Vayedaber

וְרַבִּי מֵאִיר מְטַהֵר. וְכוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים, וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי פּוֹסֵל.

Traduction

But Rabbi Meir deems it pure. Likewise, one may write women’s bills of divorce on anything, even a living creature. But Rabbi Yosei HaGelili invalidates a bill of divorce written on a living creature.

Rachi non traduit

ורבי מאיר מטהר. וטעמא דרבי מאיר מפרש במסכת סוכה בכולהו משום דקסבר כל מחיצה העומדת ברוח חיים אינה מחיצה:

גְּמָ' תַּנְיָא, רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רוּחַ חַיִּים אֵין עוֹשִׂין אוֹתוֹ לֹא דּוֹפֶן לְסוּכָּה וְלֹא לֶחִי לְמָבוֹי, לֹא פַּסִּין לְבֵירָאוֹת וְלֹא גּוֹלֵל לְקֶבֶר. מִשּׁוּם רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אָמְרוּ: אַף אֵין כּוֹתְבִין עָלָיו גִּיטֵּי נָשִׁים.

Traduction

GEMARA: It was taught in a baraita that Rabbi Meir says: An animate object may neither be used as a wall for a sukka, nor as a side post for an alleyway, nor as one of the upright boards surrounding a well, nor as the covering of a grave. They said in the name of Rabbi Yosei HaGelili: Nor may one write women’s bills of divorce on it.

Rachi non traduit

גמ' ולא גולל לקבר. כלומר אם עשאו גולל אין שם גולל חל עליו לטמא. גולל הוא כיסוי שנותנין דף על המת:

מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, דְּתַנְיָא: ''סֵפֶר'', אֵין לִי אֶלָּא סֵפֶר. מִנַּיִין לְרַבּוֹת כָּל דָּבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר ''וְכָתַב לָהּ'', מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ''סֵפֶר''? לוֹמַר לָךְ: מָה סֵפֶר דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל, אַף כָּל דָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ רוּחַ חַיִּים וְאֵינוֹ אוֹכֶל.

Traduction

The Gemara asks: What is the reason for Rabbi Yosei HaGelili’s opinion? As it was taught in a baraita with regard to the verse: ''When a man takes a wife, and marries her, then it comes to pass if she finds no favor in his eyes, because he has found some unseemly thing in her; that he write her a scroll of severance and give it in her hand, and send her out of his house'' (Deuteronomy 24:1): From the word scroll, I have derived that only a scroll is valid. From where is it derived to include all objects as valid materials upon which a bill of divorce may be written? The Torah states: ''That he write her,'' in any case, i.e., any surface upon which the formula can be written. If so, why does the verse state ''scroll''? To tell you that a bill of divorce must be written on a surface like a scroll: Just as a scroll is neither alive nor food, so too, a bill of divorce may be written on any object that is neither alive nor food. That is why Rabbi Yosei HaGelili invalidates a bill of divorce written on a living being.

Rachi non traduit

ספר. וכתב לה ספר כריתות ספר משמע קלף כדכתיב ואני כותב על הספר בדיו והדר קרי ליה מגילה כדכתיב (ירמיהו ל''ו:כ''ה) אחרי שרף [המלך] את המגילה:

מניין לרבות כל דבר. שיכתוב הגט עליו: אי הוה כתיב וכתב לה כריתות בספר הוה משמע מגילה אבל השתא דכתיב ספר האי ספר ספירות דברים הוא והכי משמע וכתב לה דברי כריתות אבל לא קבע לו מקום לכותבו וממילא משמע בכל מקום שירצה יכתבנו:

Tossefoth non traduit

תלמוד לומר וכתב לה מכל מקום. וא''ת ואימא וכתב לה כלל ספר פרט אין בכלל אלא מה שבפרט ספר אין מידי אחרינא לא וי''ל ונתן בידה חזר וכלל אף על גב דלא מייתי בברייתא אלא כללא קמא אין לחוש דכה''ג איכא בקדושין בפ''ק (ד' כא:) דקתני בברייתא אין לי אלא מרצע הסול והסירא מנין ת''ל ולקחת כל דבר הנקח ביד ומשמע בתר הכי דמכלל ופרט וכלל דריש דקאמר ונתת באזנו חזר וכלל:

