Vayedaber

רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: עַל זֶה וְעַל זֶה נֶחְלְקוּ כּוּ'.

Traduction

The mishna relates that a student recited a halakha before Rabbi Akiva, and he did not accept the student’s version of the dispute between Beit Shammai and Beit Hillel, as Rabbi Akiva said: They disagree about this, an alleyway less than four cubits wide, and about that, an alleyway more than four cubits wide.

Tossefoth non traduit

על זה ועל זה נחלקו. לא שייך למימר הכא טעמיה דב''ש אתא לאשמעינן דכיון דאמר ת''ק לא נחלקו בדין הוא שיש לו להשיב ולומר נחלקו:

רַבִּי עֲקִיבָא הַיְינוּ תַּנָּא קַמָּא! אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ דְּרַב אַחְלַי, וְאִיתֵּימָא רַב יְחִיאֵל. וְלָא מְסַיְּימִי.

Traduction

The Gemara asks: In that case, the opinion of Rabbi Akiva is identical with the opinion first tanna of the mishna, as he too holds that Beit Shammai and Beit Hillel disagree in all cases, irrespective of the width of the alleyway. The Gemara answers: There is a practical difference between them with regard to the halakha stated by Rav Aḥlai, and some say it was Rav Yeḥiel, that an alleyway less than four handbreadths wide requires no corrective action. However, their respective opinions are not defined; which tanna accepts the view of Rav Aḥlai and which tanna rejects it cannot be determined.

Rachi non traduit

רבי עקיבא היינו ת''ק. דקתני הכשר מבוי ב''ש אומרים כו' ולא מפליג בין קצר לרחב:

דרב אחלי. מבוי פחות מד' טפחים חד מינייהו אית ליה דבארבעה ומארבעה ולמעלה פליגי אבל פחות מד'. אין צריך כלום:

ולא מסיימי. הי מינייהו אית ליה דרב אחלי והי מינייהו לית ליה לדרב אחלי והיינו דאמר לעיל דרב אחלי גופיה תנאי היא:

Tossefoth non traduit

ולא מסיימי. לא שייך כאן תנא בתרא לטפויי קאתי כיון דאיכא תנא דאפסקיה:

תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא: לָא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּבָר זֶה, אֶלָּא אוֹתוֹ תַּלְמִיד אָמַר דָּבָר זֶה, וַהֲלָכָה כְּאוֹתוֹ תַּלְמִיד.

Traduction

It was taught in a baraita that Rabbi Akiva said: Rabbi Yishmael did not state this matter, as it is unlikely that Rabbi Yishmael would err in this manner; rather, it was that disciple who stated that matter on his own, and the halakha is in accordance with the opinion of that disciple.

Rachi non traduit

לא רבי ישמעאל אמר דבר זה. מוחזק אני בו שהוא חכם ומעולם לא אמר דבר זה:

הָא גּוּפַהּ קַשְׁיָא: אָמְרַתְּ ''לָא אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּבָר זֶה'' — אַלְמָא לֵית הִלְכְתָא כְּווֹתֵיהּ, וַהֲדַר אָמְרַתְּ: ''הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ תַּלְמִיד''!

Traduction

With regard to that baraita the Gemara asks: This baraita itself is difficult. You stated initially that Rabbi Yishmael did not state this matter; apparently the halakha is not in accordance with the opinion of the disciple. And then you said: The halakha is in accordance with the opinion of that disciple.

אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: לֹא אֲמָרָהּ רַבִּי עֲקִיבָא אֶלָּא לְחַדֵּד בָּהּ הַתַּלְמִידִים.

Traduction

Rav Yehuda said that Shmuel said: Rabbi Akiva said that the halakha is in accordance with that disciple only to sharpen the minds of his students with his statement. Seeking to encourage his students to suggest novel opinions, he praised that disciple before them but did not actually rule in accordance with the disciple’s opinion.

Rachi non traduit

לא אמרה רבי עקיבא. להאי הלכה כאותו תלמיד אלא לחדד את התלמידים שישימו לבם לתורה ויאמרו פלפול מלבם לפיכך שיבחו בפניהם:

Tossefoth non traduit

לחדד בו את התלמידים. אין לפרש כמו בשאר דוכתי לידע אם ידעו להשיב על דבריו דמאחר שאמר שלא אמר ר' ישמעאל דבר זה מעולם היו יודעים שלא אמר כי אם לשבחו:

וְרַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: נִרְאִין אִיתְּמַר.

