Le texte Le vocabulaire Les révisions
Beitsah
Daf 17a
הַיְינוּ קִלְקוּלָא. אָמַר רָבָא אָמַר רַב חִסְדָּא אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי, וּלְאִסּוּר.
Traduction
this is the corruption that might result from a ruling that renders it prohibited to prepare an eiruv the day before. Therefore, this cannot serve as proof of the conclusive ruling. Rava said that Rav Ḥisda said that Rav Huna said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi to prohibit one from preparing either type of eiruv. One may not prepare an eiruv either for courtyards or for boundaries, as the halakha is in accordance with Rabbi Elazar’s version of the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi.
Rachi non traduit
היינו קלקולא. אם היה מותר לערב אתמול והוא אסר:
תָּנוּ רַבָּנַן: יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: מִתְפַּלֵּל שְׁמֹנֶה, [וְאוֹמֵר] שֶׁל שַׁבָּת בִּפְנֵי עַצְמָהּ, וְשֶׁל יוֹם טוֹב בִּפְנֵי עַצְמָהּ. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע, מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁל שַׁבָּת, וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע. רַבִּי אוֹמֵר, אַף חוֹתֵם בָּהּ: ''מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים''.
Traduction
§ The Sages taught the following baraita: In the case of a Festival that occurs on Shabbat, Beit Shammai say: One must recite an Amida prayer that includes eight blessings, inserting two additional blessings between the standard opening three and concluding three. As for the two middle blessings, one recites one for Shabbat as an independent blessing and a second for the Festival as an independent blessing. And Beit Hillel say: One must pray an Amida comprising only seven blessings, i.e., the three opening ones, the three concluding ones, and one in between. One begins the middle blessing with Shabbat and concludes it with Shabbat, and he recites a passage referring to the sanctity of the day of the Festival in the middle. Rabbi Yehuda HaNasi says: He even concludes this blessing with mention of both Shabbat and the Festival, saying: Who sanctifies Shabbat, the Jewish people, and the seasons.
Rachi non traduit
מתחיל בשל שבת. ברכה אחת לשניהם ומתחיל להזכיר שבת תחילה ותתן לנו את יום המנוחה הזה ואת יום חג פלוני הזה:
ומסיים. הברכה בשל שבת מקדש השבת ותו לא:
ואומר קדושת היום באמצע. ותתן לנו ה' אלהינו את יום המנוחה הזה ואת יום חג פלוני הזה:
תָּנֵי תַּנָּא קַמֵּיהּ דְּרָבִינָא: ''מְקַדֵּשׁ יִשְׂרָאֵל וְהַשַּׁבָּת וְהַזְּמַנִּים''. אֲמַר לֵיהּ: אַטּוּ שַׁבָּת יִשְׂרָאֵל מְקַדְּשִׁי לֵיהּ? וְהָא שַׁבָּת מִקַּדְּשָׁא וְקָיְימָא. אֶלָּא אֵימָא: ''מְקַדֵּשׁ הַשַּׁבָּת, יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים''. אָמַר רַב יוֹסֵף: הֲלָכָה כְּרַבִּי, וְכִדְתָרֵיץ רָבִינָא.
Traduction
A tanna taught a baraita before Ravina with a slightly different reading: He concludes the blessing with: Who sanctifies the Jewish people, Shabbat, and the seasons. Ravina said to that tanna: Is that to say that the Jewish people sanctify Shabbat? Isn’t Shabbat already sanctified from the six days of Creation? Every seventh day is automatically Shabbat, without the need for any declaration on the part of the Jewish people. Rather, amend it and say as follows: Who sanctifies Shabbat, the Jewish people, and the seasons, as the Jewish people indeed sanctify the New Moon and the Festival days. Rav Yosef said: The halakha with regard to the conclusion of the blessing is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda HaNasi and as the difficulty was resolved by Ravina.
