Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 6a
אָמַר רָבָא: מֵת בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן — יִתְעַסְּקוּ בּוֹ עֲמָמִים. מֵת בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי — יִתְעַסְּקוּ בּוֹ יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִילּוּ בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בְּבֵיצָה.
Traduction
§ Rava said: If one died on the first day of a Festival, gentiles should attend to his burial. If he died on the second day of a Festival, Jews should attend to his burial. And even with regard to the two Festival days of Rosh HaShana, the halakha is that the legal status of the two days is like that of the two days of the Festivals; however, that is not so with regard to an egg that was laid on the first day of Rosh HaShana, as it remains prohibited on the second day.
Rachi non traduit
אמר רבא מת בי''ט ראשון כו'. מת המוטל לקבור אם י''ט ראשון הוא וכו':
משא''כ בביצה. לענין ביצה לא הקלו בי''ט שני דראש השנה להשוות לשל גליות דאלו ר''ה נולדה בזה אסורה בזה:
נְהַרְדָּעֵי אָמְרִי: אַף בְּבֵיצָה. דְּמָה דַּעְתָּיךְ, דִּלְמָא מְעַבְּרִי לֵיהּ לֶאֱלוּל, הָא אָמַר רַב חִינָּנָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר רַב: מִימוֹת עֶזְרָא וְאֵילָךְ לֹא מָצִינוּ אֱלוּל מְעוּבָּר.
Traduction
The Sages of Neharde’a say: Even with regard to an egg, Rosh HaShana is no different from other Festivals, as an egg laid on the first day is permitted on the second. As what do you think i.e., what is your concern; perhaps witnesses will fail to arrive, and the court will proclaim the month of Elul full, i.e., thirty days long, and begin counting the year only from the following day? In that case, both days are kept as sacred ab initio. Didn’t Rav Ḥinnana bar Kahana say that Rav already said in this regard: From the days of Ezra and onward we have not found that the month of Elul was full, as the Sages employed various methods to ensure that there would be no need to add a thirtieth day. Consequently, Rosh HaShana would always occur on the thirtieth day after the beginning of Elul.
Rachi non traduit
אף בביצה. נולדה בזה מותרת בזה:
דמאי דעתיך. לאסרה בשני לרחוקי' מב''ד:
דילמא מעברי ליה לאלול. כתקנה הראשונה למנות מיום שני ולעשות שני ימים כגון שלא באו עד יום שלשים ואחד:
מימות עזרא ואילך וכו'. ואע''פ שתקנו לא אירע שבאו עדים מן המנחה ולמעלה חוץ מאותה הפעם ועדיין לא נתקנה האי דנקט מימות עזרא משום דבימיו עברוהו דכתיב בעזרא (נחמיה ח) וביום השני ובראש השנה משתעי:
Tossefoth non traduit
מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר. וא''ת והאמרינן בערובין (דף לט. ושם) דרבי יוסי אוסר הביצה שנולדה [בראשון ביום] השני וא''כ היכי פליגי נהרדעי אר' יוסי שהוא תנא י''ל דלרבי יוסי אסור אי אתרמי ונהרדעי אמרי דלא אתרמי:
אָמַר מָר זוּטְרָא: לָא אֲמַרַן, אֶלָּא דְּאִשְׁתַּהִי. אֲבָל לָא אִשְׁתַּהִי — מַשְׁהִינַן לֵיהּ.
Traduction
Mar Zutra said: We said that Jews should attend to the dead on the second day of Rosh HaShana only when the burial of the corpse has already been delayed and for some reason the burial was not on the day that he died. In that case, the body might begin to decay, and the dignity of the dead is at stake. However, if the burial has not been delayed, and there is no concern for the dignity of the corpse, its burial may not be attended to on the Festival; rather, we delay it until the Festival has ended.