Traduction

And Rav Naḥman bar Yitzḥak said, in another attempt to resolve the contradiction: The statement of the disciple appears to be reasonable was stated. Although Rabbi Yishmael himself did not make that statement, the statement of the disciple is reasonable.

Rachi non traduit

נראין איתמר. נראין דברי אותו תלמיד:

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא ''מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר תַּלְמִיד אֶחָד לִפְנֵי רַבִּי עֲקִיבָא'' — אֵינוֹ אֶלָּא רַבִּי מֵאִיר, שֶׁשִּׁימֵּשׁ אֶת רַבִּי יִשְׁמָעֵאל וְאֶת רַבִּי עֲקִיבָא.

Traduction

Rabbi Yehoshua ben Levi said: Anywhere that you find a statement introduced with: A certain disciple said before Rabbi Akiva in the name of Rabbi Yishmael, it is none other than Rabbi Meir, who was the student who served both Rabbi Yishmael and Rabbi Akiva.

דְּתַנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. כְּשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא, אֲסָרָהּ עָלַי.

Traduction

As it was taught in a baraita that Rabbi Meir said: When I was a student with Rabbi Yishmael, I used to put iron sulfate [kankantom] into the ink with which I wrote Torah scrolls, and he did not say anything to me. When I came to study with Rabbi Akiva, he prohibited me from doing so.

Rachi non traduit

קנקנתום. אדרימנ''ט:

אסרה עלי. ולקמן מפרש:

Tossefoth non traduit

קנקנתום. פירש הקונטרס אדרמינ''ט ורשב''ם פירש דקנקנתום היא קרקע ירוקה שקורין אותה וידריו''ל וכן בערוך ור''ת נמי פוסק כן בתיקון ספר תורה דמותר לתת אדרמינ''ט לתוך הדיו לספר תורה לכולי עלמא דלאו היינו קנקנתום וא''ת דבמסכת נדה (ד' יט.) תנן שחור כחרת ומפרש התם חרתא דאושכפי ובפ''ב דגיטין (ד' יט.) קאמר דקנקנתום הוא חרתא דאושכפי אם כן משמע שהוא שחור ואילו וידריו''ל ירוקה היא ודומה לזכוכית ועל שם זכוכית נקראת וידריו''ל ולפי' הקונטרס ניחא ור''י מפרש דאחר שטוחנים אותה יפה לתת לתוך הדיו אז היא משחרת:

אִינִי?! וְהָאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר: כְּשֶׁהָיִיתִי לוֹמֵד אֵצֶל רַבִּי עֲקִיבָא הָיִיתִי מֵטִיל קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, וְלֹא אָמַר לִי דָּבָר. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, אָמַר לִי: בְּנִי, מָה מְלַאכְתֶּךָ? אָמַרְתִּי לוֹ: לַבְלָר אֲנִי. אָמַר לִי: בְּנִי, הֱוֵי זָהִיר בִּמְלַאכְתֶּךָ, שֶׁמְּלַאכְתְּךָ מְלֶאכֶת שָׁמַיִם הִיא, שֶׁמָּא אַתָּה מְחַסֵּר אוֹת אַחַת אוֹ מְיַיתֵּר אוֹת אַחַת — נִמְצֵאתָ מַחֲרִיב אֶת כָּל הָעוֹלָם כּוּלּוֹ.

Traduction

The Gemara challenges this statement: Is that so? Didn’t Rav Yehuda say that Shmuel said in the name of Rabbi Meir: When I studied with Rabbi Akiva as his disciple, I used to put iron sulfate into the ink, and he did not say anything to me. But when I came to study with Rabbi Yishmael, he said to me: My son, what is your vocation? I replied: I am a scribe [lavlar] who writes Torah scrolls. He said to me: My son, be careful in your vocation, as your vocation is heavenly service, and care must be taken lest you omit a single letter or add a single letter out of place, and you will end up destroying the whole world in its entirety. Addition or omission of a single letter can change the meaning from truth [emet] to death [met].