Rachi non traduit
תני תנא קמיה דרבינא. במילתיה דרבי מקדש ישראל והשבת והזמנים:
אטו שבת ישראל מקדשי ליה. שקדמת קדושת ישראל לשל שבת בשלמא זמנים צריך להקדים קדושת ישראל לקדושתן שעל ידי קדושת ישראל נתקדשו הם ואילו לא נתקדשו ישראל לא היו קובעים חדשים וקוראין מועדים בבית דין:
אלא שבת מקדשא וקיימא. מששת ימי בראשית ואינה תלויה בקביעות דראש חדש:
תָּנוּ רַבָּנַן: שַׁבָּת שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אוֹ בְּחוּלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד, עַרְבִית וְשַׁחֲרִית וּמִנְחָה מִתְפַּלֵּל שֶׁבַע, וְאוֹמֵר מֵעֵין הַמְאוֹרָע בָּעֲבוֹדָה, וְאִם לֹא אָמַר — מַחְזִירִין אוֹתוֹ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בַּהוֹדָאָה. וּבַמּוּסָפִין מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁל שַׁבָּת, וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע.
Traduction
The Sages taught the following baraita: In the case of Shabbat that occurs on a New Moon or on one of the intermediate days of a Festival, for the evening, morning, and afternoon prayers, one prays in his usual manner, reciting seven blessings in the Amida, and recites a passage pertaining to the event of the day, i.e.: May there rise and come [ya’aleh veyavo], during the blessing of the Temple service, known as retze; and if he did not recite it, he is required to return to the beginning of the Amida prayer and repeat it. Rabbi Eliezer disagrees and says: This passage is recited during the blessing of thanksgiving, known as modim. And in the additional prayer one begins the fourth blessing, the special blessing for the additional service, with Shabbat, and concludes it with Shabbat, and recites a passage pertaining to the sanctity of the day of the New Moon or the Festival in the middle.
Rachi non traduit
מתפלל שבע. כשאר שבתות כי היכי דבחול אין לו למועד ברכה קבועה בשלש תפלות הללו אף בשבת אין צריך לקבוע לו ברכה לבית שמאי ולא לכללו לבית הלל:
מעין המאורע. ראש חדש או מועד:
בעבודה. כגון יעלה ויבא בברכת עבודה:
בהודאה. כמו שאומר על הנסים בחנוכה ופורים:
רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְרַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמְרִים: כָּל מָקוֹם שֶׁהוּזְקַק לְשֶׁבַע, מַתְחִיל בְּשֶׁל שַׁבָּת וּמְסַיֵּים בְּשֶׁל שַׁבָּת וְאוֹמֵר קְדוּשַּׁת הַיּוֹם בָּאֶמְצַע. אָמַר רַב הוּנָא: אֵין הֲלָכָה כְּאוֹתוֹ הַזּוּג.
Traduction
Rabban Shimon ben Gamliel and Rabbi Yishmael, son of Rabbi Yoḥanan ben Beroka, disagree and say: Wherever one is required to recite seven blessings, whether in the evening, morning, or afternoon prayers, he begins the fourth blessing with Shabbat and concludes it with Shabbat, and recites a passage referring to the sanctity of the day of the New Moon or the Festival in the middle. Rav Huna said: The halakha is not in accordance with the opinion of that pair of scholars; rather, it is in accordance with the opinion of the first tanna, that in the evening, morning, and afternoon prayers one recites the usual seven blessings and recites a passage pertaining to the event of the day during the blessing of the Temple service.
Rachi non traduit
כל מקום שזקוק לשבע. ואפי' ערבית ושחרית ומנחה:
אין הלכה כאותו הזוג גרסינן אלא כתנא קמא דאמר ערבית שחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה מיהו לאו הלכתא כוותיה בהא דקאמר ובמוספין מתחיל כו' אלא בהא הלכתא כרבי דאמר אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים או ראשי חדשים בראש חדש:
Tossefoth non traduit
אין הלכה כאותו הזוג. וא''ת אמאי לא קאמר הלכה כתנא קמא וי''ל דאי הוה אמר הלכה כתנא קמא הוה משמע אכל דבריו אף ממה שאמר מסיים בשל שבת והא ליתא דהא קי''ל דהלכתא כרבי דאמר חותם ברוך מקדש השבת ישראל והזמנים:
אָמַר רַב חִיָּיא בַּר אָשֵׁי אָמַר רַב: מַנִּיחַ אָדָם עֵירוּבֵי תְחוּמִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵרוֹ, וּמַתְנֶה.