Rachi non traduit
לא אמרן. דיתעסקו בו ישראל:
אלא דאשתהי. ומתירא שלא יסריח:
רַב אָשֵׁי אָמַר: אַף עַל גַּב דְּלָא אִשְׁתַּהִי, נָמֵי לָא מַשְׁהִינַן לֵיהּ. מַאי טַעְמָא, יוֹם טוֹב שֵׁנִי לְגַבֵּי מֵת — כְּחוֹל שַׁוְּיוּהּ רַבָּנַן, אֲפִילּוּ לְמֵיגַז לֵיהּ גְּלִימָא, וּלְמֵיגַז לֵיהּ אָסָא.
Traduction
Rav Ashi said: Even though the burial was not delayed, but it is the day that he died, we still do not delay the burial. What is the reason for this? With regard to the dead, the Sages equated the legal status of the second Festival day with that of a weekday. This is true to such an extent that on a Festival it is permitted even to cut material to fashion a cloak for the deceased. And similarly, it is permitted to cut myrtles for the deceased, to be placed on the bier in their honor.
Rachi non traduit
אסא. הדס היו מניחין על מטת מת לכבודו:
Tossefoth non traduit
יום טוב שני לגבי מת כחול שויוה רבנן אפילו למיגז ליה גלימא ואפילו למיגז ליה אסא. ותימה דבמועד קטן (דף ת:
ושם) אמרינן אין חופרין כוכין במועד והכא משמע דאין זו מלאכה וי''ל כפי' ר''ח דפירש שהיו רגילין לחפור הרבה ביחד כדי שיהיו מזומנות כשיבאו מתים ועל זה קאמר דאין חופרין במועד לצורך אחר המועד:
אָמַר רָבִינָא: וְהָאִידָּנָא דְּאִיכָּא חַבָּרֵי — חָיְישִׁינַן.
Traduction
Ravina said: And nowadays, when there are ḥabarei, this practice must be adjusted. The ḥabarei were Persian priests who made false accusations against Jews in Babylonia. They cited the fact that Jews were burying their dead on the second Festival day as proof that the day was not holy, and they forced them to work on that day. Since we are concerned about this possibility, we do not bury the dead on the second day.
Rachi non traduit
דאיכא חברי. אומה רשעה שהיו בימי פרסיים וכופין את ישראל לעשות מלאכתן ובי''ט היו נדחין מהן ע''י שאומרים להם י''ט הוא ואם יראו אותם מקברין מתיהם יכופו אותם למלאכה והאי גלימא דאמרינן לעיל אינו צורך המת שהרי יש לו תכריכין אחרים כל צרכו שאם צריך לו מאי אפילו דקאמר הא אמרינן בי''ט שני יתעסקו בו ישראל ועסק זה חציבת קברו וחתוך תכריכין הלכך על כרחך בגלימא שאינו צריך לו מיירי דומיא דאסא דשרי למגזייה וקמ''ל דאע''ג דטרחא דלא צריך הוא אלא משום כבודו עושין לו יותר מדאי מותר לעשות לו כיון דלגבי מת כחול שויוה רבנן:
Tossefoth non traduit
והאידנא דאיכא חברי חיישינן. פרש''י שכופין לישראל לעשות מלאכה וכשהוא י''ט מניחין אותם ואם היו רואין שיקברו מתיהם יכופו אותם לעשות מלאכה והשתא בזמן הזה שאין חברי מותר ואין לומר שצריך מנין אחר להתירו דכיון דזה הטעם משום חששא ועברה החששא עבר הטעם וה''נ אמרינן גבי מים מגולין דאסורין שמא נחש שתה מהן ועכשיו שאין נחשים מצויין בינינו אנו שותין מהן אפילו לכתחילה אע''פ שהוא דבר שבמנין ומ''מ ר''ת היה אוסר ומעשה היה במלאו''ן שמת אדם אחד בי''ט שני ורצו להתעסק בו לקברו וגער בהן ר''ת ושלח להם בני בשכר אינן בני תורה ואתם בני תורה כדאיתא בשבת (דף קלט:
ושם) שלא לקבור מת בי''ט שני משום דלאו בני תורה נינהו ואתי לזלזולי ביה אבל הר''י אמר דאין זה דמיון דהא לענין הרבה דברים אשכחנא דאינן בני תורה כדאי' ביבמות (דף מו. ושם) חזנהו דקא אכלי תורמוס דשלקי נכרים ואסר להם ופרכינן והא נאכל כמו שהוא חי וכל שהוא נאכל כמו שהוא חי אין בו משום בשולי נכרים ומשני שלא היו בני תורה ואנו אין אנו חוששין בדבר זה דקיימא לן דכל שהוא נאכל כמו שהוא חי אין בו משום בשולי נכרים והר''ר יחיאל אומר דלא דמי דשאני הכא דבצנעה הוא אוכל בביתו ולא אוושא מלתא אבל לקבור מתים בפרהסיא אוושא מלתא ואין נכון להתיר ועוד אמר רבינו תם דבזמן הזה נמי יש יהודים שהן משועבדים למלכות לעשות מלאכה כגון לקבל המס ולהתעסק בצרכיהם הלכך אם יראו שיתעסקו לעשות מלאכה במת יכופו אותם לעשות מלאכה למלכות:
רָבִינָא הֲוָה יָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב (אַסִּי) בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה עֲצִיב, אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי עֲצִיב מָר? אֲמַר לֵיהּ: דְּלָא אוֹתִיבִי עֵירוּבֵי תַּבְשִׁילִין.
Traduction
The Gemara relates: Ravina sat before Rav Ashi on the two Festival days of Rosh HaShana, which occurred that year on Thursday and Friday. Ravina observed that Rav Ashi was sad. He said to him: Why is the Master sad? He said to him: Because I did not prepare a joining of cooked foods, and therefore I cannot prepare food or light a candle on Rosh HaShana for the upcoming Shabbat. When a Festival immediately precedes Shabbat, a joining of cooked foods is prepared before the Festival with ready-to-eat food. It is kept until Shabbat, symbolically indicating that any food prepared on the Festival for Shabbat is merely a continuation of that initial preparation.
Rachi non traduit
חזייה. רבינא לרב אשי דהוה עציב:
ה''ג אמאי עציב מר:
א''ל דלא אותיבי ערובי תבשילין. לא הושבתי כלומר לא הכנתי לי ערובי תבשילין לאפות ולבשל מי''ט לשבת דתנן לקמן (ביצה דף טו:) עושה אדם תבשיל מערב י''ט לשם ערוב:
אֲמַר לֵיהּ: וְלוֹתֵיב מָר הָאִידָּנָא? מִי לָא אָמַר רָבָא: מַנִּיחַ אָדָם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵירוֹ, וּמַתְנֶה!
Traduction
Ravina said to him: And let the Master prepare a joining of cooked foods now, on the first day of Rosh HaShana, a Thursday. Didn’t Rava say: A person may prepare a joining of cooked foods from one Festival day of the Diaspora to another, by stipulating the following condition: If today is a weekday and tomorrow is holy, this shall be my joining of cooked foods, by means of which I may prepare food tomorrow for Shabbat; if today is holy and tomorrow a weekday, it is permitted to prepare food tomorrow as it is on any regular weekday, and a joining of cooked foods is not needed.
Rachi non traduit
האידנא. בי''ט ראשון והוא חמישי בשבת ועל תנאי הוא אומר אם היום הוא חול ולמחר קדש יהא ערוב ואם היום קדש ולמחר חול איני צריך לכך:
אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דְּאָמַר רָבָא בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל גָּלִיּוֹת. בִּשְׁנֵי יָמִים טוֹבִים שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה מִי אָמַר?
Traduction
Rav Ashi said to him: You can say that Rava stated this halakha with regard to the regular two Festival days of the Diaspora; but did he actually say so with regard to the two Festival days of Rosh HaShana? The two days of Rosh HaShana are considered one long day, and they are both equally holy.