Rachi non traduit

מחסר אות אחת. וה' אלהים אמת אם תחסר אל''ף הרי אתה מחריב וידבר ה' אם תוסיף אות אחת ותכתוב וידברו נמצאת מחריב:

Tossefoth non traduit

או מייתר אות אחת. כמו בראשית ברא בראו ורבינו מאיר קבל מרבותיו כמו הוה על הוה (יחזקאל ז':
כ''ו) שהטיל יו''ד על האחרון:

אָמַרְתִּי לוֹ: דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי וְ'קַנְקַנְתּוֹם' שְׁמוֹ, שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ. אָמַר לִי: וְכִי מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ? וַהֲלֹא אָמְרָה תּוֹרָה: ''וְכָתַב וּמָחָה'', כְּתָב שֶׁיָּכוֹל לִמָּחוֹת.

Traduction

I said to him: I have one substance called iron sulfate, which I place into the ink, and therefore I am not concerned. He said to me: May one place iron sulfate into the ink? Didn’t the Torah state with regard to sota: ''And the priest shall write these curses in a book, and he shall blot them out into the water of bitterness'' (Numbers 5:23)? The Torah requires writing that can be blotted out.

Rachi non traduit

דבר אחד יש לי. לקמן מפרש מאי קמהדר ליה:

כתב שיכול למחוק. וקנקנתום רישומו ניכר מאד:

מַאי קָאֲמַר לֵיהּ, וּמַאי קָא מְהַדַּר לֵיהּ?

Traduction

The Gemara clarifies elements of the conversation: What is Rabbi Yishmael saying to Rabbi Meir, and what is he answering him? Rabbi Meir’s response with regard to iron sulfate does not seem to address Rabbi Yishmael’s comments with regard to omissions and additions.

Rachi non traduit

מאי קאמר ליה. רבי ישמעאל:

ומאי קא מהדר ליה. רבי מאיר אזהר ליה על חסר ויתר ומהדר ליה קנקנתום יש לי:

הָכִי קָאֲמַר לֵיהּ: לָא מִיבַּעְיָא בַּחֲסֵירוֹת וּבִיתֵירוֹת [דְּלָא טָעֵינָא] — דְּבָקִי אֲנָא, אֶלָּא אֲפִילּוּ מֵיחַשׁ לִזְבוּב נָמֵי, דִּילְמָא אָתֵי וְיָתֵיב אַתָּגֵיהּ דְּדָלֶת וּמָחֵיק לֵיהּ וּמְשַׁוֵּי לֵיהּ רֵישׁ — דָּבָר אֶחָד יֵשׁ לִי וְקַנְקַנְתּוֹם שְׁמוֹ שֶׁאֲנִי מֵטִיל לְתוֹךְ הַדְּיוֹ.

Traduction

The Gemara explains that this is what Rabbi Meir is saying to Rabbi Yishmael: There is no need to mention defective and plene words, as I am an expert; however, even with regard to the concern that a fly might come and land on the crown of the letter dalet and blot it out and render it a reish, thereby changing the meaning of the word, I am not concerned, as I have a substance called iron sulfate that I place into the ink so that it will not be erased.

קַשְׁיָא שִׁימּוּשׁ אַשִּׁימּוּשׁ, קַשְׁיָא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ.

Traduction

Nevertheless, there is a difficulty between service and service, as one source states that Rabbi Meir initially served Rabbi Akiva, whereas the other source states that he served Rabbi Yishmael first. There is a difficulty between the words he prohibited it in the baraita, which is referring to Rabbi Akiva, and he prohibited it in the statement of Rav Yehuda, which is referring to Rabbi Yishmael.

Rachi non traduit

קשיא שימוש אשימוש. דקאמר לעיל קמיה רבי ישמעאל שימש תחילה והכא תני איפכא: רבי עקיבא היה חריף טובא ולא מצי ר' מאיר למיקם אליביה:

בִּשְׁלָמָא שִׁימּוּשׁ אַשִּׁימּוּשׁ לָא קַשְׁיָא: מֵעִיקָּרָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא, וּמִדְּלָא מָצֵי לְמֵיקַם אַלִּיבֵּיהּ — אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וּגְמַר גְּמָרָא, וַהֲדַר אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי עֲקִיבָא, וּסְבַר סְבָרָא.