Traduction
§ Rav Ḥiyya bar Ashi said that Rav said: If a person forgot to place an eiruv before a Festival occurring on Thursday and Friday in the Diaspora, he may act as follows: He may place an eiruv for the joining of Shabbat boundaries on the first Festival day for the next, i.e., on the first Festival day for the second Festival day kept in the Diaspora, based on a doubt as to which day is the real day of the Festival, and stipulate as follows: If today is in fact the Festival, then tomorrow is a weekday, on which I may walk as far as I wish in all directions; and if today is a weekday and tomorrow is the Festival, I hereby place an eiruv for the joining of Shabbat boundaries for tomorrow. On the following day he makes a similar stipulation with the same eiruv, so that he will have an eiruv for Shabbat.
אָמַר רָבָא: מַנִּיחַ אָדָם עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵירוֹ, וּמַתְנֶה.
Traduction
Rava said: A person may place an eiruv for the joining of cooked foods on the first Festival day for the next day and stipulate as follows: If today is a weekday and tomorrow is the Festival, this is my joining of cooked foods, so that I may rely on it to cook tomorrow for Shabbat; and if today is in fact the Festival and tomorrow is a weekday, I may cook tomorrow as on a regular weekday.
Rachi non traduit
מיום טוב לחבירו. אם נזכר ביו''ט ראשון וחלו שני ימים טובים חמישי וערב שבת ומתנה אם היום חול ומחר קדש עירובי עירוב ואם חלוף איני צריך לערב לתבשילין ובתחומין יאמר אם היום קדש אין בדברי כלום ולמחר יאמר כמו כן בשל תחומין ובאותה הפת עצמה דממה נפשך הוי עירוב אבל בשל תבשילין אין צריך לשנות ולחזור את תנאו למחר:
מַאן דְּאָמַר עֵירוּבֵי תְחוּמִין — כָּל שֶׁכֵּן עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, וּמַאן דְּאָמַר עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין — אֲבָל עֵירוּבֵי תְחוּמִין לָא. מַאי טַעְמָא — דִּלְמִקְנֵי שְׁבִיתָה בְּשַׁבְּתָא לָא.
Traduction
The Gemara comments: With regard to the one who said this halakha concerning an eiruv for the joining of Shabbat boundaries, all the more so would he permit one to act in this manner concerning an eiruv for the joining of cooked foods. On the other hand, the one who said this halakha with regard to an eiruv for the joining of cooked foods spoke only with regard to the joining of cooked foods; however, as for an eiruv for the joining of Shabbat boundaries, this is not permitted. The Gemara asks: What is the reason for this difference? It is that they did not permit the acquisition of residence on a day of rest, even in a case of uncertainty. However, with regard to an eiruv for the joining of cooked foods, since it is merely symbolic, it is permitted for the sake of the honor of Shabbat.
Rachi non traduit
דלמקני שביתה בשבתא. לאו דוקא שבתא נקט אלא יו''ט קרי שבתא לא התירו לו לקנות שביתה ביום טוב ואפי' מספק ואם התירו בעירובי תבשילין התם משום כבוד שבת התירו:
Tossefoth non traduit
מאי טעמא למקני שביתה בשבתא לא. וא''ת למה לי האי טעמא האיכא טעמא דהכנה כדאמרי' בפ' בכל מערבין (עירובין דף לח:
ושם) מיו''ט לשבת מאי טעמא לא משום הכנה וי''ל דאי לאו ההיא טעמא דמקני שביתה בשבתא משום טעמא דקאמר משום הכנה לא אסרינן הואיל ויש שם ספק דשמא חול הוא לגמרי מכל מקום קשה דהתם בעירובין למה לי טעמא דהכנה תיפוק ליה משום דמקני שביתה בשבתא לא ויש לומר דהתם מיירי בעירובי חצרות ולא שייך למקני שביתה ומכל מקום קשה מההוא דגטין. פרק הזורק (דף ע':) גבי שכיב מרע דקאמר איהי תזיל ותחוד ותפתח והתם מיירי בשבת דשרי לעשות קנין והכא אסר למקני שביתה אפי' ביו''ט וי''ל דשכיב מרע שאני דהתירו עליו שלא תטרף דעתו ותדע דיש חלוק בין שכיב מרע לאיש אחר דהא התירו לו לגרש בשבת ואין אנו מקדשין ואין מגרשין