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים כדאמר בהאי פירקין (ד' כג.) קטין קצר ברחבו:

כְּלָל אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר: כָּל אֲוִיר שֶׁתַּשְׁמִישׁוֹ לְדִירָה, כְּגוֹן דִּיר וְסַהַר מוּקְצֶה וְחָצֵר, אֲפִילּוּ בֵּית חֲמֵשֶׁת כּוֹרִים וּבֵית עֲשֶׂרֶת כּוֹרִים — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara adds: Rabbi Shimon ben Elazar stated a principle: With regard to any enclosed space that is used as a dwelling, such as a pen, a stable, a backyard, or a courtyard, even if it lacks a roof and even if the structure has the area of five beit kor and even ten beit kor, it is permitted to carry in it.

Rachi non traduit

כל אויר. אף על פי שאינו מקורה אם תשמישו לדירת אדם לכניסה וליציאה תמיד:

וְכָל דִּירָה שֶׁתַּשְׁמִישָׁהּ לַאֲוִיר, כְּגוֹן בּוּרְגָּנִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת, בֵּית סָאתַיִם — מוּתָּר, יֶתֶר מִבֵּית סָאתַיִם — אָסוּר.

Traduction

And with regard to any dwelling that is used for the space outside it, i.e., whose partitions were arranged not so that it could be lived in, but for the sake of the field or yard outside, such as field huts, if its area was two beit se’a, it is permitted to carry in it; but if its area was more than two beit se’a, it is prohibited to do so.

Rachi non traduit

וכל דירה. שהיא מכוסה בגג והיא עשויה לשמירת אויר שחוצה לה:

מַתְנִי' רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה דֶּרֶךְ רְשׁוּת הָרַבִּים מַפְסַקְתָּן — יְסַלְּקֶנָּה לִצְדָדִין. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ צָרִיךְ.

Traduction

MISHNA: Rabbi Yehuda says: If the path of the public domain passes through the area of the upright boards surrounding a well and obstructs it, one must divert the path to the sides, so that the public will circumvent the enclosed area; otherwise, the partition is invalid and the enclosed area cannot be regarded as a private domain. And the Rabbis say: One need not divert the path of the public domain, for the partition is valid even if many people pass through it.

גְּמָ' רַבִּי יוֹחָנָן וְרַבִּי אֶלְעָזָר דְּאָמְרִי תַּרְוַויְיהוּ: כָּאן הוֹדִיעֲךָ כּוֹחָן שֶׁל מְחִיצּוֹת.

Traduction

GEMARA: Rabbi Yoḥanan and Rabbi Elazar both said: Here, the Rabbis informed you of the strength of partitions; although a path of the public domain passes through the partitions and the partitions do not constitute effective barriers, they are still strong enough to allow one to carry.

כָּאן, וּסְבִירָא לֵיהּ? וְהָאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: יְרוּשָׁלַיִם, אִילְמָלֵא דַּלְתוֹתֶיהָ נִנְעָלוֹת בַּלַּיְלָה, חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים.

Traduction

The Gemara wishes to clarify the meaning of Rabbi Yoḥanan’s statement: Did he mean here that the Rabbis expressed this idea, and he agrees with them that a public thoroughfare does not invalidate a partition? Didn’t Rabba bar bar Ḥana say that Rabbi Yoḥanan said: With regard to Jerusalem, even though it is walled, were it not for the fact that its doors are locked at night, one would be liable for carrying in it on Shabbat because its thoroughfares are regarded as the public domain? Apparently, Rabbi Yoḥanan maintains that a partition is not strong enough to overcome the passage of many people.

Rachi non traduit

גמ' חייבין עליה. אלמא אתו רבים ומבטלי מחיצה:

Tossefoth non traduit

והא א''ר יוחנן ירושלים אלמלא דלתותיה. ואם תאמר שאני ירושלים דהוה רחבה שש עשרה אמות ופסין ליכא אלא י''ג ושליש וי''ל הואיל והיה לירושלים צורת הפתח דחשיב כמחיצה כדאמר בפ''ק (ד' יא.) ואם יש לו צורת הפתח א''צ למעט לא היה לרבים דבקעי לבטל המחיצה ואפילו לרב דאתנייה צריך למעט מודה הוא דמן התורה מהני תדע דהא פיאה מתרת בכלאים אפילו יותר מעשר ולפי פירוש אחר דפירשתי (ד' ו.) גבי יתר על כן ניחא:

חייבין עליה משום רשות הרבים. וא''ת כיון דמסקינן דרבי יוחנן סבר ליה כרבי יהודה אמאי חייבין עליה משום רשות הרבים הא אית ליה שתי מחיצות דאורייתא וי''ל דירושלים היתה מפולשת מארבע צדדין וחייבין עליה משום רה''ר לעומד באמצע הפילוש דליכא מחיצה:

אֶלָּא: כָּאן — וְלָא סְבִירָא לֵיהּ.