מה ספר דבר שאין בו רוח חיים. בפ' בכל מערבין (לקמן עירובין ד' כז:) גבי מעשר שני [בבקר ובצאן] נקט צד של פרי מפרי וגדולי קרקע ובפרק קמא דסוכה (ד' יא:) גבי חגיגה נקט מה חגיגה דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ הכל לפי מה שדומה לחכמים:

וְרַבָּנַן? מִי כְּתִיב ''בְּסֵפֶר''? ''סֵפֶר'' כְּתִיב, לִסְפִירוּת דְּבָרִים בְּעָלְמָא הוּא דַּאֲתָא.

Traduction

The Gemara asks: And how do the Rabbis, who disagree and say that a bill of divorce may be written even on a living creature or on food, interpret the verse? They contend: Is the verse written: ''Let him write for her in the scroll [basefer],'' indicating the only type of surface on which the bill of divorce may be written? No, scroll [sefer] is written, which comes to teach that a mere account of the matters [sefirot devarim] is required. In other words, sefer is referring not to the surface on which a bill of divorce must be written, but rather to the essence of the bill of divorce. The verse teaches that the bill of divorce must contain particular content.

Tossefoth non traduit

ורבנן האי וכתב לה מאי עבדי. אע''ג דאיצטריך למדרש וכתב לה לשמה תרי וכתב לה כתיבי והא דדרשינן בהמגרש (גיטין ד' פז.) וכתב לה ולא לה ולחברתה התם דריש מלה דוכתב דהכא:

וְרַבָּנַן, הַאי ''וְכָתַב לָהּ'' מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? הָהוּא מִבְּעֵי לֵיהּ: בִּכְתִיבָה מִתְגָּרֶשֶׁת, וְאֵינָהּ מִתְגָּרֶשֶׁת בְּכֶסֶף. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: הוֹאִיל וְאִיתַּקַּשׁ יְצִיאָה לַהֲוָיָה — מָה הֲוָיָה בְּכֶסֶף, אַף יְצִיאָה בְּכֶסֶף. קָא מַשְׁמַע לַן.

Traduction

The Gemara continues: And what do the Rabbis derive from the phrase ''that he write her''? The Gemara answers: That phrase is required to teach the principle that a woman is divorced only by means of writing, i.e., a bill of divorce, and she is not divorced by means of money. It might have entered your mind to say: Since in the verse, leaving marriage, i.e., divorce, is juxtaposed to becoming married, i.e., betrothal, then, just as becoming married is effected with money, so too, leaving marriage may be effected with money. Therefore, the Torah teaches us: ''That he write for her''; divorce can be effected only with a written bill of divorce.

Rachi non traduit

וכתב לה מאי דרשי ביה. כיון דספר לאו קלף משמע ממילא הא לא קבע ליה קלף ובכל דבר משמע ולמה ליה למיכתב וכתב לרבות כל דבר לכתוב ונתן לה ספר כריתות:

ואינה מתגרשת בכסף. אם נתן לה כסף ואמר התגרשי בו:

והיתה לאיש אחר. היינו קדושין:

מה הויה בכסף. דגמרינן במסכת קידושין (דף ב.) קיחה קיחה משדה עפרון:

Tossefoth non traduit

בכתיבה מתגרשת ולא בכסף. הך דרשה לא אתיא אלא לרבא אבל לאביי נפקא ליה בפרק קמא דקדושין (ד' ה.) מסברא דאין סניגור נעשה קטיגור ומכל מקום לאביי נמי איצטריך וכתב בכתיבה מתגרשת ולא בחליצה והא דדריש לה בריש קדושין (ד' ג:) דאינה יוצאה בחליצה מספר כורתה ההיא דרשה כר' יוסי הגלילי כדמשמע הכא ונקט לה משום דהויא דרשה פשוטה טפי וכן דרך הש''ס כדאשכחן בהחובל (ב''ק ד' פז.) דמייתי קרא דבנעוריה בית אביה לגבי חבלה ובריש קדושין (ד' ג:) קאמר דבהפרת נדרים הוא דכתיב ובריש פרק אחד דיני ממונות (סנהדרין ד' לד:) דריש דראיית נגעים ביום מוביום הראות בו דהיינו כאביי דפ''ק דמועד קטן (ד' ח.) ושביק דרשה דרבא דדריש התם מדכתיב לי ולא לאורי:

וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, הַאי סְבָרָא מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ''סֵּפֶר כְּרִיתוּת'': סֵפֶר כּוֹרְתָהּ, וְאֵין דָּבָר אַחֵר כּוֹרְתָהּ.

Traduction

The Gemara asks: And Rabbi Yosei HaGelili, from where does he derive this reasoning, that a woman cannot be divorced with money? The Gemara answers: He derives it from the phrase: A scroll of severance, which teaches that a scroll, i.e., a written document, severs her from her husband and nothing else severs her from him.

Rachi non traduit

מספר כריתות. מדכתיב כריתות סמוך לספר:

וְרַבָּנַן, הַאי ''סֵפֶר כְּרִיתוּת'' מִיבְּעֵי לֵיהּ לְדָבָר הַכּוֹרֵת בֵּינוֹ לְבֵינָהּ. לְכִדְתַנְיָא: הֲרֵי זֶה גִּיטֵּךְ עַל מְנָת שֶׁלֹּא תִּשְׁתִּי יַיִן, עַל מְנָת שֶׁלֹּא תֵּלְכִי לְבֵית אָבִיךְ לְעוֹלָם — אֵין זֶה כְּרִיתוּת. כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם — הֲרֵי זֶה כְּרִיתוּת.

Traduction

The Gemara continues: And the Rabbis explain that this phrase: A scroll of severance, is required to teach that a bill of divorce must be a matter that severs all connection between him and her. As it was taught in a baraita: If a man says to his wife: This is your bill of divorce, on condition that you will never drink wine, or on condition that you will never go to your father’s house, that is not severance; the bill of divorce is not valid. If a bill of divorce imposes a condition upon the woman that permanently binds her to her husband, her relationship with her husband has not been completely severed, which is a prerequisite for divorce. If, however, he imposes a condition for the duration of thirty days, or any other limited period of time, that is severance, and the bill of divorce is valid, as the relationship will be completely terminated at the end of the thirty-day period.

Rachi non traduit

לדבר הכורת בינו לבינה. שלא יטיל תנאי בגט שיקשרם יחד אלא דברי הבדלה יהו:

לעולם אין זה כריתות. דהא כל ימיה קשורה בו שמחמתו היא נמנעת מלשתות יין ותנאי זה תלוי והולך לעולם ואין זה הבדלה אבל מכאן ועד שלשים יום הרי זה כריתות מיד שהרי דברי הבדלה הן לסוף שלשים יום ומותרת מיד לאיש אחר:

Tossefoth non traduit

על מנת שלא תלכי לבית אביך. תימה דהא אם מת אביה לא חשיב תו בית אביה כדתניא בנדרים בהשותפין (ד' מו.) קונם לביתך שאני נכנס שדך שאני לוקח מת או מכרו לאחר מיד מותר וי''ל דבית אביה קרויים כל יוצאי חלציו כדכתיב בתמר (בראשית ל''ח:
י''א) שבי אלמנה בית אביך אע''ג דקראי מוכחי שכבר מת שם:

וְרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי, נָפְקָא לֵיהּ מִ''כָּרֵת'' ''כְּרִיתוּת''.

Traduction

And Rabbi Yosei HaGelili derives that a condition without a termination point invalidates the divorce from the fact that instead of using the term karet, the verse uses the more expanded term keritut. Inasmuch as both terms denote severance, using the longer term teaches us two things: Divorce can be effected only by means of writing and not through money, and divorce requires total severance.