Rachi non traduit
מי אמר. והרי הם כיום ארוך ושניהם קדש:
וְהָא אָמְרִי נְהַרְדָּעֵי: אַף בֵּיצָה מוּתֶּרֶת. אֲמַר לֵיהּ רַב מָרְדֳּכַי: בְּפֵירוּשׁ אֲמַר לִי מָר דְּלָא סָבַר לְהָא דִּנְהַרְדָּעֵי.
Traduction
Ravina replied: Didn’t the Sages of Neharde’a say that even an egg is permitted on the two days of Rosh HaShana, which are treated exactly the same as other Festival days in the Diaspora? The same ruling should apply to a joining of cooked foods. Rav Mordekhai said to Ravina: This does not resolve Rav Ashi’s difficulty, as the Master, Rav Ashi, explicitly said to me that he does not hold in accordance with this opinion of the Sages of Neharde’a. Rather, he maintains that Rosh HaShana differs from other Festivals, and in this case there is no way to make up for failure to prepare a joining of cooked foods.
Rachi non traduit
א''ל רב מרדכי. לרבינא מנהרדעי לא תותביה למר בפירוש שמיע ליה מיניה דלא סבר לנהרדעי רב מרדכי תלמידו של רב אשי היה כדאמרינן בסוטה (דף מו:) גבי לויה לרבו עד פרסה רב מרדכי אלויה לרב אשי כו':
אִתְּמַר: אֶפְרוֹחַ שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב, רַב אָמַר: אָסוּר. וּשְׁמוּאֵל, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוּתָּר. רַב אָמַר: אָסוּר — מוּקְצֶה הוּא. וּשְׁמוּאֵל, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: מוּתָּר — הוֹאִיל וּמַתִּיר עַצְמוֹ בִּשְׁחִיטָה.
Traduction
§ It was stated that amora’im disputed the following case: With regard to a chick that hatched on a Festival, Rav said: It is prohibited. And Shmuel, and some say Rabbi Yoḥanan, said: It is permitted. The Gemara explains the reasoning for their respective opinions. Rav said: It is prohibited because it is muktze. And Shmuel, and some say Rabbi Yoḥanan said: It is permitted, since it itself is rendered permitted through slaughter. The slaughter of the chicken, which renders it fit to be eaten, is made possible by its hatching. Consequently, hatching likewise removes the prohibition of muktze.
Rachi non traduit
הואיל ומתיר עצמו. בלידתו להיות נשחט מה שלא היה לפני לידתו אף מוקצה התיר את עצמו בלידתו דמגו דאתקן להא אתקן להא:
Tossefoth non traduit
אפרוח שנולד בי''ט וכו'. נראה לומר דאתרמי שנפתחו עיניו היום דאי לא נפתחו עיניו קי''ל דאפילו בחול אסור:
הואיל ומתיר עצמו בשחיטה. פירש רש''י מתיר עצמו בלידתו להיות נשחט אבל קודם לידתו היה אסור וכיון דאתקן לשחיטה אתקן נמי לענין מוקצה ותימה למה להו לשמואל ור' יוחנן הך טעמא תיפוק ליה משום דלית להו מוקצה כדאמרינן פרק מי שהחשיך (שבת דף קנו:) דשמואל וזעירי ור' יוחנן כר' שמעון סבירא להו וי''ל דהכא קאמר טעמא אפילו לרבי יהודה דאית ליה מוקצה שרי מהאי טעמא ולכך צריך האי טעמא אי נמי איצטריך אפילו לרבי שמעון דלית ליה מוקצה דמודה בהאי מוקצה דהכא דהוי כגרוגרות וצמוקין והכי מוכח בשבת (דף מה:):
אָמְרִי לֵיהּ רַב כָּהֲנָא וְרַב אַסִּי לְרַב: וְכִי מָה בֵּין זֶה לְעֵגֶל שֶׁנּוֹלַד בְּיוֹם טוֹב? אֲמַר לְהוּ: הוֹאִיל וּמוּכָן אַגַּב אִמּוֹ בִּשְׁחִיטָה.