ואע''ג דלא קאמר לקמן אין מגרשין. מכל מקום למה יש לחלק בין קדושין לגרושין ועוד דבתוספתא אמרינן בהדיא אין מקדשין ואין מגרשין ולי נראה מדקאמר התם אי אתה מודה משמע דלא פליג שום אדם עליה והא פליג רבי עליה לעיל דאמר מערבין עירובי חצרות לכך נראה לפרש דטעמא דהכא יש לומר משום הכנה וה''ק אסור למקני שביתה בשבתא משום דהיינו הכנה ואין מכינין מיום טוב לשבת וא''ת לרבי יוחנן דאמר לעיל (ביצה דף ד.) נולדה בזה מותרת בזה וקאמר טעמא לעיל משום דלית ליה הכנה וכי פליג רבי יוחנן אכל הני תנאי ואמוראי דהכא ויש לומר דהתם מיירי בהכנה שנעשה בידים כגון עירובי תחומין ואפי' רבי יוחנן מודה אבל מה שמתיר ר' יוחנן היינו גבי ביצה דהוי הכנה בידי שמים שנעשית מאליה:
תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין אוֹפִין מִיּוֹם טוֹב לַחֲבֵירוֹ. בֶּאֱמֶת אָמְרוּ: מְמַלְּאָה אִשָּׁה כָּל הַקְּדֵרָה בָּשָׂר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה אֶלָּא לַחֲתִיכָה אַחַת. מְמַלֵּא נַחְתּוֹם חָבִית שֶׁל מַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ אֶלָּא לְקִיתוֹן אֶחָד. אֲבָל לֶאֱפוֹת — אֵינוֹ אוֹפֶה אֶלָּא מַה שֶּׁצָּרִיךְ לוֹ.
Traduction
The Sages taught in a baraita: One may not bake bread on one Festival day for the next, i.e., on the first Festival day for the second Festival day kept in the Diaspora. Nevertheless, actually, they said the following established halakha: A woman may fill an entire pot with meat to cook on a Festival, although she requires only one piece for that day, and all the remainder will be for the following day. Similarly, a baker may fill an entire barrel with water in order to heat it up although he requires only a jug of hot water. But with regard to baking, he may bake only that which he requires for that day.
Rachi non traduit
אין אופין. פת:
ממלאה אשה כו'. דבחד טרחא סגי וכן בנחתום לגבי מלוי:
אבל לאפות. כל ככר וככר צריכה אפיה ורדיה לעצמה:
רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: מְמַלְּאָה אִשָּׁה כָּל הַתַּנּוּר פַּת, מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת נֶאֱפֵת יָפֶה בִּזְמַן שֶׁהַתַּנּוּר מָלֵא. אָמַר רָבָא: הֲלָכָה כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר.
Traduction
The baraita continues: Rabbi Shimon ben Elazar says: A woman may fill the entire oven with bread, although she does not intend to use it all on that day, because bread bakes well when the oven is full. A full oven has less empty space and is therefore hotter; consequently, filling the oven with bread serves not only to provide bread for the next day but also to improve the bread to be eaten that same day. Rava said: The halakha is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon ben Elazar.
Rachi non traduit
בזמן שהתנור מלא. שתנורים קטנים היו ומדביקין פת בדפנות ומתוך שהוא מלא מתמעט חללו ואין מקום לחמימותו להתפשט והפת נאפת יפה:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, הוּא נֶאֱסָר וְקִמְחוֹ נֶאֱסָר, אוֹ דִלְמָא: הוּא נֶאֱסָר וְאֵין קִמְחוֹ נֶאֱסָר?
Traduction
§ A dilemma was raised before the Sages: In the case of one who did not prepare an eiruv for the joining of cooked foods, is he prohibited from cooking for Shabbat and his flour is likewise prohibited, meaning that none of his food may be prepared for Shabbat? Or perhaps only he is prohibited from performing this type of labor, but his flour is not prohibited.
Rachi non traduit
הוא נאסר. לאפות:
וקמחו נאסר. שלא יהו אחרים אופין קמחו בעודו שלו:
לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? לְאַקְנוֹיֵי קִמְחוֹ לַאֲחֵרִים. אִי אָמְרַתְּ הוּא נֶאֱסָר וְקִמְחוֹ נֶאֱסָר — צָרִיךְ לְאַקְנוֹיֵי קִמְחוֹ לַאֲחֵרִים. וְאִי אָמְרַתְּ הוּא נֶאֱסָר וְאֵין קִמְחוֹ נֶאֱסָר — לָא צְרִיךְ לְאַקְנוֹיֵי קִמְחוֹ לַאֲחֵרִים. מַאי?