Tossefoth non traduit

ורבי יוסי הגלילי מכרת כריתות. קשה לר''י דבגיטין בריש המגרש (גיטין ד' פג:) קאמר על רבנן דרבי אלעזר בן עזריה דכרת כריתות לא דרשי ורבי יוסי הגלילי הוא בכלל הנהו רבנן וי''ל דהתם קאמר דלא דרשי לההיא דרשה ולא בעי למימר דלא דרשי ליה כלל:

וְרַבָּנַן ''כָּרֵת'' ''כְּרִיתוּת'' לָא דָּרְשִׁי.

Traduction

And as for the Rabbis, they do not derive anything from the expansion of karet to keritut.

מַתְנִי' שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ כְּלֵי בְהֵמָה — מְטַלְטְלִין בְּתוֹכָהּ. וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא גָּדֵר גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים, וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן.

Traduction

MISHNA: If a caravan camped in a valley, i.e., an open space not enclosed by walls, and the travelers enclosed their camp with partitions made of the animals’ equipment, e.g., saddles and the like, one may carry inside the enclosed area, provided that the resultant partition will be a fence ten handbreadths high, and that there will not be breaches in the partition greater than the built segment.

Rachi non traduit

מתני' ולא יהו פרצות יתירות על הבנין. ואפילו הן פרצות קטנות פחותות מעשר:

כָּל פִּירְצָה שֶׁהִיא כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת מוּתֶּרֶת, מִפְּנֵי שֶׁהִיא כְּפֶתַח. יָתֵר מִכָּאן — אָסוּר.

Traduction

Any breach that is approximately ten cubits wide is permitted and does not invalidate the partition because it is considered like an entrance. However, if one of the breaches is greater than ten cubits, it is prohibited to carry anywhere in the enclosed area.

Rachi non traduit

כל פרצה שהיא כעשר מותרת מפני שהיא כפתח. ושיהא בעומד רב עליהן:

יתר מכאן אסורה. פרצה אחת אוסרת כל ההיקף אפילו כולו עומד כדמפרש בברייתא לקמן:

גְּמָ' אִיתְּמַר, פָּרוּץ כְּעוֹמֵד — רַב פָּפָּא אָמַר: מוּתָּר, רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר: אָסוּר.

Traduction

GEMARA: It is stated that the amora’im disagree about the case where the breached segment of the partition equals the standing portion. Rav Pappa said: It is permitted to carry within that enclosure. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: It is prohibited.

Rachi non traduit

גמ' פרוץ כעומד. כל ההיקף כולו עשוי כן:

Tossefoth non traduit

פרוץ כעומד. מכאן משמע דאפשר לצמצם כדפירש' לעיל ומפרק שני דחולין (ד' לח:) דמוקי קרא דתחת אמו פרט ליתום זה פירש למיתה וזה פירש לחיים ואם אי אפשר לצמצם אמאי איצטריך למעוטי מספיקא הייתי אוסר דילמא מתה אמו והדר ילדתו והוה ליה יוצא דופן אין לדקדק דשבקינן לקרא דדחיק ואיצטריך לשאם יבא אליהו ויאמר ויש להביא ראיה מפרק בהמה המקשה (חולין דף ע) גבי בעיא דהלכו באיברים אחר הרוב דמוקי לה כגון שיצא חציו ברוב אבר ואם אי אפשר לצמצם מאי קמיבעי ליה ממה נפשך טעון קבורה שמא יצא רובו:

רַב פָּפָּא אָמַר מוּתָּר: הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — לָא תִּפְרוֹץ רוּבָּה. רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ אָמַר אָסוּר: הָכִי אַגְמְרֵיהּ רַחֲמָנָא לְמֹשֶׁה — גְּדוֹר רוּבָּה.

Traduction

The Gemara explains: Rav Pappa said: It is permitted. This is what the Merciful One taught Moses: Do not breach the majority of the partition; as long as the greater part is not breached, it is considered a partition. Rav Huna, son of Rav Yehoshua, said: It is prohibited. This is what the Merciful One taught Moses: Circumscribe the greater part; if the greater part is not enclosed, it is not a partition.