Traduction
Rav Kahana and Rav Asi said to Rav: And what is the difference between this case and that of a calf born on a Festival, since you agree that a calf may be slaughtered on that day? He said to them: There is a difference. Since a calf inside its mother is considered prepared on account of its mother, by slaughter, the halakha is as follows: If a cow is slaughtered, the calf inside its womb is also permitted. Therefore, that calf never had the status of muktze, whereas the chick was considered muktze before it hatched.
Rachi non traduit
לעגל שנולד בי''ט. דתניא לקמן שמותר בו ביום לדברי הכל:
מוכן אגב אמו. בעודו בתוך מעיה אם נשחטה האם היה נאכל:
וּמָה בֵּין זֶה לְעֵגֶל שֶׁנּוֹלַד מִן הַטְּרֵפָה! שְׁתֵיק רַב.
Traduction
Rav Kahana and Rav Ashi further challenged Rav: And what is the difference between this case and that of a tereifa? If the mother has a condition that will cause it to die within twelve months, neither it nor the calf inside it may be eaten. Nevertheless, after it is born the calf may be slaughtered on a Festival and it is permitted. Rav was silent and did not offer an answer, as though he did not know how to respond to the question.
Rachi non traduit
הטרפה. בנה אסור אם נמצא בתוכה דעובר ירך אמו הוא הואיל ובשחיטת אמו אתה בא לאכלו וכי נולד ביו''ט מן הטרפה ליכא למימר הואיל ומוכן אגב אמו ואפ''ה בשחיטת עצמו מותר לשחטו ולאכלו דלא אשכחן מאן דאסיר:
Tossefoth non traduit
וכי מה בין זה לעגל שנולד מן הטרפה. דהתם לא מצי למימר הואיל ומוכן אגב אמו דהא אמו טרפה והוא מותר ותימה והא מוכן הוא דאמרינן בחולין (דף עה.) דבן פקועה ניתר בארבעה סימנין בשחיטת אמו או בדידיה ואם כן יכול להושיט ידו במעי אמו וישחטנו ויהיה מוכן כהאי גוונא וי''ל דקאמר גמרא אליבא דרבי אושעיא דקמבעיא ליה התם בחולין (דף עד.) אם ניתר בן פקועה בארבעה סימנין אי נמי י''ל הואיל ולכתחילה אין לו לשחטו כי האי גוונא שאינו יכול לראות מידי דהוה אשוחט בלילה (שם דף יג:) דאסור לכתחילה לא מיקרי מוכן ועוד יש לומר דהתם מיירי דאירע שכלו לו חדשיו והכא מיירי בלא כלו לו חדשיו עד היום וא''כ לא הוי מוכן היום הואיל ובין השמשות לא הוה חזי:
אֲמַר רַבָּה וְאִיתֵּימָא רַב יוֹסֵף: מַאי טַעְמָא שְׁתֵיק רַב? לֵימָא לְהוּ: הוֹאִיל וּמוּכָן אַגַּב אִמּוֹ לִכְלָבִים!
Traduction
Rabba said, and some say it was Rav Yosef: What is the reason that Rav was silent? Let him say to them: Even a calf born to a tereifa mother is not considered fully muktze, since it is prepared on account of its mother to be fed to dogs. On a Festival, it is permitted to slaughter a tereifa and give it to dogs as food, and therefore the calf is not fully muktze even before it is born. By contrast, a chick in its shell is not intended as food for dogs, and therefore a chick that hatched on a Festival was unfit for use when the Festival began. Consequently, it was considered muktze and it is now nolad, an object that came into being on Shabbat or a Festival, and it is therefore prohibited.
Rachi non traduit
לכלבים. דבין השמשות היתה אמו עומדת לכך אבל אפרוח שבקליפה אינו עומד לאכילת כלבים ואף לא היה ראוי הלכך נולד הוא:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי:
Traduction
Abaye said to him:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source