Traduction

The Gemara comments: Granted, there is no difficulty between the accounts in the two sources with regard to service and service, as it can be suggested as follows: Rabbi Meir initially came to study before Rabbi Akiva, and since he was unable to comprehend the teachings in accordance with his opinion, he came before Rabbi Yishmael and studied the tradition, and again came before Rabbi Akiva and studied logical analysis. After studying the basic principles from Rabbi Yishmael, he was able to understand the more complex teachings of Rabbi Akiva.

Rachi non traduit

וגמר גמרא. משניות שקיבל מרבותיו:

והדר אתא לקמיה דרבי עקיבא. שהיה חריף לפלפל ולדקדק במה שלמד להשיב תשובות ומשניות זו על זו ולתרץ:

אֶלָּא אֲסָרָהּ אַאֲסָרָהּ קַשְׁיָא! קַשְׁיָא.

Traduction

Having reconciled the first difficulty, the Gemara continues: However, the difficulty with regard to whether Rabbi Akiva prohibited iron sulfate or Rabbi Yishmael prohibited it remains difficult. The Gemara notes: It indeed remains difficult; no answer was found.

תַּנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, רַבִּי מֵאִיר הָיָה אוֹמֵר: לַכֹּל מְטִילִין קַנְקַנְתּוֹם לְתוֹךְ הַדְּיוֹ, חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה. וְרַבִּי יַעֲקֹב אוֹמֵר מִשְּׁמוֹ: חוּץ מִפָּרָשַׁת סוֹטָה שֶׁבַּמִּקְדָּשׁ.

Traduction

The Gemara continues the discussion of iron sulfate. It was taught in a baraita: Rabbi Yehuda says that Rabbi Meir would say: One may place iron sulfate into the ink that is to be used for all sacred writings, except for the writing of the Torah passage with regard to a sota, as it must be possible to erase that writing. Rabbi Ya’akov says in his name: Except for the writing of the Torah passage with regard to a sota used in the Temple in the ordeal to determine the guilt or innocence of the wife suspected of adultery.

Rachi non traduit

חוץ מפרשת סוטה. אפילו בספר תורה דקסבר אם בא למחוק לה מן התורה מוחק:

שבמקדש. מגילה של כל סוטה וסוטה:

Tossefoth non traduit

חוץ מפרשת סוטה. ור' ישמעאל שהיה אוסר בכל התורה כולה שמא היה דורש גזרה שוה מסוטה או כתיבה כתיבה או ג''ש אחרת אי נמי מדרבנן:

מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר רַב יִרְמְיָה: לִמְחוֹק לָהּ מִן הַתּוֹרָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ.

Traduction

The Gemara asks: What is the difference between their opinions, i.e., what is their point of dispute? The Gemara answers: Rav Yirmeya said: The difference between their opinions is whether it is permissible to erase the passage of a sota from a Torah scroll. The tanna’im of the baraita disagree whether or not a section taken from a Torah scroll may be used for this purpose, or whether a special scroll must be written for use in the ordeal of the sota.

וְהָנֵי תַנָּאֵי כִי הָנֵי תַנָּאֵי, דְּתַנְיָא: אֵין מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת. רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה אָמַר: מְגִילָּתָהּ כְּשֵׁירָה לְהַשְׁקוֹת בָּהּ סוֹטָה אַחֶרֶת.

Traduction

And those tanna’im disagree in the same dispute as these tanna’im, as it was taught in a baraita: A scroll that was written for one woman suspected of infidelity but was not used, her scroll is not fit to prepare the water to give to another sota to drink. However, Rabbi Aḥai bar Yoshiya said: Her scroll is fit to be used to prepare the water to give another sota to drink. The legal status of a Torah scroll, which is not written for a particular sota, should be the same.

Rachi non traduit

אין מגילתה כשירה כו'. סוטה שנכתבה מגילתה ואמרה טמאה אני ופטורה אין מגילתה כשירה לסוטה אחרת אלמא כתיבה לשמה בעינן וה''ה נמי דאין מוחקין לה מן התורה:

אָמַר רַב פָּפָּא: דִּילְמָא לָא הִיא. עַד כָּאן לָא קָאָמַר תַּנָּא קַמָּא הָתָם — אֶלָּא כֵּיוָן דְּאִינְּתִיק לְשׁוּם רָחֵל תּוּ לָא הָדְרָא מִינַּתְקָא לְשׁוּם לֵאָה, אֲבָל גַּבֵּי תּוֹרָה דִּסְתָמָא מִיכַּתְבָא, הָכִי נָמֵי דְּמָחֲקִינַן.