Traduction

Rather, Rabbi Yoḥanan’s statement must be understood as follows: Here, the Rabbis expressed this idea, although he does not agree with them.

וּרְמִי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה. וּרְמִי דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן.

Traduction

The Gemara raised a contradiction between this statement of Rabbi Yehuda and another statement of Rabbi Yehuda, and raised a contradiction between this statement of the Rabbis and another statement of the Rabbis.

דְּתַנְיָא, יָתֵר עַל כֵּן אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ שְׁנֵי בָתִּים מִשְּׁנֵי צִידֵּי רְשׁוּת הָרַבִּים, עוֹשֶׂה לוֹ לֶחִי מִכָּאן וְלֶחִי מִכָּאן, אוֹ קוֹרָה מִכָּאן וְקוֹרָה מִכָּאן, וְנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בָּאֶמְצַע. אָמְרוּ לוֹ: אֵין מְעָרְבִין רְשׁוּת הָרַבִּים בְּכָךְ.

Traduction

The other statements are as it was taught in the Tosefta: Furthermore, Rabbi Yehuda said: If one had two houses on the two sides of the public domain, and he wishes to carry from one house to the other on Shabbat via the public domain, he may place a side post from here, perpendicular to the public domain, and an additional side post from here, on the other side of the public domain, or he may place a cross beam from here, from one end of one house to the end of the house opposite it, and another cross beam from here, from the other side of the house, and carry objects and place them in the area between them because the two added partitions turn the area in the middle into a private domain. The Rabbis said to him: One cannot make the public domain fit for carrying by means of an eiruv in this manner, i.e., by means of a side post alone, when many people continue to walk through the public thoroughfare in the middle.

קַשְׁיָא דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה, קַשְׁיָא דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן.

Traduction

Consequently, there is a contradiction between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda, and there is also a contradiction between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis.

Tossefoth non traduit

קשיא דרבי יהודה אדר' יהודה. קא סלקא דעתיה דמקשה דלרבי יהודה שלש מחיצות דאורייתא ולחי וקורה משום מחיצה אלמא לא אתו רבים ומבטלו מחיצה דאי שתי מחיצות דאורייתא לא הוה פריך מידי ומשני קסבר שתי מחיצות דאורייתא אי נמי אפילו קסבר שלש מחיצות דאורייתא לא אתו רבים ומבטלי מחיצה שלישית כיון דאיכא שתי מחיצות שלימות:

דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא: הָתָם — דְּאִיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא. הָכָא — לֵיכָּא שְׁתֵּי מְחִיצּוֹת מְעַלְּיָיתָא,

Traduction

The Gemara answers: Between one statement of Rabbi Yehuda and the other statement of Rabbi Yehuda there is no contradiction, because one can differentiate between them. There, in the case of the two houses, there are two proper partitions, for the houses are real partitions, and two partitions suffice to establish a separate domain. However, here, in the case of the upright boards, there are not two proper partitions, for the upright boards are not real partitions.

דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן [נָמֵי] לָא קַשְׁיָא: הָכָא — אִיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת, הָתָם — לֵיכָּא שֵׁם אַרְבַּע מְחִיצּוֹת.

Traduction

Between one statement of the Rabbis and the other statement of the Rabbis there is also no contradiction, as here, with regard to the upright boards, there is a nominal set of four partitions; on all four sides side there are at least two cubits of some form of partition, so the cistern is regarded as enclosed by four partitions. However, there, with regard to the two houses, there is not a nominal set of four partitions.

Rachi non traduit

הכא איכא שם ד' מחיצות. שיש שתי אמות היכר היקף דופן לכל רוח:

Tossefoth non traduit

דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא. הוה מצי לשנויי דרבנן לא פליגי אדרבי יהודה אלא מדרבנן אבל מדאורייתא מודו ליה:

אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם רְשׁוּת הָרַבִּים. יָתֵיב רַב דִּימִי וְקָאֲמַר לֵיהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי לְרַב דִּימִי: מַאי טַעְמָא?

Traduction

Rabbi Yitzḥak bar Yosef said that Rabbi Yoḥanan said: In Eretz Yisrael one is not liable for carrying in the public domain. Rav Dimi sat and recited this halakha. Abaye said to Rav Dimi: What is the reason underlying this ruling?