Rachi non traduit

אגמריה רחמנא למשה. כדאמר בריש פירקין (עירובין דף ד.) מחיצות והלכותיהן הלכה למשה מסיני: שפודין וארוכות המטה פסולין לסכך בהן לפי שכלים הן ומקבלין טומאה ותנן (סוכה דף יא.) כל דבר המקבל טומאה אין מסככין בו:

תְּנַן: וְלֹא יְהוּ פִּירְצוֹת יְתֵרוֹת עַל הַבִּנְיָן. הָא כַּבִּנְיָן — מוּתָּר?!

Traduction

We learned in the mishna: And there will not be breaches in the partition greater than the built segment. Only then would carrying be permitted in the enclosed area. By inference, if the breaches equal the built segment, it is permitted. This presents a difficulty for Rav Huna, son of Rav Yehoshua.

לָא תֵּימָא הָא כַּבִּנְיָן מוּתָּר, אֶלָּא אֵימָא: אִם בִּנְיָן יָתֵר עַל הַפִּירְצָה — מוּתָּר.

Traduction

The Gemara responds: Do not say: By inference if they equal the built segment, it is permitted; rather, say: If the built segment is greater than the breach, it is permitted to carry in the enclosed area.

אֲבָל כַּבִּנְיָן, מַאי — אָסוּר? אִי הָכִי לִיתְנֵי ''לֹא יְהוּ פִּירְצוֹת כַּבִּנְיָן''! קַשְׁיָא.

Traduction

The Gemara continues: However, according to that way of understanding the mishna, if the breach equals the built segment, what is the halakha? Is carrying prohibited? If so, let the mishna teach that carrying is permitted, provided that the breaches do not equal the built segment. It can be inferred from this that if the breaches are greater than the built segment, it is certainly prohibited. The Gemara concludes: Indeed, this poses a difficulty to the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.

תָּא שְׁמַע: הַמְקָרֶה סוּכָּתוֹ בְּשַׁפּוּדִין אוֹ בַּאֲרוּכּוֹת הַמִּטָּה, אִם יֵשׁ רֶיוַח בֵּינֵיהֶן כְּמוֹתָן — כְּשֵׁירָה!

Traduction

The Gemara cites a proof to support Rav Pappa’s opinion. Come and hear that which the mishna taught about the halakhot of sukka: With regard to one who roofed his sukka with metal skewers or with bed posts, both of which are unfit for sukka roofing because they are susceptible to ritual impurity, if there is space between them, equal to their width, filled with materials valid for sukka roofing, the sukka is valid. Apparently, with regard to roofing, if the valid materials equal the invalid, the sukka is valid. Similarly, if the built segment of an enclosure equals the breached segment, it is a valid enclosure for the purpose of carrying on Shabbat. This supports Rav Pappa’s opinion against that of Rav Huna, son of Rav Yehoshua.

Rachi non traduit

ארוכות. אשפונד''ש:

אם יש ריוח ביניהן כמותן. לסכך שם בסכך כשר אלמא פרוץ כעומד מותר דהא הכא פסול ככשר הוא ושרי וקשיא נמי הא לרב הונא:

הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן: כְּשֶׁנִּכְנָס וְיוֹצֵא.

Traduction

The Gemara contests this conclusion. With what are we dealing here? It is with a case where the skewers can be inserted and extracted easily. In other words, the case of the mishna in Sukka is not one where there are equal amounts of valid and invalid roofing. It is referring to a case where there is additional space between the skewers, which allows for their easy insertion and removal. Consequently, the space filled by the valid roofing is greater than that filled by the skewers.

Rachi non traduit

בנכנס ויוצא. שיהא שפוד יכול ליכנס וליצא בריוח שבינתים דהשתא הוי ריוח טפי משיעור שפוד ואינו מצומצם:

וְהָא אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם?