Traduction
The Gemara asks: What is the practical halakhic difference that emerges from this question? The Gemara explains: There is a difference with respect to whether or not he must transfer ownership of his flour to others. If you say that he is prohibited and his flour is also prohibited, he must transfer his flour to others so that they are able to bake for him if they so desire. But if you say that only he is prohibited but his flour is not prohibited, he need not transfer his flour to others, as they may bake for him even if the flour is not theirs. The Gemara asks: What, then, is the halakha?
Rachi non traduit
לאקנויי קמחו. אם צריך לתת במתנה את קמחו שיהו אחרים מותרים לאפותו ולתת לו:
בשלמא לא גרס:
Tossefoth non traduit
אי אמרת הוא נאסר וקמחו נאסר צריך לאקנויי קמחו לאחרים ואי אמרת אין קמחו נאסר אין צריך לאקנויי קמחו. ותימה הואיל וקמחו נאסר מה מועיל הקנייה לאחרים מי יכול לסלק האיסור שבו כדי שיאכל הוא עצמו אחר (כך) שנאסר ועוד קשה כיון שהוא נאסר מאיזה טעם יהא מותר שאחרים אופין (לשבת) בשבילו וכי אחרים יכולים לעשות בשבילו מה שהוא עצמו אינו יכול לעשות בשביל עצמו לכן נראה לי כגי'. דה''ג אי אמרת הוא נאסר ואין קמחו נאסר מצי לאקנויי קמחו לאחרים ואז מועיל הקנין ואי אמרת הוא נאסר וקמחו נאסר לא מצי לאקנויי קמחו לאחרים דהא לא מועיל הקנין ובסמוך גרס ש''מ הוא נאסר ואין קמחו נאסר:
תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, הֲרֵי זֶה לֹא יֹאפֶה וְלֹא יְבַשֵּׁל וְלֹא יַטְמִין, לֹא לוֹ וְלֹא לַאֲחֵרִים. וְלֹא אֲחֵרִים אוֹפִין וּמְבַשְּׁלִין לוֹ. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה — מַקְנֶה קִמְחוֹ לַאֲחֵרִים וְאוֹפִין לוֹ וּמְבַשְּׁלִין לוֹ. שְׁמַע מִינַּהּ: הוּא נֶאֱסָר וְקִמְחוֹ נֶאֱסָר, שְׁמַע מִינַּהּ.
Traduction
The Gemara answers: Come and hear a resolution from the following baraita: One who did not prepare an eiruv for the joining of cooked foods on a Festival eve may neither bake, nor cook, nor insulate food on the Festival for Shabbat that occurs on the following day, neither for himself nor for others, and others may neither bake nor cook for him. What should he do so that he will have food to eat on Shabbat? He must transfer his flour to others, and they may then bake and cook for him. Learn from here, from the fact that the baraita states that he must transfer his flour to others, that he is prohibited and his flour is also prohibited. The Gemara concludes: Indeed, learn from here that this is the case.
Rachi non traduit
ולא יטמין. כדרך שמטמינין תבשיל שבת:
אִיבַּעְיָא לְהוּ: עָבַר וְאָפָה, מַאי? תָּא שְׁמַע: מִי שֶׁלֹּא הִנִּיחַ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה — מַקְנֶה קִמְחוֹ לַאֲחֵרִים, וַאֲחֵרִים אוֹפִין לוֹ וּמְבַשְּׁלִין לוֹ.
Traduction
Another dilemma was raised before the Sages: In the case of one who transgressed this prohibition and baked on a Festival for Shabbat without having placed an eiruv for the joining of cooked foods on the eve of the Festival, what is the halakha? Is it permitted to partake of his bread and his cooking? The Gemara suggests: Come and hear a resolution to this question from the following baraita: With regard to one who did not prepare an eiruv for the joining of cooked foods, what should he do so that he will have food to eat on Shabbat? He must transfer his flour to others, and they may then bake and cook for him.
Rachi non traduit
עבר ואפה מאי. מהו שיאכל בשבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source