Traduction

Rav Pappa said: Perhaps that is not the case, as the two circumstances are not comparable. The first tanna of the baraita stated his opinion that one woman’s scroll may not be used for another woman only there; since it had originally been designated in the name of one woman, e.g., Rachel, it cannot then be designated in the name of another woman, e.g., Leah. However, in the case of a Torah scroll, which is written with no particular person in mind, he too may say that we may erase it to be used for another woman, and it is not disqualified because it was not written in her name.

Tossefoth non traduit

אבל תורה דסתמא כתיבא ה''נ דמחקינן. משמע אע''ג דסוטה בעי כתיבה לשמה מוחקין לה מן התורה ותימה דלענין גט פסלינן פרק שני דגיטין (שם:) גבי ההוא דשקל ספר תורה ויהביה לדביתהו דאמר רב יוסף למאי ניחוש לה אי משום כריתות דאית בה בעינן וכתב לה לשמה וליכא וי''ל דרב יוסף לית ליה סברא דרב פפא דהכא אי נמי סבר לה כמאן דאמר אין מוחקין לה מן התורה וא''ת והיכי מכשר הכא רב פפא בספר תורה אפילו למאן דבעי לשמה והא תנן בריש כל הגט (גיטין ד' כד.) שמע קול סופרים מקרין איש פלוני מגרש פלונית פסול לגרש בו ומוקי לה בגמ' בסופרים העשויין להתלמד וספר תורה נמי חשיב לה הכא כעשויין להתלמד ומשמע דלכולהו תנאי אית להו מתני' דהתם מדפריך ולית ליה לר' אחא בר יאשיה הא דתנן וכו' וי''ל דלהתלמד דהתם לא נכתב כלל להכשר הגט אבל ספר תורה כותב בסתמא לדעת כן שאם יצטרכו ימחקו ממנה פרשת סוטה ומיהו קשיא דלגבי גט אפילו בענין זה פסול ולא חשיב לשמה דהא אפילו כתבו הסופר לשמה בלא צווי הבעל פסול לגרש בו דהא תניא במי שאחזו (שם ד' עב.) כתב סופר לשמה וחתמו עדים לשמה ונתנו לה הרי הוא פסול עד שישמעו קולו שאמר לסופר כתוב ולעדים חתמו והתם פסול משום דלא חשיב לשמה ולא משום דבעינן שליחות בכתיבה דהא סוף פ''ב דגיטין (ד' כב:) מכשירים כתיבת חש''ו בגדול עומד על גביו אע''ג דלאו בני שליחות נינהו וי''ל דלעולם חשיב לשמה והתם פסול מדרבנן וגבי סוטה לא שייך לפסול מדרבנן א''נ בסוטה אין הכהן שעליו לכתוב מקפיד אם יכתוב שום אדם לשמה שלא ברשותו ומסתמא ניחא ליה אבל גבי גט מסתמא לא ניחא ליה לבעל:

אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק, דִּילְמָא לָא הִיא: עַד כָּאן לָא קָאָמַר רַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה הָתָם — אֶלָּא דְּאִיכְּתִיב מִיהַת לְשׁוּם סוֹטָה בָּעוֹלָם, אֲבָל גַּבֵּי תּוֹרָה, דִּלְהִתְלַמֵּד כְּתִיבָא — הָכִי נָמֵי דְּלָא מֵחַקְיָנָן.

Traduction

Furthermore, Rav Naḥman bar Yitzḥak said in another attempt to resolve the matter: Perhaps it is not so, as an additional distinction exists between the two cases: Rabbi Aḥai bar Yoshiya stated his opinion that the first woman’s scroll may be used for another woman only there because at least, in that case, it was written for a particular sota in the world. However, in the case of a Torah scroll, which was written for study, he too would agree that we do not erase it.

וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי אַחַי בַּר יֹאשִׁיָּה הָא דִּתְנַן: כָּתַב [גֵּט] לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ,

Traduction

The Gemara asks: And does Rabbi Aḥai bar Yoshiya not hold in accordance with that which we learned in a mishna: If one wrote a bill of divorce to divorce his wife,