Traduction

The Gemara asks: Isn’t it possible to be precise? Couldn’t the mishna in Sukka be understood as describing a case where the gaps between the skewers equal the width of the skewers? That understanding supports the opinion of Rav Pappa, who maintains that when the valid segment precisely equals the invalid segment, the whole is valid.

Rachi non traduit

והא אפשר לצמצם. דקס''ד דהאי דקא מתרץ בנכנס ויוצא הכי קמתרץ דכל כמותן בנכנס ויוצא הוא דאין דרך לצמצם לכך פריך והא אפשר לצמצם ולכוין שלא יהא לו ריוח יותר ואנן כמותן תנן:

Tossefoth non traduit

רש''י גריס והא אפשר לצמצם. פירוש כיון דאפשר לצמצם אית לן למימר כמותו דווקא קאמר אמר רבי אמי במעדיף כלומר מתניתין בלא צמצם וכמותו דקתני ביוצא ונכנס ותימה דאין זה סוגיית הש''ס דמשני במעדיף ואינו חושש על קושייתו ועוד קשה דפי' בדרבא אם היו נתונין שתי נותנן ערב ואיכא סכך כשר טפי ובפ''ק דסוכה (ד' ט:) תנן גבי העושה סוכתו תחת האילן אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשירה ומוקי לה בגמרא כשחבטן ופ''ה שם כשעירבן ואין ניכר איזהו פסול ואיזהו כשר ועוד דדוחק הוא דאמוראי מסקי אליבא דמ''ד פרוץ כעומד אסור דלא קי''ל הכי ועוד דלא פריך בסמוך כי מוקי נמי ביוצא ונכנס גבי שיירא והא אפשר לצמצם והתם ליכא לשנויי לרבא כי הכא ונראה כגירסת ר''ח דגריס והא אי אפשר לצמצם שיסתום כל האויר ונמצא שאין הכשר מרובה על האויר ועל הפסול או אפי' כמוהו ופריך לכולי עלמא ומשני ר' אמי במעדיף שבודאי יסתום כל האויר ורבא אמר אפי' תימא שאינו מעדיף אם היו נתונין שתי נותנו ערב ואז נסתם כל האויר אבל אין לפרש דדווקא כעניין זה אהני לרבא ולא במעדיף דגזר דילמא לא יעדיף דבכל הספרים גרסי' בפ''ק דסוכה (ד' טו:) רבא אמר אפי' תימא בשאינו מעדיף:

אָמַר רַבִּי אַמֵּי: בְּמַעֲדִיף.

Traduction

Rabbi Ami said: This mishna is referring to a case where one adds roofing, so that the area of the valid roofing is greater than that of the skewers.

Rachi non traduit

אמר ר' אמי. מתניתין בלא צמצם אלא במעדיף ריוח יותר משיעור שפודין וכמותן דקתני כשיעור שפודין בנכנס ויוצא:

רָבָא אָמַר: אִם הָיוּ נְתוּנִין עֵרֶב — נוֹתְנוֹ שְׁתִי, שְׁתִי — נוֹתְנוֹ עֵרֶב.

Traduction

Rava said: This is referring to a case where if the skewers were placed crosswise to the sukka, he should place the valid roofing lengthwise, and similarly, if the skewers were placed lengthwise, he should place the valid roofing crosswise, ensuring that there is more valid than invalid roofing.

Rachi non traduit

אם היו. שפודין נתונין שתי נותן לסכך כשר ערב דאפילו לא העדיף הריוח איכא סכך כשר טפי דכיון דנותנו ערב אי אפשר לעמוד אלא אם כן ראשו אחד מונח על השפוד מכאן וראשו אחד מונח על השפוד מכאן:

תָּא שְׁמַע: שְׁיָירָא שֶׁחָנְתָה בְּבִקְעָה וְהִקִּיפוּהָ בִּגְמַלִּין, בְּאוּכָּפוֹת,

Traduction

The Gemara seeks to adduce a proof in support of the opinion of Rav Huna, son of Rav Yehoshua: Come and hear that which was taught in a baraita: If a caravan camped in a field, and the travelers surrounded their camp with camels that were made to crouch down, or with their saddles,